Two hands shaking, symbolizing a partnership agreement, with a subtle backdrop of non-profit logos and fundraising imagery.
Featured

ממתחרים לשותפים: כיצד איחדנו כוחות והכפלנו את היכולות שלנו בגיוס כספים

כיצד הפיכת מתחרים לשותפים הובילה להכפלת היכולות בגיוס כספים. סיפור ההצלחה של שיתוף פעולה בין ארגונים והלקחים שנלמדו.

הייתי שם. מולך. בעיניים כלות, צופה בארגון המקביל, זה שמתחרה איתך על כל תורם, כל מענק, כל פירור של תשומת לב. זה שאתה מקלל בלב כשאתה מגלה שהוא קיבל את התרומה שאתה כל כך רצית. כן, גם אני חשבתי פעם: "הם האויבים שלי". עד שיום אחד הבנתי – הם יכולים להיות השותפים הכי טובים שלי.

אבל איך הופכים יריבות לשותפות מנצחת? איך משלבים כוחות במקום לבזבז אנרגיה על תחרות? ואיך יוצרים סינרגיה שמכפילה את היכולות של שני הארגונים? אספר לכם את הסיפור שלנו, סיפור שהתחיל בחשדנות הדדית והפך לשיתוף פעולה שהדהים אפילו אותי.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך שנים, ראיתי ארגונים רבים נאבקים על משאבים מוגבלים, מתחרים זה בזה במקום לשתף פעולה. אבל גיליתי משהו חשוב: העוצמה האמיתית טמונה בשיתוף פעולה.

ההתפכחות: למה התחרות פוגעת בכולם?

פעם האמנתי בתחרות בריאה. חשבתי שהיא מדרבנת אותנו להיות טובים יותר, יצירתיים יותר, אפקטיביים יותר. אבל אז שמתי לב למשהו מטריד: התחרות הזו גורמת לנו לבזבז אנרגיה יקרה. אנרגיה שאפשר לתעל אותה לדברים חשובים באמת – כמו גיוס כספים.

לדוגמה, במקום לחלוק מידע על תורמים פוטנציאליים, הסתרנו אותו אחד מהשני. במקום ללמוד מהניסיונות של האחר, התמקדנו בניצחונות הקטנים שלנו. במקום ליצור קמפיינים משותפים, השקענו משאבים בקמפיינים מקבילים שהתחרו על אותה תשומת לב.

באחד הכנסים, שמעתי את דן פאליוטה אומר: "שיתוף פעולה הוא תנאי הכרחי להצלחה של המגזר החברתי". זה היכה בי כמו פטיש. הבנתי שאנחנו לא באמת מתחרים אחד בשני – אנחנו מתחרים במציאות הקשה, באדישות, בחוסר המודעות. כדי לנצח, אנחנו צריכים להיות חזקים יותר ביחד.

הצעד הראשון: שיחה כנה

הצעד הראשון היה הכי קשה: פניתי למנכ"ל הארגון המתחרה, זה שאיתו "התכתשתי" במשך שנים. הזמנתי אותו לקפה. בלי אג'נדה נסתרת, בלי טריקים שיווקיים. פשוט שיחה כנה.

הופתעתי לגלות שאנחנו חולקים את אותם אתגרים, את אותם חלומות, את אותה תחושת שליחות. דיברנו על הקשיים בגיוס כספים, על התסכולים מול גופים ממשלתיים, על הצורך להגיע לקהלים חדשים.

בסוף הפגישה, שנינו הסכמנו על דבר אחד: אנחנו צריכים למצוא דרך לעבוד ביחד. זה לא יהיה קל, אבל זה יהיה שווה את זה.

הסינרגיה: 1 + 1 = 3 (או יותר)

אחרי מספר פגישות, התחלנו לזהות את נקודות החוזק של כל ארגון. גילינו שאנחנו משלימים אחד את השני בצורה מושלמת.

  • הם: מומחים בבניית קהילה מקוונת ותוכן ויראלי.
  • אנחנו: חזקים בגיוס תורמים גדולים ובקשרים אישיים.

החלטנו להתחיל בקטן: קמפיין גיוס המונים משותף. הם יצרו את התוכן, אנחנו גייסנו את התורמים. התוצאה? הכפלנו את הסכום שגייסנו בשנה שעברה!

אבל זה היה רק קצה הקרחון. בהמשך, התחלנו לשתף פעולה בפרויקטים נוספים:

  • הכשרת מגייסי כספים: שילבנו את הידע והניסיון שלנו כדי ליצור קורס הכשרה איכותי.
  • פיתוח תוכנה לניהול תורמים: חסכנו עלויות וזמן על ידי פיתוח משותף של כלי טכנולוגי חדש.
  • הגשת בקשות מענק משותפות: הגדלנו את הסיכויים שלנו לקבל מימון על ידי הגשת בקשות חזקות יותר.

כאן נכנס לתמונה "מודל המעגלים המתרחבים" שפיתחתי. השתמשנו בקשרים של שני הארגונים כדי להגיע לתורמים פוטנציאליים חדשים. במקום להתחרות על אותם תורמים, יצרנו מעגל תורמים רחב יותר שכלל את כל הארגונים.

האתגרים: אמון ותקשורת

הדרך לשותפות לא הייתה חפה מקשיים. האתגרים הגדולים ביותר היו בניית אמון ותקשורת פתוחה.

