Noam Aviri, fundraising expert, explaining the importance of a holistic approach to donor acquisition and retention.
Featured

הרכישה והשימור: איך יצרנו מערכת המשלימה את עצמה – והלקח שלי על הקשבה שלישית

מערכת משלימה לרכישה ושימור תורמים היא לא חלום, אלא מתכון להצלחה! נועם אבירי חושף את האסטרטגיה, כולל "הקשבה שלישית" ושיטת הסולם הדינמי.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. לא הצלחתי להירדם. המספרים רדפו אותי: אחוז הנטישה של תורמים עלה ב-15% ברבעון האחרון. לא משנה כמה מאמץ השקענו ברכישת תורמים חדשים, הם פשוט נעלמו בקצב מדאיג. הרגשתי כמו דלי מחורר - ממלאים אותו, אבל המים דולפים החוצה במהירות.

ואז, תוך כדי שאני בוהה בתקרה, הבנתי משהו: בנינו שתי מערכות נפרדות - אחת לרכישת תורמים ואחת לשימורם. הן פעלו במקביל, בלי תקשורת אמיתית ביניהן. זה כמו לנהל חברת תעופה עם צוות שיווק שמוכר כרטיסים וצוות קרקע שלא מתאם את הטיסות. כאן התחיל המסע שלי ליצירת מערכת משלימה, מסע שהפך את הכישלון הזה לאחת ההצלחות הגדולות ביותר שלי.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, למדתי שהסוד אינו רק בגיוס כספים, אלא בבניית מערכות יחסים אמיתיות. ראיתי ארגונים מצליחים מדהימים, וראיתי אחרים קורסים תחת הלחץ. הניסיון הזה לימד אותי שגיוס כספים הוא לא רק טקטיקה, אלא אסטרטגיה הוליסטית שמתחילה בהבנה עמוקה של מה מניע אנשים לתת.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתך את הגישה שפיתחתי כדי ליצור מערכת רכישה ושימור משלימה, שתגרום לתורמים שלך להרגיש מוערכים וחלק ממשהו גדול יותר. אספר לך על "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי, ואיך היא משתלבת במערכת הזו בצורה חלקה. אבל לפני הכל, אני רוצה לדבר על מה שלמדתי על "הקשבה שלישית" - היכולת להקשיב לא רק למה שנאמר, אלא גם למה שלא.

למה ארגונים נופלים בפח של מערכות נפרדות - והטעות הקריטית שרובם עושים

רוב הארגונים מתמקדים ברכישה - הם מוציאים הון על קמפיינים שיווקיים, אירועים נוצצים וניסיונות נואשים למשוך תורמים חדשים. אבל מה קורה אחרי שהתורם כבר תרם? כאן מתחילה הבעיה.

התורמים מוצאים את עצמם מול מערכת שימור שמרגישה מנותקת ולא אישית. הם מקבלים מיילים גנריים, עדכונים לא רלוונטיים ומעט מאוד הערכה אמיתית. התוצאה? הם מרגישים כמו עוד מספר בדוח, ולא כמו שותפים אמיתיים למטרה.

הטעות הקריטית שרוב הארגונים עושים היא שהם לא מצליחים להבין את המוטיבציות העמוקות של התורמים שלהם. הם חושבים שאנשים תורמים רק בגלל שהם רוצים "לעשות טוב", אבל האמת היא הרבה יותר מורכבת.

אנשים תורמים ממגוון סיבות:

  • הזדהות עם המטרה: הם מאמינים בערכים של הארגון ורוצים להיות חלק ממשהו גדול יותר.
  • תחושת משמעות: התרומה גורמת להם להרגיש שהם עושים שינוי אמיתי בעולם.
  • חיבור אישי: הם מכירים מישהו שמושפע מהעבודה של הארגון.
  • הכרה והערכה: הם רוצים להרגיש מוערכים על תרומתם.

אם אתם לא מבינים את המוטיבציות האלה, אתם לא יכולים לבנות מערכת שימור אפקטיבית. אתם תמשיכו לרכוש תורמים, אבל הם ימשיכו לנשור בקצב מדאיג.

הפתרון: מערכת רכישה ושימור משלימה - שמייצרת מעגל קסמים של נתינה

הגישה שלי היא ליצור מערכת אחת, הוליסטית, שמחברת בין רכישה לשימור בצורה חלקה. המטרה היא ליצור מעגל קסמים של נתינה, שבו התורמים מרגישים מוערכים ומחוברים, ורוצים להמשיך לתרום לאורך זמן.

הנה כמה עקרונות מפתח לבניית מערכת כזו:

1. הכירו את התורמים שלכם לעומק: תשתמשו בסקרים, ראיונות וניתוח נתונים כדי להבין מה מניע אותם. אל תסתפקו בתשובות הגנריות - חפשו את "העומק שמתחת לעומק".

2. תתאימו את התקשורת שלכם לצרכים שלהם: אל תשלחו מיילים גנריים. תפנו אליהם באופן אישי, תספרו להם על ההשפעה של התרומה שלהם ותתנו להם הזדמנות להביע את דעתם.

3. תבנו קהילה: תיצרו מרחב שבו התורמים יכולים להתחבר אחד עם השני, לשתף את החוויות שלהם וללמוד על העבודה של הארגון.

4. תתנו להם הזדמנות להיות מעורבים: תאפשרו להם להתנדב, להשתתף באירועים ולתרום מהידע והניסיון שלהם.

