נועם אבירי מסביר איך מודל "הוביל-והובל" יכול לשנות את הגישה שלכם לגיוס כספים ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

---

האולם חשוך. האורות מכוונים אל הרחבה, והמוזיקה מתחילה להתנגן. לא, אני לא מדבר על ערב ריקודים סלוניים, אלא על פגישה עם תורם פוטנציאלי. כן, שמעתם נכון. יש קווי דמיון מפתיעים בין ריקוד סוחף לגיוס כספים מוצלח. ואחרי שנים בתחום, פיתחתי מודל ייחודי שמאפשר לי להפוך כל שיחה לריקוד מנצח – מודל "הוביל-והובל".

אני נועם אבירי, ואם יש משהו שלמדתי במהלך הקריירה שלי כיועץ ומנטור למגייסי כספים, זה שהמפתח להצלחה טמון ביכולת ליצור דינמיקה נכונה עם התורם. יותר מדי פעמים ראיתי מגייסי כספים מתנהגים כמו רקדנים שרוקדים לבד – מציגים מונולוג משכנע, אבל שוכחים להקשיב למוזיקה ולתגובות של בן/בת הזוג.

אבל לפני שאצלול למודל עצמו, אספר לכם אנקדוטה קטנה. אני זוכר את הפגישה הראשונה שלי עם תורם גדול, לפני שנים רבות. הייתי כל כך נרגש (וכן, גם קצת מבוהל) שידי רעדו כשי מזגתי לו מים לכוס. הוא חייך בנימוס, אבל אני הרגשתי כאילו כל העולם צופה בי. בדיעבד, הפחד הזה היה מתנה. הוא לימד אותי צניעות, הקשבה וחשיבות ההבנה של מי עומד מולי.

מודל "הוביל-והובל" נולד מתוך ההבנה הזו בדיוק. הוא לא עוסק ב"מכירת" חזון, אלא ביצירת דיאלוג אותנטי שבו שני הצדדים מרגישים שותפים.

מהו מודל "הוביל-והובל" בגיוס כספים?

דמיינו ריקוד טנגו. יש מוביל, יש מובל, ויש סינרגיה. המוביל מכתיב את הקצב, אבל המובל מגיב, מפרש ומוסיף את הסגנון הייחודי שלו. זהו מודל שמדגיש את האיזון הדינמי בין יוזמה והקשבה, בין ביטחון עצמי וגמישות מחשבתית.

בגיוס כספים, המוביל הוא המגייס – זה שמציג את החזון, מנסח את ההצעה ומכוון את השיחה. אבל המובל הוא התורם – זה שמביע עניין, מעלה שאלות ומכתיב את קצב ההתקדמות.

ארבעת העקרונות של מודל "הוביל-והובל":

1. הקשבה פעילה מעמיקה (ההקשבה השלישית): הרבה מעבר לשמיעת המילים. זהו ניסיון להבין את הערכים, המניעים והשאיפות של התורם. הקשיבו לא רק למה שהוא אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. זכרו: "העומק שמתחת לעומק" הוא המקום בו נמצאים המפתחות האמיתיים.

2. הובלה אותנטית: הצגת חזון ברור ומשכנע, תוך שמירה על אותנטיות וצניעות. אל תנסו להיות מי שאתם לא. התורמים מזהים חוסר כנות בקלות.

3. גמישות והתאמה: היו מוכנים לשנות את הכיוון בהתאם לתגובות של התורם. גיוס כספים הוא לא תסריט כתוב מראש, אלא ריקוד שדורש אלתור. "הצעד האלגנטי" הוא לדעת מתי להוביל ומתי לתת לתורם לקחת את ההובלה.

4. בניית מערכת יחסים: זכרו שמדובר במערכת יחסים ארוכת טווח, לא בעסקה חד פעמית. טיפחו את הקשר, שמרו על תקשורת פתוחה והראו הערכה כנה.

"עדשת המיקרוסקופ" - דוגמה ליישום המודל:

דמיינו פגישה עם תורם פוטנציאלי. אתם מציגים את הפרויקט החדש שלכם, והתורם מהנהן בנימוס. אבל אז, בשנייה אחת קטנה, אתם מבחינים במשהו: הוא מסיט את מבטו הצידה ונושם עמוק. זה הרגע בו אתם יודעים שמשהו מטריד אותו.