בהתחלה, היו חששות הדדיים: האם הם באמת רוצים לשתף פעולה או שהם מנסים לנצל אותנו? האם הם יגנבו את הרעיונות שלנו?

כדי להתמודד עם החששות האלה, קבענו כללים ברורים לשיתוף פעולה:

  • שקיפות מלאה: כל המידע נגיש לכל הצדדים.
  • חלוקת רווחים הוגנת: הסכמנו על חלוקת הרווחים מראש.
  • מנגנון ליישוב מחלוקות: קבענו איך נפתור חילוקי דעות בצורה יעילה.

כמו כן, הקפדנו על תקשורת פתוחה וכנה. קיימנו פגישות קבועות, שיתפנו ברעיונות חדשים, ופתרנו בעיות ביחד. השתמשתי ב"גישת המשוב התלת-שלבית" שפיתחתי כדי להבטיח שהמשוב שאנחנו נותנים אחד לשני יהיה בונה ויעיל.

התוצאות: יותר ממכפלה – סינרגיה אמיתית

התוצאות של השותפות שלנו היו מדהימות. לא רק שהכפלנו את היכולות שלנו, אלא יצרנו סינרגיה אמיתית. הארגונים שלנו הפכו לחזקים יותר, יצירתיים יותר, ואפקטיביים יותר.

  • גידול בהכנסות: ההכנסות שלנו עלו ב-150% בשנה הראשונה לשותפות.
  • הגעה לקהלים חדשים: הצלחנו להגיע לתורמים שלא היינו יכולים להגיע אליהם לבד.
  • שיפור בתדמית: השותפות חיזקה את התדמית של שני הארגונים כארגונים חדשניים ושיתופיים.
  • הגברת המורל: העבודה המשותפת שיפרה את המורל של העובדים והמתנדבים.

אבל התוצאה הכי חשובה היא שהצלחנו לעזור ליותר אנשים. בזכות השותפות, יכולנו להרחיב את השירותים שלנו ולהגיע לאוכלוסיות מוחלשות יותר.

הלקחים: איך ליצור שותפות מנצחת

הסיפור שלנו מלמד אותנו מספר לקחים חשובים:

1. תחרות היא לא תמיד הפתרון: לפעמים, שיתוף פעולה יכול להיות אפקטיבי יותר.

2. אמון הוא הבסיס לשותפות: בלי אמון, שום שותפות לא יכולה להצליח.

3. תקשורת פתוחה היא חיונית: תקשורת טובה עוזרת לפתור בעיות ולמנוע אי-הבנות.

4. הכירו את החוזקות שלכם: שלבו את החוזקות של כל ארגון כדי ליצור סינרגיה.

5. התחילו בקטן: התחילו עם פרויקט קטן כדי לבנות אמון וללמוד לעבוד ביחד.

בסופו של דבר, המעבר ממתחרים לשותפים הוא לא רק שינוי אסטרטגי – הוא שינוי תודעתי. זה להבין שאנחנו לא לבד במאבק שלנו, ושאנחנו יכולים להיות חזקים יותר ביחד.

אז אני שואל אותך – מי הם "המתחרים" שלך? האם יש דרך להפוך אותם לשותפים? איזה צעד קטן אתה יכול לעשות היום כדי לבנות גשר של שיתוף פעולה?

אני מזמין אותך לחשוב על זה, לשתף את התובנות שלך, ולעזור לנו ליצור מגזר חברתי חזק יותר ושיתופי יותר. כי ביחד, אנחנו יכולים להגיע רחוק יותר.

An image depicting a successful fundraising campaign with a group of people celebrating.
Featured

פשיטת הרגל שנמנעה: הדרך חזרה מסף התהום התקציבית

כיצד הצליחה עמותה להימנע מפשיטת רגל? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הלקחים והאסטרטגיות שהצילו אותה, ואיך גם אתם יכולים להשתמש בהם.

האוויר בחדר היה סמיך מחששות. שלושה חודשים לפני כן, ניגשתי למנכ"לית של עמותה ותיקה עם בשורה קשה: אם לא נצליח לגייס מיליון שקלים תוך שלושה חודשים – העמותה עלולה להיסגר. אני זוכר את המבט בעיניה - תערובת של פחד, תסכול ואולי גם קצת תקווה. לא סיפרתי לה אז, אבל גם אני בסתר ליבי הרגשתי שהסיכוי קלוש.

היום, שנה אחרי, העמותה לא רק שקיימת – היא פורחת. גייסנו לא רק את המיליון שקלים, אלא כמעט כפול. איך עשינו את זה? לא בקסם, אלא בשינוי תפיסה עמוק וביישום של אסטרטגיות לא קונבנציונליות. וחשוב מכך, בלימוד לקחים מכשלונות עבר. אני רוצה לשתף אתכם במסע הזה - המסע שהוכיח לי שגם כשנדמה שהכל אבוד, תמיד יש דרך חזרה.

קוראים לי נועם אבירי, ואני מומחה לגיוס כספים. במהלך 15 השנים האחרונות ליוויתי עשרות ארגונים ללא מטרות רווח, ראיתי אותם קמים ונופלים, מצליחים ונכשלים. למדתי בדרך הקשה שהניצחון האמיתי בגיוס כספים אינו טמון רק ביכולת לגייס כסף, אלא ביכולת ליצור קשרים אמיתיים עם אנשים ולבנות מערכת יחסים ארוכת טווח. עברתי דבר או שניים בתחום גיוס הכספים וניצלתי מספר ארגונים מסגירה, ואחד הדברים שלימד אותי הניסיון הוא שהעומק שמתחת לעומק, הוא מה שבאמת חשוב.

