נועם אבירי חושף את הסודות להתמודדות עם ביקורת בגיוס כספים. למד איך להפוך ביקורת למנוע צמיחה עם כלים פרקטיים ומתודולוגיות ייחודיות.

---

הביקורת צורבת, אני יודע. במיוחד כשאתה שם את הלב והנשמה שלך בגיוס כספים, ומישהו מבקר את האסטרטגיה שלך, את הפנייה שלך לתורמים, או אפילו את הדרך שבה אתה עומד מול קהל. אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום, למדתי שביקורת יכולה להיות המתנה הכי גדולה שלך - אם אתה יודע איך לקבל אותה נכון.

אספר לך משהו: בפגישה הראשונה שלי עם תורם פוטנציאלי, אחרי שסיימתי את הדוקטורט, הייתי כל כך לחוץ שמרוב לחץ שפכתי את כוס המים על התורם... הוא כמובן הסתכל עליי במבט מאוד לא נעים... אבל דווקא ברגע הזה הבנתי שהפחד והפגיעות האלו הם בדיוק מה שהופך אותי לאנושי, ובסופו של דבר, למגייס כספים טוב יותר.

במאמר הזה, אני לא הולך לחסוך ממך את האמת. אני הולך לפרק את המנגנונים הפסיכולוגיים שעומדים מאחורי תגובות הביקורת שלך, לתת לך כלים פרקטיים להתמודד איתם, ולחשוף בפניך את המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי, כמו "שיטת המראה המנטלית" ו"גישת המשוב התלת-שלבית", שיעזרו לך להפוך ביקורת למנוע צמיחה.

למה אנחנו בכלל מגיבים לביקורת בצורה כל כך רגשית?

לפני שאנחנו צוללים לטכניקות, חשוב להבין את הבסיס. למה ביקורת גורמת לנו להתכווץ, להתרגז, או להתגונן? התשובה טמונה בפסיכולוגיה האבולוציונית שלנו.

פסיכולוגיה אבולוציונית: השבט, הסטטוס וההישרדות

בעבר, להיות חלק מהשבט היה עניין של חיים ומוות. ביקורת הייתה איום על המעמד שלך בקבוצה, ולכן גם על הסיכויים שלך לשרוד. גם היום, הביקורת מעוררת בנו פחדים קדמוניים של דחייה, נידוי וחוסר ערך.

"הקול הפנימי המשולב": הפער בין מה שאנחנו אומרים למה שאנחנו חושבים

כשמבקרים אותך, תשים לב לדיאלוג הפנימי שמתרחש בראש שלך. יכול להיות שאתה עונה בנימוס, אבל בתוכך אתה צועק: "מי אתה שתגיד לי מה לעשות? אני עובד פה כל כך קשה!". ההבנה של הפער הזה היא הצעד הראשון לשליטה בתגובה שלך.

ה"אני האידיאלי" מול ה"אני האמיתי": הפער שמייצר את הכאב

פער נוסף שיוצר כאב הוא בין ה"אני האידיאלי" שלך - איך אתה רוצה להיות - לבין ה"אני האמיתי" - איך שאתה תופס את עצמך. כשהביקורת חושפת פער בין שני אלה, זה כואב במיוחד.

ארגז הכלים המעשי: איך לקבל ביקורת בצורה אפקטיבית

עכשיו, אחרי שהבנו את הפסיכולוגיה, בואו נדבר על איך להפוך את הידע הזה לכלי עבודה.

1. עצור, נשום, הקשב: שלוש השניות הקריטיות

הדחף הראשוני שלך יהיה להגיב, להתגונן, להסביר. אל תעשה את זה. קח שלוש שניות. נשום עמוק. הקשב באמת למה שהאדם השני אומר, בלי לחשוב על מה תענה.

2. "ההקשבה השלישית": להקשיב למה שלא נאמר במילים

הקשבה היא מעבר לשמיעת המילים. נסה להבין את הכוונות של האדם השני, את הרגשות שלו, את הצרכים שלו. האם הוא מנסה לעזור לך? האם הוא מתוסכל? האם הוא פשוט פורק תסכולים?

