A close-up image of two hands clasped together in a gesture of support and partnership, symbolizing philanthropy and collaboration. The background is slightly blurred to emphasize the hands and the connection between them.
Featured

לגלות את הזהב הפילנתרופי: מודל אסטרטגי לשווקים לא מנוצלים

נועם אבירי חושף את המודל האסטרטגי שלו לפיתוח שווקים פילנתרופיים לא מנוצלים. למדו איך לזהות ולחדור לשווקים אלה, להגדיל את התרומות ולהשפיע יותר.

האוויר היה דחוס בחדר הישיבות המהודר. מולי ישבו חמישה אנשים, חברי הועד המנהל של קרן גדולה, עם מבטים ספקניים בעיניים. הם כבר שמעו הכל, ראו הכל, תרמו הכל. "נועם," פתח אחד מהם בקול סמכותי, "למה שנשקיע בשוק הפילנתרופי ה'לא מנוצל' הזה שאתה מדבר עליו? מה יש שם שלא ניסינו כבר?"

נשמתי עמוק. ידעתי שהתשובה שלי תקבע את גורל הפרויקט – ואולי גם את המוניטין שלי. לא יכולתי להרשות לעצמי לענות בסיסמאות שחוקות או בהבטחות ריקות. הייתי חייב לחשוף את העומק שמתחת לעומק.

אבל לפני שאחלוק איתכם את התשובה, אספר לכם משהו שלא סיפרתי לאף אחד: בפגישת התורמים הראשונה שלי הייתי כל כך מבוהל שידי רעדו כשמזגתי מים. היום אני יודע שהפחד הזה היה בדיוק מה שהייתי צריך לחוות. הוא לימד אותי להקשיב באמת, לא רק למילים, אלא גם לפחדים והחלומות של מי שיושב מולי.

אני נועם אבירי, ואני מגייס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל – הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, ובעיקר, את הכוח המדהים של נתינה כשעושים אותה נכון. לאורך השנים פיתחתי מודל אסטרטגי שמסייע לארגונים ללא מטרות רווח לזהות ולחדור לשווקים פילנתרופיים לא מנוצלים. זהו מודל שמשלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

אבל לפני שנצלול למודל עצמו, בואו נגדיר רגע מהו בכלל "שוק פילנתרופי לא מנוצל". לרוב, אנחנו חושבים על תורמים במונחים של דמוגרפיה – גיל, הכנסה, מיקום גיאוגרפי. אבל האמת היא שהשוק הפילנתרופי האמיתי מוגדר על ידי משהו עמוק יותר – פסיכוגרפיה. הוא מורכב מאנשים עם ערכים, תשוקות, וצרכים ייחודיים שלא מקבלים מענה מספיק.

אז איך מוצאים את האנשים האלה? כאן נכנס לתמונה המודל האסטרטגי שלי, שמבוסס על ארבעה עקרונות מרכזיים:

1. "ההקשבה השלישית": מעבר לשכבה החיצונית

רוב מגייסי הכספים מתמקדים במה שהתורמים אומרים באופן מפורש. אבל האמת נמצאת בעומק שמתחת לעומק. "ההקשבה השלישית" היא היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים – לערכים הסמויים, לתשוקות הלא מודעות, ולפערים בין מה שהתורם אומר שהוא רוצה, לבין מה שהוא באמת צריך.

איך עושים את זה בפועל?

  • "עדשת המיקרוסקופ": בפגישה עם תורם פוטנציאלי, אל תמהר להציג את הפרויקט שלך. הקדש את רוב הזמן להקשבה פעילה. שימו לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, ולבחירת המילים. נסו לזהות את הנושאים שמעוררים בהם התרגשות או דאגה.

"הקול הפנימי המשולב": במהלך השיחה, נהלו דיאלוג פנימי עם עצמכם. מה התורם באמת* מתכוון כשהוא אומר "אני צריך לחשוב על זה"? האם הוא מעוניין בנתונים יבשים, או שהוא מחפש חיבור רגשי?

  • שאלות עומק: במקום לשאול "האם אתה מעוניין לתרום לפרויקט X?", שאלו שאלות פתוחות כמו "מה הכי חשוב לך כשאתה תורם לארגון כלשהו?" או "איזה שינוי אתה רוצה לראות בעולם?"

2. "מיפוי רגשי של התורם": לחשוף את המניעים הנסתרים

אחרי שהקשבתם לעומק, הגיע הזמן ליצור "מפה רגשית" של התורם הפוטנציאלי. המפה הזו אינה דמוגרפית, אלא פסיכוגרפית – היא מציגה את המניעים העמוקים שמניעים את התורם.

איך בונים מפה רגשית?

  • לזהות את "הגיבור הפנימי": לכל אחד מאיתנו יש גיבור פנימי שמניע אותנו לפעולה. האם התורם רואה את עצמו כמושיע של אוכלוסייה חלשה? האם הוא מחפש תחושת שייכות לקהילה מסוימת?
  • למצוא את נקודת הכאב: מה מטריד את התורם? מה מעורר בו תסכול או כעס? זיהוי נקודת הכאב יכול לחשוף את הפרויקטים או הארגונים שהכי רלוונטיים לו.
  • למפות את הערכים: אילו ערכים הכי חשובים לתורם? האם הוא מעריך חדשנות, מסורת, או אולי צדק חברתי? התאימו את המסרים שלכם לערכים שלו.

