גיוס המונים לעמותה: מדריך שלב אחר שלב
גיוס המונים לעמותה: איך בוחרים מודל ופלטפורמה, מגייסים את המעגל הראשון ומשמרים תורמים אחרי הקמפיין. מדריך מעשי לפי סדר הפעולות.

לפי כתבה במעריב מ-2021, מאז הקמת האתר גויסו בהדסטארט יותר מ-170 מיליון שקל עבור יותר מ-3,800 פרויקטים. הכתבה לא מפרטת כמה מהם היו של עמותות, אבל המספרים מראים שגיוס המונים הפך בישראל לדרך מוכרת לגייס כסף סביב מטרה אחת, בזמן קצוב, מול קהל רחב של תורמים קטנים. מי שמנהלת עמותה קטנה לא צריכה צוות שיווק כדי להשתמש בו. היא צריכה לעשות את הדברים בסדר הנכון.
קודם בוחרים מודל, ורק אחר כך פלטפורמה
ההבדל הראשון בין הפלטפורמות הוא מה קורה עם הכסף כשלא מגיעים ליעד. הדסטארט עובדת במודל של הכול או כלום: אם לא גויס כל הסכום שנקבע מראש, לא המגייס ולא האתר מקבלים את הכסף. לפי אותה כתבה, בשנת 2021 גבתה הפלטפורמה 9% במקרה של הצלחה. הכתבה מציינת גם שיש שוני באחוזים בין הפלטפורמות של הקבוצה, ולכן את האחוז העדכני כדאי לבדוק באתר לפני שמחליטים. מנגד, לפי דף העזרה של IsraelGives מאוקטובר 2026, המגייס שומר את מה שגייס גם בלי להגיע ליעד, ועמלת הפלטפורמה היא 0%. באותו דף כתוב גם שבמסלול המיועד לעמותות כל התרומות עוברות ישירות לעמותה שנבחרה, והמגייס לא מקבל את הכסף בעצמו.
השוואת אחוזים בלבד לא תספיק. כדאי לשאול גם מי מקבל את הכסף בפועל, מתי, והאם יש עמלות נוספות, כמו עמלת הסליקה של כרטיס האשראי. את הפרטים האלה קוראים בתנאי השימוש של כל אתר, ולא בסקירות של מתחרים. אחר כך מחליטים אם הקמפיין שלכם מתאים ליעד נוקשה או ליעד גמיש. עמותה שחייבת סכום מדויק כדי לקנות ציוד שאי אפשר לרכוש בחלקים תעדיף את הכול או כלום. עמותה שכל שקל עוזר לה תעדיף לשמור את מה שנאסף.
אחרי המודל מגיעים היעד והסיפור. היעד צריך להיות מספר אחד, עם הסבר קצר מה הוא קונה. סכום עגול שאפשר לפרק לפעולות (כמה משתתפים, כמה שעות, איזה ציוד) משכנע יותר מ"עזרה לפעילות העמותה". הסיפור צריך להיות כזה שתורם יכול לספר בשני משפטים בוואטסאפ: מי נעזר, מה משתנה, ולמה דווקא עכשיו. אין צורך בסרטון מושקע. תמונה אמיתית אחת ופסקה כנה עושות עבודה טובה יותר מהפקה שנראית כמו פרסומת.
כדאי להחליט מראש גם איך מודים. כל תורם צריך לקבל תודה אישית ועדכון בסוף הקמפיין, ואת הנוסחים אפשר להכין עוד לפני שהעמוד עולה.
מעגל ראשון לפני הפרסום לציבור, ומה אחרי
בכתבה בוואלה כסף מ-2015 אמר יוסי מאירי, מנכ"ל הדסטארט, שאסור להתחיל לשווק את הקמפיין לפני שהסביבה הקרובה השקיעה בו. זו המלצה של איש פלטפורמה ולא מחקר, אבל ההיגיון שלה פשוט: מי שמגיע לעמוד שיש בו כבר תרומות רואה שאחרים סומכים על המגייסת, ועמוד ריק נראה כמו מסע שאף אחד לא התחיל. לכן, לפני שמפרסמים בקבוצות ובעמוד העמותה, פונים אישית לחברי ועד, למתנדבים ולתורמים קבועים, ומבקשים מהם להיות הראשונים.
בימי הקמפיין עצמו העבודה היא לעדכן ולשתף: לפרסם התקדמות, להודות בשמות למי שמסכים, ולשלוח שוב למי שעוד לא הגיב. נתון ישראלי על אורך קמפיין טיפוסי או על שיעור ההצלחה בעמותות לא מצאנו במקורות שבדקנו, ולכן לא ננקוב כאן במספר. את אורך הקמפיין כדאי לקבוע לפי מה שהצוות יכול לתחזק בלי להישחק.
אחרי הסגירה מתחילה העבודה שקובעת אם התורמים יחזרו. לפי סיכום של DonorPerfect לדוח FEP, בשנת 2025 מספר התורמים ירד ב-3.6% לעומת השנה שקדמה לה, בעוד ההכנסות מגיוס כספים עלו ב-5.0%. באותו סיכום, הפיכת מתנה ראשונה לשנייה מוגדרת כבעיה המרכזית שעוד לא נפתרה. הסיכום אינו מציין שהנתונים ישראליים, ולכן הם משמשים כאן רק לכיוון: תורם שנתן פעם אחת בגלל קמפיין לא הופך לתורם קבוע מעצמו. תודה אישית ועדכון על מה שנעשה בכסף הם הצעד הראשון לשם.
נשאר עניין הקבלות. לפי כל זכות (עודכן ב-27.7.2026), מי שתרם ב-2026 מעל 207 שקל למוסד ציבורי מאושר זכאי לזיכוי של 35% מסכום התרומה, כך שתרומה של 1,000 שקל מזכה ב-350 שקל. העמותה נדרשת להשתמש בתוכנה מאושרת להנפקת קבלות אלקטרוניות. לפי אותו עמוד, אחרי שהמוסד מדווח על התרומה, היא אמורה להופיע באזור האישי של התורם ואין צורך להגיש קבלות. אם המוסד לא עדכן את הפרטים עד תום השנה, אפשר לקבל את הזיכוי רק בהחזר מס, ואז נדרשות קבלות. זה מידע כללי ולא ייעוץ מס, ואת הפרטים כדאי לאמת מול רואה החשבון של העמותה.
הצעד לשבוע הקרוב: לפני שכותבים שורה אחת בעמוד הקמפיין, מכינים רשימה של 20 אנשים מהמעגל הקרוב ופונים לכל אחד מהם אישית. המספר הזה, ולא היעד, יקבע איך ייראה היום הראשון של הקמפיין.
עודכן לאחרונה: 18.11.2026.