בלב כל ארגון ללא מטרות רווח עומדת שאלה פשוטה: מה אנחנו באמת רוצים לשנות בעולם? אם אין תשובה ברורה ומשכנעת לשאלה הזו, שום טקטיקה גיוס כספים לא תעבוד. הדרך חזרה מסף התהום התקציבית מתחילה בהתבוננות פנימית כנה ובחידוד של המטרה שלשמה הארגון קיים.

אבל איך עושים את זה בפועל? איך הופכים חזון מופשט לתוכנית עבודה קונקרטית? כדי להצליח, עלינו לשים בצד את הגישות המקובלות ולחשוב מחוץ לקופסה. זה בדיוק מה שעשינו בעמותה הזו.

נקודת מפנה: "ההקשבה השלישית" והבנת צרכי התורם

ההנחה הבסיסית שלנו הייתה שגיוס כספים הוא תהליך של שכנוע – אנחנו מציגים את הבעיה, מסבירים את הפתרון ומבקשים כסף. אבל מה אם אני אגיד לכם שזה בדיוק הפוך? מה אם במקום לשכנע, נתחיל להקשיב?

אני לא מדבר על הקשבה רגילה – אני מדבר על "ההקשבה השלישית". הקשבה שחודרת מעבר למילים, לטון הדיבור ולשפת הגוף, ומנסה להבין את הצרכים והרצונות האמיתיים של התורם.

  • הסבר מבוסס-מקרה: באחת הפגישות הראשונות עם תורם פוטנציאלי, הוא שאל אותי שאלה תמימה לכאורה: "מה הכי חשוב לכם כרגע?" הייתי יכול לענות תשובה שגרתית כמו "להציל כמה שיותר ילדים" או "להרחיב את הפעילות שלנו". אבל במקום זה, בחרתי לעצור ולשאול אותו: "מה חשוב לך בשאלה הזו?" התשובה שלו הפתיעה אותי: הוא סיפר שהוא בעצמו גדל במשפחה קשת יום, ושהוא תמיד חלם לתת לאחרים את ההזדמנות שהוא לא קיבל.

  • ניסיון אישי רלוונטי: ברגע הזה הבנתי שהתורם הזה לא מחפש רק לתת כסף – הוא מחפש משמעות, הוא מחפש להגשים חלום. וזו הייתה נקודת המפנה. במקום לבקש ממנו כסף, התחלתי לדבר איתו על החלום שלו, על איך הוא יכול להפוך את החלום הזה למציאות באמצעות העמותה שלנו.

  • ציטוטים ממקורות מוסמכים: כפי שאומר דן פאליוטה, גורו גיוס כספים ידוע, "אנשים לא תורמים לארגונים, הם תורמים לחזון". הניסיון שלי הוכיח את זה שוב ושוב.

סיכום ביניים: הבנו שההקשבה לצרכי התורם היא המפתח לגיוס אפקטיבי. הבנו שגיוס כספים הוא לא תהליך של שכנוע, אלא של חיבור – חיבור בין החזון של הארגון לחזון של התורם.

"שיטת הסולם הדינמי": בניית מערכת יחסים ארוכת טווח

אחרי שהבנו את הצרכים של התורמים, הבנו שאנחנו צריכים לבנות איתם מערכת יחסים ארוכת טווח. אסור להתייחס לתורמים כאל כספומט חד פעמי. צריך לראות אותם כשותפים לדרך, כחברים למסע.

כדי לבנות מערכת יחסים כזו, פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה שמטרתה להעלות תורמים במדרגות התרומה, תוך שמירה על קשר אישי ורציף.

  • הסבר מבוסס-תהליך: השיטה מבוססת על מספר עקרונות פשוטים:

1. היכרות: מתחילים בפגישה אישית או בשיחת טלפון, מנסים להבין את הצרכים והרצונות של התורם.

2. מעורבות: מזמינים את התורם להשתתף בפעילויות של הארגון, כמו אירועים, סדנאות או פרויקטים מיוחדים.

3. הערכה: מודים לתורם על תרומתו, משתפים אותו בהישגים של הארגון, מראים לו שהכסף שלו עושה שינוי אמיתי.

4. שותפות: מציעים לתורם להצטרף לצוות ההיגוי של הארגון, להשפיע על קבלת ההחלטות, להיות חלק פעיל בעיצוב העתיד של הארגון.

  • דוגמאות קונקרטיות: במקרה של העמותה שתיארתי, הזמנו את התורמים להשתתף בסיורים בשטח, לפגוש את האנשים שהם עוזרים להם, לשמוע את הסיפורים שלהם ממקור ראשון. זה יצר חיבור רגשי עמוק, שהוביל לתרומות גדולות יותר ולמעורבות ארוכת טווח.

  • נתונים סטטיסטיים: מחקרים מראים שתורמים שמרגישים מעורבים ומוערכים נוטים לתרום יותר כסף ולתמוך בארגון לאורך זמן.

סיכום ביניים: בניית מערכת יחסים ארוכת טווח עם תורמים דורשת השקעה זמן ומאמץ, אבל התוצאות שוות את זה. תורמים שמחוברים לארגון הם נכס יקר ערך שיכול לעזור לארגון לצמוח ולשגשג לאורך זמן.