(בראשי אתם חושבים: "מה עבר לו בראש? אולי אני צריך לעצור ולשאול אותו אם יש לו שאלות? אולי הוא לא מבין משהו?").

במקום להמשיך לדבר, אתם עוצרים ושואלים בעדינות: "אני שם לב שנראה שמשהו מעסיק אותך. האם יש משהו שתרצה לשאול או לשתף?"

זהו יישום של מודל "הוביל-והובל" בפעולה. אתם מזהים את הסימן הקטן, מגיבים אליו בגמישות, ונותנים לתורם את ההזדמנות להביע את עצמו.

"פרקטל המשמעות" - מעבר לטקטיקה:

השיחה הזו אינה רק על תרומה ספציפית. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לבנות מערכות יחסים משמעותיות עם אנשים שאכפת להם מהמטרה שלנו. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כבני אדם מתחברים אחד לשני, מעבר לאינטרסים חומריים.

אחרי הפגישה הזו, אני תמיד שואל את עצמי: מהי "המראה הכפולה"? איך ראיתי את עצמי בעיני התורם? האם הצלחתי ליצור חיבור אמיתי?

לסיכום:

גיוס כספים הוא לא מדע מדויק, אלא אמנות של תקשורת. מודל "הוביל-והובל" הוא כלי שיכול לעזור לכם ליצור דינמיקה נכונה, לבנות מערכות יחסים משמעותיות ולהפוך כל שיחה לריקוד מנצח.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה צעד אלגנטי אתה מוכן לעשות כבר מחר כדי להוביל ולהוביל את התורמים שלך לעתיד טוב יותר?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים. אני מאמין שעומק ואותנטיות הם המפתח להצלחה בגיוס כספים, ואני כאן כדי לעזור לכם למצוא את העומק שמתחת לעומק, ולרקוד את הריקוד הנכון.

נועם אבירי חושף את השיטה האקסלרטיבית לגיוס כספים, מודל הכשרה חדשני שצמח מתוך כישלון אישי, ומלמד איך להפוך משבר להזדמנות.

---

היי, כאן נועם אבירי. רציתי לשתף אתכם במסע אישי שהוביל לפיתוח שיטת הלימוד האקסלרטיבי, שהפכה למודל הכשרה אפקטיבי למגייסי כספים חדשים. זה סיפור על כישלון, התבוננות, והפיכה של משבר להזדמנות.

אני זוכר את עצמי, מגייס כספים צעיר ונלהב, נכנס לפגישה עם תורם פוטנציאלי. הארגון היה זקוק נואשות למימון, ואני הייתי מלא ביטחון עצמי. דיברתי, הסברתי, שכנעתי - הרגשתי שאני עושה עבודה מצוינת. אבל משהו לא הסתדר. התורם היה מנומס, אבל מרוחק. בסוף הפגישה, הוא הודה לי על הזמן, אבל סירב לתרום.

יצאתי משם מתוסכל ומיואש. הרגשתי שכישלתי את הארגון, את המוטבים, ואת עצמי. אבל דווקא ברגע הזה, התחלתי לשאול שאלות קשות: מה עשיתי לא נכון? איך יכולתי להשתפר? האם יש דרך אחרת?

מה שהבנתי: שיטת ההכשרה המסורתית פשוט לא עובדת

הבנתי ששיטות ההכשרה המסורתיות לגיוס כספים, שהתבססו בעיקר על ידע תיאורטי ושינון טכניקות, לא הכינו אותי להתמודד עם המציאות המורכבת והדינמית של גיוס כספים בשטח. הייתי צריך משהו אחר - משהו שייתן לי את הכלים להתמודד עם אתגרים אמיתיים, לקרוא את התורמים, ולהבין את הפסיכולוגיה של הנתינה.

זו הייתה נקודת המפנה. החלטתי לפתח שיטה חדשה, שתשלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי, ותתמקד בפיתוח מיומנויות חיוניות כמו תקשורת בין-אישית, חוסן מנטלי, ויכולת התמודדות עם דחייה.

