Noam Aviry, fundraising expert, analyzing a text with magnifying glass.
Featured

מעבר לסטטיסטיקה: איך ביקורת ספרות יכולה לפצח את המניעים הסודיים של התורמים שלך

גלו איך ניתוח טקסטים ספרותיים יכול לחשוף את המניעים הנסתרים של התורמים שלכם. מומחה גיוס הכספים נועם אבירי חושף טכניקות ייחודיות לחיבור עמוק עם תורמים.

הייתי שם, בוהה בדוח גיוס כספים שהראה ירידה של 15% בתרומות הגדולות. המספרים סיפרו סיפור, אבל לא הסבירו אותו. הרגשתי כמו מבקר ספרות שמנסה להבין רומן עמוק רק על ידי ספירת המילים בכל פרק. הבנתי שגיוס כספים זה לא רק סטטיסטיקה; זה סיפור אנושי מורכב, וכדי לפצח אותו, אני צריך לחשוב כמו מבקר ספרות.

שמי נועם אבירי, ובעשור וחצי האחרון ליוויתי מאות ארגונים בישראל להגדיל את גיוס הכספים שלהם. למדתי שמעבר לניתוח נתונים, המפתח טמון בהבנת המניעים האמיתיים של התורמים - המניעים שלעתים קרובות הם נסתרים אפילו מעיניהם שלהם. היום, אני רוצה לחלוק איתכם את אחד הכלים הכי לא שגרתיים אבל עוצמתיים שאני משתמש בהם: ניתוח טקסטים ספרותיים. כן, קראתם נכון.

פסיכולוגיה של נתינה או יצירת עולם טוב יותר? למה ניתוח ספרותי רלוונטי לגיוס כספים?

ניתוח ספרותי, במהותו, הוא חקירה מעמיקה של טקסט כדי לחשוף את המשמעויות הנסתרות, המוטיבים החוזרים והקונפליקטים המניעים את הדמויות והעלילה. כשמדובר בתורמים, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לקרוא את "הטקסט" של חייהם - את הערכים שלהם, החוויות שלהם, והשאיפות שלהם - כדי להבין מה באמת מניע אותם לתרום. בדיוק כמו שמבקר ספרות מנתח סמלים ומטאפורות בספר, אנחנו צריכים לזהות את הסמלים והמטאפורות בחיי התורם שמייצגים את הצרכים והרצונות העמוקים ביותר שלו.

איך זה עובד בפועל? בואו ניקח דוגמה: תורם שמספר שוב ושוב על אהבתו לספרות קלאסית, במיוחד לטרגדיות יווניות. מבקר ספרות יזהה שם מוטיבים של גורל, אחריות אישית וחוסר אונים מול כוחות גדולים ממך. מגייס כספים מנוסה יבין שהתורם הזה מחפש ארגון שמתמודד עם אתגרים עצומים, ושיש לו תפקיד חשוב במאבק הזה. המסר אליו לא צריך להיות על הצלחות קלות, אלא על נחישות, הקרבה, והמשמעות העמוקה של המאמץ, גם אם התוצאה לא תמיד מובטחת.

"עדשת המיקרוסקופ": איך לנתח את ה"טקסט" של חיי התורם

אחת הטכניקות שאני מלמד היא "עדשת המיקרוסקופ". אנחנו מפרקים רגעים קריטיים בשיחות עם תורמים לחלקיקיהם הקטנים ביותר. אנחנו מאטים את הזמן סביב נקודות מפנה, וחוספים את הדינמיקה העדינה והבלתי נראית שמשפיעה על התוצאות.

דוגמה: תורמת מספרת על סבתא שלה, ניצולת שואה, שאיבדה הכל אבל שמרה על אופטימיות. הניתוח הספרותי יגלה שהיא מעריכה חוסן, תקווה, ויכולת שיקום מתוך משבר. המסר צריך להיות על הצלחות הארגון לשקם אוכלוסיות פגיעות, ועל האנשים יוצאי הדופן שעושים זאת.