3. שאל שאלות מבהירות: "עדשת המיקרוסקופ" על הביקורת

אל תניח שאתה מבין הכל. שאל שאלות מבהירות: "תוכל לתת לי דוגמה ספציפית?", "מה היית מציע לעשות אחרת?", "איך זה משפיע על התוצאות?". השאלות האלו לא רק עוזרות לך להבין, אלא גם מראות שאתה רציני לגבי קבלת הביקורת.

4. הפרד בין הביקורת לעצמך: אתה לא הטעות שלך

טעות היא טעות. היא לא מגדירה אותך. תזכור את זה. הביקורת היא על פעולה שעשית, לא על הערך שלך כאדם.

5. תודה על הביקורת: גם אם היא לא נעימה

להגיד "תודה" יכול להיות קשה, אבל זה קריטי. זה מראה שאתה מעריך את המאמץ של האדם השני ואת הרצון שלו לעזור לך. זה גם מנטרל את האנרגיה השלילית.

6. תגובה מחושבת: "הצעד האלגנטי" שלך

אחרי שהקשבת והבנת, הגיע הזמן להגיב. תהיה ספציפי, תודה על הנקודות החשובות, ותציע תוכנית פעולה לשיפור. זה יכול להיות משהו כמו: "אני מבין את החשיבות של מה שאמרת, ואני הולך ליישם את זה בפגישה הבאה שלי עם תורמים. תודה שהארת את הנקודה הזאת".

המתודולוגיות הייחודיות שלי: לקחת את זה לשלב הבא

עכשיו, בואו נדבר על הכלים המתקדמים יותר שפיתחתי במהלך השנים.

"שיטת המראה המנטלית": הכנה מנטלית לפני כל פגישה

לפני כל פגישה חשובה, תדמיין את עצמך מקבל ביקורת קשה. תחשוב על התגובות האפשריות שלך, ותתכנן איך תגיב בצורה רגועה ומחושבת. זה יעזור לך להיות מוכן יותר כשזה יקרה במציאות.

"גישת המשוב התלת-שלבית": שיפור מתמיד של ביצועי הצוות

במקום לתת משוב חד-פעמי, תפגש עם הצוות שלך שלוש פעמים: פעם אחת כדי לשמוע את נקודת המבט שלהם, פעם שנייה כדי לתת את המשוב שלך, ופעם שלישית כדי לתכנן יחד את השיפורים. זה יוצר תהליך למידה מתמשך ובונה אמון.

"המפה הרגשית של התורם": להבין את המניעים העמוקים

נסה להבין מה מניע את התורמים שלך ברמה הרגשית. מה חשוב להם? מה מפחיד אותם? מה גורם להם להרגיש טוב? ככל שתבין את המפה הרגשית שלהם, כך תוכל להתאים את המסרים שלך ולמנוע ביקורת עתידית.

העומק שמתחת לעומק: מה הביקורת באמת מלמדת אותך?

ביקורת היא לא רק על מה שעשית לא נכון, אלא גם על מה שאתה יכול לעשות יותר טוב. היא הזדמנות לצמיחה, לשיפור, ולהתפתחות אישית ומקצועית.

להפוך את ה"בלתי אפשרי" לאפשרי

אני מאמין שכל אחד יכול להפוך את החולשות שלו לחוזקות, אם הוא מוכן להתמודד עם הביקורת בצורה פתוחה וכנה. השאלה היא לא אם תקבל ביקורת, אלא איך תגיב אליה.

אז אני מזמין אותך לשאול את עצמך: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע? שתף אותי בתגובות שלך.

*

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי כדי לעזור לכם להצליח בגיוס כספים.

גלו את המודל הייחודי של נועם אבירי לפיתוח יחסים בוגרים עם הפחדים שלכם בגיוס כספים. למדו איך להפוך פחד משתק למנוע צמיחה.