שיטת הלימוד האקסלרטיבי: ללמוד מהניסיון, ולא רק מהספר

שיטת הלימוד האקסלרטיבי מתבססת על כמה עקרונות מרכזיים:

• למידה מבוססת ניסיון: במקום ללמוד רק מספרים ויעדים, המתמחים מתמודדים עם סימולציות של מצבים אמיתיים, מקבלים משוב מיידי, ולומדים מהטעויות שלהם. אני אפילו משתף אותם בסיפורי כישלון אישיים שלי.
• פיתוח מיומנויות רכות: תקשורת בין-אישית, הקשבה פעילה, אמפתיה, ויכולת בניית מערכות יחסים הם קריטיים להצלחה בגיוס כספים. אנחנו עובדים על המיומנויות האלה באופן אינטנסיבי, תוך שימוש בטכניקות מתקדמות כמו משחקי תפקידים וניתוח שפת גוף. (זוכרים את "ההקשבה השלישית" שלי?).
• חוסן מנטלי: גיוס כספים יכול להיות מקצוע תובעני ומאתגר. אנחנו מלמדים את המגייסים איך להתמודד עם דחייה, איך לשמור על מוטיבציה, ואיך לבנות ביטחון עצמי חזק. טכניקת "המראה המנטלית" מאוד עוזרת פה.
• למידה מתמשכת: העולם של גיוס הכספים משתנה כל הזמן. אנחנו מעודדים את המגייסים להמשיך ללמוד ולהתפתח, להתעדכן בטרנדים חדשים, ולשתף ידע וניסיון עם אחרים.
• מבנה "הדיאלוג המונחה": אנחנו מעלים שאלה או תהייה שמעסיקה מגייסי כספים -לדוגמה, איך להפוך שיחה קרה לשיחה חמה. אנחנו מובילים דיאלוג פנימי עם המגייסים, מציעים זוויות ראייה שונות לבחינת הסוגיה, ומסכמים עם תובנה מפתיעה או לא צפויה.
• המפה הרגשית של התורם כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים -כאשר אתה מבין את הצורך של התורם אתה יכול לענות עליו בפנייה שלך

התוצאות מדברות בעד עצמן

מאז שהתחלתי להשתמש בשיטת הלימוד האקסלרטיבי, ראיתי שיפור משמעותי בביצועים של המגייסים שלי. הם הפכו ליותר בטוחים בעצמם, יותר אפקטיביים בתקשורת שלהם, ויותר מסוגלים להשיג את היעדים שלהם.

אבל יותר חשוב מכך, ראיתי שהם הפכו למגייסי כספים טובים יותר - מגייסים שאכפת להם מהמטרה, שמבינים את הערך של הנתינה, ושמוכנים לעשות את המאמץ כדי לעזור לארגונים להצליח.

הלקח שלי אליך: אל תפחד ללמוד מהכישלונות שלך

המסע שלי לגיוס כספים לא היה קל, והיו הרבה רגעים שבהם הרגשתי שאני רוצה לוותר. אבל דווקא הכישלונות האלה הם שלימדו אותי את השיעורים החשובים ביותר.

אני מזמין אתכם ללמוד מהניסיון שלי, ולאמץ את שיטת הלימוד האקסלרטיבי כדי להפוך למגייסי כספים טובים יותר. זכרו, גיוס כספים הוא לא רק מקצוע - זו שליחות.

איזה 'בלתי אפשרי' אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

(וכן, אני עדיין זוכר את אותה פגישה ראשונה. למדתי ממנה את "העומק שמתחת לעומק" של המוטיבציות של התורמים).

אני נועם אבירי, מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

גלו איך שימוש במבנה נרטיבי קולנועי של "מסע הגיבור" יכול להכפיל את תוצאות גיוס הכספים שלכם. טיפים וטכניקות מנועם אבירי, מומחה גיוס כספים.

---

הדלת נסגרה בעדינות מאחורי התורם הפוטנציאלי. הדממה הכתה בי כמו גל, ואני זוכר את הקול הפנימי צועק: "זהו, הפסדת מיליון שקל!" אבל דווקא ברגע הזה, כשהכל נראה אבוד, הבחנתי בדפוס שחזר על עצמו בכל פגישה כושלת שהייתה לי. דפוס שהוביל אותי להבין את הכוח העצום של סיפור, את הכוח של "מסע הגיבור" בהנעת תורמים לפעולה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים – שנים של הצלחות מזהירות וכישלונות צורבים – למדתי דבר אחד: אנשים מתחברים לסיפורים. סיפורים נוגעים ללב, מעוררים השראה ונותנים משמעות. אבל לא כל סיפור עושה את העבודה. כדי ליצור סיפור התרמה אפקטיבי, צריך להשתמש במבנה מוכר, מבנה שמהדהד בנפש האדם – מבנה "מסע הגיבור".