"הקול הפנימי המשולב": לחשוף את המחשבות הלא-מודעות של התורם

שיטה נוספת היא "הקול הפנימי המשולב". אנחנו מנסים לחשוף את המחשבות והדיאלוגים הפנימיים של התורם במהלך אינטראקציות. מה הוא באמת חושב כשהוא אומר "אני צריך לחשוב על זה"? האם הוא מחפש אישור מבחוץ, או שהוא מתלבט בין ערכים שונים?

דוגמה: תורם אומר "אני תמיד תומך בחינוך". (בראשי אני חושב: 'אבל הוא תמיד מדגיש את החשיבות של לימוד מקצועות ריאליים, ולא של מדעי הרוח.'). 'יש לנו תוכנית מצוינת לקידום לימודי מדעים בקרב תלמידים משכבות מצוקה,' אני עונה מיד, תוך התאמת המסר לערכים הספציפיים שלו.

"פרקטל המשמעות": איך לייצר תרומה רחבת היקף מתובנות נקודתיות

אני משתמש ב"פרקטל המשמעות" כדי להתחיל מסיטואציה ספציפית ולהרחיב אותה לעיקרון כללי. השיחה הזו עם תורם אחד אינה רק על תרומה של 50,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב.

הצעד האלגנטי: תרגום תובנות לפעולה מעשית

אז איך אנחנו משתמשים בכל הידע הזה כדי לייצר תוצאות? הנה כמה צעדים אלגנטיים:

1. הקשיבו מעבר למילים: למדו להקשיב לניואנסים, לסיפורים, ולחוויות שהתורמים חולקים איתכם.

2. השתמשו בשפה שלהם: חזרו על מילים וביטויים שהם משתמשים בהם.

3. התאימו את המסר: התאימו את המסר שלכם לערכים ולצרכים הספציפיים שלהם.

4. הציעו להם תפקיד: תנו להם תפקיד משמעותי בסיפור של הארגון שלכם.

העבודה שלי עם ארגונים ללא מטרות רווח לימדה אותי שהצלחה בגיוס כספים אינה תלויה רק בטקטיקות שיווקיות או במצגות משכנעות. היא תלויה ביכולת שלנו לראות את התורם כאדם שלם, עם סיפור חיים ייחודי ומערכת ערכים מורכבת. אז בפעם הבאה שאתם פוגשים תורם, נסו לחשוב כמו מבקר ספרות. אולי תגלו עולם שלם של מניעים נסתרים שיכולים להוביל לתרומות גדולות יותר, וליחסים משמעותיים יותר.

לסיום, רציתי לשתף אתכם במשהו שחוויתי לאחרונה. נפגשתי עם תורם חדש, יזם הייטק מצליח, שתמיד תרם לארגונים בתחום החינוך. במהלך השיחה, הוא התחיל לדבר בהתלהבות על טיפוס הרים. הבנתי שהוא מחפש אתגר, הוא רוצה לכבוש פסגות חדשות, ושהוא רואה בתרומה שלו לארגון את הטיפוס הבא שלו. אז לא דיברתי איתו על המספרים, אלא על החזון השאפתני שלנו להגיע לאוכלוסיות מוחלשות, ולשנות את עתידם. בסוף השיחה, הוא התחייב לתרומה הגדולה ביותר שקיבלנו אי פעם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מלווה ארגונים ללא מטרות רווח להצלחה בגיוס כספים. בעשור וחצי האחרון פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" שמסייעות להגדיל תרומות וליצור מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. אני משלב ידע מעמיק בפסיכולוגיה של נתינה עם ניסיון מעשי בשטח, כדי לתת כלים פרקטיים ויצירתיים לגיוס כספים אפקטיבי.

A metaphorical image of an opera stage with fundraising elements incorporated, symbolizing the unexpected inspiration from opera in fundraising events.
Featured

ההשראה הבלתי צפויה מעולם האופרה: איך דרמה מוזיקלית שינתה את הנרטיב של האירועים שלנו

נועם אבירי חושף איך ההשראה מאופרה שינתה את הנרטיב בגיוס כספים: סיפור אישי, שיטות חדשניות וטיפים ליצירת אירועים בלתי נשכחים.