---

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. בהיתי בתקרה, הלב שלי דופק כמו תוף מלחמה. יום למחרת הייתה אמורה להיות הפגישה הגדולה של החיים שלי - בקשה לתרומה של עשרה מיליון שקלים, סכום שיכול היה להזניק את הארגון שלי קדימה. אבל כל מה שהרגשתי היה פחד משתק. פחד מדחייה, פחד מכישלון, פחד מלהיות לא מספיק טוב.

ואז הבנתי משהו: הפחד הזה לא היה האויב שלי. הוא היה חלק בלתי נפרד מהמסע שלי. והדרך שבה אתמודד איתו תקבע אם אצליח או אפול.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, למדתי שהפחד הוא לא מחסום, אלא מצפן. הוא מצביע על הגבולות שלנו, ומזמין אותנו לפרוץ אותם. אבל איך עושים את זה? איך הופכים פחד משתק למנוע צמיחה?

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתך מודל ייחודי לפיתוח יחסים בוגרים עם הפחדים שלך בגיוס כספים. מודל שלא מתמקד במלחמה בפחד, אלא בהבנה שלו, בהכלה שלו, ובהפיכתו לכוח מניע.

הכרה והכלה: השלב הראשון ליצירת ברית עם הפחד

השלב הראשון בהתמודדות עם פחד הוא הכרה בקיומו. נשמע מובן מאליו? תחשוב שוב. כמה פעמים ניסית לדחוק את הפחד הצידה, להתעלם ממנו, להעמיד פנים שהוא לא שם? זה לא עובד. הפחד רק מתעצם, כמו בלון שמתנפח עד שהוא מתפוצץ לנו בפנים.

טכניקת "עדשת המיקרוסקופ": עצור רגע. ממש עכשיו. נסה להיזכר בפעם האחרונה שהרגשת פחד לפני פגישה עם תורם. מה בדיוק הרגשת? איפה בגוף? אילו מחשבות רצו לך בראש? אל תשפוט את עצמך, רק תתבונן.

אחרי שהכרנו בפחד, השלב הבא הוא הכלה. זה אומר לקבל את הפחד כחלק מהחוויה האנושית שלנו. להבין שהוא לא הופך אותנו לחלשים או לא מוכשרים. להפך, הוא מעיד על כך שאנחנו אכפתיים, שאנחנו רוצים להצליח, שאנחנו משקיעים את עצמנו במה שאנחנו עושים.

הקול הפנימי המשולב: "אני מפחד שאני לא אצליח לשכנע אותו לתרום," אומר קול בראשי. (אני עונה לו: "זה בסדר גמור לפחד. זה אומר שאני רוצה בזה מאוד. אבל הפחד הזה לא ישתק אותי. אני אתכונן הכי טוב שאני יכול, ואז אני אצא לשם ואתן את הכל").

הבנה: למה הפחד מופיע ומה הוא מנסה להגיד לך?

אחרי שהכרנו בפחד והכלנו אותו, השלב הבא הוא הבנה. זה אומר לחקור את השורשים של הפחד, לנסות להבין למה הוא מופיע ומה הוא מנסה להגיד לנו.

פסיכולוגיה של הנתינה מלמדת אותנו שהפחדים שלנו בגיוס כספים קשורים לעיתים קרובות לערכים עמוקים שלנו. אנחנו מפחדים לאכזב את התורמים, אנחנו מפחדים לפגוע במטרה שאנחנו מאמינים בה, אנחנו מפחדים שלא נצליח להצדיק את האמון שנתנו בנו.

פרקטל המשמעות: הפחד מדחייה בפגישה עם תורם הוא לא רק על התרומה הספציפית הזו. הוא משקף את הפחד העמוק יותר שלנו מחוסר ערך, מחוסר יכולת להשפיע, מחוסר שייכות. כשאנחנו מבינים את זה, אנחנו יכולים להתחיל לעבוד על השורשים של הפחד, ולא רק על הסימפטומים.