מהו "מסע הגיבור" ולמה הוא עובד בגיוס כספים?

"מסע הגיבור", כפי שפורסם על ידי ג'וזף קמפבל, הוא ארכיטיפ נרטיבי אוניברסלי שמופיע במיתוסים, אגדות וסרטים מכל העולם. הוא מספר על גיבור שיוצא למסע, מתמודד עם אתגרים, לומד, משתנה ובסופו של דבר חוזר הביתה עם ידע או כוח חדש. הסוד הוא שבכל אחד מאיתנו יש גרעין של גיבור. אנחנו מזדהים עם המאבקים, השאיפות והניצחונות של הגיבור. כשמשתמשים במבנה הזה בסיפור התרמה, יוצרים חיבור רגשי עמוק עם התורם.

איך זה עובד בפועל?

בואו נפרק את המבנה הזה לרכיבים ונדגים איך להשתמש בו:

1. העולם הרגיל: הצגת המצב הקיים, הבעיה, הקושי שאיתו מתמודד הארגון או האדם שהוא משרת. זה המקום לתאר את "העולם לפני השינוי". דוגמה: "ילדים רבים בישראל חיים מתחת לקו העוני, ללא גישה לתזונה נאותה או חינוך איכותי."

2. קריאה להרפתקה: הגיבור (הארגון או האדם שאותו הוא משרת) מקבל קריאה לשינוי, הזדמנות לעשות משהו גדול יותר. דוגמה: "ארגון 'אור לעתיד' קיבל פנייה דחופה לסייע לילדים ממשפחות מעוטות יכולת."

3. סירוב לקריאה: הגיבור חושש, מהסס, לא בטוח שהוא מסוגל לעמוד במשימה. זה המקום להכניס אלמנט של ספק עצמי או קושי חיצוני. דוגמה: "המשאבים של הארגון היו מוגבלים, והמשימה נראתה בלתי אפשרית."

4. מפגש עם מנטור: הגיבור פוגש דמות חכמה או מנוסה שמספקת לו ידע, כלים או עידוד. דוגמה: "מייסדת הארגון, שרה, פגשה תורם ותיק שייעץ לה לפתח תוכנית מקיפה."

5. חציית הסף: הגיבור מחליט לצאת למסע, להיכנס לעולם חדש, להתמודד עם אתגרים. דוגמה: "הארגון השיק תוכנית חדשה לתמיכה בילדים, למרות הקשיים והאתגרים."

6. מבחנים, בעלי ברית ואויבים: הגיבור מתמודד עם אתגרים, בונה קשרים עם בעלי ברית ומתעמת עם אויבים (מכשולים, ספקות, ביקורות). דוגמה: "הארגון גייס מתנדבים, התמודד עם בירוקרטיה וקשיים בגיוס כספים, אך הצליח להרחיב את פעילותו."

7. ההתקרבות למערה: הגיבור מתקרב לנקודה הקריטית, הרגע בו הוא צריך להתמודד עם האתגר הגדול ביותר. דוגמה: "הארגון הגיע לרגע בו היה צריך להבטיח מימון לטווח ארוך כדי להבטיח את המשך פעילות התוכנית."

8. המבחן: הגיבור מתמודד עם האתגר הגדול ביותר, המבחן האולטימטיבי. זה הרגע בו הוא צריך להשתמש בכל מה שלמד כדי לנצח. דוגמה: "שרה הציגה את תוכנית הארגון בפני קבוצת תורמים פוטנציאליים, בידיעה שהצלחתה תכריע את עתיד התוכנית."

9. הפרס: הגיבור מנצח במבחן, מקבל פרס, ידע או כוח חדש. דוגמה: "התורמים התרשמו מהתוכנית והבטיחו מימון נדיב."

10. דרך חזרה: הגיבור חוזר לעולם הרגיל, אך הוא כבר לא אותו אדם. הוא השתנה, למד, צמח. דוגמה: "הארגון המשיך להרחיב את פעילותו, להגיע ליותר ילדים ולשנות את חייהם."

11. התחייה: הגיבור עובר טרנספורמציה, הוא מחדש את עצמו, הופך לישות נעלה יותר. דוגמה: "הארגון הפך למודל לחיקוי לארגונים אחרים בתחום, והשפיע על חייהם של אלפי ילדים."

