A strategic roadmap showing how to allocate fundraising resources optimally for maximum ROI.
Featured

מפת המשאבים האופטימלית: איך בנינו מודל להקצאת משאבים שמקסם תשואה על השקעה

איך לבנות מפת משאבים אופטימלית לגיוס כספים: מודל מעשי לבניית מפת משאבים אופטימלית שממקסמת תשואה על השקעה. טיפים, טכניקות וסיפורי הצלחה מנועם אבירי.

היי, אני נועם אבירי, ואני רוצה לספר לכם על משהו שהפך לסוד ההצלחה שלנו בגיוס כספים. לא מדובר כאן על עוד תיאוריה יבשה, אלא על מודל מעשי שבנינו ממש כאן, בשטח, אחרי שנים של ניסוי וטעייה, ובטח אחרי כמה לילות ללא שינה.

הכירו את "מפת המשאבים האופטימלית". לא שם מפוצץ, אבל מאחוריו מסתתרת מהפכה קטנה. לפני שאציג לכם את המודל, אספר לכם סיפור קצר.

הכישלון שהוליד את ההצלחה

לפני כמה שנים, ניהלתי קמפיין גיוס כספים גדול לארגון שעבדתי בו. השקענו משאבים עצומים בכל הכיוונים: דיוור ישיר, פרסום ברשתות חברתיות, אירועי גאלה, ועוד. בסוף הקמפיין, אמנם גייסנו סכום נאה, אבל כשניתחנו את הנתונים, גילינו משהו מטריד: השקענו הרבה יותר ממה שהרווחנו. התשואה על ההשקעה הייתה נמוכה להחריד.

הרגשתי מרומה. כאילו עבדתי קשה מאוד, אבל התוצאות לא שיקפו את המאמץ. באותו רגע, הבנתי שאנחנו צריכים לעשות משהו אחרת. חייבים למצוא דרך להקצות את המשאבים שלנו בצורה חכמה יותר, ממוקדת יותר, ואפקטיבית יותר.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ניסיוני רב השנים בתחום גיוס הכספים הביא אותי לפתח מתודולוגיות ייחודיות, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". המתודולוגיות הללו סייעו לארגונים רבים להגדיל את ההכנסות שלהם ולמקסם את ההשפעה החברתית שלהם. אני מאמין גדול בשילוב של ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי אפקטיבי, וזה בדיוק מה שאני רוצה לחלוק אתכם היום.

אבל לפני שנצלול לפרטים הטכניים, בואו נדבר רגע על הפילוסופיה שעומדת מאחורי המודל.

מהי באמת הקצאת משאבים אופטימלית?

הקצאת משאבים אופטימלית היא לא רק עניין של מספרים וגרפים. היא קודם כל עניין של הבנה עמוקה של מי אנחנו, מה אנחנו רוצים להשיג, ומי הקהל שלנו.

אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב לא רק למה שאומרים לנו התורמים, אלא גם למה שהם לא אומרים, להבין את הצרכים והרצונות שלהם ברמה העמוקה ביותר.

הקצאת משאבים אופטימלית היא גם עניין של אומץ. אומץ לקבל החלטות קשות, אומץ לוותר על דברים שלא עובדים, ואומץ להשקיע במקומות שיש להם פוטנציאל גדול, גם אם הם לא נראים מבטיחים בהתחלה.

אוקיי, אחרי שסיימנו עם הפילוסופיה, בואו נגיע לתכל'ס. איך בנינו את מפת המשאבים האופטימלית?

חמשת השלבים לבניית מפת משאבים אופטימלית

1. מיפוי מקיף של המשאבים: השלב הראשון הוא למפות את כל המשאבים העומדים לרשותנו: כסף, זמן, כוח אדם, קשרים, ידע, ניסיון, ועוד. חשוב להיות כנים ומדויקים בהערכה שלנו, ולא לזלזל בשום משאב. אפילו קשר אישי קטן יכול לעשות את ההבדל.

2. פילוח קהל היעד: השלב השני הוא לפלח את קהל היעד שלנו לקבוצות שונות, על פי קריטריונים כמו גיל, מין, השכלה, הכנסה, תחומי עניין, ועוד. לכל קבוצה יש צרכים ורצונות שונים, וחשוב להתאים את המסרים והאסטרטגיות שלנו לכל קבוצה בנפרד. כאן נכנסת לתמונה "המפה הרגשית של התורם" - כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים.

3. הערכת פוטנציאל תשואה על השקעה: השלב השלישי הוא להעריך את פוטנציאל התשואה על ההשקעה לכל קבוצת קהל יעד, ולכל אסטרטגיית גיוס כספים. חשוב לקחת בחשבון לא רק את ההכנסות הצפויות, אלא גם את העלויות הצפויות, ואת הסיכונים הכרוכים בכל אסטרטגיה.

4. הקצאת משאבים אסטרטגית: השלב הרביעי הוא להקצות את המשאבים שלנו בצורה אסטרטגית, תוך התמקדות בקבוצות קהל היעד ובאסטרטגיות גיוס הכספים שיש להן את פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר. חשוב להיות גמישים ודינמיים, ולהתאים את ההקצאה שלנו לשינויים בשטח.