שינוי פרספקטיבה: הפיכת הפחד למנוע צמיחה

השלב האחרון במודל הוא שינוי פרספקטיבה. זה אומר להפסיק לראות בפחד אויב, ולהתחיל לראות בו מורה. הפחד יכול ללמד אותנו על החוזקות והחולשות שלנו, על הגבולות שלנו ועל הפוטנציאל שלנו. הוא יכול להניע אותנו להתכונן יותר טוב, לעבוד יותר קשה, להיות יותר יצירתיים.

תמונות מילוליות חדות: תחשוב על פגישה עם תורם פוטנציאלי כמו טיפוס על הר גבוה. הפחד הוא הרוח שמכה בפנים שלך, הקור שמקפיא את האצבעות שלך, התשישות שמכבידה על הגוף שלך. אבל הוא גם האתגר שממלא אותך באדרנלין, הנוף המרהיב שמחכה לך בפסגה, תחושת הסיפוק האדירה כשאתה מגיע ליעד.

המומנטום הגילוי: ככל שהתמודדתי יותר עם הפחדים שלי, הבנתי שהם לא נעלמים לגמרי. הם עדיין שם, אבל הם כבר לא שולטים בי. הם הפכו למעין חברים ותיקים, שאני מכבד את קיומם, אבל לא נותן להם לנהל לי את החיים.

הצעד האלגנטי: יישום המודל הלכה למעשה

אז איך מיישמים את המודל הזה הלכה למעשה? הנה כמה טיפים מעשיים:

1. תרגל מיינדפולנס: תרגל מדיטציה, נשימות עמוקות, או כל טכניקה אחרת שעוזרת לך להיות מודע לרגע הנוכחי ולהתבונן בפחדים שלך בלי לשפוט אותם.

2. אתגר את המחשבות השליליות: תרגל זיהוי של מחשבות שליליות אוטומטיות שמזינות את הפחד שלך, ואז אתגר אותן באמצעות ראיות חלופיות או פרספקטיבות אחרות.

3. חפש תמיכה: שתף את הפחדים שלך עם קולגות, מנטורים, או חברים קרובים. קבלת תמיכה מאחרים יכולה להפחית את תחושת הבדידות ולספק לך תובנות ונקודות מבט חדשות.

4. חגוג הצלחות קטנות: תן לעצמך קרדיט על כל צעד קטן שאתה עושה לקראת התמודדות עם הפחדים שלך. גם אם לא השגת את המטרה הסופית, חשוב לחגוג את ההתקדמות שלך ולהכיר במאמצים שלך.

5. אמץ חשיבה של צמיחה: האמן שאתה יכול ללמוד, להשתפר ולגדול באמצעות התמודדות עם הפחדים שלך. ראה את הפחדים שלך כהזדמנויות להתפתחות אישית ומקצועית.

אני מזמין אותך להתחיל ליישם את המודל הזה כבר היום. קח דף נייר, רשום את הפחדים שלך בגיוס כספים, ונסה לעבור על השלבים השונים: הכרה והכלה, הבנה, שינוי פרספקטיבה. תן לעצמך את הזמן והמרחב לעבד את הפחדים שלך, ואל תפחד לבקש עזרה אם אתה זקוק לה.

העומק שמתחת לעומק: זכור, הפחד הוא לא אויב, הוא חלק מהמסע שלך. כשתלמד לרתום אותו, הוא יהפוך לכוח מניע שיעזור לך להשיג את המטרות שלך ולממש את הפוטנציאל שלך.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה פחד אתה מוכן להפוך לפריצת דרך השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ומלווה מגייסי כספים וארגונים להשגת מטרותיהם. גישתי משלבת פסיכולוגיה של נתינה, אסטרטגיות לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח, וטכניקות תקשורת מתקדמות. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי לסייע לארגונים למקסם את הפוטנציאל שלהם.