3. "מודל המעגלים המתרחבים": להרחיב את מעגל ההשפעה

אחרי שמצאתם את השוק הפילנתרופי הלא מנוצל, הגיע הזמן להרחיב את מעגל ההשפעה שלכם. "מודל המעגלים המתרחבים" הוא שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים.

איך מיישמים את המודל?

  • לרתום את התורמים הקיימים: בקשו מהתורמים הקיימים שלכם להציג אתכם בפני אנשים נוספים שחולקים את אותם ערכים ותשוקות.
  • ליצור אירועים מותאמים אישית: במקום כנסים המוניים, ארגנו אירועים קטנים ואינטימיים שמתמקדים בנושאים ספציפיים שמעניינים את התורמים שלכם.
  • להשתמש במדיה חברתית בצורה חכמה: במקום רק לפרסם פוסטים גנריים, צרו תוכן שמדבר ישירות לקהלים ספציפיים.

4. "הצעד האלגנטי": פעולה מינימלית, אפקט מקסימלי

גיוס כספים אינו מרוץ מרתון – הוא ריקוד. "הצעד האלגנטי" הוא היכולת לפעול בצורה מדויקת ויעילה, במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

איך מבצעים את הצעד האלגנטי?

  • למקד את המאמצים: אל תנסו לפנות לכולם. התמקדו בתורמים שהכי מתאימים לכם, והשקיעו בהם את מירב המאמצים.
  • להתאים את המסר: התאימו את המסרים שלכם לכל תורם ספציפי. אל תשלחו את אותו מייל גנרי לכולם.
  • למדוד את התוצאות: עקבו אחרי התוצאות שלכם, והשתמשו בנתונים כדי לשפר את הביצועים שלכם.

אחרי שהסברתי את המודל הזה לחברי הועד המנהל, השתררה שתיקה בחדר. יכולתי לראות בעיניים שלהם שהם מתחילים להבין את הפוטנציאל. אחד מהם שאל: "אוקיי, נועם, אבל איך אנחנו יודעים שהמודל הזה באמת עובד?"

חייכתי. ידעתי שהשאלה הזו תגיע. ואז סיפרתי להם על מקרה ספציפי – על ארגון קטן שעבדתי איתו, שבאמצעות יישום המודל הזה הצליח להגדיל את התקציב שלו פי חמישה בשנה אחת.

אבל הסיפור הזה אינו רק על כסף. הוא על משהו עמוק יותר – על היכולת לחבר בין אנשים עם תשוקות וערכים משותפים, וליצור שינוי אמיתי בעולם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו. הוא מומחה בפסיכולוגיה של נתינה ותרומה, אסטרטגיות לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, וטכניקות תקשורת מתקדמות בפגישות ושיחות עם תורמים.

A lightbulb with gears inside representing innovation and strategy refresh in fundraising.
Featured

התחדשות מתמדת: איך לרענן את האסטרטגיה שלכם בגיוס כספים – בלי לשרוף תקציב

רוצים שהאסטרטגיה שלכם בגיוס כספים תישאר רלוונטית? נועם אבירי חושף את הסודות להתחדשות מתמדת – בלי לשרוף תקציב. טיפים, כלים פרקטיים ושיטות עבודה מנצחות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקפצתי בבהלה מהמיטה. חלום מוזר רדף אותי: אני עומד מול תורם ענק, מוכן לתרום מיליונים, אבל האסטרטגיה שלנו תקועה אי שם בשנות ה-90. הרגשתי כמו תקליט שבור. נשמע מוגזם? אולי, אבל זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות כדי שאבין משהו עמוק: אסטרטגיה בגיוס כספים היא לא תוכנית חתומה בסלע, אלא יצור חי שחייב להתחדש כל הזמן.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה בשטח, ליווי עשרות ארגונים ואינספור לילות ללא שינה, גיבשתי שיטה שמבטיחה שהאסטרטגיה שלכם תישאר רלוונטית, דינמית ובעיקר – אפקטיבית. לא מדובר בעוד תיאוריה מגדלית השן, אלא בכלים פרקטיים שאפשר ליישם כבר מחר בבוקר.

למה בכלל צריך לרענן אסטרטגיה? (הטעות שכולם עושים)

הרוב המוחלט של הארגונים נופל בפח הזה: הם יוצרים אסטרטגיה מפורטת, משקיעים בה משאבים, ואז... שוכחים ממנה. הם ממשיכים לפעול לפי אותה תוכנית, גם כשהשטח משתנה, התורמים משנים את הגישה, והטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר. זה כמו לנסות לנהוג במכונית עם מפה בת 20 שנה – אתה עלול למצוא את עצמך בתוך תעלה.

הנה משהו שאף אחד לא מספר לכם: העולם של גיוס הכספים משתנה דרמטית כל שנה. מה שעבד אתמול, לא בהכרח יעבוד היום. לכן, התחדשות מתמדת היא לא מותרות, אלא תנאי הכרחי להישרדות.