פעם, עמדתי בפני אחד האתגרים הגדולים בקריירה שלי: אירוע גיוס כספים ענק, שהיה חייב להצליח. הלחץ היה עצום, והאווירה במשרד הייתה מתוחה כמו מיתר של כינור לפני קונצרט. האמת? הייתי מיואש. עד ש...מצאתי את ההשראה במקום הכי לא צפוי: באופרה. כן, אופרה.

אני יודע, זה נשמע קצת מוזר. מה הקשר בין דרמה מוזיקלית מוגזמת לבין גיוס כספים? אבל תאמינו לי, זה שינה הכל.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, גיליתי שההצלחה טמונה לא רק בטקטיקות ובמספרים, אלא גם בהבנה עמוקה של הנפש האנושית. למדתי את זה על בשרי, דרך הצלחות וכישלונות, ובמיוחד דרך הרגעים הבלתי צפויים שמכריחים אותך לחשוב אחרת.

העומק שמתחת לעומק: מה למדתי מ"לה טרוויאטה"?

צפיתי ב"לה טרוויאטה" של ורדי, והוקסמתי מהדרך שבה הסיפור סופר דרך המוזיקה, התפאורה והתלבושות. כל פרט תרם לנרטיב, והרגשתי שאני ממש שם, בתוך הסיפור. ואז זה היכה בי: האירוע שלנו היה חייב להיות אופרה!

חשבתי לעצמי: "מה הסיפור שאנחנו רוצים לספר? מה הערכים שאנחנו רוצים להעביר? ואיך אנחנו יכולים לגרום לאנשים להרגיש חלק מהסיפור שלנו?"

הבנתי שאנחנו לא סתם מגייסים כסף; אנחנו מספרים סיפור על שינוי, על תקווה, ועל השפעה. והסיפור הזה צריך להיות מרגש, מעורר השראה, ובלתי נשכח.

"עדשת המיקרוסקופ": איך זה השפיע על התכנון?

התחלתי לפרק את האירוע שלנו לגורמים:

  • התפאורה: במקום אולם כנסים משעמם, בחרנו בחלל עם אופי, עם תאורה מתאימה ועם סידור שולחנות שמעודד שיחה.
  • המוזיקה: במקום מוזיקת רקע גנרית, בחרנו מוזיקה שמחזקת את המסר שלנו, שיוצרת אווירה של התרוממות רוח.
  • הדוברים: במקום נאומים יבשים, ביקשנו מהם לספר סיפורים אישיים, לשתף בתשוקה שלהם, ולדבר מהלב.
  • התקשורת החזותית: סרטונים קצרים שמציגים את העבודה שלנו בשטח, תמונות שמדברות בעד עצמן, מצגות אינטראקטיביות.

הכל תוכנן בקפידה, כדי ליצור חוויה רגשית עוצמתית שתגרום לאנשים להרגיש מחוברים למטרה שלנו.

"הקול הפנימי המשולב": ספקנות וביטחון עצמי

אני מודה, היו רגעים שפקפקתי. "זה מוגזם מדי? זה יצליח?" שאלתי את עצמי. אבל אז נזכרתי ב"אפקט המגירה הסגורה" - אם לא ננסה משהו חדש, לעולם לא נדע מה אפשרי.

וכאן הגיע רגע ההתפכחות החיובית: הבנתי שגיוס כספים הוא לא רק עניין של שכנוע, אלא עניין של יצירת קשר אנושי אמיתי. וזה מתחיל בסיפור.

הצעד האלגנטי: תוצאות בשטח

האירוע היה הצלחה אדירה. התגובות היו מדהימות, האווירה הייתה מחשמלת, והכי חשוב - גייסנו סכום כסף גדול בהרבה ממה שציפינו.

אבל זה לא רק הכסף. הרגשתי שהצלחנו ליצור משהו גדול יותר, קהילה של אנשים שמאמינים במטרה שלנו ומוכנים לתמוך בה.

"פרקטל המשמעות": מה זה אומר לגבי העתיד?