נועם אבירי חושף את ארגז הכלים המנטלי שפיתח להתמודדות עם אתגרים בלתי צפויים בעולם גיוס הכספים. טכניקות, תובנות ולקחים מ-15 שנות ניסיון.

---

הפעם הראשונה שפגשתי תורם שהתעשר ממכירת חברת סטארט-אפ, הייתי בטוח שאני מוכן. הכנתי מצגת מושקעת, למדתי את כל הנתונים על הארגון שלנו, ואפילו לבשתי חליפה חדשה. אבל אז הוא שאל אותי שאלה אחת, פשוטה, שגרמה לי לגמגם: "למה בכלל צריך אותי?". באותו רגע הבנתי שארגז הכלים שלי ריק מכלים להתמודדות עם שאלות בלתי צפויות. למדתי את הלקח בדרך הקשה, ומאז פיתחתי לעצמי ארגז כלים מנטלי שמאפשר לי להתמודד עם כל הפתעה שהחיים (והתורמים) מזמנים לי.

אני נועם אבירי, ואחרי 15 שנה של גיוס כספים לארגונים ללא מטרות רווח בישראל, אני יכול להגיד בביטחון: גיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים ויעדים, אלא קודם כל עניין של אנשים – והתמודדות עם מה שהם מביאים איתם.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתכם כמה מהטכניקות והתובנות שפיתחתי כדי להתמודד עם אתגרים בלתי צפויים בעולם גיוס הכספים. זה לא מדריך טכני, אלא יותר "שיחת מנטור" על הצד המנטלי של העבודה שלנו. אני אשתף אתכם בטעויות שלי, ברגעים המכוננים, ובכלים שעזרו לי להפוך למגייס כספים יעיל יותר – וגם אדם שלם יותר.

מהי התמודדות מתקדמת? ההקשבה השלישית והצעד האלגנטי

בליבי תמיד הדהדה שאלתו של דן פאליוטה: "למה אנו מגבילים את עצמנו?". התמודדות מתקדמת היא לא רק תגובה לאירוע, אלא היכולת לצפות אותו, להבין את המניעים העמוקים מאחוריו, ולפעול בצורה אלגנטית שממקסמת את הסיכוי להצלחה. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – היכולת לשמוע לא רק את מה שנאמר, אלא גם את מה שלא נאמר, ואת מה שמרחף באוויר בין המילים. והפעולה שנובעת מההקשבה הזו היא ה"צעד האלגנטי" – הפעולה המדויקת ביותר, במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

• הדממה הרועמת: איך להפוך רגע מביך לנקודת מפנה

אני זוכר פגישה עם תורמת פוטנציאלית שהייתה ידועה בדעותיה הנחרצות. במהלך השיחה, היא שאלה אותי שאלה קשה על ניהול הכספים בארגון. עניתי בצורה מפורטת, אבל אחרי העניין היא שתקה. דממה מוחלטת. הלב שלי החסיר פעימה. חשבתי לעצמי: "הלך עלי. היא לא מאמינה לי." אבל אז נזכרתי בעקרון של "עדשת המיקרוסקופ" – לפרק את הרגע הזה לחלקיקים הקטנים ביותר. שמתי לב שהיא לא הסתכלה עלי, אלא על תמונה של הנכדים שלה על השולחן. הבנתי שהיא לא מטילה ספק בדברים שלי, אלא פשוט מנסה לחבר את מה שאמרתי לערכים שלה, למשפחה שלה.

במקום להמשיך לדבר, החלטתי לשתוק גם אני. נתתי לה את המרחב לעבד את המידע. אחרי כמה שניות, היא הרימה את הראש ואמרה: "אני אוהבת את מה שאתם עושים. אני רוצה לעזור."

הלקח: דממה יכולה להיות כלי רב עוצמה. היא מאפשרת לצד השני לעבד את המידע, לחבר אותו לרגשות שלו, ולקבל החלטה ממקום אמיתי. לפעמים, הצעד האלגנטי ביותר הוא פשוט לא לעשות כלום.