"המפה הרגשית של התורם": מיפוי מניעים עמוקים

השלב האחרון בתהליך ההצלה היה מיפוי המניעים העמוקים של התורמים. הבנו שלא מספיק לדעת מה התורם רוצה – צריך להבין למה הוא רוצה את זה. מה מניע אותו לתרום? מה הוא מחפש להשיג באמצעות התרומה שלו?

פיתחתי את "המפה הרגשית של התורם" - כלי שמטרתו לזהות את המניעים העמוקים של התורמים ולמפות את הרגשות שלהם כלפי הארגון והמטרה שלו.

  • הסבר מבוסס-נתונים: הכלי מבוסס על מספר תיאוריות פסיכולוגיות, ביניהן תיאוריית הצרכים של מאסלו ותיאוריית ההנעה העצמית.

  • ציטוטים ממקורות מוסמכים: כפי שאומר קן ברנט, מומחה לשיווק חברתי, "אנשים תורמים מסיבות רגשיות, ואז מצדיקים את ההחלטה שלהם בסיבות הגיוניות".

  • הסבר השוואתי: בניגוד לשיטות מסורתיות שמתמקדות בנתונים סטטיסטיים ובמספרים, "המפה הרגשית של התורם" מתמקדת ברגשות, בערכים ובאמונות של התורם.

  • הסבר מבוסס-מקרה: בעזרת הכלי הזה, הצלחנו לזהות שתורם מסוים תורם לעמותה כי הוא רוצה להרגיש משמעותי, שהוא רוצה להשאיר חותם בעולם. תורם אחר תורם כי הוא רוצה להרגיש שייך, שהוא חלק מקהילה. ותורם שלישי תורם כי הוא רוצה להרגיש בטוח, שהוא עוזר לאנשים חלשים ופגיעים.

סיכום ביניים: מיפוי המניעים העמוקים של התורמים הוא כלי עוצמתי שיכול לעזור לארגון לגייס יותר כסף, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח וליצור השפעה חברתית משמעותית.

ההתפכחות החיובית

מה שחשבתי פעם? שעלינו לשכנע תורמים לתרום. אבל גיליתי שאני צריך להראות להם איך התרומה שלהם הופכת את העולם למקום טוב יותר. רגע ההתפכחות הגיע כשזיהיתי תבנית: תורמים שסיפרו על מה שהם היו רוצים להשיג בעולם, תרמו יותר.

מסקנות וצעדים קדימה

המסע להצלת העמותה לימד אותי כמה דברים חשובים:

1. הקשיבו לתורמים: גיוס כספים הוא לא תהליך של שכנוע, אלא של חיבור.

2. בנו מערכות יחסים ארוכות טווח: אל תתייחסו לתורמים כאל כספומט חד פעמי.

3. מפו את המניעים העמוקים: תבינו מה מניע את התורמים לתרום.

אז מה הצעד הבא שלכם? אני מציע לכם להתחיל בשאלה פשוטה: מה החלום שלכם? מה אתם רוצים לשנות בעולם? ואז תצאו החוצה ותמצאו את האנשים שחולקים אתכם את החלום הזה. ביחד, תוכלו להגשים אותו.

אחד הדברים שלמדתי בדרך הקשה בגיוס כספים הוא - לעולם אל תפסיק לנסות לחדש, להתאים, ולשאול שאלות.

אני נועם אבירי, מומחה-על בגיוס כספים. במהלך הקריירה שלי, ליוויתי מאות ארגונים ללא מטרות רווח להצלחה בגיוס כספים, אני משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, וזמין לכל שאלה!

Noam Aviri, an expert in fundraising, standing confidently with a warm smile, symbolizing his journey from setbacks to breakthroughs in the field of fundraising. The background subtly suggests a philanthropic environment.
Featured

המסע שלי מהתרסקות לפריצת דרך: שלושת הצעדים שהפכו אותי למגייס על

נועם אבירי חושף את שלושת הצעדים שהפכו אותו ממגייס כספים ממוצע למגייס על: הקשבה עמוקה, בניית מערכות יחסים ושינוי נקודת מבט. למד איך להפוך דחייה להזדמנות ולהצליח בגיוס כספים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקמתי בבהלה מזיעה קרה. זה קרה אחרי שבוע מטורף בו ספגתי דחייה אחרי דחייה, ופשוט לא הבנתי למה. למה כל התורמים הפוטנציאליים אמרו לי "לא"? כאב לי, הרגשתי מושפל ובעיקר חסר אונים. באותו רגע שקלתי לפרוש. אבל אז, בתוך הכאוס הזה, הבנתי משהו מהותי. הבנתי שהכישלון הזה הוא לא סוף הדרך, אלא רק ההתחלה של המסע האמיתי שלי.

אני נועם אבירי, ואני יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במהלך 17 שנות הקריירה שלי בגיוס כספים ראיתי הכל. הייתי בתחתית, כמעט ויתרתי, ואז פרצתי קדימה והשגתי תוצאות שאפילו לא חלמתי עליהן. למדתי איך להפוך דחייה להזדמנות, פחד למוטיבציה, ותסכול לתשוקה בוערת. היום, אני רוצה לחלוק איתך את הדרך שלי מהתרסקות לפריצת דרך, ואת שלושת הצעדים שהפכו אותי למגייס על.