5. תביעו הערכה אמיתית: תזכרו להודות להם באופן אישי, לתת להם הכרה פומבית ולהראות להם שאתם מעריכים את התרומה שלהם.

שיטת הסולם הדינמי: מפת דרכים להעלאת תורמים במדרגות התרומה

אחד הכלים החשובים ביותר במערכת שלי הוא "שיטת הסולם הדינמי". השיטה הזו היא מפת דרכים שמטרתה להעלות תורמים במדרגות התרומה שלהם לאורך זמן.

הסולם מורכב ממספר שלבים:

1. מבקר: תורמים שמתעניינים בארגון, אבל עדיין לא תרמו.

2. תורם מזדמן: תורמים שתרמו פעם אחת או פעמים ספורות.

3. תורם קבוע: תורמים שתורמים באופן קבוע, אבל סכום התרומה שלהם עדיין נמוך.

4. תורם משמעותי: תורמים שתורמים סכומים גדולים יותר באופן קבוע.

5. תורם אסטרטגי: תורמים שמשקיעים סכומים משמעותיים ותומכים בפרויקטים אסטרטגיים של הארגון.

6. תורם משפיע: תורמים שמשפיעים על אחרים לתרום לארגון.

המטרה היא להעלות את התורמים בסולם לאורך זמן, על ידי מתן מענה לצרכים ולמוטיבציות שלהם בכל שלב.

לדוגמה, תורם מזדמן עשוי להיות מעוניין לשמוע יותר על ההשפעה של התרומה שלו. תורם קבוע עשוי להיות מעוניין לקחת חלק פעיל יותר בעבודה של הארגון. ותורם משמעותי עשוי להיות מעוניין להשקיע בפרויקט אסטרטגי שיש לו השפעה גדולה.

הקשבה שלישית: המפתח להבנת המוטיבציות האמיתיות של התורמים שלך

אבל כדי להצליח להעלות תורמים בסולם הדינמי, אתם צריכים ללמוד להקשיב להם באמת. אני לא מדבר רק על הקשבה למה שהם אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים. אני קורא לזה "הקשבה שלישית".

הקשבה שלישית היא היכולת להקשיב לא רק למילים, אלא גם לשפת הגוף, לטון הדיבור ולתחושות הפנימיות שלכם. זה אומר לשים לב לפרטים הקטנים שיכולים לחשוף את המוטיבציות האמיתיות של התורם.

לדוגמה, תורם שאומר שהוא "רוצה לעזור", אבל נשמע קצת מהוסס, עשוי בעצם להיות מעוניין לקבל הכרה פומבית על תרומתו. תורם ששואל שאלות רבות על ההשפעה של התרומה שלו, עשוי בעצם להיות מעוניין להשקיע בפרויקט ספציפי שיש לו השפעה גדולה.

כדי לפתח את היכולת של הקשבה שלישית, אתם צריכים לתרגל הקשבה פעילה, לשאול שאלות פתוחות ולשים לב לתגובות הלא מילוליות של התורם. אתם גם צריכים להיות מודעים להטיות האישיות שלכם ולהימנע מלהניח הנחות.

סיכום: מערכת רכישה ושימור משלימה היא המפתח להצלחה ארוכת טווח בגיוס כספים

בניית מערכת רכישה ושימור משלימה דורשת מאמץ, אבל התוצאות שוות את זה. על ידי הבנת המוטיבציות של התורמים שלכם, התאמת התקשורת שלכם לצרכים שלהם ובניית קהילה תומכת, אתם יכולים ליצור מעגל קסמים של נתינה שימשיך להתקיים לאורך זמן.

זכרו, גיוס כספים הוא לא רק עניין של גיוס כספים, אלא של בניית מערכות יחסים אמיתיות. על ידי השקעה במערכות יחסים האלה, אתם יכולים להבטיח את העתיד הפיננסי של הארגון שלכם וליצור שינוי אמיתי בעולם.

אז קחו את הטיפים האלה, התחילו ליישם אותם כבר היום, ותראו איך אתם יכולים להפוך את מערכת גיוס הכספים שלכם למערכת משלימה שמייצרת תוצאות יוצאות דופן.

אני מאמין בכל ליבי שגיוס כספים יכול להיות כוח עצום לשינוי חברתי. ואני כאן כדי לעזור לך להפוך את החזון הזה למציאות.

ואחרי כל זה אני רוצה לשאול אותך: מה הצעד הראשון שתעשה כדי לבנות מערכת רכישה ושימור משלימה בארגון שלך? שתף אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני מאמין שהצלחה בגיוס כספים טמונה בהבנת הפסיכולוגיה של הנתינה, בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, ושימוש בטכניקות תקשורת מתקדמות. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" כדי להעצים את ההשפעה של מגייסי הכספים ולעזור להם להשיג את היעדים שלהם.

Noam Aviri, fundraising expert, speaking at a conference about digital storytelling.
Featured

סטוריטלינג דיגיטלי: הנרטיב החדש שהפיח חיים בקמפיינים המקוונים שלנו

גלו איך סטוריטלינג דיגיטלי יכול להציל את הקמפיין המקוון שלכם. נועם אבירי חושף טכניקות, תובנות וסיפורי הצלחה שיעזרו לכם לגייס יותר כספים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני בוהה במסך המחשב, מותש ומתוסכל. הקמפיין הדיגיטלי החדש שלנו, שאמור היה להרים גל של תרומות, נכשל כישלון חרוץ. המספרים היו עצובים, התגובות היו פושרות, והתחושה הכללית הייתה של החמצה גדולה. בדרך כלל, בשעה כזו הייתי מתייאש ופשוט הולך לישון. אבל הפעם, משהו בי סירב לוותר. ידעתי שאנחנו מפספסים משהו מהותי. ואז זה הכה בי – שכחנו את הדבר הכי בסיסי בעבודת גיוס הכספים: את הסיפור.