"שיטת העדשה המתחלפת": איך לראות את האסטרטגיה שלכם מזוויות חדשות

אחת המתודולוגיות שפיתחתי, "שיטת העדשה המתחלפת", מתמקדת ביכולת לבחון את האסטרטגיה שלכם מנקודות מבט מגוונות. במקום לראות הכל דרך אותה עדשה ישנה, אנחנו משנים את הזווית כדי לזהות נקודות עיוורון, הזדמנויות חדשות ואיומים פוטנציאליים.

  • העדשה הדיגיטלית: איך הטכנולוגיה משפיעה על האסטרטגיה שלכם? האם אתם מנצלים את הכלים הדיגיטליים בצורה מיטבית? (טיפ: בדקו את ביצועי הקמפיינים הדיגיטליים שלכם לעומק – מה עובד, מה לא, ולמה).
  • עדשת התורם: מה התורמים שלכם באמת רוצים? מה מניע אותם לתרום? (טיפ: תדברו עם התורמים שלכם באופן אישי. שאלו אותם מה חשוב להם, מה הם מצפים, ומה הם היו רוצים לראות).
  • עדשת המתחרים: מה הארגונים האחרים עושים? מה היתרונות והחסרונות שלהם? (טיפ: תעקבו אחרי המתחרים שלכם, תלמדו מהם, ותנסו למצוא דרכים לעשות דברים טוב יותר).
  • עדשת העתיד: מה צפוי לקרות בשנים הקרובות? איך השינויים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים ישפיעו על גיוס הכספים? (טיפ: תתעדכנו בטרנדים האחרונים בתחום, תשתתפו בכנסים וסדנאות, ותקראו מאמרים ומחקרים).

מנגנוני רענון שוטפים: לא לחכות למשבר

במקום לחכות למשבר שיכריח אתכם לרענן את האסטרטגיה, צרו מנגנונים קבועים שיבטיחו שהיא תישאר רלוונטית. הנה כמה רעיונות:

1. פגישת "סטטוס אסטרטגיה" חודשית: הקדישו שעה אחת בחודש לסקירת האסטרטגיה. מה עובד, מה לא, ומה צריך לשנות?

2. "ועדת חדשנות" רבעונית: צרו צוות קטן שתפקידו לחפש רעיונות חדשים ודרכים לשפר את האסטרטגיה.

3. סקר תורמים שנתי: שלחו סקר לתורמים שלכם כדי לקבל משוב על האסטרטגיה ועל הארגון בכלל.

4. ניתוח נתונים שוטף: עקבו אחרי הנתונים שלכם – כמה כסף גייסתם, מאיפה הוא הגיע, ואיך הוא הושקע.

5. השתתפות בכנסים וסדנאות: תלמדו מהמומחים, תפגשו קולגות, ותתעדכנו בטרנדים האחרונים.

"אפקט המראה הכפולה": לראות את עצמכם דרך עיני התורם

אחד העקרונות החשובים ביותר בגיוס כספים הוא היכולת לראות את עצמכם דרך עיני התורם. מה הוא רואה כשהוא מסתכל על הארגון שלכם? מה הוא מרגיש? מה הוא חושב?

כדי לעשות זאת, תנסו לענות על השאלות הבאות:

  • האם הארגון שלכם נראה אמין ומקצועי?
  • האם הארגון שלכם מעורר השראה ומניע לפעולה?
  • האם הארגון שלכם מציע ערך אמיתי לתורמים?
  • האם הארגון שלכם קשוב לצרכים של התורמים?
  • האם הארגון שלכם יודע להודות לתורמים על תרומתם?

אם התשובות לשאלות האלה הן חיוביות, סימן שאתם בכיוון הנכון. אם לא, זה הזמן להתחיל לעבוד על שיפור התדמית של הארגון.

הסוד הקטן שלי: איך לרענן אסטרטגיה בלי לשרוף תקציב

אחד הדברים שתמיד הטרידו אותי היה הצורך להשקיע הון עתק כדי לרענן אסטרטגיה. גיליתי שאפשר לעשות זאת בצורה חכמה ויעילה, בלי לשבור את קופת החיסכון.

  • השתמשו בנתונים שכבר יש לכם: ניתוח מעמיק של הנתונים שלכם יכול לחשוף תובנות חשובות בלי להוציא שקל.
  • התייעצו עם הצוות שלכם: הצוות שלכם מכיר את הארגון מבפנים, והוא יכול להציע רעיונות יצירתיים לשיפור האסטרטגיה.
  • נצלו את הקשרים שלכם: דברו עם קולגות, מומחים, ותורמים, ותקבלו מהם עצות בחינם.
  • השתמשו בכלים דיגיטליים חינמיים: ישנם כלים דיגיטליים רבים שיכולים לעזור לכם לרענן את האסטרטגיה בלי לשלם עליהם.
  • התמקדו במה שעובד: במקום לנסות להמציא את הגלגל מחדש, התמקדו במה שעובד, ותנסו לשפר אותו.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור לגיוס כספים, משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי אפקטיבי, מלווה ארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הניסיון שלי מלמד שאסטרטגיה היא לא תוכנית סטטית, אלא כלי דינמי שחייב להתחדש כל הזמן. התחדשות מתמדת היא לא מותרות, אלא תנאי הכרחי להישרדות בעולם גיוס הכספים המשתנה. אם תיישמו את הטיפים והעצות שנתתי לכם, תוכלו לרענן את האסטרטגיה שלכם בלי לשרוף תקציב, ולהבטיח שהארגון שלכם ימשיך לגייס כספים בהצלחה.