12. השיבה עם השיקוי: הגיבור חוזר עם ידע, כוח או מתנה שהוא יכול לחלוק עם אחרים. דוגמה: "הארגון פיתח מודל ייחודי שניתן ליישם בארגונים אחרים, והחל לשתף את הידע שלו עם הקהילה."

הכישלון שלי שהפך לשיטה מנצחת

אספר לך משהו שלא סיפרתי לאף אחד לפני: כשהתחלתי להשתמש במבנה הזה, נכשלתי שוב ושוב. הסיפורים שלי היו מלאכותיים, לא אותנטיים, מנותקים מהמציאות. הבנתי שאני צריך לצלול לעומק, להבין את המניעים האמיתיים של התורמים, את הערכים שלהם, את החלומות שלהם. וברגע שהתחלתי לספר סיפורים אמיתיים, סיפורים שמבטאים את הלב והנשמה של הארגון, התוצאות הכפילו את עצמן.

המפה הרגשית של התורם: מעבר ללוגיקה

אחד הכלים החשובים ביותר שפיתחתי הוא "המפה הרגשית של התורם". זהו כלי שמסייע לי לזהות את המניעים העמוקים של התורמים – מה באמת חשוב להם? מה מעורר בהם השראה? מה גורם להם לרצות לתרום?

איך בונים סיפור "מסע הגיבור" אפקטיבי:

• תכירו את הגיבור שלכם: מי האדם או הארגון שאתם מספרים עליו? מה המאפיינים שלו? מה מניע אותו?
• צרו קשר רגשי: הסיפור צריך לגעת ללב, לעורר אמפתיה והזדהות.
• הדגישו את האתגרים: האתגרים הם שמגדירים את הגיבור, שמראים את הכוח והנחישות שלו.
• הראו את השינוי: איך הגיבור השתנה במהלך המסע? מה הוא למד? מה הוא השיג?
• תנו לתורם תפקיד: הסבירו לתורם איך הוא יכול להיות חלק מהמסע, איך הוא יכול לתרום להצלחה של הגיבור.

הצעד האלגנטי: סיפור קצר עם אפקט עצום

אל תחשבו שמדובר ברומן ארוך. לפעמים, הסיפור האפקטיבי ביותר הוא קצר, תמציתי וממוקד. ה"צעד האלגנטי" הוא היכולת לספר סיפור משנה חיים בכמה משפטים.

אז מה הלאה?

עכשיו תורך. קח דף נייר וכתוב סיפור קצר על הארגון שלך, תוך שימוש במבנה "מסע הגיבור". אל תפחד להיות יצירתי, להיות אמיתי, להיות פגיע. הסיפור שלך הוא הכלי החזק ביותר שיש לך לגייס כספים ולעשות שינוי בעולם.

מה הצעד הבא שלך במסע הגיבור של הארגון שלך? אני כאן כדי לסייע.

גיוס כספים הוא לא רק כסף: גלו את המסע הפנימי של מגייס מצליח, את הפסיכולוגיה של הנתינה, ואת הסודות לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

---

האמת? שנאתי את הטלפון. כל צלצול היה כמו פטיש על הראש, מזכיר לי את רשימת התורמים הפוטנציאליים שמחכה לי, את הדחייה הבלתי נמנעת, ואת הלחץ האינסופי לעמוד ביעדים. הייתי בטוח שאני מגייס כספים גרוע. עד שיום אחד, אחרי עוד שיחה כושלת, הבנתי משהו ששינה לי את כל התפיסה. גיוס כספים הוא לא רק כסף. הוא מסע פנימי, הוא על הבנה עמוקה של עצמך ושל האחר, והוא הרבה יותר מעניין ממה שחשבתי.

קוראים לי נועם אבירי, ואני מנטור למגייסי כספים. לא תמיד הייתי כאן. הייתי שם, בתוך הבוץ, נאבק בכל כוחי להגיע ליעד הבא, תוהה אם אני בכלל מתאים למקצוע הזה. אבל דווקא מתוך הכישלונות שלי צמחו התובנות הכי חשובות שלי. אני לא מספר לכם סיפורי הצלחה מפוברקים. אני מספר לכם את האמת, את האמת המכוערת והיפה של גיוס הכספים.