כן, אני יודע מה אתם חושבים. סטוריטלינג? עוד טרנד חולף? אבל תנו לי להסביר למה אני מאמין שהיכולת לספר סיפור משנה את כללי המשחק בגיוס כספים דיגיטלי. ואני לא מדבר רק על סיפורים מרגשים על נזקקים. אני מדבר על סטוריטלינג מתוחכם, שמבין את הפסיכולוגיה של הנתינה, יודע לגעת ברגש הנכון, ובסופו של דבר – גורם לאנשים לפתוח את הלב (ואת הארנק).

אני נועם אבירי, וכבר מעל 15 שנה אני מלווה ארגונים ללא מטרות רווח בישראל, עוזר להם לגייס כספים ולממש את החזון שלהם. במהלך השנים, ראיתי קמפיינים מדהימים מצליחים, וקמפיינים שאפתניים קורסים. למדתי שהטקטיקות משתנות, הטרנדים מתחלפים, אבל דבר אחד נשאר קבוע: הכוח של הסיפור האנושי. הבעיה היא שרובנו שכחנו איך לספר סיפור טוב בעידן הדיגיטלי.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק אתכם את התובנות שלי לגבי סטוריטלינג דיגיטלי אפקטיבי. נצלול לעומק של הפסיכולוגיה של הנתינה, נלמד איך ליצור סיפורים סוחפים שנוגעים ללב, ונגלה איך להפוך סיפורים אלה לקמפיינים דיגיטליים מנצחים. אספר לכם גם על "אפקט המגירה הסגורה" – תופעה שגיליתי תוך כדי ניסוי וטעייה, ואפילו אשתף אתכם בכמה כישלונות צורבים שלי, כי מהם למדתי הכי הרבה. אני אפילו רוצה להזמין אתכם, בסוף המאמר, לחלוק איתי טיפים ותגובות, כי אין חכם כבעל ניסיון - במיוחד אם מדובר בגיוס כספים.

מה הופך סיפור דיגיטלי לממגנט?

התשובה, כמו תמיד, מורכבת יותר ממה שנראה במבט ראשון. אבל אם הייתי צריך לתמצת אותה למילה אחת, הייתי אומר אותנטיות. בעידן שבו הכל נראה מתוכנן ומפולטר, אנשים כמהים למשהו אמיתי, משהו שידבר אליהם בגובה העיניים.

תחשפו את "העומק שמתחת לעומק"

פסיכולוגיה של תרומה היא דבר מורכב. לא מספיק להציג מצוקה ולבקש עזרה. צריך לגעת בערכים, בתשוקות, ברצון של התורם להיות חלק ממשהו גדול יותר. איך עושים את זה?

1. תכירו את הקהל שלכם: מי הם האנשים שאתם מנסים להגיע אליהם? מה חשוב להם? מה מניע אותם? השתמשו בסקרים, ראיונות, ובניתוח נתונים כדי להבין את הקהל שלכם לעומק.

2. תמצאו את הסיפור הייחודי: לכל ארגון יש סיפור ייחודי משלו. תגלו מה מייחד אתכם, מה הופך אתכם למיוחדים. זה יכול להיות סיפור על מייסד הארגון, על אדם שחייו השתנו בזכותכם, או על פרויקט חדשני שאתם מובילים.

3. תספרו את הסיפור בצורה אותנטית: תהיו כנים, גלויים, ואמיתיים. אל תנסו לייפות את המציאות או להציג תמונה מושלמת. אנשים יעריכו את הכנות שלכם, ויהיו מוכנים יותר לתרום.

דוגמה קונקרטית: במקום לומר "אנחנו צריכים כסף כדי לעזור לילדים רעבים", ספרו את הסיפור של הילד אבי, בן 7, שגר בשכונה מוזנחת ואין לו מה לאכול. תראו אותו, תשמעו אותו, תספרו על החלומות שלו. כך תיצרו חיבור רגשי חזק יותר, וסיכוי גבוה יותר לגיוס תרומות.

"ההקשבה השלישית": תקשיבו מעבר למילים

אחד הדברים שלמדתי במהלך השנים הוא שהתורמים הפוטנציאליים לא תמיד אומרים את מה שהם באמת חושבים. כדי להבין אותם לעומק, צריך לפתח את מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים.

  • תשימו לב לשפת הגוף: מה אומרים הבעות הפנים של התורם? איך הוא יושב? האם הוא יוצר קשר עין? כל אלה יכולים לתת לכם רמזים לגבי מה שהוא באמת חושב ומרגיש.
  • תקשיבו לטון הדיבור: האם התורם נשמע נלהב? סקפטי? חסר סבלנות? הטון יכול לחשוף רגשות ותחושות שאולי הוא מנסה להסתיר.
  • תשאלו שאלות פתוחות: אל תסתפקו בתשובות כן/לא. תשאלו שאלות שיאפשרו לתורם לבטא את עצמו בצורה חופשית יותר. לדוגמה, במקום לשאול "האם אתה מרוצה מההצעה שלנו?", תשאלו "מה דעתך על ההצעה שלנו?".

