הייתי שם כשזה קרה. באחד הכנסים השנתיים של ארגוני המגזר השלישי, אי שם ב-2015, הבטתי מהצד על הכאוס המאורגן הזה ותהיתי לעצמי, כמו רבים אחרים, אם יש דרך אחרת. דרך שבה ארגונים לא יתחרו על כל שקל, אלא ישתפו פעולה כדי ליצור משהו גדול יותר. לא דמיינתי אז שאני עומד להיות חלק מהשינוי הזה. הסיפור שאני רוצה לספר לכם היום הוא לא רק על שותפות אסטרטגית, הוא על שינוי תפיסתי עמוק שהפך מחיבור מקרי למהפכה של ממש.
אני נועם אבירי, ובמשך יותר מ-15 שנה אני מלווה ארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי הכל – הצלחות מסחררות, כישלונות כואבים, תורמים נדיבים ומשברים בלתי נגמרים. למדתי שהסוד האמיתי לגיוס כספים אינו טמון בטקטיקות שיווק מבריקות, אלא ביכולת ליצור מערכות יחסים אמיתיות וארוכות טווח, ובאמונה עמוקה בערך של מה שאתה עושה.
המסגרת שאנחנו צריכים להבין כאן היא מעבר מ"תחרות על משאבים" ל"יצירת משאבים חדשים". זה לא רק שינוי טכני, זה שינוי פילוסופי. אנחנו מדברים על מעבר ממודל של "עוגה קבועה" למודל של "הגדלת העוגה". וזה דורש אומץ, יצירתיות, ואמונה שלמה בערך של שיתוף פעולה.
הניצוץ: מפגש מקרי שהצית שינוי
הכל התחיל במפגש מקרי בין שני ארגונים: "אור לתקווה", ארגון ותיק הפועל בתחום החינוך, ו"טכנולוגיה למען הקהילה", סטארט-אפ חברתי צעיר המתמחה בפיתוח פתרונות טכנולוגיים. "אור לתקווה" נאבק במשך שנים לגייס כספים לתוכניות חינוכיות מצילות חיים, ואילו "טכנולוגיה למען הקהילה" חיפש דרך להרחיב את השפעתם החברתית.
באחת ההרצאות שנתתי, תחת הכותרת "העומק שמתחת לעומק - למה תורמים באמת נותנים", הדגשתי את הצורך להבין את המוטיבציות העמוקות של התורמים. הסברתי שתורמים לא מחפשים רק "לתת", הם מחפשים להיות חלק ממשהו גדול יותר, להשאיר חותם משמעותי בעולם. וזה הרגע שבו שני הארגונים האלה הבינו שיש להם הרבה יותר במשותף ממה שהם חשבו.
הסולם הדינמי: איך התרומה הקטנה הפכה לפרויקט ענק
במקום להתחרות על אותם תורמים, הם החליטו לשלב כוחות. "אור לתקווה" הציע ל"טכנולוגיה למען הקהילה" להשתמש בניסיון הרב שלהם בתחום החינוך כדי לפתח אפליקציה חינוכית חדשנית. "טכנולוגיה למען הקהילה" הביא את הידע הטכנולוגי והיצירתיות, וביחד הם בנו משהו שלא היה אפשרי לבד.
הם התחילו בקטן – פרויקט פיילוט מצומצם שמומן על ידי תרומה של 50,000 ש"ח. אבל מהר מאוד הם הבינו שיש להם פה משהו גדול. האפליקציה זכתה להצלחה עצומה, והתורמים התחילו לראות את הפוטנציאל האמיתי של שיתוף הפעולה הזה.
אני זוכר את הפגישה עם התורם הגדול, מר כהן, שבמשך שנים תרם רק ל"אור לתקווה". הוא הגיע סקפטי, אבל אחרי שראה את ההדגמה של האפליקציה, הוא פשוט נדהם. הוא אמר לי: "נועם, אף פעם לא חשבתי שתחום החינוך והטכנולוגיה יכולים להתחבר בצורה כזאת. אתם באמת עושים משהו מיוחד".