הלקח שלמדתי מהאופרה שינה את הגישה שלי לגיוס כספים לנצח. הבנתי שכל אירוע, כל פגישה, כל שיחת טלפון היא הזדמנות לספר סיפור, ליצור קשר, ולגרום לאנשים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר.

ואיך זה מתרגם לפרקטיקה?

1. תמיד תתחילו עם הסיפור: מה הסיפור שאתם רוצים לספר? מה הערכים שאתם רוצים להעביר?

2. תחשבו על החוויה: איך אתם יכולים ליצור חוויה רגשית שתגרום לאנשים להרגיש מחוברים למטרה שלכם?

3. אל תפחדו לחדש: תנסו דברים חדשים, תאתגרו את עצמכם, ותחפשו השראה במקומות לא צפויים.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים תקועים, תנסו ללכת לאופרה. אולי גם אתם תמצאו שם את ההשראה שתשנה את הנרטיב של האירועים שלכם.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות: איפה אתם מוצאים השראה לגיוס כספים יצירתי? אילו שיטות עבודה יצירתיות אתם מכירים?

A well-designed meeting room with comfortable chairs, soft lighting, and acoustic panels, creating a warm and inviting atmosphere for donor meetings.
Featured

האקוסטיקה של הנתינה: איך עיצוב חללי שיחה משפיע על פגישות תורמים (ועל הסכומים שהם תורמים)

איך עיצוב סביבת המפגש משפיע על תוצאות פגישות תורמים? נועם אבירי מסביר את הקשר בין הנדסת אקוסטיקה, פסיכולוגיה של נתינה וגיוס כספים מוצלח.

הדלת נסגרת מאחורי התורם הפוטנציאלי. אני מביט בחלל הריק, ומשהו לא מסתדר לי. לא הטון של השיחה, לא הנימוקים שלי, לא המצגת המושקעת. משהו בסביבה עצמה הרגיש "לא נכון". כאילו החדר עצמו התנגד להעברת הכסף. זה היה הרגע שהתחלתי לחקור את הקשר בין הנדסת אקוסטיקה וחללי שיחה לבין תוצאות הפגישות עם תורמים. כן, זה נשמע אולי אזוטרי, אבל תאמינו לי, אחרי שתשמעו מה גיליתי, לעולם לא תזלזלו בחשיבות של עיצוב הסביבה שבה מתרחשות פגישות גיוס כספים.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ואני חושב שראיתי הכל. עבדתי עם ארגונים גדולים וקטנים, עם תורמים פרטיים וקרנות ענק, ותמיד האמנתי שהמפתח לגיוס מוצלח הוא מערכת יחסים אותנטית, מסר משכנע ומעט מזל. אבל אז הבנתי שיש גורם נוסף, שקט ובלתי נראה, שמשפיע באופן דרמטי על התוצאות: החלל הפיזי שבו מתקיימת הפגישה.

למה החלל משנה את הכל?

זה לא רק עניין של נוחות. מדובר בפסיכולוגיה עמוקה יותר. תחשבו על זה: חלל רועש, צפוף או לא נעים יוצר תחושת חוסר נוחות, מתח וחרדה. תורם שמרגיש לא בנוח יתקשה להתרכז, להקשיב ולהזדהות עם המסר שלכם. מצד שני, חלל נעים, שקט ומזמין יוצר תחושת ביטחון, רוגע ופתיחות. תורם שמרגיש בנוח יהיה קשוב יותר, אמפתי יותר ובעל סיכוי גבוה יותר לתרום.

אבל זה לא הכל. הנדסת אקוסטיקה ועיצוב חללי שיחה יכולים להשפיע גם על:

  • הבהירות והאיכות של התקשורת: אקוסטיקה לקויה יכולה להקשות על השמיעה, להגביר את רעשי הרקע ולהפריע לשיחה.
  • היכולת להתרכז: רעשים, הסחות דעת ועיצוב לא מתאים יכולים להקשות על התורם להתרכז במסר שלכם.
  • התחושה הכללית של הארגון: חלל מוזנח או לא מזמין יכול ליצור רושם שלילי על הארגון ולפגוע באמינותו.
  • המסר הסמוי: האם החלל משדר יוקרה ומרחק, או נגישות וחמימות?