5. מדידה, ניתוח, ושיפור מתמיד: השלב החמישי והאחרון הוא למדוד ולנתח את התוצאות שלנו, ולשפר את מפת המשאבים שלנו באופן מתמיד. חשוב לעקוב אחר המדדים המרכזיים, כמו עלות גיוס תורם חדש, שיעור שימור תורמים, וגובה התרומה הממוצעת.

טיפים ליישום מוצלח של מפת המשאבים האופטימלית

  • היו כנים ומדויקים בהערכה שלכם את המשאבים העומדים לרשותכם.
  • אל תפחדו להשקיע במקומות שיש להם פוטנציאל גדול, גם אם הם לא נראים מבטיחים בהתחלה.
  • היו גמישים ודינמיים, והתאימו את ההקצאה שלכם לשינויים בשטח.
  • מדדו ונתחו את התוצאות שלכם, ושפרו את מפת המשאבים שלכם באופן מתמיד.

העומק שמתחת לעומק

אבל הנה משהו חשוב: זכרו שהקצאת משאבים אופטימלית היא לא רק עניין של מספרים וגרפים. היא קודם כל עניין של תשוקה ומחויבות למטרה שלכם. אם אתם לא מאמינים במה שאתם עושים, יהיה לכם קשה מאוד לגייס כספים.

לפני כל פגישה עם תורם, אני עושה "מראה מנטלית" - טכניקת הכנה מנטלית שמאפשרת לי להתחבר לערכים ולמטרות שלי, ולהעביר את התשוקה שלי לתורם.

אני מקווה שהמאמר הזה עזר לכם להבין איך לבנות מפת משאבים אופטימלית. אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות שלכם, ובסיפורים שלכם על איך אתם מקצים את המשאבים שלכם. ביחד, נוכל להפוך את עולם גיוס הכספים למקום טוב יותר.

ואם אתם שואלים את עצמכם, איזה 'בלתי אפשרי' אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

A visual representation of an organizations lifecycle, showing how fundraising strategies should adapt at each stage. The image includes keywords such as Fundraising, Strategy, and Nonprofit.
Featured

אסטרטגיית גיוס במעגל החיים הארגוני: איך להתאים את האסטרטגיה לשלב ההתפתחותי של הארגון

אסטרטגיית גיוס כספים חייבת להתאים לשלב ההתפתחותי של הארגון. נועם אבירי מסביר איך להתאים את האסטרטגיה לשלבים השונים, מההקמה ועד לבשלות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשניסיתי לפצח את הנוסחה הסודית. לא, לא מדובר במשוואה מתמטית מסובכת, אלא בשאלה טורדת מנוחה: איך ארגון קטן, עם תקציב מצומצם וחזון גדול, יכול להתחרות על ליבם של תורמים מול מוסדות ענק עם משאבים בלתי נדלים? תאמינו לי, זה הרגיש כמו משימה בלתי אפשרית. אבל אז, תוך כדי בהייה במסך המחשב המהבהב, הבנתי משהו מהותי: אסטרטגיית גיוס כספים היא לא גודל אחד שמתאים לכולם. היא חייבת להתאים את עצמה לשלב ההתפתחותי של הארגון, כמו חליפה שנתפרה במיוחד למידותיו.

אני נועם אבירי, ובשנים האחרונות ליוויתי עשרות ארגונים ללא מטרות רווח במסע המרתק הזה. ראיתי ארגונים שהמריאו לשחקים בזכות אסטרטגיה מותאמת, וארגונים שצללו מטה בגלל ניסיון כושל להעתיק מודלים של אחרים. למדתי בדרך הקשה (וגם קצת פחות קשה) שאסטרטגיית גיוס כספים מוצלחת היא כזו שמכירה את עצמה - את החוזקות, החולשות, השאיפות והמשאבים של הארגון בכל נקודת זמן.

אז איך עושים את זה בפועל? בואו נצלול לעומקם של הדברים, נבחן את השלבים השונים במעגל החיים הארגוני, ונראה איך אסטרטגיית גיוס הכספים צריכה להשתנות בהתאם.

השלב הראשון: הזרע - ארגון בהקמה

השלב הזה הוא קריטי, אבל לעיתים קרובות הוא גם הכי מאתגר. אתה בונה משהו מאפס, הארגון עדיין לא מוכר, ואין לך קבלות על הצלחות קודמות. אז איך מגייסים כסף בשלב הזה?