בתור מומחה שמכיר את העולם הזה מבפנים ומבחוץ, אני יכול להגיד לך בביטחון: גיוס כספים הוא לא רק מקצוע, הוא שליחות. אבל כדי להצליח בשליחות הזו, אתה חייב להיות יותר ממגייס ממוצע. אתה חייב להיות יוצא דופן.

מה ההבדל בין מגייס ממוצע למגייס יוצא דופן?

מגייס ממוצע מתמקד במספרים, ביעדים, ובתקציבים. מגייס יוצא דופן מתמקד באנשים, בערכים, ובמערכות יחסים. מגייס ממוצע רואה בתורם כספומט. מגייס יוצא דופן רואה בתורם שותף לדרך. מגייס ממוצע מפחד מדחייה. מגייס יוצא דופן לומד ממנה.

אבל איך הופכים ממגייס ממוצע למגייס יוצא דופן? זה לא קורה בין לילה. זה דורש עבודה קשה, מחויבות, ובעיקר - נכונות ללמוד ולהשתפר. הנה שלושת הצעדים שלקחתי כדי להפוך את הקריירה שלי על פיה:

1. ההקשבה השלישית: להקשיב למה שלא נאמר

בתחילת דרכי, הייתי עסוק בלדבר, להציג נתונים, ולשכנע. חשבתי שככל שאני אהיה יותר משכנע ויותר אסביר את החשיבות של הפרויקט, כך הסיכוי שלי לקבל תרומה יגדל. טעיתי. גיליתי שהתורמים לא מחפשים הרצאה. הם מחפשים הקשבה. הם רוצים להרגיש שמבינים אותם, שמקשיבים להם, שרואים אותם.

אבל לא מדובר רק בהקשבה רגילה. מדובר ב"הקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. לשים לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לתגובות הרגשיות. להבין את המוטיבציות העמוקות ביותר של התורם, את הערכים שלו, את הפחדים שלו.

אני זוכר פגישה עם תורם פוטנציאלי שהסכים לתרום סכום נכבד, אבל משהו בהתנהגות שלו גרם לי לחשוד. הוא הסכים בקלות מדי, בלי לשאול שאלות קשות, בלי להביע ספקות. הרגשתי שמשהו לא בסדר. החלטתי לא ללחוץ, ובמקום זאת שאלתי אותו שאלה אישית: "מה הכי חשוב לך בפרויקטים שאתה תומך בהם?".

התשובה שלו הפתיעה אותי. הוא סיפר לי על ילדות קשה, על תחושת בדידות, ועל הרצון שלו להשאיר חותם בעולם. הבנתי שהוא תורם כדי לקבל הכרה, כדי להרגיש משמעותי, כדי לפצות על הכאב של העבר. הבנתי שאם אני אתמקד רק בצד הפיננסי, אני אפספס את העיקר.

מאז הפגישה הזו, למדתי להקשיב באמת. להקשיב לא רק למילים, אלא גם לרגשות, לצרכים, ולחלומות של התורמים שלי. וזה שינה הכל.

2. שיטת הסולם הדינמי: טיפוס מדרגות התרומה

אחרי שלמדתי להקשיב באמת, הבנתי שאני צריך למצוא דרך להעמיק את מערכות היחסים שלי עם התורמים. לא רציתי רק לקבל תרומה חד פעמית, רציתי לבנות מערכת יחסים ארוכת טווח, מערכת יחסים שמבוססת על אמון, כבוד הדדי, ושיתוף פעולה.

כאן נכנסת לתמונה "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי. השיטה הזו מבוססת על העיקרון של התקדמות הדרגתית. במקום לנסות להשיג תרומה גדולה כבר מהפגישה הראשונה, אני מתמקד בבניית אמון והדרגתיות.

אני מתחיל עם "צעד קטן" - הזמנה לאירוע, שליחת ניוזלטר, פגישת קפה קצרה. ואז, בהדרגה, אני מעלה את התורם במדרגות התרומה - תרומה קטנה, תרומה בינונית, תרומה גדולה.

הסוד הוא לא ללחוץ, לא לדחוף, ולא להאיץ את התהליך. לתת לתורם את הזמן שהוא צריך, את המרחב שהוא צריך, ואת התמיכה שהוא צריך. להראות לו שאני שם בשבילו, לא רק בשביל הכסף שלו.

אחד הדברים שלמדתי הוא שלתורמים חשובים הניואנסים. לא להעמיס, לתקשר בצורה נעימה אבל לא "חנפנית". אסור בשום אופן ליצור לחץ מוגזם.

3. המראה המנטלית: להסתכל על עצמך בעיני התורם

אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיוס כספים הוא להתמודד עם דחייה. אף אחד לא אוהב לשמוע "לא". זה פוגע, זה מתסכל, וזה מערער את הביטחון העצמי.

אבל למדתי שדחייה היא לא כישלון אישי. היא רק משוב. היא הזדמנות ללמוד, להשתפר, ולצמוח. אבל כדי להשתמש במשוב הזה בצורה אפקטיבית, אתה חייב לראות את עצמך בעיני התורם.

לפני כל פגישה חשובה, אני עוצר לרגע ומשתמש ב"שיטת המראה המנטלית" שפיתחתי. אני מדמיין את עצמי בתור התורם, ואני שואל את עצמי:

  • מה אני מחפש?
  • מה אני צריך?
  • מה מפחיד אותי?
  • מה מרגש אותי?
  • מה יגרום לי לתרום?