מה הצעד הראשון שאתם הולכים לעשות כדי לרענן את האסטרטגיה שלכם? אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות!

A flexible fundraising strategy for a changing philanthropic environment.
Featured

תכנון אסטרטגי בסביבה פילנתרופית משתנה: איך בנינו מודל גמיש שמתאים את עצמו

תכנון אסטרטגי גמיש לגיוס כספים בסביבה פילנתרופית משתנה. מודל חדשני להסתגלות לשינויים בשוק התרומות. מאת נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

הסביבה הפילנתרופית משתנה בקצב מסחרר. זה כבר לא מספיק לבנות תוכנית אב מפורטת לחמש שנים קדימה – העולם פשוט לא עובד ככה יותר. לפני כמה שנים, ישבתי בפגישה עם ועד מנהל של ארגון גדול, והצגתי להם תוכנית גיוס מפורטת שהשקעתי בה חודשים. הם הקשיבו בנימוס, ואז אחת מחברי הוועד שאלה שאלה פשוטה: "מה יקרה אם מחר יקום טרנד חדש ברשתות החברתיות שיגנוב את כל תשומת הלב?" באותו רגע הבנתי שאנחנו צריכים משהו אחר – מודל גמיש, שיודע לרקוד עם השינויים ולא להילחם בהם.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים בתחום, ראיתי ארגונים מצליחים ונופלים, לעיתים קרובות בגלל חוסר יכולת להסתגל לשינויים. היום, אני רוצה לחלוק אתכם את המודל הגמיש שתכננו, שמסייע לארגונים לשגשג גם בתקופות סוערות.

עקרון 1: "הקשבה השלישית" – מעבר למה שהתורם אומר

גיוס כספים הוא לא רק לשכנע אנשים לתת כסף; זה להבין לעומק את הצרכים והערכים שלהם. אבל רובנו עוצרים בהקשבה הראשונה – אנחנו שומעים את המילים שהתורם אומר. ההקשבה השנייה היא לשים לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרמזים הלא מילוליים. אבל ההקשבה השלישית, זו שבאמת משנה את המשחק, היא לנסות להבין את מה שלא נאמר. מה הצרכים העמוקים של התורם? מה החששות שלו? מה מניע אותו ברמה הרגשית?

לדוגמה, פעם ניהלתי שיחה עם תורם פוטנציאלי שהתעניין מאוד בחינוך. הוא דיבר על הצורך בשיפור תנאי הלימוד, בהכשרת מורים, בפיתוח תוכניות לימוד חדשניות. הקשבתי, רשמתי, הסכמתי. אבל משהו לא הסתדר לי. בין השורות, הרגשתי שהוא מחפש משהו אחר. המשכתי לשאול שאלות פתוחות, עד שהוא סוף סוף אמר: "אני פשוט רוצה להרגיש שאני משפיע על החיים של ילדים". באותו רגע הבנתי שהכסף הוא לא העניין – הוא מחפש משמעות. שיניתי את הגישה שלי, והתמקדתי בסיפורים אישיים של ילדים שהארגון שלנו עזר להם. התוצאה? תרומה גדולה פי כמה ממה שציפיתי.

  • היישום הפרקטי: בפגישה הבאה שלכם, אל תסתפקו בשאלות סטנדרטיות. תשאלו שאלות פתוחות כמו "מה הכי חשוב לך כשאתה תורם?", "מה היית רוצה לראות שקורה בזכות התרומה שלך?", "מה החששות שלך לגבי תרומה לארגון שלנו?". תקשיבו באמת, ותנסו להבין את העומק שמתחת לעומק.

עקרון 2: "שיטת הסולם הדינמי" – לא להסתפק בתרומה חד פעמית

ארגונים רבים מתמקדים בגיוס תרומות גדולות, ונוטים לשכוח את החשיבות של בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. אבל האמת היא שתורם קטן שהופך לתורם גדול שווה הרבה יותר מתורם גדול שנעלם אחרי תרומה אחת. "שיטת הסולם הדינמי" היא מתודולוגיה שפיתחתי, שמטרתה להעלות תורמים במדרגות התרומה, שלב אחרי שלב.

העיקרון פשוט: מתחילים בקטן, יוצרים קשר, נותנים ערך, ואז מבקשים יותר. לדוגמה, במקום לבקש תרומה גדולה מתורם חדש, אפשר להזמין אותו לאירוע התרמה קטן, לשלוח לו ניוזלטר מעניין, להזמין אותו לפגישת הכרות עם המנכ"ל. אחרי שהוא מרגיש מחובר לארגון, אפשר לבקש תרומה קטנה. אחרי שהוא תרם, אפשר להזמין אותו לאירוע גדול יותר, לשלוח לו עדכונים על הפרויקטים שהוא תמך בהם, לבקש ממנו להפיץ את הבשורה לחברים שלו. וכך, שלב אחרי שלב, מעלים אותו בסולם התרומה.