  • מיקוד בסיפור: בשלב הזה, הסיפור שלך הוא הנכס הכי גדול שלך. תספר אותו בצורה אותנטית, מרגשת ומעוררת השראה. תדגיש את הבעיה שאתה מנסה לפתור, את החזון שלך לעתיד טוב יותר, ואת התשוקה שלך לעשות שינוי.
  • תורמים ראשונים: חפש את התורמים הראשונים שלך - אלו שמחוברים אישית לסיפור שלך, שמאמינים בחזון שלך, ושמוכנים לקחת סיכון. אלו יכולים להיות חברים, משפחה, או קולגות לשעבר. אל תזלזל בתרומות קטנות - הן יכולות להיות קריטיות להתחלה.
  • גיוס המונים: גיוס המונים יכול להיות כלי מצוין לגיוס כספים בשלב הזה. הוא מאפשר לך להגיע לקהל רחב, לבנות קהילה סביב הארגון שלך, וליצור באזז תקשורתי.
  • גרנטים קטנים: חפש גרנטים קטנים מקרנות או ארגונים שמממנים מיזמים חדשים. זה יכול לתת לך דחיפה משמעותית ולעזור לך לבסס את הארגון.
  • ערך מוסף: חפש דרכים לתת ערך מוסף לתורמים שלך - תודה להם באופן אישי, תעדכן אותם על ההתקדמות שלך, תזמין אותם לאירועים מיוחדים, ותראה להם שהם חלק ממשהו גדול יותר.

השלב השני: הנביטה - ארגון בצמיחה

הארגון שלך כבר קיים, יש לך קבלות על הצלחות קודמות, ואתה מתחיל לבנות לעצמך שם. אבל אתה עדיין קטן יחסית, והמשאבים שלך מוגבלים. אז איך מגייסים כסף בשלב הזה?

  • בניית קהילה: התמקד בבניית קהילה סביב הארגון שלך. צור קשרים עם אנשים שמאמינים במשימה שלך, הזמן אותם לאירועים, שתף אותם בסיפורים שלך, ותן להם תחושה שהם חלק ממשפחה.
  • תורמים קבועים: חפש תורמים קבועים - אלו שמוכנים לתרום סכום קבוע מדי חודש או שנה. זה ייתן לך יציבות כלכלית ויאפשר לך לתכנן לטווח ארוך.
  • אירועי גיוס כספים: אירועי גיוס כספים יכולים להיות דרך מצוינת לגייס כספים ולחזק את הקשרים עם הקהילה שלך. תארגן אירועים יצירתיים, מהנים ובעלי משמעות.
  • שותפויות: חפש שותפויות עם עסקים או ארגונים אחרים שחולקים את הערכים שלך. זה יכול לפתוח לך דלתות לקהלים חדשים ולמשאבים נוספים.
  • השקעה בתשתיות: בשלב הזה, חשוב להשקיע בתשתיות גיוס כספים - בניית אתר אינטרנט מקצועי, ניהול רשימת תפוצה, יצירת חומרים שיווקיים איכותיים.

השלב השלישי: הפריחה - ארגון מבוסס

הארגון שלך כבר מבוסס, יש לך מוניטין טוב, ויש לך צוות גיוס כספים מנוסה. אבל אתה רוצה להמשיך לצמוח, להגדיל את ההשפעה שלך, ולבסס את הארגון שלך לטווח ארוך. אז איך מגייסים כסף בשלב הזה?

  • תורמים גדולים: התמקד בגיוס תורמים גדולים - אלו שמוכנים לתרום סכומים משמעותיים. בנה איתם קשרים אישיים, תבין את המניעים שלהם, ותציע להם הזדמנויות להשפיע בצורה משמעותית.
  • קרנות גדולות: חפש קרנות גדולות שמממנות פרויקטים מורכבים. זה יכול לתת לך את המשאבים הדרושים כדי להגשים את החזון שלך.
  • נכסים מונפקים: שקול גיוס כספים באמצעות נכסים מונפקים, כמו מניות או אג"ח. זה יכול לתת לך גמישות כלכלית ויכולת לצמוח בקצב מהיר יותר.
  • מתנות מתוכננות: הציעו אפשרות לתורמים להשאיר מתנות מתוכננות בעיזבונם. זה יבטיח את המשך קיומו של הארגון לדורות הבאים.
  • חדשנות: אל תפחד לחדש ולנסות דברים חדשים. עולם גיוס הכספים משתנה כל הזמן, ואתה צריך להיות מוכן להסתגל וללמוד.

השלב הרביעי: הבשלות - ארגון ותיק

הארגון שלך הוא מוסד ותיק ומוכר, עם היסטוריה עשירה ומוניטין מוצלח. האתגר בשלב זה הוא לשמור על רלוונטיות, להמשיך לחדש, ולהבטיח את המשך קיומו של הארגון לטווח ארוך. איך מגייסים כסף בשלב הזה?

  • שימור תורמים: התמקד בשימור התורמים הקיימים שלך. הם הנכס הכי גדול שלך. בנה איתם קשרים חזקים, תודה להם באופן קבוע, ותראה להם שאתה מעריך את התמיכה שלהם.
  • מיתוג: חזק את המותג שלך. ודא שהמותג שלך רלוונטי, עכשווי ומעורר השראה.
  • השקעה במחקר: השקיעו במחקר כדי להבין את הצרכים המשתנים של הקהילה שלכם ולמצוא דרכים חדשות להשפיע.
  • פיתוח מנהיגות: פתחו דור חדש של מנהיגים. הם יבטיחו את המשך קיומו של הארגון לדורות הבאים.
  • שיתופי פעולה אסטרטגיים: חפשו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם ארגונים אחרים. זה יכול לעזור לך להגדיל את ההשפעה שלך ולהגיע לקהלים חדשים.

אז מה למדנו?