הקול הפנימי המשולב: איך ידעתי שזה עובד
הוא תרם מיליון ש"ח, וזה היה רק ההתחלה.
('הוא משתמש במילה 'מיוחד' במקום 'חשוב', חשבתי לעצמי. זה סימן שהוא רוצה לראות השפעה קונקרטית, לא רק הצהרות כלליות.').
"אני יודע שאתם מחפשים פתרונות בני קיימא," אמרתי מיד. "אשמח לשלוח לך מצגת מפורטת על החזון שלנו לעתיד, וגם ניתוח השפעה מפורט מהשטח."
מפה רגשית של תורם: ההבנה שהכפילה את התוצאות
הצלחנו לגייס עוד מיליוני שקלים, והאפליקציה הגיעה לעשרות אלפי ילדים ברחבי הארץ. אבל השינוי האמיתי היה בתפיסה של הארגונים עצמם. הם הבינו שהם לא צריכים להתחרות, הם יכולים לשתף פעולה ולגדול ביחד.
כמובן, לא הכל היה ורוד. היו קשיים, חילוקי דעות, ורגעים של תסכול. אבל הם למדו להתגבר על המכשולים, לתקשר בצורה פתוחה וכנה, ולהתמקד במטרה המשותפת.
מה שלמדתי באמת הוא שחוסר בהירות של איך עושים שיתוף פעולה בין ארגונים הוא לא הבעיה העיקרית. הפחד העמוק יותר שצריך להתמודד איתו הוא הפחד לאבד שליטה, את הדרך המוכרת. את מה שתמיד עבד. לכן, הבנה של המניעים הרגשיים, המפה הרגשית של תורם ושל הארגון, הכרחית להצלחה של כל מיזם.
הצעד האלגנטי: איך הפכנו את השותפות הזאת למודל
השותפות בין "אור לתקווה" ו"טכנולוגיה למען הקהילה" הפכה למודל לחיקוי. ארגונים אחרים התחילו לראות את היתרונות של שיתוף פעולה, והתחילו ליצור שותפויות דומות. כך, לאט לאט, התחילה להיווצר מהפכה של ממש.
מהפכה שבה ארגונים לא מתחרים על משאבים מוגבלים, אלא יוצרים משאבים חדשים ביחד. מהפכה שבה התורמים רואים את הפוטנציאל האמיתי של השקעה חברתית, ומבינים שהם יכולים להשפיע בצורה משמעותית יותר על העולם. מהפכה שבה המגזר השלישי הופך להיות כוח משמעותי וחזק יותר בחברה הישראלית.
ההקשבה השלישית: לשמוע מה שלא נאמר
השינוי הזה לא קרה בן לילה. הוא דרש הרבה עבודה קשה, הרבה אמונה, והרבה נחישות. אבל בסופו של דבר, הוא הוכיח ששיתוף פעולה יכול ליצור ניסים.
עכשיו, כשאתה קורא את השורות האלה, אני רוצה לשאול אותך: מה אתה יכול לעשות כדי לקדם את השותפות בין הארגונים שלך? איזה צעדים אתה יכול לנקוט כדי ליצור משהו גדול יותר?
כי בסופו של דבר, המהפכה הזאת תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו. כל אחד יכול לתרום את חלקו, כל אחד יכול ליצור שינוי. ואם נעבוד ביחד, נוכל להפוך את העולם למקום טוב יותר.
אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?
---
אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מלווה ארגונים ללא מטרות רווח ומסייע להם לממש את הפוטנציאל שלהם. אני משלב ניסיון מעשי רב שנים עם ידע תיאורטי מעמיק, ופיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". אני מאמין שלכל ארגון יש את היכולת להשפיע על העולם, ואני כאן כדי לעזור להם לעשות זאת.