זוכרים את "אפקט המגירה הסגורה" שהזכרתי קודם? הוא בדיוק קשור לזה. ברגע שתורם מקבע רושם ראשוני (חיובי או שלילי), קשה מאוד לשנות אותו. לכן, חשוב מאוד להקשיב לכל הרמזים, ולנסות להבין מה באמת קורה בראש של התורם.

תכינו את עצמכם ל"צעד האלגנטי"

גיוס כספים הוא כמו ריקוד – צריך לדעת מתי להתקדם, מתי לסגת, ומתי לעשות את הצעד האלגנטי שיגרום לתורם לרצות לתרום. מה זה "הצעד האלגנטי"? זו הפעולה המדויקת שנעשית במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

  • תזהו את הרגע הנכון: צריך לדעת לזהות את הרגע שבו התורם מוכן לתרום. זה יכול להיות אחרי שסיפרתם לו סיפור מרגש, אחרי שהצגתם לו נתונים משכנעים, או אחרי שעניתם לו על כל השאלות שלו.
  • תציעו סכום תרומה ספציפי: אל תתביישו לבקש סכום מסוים. אנשים מעריכים את הכנות והישירות שלכם. עם זאת, חשוב להתאים את הסכום ליכולת הכלכלית של התורם. "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי עוזרת לי מאוד בנושא הזה – היא מאפשרת לי להעלות תורמים במדרגות תרומה בהתאם לרמת הנכונות והיכולת שלהם.
  • תסבירו איך התרומה תשפיע: אנשים רוצים לדעת שהכסף שלהם הולך למטרה טובה. תסבירו להם בדיוק איך התרומה שלהם תשפיע על הארגון ועל האנשים שאתם עוזרים להם.

זה אולי נשמע פשוט, אבל דורש תרגול ומיומנות. אני זוכר פגישה עם תורמת פוטנציאלית, שבה הייתי בטוח שהצלחתי לשכנע אותה לתרום סכום גדול. אבל כשהגעתי לשלב הבקשה, היססתי. פחדתי שהיא תסרב. בסופו של דבר, ביקשתי סכום נמוך בהרבה ממה שהיא הייתה מוכנה לתרום. למדתי את הלקח בדרך הקשה.

סטוריטלינג דיגיטלי בפועל: טכניקות וכלים

אז איך מתרגמים את כל התובנות האלה לקמפיין דיגיטלי מנצח? הנה כמה טכניקות וכלים שיעזרו לכם:

"המראה הכפולה": תראו את עצמכם דרך עיני התורם

אחד הדברים הכי חשובים בגיוס כספים הוא לראות את עצמכם דרך עיני התורם. מה הוא רואה? מה הוא שומע? מה הוא מרגיש? רק אם תבינו את נקודת המבט שלו, תוכלו ליצור קמפיין שידבר אליו באמת.

אני משתמש ב"שיטת המראה המנטלית" לפני כל פגישה חשובה – אני ממש מדמיין איך אני נראה בעיני התורם, מה הוא חושב עלי, ומה הוא מצפה ממני. זה עוזר לי להתכונן בצורה טובה יותר, ולהיות קשוב יותר לצרכים שלו.

תשלבו תוכן ויזואלי עוצמתי

בעידן הדיגיטלי, התוכן הוויזואלי הוא המלך. תמונות, סרטונים, אינפוגרפיקות – כל אלה יכולים להפוך את הסיפור שלכם למעניין ומושך יותר.

  • תשתמשו בתמונות איכותיות: תמונות שמספרות סיפור, שמעוררות רגש, שגורמות לאנשים לעצור ולשים לב.
  • תצרו סרטונים קצרים וקליטים: סרטונים שמסבירים את המטרה שלכם, שמציגים את האנשים שאתם עוזרים להם, שמראים את ההשפעה של התרומות.
  • תשתמשו באינפוגרפיקות כדי להציג נתונים: אינפוגרפיקות יכולות להפוך נתונים יבשים לסיפור ויזואלי מעניין וקל להבנה.

תשתמשו בכל הכלים הדיגיטליים שעומדים לרשותכם

פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, לינקדאין, מיילים – כל אלה יכולים להיות כלים יעילים לגיוס כספים, אם יודעים להשתמש בהם נכון.

  • תבנו קהילה: תצרו קהילה של תומכים נאמנים ברשתות החברתיות. תשתפו אותם בחדשות, בסיפורים, ובהזמנות לאירועים.
  • תשתמשו במיילים כדי לשמור על קשר: תשלחו מיילים קבועים לתורמים שלכם, תספרו להם על ההתקדמות שלכם, ותזמינו אותם לתרום שוב.
  • תשקיעו בפרסום ממומן: פרסום ממומן יכול לעזור לכם להגיע לקהל רחב יותר, ולגייס תרומות חדשות.

לפני כמה שנים, התנגדתי בכל תוקף לשימוש בפרסום ממומן בגיוס כספים. חשבתי שזה בזבוז כסף. אבל אז ניסיתי, ונדהמתי מהתוצאות. גיליתי שפרסום ממומן יכול להיות כלי יעיל מאוד, אם יודעים להשתמש בו נכון.