  • היישום הפרקטי: תבנו סולם תרומה מוגדר, עם שלבים ברורים ומטרות מדידות. תגדירו מה צריך לקרות בכל שלב כדי שהתורם יעבור לשלב הבא. תעקבו אחרי התקדמות התורמים בסולם, ותתאימו את הגישה שלכם בהתאם.

עקרון 3: "מודל המעגלים המתרחבים" – להפוך תורמים לשגרירים

הנכס הכי גדול של כל ארגון הוא לא הכסף שהוא מגייס, אלא התורמים שלו. תורמים מרוצים הם השגרירים הכי טובים שלכם. "מודל המעגלים המתרחבים" הוא שיטה שפיתחתי, שמטרתה להרחיב את מעגל התורמים דרך הקשרים הקיימים.

העיקרון פשוט: מבקשים מהתורמים שלכם להכיר לכם תורמים פוטנציאליים אחרים. אבל לא סתם מבקשים, אלא נותנים להם סיבה טובה לעשות את זה. לדוגמה, אפשר להציע להם להצטרף לוועד ידידים, להזמין אותם לאירועים מיוחדים, לתת להם קרדיט על התרומות שלהם. אפשר גם לבקש מהם לכתוב מכתבי המלצה, להשתתף בסרטוני תדמית, להעיד על ההשפעה של הארגון. ככל שהתורמים שלכם יותר מעורבים, כך הם יהיו יותר מוכנים להכיר לכם אנשים אחרים.

  • היישום הפרקטי: תבנו תוכנית שגרירים מוגדרת, עם הטבות ברורות לתורמים שמכירים לכם תורמים חדשים. תצרו חומרים שיווקיים שקל לתורמים שלכם להפיץ. תעקבו אחרי התוצאות של תוכנית השגרירים, ותתאימו אותה בהתאם.

עקרון 4: "המפה הרגשית של התורם" – להבין את המניעים העמוקים

כדי להניע אנשים לתרום, צריך להבין מה באמת חשוב להם. "המפה הרגשית של התורם" היא כלי שפיתחתי, שמטרתו לזהות את המניעים העמוקים של תורמים.

הכלי מבוסס על ההנחה שאנשים תורמים לא רק מסיבות רציונליות, אלא גם מסיבות רגשיות. הם רוצים להרגיש טוב עם עצמם, לעשות שינוי בעולם, להשאיר חותם, להיות חלק ממשהו גדול יותר. כדי להבין את המניעים הרגשיים של תורם, צריך לשאול שאלות שמגרות את הרגש. לדוגמה, במקום לשאול "מה דעתך על הפרויקט שלנו?", אפשר לשאול "איך היית מרגיש אם היית יודע שעזרת לילד נזקק להצליח בחיים?". התשובות לשאלות האלה יספקו לכם תובנות חשובות על מה באמת מניע את התורם.

  • היישום הפרקטי: תבנו שאלון רגשי מוגדר, עם שאלות שמטרתן לזהות את המניעים העמוקים של תורמים. תנתחו את התשובות, ותתאימו את הגישה שלכם בהתאם.

עקרון 5: "שיטת המראה המנטלית" – להיות מוכנים לכל תרחיש

פגישות גיוס כספים יכולות להיות מלחיצות. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להיות מושלמים, לשלוט בכל התשובות, לשכנע את התורם בכל מחיר. אבל האמת היא שפגישות גיוס כספים הן לא הצגה – הן שיחה. "שיטת המראה המנטלית" היא טכניקת הכנה מנטלית שפיתחתי, שמטרתה להפחית את הלחץ ולהגביר את הביטחון העצמי לפני פגישות חשובות.

העיקרון פשוט: לפני הפגישה, מדמיינים את עצמכם מצליחים. מדמיינים את התורם מחייך, את השיחה זורמת, את התרומה מתקבלת. אבל לא רק מדמיינים את ההצלחה – גם מדמיינים את הכישלון. מדמיינים את התורם מסרב לתרום, את השיחה נתקעת, את הלחץ עולה. ואז, מדמיינים את עצמכם מתמודדים עם הכישלון בצורה חיובית. מדמיינים את עצמכם נשארים רגועים, מציעים פתרונות חלופיים, לומדים מהניסיון. ככל שאתם יותר מוכנים לכל תרחיש, כך אתם תהיו יותר רגועים בפגישה עצמה.

  • היישום הפרקטי: לפני כל פגישה חשובה, תמצאו מקום שקט, תעצמו עיניים, ותדמיינו את הפגישה מתרחשת. תדמיינו את ההצלחה, את הכישלון, ואת ההתמודדות שלכם עם הכישלון.

סיכום: גמישות היא שם המשחק

הסביבה הפילנתרופית משתנה כל הזמן. ארגונים שלא יודעים להסתגל לשינויים, בסופו של דבר יישארו מאחור. המודל הגמיש שתואר כאן הוא לא תרופת פלא, אבל הוא מספק מסגרת עבודה חזקה ויציבה לבניית אסטרטגיית גיוס כספים מצליחה. זכרו תמיד להקשיב לעומק, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח, להפוך תורמים לשגרירים, להבין את המניעים הרגשיים, ולהיות מוכנים לכל תרחיש.

