האמת היא, שהרבה פעמים אני שומע מאנשי צוות בתחום גיוס הכספים תלונות מוכרות: "אין כימיה", "אנחנו לא באמת עובדים ביחד", "יש מתח באוויר". תאמינו לי, גם אני הייתי שם. זוכר פעם, בארגון גדול, כל ישיבת צוות הרגישה כמו קרב גלדיאטורים. בסוף היום, הייתי מותש יותר מאשר אחרי פגישה עם תורם עקשן במיוחד. אבל אז הבנתי משהו: קשרים בין-אישיים חזקים הם לא בונוס נחמד, הם היסוד להצלחה אמיתית בגיוס כספים. הם אלה שיבטיחו שהצוות יתפקד כמכונה משומנת היטב, שכל אחד יתמוך בשני, ויחד ישיגו יעדים בלתי אפשריים.
אז איך עושים את זה? איך בונים אמון ותמיכה הדדית בצוות? זה לא קסם, אבל זה דורש מחשבה, השקעה ובעיקר - אותנטיות.
אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. במשך שנים ראיתי צוותים מדהימים взлітають ונופלים בגלל היכולת (או חוסר היכולת) שלהם להתחבר אחד לשני ברמה האנושית. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק, ניסיון מעשי עשיר ותובנות חדשניות שפיתחתי בשטח כדי לעזור למגייסי כספים וארגונים להצליח.
היום אני רוצה לחלוק איתכם את המתודולוגיה שלי, זו שלקחה אותי מצפייה בפגישות צוות שהן סיוט, לבניית צוותים שהם משפחה. זה לא יהיה עוד מאמר תיאורטי משעמם. אתם תקבלו כלים פרקטיים, דוגמאות אמיתיות, וכן, גם קצת מהכישלונות שלי, כי מהם לומדים הכי טוב.
הבסיס: הכירו אחד את השני - מעבר לשמות ותפקידים
תחשבו על זה רגע: כמה אתם באמת יודעים על האנשים שאיתם אתם עובדים יום יום? מה החלומות שלהם? מה מפחיד אותם? מה גורם להם לקום בבוקר עם חיוך? רוב הזמן, אנחנו כל כך עסוקים במשימות ובדד-ליינים, שאנחנו שוכחים שהאנשים שמולנו הם קודם כל בני אדם.
אני זוכר מקרה באחד הארגונים שעבדתי איתם. הייתה שם עובדת גיוס כספים מצוינת, אבל תמיד קצת מרוחקת. כולם חשבו שהיא סנובית. עד שיום אחד, בשיחה אקראית, היא סיפרה לי שהיא מטפלת באמא חולה בבית. פתאום, הכל התחבר לי. הבנתי למה היא כל כך לחוצה, למה היא לא משתתפת באירועים חברתיים, למה היא תמיד נראית מודאגת.
העומק שמתחת לעומק, כמו שאני אוהב לקרוא לזה.
אז מה עושים בפועל?
- זמן איכות בלתי אמצעי: תפנו זמן לפעילויות חברתיות קבוצתיות שלא קשורות לעבודה. ארוחת צהריים משותפת, טיול בטבע, ערב סרט – כל דבר שמחבר אנשים ברמה האישית.
- "מעגל השיתוף": תייצרו פורום קבוע, אפילו קצר, שבו כל אחד יכול לשתף משהו על החיים שלו - תחביב, אתגר, מחשבה. זה לא חייב להיות אישי מדי, אבל זה חייב להיות אותנטי.
- ימי הולדת וחגים: אל תזלזלו בחשיבות של חגיגת אירועים משמחים ביחד. זה מראה שאכפת לכם.
המרכיב הסודי: אמפתיה וחמלה - הקשבה שהיא מעבר למילים
אוקיי, אז אנחנו יודעים קצת יותר אחד על השני. עכשיו צריך להתחיל להבין אחד את השני. וזה אומר להפעיל את שריר האמפתיה. להניח בצד את השיפוט, ולהיכנס לנעליים של האדם שמולנו.
אני קורא לזה ההקשבה השלישית.
לא רק להקשיב למילים שנאמרות, אלא גם למה שלא נאמר, לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרגשות שמסתתרים מאחורי המסכה.
איך מטפחים אמפתיה?
- תרגול אקטיבי של הקשבה: תתמקדו באמת במה שהאדם השני אומר, בלי לתכנן את התגובה שלכם מראש. תשאלו שאלות פתוחות, תבקשו הבהרות, ותראו שאתם באמת מנסים להבין.
- מודעות עצמית: תנסו לזהות את הדעות הקדומות וההטיות שלכם. תשאלו את עצמכם למה אתם מגיבים בצורה מסוימת לאנשים מסוימים.
- פיתוח חמלה: תזכרו שכולם עושים את הכי טוב שהם יכולים, עם הכלים והמשאבים שיש להם. תנסו לראות את הטוב באנשים, גם כשהם מעצבנים או מתסכלים.