איך יוצרים חלל שיחה אופטימלי לתורמים?

אז איך הופכים את חלל השיחה שלכם למגנט של נתינה? הנה כמה טיפים מעשיים, מגובים בניסיון של שנים:

1. האקוסטיקה היא המפתח: השקיעו בטיפול אקוסטי בחדר. זה יכול לכלול התקנת פאנלים אקוסטיים, וילונות עבים, שטיחים רכים או ריהוט מרופד. המטרה היא להפחית את רעשי הרקע, למנוע הד ולהבטיח שהקול שלכם יישמע בצורה ברורה ונעימה. אני זוכר פגישה אחת שהצליחה בזכות שימוש בבדים עבים על הקירות שספגו רעשים מבחוץ ויצרו תחושת אינטימיות וביטחון.

2. תאורה נכונה: תאורה טבעית היא תמיד עדיפה, אבל אם זה לא אפשרי, השתמשו בתאורה מלאכותית חמה ונעימה. הימנעו מתאורה פלורסנטית חזקה או תאורה חשוכה מדי. התאורה צריכה להיות מספיק בהירה כדי שאפשר יהיה לראות את הפנים של התורם, אבל לא מסנוורת או מטרידה. תאורה חמימה, כמו נרות דלוקים, יכולה ליצור אווירה מזמינה ומרגיעה.

3. ריהוט נוח ומזמין: בחרו ריהוט נוח ומזמין, אבל לא מפואר מדי. המטרה היא ליצור תחושה של ביתיות ורוגע, ולא של ריחוק ופורמליות. ודאו שיש מספיק מקום לרגליים, שהכיסאות נוחים לישיבה ממושכת ושיש שולחן קטן להניח עליו כוס קפה או תה. שמתי לב שכיסאות עם משענת גב גבוהה נותנים תחושת הגנה ושקט, בעוד כיסאות פתוחים יותר משדרים גישה נינוחה ופתוחה.

4. טמפרטורה נעימה: ודאו שהטמפרטורה בחדר נעימה. אף אחד לא רוצה לשבת בפגישה כשהוא קופא מקור או מזיע מחום. השקיעו במערכת מיזוג או חימום איכותית ותוודאו שהיא פועלת כראוי לפני כל פגישה.

5. אוורור טוב: אוויר צח חיוני לבריאות ולרווחה. ודאו שהחדר מאוורר היטב. פתחו חלון לפני הפגישה או השתמשו במטהר אוויר.

6. צבעים מרגיעים: בחרו צבעים מרגיעים ונעימים לקירות ולריהוט. צבעים כמו כחול, ירוק ואפור נחשבים למרגיעים ומזמינים. הימנעו מצבעים חזקים וצועקים שיכולים ליצור תחושת מתח וחוסר נוחות.

7. אמנות מעוררת השראה: תלו תמונות או יצירות אמנות מעוררות השראה על הקירות. האמנות יכולה לעזור ליצור אווירה חיובית ומזמינה ולעורר שיחה. בחרו אמנות שמשקפת את הערכים של הארגון שלכם ושתהיה רלוונטית לתורמים שלכם.

8. צמחים ירוקים: צמחים ירוקים מוסיפים חיות ורעננות לחדר. הם גם עוזרים לטהר את האוויר וליצור אווירה מרגיעה. הניחו כמה צמחים קטנים על השולחן או על הרצפה.

9. מינימליזם הוא שם המשחק: שמרו על החדר נקי ומסודר. הימנעו מבלאגן וחפצים מיותרים שיכולים להסיח את הדעת. חדר נקי ומסודר יוצר תחושה של ניקיון, סדר וארגון.

הקשבה השלישית: מעבר למילים, אל הסביבה

זכרו, החלל הפיזי הוא חלק מהמסר שאתם מעבירים לתורמים שלכם. אם אתם רוצים ליצור רושם חיובי ולהגדיל את הסיכויים לתרומה, השקיעו בעיצוב הסביבה שבה מתקיימות הפגישות שלכם. זו לא הוצאה, זו השקעה.