אבל יותר מכל, אני רוצה להשאיר אתכם עם שאלה אחת: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות היום כדי להפוך את אסטרטגיית גיוס הכספים שלכם ליותר גמישה?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מלווה ארגונים ועמותות כבר למעלה מ-15 שנה, ומסייע להם למקסם את הפוטנציאל שלהם בעולם הפילנתרופי התחרותי. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" שסייעו לארגונים רבים להגדיל משמעותית את הכנסותיהם. הניסיון שלי כולל עבודה עם ארגונים גדולים וקטנים, בתחומי חינוך, בריאות, רווחה ועוד. הגישה שלי משלבת ידע תיאורטי מעמיק עם פרקטיקה יישומית, והתמקדות בבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. אני מושפע רבות מעבודתם של דן פאליוטה ופנלופה ברק, ומשלב עקרונות פסיכולוגיים מעולם הכלכלה ההתנהגותית והפסיכולוגיה החיובית.

אשמח לשמוע את התובנות שלכם ואת הטיפים שלכם בתגובות!

A visual representation of the Dynamic Ladder Method for fundraising, showing how to move donors up the ladder through a multi-channel approach.
Featured

המודל הרב-ערוצי: איך פיתחנו אסטרטגיה שמכפילה תוצאות - גם בעולם משתנה

איך לבנות אסטרטגיית גיוס כספים רב-ערוצית שממקסמת את התוצאות? נועם אבירי חושף את הסודות מאחורי שיטת "הסולם הדינמי" ומסביר איך לשלב בין ערוצים מסורתיים ודיגיטליים להצלחה מסחררת.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. לא הצלחתי להירדם. מולי בהו הנתונים של הרבעון האחרון: ערוצי הגיוס המסורתיים דורכים במקום, הערוצים הדיגיטליים מבטיחים אבל לא מספקים את הסחורה. הרגשתי שאנחנו מפספסים משהו, שאנחנו תקועים בעולם של אתמול. ואז הבנתי - הטעות שלנו הייתה לחשוב על הערוצים כנפרדים, במקום ליצור מהם תזמורת אחת.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של ניסוי וטעייה (הרבה יותר טעייה, אם לומר את האמת), גיליתי שאפשר ליצור אסטרטגיה רב-ערוצית שממקסמת את הפוטנציאל של כל ערוץ – מסורתי ודיגיטלי כאחד. לא מדובר רק ב"עוד קמפיין", אלא בשינוי תפיסה עמוק על איך אנחנו בונים מערכות יחסים עם תורמים בעידן החדש.

אולי אתם שואלים את עצמכם: "מה כבר אפשר לחדש? ממילא אנחנו משקיעים גם בדיגיטל וגם במסורתי". אבל הניסיון שלי מלמד שרוב הארגונים עדיין מתייחסים לערוצים האלה כאל איים בודדים, במקום כאל חלקים של אוקיינוס אחד.

הטעות הקריטית: חוסר סינרגיה

בואו נדבר על האמת: רוב הארגונים מתייחסים לערוצי הגיוס שלהם כאילו הם נולדו אתמול. הם משקיעים בדיוור ישיר, באירועי התרמה, בפגישות אישיות – ואז מצפים שהדיגיטל יעשה את הקסם שלו. אבל זה לא עובד ככה. הבעיה היא בחוסר הסינרגיה, בחוסר התיאום בין הערוצים השונים.

דמיינו תזמורת שבה כל נגן מנגן מנגינה אחרת. זה בדיוק מה שקורה כשאנחנו לא מתאמים בין הערוצים שלנו. כל ערוץ צריך לתמוך ולחזק את הערוץ האחר, ליצור חוויה אחידה ומשמעותית עבור התורם.

איך עושים את זה נכון? שיטת "הסולם הדינמי"

השיטה שאני פיתחתי, שאותה אני מכנה "הסולם הדינמי", מתמקדת ביצירת מסע תורם הוליסטי שמתחיל במודעות ומסתיים בתרומה משמעותית וארוכת טווח. הנה השלבים המרכזיים:

1. מיפוי מדויק של קהל היעד: זה לא מספיק לדעת רק את הגיל והמין של התורמים הפוטנציאליים שלכם. אתם צריכים להבין מה מניע אותם, מה מעניין אותם, מה הם מחפשים. השתמשו בכלי ניתוח נתונים מתקדמים כדי לקבל תמונה מלאה ככל האפשר. (אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – להקשיב למה שהתורם לא אומר במילים).

2. יצירת תוכן רלוונטי ומושך: התוכן שלכם צריך להיות מותאם לכל ערוץ. מה שעובד בפייסבוק לא בהכרח יעבוד באימייל, ומה שעובד באימייל לא בהכרח יעבוד בפגישה אישית. תחשבו על כל ערוץ כעל במה שונה, ועל התוכן שלכם כעל מופע שצריך להיות מותאם לבמה.

3. תיאום בין הערוצים: זה אולי השלב הכי חשוב. כל ערוץ צריך לתמוך ולחזק את הערוץ האחר. לדוגמה, אם אתם שולחים דיוור ישיר, וודאו שהתוכן שלו משתקף גם באתר שלכם וברשתות החברתיות. אם אתם עורכים אירוע התרמה, וודאו שאתם משתמשים באימייל ובמדיה החברתית כדי לקדם אותו.