כישלון הוא רק שיעור בתחפושת

אני רוצה לסיים בנקודה חשובה: כישלון הוא חלק בלתי נפרד מהדרך. לא כל קמפיין יצליח, לא כל תורם יתרום, ולא כל פגישה תסתיים בחיוך. אבל כל כישלון הוא הזדמנות ללמוד, להשתפר, ולהפוך למגייסי כספים טובים יותר.

אני זוכר קמפיין דיגיטלי שניהלתי לפני כמה שנים, שהיה כישלון צורב. השקענו המון כסף, המון זמן, והתוצאות היו עלובות. הייתי מתוסכל, מיואש, וחשבתי שאני צריך לעזוב את התחום. אבל אז החלטתי לנתח את מה שקרה. שאלתי את עצמי מה עשיתי לא נכון, מה יכולתי לעשות אחרת. גיליתי כמה טעויות קריטיות שעשיתי, ומאז אני לעולם לא חוזר עליהן.

אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי הוא להשתמש ב"גישת המשוב התלת-שלבית" – אני תמיד מבקש משוב משלושה גורמים שונים: מהתורמים, מהצוות שלי, וממנטור חיצוני. זה עוזר לי לקבל תמונה מלאה ואובייקטיבית של מה עובד ומה לא.

אז אם אתם מרגישים שאתם נכשלים, אל תתייאשו. תזכרו שכישלון הוא רק שיעור בתחפושת. תלמדו ממנו, תשתפרו, ותמשיכו לנסות.

עכשיו, אחרי שקראתם את כל זה, אני רוצה לשמוע מכם. מה הטיפ הכי טוב שקיבלתם בנושא גיוס כספים? איזה קמפיין דיגיטלי הכי השפיע עליכם? שתפו אותי בתגובות, בואו נלמד אחד מהשני.

תודה שקראתם, ובהצלחה בגיוס הבא שלכם!

Noam Aviry explaining advanced fundraising metrics for charities.
Featured

מעבר לגוגל אנליטיקס: איך מערכת המדדים החדשנית שלנו מגדילה את תרומות העמותה שלך

נועם אבירי מסביר איך מערכת מדדים מתקדמת יכולה להגדיל את תרומות העמותה שלך הרבה מעבר לגוגל אנליטיקס. טיפים מעשיים וסיפורי הצלחה.

הי, כאן נועם אבירי. כמה פעמים הסתכלתם על המספרים בגוגל אנליטיקס ותהיתם מה לעזאזל לעשות איתם? אני יודע, גם אני הייתי שם. אבל האמת היא, שכשזה מגיע לגיוס כספים לעמותות, גוגל אנליטיקס רק מגרד את פני השטח. הוא לא מספר את הסיפור האמיתי של התורמים שלכם – מה מניע אותם, מה גורם להם לתרום שוב, ואיך להפוך אותם לשגרירים שלכם.

אז החלטתי לעשות מעשה. אחרי שנים של ניסוי וטעייה, פיתחתי מערכת מדדים מתקדמת שחודרת לעומק הפסיכולוגיה של התורם. זה לא רק דיווח – זה כלי לשינוי אמיתי. וכן, זה עבד לי כל כך טוב, שהחלטתי לשתף אתכם.

קצת עליי (למקרה שתהיתם): אני מגייס כספים כבר יותר מ-15 שנה, מלווה עמותות וארגונים ללא מטרות רווח, ומנטור למגייסי כספים מתחילים. ראיתי הכל – הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, ובעיקר, הבנתי עמוקה של מה באמת עובד כשזה מגיע לגיוס כספים. אני לא מדבר רק על תיאוריה – אני מדבר על ניסיון בשטח, עם דם, יזע, ודמעות.

למה גוגל אנליטיקס לא מספיק? (או: מה הוא מודד בכלל?)

גוגל אנליטיקס נהדר בשביל:

  • כמה אנשים ביקרו באתר שלכם
  • מאיפה הם הגיעו (גוגל, פייסבוק, וכו')
  • כמה זמן הם שהו בכל עמוד

אבל זה לא אומר למה הם תרמו (או לא תרמו), מה גרם להם להישאר באתר, ואיך לשכנע אחרים לעשות כמוהם. זה כמו לנסות להכין עוגה רק עם מתכון – בלי להבין את הכימיה של האפייה.

מה המערכת שלנו מודדת – ואיך היא משנה את כללי המשחק?

מערכת המדדים המתקדמת שפיתחנו מתמקדת ב:

1. מדד הנאמנות הרגשית: כמה התורמים שלכם מרגישים מחוברים למטרה שלכם? זה לא משהו שמודדים עם מספרים יבשים – זה דורש הבנה עמוקה של הערכים שלהם, של הסיפור האישי שלהם, ושל החיבור הרגשי שלהם למטרה. איך מודדים את זה? דרך שאלונים מותאמים אישית, ניתוח תגובות ברשתות החברתיות, וראיונות עומק.

2. מדד ההשפעה הנתפסת: האם התורמים שלכם מאמינים שהתרומה שלהם עושה שינוי אמיתי? אנשים לא תורמים סתם – הם רוצים לראות תוצאות. הם רוצים לדעת שהכסף שלהם עוזר לשנות חיים. אנחנו מודדים את זה על ידי מעקב אחרי סיפורי הצלחה, דיווח שקוף על ההשפעה של התרומות, ומדידת תחושת המסוגלות העצמית של התורמים (האם הם מרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר?).