אסטרטגיית גיוס כספים היא לא סטטית. היא דינמית ומשתנה בהתאם לשלב ההתפתחותי של הארגון. ההבנה הזו היא קריטית להצלחה.

רגע לפני סיום, אני רוצה לשתף אתכם בתובנה נוספת, שאולי היא הכי חשובה מכולן: גיוס כספים הוא לא רק עניין של כסף. הוא עניין של יצירת קשרים, בניית קהילה, ויצירת שינוי בעולם.

אז צאו לשטח, ספרו את הסיפור שלכם, תנו השראה לאנשים, ותעשו את העולם למקום טוב יותר. ואל תשכחו, אני כאן כדי לעזור לכם במסע הזה.

מה הצעד הראשון שאתם הולכים לעשות מחר בבוקר כדי להתאים את אסטרטגיית גיוס הכספים שלכם לשלב ההתפתחותי של הארגון? ספרו לי בתגובות! אשמח לשמוע ולייעץ.

בתור מומחה בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני מזמין אתכם ליצור קשר כדי לדון באתגרים שלכם ולמצוא פתרונות יצירתיים.

A colorful strategy board with notes, arrows, and graphs, symbolizing a complex fundraising campaign.
Featured

הלוח האסטרטגי: הכלי הויזואלי שיצרתי לתכנון ומעקב אחר אסטרטגיית גיוס מורכבת

נועם אבירי מציג את הלוח האסטרטגי - כלי ויזואלי לתכנון ומעקב אחר אסטרטגיית גיוס מורכבת, כולל טיפים, דוגמאות והסברים פסיכולוגיים.

האמת היא שהרעיון ל"לוח האסטרטגי" צמח מתוך תסכול אישי. עבדתי על קמפיין גיוס מורכב עם כל כך הרבה חלקים נעים, עד שמצאתי את עצמי טובע בתוך גיליונות אקסל ורשימות אינסופיות. הרגשתי שאני מפספס את התמונה הגדולה, שאני לא באמת שולט באסטרטגיה. זה היה הרגע שבו אמרתי לעצמי: "חייבת להיות דרך ויזואלית יותר לנהל את הכאוס הזה."

אז, מה זה בעצם ה"לוח האסטרטגי"? תארו לעצמכם לוח שנה ענק, אבל במקום תאריכים יש בו את כל מרכיבי האסטרטגיה שלכם: קהלי יעד, מסרים, ערוצי תקשורת, יעדים כספיים, מדדי הצלחה, ואפילו רגעי משבר פוטנציאליים. הכל פרוס מול העיניים, בצבעים, עם חיצים, עם תמונות. זה לא רק לוח שנה – זה מרכז השליטה של האסטרטגיה שלכם.

הלוח האסטרטגי הוא כלי ויזואלי שמאפשר לתכנן ולעקוב אחר אסטרטגיית גיוס מורכבת בצורה הוליסטית, תוך שימוש בתבנית גאנט מודרנית. הוא עוזר למגייסים לא רק לעקוב אחר משימות, אלא גם להבין את הקשרים ביניהן ולזהות צווארי בקבוק פוטנציאליים.

איך הלוח האסטרטגי עובד - העיקרון שמאחורי הכאוס

אני יודע, זה נשמע קצת מופשט. אז הנה איך זה עובד בפועל, עם "עדשת המיקרוסקופ" המפורסמת שלי:

1. מיפוי הקהלים: מי הם התורמים הפוטנציאליים שלכם? מה מניע אותם? מה הם מחפשים? (העומק שמתחת לעומק) צבעו כל קהל בצבע אחר – זה יהפוך את הלוח ליותר אינטואיטיבי.

2. בניית ציר הזמן: הגדירו את משך הקמפיין שלכם – חודש, רבעון, שנה. פרסו את הלוח לאורך ציר הזמן, וחלקו אותו לשבועות או חודשים, בהתאם לצורך.

3. הגדרת מטרות ויעדים: מה אתם רוצים להשיג? כמה כסף אתם צריכים לגייס? כמה תורמים חדשים אתם רוצים לגייס? רשמו את היעדים האלה בבירור על הלוח.

4. תכנון פעילויות: אילו פעילויות תצטרכו לבצע כדי להגיע ליעדים שלכם? (לדוגמה: פגישות עם תורמים, כנסים, קמפיינים דיגיטליים, אירועי התרמה). רשמו כל פעילות על פתק צבעוני (בהתאם לקהל היעד שלה), והצמידו אותה ללוח במועד הרלוונטי.

5. יצירת תלות הדדית: חברו את הפתקים עם חיצים, כדי להראות את התלות בין הפעילויות השונות. לדוגמה, פגישה מוצלחת עם תורם א' עשויה להוביל לתרומה גדולה יותר בתום הקמפיין.

6. מעקב ובקרה: עקבו אחר התקדמות הפעילויות שלכם באופן שוטף. עדכנו את הלוח עם תוצאות, תובנות, ושינויים. (הקשבה שלישית)

7. שימוש בגרפים ויזואליים: הוסיפו גרפים ויזואליים ללוח, כדי להציג את התקדמותכם לעבר היעדים. גרף עוגה שמראה את חלוקת התרומות לפי קהלי יעד, או גרף קו שמראה את ההכנסות לאורך זמן.