היכולת "להקשיב הקשבה השלישית", קרי להבין את המסרים הלא מילוליים שהסביבה מעבירה, היא קריטית למגייס כספים מצליח.

אבל זה עדיין לא הכל. כשהמשכתי לחקור את הנושא, הבנתי שיש כאן גם עניין של אותנטיות. תורמים רוצים לדעת שהם תומכים בארגון אמיתי, עם ערכים ברורים ושיקוף אמיתי של הערכים האלה בחלל שבו הם מתארחים. מה שבאמת קובע אינו רק היופי או הנוחות, אלא ההלימה בין המקום, האנשים והמטרה.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איך אתם יכולים להפוך את חלל השיחה שלכם לכלי רב עוצמה לגיוס כספים? איזה שינוי קטן תוכלו לעשות כבר השבוע כדי ליצור חלל מזמין, מרגיע ומעורר השראה שיעזור לכם לבנות מערכות יחסים חזקות וארוכות טווח עם התורמים שלכם?

שתפו אותי בתגובות – אשמח לשמוע על הטיפים שלכם ועל הניסיונות שלכם.

Abstract image of blockchain network with money icons, representing transparency in fundraising.
Featured

בלוקצ'יין וגיוס כספים: מודל התרמה שקוף וחדשני – חלום או מציאות?

בלוקצ'יין וגיוס כספים: כיצד טכנולוגיה מבוזרת יוצרת מודל התרמה שקוף וחדשני? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, בוחן את הפוטנציאל והאתגרים.

האמת? כששמעתי לראשונה על בלוקצ'יין בהקשר של גיוס כספים, הייתי סקפטי. "עוד באזז וורד," חשבתי לעצמי, "איך טכנולוגיה מבוזרת יכולה בכלל לעזור לי לסגור דיל עם תורם גדול?". אבל, כפי שלמדתי לא פעם בתחום הזה, חשוב להשאיר את הראש פתוח – ולפעמים, דווקא המקומות הלא צפויים מסתירים את הפתרונות המהפכניים ביותר.

אני נועם אבירי, יועץ גיוס כספים עם ניסיון של מעל 15 שנה, וראיתי כבר כמעט הכל. בניתי אסטרטגיות גיוס לארגונים גדולים וקטנים, עזרתי למנכ"לים לסגור עסקאות מיליונים, וגם – כן, גם חוויתי לא מעט כשלונות צורבים. דווקא מתוך הכשלונות האלה למדתי את הלקחים החשובים ביותר. אחד מהם הוא שאמון ושקיפות הם הבסיס לכל מערכת יחסים מוצלחת עם תורמים.

ובדיוק כאן נכנס הבלוקצ'יין לתמונה.

מה זה בכלל בלוקצ'יין? (בלי סינית)

במילים פשוטות, בלוקצ'יין הוא מעין "ספר חשבונות" דיגיטלי, מבוזר ומוצפן. כל טרנזקציה – במקרה שלנו, כל תרומה – נרשמת ב"בלוק", והבלוק הזה מקושר לבלוקים הקודמים, ויוצר שרשרת בלתי ניתנת לשינוי או זיוף.

למה זה חשוב לגיוס כספים? תחשבו על זה:

  • שקיפות מלאה: תורמים יכולים לראות בדיוק לאן הכסף שלהם הולך, בכל שלב. אין יותר "קופסאות שחורות" או חששות לגבי ניהול לא תקין.
  • אבטחה מוגברת: הבלוקצ'יין הוא מאובטח מאוד, מה שמפחית את הסיכון להונאות או גניבות.
  • הפחתת עלויות: תהליכים אוטומטיים יכולים לחסוך בעלויות תפעוליות ולייעל את גיוס הכספים.

אבל רגע, לפני שאתם רצים להמיר את כל מערכת גיוס הכספים שלכם לבלוקצ'יין, חשוב להבין שזה לא פתרון קסם.