• מודל המעגלים המתרחבים: איך להפוך דחייה להזדמנות

קורה לא פעם שמקבלים סירוב מתורם. זה תמיד כואב, אבל זה לא סוף הסיפור. פעם קיבלתי דחייה מתורם גדול שסירב לתמוך בפרויקט חדש שהובלתי. הייתי מתוסכל מאוד. הרגשתי שכל העבודה הקשה שלי ירדה לטמיון. אבל אז נזכרתי ב"מודל המעגלים המתרחבים" – גם אם תורם מסוים לא תומך בפרויקט הנוכחי, הוא עדיין יכול להיות שער לתורמים אחרים.

במקום לוותר, פניתי לתורם שסירב והצעתי לו להצטרף לוועדת ההיגוי של הפרויקט. הסברתי לו שהניסיון והקשרים שלו יכולים להיות קריטיים להצלחה. הוא הסכים, ובזכותו הצלחנו לגייס תרומות מתורמים אחרים שהוא הכיר.

הלקח: דחייה היא לא כישלון, אלא הזדמנות לפתוח דלתות חדשות. גם אם תורם לא תומך בפרויקט ספציפי, הוא עדיין יכול להיות שותף חשוב בדרך אחרת.

• המפה הרגשית של התורם: למה "למה" חשוב יותר מ"כמה"?

פסיכולוגיית הנתינה תמיד ריתקה אותי, במיוחד תובנותיו של ג'רי פאנאס על הצורך לגעת ברגש. גיוס כספים הוא לא רק עניין של הסברת הצרכים של הארגון, אלא קודם כל הבנת המניעים של התורם. למה הוא תורם? מה חשוב לו? מה גורם לו להרגיש טוב? כדי לענות על השאלות האלה, פיתחתי את "המפה הרגשית של התורם" – כלי שעוזר לי לזהות את המניעים העמוקים של התורם, מעבר למספרים וליעדים.

אני משתמש במפה הזו כדי להבין מה מפעיל את התורם, אילו ערכים חשובים לו, ואילו רגשות הוא מחפש לעורר באמצעות התרומה שלו. ברגע שאני מבין את המפה הרגשית, אני יכול להתאים את המסר שלי בצורה מדויקת יותר, ולגרום לתורם להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול ומשמעותי.

הלקח: אנשים תורמים מסיבות רגשיות, לא רק מסיבות רציונליות. ככל שתבין את המפה הרגשית של התורם, כך תוכל להתאים את המסר שלך ולהגדיל את הסיכוי שהוא יתרום.

ארגז הכלים המנטלי שלי: חוסן, אופטימיות מפוכחת ודחיפה לפעולה

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא מסע רגשי. יש בו עליות ומורדות, הצלחות וכישלונות, רגעים של תקווה ורגעים של ייאוש. כדי לשרוד ולשגשג בעולם הזה, צריך לפתח ארגז כלים מנטלי חזק. אלה כמה מהכלים החשובים ביותר שלי:

• חוסן: היכולת להתאושש מדחייה ולהמשיך הלאה.
• אופטימיות מפוכחת: האמונה שאפשר לשנות את העולם, גם כשזה נראה בלתי אפשרי, לצד מודעות למציאות המורכבת.
• ביטחון עצמי: ההכרה בערך שלך וביכולת שלך להשפיע.
• הקשבה פעילה: היכולת להקשיב באמת למה שהתורם אומר, ולא רק לחכות לתורך לדבר.
• יצירתיות: היכולת לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות חדשים לאתגרים קיימים.
• סבלנות: ההבנה שגיוס כספים הוא תהליך ארוך טווח, וצריך להתמיד גם כשזה קשה.

אני מזמין אתכם לבחון את ארגז הכלים המנטלי שלכם. אילו כלים אתם צריכים לחזק? אילו כלים אתם צריכים לפתח? איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא פיתח את "שיטת הסולם הדינמי", מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה, ומשלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי עשיר.