8. הכנה לתרחישים: חשבו על תרחישים פסימיים ואופטימיים. מה יקרה אם תתקלו בכישלון? מה יקרה אם תעברו את היעד? תכננו מראש תגובות לתרחישים האלה, ורשמו אותן על הלוח.

9. שילוב דיגיטלי: צלמו את הלוח, והעלו אותו לקובץ דיגיטלי משותף עם צוות הגיוס שלכם. כך כולם יוכלו לעקוב אחר ההתקדמות, גם מרחוק.

הינה משהו שגיליתי אחרי שנים של עבודה בתחום: גיוס כספים הוא לא רק עבודה של מכירות, אלא תהליך של בניית מערכות יחסים. והלוח האסטרטגי הוא כלי שמזכיר לכם את זה כל הזמן.

למה זה עובד? "המראה הכפולה"

השאלה היא למה הלוח הזה עובד כל כך טוב? אני מאמין שהתשובה טמונה בשילוב של כמה עקרונות פסיכולוגיים:

  • ויזואליזציה: המוח שלנו מעבד מידע ויזואלי הרבה יותר מהר ממידע טקסטואלי. לוח ויזואלי עוזר לנו להבין את התמונה הגדולה, לזהות דפוסים, ולקבל החלטות מושכלות יותר.
  • תחושת שליטה: כשכל מרכיבי האסטרטגיה פרוסים מול העיניים, אנחנו מרגישים שאנחנו שולטים במצב. זה נותן לנו ביטחון עצמי, ומפחית חרדה.
  • מעורבות: הלוח האסטרטגי הוא כלי אינטראקטיבי, שדורש מאיתנו להיות מעורבים באופן פעיל בתהליך התכנון והמעקב. זה מגביר את המוטיבציה שלנו, ואת הנכונות שלנו להשקיע מאמץ.
  • תקשורת: הלוח האסטרטגי הוא כלי תקשורת מצוין, שמאפשר לנו להעביר את האסטרטגיה שלנו לצוות הגיוס, לוועד המנהל, ולתורמים פוטנציאליים בצורה ברורה ומשכנעת.

הניצחון הקטן - דוגמה אישית

אני יכול לתת לכם עשרות דוגמאות לאיך הלוח האסטרטגי עזר לי להצליח בגיוס כספים. אבל אספר לכם על אחד קטן במיוחד, שבדיעבד עשה את ההבדל בין קמפיין כושל לקמפיין מוצלח.

עבדתי עם ארגון שמטפל בנוער בסיכון. המטרה הייתה לגייס 200,000 ש"ח כדי לממן תוכנית חדשה. התחלנו לעבוד עם הלוח האסטרטגי, מיפינו את קהלי היעד, תכננו את הפעילויות, והצמדנו הכל ללוח. אבל אחרי שבועיים, הבנו שמשהו לא עובד. לא הצלחנו להגיע לתורמים הנכונים, המסרים שלנו לא היו מספיק חדים, והצוות היה מתוסכל.

במקום להיכנע, החלטנו לעצור הכל, ולהסתכל על הלוח מחדש. ואז ראיתי את זה: כל הפתקים הצבעוניים היו מרוכזים בצד אחד של הלוח. הבנתי שאנחנו מתמקדים רק בקהל יעד אחד, ומתעלמים מקהלים אחרים.

שינינו את האסטרטגיה, התחלנו לפנות לקהלים חדשים, שיפרנו את המסרים, ופתאום הכל התחיל לזרום. בסוף הקמפיין, לא רק שהגענו ליעד, אלא גם עברנו אותו ב-30%.

אותו לוח שניהלתי אותו - ניהל אותי. "הצעד האלגנטי"

ה"עומק שמתחת לעומק"

בסופו של דבר, הלוח האסטרטגי הוא לא רק כלי ויזואלי. הוא כלי שמזכיר לכם את המשמעות האמיתית של גיוס כספים: ליצור קשר בין אנשים שרוצים לעשות טוב בעולם, לבין ארגונים שעושים את זה בפועל. כשאנחנו מבינים את העומק הזה, אנחנו מגייסים כספים לא רק בראש, אלא גם בלב.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: מה האסטרטגיה הבאה שלך, ואיך הלוח האסטרטגי יכול לעזור לך להפוך אותה למציאות?

אני, נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח, מלווה ארגונים ויחידים להשגת יעדי גיוס שאפתניים באמצעות כלים ושיטות חדשניות, תוך התמקדות בבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

A person looking at a dynamic dashboard with fundraising data, symbolizing a continuous strategy refresh.
Featured

אסטרטגיית ההתחדשות המתמדת: איך יצרנו מנגנונים לרענון ועדכון של האסטרטגיה באופן שוטף

איך ליצור אסטרטגיית גיוס כספים מתחדשת ודינמית? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את המנגנונים לרענון ועדכון האסטרטגיה באופן שוטף.