3. מדד הפוטנציאל החבוי: מי הם התורמים שלכם שלא תורמים מספיק – ואיך להגדיל את התרומה שלהם? לא כל התורמים הם אותו דבר. חלקם יכולים לתת הרבה יותר, אם רק תדעו איך לפנות אליהם. אנחנו מודדים את זה על ידי ניתוח דפוסי תרומה, מיפוי קשרים חברתיים, והבנה של המוטיבציות האישיות של כל תורם.

איך זה עובד בפועל? (סיפור מהשטח)

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קצר מעמותה שעבדתי איתה: הם נאבקו לגייס כספים במשך שנים. הם ניסו הכל – קמפיינים דיגיטליים, אירועי התרמה, פניות אישיות. אבל שום דבר לא באמת עבד.

כשהתחלנו לעבוד יחד, הדבר הראשון שעשינו היה ליישם את מערכת המדדים המתקדמת שלנו. גילינו שהתורמים שלהם אהבו את העמותה, אבל הם לא הבינו איך התרומות שלהם עוזרות בפועל. הם הרגישו מנותקים מההשפעה האמיתית של הכסף שלהם.

אז שינינו את הגישה. התחלנו לספר סיפורים אישיים של אנשים שהעמותה עזרה להם. התחלנו לדווח באופן שקוף על ההשפעה של התרומות. והכי חשוב – התחלנו להקשיב לתורמים שלנו.

התוצאה? התרומות עלו ב-40% תוך שנה אחת.

איך ליישם את זה בעמותה שלכם? (צעדים מעשיים)

אוקיי, אז איך אתם יכולים לקחת את התובנות האלה וליישם אותם בעמותה שלכם? הנה כמה צעדים מעשיים:

  • תפסיקו להסתכל רק על המספרים – תתחילו להקשיב לאנשים: דברו עם התורמים שלכם. תשאלו אותם למה הם תורמים. תנסו להבין מה מניע אותם.
  • תספרו סיפורים שנוגעים ללב: אנשים מתחברים לסיפורים, לא לסטטיסטיקות. תשתפו סיפורי הצלחה של אנשים שהעמותה שלכם עזרה להם.
  • תהיו שקופים: תדווחו באופן ברור על ההשפעה של התרומות. תראו לתורמים שלכם שהכסף שלהם עוזר לשנות חיים.
  • תתאימו את המסרים שלכם לכל תורם: לא כל התורמים הם אותו דבר. תנסו להבין מה חשוב לכל תורם ותתאימו את המסרים שלכם בהתאם.

רגע לפני סיום… (מחשבה למסע)

גיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים – זה עניין של מערכות יחסים. זה עניין של אמון, של כבוד, ושל הבנה עמוקה של מה מניע אנשים לתת. אם תזכרו את זה, תוכלו להגדיל את התרומות שלכם ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.

אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות – איזה מדדים אתם חושבים שהכי חשובים לגיוס כספים, ואיך אתם מודדים אותם בעמותה שלכם?

נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים לעמותות, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

A visual representation of the connection between a CRM system and a donation platform, symbolizing the transformation of data into fundraising power.
Featured

סיפור החיבור בין CRM לפלטפורמת התרומות: אינטגרציה שהפכה מידע לכוח גיוס

כיצד חיבור בין CRM לפלטפורמת התרומות הופך מידע לכוח גיוס אמיתי? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, משתף בתובנות מניסיונו.

הייתי באמצע מרתון גיוס כספים לארגון העוסק בחינוך, והתסכול הגיע לשיאים חדשים. היו לנו תורמים נדיבים, רעיונות מצוינים, אבל משהו לא הסתדר. הרגשתי שאני מגשש באפלה, מנסה לחבר בין נקודות בלי לראות את התמונה הגדולה. ואז זה היכה בי - המידע שלנו מפוזר, לא מאורגן, ובמילים פשוטות, לא מנוצל.

ואז הבנתי את הפער: פלטפורמת התרומות שלנו חיה באי בודד, מנותקת ממערכת ה-CRM הארגונית. זה היה כמו לנסות לנהל תזמורת כשחלק מהנגנים בכלל לא שומעים את המנצח. כלומר, ידענו מי תרם, כמה ולמה, אבל לא הצלחנו להבין את התמונה הרחבה: מה מניע אותם? מה הם מחפשים? ואיך אנחנו יכולים להעמיק את הקשר איתם?

השינוי התחיל בפגישה משותפת של צוות הגיוס וצוות הטכנולוגיה. הסברתי להם את הבעיה, לא רק כבעיה טכנית, אלא כבעיה של מהות. אמרתי להם: "אנחנו לא מגייסים כסף, אנחנו מגייסים שותפים למסע. ואנחנו לא יכולים לצאת למסע הזה בלי להכיר אותם באמת."

התחלנו בתהליך אינטגרציה מורכב, אבל התוצאות היו מדהימות. פתאום, יכולנו לראות את התורמים שלנו בצורה הוליסטית. יכולנו לזהות דפוסים, להבין העדפות, ולתקשר איתם בצורה מותאמת אישית. זה היה כמו לגלות מחדש את התורמים שלנו.

השיעור שלימד אותי החיבור בין CRM לפלטפורמת התרומות

כאן נכנס לתמונה "אפקט המגירה הסגורה" – כשתורם מקבע את הרושם הראשוני ולא מאפשר כניסה של מידע חדש. האינטגרציה פתחה את המגירה הזו, והכניסה מידע שאפשר לנו להבין טוב יותר את התורם.