הפסיכולוגיה של הנתינה: מעבר לכסף

רוב מגייסי הכספים מתמקדים ב"איך" - איך לבקש, איך לשכנע, איך לסגור עסקה. אבל השאלה האמיתית היא "למה?". למה אנשים תורמים? האם זה רק מתוך אלטרואיזם? האם זו תחושת חובה? או אולי צורך עמוק יותר להרגיש משמעותיים?

אני אוהב לקרוא לזה "העומק שמתחת לעומק". אנחנו צריכים לצלול מתחת לפני השטח, להבין מה מניע את התורם, מה הערכים שלו, מה הסיפור שלו. רק אז נוכל ליצור חיבור אמיתי, חיבור שמעורר השראה לנתינה.

ההקשבה השלישית: מה שלא נאמר במילים

כמגייסי כספים, אנחנו לומדים להקשיב באופן אקטיבי, לשים לב לניואנסים, לקרוא בין השורות. אבל אני מדבר על משהו עמוק יותר - "ההקשבה השלישית". זו היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים, לתחושות, לאנרגיות, לסיפור שמאחורי הסיפור.

דוגמה: פעם ישבתי בפגישה עם תורם פוטנציאלי, אדם עשיר מאוד, אבל קר ומחושב. הוא הקשיב בנימוס למצגת שלי, שאל שאלות ענייניות, אבל לא היה שום ניצוץ בעיניים שלו. הייתי בטוח שאני הולך לקבל "לא". ואז, ברגע של חולשה, הוא סיפר על הילדות שלו, על איך גדל בעוני, ועל החלום שלו לעזור לילדים אחרים. פתאום הבנתי. הכסף לא היה העניין. הוא רצה להרגיש שהוא עושה שינוי אמיתי.

הצעד האלגנטי: מינימום מאמץ, מקסימום אפקט

גיוס כספים לא חייב להיות מלחמה. הוא יכול להיות ריקוד, ריקוד עדין ומדויק שבו שני הצדדים נהנים. אני קורא לזה "הצעד האלגנטי" - היכולת להשיג את התוצאה הרצויה במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

איך עושים את זה? על ידי הכרת השטח, על ידי הבנת הדינמיקה, ועל ידי בחירה נכונה של הצעדים. לפעמים זה אומר להקשיב יותר מלדבר, לפעמים זה אומר להיות יצירתי ולא שגרתי, ולפעמים זה אומר לוותר על עסקה שנראית טובה אבל לא מתאימה.

ההתמודדות עם הדחייה: חוסן מנטלי

בואו נודה על האמת: גיוס כספים הוא מקצוע של דחייה. תשעה מתוך עשרה תורמים פוטנציאליים יגידו "לא". השאלה היא לא איך להימנע מדחייה, אלא איך להתמודד איתה.

אני פיתחתי שיטה שנקראת "המראה המנטלית". לפני כל פגישה חשובה, אני מדמיין את עצמי דרך עיני התורם, מנסה להבין מה הוא רואה, מה הוא שומע, מה הוא מרגיש. זה עוזר לי להתכונן לדחייה, להבין אותה, ולא לקחת אותה באופן אישי.

הצעד הבא: תשאלו את עצמכם "למה?"

גיוס כספים הוא מקצוע מדהים, מקצוע שיכול לשנות חיים, מקצוע שיכול לעשות את העולם טוב יותר. אבל כדי להיות מגייס כספים מצליח, אתם צריכים קודם כל להבין את עצמכם, את הערכים שלכם, את הסיפור שלכם.

אז קחו רגע, תעצמו עיניים, ותשאלו את עצמכם "למה?". למה אני עושה את זה? למה זה חשוב לי? מה אני רוצה להשיג?

התשובה לשאלה הזו היא המצפן שלכם, היא הכוח שלכם, היא הדרך שלכם להפוך ממגייסי כספים טובים למגייסי כספים מעולים.

אני מזמין אתכם לשתף אותי בתובנות שלכם, בתגובות שלכם, בשאלות שלכם. ביחד, אנחנו יכולים לעשות את העולם טוב יותר.

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. אחרי 15 שנה בתחום, הבנתי שגיוס כספים זה הרבה יותר מכסף - זה מסע פנימי, זה על בניית מערכות יחסים, וזה על לעשות את העולם טוב יותר. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי לעזור למגייסי כספים להשיג תוצאות יוצאות דופן. אני מושפע ממומחים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, ומשלב ידע מעולמות הפסיכולוגיה והעסקים.