השעה הייתה 3:17 לפנות בוקר, ואני עדיין בוהה במסמך האסטרטגיה שלנו. 120 עמודים של מילים יפות, יעדים שאפתניים, ותחזיות אופטימיות. הבעיה? המסמך הזה, שהושקעו בו חודשים של עבודה, כבר לא היה רלוונטי. השוק השתנה, התחרות גברה, והתורמים שלנו חיפשו משהו אחר. באותו רגע הבנתי שאסטרטגיה, כמו יין טוב, חייבת להתיישן, אבל גם צריכה להתחדש כל הזמן. וזה הוביל אותי לפתח את מה שאני קורא לו "אסטרטגיית ההתחדשות המתמדת".

אני נועם אבירי, ואם יש משהו שלמדתי ב-20 השנים האחרונות שלי כיועץ לגיוס כספים, זה שאסטרטגיה היא לא מסמך סטטי, אלא תהליך דינמי. ראיתי ארגונים קורסים תחת כובד משקלן של תוכניות שלא עמדו במבחן המציאות, וראיתי אחרים взлетать בזכות גמישות ויכולת הסתגלות. אספר לכם איך יצרנו מנגנונים שמבטיחים שהאסטרטגיה שלכם תהיה תמיד צעד אחד לפני כולם.

מהי "אסטרטגיית ההתחדשות המתמדת"?

אסטרטגיית ההתחדשות המתמדת היא גישה המשלבת תכנון אסטרטגי עם מחזור של רענון ועדכון שוטף. במקום לנסח אסטרטגיה פעם בכמה שנים, אנו יוצרים מנגנונים המאפשרים לנו לבחון, להתאים ולשפר את האסטרטגיה שלנו באופן רציף. זה דורש שינוי תרבותי בארגון - מגישה של "תכנן ויישם" לגישה של "תכנן, בדוק, הסתגל".

שלושת המנגנונים המרכזיים:

1. מעגלי משוב תכופים:

כותרת ביניים: מעגלי משוב: הקשיבו לשטח, הגיבו בזמן

פסקת פתיחה: הדבר הראשון שהבנו הוא שאנחנו צריכים להקשיב יותר. לא רק לועד המנהל, אלא גם לתורמים, לצוות בשטח, ולמתחרים שלנו.

פיתוח הרעיון:

הסבר מבוסס-תהליך: יצרנו מעגלי משוב קבועים – סקרים רבעוניים לתורמים, פגישות משוב חודשיות עם צוותי הגיוס, וניתוח שוטף של נתוני קמפיינים. כל פיסת מידע, קטנה ככל שתהיה, נאספת ומנותחת.

הסבר מבוסס-מקרה: זכור לי קמפיין שהושקעו בו משאבים רבים, אך התגובות הראשוניות היו חלשות. במקום להמשיך הלאה, עצרנו, שאלנו את התורמים שלנו מה לא עובד, והבנו שהמסר שלנו פשוט לא התחבר אליהם. שינינו את המסר, והקמפיין הפך להצלחה מסחררת.

תמיכה בטענות וחיזוק אמינות:

ציטוטים ממקורות מוסמכים: "חברות מצליחות הן חברות שמקשיבות ללקוחות שלהן" – פיטר דרוקר.

ניסיון אישי רלוונטי: למדתי בדרך הקשה ש"ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים – היא המפתח להצלחה בגיוס כספים.

סיכום ביניים: מעגלי המשוב הם כמו חיישנים המאפשרים לנו לזהות שינויים בסביבה ולהגיב אליהם במהירות.

2. ספרינטים אסטרטגיים:

כותרת ביניים: ספרינטים אסטרטגיים: התמקדו, תנסו, תלמדו

פסקת פתיחה: במקום תהליך תכנון ארוך ומייגע, אנחנו עובדים בספרינטים קצרים וממוקדים.

פיתוח הרעיון:

הסבר מבוסס-תהליך: כל רבעון אנו מקדישים שבוע לספרינט אסטרטגי – צוות מצומצם מתכנס כדי לבחון את האסטרטגיה שלנו בתחום מסוים (למשל, גיוס דיגיטלי, פיתוח תורמים גדולים). הם מנתחים נתונים, בוחנים טכנולוגיות חדשות, ומגבשים תוכנית פעולה קצרה וברת יישום.

הסבר מבוסס-נתונים: סטטיסטית, ספרינטים קצרים ואיטרטיביים מובילים לתוצאות טובות יותר מתכנון ארוך טווח. מחקרים מראים שחברות המשתמשות במתודולוגיות אג'יליות מצליחות להשיג צמיחה מהירה יותר ולהסתגל לשוק משתנה.

תמיכה בטענות וחיזוק אמינות:

דוגמאות קונקרטיות: אחד הארגונים שעבדתי איתם היה תקוע באסטרטגיה של גיוס המונים דרך אימיילים. בספרינט אסטרטגי אחד, הם החליטו להתמקד בבניית קהילה ברשתות החברתיות. תוך חודשיים, הם הכפילו את כמות התורמים החדשים שלהם.

ניסיון אישי רלוונטי: גיליתי שהרבה יותר קל לשכנע צוות לשנות כיוון כשמציגים להם נתונים חדשים ותוצאות מהירות, מאשר כשמנסים לכפות עליהם שינוי אסטרטגי גדול.