האתגרים וההזדמנויות האמיתיות

השימוש בבלוקצ'יין בגיוס כספים עדיין בחיתוליו, ויש לא מעט אתגרים שצריך להתמודד איתם:

  • רגולציה: המסגרת הרגולטורית סביב מטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיית בלוקצ'יין עדיין לא ברורה במלואה במדינות רבות.
  • מורכבות טכנולוגית: הטמעה של בלוקצ'יין דורשת ידע טכני מומחה.
  • אימוץ: לא כל התורמים מכירים את הטכנולוגיה, וצריך להנגיש אותה עבורם.

אבל למרות האתגרים, הפוטנציאל הוא עצום. ארגונים שמאמצים את הבלוקצ'יין יכולים:

  • למשוך תורמים חדשים: במיוחד דור המילניום והדור ה-Z, שמחפשים פתרונות חדשניים ושקופים.
  • להגביר את האמון: על ידי הדגשת השקיפות והאבטחה של התהליך.
  • ליצור קמפיינים יצירתיים: כמו למשל, הנפקת אסימונים (tokens) ייחודיים לתורמים.

מודל המעגלים המתרחבים: כך תתחילו

אז איך מתחילים? אני תמיד ממליץ על "מודל המעגלים המתרחבים" שלי:

1. מעגל פנימי: התחילו בקטן, עם פרויקט פיילוט פנימי. בחרו פרויקט ספציפי וקטן יחסית, והשתמשו בבלוקצ'יין כדי לעקוב אחר התרומות וההוצאות שלו.

2. מעגל שני: שתפו את התוצאות עם תורמים נאמנים. הציגו להם את היתרונות של הבלוקצ'יין, ובקשו את המשוב שלהם.

3. מעגל שלישי: הרחיבו את השימוש לקהל רחב יותר. צרו קמפיין גיוס כספים מבוסס בלוקצ'יין, וקדמו אותו ברשתות החברתיות.

"ההקשבה השלישית" בעידן הבלוקצ'יין

השימוש בבלוקצ'יין לא משנה את היסודות של גיוס כספים. אתם עדיין צריכים להכיר את התורמים שלכם, להבין את הצרכים שלהם, ולבנות איתם מערכות יחסים. אבל הוא כן נותן לכם כלי חדש וחזק לבניית אמון ושקיפות.

זכרו תמיד את "ההקשבה השלישית" שלי – היכולת להקשיב למה שהתורם לא אומר במילים, להבין את המוטיבציות העמוקות שלו. בעזרת הבלוקצ'יין, אתם יכולים להוכיח לתורמים שאתם באמת מקשיבים להם, ושאתם מחויבים לשקיפות ואחריות.

אז, האם בלוקצ'יין הוא חלום או מציאות? אני חושב שהוא שילוב של שניהם. הוא עדיין לא מושלם, אבל הוא בהחלט מציע פוטנציאל עצום לעתיד גיוס הכספים. השאלה היא, האם אתם מוכנים להיות חלק מהעתיד הזה?

נועם אבירי, יועץ ומנטור לגיוס כספים, מלווה ארגונים ללא מטרות רווח בישראל בבניית אסטרטגיות גיוס אפקטיביות ויצירת מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. פיתח את "שיטת הסולם הדינמי" ואת "מודל המעגלים המתרחבים" להגדלת מעגל התורמים.

אשמח לשמוע מה דעתכם על השימוש בבלוקצ'יין בגיוס כספים. שתפו אותי בתגובות!

A fundraising graph showing a significant cost reduction after implementing the MVP method.
Featured

שיטת ה-MVP בגיוס כספים: איך חסכנו 70% מתקציב הגיוס – והלקחים שלמדתי

גלו איך שיטת ה-MVP מהעולם הסטארטאפים חסכה לנו 70% מתקציב הגיוס. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הלקחים והתובנות מהשטח.

השבוע, סיפרתי לחבר טוב, מנכ"ל של עמותה ותיקה, על פרויקט חדשני שהובלתי לפני כמה שנים. הצלחנו לחסוך 70% מתקציב הגיוס המקורי שלנו. הוא הגיב בסקפטיות: "נועם, זה נשמע טוב מדי כדי להיות אמיתי. בטח קיצצתם בבשר החי." אז הבנתי שאני חייב לשתף את הסיפור המלא – לא רק את התוצאה המרשימה, אלא גם את הכישלונות, הספקות, והלקחים שלמדתי בדרך.