שתפו אותי בתגובות: מה הטיפ שלכם להתמודדות עם הבלתי צפוי בגיוס כספים? אילו כלים מנטליים אתם מוצאים כיעילים ביותר?

נועם אבירי חושף את הפרוטוקול שלו לזיהוי והשתקת הקול השלילי שמחבל בהצלחתכם בגיוס כספים. עצות פרקטיות להתמודדות עם פחדים וחוסר ביטחון.

---

הידיים מזיעות, הלב דופק בחוזקה, והקול הפנימי לוחש: "אתה לא מספיק טוב, הם יגלו שאתה מתחזה, אף אחד לא ייתן לך כסף." מכירים את ההרגשה הזאת? גם אני. שנים פיתחתי את היכולת לזהות ולהשתיק את "קול השדון" הזה, הקול הפנימי שמחבל לנו בהצלחה. ואם הצלחתי אני, גם אתם יכולים. במאמר הזה, אני חושף את הפרוטוקול שלי לזיהוי והשתקה של הקול השלילי הזה, פרוטוקול שלמדתי בדרך הקשה, אחרי שנים של ניסוי וטעייה.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי 15 שנה בתחום, ראיתי הכל: הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, ובעיקר - מגייסי כספים מדהימים שנלחמים לא רק על מטרות נעלות, אלא גם בקול הפנימי שלהם. ואני כאן כדי לעזור לכם לנצח במלחמה הזאת.

מה זה בכלל "קול השדון", ולמה הוא כל כך מסוכן?

קול השדון הוא לא סתם מחשבה שלילית. הוא דפוס חשיבה אוטומטי, מוטמע עמוק בתוכנו, שנועד להגן עלינו מפני כישלון או דחייה. הבעיה היא, שהוא עושה זאת על ידי חבלה עצמית. הוא גורם לנו להימנע מלנסות, לקחת סיכונים, או פשוט להאמין בעצמנו.

דמיינו את הסיטואציה: אתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, ויודעים שאם תצליחו לגייס אותו, תוכלו להציל חיים. אבל במקום להתרכז במסר שלכם, אתם שומעים את קול השדון לוחש: "אתם לא משכנעים מספיק, הוא יראה את זה, תעשו מעצמכם צחוק." הקול הזה משתק אתכם, גורם לכם לגמגם, לאבד את הביטחון, ובסופו של דבר - להפסיד את התרומה.

חמשת השלבים לפרוטוקול "קול השדון":

אחרי שנים של התמודדות עם הקול הפנימי הזה, פיתחתי פרוטוקול פשוט אך עוצמתי, שמורכב מחמישה שלבים:

1. זיהוי: השלב הראשון הוא פשוט להיות מודעים לקול השדון. לשים לב מתי הוא מופיע, מה הוא אומר, ואיך הוא גורם לנו להרגיש. שימו לב במיוחד למצבים שמעוררים חרדה או פחד. נסו לזהות את הדפוסים החוזרים על עצמם.

2. הפרדה: אחרי שזיהיתם את הקול, חשוב להבין שהוא לא אתם. הוא רק מחשבה, דעה, פרשנות - לא אמת מוחלטת. נסו לדמיין שהקול מגיע מבחוץ, ולא מבפנים. זה עוזר ליצור מרחק רגשי ולמנוע הזדהות מוחלטת עם המחשבות השליליות.

3. אתגר: כעת, אתגרו את הקול השלילי. שאלו את עצמכם: האם יש הוכחות שתומכות במחשבה הזאת? האם יש פרשנויות אחרות למצב? האם אני יכול להסתכל על הסיטואציה בצורה חיובית יותר? זכרו, קול השדון לרוב מבוסס על פחדים לא רציונליים.

4. החלפה: אחרי שאתגרתם את הקול השלילי, החליפו אותו במחשבה חיובית, מציאותית, ומעצימה. במקום "אני לא מספיק טוב", תגידו לעצמכם: "אני מוכשר, אני עובד קשה, ואני מסוגל להצליח". חזרו על המחשבה הזאת שוב ושוב, עד שהיא תתחיל להחליף את המחשבה השלילית.