סיכום ביניים: ספרינטים אסטרטגיים מאפשרים לנו להתנסות בטכניקות חדשות, לבדוק את יעילותן, ולהטמיע את הטובות ביותר באסטרטגיה שלנו.

3. לוח מחוונים דינמי:

כותרת ביניים: לוח מחוונים דינמי: מדדו את מה שחשוב, הגיבו בזמן אמת

פסקת פתיחה: אם אי אפשר למדוד את זה, אי אפשר לנהל את זה.

פיתוח הרעיון:

הסבר מבוסס-תהליך: יצרנו לוח מחוונים דינמי המציג את המדדים המרכזיים שלנו – מספר תורמים חדשים, סכום תרומה ממוצעת, שיעור שימור תורמים, עלות גיוס תרומה. המידע מוצג בזמן אמת, ומאפשר לנו לזהות מגמות חיוביות ושליליות ולפעול בהתאם.

הסבר השוואתי: בעבר הסתמכנו על דוחות סטטיים שהוכנו פעם ברבעון. הבעיה הייתה שעד שהדוח הגיע אלינו, המציאות כבר השתנתה. לוח המחוונים הדינמי פתר את הבעיה הזו.

תמיכה בטענות וחיזוק אמינות:

נתונים סטטיסטיים: חברות המשתמשות בלוחות מחוונים דינמיים מצליחות לקבל החלטות מושכלות יותר ולהגיב מהר יותר לשינויים בשוק. מחקרים מראים שלוחות מחוונים דינמיים יכולים להגדיל את היעילות הארגונית ב-15% ומעלה.

ציטוטים ממקורות מוסמכים: "מה שלא נמדד, לא מנוהל" – אמרה ידועה המיוחסת לפיטר דרוקר.

* סיכום ביניים: לוח המחוונים הדינמי הוא כמו מערכת ניווט המאפשרת לנו לנווט את הארגון שלנו בים הסוער של גיוס הכספים.

האתגרים וההזדמנויות:

אסטרטגיית ההתחדשות המתמדת אינה חפה מאתגרים. היא דורשת מחויבות של ההנהלה, תרבות ארגונית פתוחה לשינויים, ויכולת למידה מתמדת. אבל היתרונות ברורים – אסטרטגיה רלוונטית יותר, גמישות גבוהה יותר, ויכולת להגיב במהירות לשינויים בשוק.

לסיום:

גיוס כספים הוא משחק דינמי, והאסטרטגיה שלכם צריכה להיות דינמית גם היא. אל תתקעו עם תוכניות שאבד עליהן הכלח. צרו מנגנונים המאפשרים לכם ללמוד, להסתגל, ולהתחדש כל הזמן. זכרו, העומק שמתחת לעומק הוא להבין שהאסטרטגיה הטובה ביותר היא זו שמסוגלת להשתנות.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות איך אתם מרעננים את האסטרטגיה שלכם, ואילו אתגרים אתם פוגשים בדרך. יחד נוכל ליצור עולם גיוס כספים יעיל ואפקטיבי יותר.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

A fundraising professional celebrating a small victory with their team, highlighting the importance of momentum in achieving larger fundraising goals.
Featured

אסטרטגיית המומנטום: איך הצלחות קטנות מובילות להישגים גדולים בגיוס כספים

גלו איך אסטרטגיית המומנטום, המבוססת על הצלחות קטנות, יכולה להוביל להישגים גדולים בגיוס כספים. טיפים מעשיים וסיפורי הצלחה מנועם אבירי.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשניסיתי להבין איפה טעינו. חודשים של עבודה קשה, פגישות אינספור, מצגות מרהיבות - והתוצאה? פחות מ-10% מהיעד השנתי שלנו. הרגשתי תסכול עמוק, אבל גם סקרנות. ידעתי שיש כאן משהו עמוק יותר, משהו שפספסתי. באותו רגע, הבנתי שאנחנו צריכים לשנות את הגישה שלנו. במקום לנסות להשיג את ה"מכה הגדולה", להתמקד בהצלחות קטנות, ליצור מומנטום. ומכאן התחיל המסע שלי לפיתוח "אסטרטגיית המומנטום", אסטרטגיה ששינתה את כללי המשחק עבורנו.

אני נועם אבירי, ואני מלווה ארגונים ועמותות להצלחה בגיוס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל - הצלחות מסחררות וכישלונות צורבים. למדתי שהסוד אינו רק בטקטיקות גיוס מתוחכמות, אלא גם בבניית מומנטום - יצירת שרשרת של הצלחות קטנות שמובילות להישגים גדולים. בפוסט הזה, אני רוצה לחלוק אתכם את הניסיון שלי, את הלקחים שלמדתי, ואת הכלים שפיתחתי כדי ליצור מומנטום בגיוס כספים.

אז מהי בעצם "אסטרטגיית המומנטום"? ובכן, זו גישה שמבוססת על ההבנה שקל יותר להשיג הצלחות גדולות כשבונים תשתית של הצלחות קטנות. במקום לנסות לגייס תרומה גדולה בבת אחת, אנו מתמקדים ביצירת שרשרת של הצלחות קטנות - פגישות מוצלחות, תרומות קטנות, שיתופי פעולה, חשיפה תקשורתית. כל הצלחה קטנה יוצרת מומנטום, ובסופו של דבר מובילה להישגים גדולים יותר.