התשובות לשאלות האלה עוזרות לי להתכונן לפגישה בצורה הטובה ביותר. הן עוזרות לי להבין את הצרכים של התורם, להתאים את המסר שלי אליו, ולהציג את עצמי בצורה אמינה, אותנטית, ומשכנעת.

כמובן, לפעמים, למרות כל ההכנות, עדיין אשמע "לא". אבל גם במקרים האלה, אני לא מתייאש. אני מנתח את הפגישה, אני מנסה להבין מה השתבש, ואני לומד מהטעויות שלי. ובעיקר, אני זוכר שכל דחייה מקרבת אותי צעד אחד קרוב יותר להצלחה.

מה הצעד הבא שלך?

המסע שלי מהתרסקות לפריצת דרך לא היה קל, אבל הוא היה שווה כל רגע. למדתי המון, צמחתי כאדם, ועזרתי לארגונים רבים להגשים את החזון שלהם.

עכשיו, אני רוצה להזמין אותך להצטרף למסע הזה. תתחיל ליישם את שלושת הצעדים האלה - תקשיב באמת, תבנה מערכות יחסים, ותראה את עצמך בעיני התורם. אני מבטיח לך שהתוצאות ידהימו אותך.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני כאן כדי לעזור לך להפוך למגייס יוצא דופן.

Image of a balanced scale, with the words Nonprofit on one side and Business on the other, representing the hybrid model.
Featured

המודל ההיברידי: כיצד שילבנו בין עמותה לחברה עסקית ויצרנו יציבות פיננסית - סיפור אישי

סיפור אישי על איך עמותה הצליחה ליצור יציבות פיננסית על ידי שילוב עם חברה עסקית. לקחים חשובים על יצירתיות, שיתוף פעולה והתמדה.

הטלפון צלצל בשעה מאוחרת. על הקו היה יו"ר העמותה, קולו נשמע מודאג. "נועם, אנחנו בגרעון רציני. התרומות הצטמצמו, והוצאות הפעילות רק גדלות. אני לא יודע איך נצליח לשרוד את השנה הבאה". נשמתי עמוק. אני, נועם אבירי, שראיתי כבר הכל בעולם גיוס הכספים, הרגשתי לרגע חסר אונים. אבל אז עלה לי רעיון – רעיון שאחר כך התברר כנקודת מפנה עבור העמותה הזו ועבורי.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במהלך 17 שנות קריירה, ליוויתי מאות ארגונים, ראיתי הצלחות מדהימות וגם כישלונות כואבים. למדתי שגיוס כספים הוא לא רק טכניקה, אלא גם אמנות של בניית מערכות יחסים, הבנת פסיכולוגיה אנושית ויצירת ערך אמיתי. הניסיון הזה לימד אותי שאפילו במשברים הקשים ביותר, תמיד יש פתרון – אם רק מעזים לחשוב אחרת.

הסיפור הזה הוא על עמותה שהייתה על סף קריסה כלכלית, ועל הדרך החדשנית שמצאנו כדי להציל אותה: שילוב בין עמותה לחברה עסקית. אספר לכם על התהליך, על האתגרים, ועל התובנות שלמדתי ממנו. אני מקווה שהסיפור הזה יעורר בכם השראה ויעזור לכם למצוא פתרונות יצירתיים גם לאתגרים שלכם.

הצורך הדחוף: לצאת ממעגל הקסמים של התלות בתרומות

העמותה, שפעלה בתחום החינוך, הייתה תלויה כמעט לחלוטין בתרומות. התחרות על משאבים גדלה, והתרומות החלו להתמעט. הגיע הזמן להפסיק לרדוף אחרי תרומות ולהתחיל ליצור הכנסה עצמאית ויציבה.

הפתרון שעלה לי בראש היה מודל היברידי: הקמת חברה עסקית בבעלות העמותה, שתספק שירותים בתחום החינוך ותייצר הכנסות. הכנסות אלו יופנו למימון פעילות העמותה ויאפשרו לה להגדיל את השפעתה.

המסע להקמת המודל ההיברידי: צעד אחר צעד

1. ניתוח מעמיק של צרכים ויכולות: ביצענו מחקר שוק מקיף כדי לזהות צרכים לא מסופקים בתחום החינוך. גילינו שיש ביקוש גדול לשירותי העשרה ושיעורים פרטיים איכותיים. במקביל, בחנו את היכולות הייחודיות של העמותה: ניסיון רב בתחום החינוך, צוות מיומן ומסור, וקהילה תומכת של הורים ותלמידים.

2. תכנון מודל עסקי בר קיימא: בנינו מודל עסקי מפורט לחברה העסקית, הכולל תוכנית שיווק, תמחור, ניהול כספים ותפעול. שמנו דגש על יצירת ערך אמיתי ללקוחות, תוך שמירה על איכות גבוהה וסטנדרטים אתיים.

3. גיוס משאבים להקמה: השגנו מענק להקמה מקרן פילנתרופית, וגייסנו הלוואה בערבות מדינה. בנוסף, פנינו לתורמים קיימים והצגנו להם את הפוטנציאל של המודל ההיברידי ליצור יציבות פיננסית ארוכת טווח.