5. פעולה: השלב האחרון הוא לנקוט פעולה, למרות הפחד. אל תתנו לקול השדון לשתק אתכם. צאו מאזור הנוחות שלכם, קחו סיכונים מחושבים, ותאמינו בעצמכם. ככל שתנקטו יותר פעולה, ככה הקול השלילי ילך ויחלש, והביטחון העצמי שלכם ילך ויתחזק.

"עדשת המיקרוסקופ": ניתוח רגע קריטי בהתמודדות עם קול השדון

בואו ניקח רגע קריטי לדוגמה - שיחת טלפון לתורם פוטנציאלי. לפני השיחה, קול השדון לוחש: "הוא לא יענה לך, הוא עסוק, אתה סתם מפריע לו."

(הקול הפנימי המשולב): "נועם, תפסיק להיות שלילי, תאמין בעצמך! (אבל מה אם הוא באמת כועס שאני מתקשר?)."

(הקול הפנימי משולב - המשך): "אוקי, מה יכול לקרות? הכי גרוע, הוא לא יענה. לא סוף העולם. (כן, אבל מה אם הוא יצעק עליי?)."

הצעד האלגנטי: "אוקי, אני אתקשר, ואם הוא לא יענה, אני אשאיר הודעה קצרה ומנומסת. לא אציק לו. אני אשדר ביטחון ושלווה, לא נואשות."

"הקול הפנימי המשולב": (אוקי, בוא נראה אם זה עובד...)"

התוצאה: התורם ענה, היה נעים, וקבע פגישה. הקול השדון נדם. לפחות, לבינתיים.

"פרקטל המשמעות": הקשר בין קול השדון לפילוסופיה של גיוס כספים

ההתמודדות עם קול השדון היא לא רק עניין פסיכולוגי. היא נוגעת בשאלות עמוקות יותר על מהות הנתינה, על אמון, ועל היכולת שלנו להשפיע על העולם.

בבסיסו של גיוס כספים עומדת האמונה ביכולת של אנשים לעשות טוב. אבל קול השדון מערער על האמונה הזאת. הוא גורם לנו לפקפק בערך של העבודה שלנו, לפקפק ביכולת שלנו לשכנע אחרים, ולפקפק בעצמנו.

כשאנחנו מצליחים להשתיק את הקול השלילי הזה, אנחנו לא רק משפרים את ביצועי הגיוס שלנו. אנחנו גם מחזקים את האמונה שלנו בעצמנו, באחרים, ובפוטנציאל הטמון בעולם.

אל תתנו לקול השדון לנצח

קול השדון תמיד יהיה שם, לוחש באוזן שלנו. אבל אנחנו לא חייבים להקשיב לו. אנחנו יכולים לזהות אותו, לאתגר אותו, להחליף אותו, ולפעול למרות הפחד. ואם נעשה זאת, אנחנו לא רק נגייס יותר כסף, אלא גם נחיה חיים מלאים יותר, משמעותיים יותר, ואמיצים יותר.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מלווה ארגונים ומגייסי כספים להצלחה. בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום, שילבתי ידע אקדמי עם ניסיון מעשי ויצרתי מתודולוגיות ייחודיות להצלחה בגיוס כספים. אני מאמין שבכל אחד טמון הפוטנציאל לגייס כספים למטרות חשובות, ואני כאן כדי לעזור לכם לממש את הפוטנציאל הזה.

בגישתי אני מושפע בין היתר מדן פאליוטה, פנלופה ברק וקים קליין, ומשלב עקרונות מתוך פסיכולוגיה חיובית ותיאוריות החלטה. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

מקורות נוספים להעמקה בנושא:

• The Inner Game of Tennis by W. Timothy Gallwey
• Mindset: The New Psychology of Success by Carol S. Dweck

שתפו אותי בתגובות, איך אתם מתמודדים עם קול השדון שלכם?