הבעיה: תקציב ענק, תוצאות דלות

הארגון שאותו ליוויתי ביקש לגייס סכום גדול מאוד לפרויקט חדש. התקציב שהוקצה לקמפיין הגיוס היה בהתאם – גדול, אפילו מוגזם. אבל אחרי חודשיים של עבודה מאומצת, התוצאות היו רחוקות מלספק. הבנו שאנחנו חייבים לעשות משהו אחרת.

ההשראה: סטארטאפים ו-MVP

באותה תקופה, התעניינתי בעולם הסטארטאפים ובשיטת ה-MVP (Minimum Viable Product) – השקת מוצר בסיסי עם מינימום פונקציות, כדי לבדוק את השוק ולקבל פידבק מהיר. חשבתי: מה אם ניישם את העיקרון הזה גם בגיוס כספים?

מהי שיטת ה-MVP בגיוס כספים?

במקום להשקיע את כל התקציב בקמפיין גרנדיוזי, יקר ומסוכן, החלטנו להתחיל בקטן. הגדרנו את ה"מוצר" שלנו: קמפיין גיוס מימון המונים מצומצם, ממוקד לתורמים פוטנציאליים בעלי זיקה אישית לפרויקט. המטרה: לגייס סכום מינימלי שיאפשר לנו להוכיח את היתכנות הפרויקט ולקבל פידבק אותנטי מהשטח.

הפחד וההימור

היו הרבה ספקות. האם תורמים יתרמו לפרויקט כל כך "קטן"? האם נצליח לעורר מספיק עניין? החלטנו ללכת על זה בכל זאת. בנינו קמפיין דיגיטלי פשוט ויעיל, עם דגש על סטוריטלינג אותנטי ושקיפות מלאה.

התוצאות המפתיעות

התוצאות היו מדהימות. גייסנו מעל ומעבר ליעד המקורי שלנו, וחשוב יותר – קיבלנו פידבק יקר ערך מהתורמים. הבנו מה עובד, מה לא, ומה צריך לשנות.

הלקחים

  • תקציב מצומצם מחייב יצירתיות: כשאין הרבה כסף, צריך לחשוב מחוץ לקופסה.
  • פידבק מהשטח הוא זהב: תורמים הם השותפים הכי חשובים שלנו.
  • אותנטיות מנצחת: אנשים מתחברים לסיפור אמיתי, לא למצגת נוצצת.
  • התמקדות בתורמים הנכונים: עדיף לגייס מעט תורמים בעלי זיקה אישית, מאשר הרבה תורמים אדישים.

היישום המלא והחיסכון המדהים

עם הלקחים האלה, ניגשנו לקמפיין הגדול בביטחון רב יותר. שיפרנו את המסרים, התמקדנו בתורמים הנכונים, והשקענו את התקציב בצורה חכמה יותר. בסופו של דבר, גייסנו את כל הסכום הדרוש – וחסכנו 70% מתקציב הגיוס המקורי!

למה השיטה הזו עובדת?

בלב גיוס הכספים עומדת שאלה פילוסופית עמוקה על ערך ונדיבות. אבל בבוקר יום שני בשעה 9:00, זה מתרגם לשאלה פשוטה: למי תתקשר ראשון, ומה בדיוק תגיד? שיטת ה-MVP עונה על השאלה הזו בצורה הטובה ביותר – על ידי יצירת דיאלוג אמיתי עם התורמים, הבנת הצרכים שלהם, והתאמת המסרים שלנו בהתאם.

מה הלאה?

אני מזמין אתכם לחשוב: איזה "מוצר" בסיסי אתם יכולים להשיק כבר מחר בבוקר, כדי לבדוק את השוק ולקבל פידבק מהשטח? איזה הנחות יסוד אתם יכולים לאתגר? ואיך תוכלו לחסוך משמעותית בתקציב הגיוס שלכם, תוך כדי בניית קהילה חזקה ונאמנה של תורמים?

*

אני נועם אבירי, מומחה-על בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. שילבתי ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.