4. בניית צוות ניהול מיומן: גייסנו מנכ"ל בעל ניסיון מוכח בניהול עסקי, שידע לשלב בין מטרות עסקיות למטרות חברתיות. בנינו צוות ניהול מיומן, שכלל אנשי חינוך, אנשי שיווק ואנשי כספים.

5. השקה ושיווק: השקנו את החברה העסקית בקמפיין שיווקי ממוקד, שהדגיש את הייחודיות שלה ואת היתרונות שלה על פני מתחרים. יצרנו שיתופי פעולה עם בתי ספר ומרכזים קהילתיים.

6. מעקב, מדידה ושיפור: עקבנו באופן רציף אחרי ביצועי החברה העסקית, מדדנו את ההכנסות, ההוצאות והרווחים, ואת רמת שביעות הרצון של הלקוחות. ביצענו שיפורים ושינויים בהתאם לתוצאות.

האתגרים וההתמודדות

הדרך להקמת המודל ההיברידי לא הייתה קלה. נתקלנו באתגרים רבים, כמו התנגדות של חלק מחברי הוועד המנהל של העמותה, קשיים בגיוס כספים, תחרות עזה בשוק, וקשיים בשילוב בין תרבות ארגונית עסקית לתרבות ארגונית של עמותה.

התמודדנו עם האתגרים באמצעות שקיפות, שיתוף פעולה, תקשורת פתוחה, התמדה, למידה מתמדת, וגמישות. למדנו להקשיב לדעות שונות, לגשר על פערים, ולמצוא פתרונות יצירתיים.

התוצאות וההשפעה

המודל ההיברידי הוכיח את עצמו כמוצלח ביותר. החברה העסקית יצרה הכנסות יציבות, שאפשרו לעמותה להקטין את התלות בתרומות, להרחיב את פעילותה, ולהגדיל את השפעתה. בנוסף, החברה העסקית יצרה מקומות עבודה לאנשים עם מוגבלויות, והעניקה מלגות לימודים לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת.

התובנות שלמדתי

הסיפור הזה לימד אותי מספר תובנות חשובות:

  • יצירתיות היא מפתח ליציבות פיננסית: ארגונים ללא מטרות רווח צריכים להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה כדי למצוא מקורות הכנסה עצמאיים.
  • מודל היברידי הוא פתרון אפשרי: שילוב בין עמותה לחברה עסקית יכול ליצור יציבות פיננסית ארוכת טווח ולהגדיל את ההשפעה החברתית.
  • שיתוף פעולה הוא חיוני להצלחה: הצלחה דורשת שיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים, כולל חברי הוועד המנהל, הצוות, התורמים והלקוחות.
  • התמדה היא הכרחית: הדרך להצלחה רצופה אתגרים, אבל עם התמדה ונחישות אפשר להתגבר על כל מכשול.

אז, איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי היום?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במהלך 17 שנות קריירה, ליוויתי מאות ארגונים, ראיתי הצלחות מדהימות וגם כישלונות כואבים. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, כמו שיטת הסולם הדינמי ומודל המעגלים המתרחבים.

A group of diverse people standing together, representing a community growing into a movement. Symbolic imagery of growth, strength, and unity.
Featured

מקהילה לתנועה: איך הפכנו קבוצת תומכים לכוח מגייס עצמאי - 7 שלבים קריטיים

איך להפוך קבוצת תומכים קטנה לכוח מגייס עצמאי? נועם אבירי חושף 7 שלבים קריטיים מתוך ניסיון של 15 שנה בגיוס כספים לארגונים ללא מטרות רווח. תובנות מעמיקות וטיפים מעשיים!

הייתה תקופה שבה הארגון שלנו היה מורכב מכמה עשרות אנשים נלהבים, אבל חסרי משאבים אמיתיים. גייסנו בקושי כמה אלפי שקלים בשנה, והרגשנו כמו דוד מול גוליית בכל פעם שניסינו להשפיע. אבל אז, משהו השתנה. היום אנחנו תנועה ארצית, עם אלפי תומכים ותקציב גיוס של מיליונים. איך עשינו את זה? אספר לכם את הסיפור האמיתי, כולל הכישלונות הכואבים וההצלחות המפתיעות. לא מדובר בקסם, אלא ביישום של 7 עקרונות פשוטים, אבל עוצמתיים.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. במהלך 15 שנות ניסיון, ראיתי ארגונים קטנים הופכים לתנועות גדולות, וארגונים גדולים קורסים תחת כובד הבירוקרטיה. גיליתי שגיוס כספים אפקטיבי הוא לא רק עניין של טכניקות, אלא של שינוי תפיסה.

במאמר הזה, אני חושף את השלבים המרכזיים שהפכו קהילה קטנה לתנועה מגייסת עצמאית. לא תקבלו כאן עצות גנריות, אלא תובנות מעמיקות שנולדו מתוך ניסיון אמיתי בשטח.

השלב הראשון: הגדרת "הלמה" - מעבר מערכים מופשטים למטרה ברורה

רוב הארגונים שאני פוגש מתחילים עם רעיון טוב, אבל חסרים מטרה ברורה. הם רוצים "לעשות טוב", אבל לא יודעים להגדיר מה זה אומר בפועל. הבעיה היא שתורמים לא מתחברים לערכים מופשטים. הם רוצים לדעת לאן הולך הכסף שלהם, ואיך הוא משפיע על העולם.