הכוח המניע: תקשורת פתוחה וכנה - בלי מסכות ובלי פוליטיקה
אמון לא יכול לפרוח בסביבה שבה אנשים מפחדים לדבר על מה שמפריע להם, שבה יש משחקי כוח, שבה כולם עסוקים בלהגן על עצמם. תקשורת פתוחה וכנה היא כמו אוויר לנשימה עבור קשרים בין-אישיים.
האתגר הוא, איך יוצרים סביבה כזאת?
הנה כמה כללים מנחים:
- תקשורת ישירה: תדברו אחד עם השני ישירות, בלי ללכת מסביב ובלי לרכל מאחורי הגב. אם יש לכם בעיה עם מישהו, תגשו אליו ותנסו לפתור את זה ביחד.
- משוב בונה: תלמדו לתת ולקבל משוב בצורה בונה. תתמקדו בהתנהגות, לא באופי. תתחילו במשהו חיובי, תציעו פתרונות, ותזכרו שתמיד אפשר להשתפר.
- שקיפות: תשתפו מידע רלוונטי עם הצוות. כשאנשים מרגישים שהם חלק מהתמונה, הם יותר מעורבים ויותר מחויבים.
הדבק המחבר: הערכה וכבוד הדדי - לתת קרדיט ולחגוג הצלחות
כולנו רוצים להרגיש מוערכים. שרואים את העבודה הקשה שלנו, שמעריכים את התרומה שלנו, שמכבדים אותנו בתור בני אדם. הערכה וכבוד הדדי הם דלק שמניע צוות קדימה.
אז איך מראים הערכה?
- מילים טובות: אל תתביישו להגיד תודה, לתת מחמאות, להכיר בכישורים של אחרים. מילה טובה יכולה לעשות פלאים.
- תגמול הולם: תדאגו שהתגמול יהיה הוגן ומשקף את התרומה של כל אחד. זה לא חייב להיות רק כסף. זה יכול להיות גם הכרה פומבית, קידום, או אפילו סתם יום חופש.
- חגיגת הצלחות: אל תשכחו לחגוג את ההצלחות של הצוות, גדולות כקטנות. זה מחזק את תחושת השייכות והגאווה.
הצעד האלגנטי: בניית אמון באמצעות עקביות ואמינות
אמון הוא לא משהו שמקבלים במתנה. הוא משהו שבונים לאט לאט, באמצעות עקביות ואמינות. תהיו האנשים שאפשר לסמוך עליהם, שאומרים מה שהם חושבים ועושים מה שהם אומרים.
איך עושים את זה?
- אחריות אישית: תקחו אחריות על המעשים שלכם. תודו בטעויות, תתנצלו אם צריך, ותלמדו מהן.
- עמידה בהבטחות: תעמדו בהבטחות שלכם. אם אמרתם שתעשו משהו, תעשו אותו. ואם אתם לא יכולים, תסבירו למה.
- יושרה: תהיו ישרים עם עצמכם ועם אחרים. אל תשקרו, אל תרמו, אל תעגלו פינות.
המראה הכפולה: ראייה של עצמך דרך עיני הצוות
כדי לבנות קשרים בין-אישיים חזקים, צריך לדעת איך אנחנו נראים בעיני אחרים. זה אומר להיות מוכנים לקבל משוב, גם אם הוא לא תמיד נעים, ולהשתמש בו כדי להשתפר.
איך עושים את זה?
- בקשת משוב: תשאלו את חברי הצוות מה הם חושבים עליכם. מה החוזקות שלכם? מה החולשות שלכם? מה אתם יכולים לעשות כדי להיות טובים יותר?
- הקשבה פעילה: תקשיבו למשוב בלי להפריע או להצטדק. תנסו להבין את נקודת המבט של האדם השני.
- נכונות להשתנות: תהיו מוכנים להשתנות. אם קיבלתם משוב שחוזר על עצמו, סימן שיש משהו שאתם צריכים לעבוד עליו.
אני, נועם אבירי, למדתי הרבה פעמים בדרך הקשה. אני זוכר פעם אחת, שחשבתי שאני עושה הכל נכון, אבל אז גיליתי שאנשים בצוות חושבים שאני שתלטן ולא מקשיב. זה כאב לי, אבל זה גם עזר לי לצמוח.
לסיום: הקסם שבנתינה לאחר
כשאתה נותן מעצמך, כשאתה עוזר לאחרים, כשאתה תומך בהם, אתה לא רק עוזר להם, אתה גם עוזר לעצמך. נתינה יוצרת תחושה של משמעות, של ערך, של חיבור. היא גורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו, וזה משפיע על כל מערכות היחסים שלנו.
אז תנו מעצמכם, תעזרו לאחרים, ותראו איך הקשרים הבין-אישיים שלכם פורחים. אני מבטיח לכם, זה שווה את זה.
איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות כבר מחר בבוקר כדי לחזק את הקשרים הבין-אישיים בצוות שלכם? שתפו אותי בתגובות!