4. מעקב ומדידה: אל תפחדו למדוד את התוצאות שלכם. עקבו אחרי כל קליק, כל תרומה, כל אינטראקציה. השתמשו בנתונים כדי לשפר את האסטרטגיה שלכם כל הזמן. (אני תמיד אומר: "מה שלא נמדד – לא קיים").

5. יצירת מערכות יחסים אישיות: בסופו של דבר, גיוס כספים הוא עניין של מערכות יחסים. תנסו ליצור קשר אישי עם התורמים שלכם, להראות להם שאתם מעריכים את התמיכה שלהם, ולתת להם תחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר. (זכרו תמיד: "העומק שמתחת לעומק" – המניעים האמיתיים של התורמים).

דוגמה מהשטח: סיפור ההצלחה של "אור לעיוור"

ארגון "אור לעיוור", הפועל לשיפור חייהם של אנשים לקויי ראייה, פנה אלי לאחר שהגיע למבוי סתום בגיוס הכספים. הם ניסו הכל – קמפיינים דיגיטליים, דיוור ישיר, אירועי התרמה – אבל התוצאות היו מאכזבות.

הדבר הראשון שעשינו היה למפות את קהל היעד שלהם בצורה מדויקת יותר. גילינו שהתורמים שלהם לא היו רק אנשים מבוגרים עם מצפון חברתי, אלא גם אנשים צעירים שחוו קושי אישי או שהכירו מישהו שחווה קושי אישי.

לאחר מכן, יצרנו תוכן רלוונטי ומושך עבור כל ערוץ. בפייסבוק פרסמנו סרטונים קצרים שמציגים את סיפורי ההצלחה של הארגון. באימייל שלחנו ניוזלטרים עם מידע מעניין על לקויי ראייה. ובאתר של הארגון הקמנו דף תרומה ידידותי ונגיש.

תיאמנו בין הערוצים השונים. לדוגמה, אם מישהו תרם כסף דרך האתר, שלחנו לו מייל תודה אישי עם תמונה של אחד הנהנים מהתרומה. אם מישהו השתתף באירוע התרמה, שלחנו לו סקר משוב כדי לשפר את האירועים הבאים.

עקבנו ומדדנו את התוצאות שלנו כל הזמן. גילינו שקמפיין הפייסבוק שלנו היה יעיל במיוחד בגיוס תורמים חדשים, ושניוזלטר האימייל שלנו היה יעיל בשמירה על קשר עם התורמים הקיימים.

התוצאה? תוך שנה אחת, הכפלנו את ההכנסות שלנו. אבל יותר חשוב מזה, הצלחנו ליצור קהילה חזקה ומחויבת של תורמים שמאמינים במטרה שלנו.

המראה הכפולה: מה התורם רואה?

אז מה למדנו? המודל הרב-ערוצי הוא לא רק עניין של טכניקה, אלא של תפיסה. זה עניין של להבין את הצרכים והרצונות של התורמים שלכם, וליצור עבורם חוויה משמעותית ומתגמלת. זה עניין של להסתכל על עצמכם דרך עיני התורם – "המראה הכפולה" שאני תמיד מדבר עליה – ולשאול את עצמכם: מה הם רואים? מה הם מרגישים? מה הם חושבים?

השינוי הזה דורש אומץ. הוא דורש נכונות לצאת מאזור הנוחות, להתנסות בדברים חדשים, וללמוד מהטעויות שלכם. אבל אם תעשו את זה נכון, תגלו שהשמיים הם הגבול.

אז מה הצעד האלגנטי הבא שלכם?

השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה שינוי קטן אבל משמעותי אתם יכולים לעשות כבר היום כדי להתחיל ליישם את המודל הרב-ערוצי בארגון שלכם? האם זה מיפוי מדויק יותר של קהל היעד שלכם? האם זה יצירת תוכן רלוונטי ומושך יותר? האם זה תיאום בין הערוצים השונים?

הצעד הראשון הוא תמיד הכי קשה, אבל הוא גם הכי חשוב. אז קחו נשימה עמוקה, תאמינו בעצמכם, ותצאו לדרך. אני מבטיח לכם – זה שווה את זה.

---

נועם אבירי הוא מומחה מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

A visual representation of a scale balancing government funding and self-generated income, symbolizing the balance required for non-profit sustainability.
Featured

מימון ממשלתי מול הכנסות עצמיות: איזו גישה תביא את הארגון שלך לשגשוג אמיתי?

גלה את ההבדל בין מימון ממשלתי להכנסות עצמיות וכיצד לבנות ארגון חברתי משגשג ויציב. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את המלכודות ואת הדרך לעצמאות כלכלית.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשסיימתי לנתח את הדוחות הכספיים של ארגון חברתי מוביל. שלושה חודשים של עבודה מאומצת, מאות שעות ייעוץ – והמסקנה הייתה אחת: הארגון הזה, שחי על כספי תמיכות ממשלתיות, נמצא על סף קריסה. זה לא היה עניין של "אם" הוא יקרוס, אלא "מתי". וזה גרם לי לחשוב: מה בעצם ההבדל בין ארגון שמשגשג בזכות מימון ממשלתי לבין כזה שבנוי על הכנסות עצמיות? ולמה כל כך הרבה ארגונים מוצאים את עצמם לכודים במלכודת התלות?