אני נוהג תמיד להזכיר את "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. האינטגרציה בין מערכות המידע אפשרה לנו גם להקשיב לשתיקות, לדפוסים, לסימנים הנסתרים שמעידים על מה שחשוב לתורם באמת.

אז איך כל זה מתחבר לכוח גיוס אמיתי? זה פשוט: כשאנחנו מכירים את התורמים שלנו באמת, אנחנו יכולים לדבר אליהם בגובה העיניים, להציע להם הזדמנויות רלוונטיות, ולבנות איתם מערכות יחסים ארוכות טווח. במקום לבזבז אנרגיה על פניות לא רלוונטיות, אנחנו יכולים להתמקד בתורמים שאכפת להם באמת מהמטרה שלנו.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים. אחרי שנים בתחום, גיליתי שהטכנולוגיה היא רק כלי, אבל הכלי הזה יכול להיות עוצמתי כשמשתמשים בו נכון. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ומלווה מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל כדי להפוך מידע לכוח גיוס אמיתי.

שלושת הצעדים הפרקטיים להפוך מידע לכוח גיוס:

1. בדקו את האינטגרציה: האם פלטפורמת התרומות שלכם מחוברת למערכת ה-CRM? אם לא, בדקו את האפשרויות הקיימות.

2. נתחו את הנתונים: אל תסתפקו במידע בסיסי. חפשו דפוסים, העדפות, ותחומי עניין.

3. התאימו את התקשורת: השתמשו במידע כדי ליצור פניות מותאמות אישית. תדברו בשפה של התורם, ותציעו לו הזדמנויות רלוונטיות.

אז, איזו מגירה סגורה אתם הולכים לפתוח היום?

A person looking at a graph with AI elements, representing the integration of artificial intelligence in digital fundraising.
Featured

בינה מלאכותית בגיוס דיגיטלי: מה למדנו ומה צופן העתיד?

בינה מלאכותית בגיוס דיגיטלי: מה למדנו על שימוש בטכנולוגיה לשיפור מערכות יחסים עם תורמים ויצירת תוכן אותנטי. תובנות ממומחה גיוס כספים.

השעה הייתה 06:17 בבוקר. הקפה עוד לא הספיק לטפטף, וכבר התחלתי לקבל מיילים על קמפיין גיוס דיגיטלי שקרס. שיעורי ההמרה היו נמוכים, עלויות הפרסום הרקיעו שחקים, והתורמים הפוטנציאליים ברחו כמו מאש. לרגע אחד, שקלתי לחזור לשיטות הגיוס המסורתיות - דפיקות מדלת לדלת, מכתבים מודפסים, ופגישות פנים אל פנים. אבל אז נזכרתי למה מלכתחילה התחלתי לחקור את השימוש בבינה מלאכותית בגיוס דיגיטלי: כדי להגיע ליותר תורמים, בצורה חכמה ויעילה יותר. וזה, חברים, הסיפור על איך הכישלון הזה הוביל אותי לתובנות מרתקות על מה באמת עובד - ומה לא - בעולם גיוס הכספים הדיגיטלי בעידן הבינה המלאכותית.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. כבר למעלה מ-15 שנה שאני מתעסק בגיוס כספים, ראיתי כמעט הכל - מהצלחות מסחררות ועד כישלונות צורבים. בשנים האחרונות, אני מתמקד במיוחד בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ובינה מלאכותית בפרט, כדי לייעל ולשפר את תהליכי הגיוס.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק אתכם את מה שלמדתי מיישום בינה מלאכותית בגיוס דיגיטלי. לא תקבלו כאן רשימת מכולת של כלים ותוכנות - אלא תובנות עמוקות, לקחים פרקטיים, וכמה מחשבות על העתיד. נצלול לעומק, נבחן את ה"למה" לפני ה"איך", וננסה להבין איך אפשר לרתום את הכוח של הבינה המלאכותית כדי לעשות טוב בעולם.

"האלגוריתם הטועה": כשהבינה המלאכותית הפכה למכשול

אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאני רואה היא התייחסות לבינה המלאכותית כ"קופסה שחורה" קסומה. ארגונים רבים משקיעים הון בתוכנות חכמות, מצפים לתוצאות מידיות, ואז מתאכזבים לגלות שהאלגוריתם פשוט "לא עובד".

אבל האמת היא, שהאלגוריתם תמיד עובד - הוא פשוט עושה בדיוק מה שאמרו לו לעשות. הבעיה היא שאנחנו, בני האדם, לא תמיד יודעים מה אנחנו רוצים שהאלגוריתם יעשה, או איך לכוון אותו בצורה נכונה.

לדוגמה, באותו קמפיין כושל שהזכרתי בהתחלה, הטעות שלי הייתה שהתמקדתי אך ורק ב"מיקוד לייזר" - ניסיתי למצוא את התורמים הפוטנציאליים הכי ספציפיים, אלו שעונים על כל הקריטריונים שקבעתי מראש. אבל מה שקרה בפועל, הוא שהאלגוריתם התחיל לסנן החוצה תורמים פוטנציאליים רבים, שאולי לא ענו על כל הקריטריונים, אבל היו בעלי פוטנציאל תרומה גבוה.

זה כמו לנסות לדוג דגים עם רשת צפופה מדי - אתה תופס רק את הדגים הכי קטנים, ומפספס את הגדולים והחשובים.