אסטרטגיית המומנטום מושפעת מתחומים רבים, כמו פסיכולוגיה חיובית, כלכלה התנהגותית ותיאוריות מכירה מתקדמות. אחד המומחים שהשפיעו עלי במיוחד הוא דן אריאלי, שהראה כיצד הצלחות קטנות יכולות להגביר את המוטיבציה והביטחון העצמי. פנלופה ברק, מומחית לגיוס כספים, הדגישה את החשיבות של בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, וזהו חלק חשוב מאד באסטרטגיה שלנו.

אז איך מיישמים את אסטרטגיית המומנטום הלכה למעשה? הנה כמה צעדים מעשיים:

1. הגדרת יעדים קטנים ומדידים

במקום להגדיר יעד שנתי גדול, חלקו אותו ליעדים קטנים יותר, רבעוניים או חודשיים. לדוגמה, במקום להגדיר יעד של מיליון שקל לשנה, הגדירו יעד של 80,000 שקל בחודש. כך קל יותר לעקוב אחר ההתקדמות, לחגוג הצלחות קטנות ולהישאר עם מוטיבציה גבוהה.

2. התמקדות בבניית מערכות יחסים

מערכות יחסים חזקות עם תורמים הן הבסיס לכל אסטרטגיית גיוס כספים מוצלחת. הקדישו זמן לבניית קשרים אישיים עם התורמים שלכם, להכיר אותם, להבין את הצרכים והרצונות שלהם. זכרו, גיוס כספים הוא לא רק עניין של כסף, אלא גם עניין של יחסים.

3. יצירת תוכן מעניין ורלוונטי

תוכן איכותי הוא כלי רב עוצמה לבניית מומנטום. צרו תוכן מעניין ורלוונטי שמציג את העבודה שלכם, את ההשפעה שלכם ואת הערך שאתם מביאים לעולם. שתפו את התוכן הזה ברשתות החברתיות, באתר האינטרנט שלכם ובניוזלטרים.

4. חגיגת הצלחות הקטנות

אל תשכחו לחגוג את ההצלחות הקטנות שלכם. כל פגישה מוצלחת, כל תרומה קטנה, כל שיתוף פעולה - הם סיבה למסיבה. חגיגת ההצלחות הקטנות מעודדת את הצוות, מגבירה את המוטיבציה ויוצרת מומנטום חיובי.

5. למידה מכישלונות

גם כישלונות הם חלק מהמשחק. אל תתייאשו מכישלונות, אלא למדו מהם. נתחו את הכישלונות שלכם, הבינו מה השתבש, ועשו את התיקונים הנדרשים. זכרו, כל כישלון הוא הזדמנות ללמידה ולשיפור.

אני זוכר מקרה בו יישמנו את אסטרטגיית המומנטום בארגון שעבד עם נוער בסיכון. הארגון התקשה לגייס תרומות גדולות, והצוות היה מתוסכל. החלטנו להתמקד בהצלחות קטנות - פגישות מוצלחות עם תורמים קיימים, גיוס מתנדבים חדשים, פרסום סיפורי הצלחה של בני נוער שהשתתפו בפעילות הארגון. לאט לאט, התחלנו לראות שינוי. התורמים הקיימים הגדילו את התרומות שלהם, גייסנו תורמים חדשים, והתקשורת החלה להתעניין בפעילות שלנו. בסופו של דבר, הצלחנו לגייס יותר כסף ממה שגייסנו בשנים קודמות.

אחת המתודולוגיות שפיתחתי נקראת "שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה שמטרתה להעלות תורמים במדרגות התרומה. השיטה הזו מבוססת על ההבנה שתורמים לא עוברים ממדרגה למדרגה באופן אוטומטי, אלא זקוקים לליווי ותמיכה. שיטת הסולם הדינמי כוללת מספר שלבים - זיהוי תורמים פוטנציאליים, בניית מערכת יחסים, הצגת צרכים וגיוס תרומה ראשונית, העלאת התרומה בשלבים, שמירה על קשר רציף. באמצעות שיטה זו, הצלחנו להעלות תורמים רבים במדרגות התרומה ולהגדיל את ההכנסות של הארגונים שאיתם עבדתי.

אני מאמין שכל אחד יכול ליישם את אסטרטגיית המומנטום ולהשיג הצלחה בגיוס כספים. זה דורש שינוי חשיבה, התמדה ועבודה קשה, אבל התוצאות שוות את המאמץ. זכרו, כל הצלחה קטנה יוצרת מומנטום, ובסופו של דבר מובילה להישגים גדולים יותר.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות את הטיפים שלכם ליצירת מומנטום בגיוס כספים. אשמח לשמוע על האתגרים שאתם מתמודדים איתם ועל ההצלחות שהשגתם. יחד נוכל ליצור קהילה של מגייסי כספים מצליחים ולעזור לארגונים ועמותות להשיג את המטרות שלהם.

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.