אני נועם אבירי, ואני מלווה מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי ארגונים ממריאים לגבהים חדשים וארגונים קורסים לתוך תהומות, ולמדתי שיעור אחד חשוב: גיוס כספים הוא לא רק עניין של טקטיקה, אלא של תפיסת עולם. ובעולם הזה, הבחירה בין מימון ממשלתי להכנסות עצמיות היא בחירה בין הישרדות לשגשוג.

הסיפור שלא סופר על תלות במימון ממשלתי

בואו נהיה כנים: מימון ממשלתי הוא כמו סם ממכר. קל לקבל אותו, קשה להיגמל ממנו. כשכסף זורם מהמדינה, קל לשכוח את הצורך לבנות מודל עסקי בר-קיימא, להתמקד בערך שאנחנו נותנים לקהילה, ולפתח מיומנויות גיוס עצמאיות.

אבל הנה האמת הכואבת: מימון ממשלתי הוא לא יציב. הוא תלוי בשינויי מדיניות, בסדרי עדיפויות משתנים, ובגחמות של פוליטיקאים. ואם הארגון שלך תלוי בו לחלוטין, אתה חי על זמן שאול.

העוצמה הנסתרת של הכנסות עצמיות

מצד שני, בניית מודל של הכנסות עצמיות היא כמו טיפוס על הר – קשה, מאתגר, אבל בסופו של דבר – מספק בצורה בלתי רגילה. הכנסות עצמיות יכולות לנבוע משירותים שאתה מספק, ממוצרים שאתה מוכר, או מתרומות שאתה מגייס באופן עצמאי.

היתרון הגדול ביותר של הכנסות עצמיות הוא השליטה. אתה לא תלוי באף גורם חיצוני, ואתה יכול לבנות את הארגון שלך בדיוק כמו שאתה רוצה. בנוסף, הכנסות עצמיות יוצרות תרבות של יזמות ויצירתיות בתוך הארגון. אנשים מתחילים לחשוב מחוץ לקופסה, לחפש פתרונות חדשים, ולהתמקד בערך שהם נותנים ללקוחות ולתורמים שלהם.

הסולם הדינמי: איך להפוך תלות לעצמאות כלכלית

אז איך עוברים מתלות במימון ממשלתי לעצמאות כלכלית? אני פיתחתי מתודולוגיה שנקראת "שיטת הסולם הדינמי", שמבוססת על שלושה שלבים פשוטים:

1. מיפוי נקודות התורפה: ניתוח מעמיק של התלות במימון ממשלתי וזיהוי נקודות התורפה של הארגון.

2. בניית מודל הכנסות מגוון: פיתוח מודל עסקי שמבוסס על מספר מקורות הכנסה עצמאיים. זה יכול לכלול שירותים בתשלום, חנות מקוונת, גיוס תרומות המונים, ועוד.

3. השקעה בגיוס עצמאי: בניית צוות גיוס כספים מקצועי שיודע לבנות מערכות יחסים עם תורמים ולגייס כספים באופן עצמאי.

חשוב להבין: המעבר מעולם של מימון ממשלתי לעולם של הכנסות עצמיות הוא לא קל. הוא דורש שינוי תרבותי עמוק בתוך הארגון, נכונות לקחת סיכונים, והרבה עבודה קשה. אבל התוצאה שווה את המאמץ: ארגון חזק, יציב, ומשגשג שיכול להגשים את החזון שלו לאורך זמן.

מה באמת עומד בינך לבין עצמאות כלכלית?

אני יודע, זה מפחיד. קל יותר להישען על הממשלה מאשר לצאת ולגייס כספים בעצמך. אבל אני שואל אותך: מה באמת עומד בינך לבין עצמאות כלכלית? האם זה חוסר ידע? חוסר משאבים? או אולי פחד עמוק יותר – פחד מכישלון, פחד מדחייה, פחד מלקחת אחריות על הגורל שלך?

אני מזמין אותך לעצור לרגע ולחשוב על השאלה הזו. כי אם אתה רוצה לבנות ארגון חזק ויציב, אתה חייב להתמודד עם הפחדים שלך ולצאת למסע הזה. ואני כאן כדי לעזור לך בכל צעד בדרך.

הצעד הבא שלך

אז מה הצעד הבא שלך? אני מציע לך להתחיל בקטן. בחר פרויקט אחד קטן שאתה יכול לממן באופן עצמאי, ותתמקד בו בכל הכוח. תבנה צוות, תפתח מודל עסקי, ותתחיל לגייס כספים. תראה איך זה מרגיש. ואז, כשתראה שהדברים מתחילים לזוז, תוכל להרחיב את הפעילות שלך ולבנות מודל הכנסות מגוון יותר.

אני יודע שזה לא קל, אבל אני מאמין בך. אני מאמין בכוח של ארגונים חברתיים לשנות את העולם. ואני מאמין שאתה יכול לבנות ארגון משגשג שישפיע על החיים של אנשים רבים. כל מה שאתה צריך זה אמונה בעצמך, נכונות לעבוד קשה, ומנטור שיעזור לך בדרך.

אז קדימה, צא לשנות את העולם. ואל תשכח: אני כאן כדי לעזור.

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.