דוגמה מהשטח: ארגון שעבדתי איתו רצה "לקדם שוויון הזדמנויות בחינוך". זה יפה, אבל לא אומר כלום. אחרי תהליך מעמיק, הגדרנו מטרה ספציפית: "להבטיח שלכל ילד ממשפחות מעוטות יכולת תהיה גישה למורה פרטי שיסייע לו להצליח בלימודים". ברגע שהגדרנו את המטרה הזו, גיוס הכספים הפך להרבה יותר קל.

הצעד האלגנטי: אל תסתפקו בערכים מופשטים. הגדירו מטרה ברורה, ספציפית ומדידה. שאלו את עצמכם: מה השינוי שאנחנו רוצים לראות בעולם, ואיך נדע שהצלחנו?

השלב השני: מיפוי "המפה הרגשית של התורם" - הבנת המניעים העמוקים

גיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים, אלא של רגשות. תורמים לא תורמים רק בגלל שהם חושבים שזה "נכון", אלא בגלל שהם מרגישים שזה "נכון". כדי לגייס אותם, אתם צריכים להבין מה מניע אותם ברמה הרגשית.

העומק שמתחת לעומק: תשאלו את עצמכם: מה התורם הזה באמת מחפש? האם הוא מחפש תחושת משמעות? האם הוא מחפש להשאיר חותם בעולם? האם הוא מחפש להרגיש חלק ממשהו גדול יותר?

ההקשבה השלישית: תקשיבו לא רק למה שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. שימו לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, ולאנרגיה שהוא משדר.

השלב השלישי: בניית "סיפור ההשפעה" - יצירת חיבור רגשי דרך סיפורים

סיפורים הם כלי רב עוצמה ליצירת חיבור רגשי עם תורמים. הם מאפשרים להם לראות את ההשפעה של התרומה שלהם בצורה קונקרטית ומשמעותית.

דוגמה מהשטח: במקום לדבר על "קידום שוויון הזדמנויות בחינוך", סיפרנו את הסיפור של דני, ילד ממשפחה מעוטת יכולת שקיבל מורה פרטי בזכות התרומות שלנו, והצליח להתקבל לאוניברסיטה. הסיפור הזה נגע ללב של התורמים, ועודד אותם לתרום יותר.

הצעד האלגנטי: אל תסתפקו בסטטיסטיקות יבשות. ספרו את הסיפורים של האנשים שהארגון שלכם משפיע עליהם.

השלב הרביעי: יצירת "קהילת תומכים נאמנה" - מעבר ליחסים טרנזקציונליים

תורמים הם לא כספומט. הם אנשים שרוצים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר. כדי להפוך קבוצת תומכים לכוח מגייס עצמאי, אתם צריכים ליצור קהילה נאמנה שמחוברת לארגון שלכם ברמה הרגשית.

הצעד האלגנטי: אל תתייחסו לתורמים רק כאל מקור כסף. תטפחו איתם מערכות יחסים אישיות, תשתפו אותם בהצלחות ובאתגרים של הארגון, ותאפשרו להם להרגיש שהם חלק מהמשפחה.

השלב החמישי: "שיטת הסולם הדינמי" - הובלת תורמים במעלה הסולם

גיוס כספים הוא לא רק עניין של להשיג תרומה חדשה, אלא גם של להגדיל את התרומה הקיימת. כדי לעשות את זה, אתם צריכים להוביל את התורמים במעלה "סולם התרומות".

שיטת הסולם הדינמי: התחילו עם תרומה קטנה, ואז תציעו לתורם לתרום יותר. תראו לו את ההשפעה של התרומה שלו, ותסבירו לו איך הוא יכול לעשות יותר.

השלב השישי: "מודל המעגלים המתרחבים" - הרחבת מעגל התומכים

כדי להפוך קבוצת תומכים לכוח מגייס עצמאי, אתם צריכים להרחיב את מעגל התומכים שלכם. הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא לבקש מהתורמים הקיימים שלכם להפנות חברים ובני משפחה.

מודל המעגלים המתרחבים: תבקשו מהתורמים שלכם להציג את הארגון שלכם לחברים ובני משפחה שלהם. תציעו להם תמריצים לעשות את זה, ותדאגו שהתהליך יהיה קל ופשוט.

השלב השביעי: "המראה המנטלית" - הכנה מנטלית להצלחה

אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיוס כספים הוא ההתמודדות עם דחייה. כדי להצליח, אתם צריכים לפתח חוסן מנטלי ויכולת להתמודד עם כישלונות.

שיטת המראה המנטלית: לפני כל פגישה חשובה, תעמדו מול המראה ותגידו לעצמכם: "אני מוכן, אני מסוגל, אני מצליח". תאמינו בעצמכם, ותזכרו שאתם עושים עבודה חשובה.

ההתפכחות החיובית: פעם חשבתי שכישרון הוא הדבר החשוב ביותר בגיוס כספים. היום אני יודע שחוסן מנטלי הוא חשוב הרבה יותר.

סיכום: מקהילה לתנועה - מסע של צמיחה

הפיכת קבוצת תומכים לכוח מגייס עצמאי היא מסע של צמיחה ולמידה. זה דורש מחויבות, התמדה, ומוכנות להשתנות. אבל אם תיישמו את העקרונות האלו, תגלו שאפשר להשיג דברים מדהימים.

עכשיו תורכם. איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי היום?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ועוזר לארגונים להגדיל את ההשפעה שלהם בעולם.