לקח חשוב: בינה מלאכותית היא כלי רב עוצמה, אבל היא דורשת הכוונה ופיקוח אנושי. אל תסמכו רק על האלגוריתם - תבינו את הלוגיקה שלו, תבדקו את התוצאות, ותהיו מוכנים לשנות את הכיוון במידת הצורך.

מעבר ל"פילוח קר": איך לבנות מערכות יחסים בעידן הדיגיטלי

אחד היתרונות הגדולים של הבינה המלאכותית הוא היכולת שלה לנתח כמויות עצומות של נתונים ולזהות דפוסים נסתרים. אבל האם זה אומר שאנחנו צריכים להפוך את גיוס הכספים לתהליך סטטיסטי קר ומנוכר?

אני טוען שלא. להיפך, הבינה המלאכותית יכולה לעזור לנו לבנות מערכות יחסים יותר אישיות ואותנטיות עם התורמים שלנו. איך? על ידי כך שהיא משחררת אותנו ממשימות שגרתיות ומשאירה לנו יותר זמן להתמקד במה שבאמת חשוב: הקשר האנושי.

לדוגמה, במקום לבזבז שעות על מיפוי ופילוח תורמים, הבינה המלאכותית יכולה לעשות את זה בשבילנו, ולספק לנו מידע מדויק ועדכני על התחומי עניין, הערכים וההעדפות של כל תורם פוטנציאלי. ואז, במקום לשלוח מייל גנרי לכולם, אנחנו יכולים ליצור הודעה מותאמת אישית, שמדברת ישירות לליבו של התורם, ומציעה לו דרך לתרום למטרה שבאמת חשובה לו.

זוהי "הקשבה השלישית" עליה אני מדבר תמיד - היכולת להקשיב לא רק למילים שהתורם אומר, אלא גם למסרים הסמויים, לצרכים הנסתרים, ולערכים העמוקים שמניעים אותו.

לקח חשוב: אל תשתמשו בבינה המלאכותית כדי להחליף את הקשר האנושי - השתמשו בה כדי להעצים אותו. תנו לבינה המלאכותית לעשות את העבודה השחורה, ותתמקדו בבניית מערכות יחסים אמיתיות וארוכות טווח עם התורמים שלכם.

"הפרדוקס של האוטומציה": איך לשמור על אותנטיות בעולם אוטומטי

עוד אתגר מרכזי בגיוס דיגיטלי בעידן הבינה המלאכותית הוא "הפרדוקס של האוטומציה" - ככל שאנחנו עושים יותר אוטומציה לתהליכים, כך אנחנו מסתכנים באיבוד האותנטיות והמגע האישי.

קל מאוד ליפול למלכודת של שליחת מיילים אוטומטיים, הודעות מתוזמנות ברשתות החברתיות, וקמפיינים ממומנים שמרגישים כמו פרסומת סתמית. אבל האמת היא, שאנשים היום מחפשים משהו אחר - הם מחפשים חיבור אמיתי, סיפורים מעוררי השראה, ותחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר.

אז איך אפשר לשמור על אותנטיות בעולם אוטומטי? על ידי כך שנזכור שמאחורי כל פיקסל ומאחורי כל אלגוריתם, יש בני אדם. ושבסופו של דבר, מה שמניע אנשים לתרום הוא לא הלוגיקה הקרה של הנתונים, אלא החום האנושי, הרגש, והתשוקה.

לכן, חשוב להשקיע ביצירת תוכן אותנטי ומרגש, לספר סיפורים אישיים, לשתף את התורמים בהצלחות ובאתגרים, ולהראות להם איך התרומה שלהם באמת משפיעה על העולם. וגם חשוב לזכור לענות למיילים, לענות לתגובות ברשתות החברתיות, ולהקדיש זמן לשיחות טלפון אישיות עם התורמים החשובים ביותר.

לקח חשוב: אוטומציה היא כלי שימושי, אבל היא לא תחליף לקשר האנושי. תזכרו את הפנים מאחורי המספרים, תתמקדו בבניית מערכות יחסים אמיתיות, ותשקיעו ביצירת תוכן אותנטי ומרגש.

מבט אל העתיד: בינה מלאכותית כשותפה אסטרטגית

אז מה צופן לנו העתיד בגיוס דיגיטלי בעידן הבינה המלאכותית? אני מאמין שאנחנו רק בתחילת הדרך, ושהפוטנציאל הוא עצום.

בעתיד, הבינה המלאכותית תוכל לעזור לנו לבצע תחזיות מדויקות יותר על התנהגות התורמים, להתאים מסרים בצורה מותאמת אישית, ולזהות הזדמנויות גיוס חדשות שלא היינו יכולים לדמיין קודם. היא תוכל לשמש כשותפה אסטרטגית, שתעזור לנו לקבל החלטות מושכלות יותר, להקצות משאבים בצורה יעילה יותר, ולהשיג תוצאות טובות יותר.

אבל כדי להגשים את הפוטנציאל הזה, אנחנו צריכים להשקיע בלמידה, במחקר, ובניסויים. אנחנו צריכים להיות פתוחים לשינויים, מוכנים ללמוד מטעויות, ולהתאים את הגישה שלנו כל הזמן.

וגם חשוב לזכור שהטכנולוגיה היא רק כלי - מה שבאמת חשוב זה הלב והנשמה שלנו, הרצון שלנו לעשות טוב בעולם, והיכולת שלנו לחבר אנשים למטרות גדולות ומשמעותיות.

אז, מה יהיה הצעד האלגנטי הבא שלך?

אני נועם אבירי, מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.