גלו את שיטת המיקרו-אימונים היומיים, כלי פשוט אבל עוצמתי שיעזור לכם לבנות שריר גיוס חזק יותר, צעד אחד קטן בכל פעם. מאת נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

---

השעה הייתה 7:00 בבוקר, ואני כבר מול המחשב, אחרי לילה של מחשבות טורדניות על יעד הגיוס החודשי. זה היה אחד מאותם ימים שבהם הרגשתי כמו דון קישוט מודרני, נלחם בטחנות רוח של ספק עצמי ופחד מכישלון. ואז עלה לי רעיון – מה אם במקום לנסות לטפס על האוורסט של גיוס הכספים בבת אחת, אתחיל לצעוד צעדים קטנים, יום אחרי יום?

זה היה הרגע בו נולדה שיטת ה"מיקרו-אימונים" היומיים - כלי פשוט אבל עוצמתי שהטמעתי בשגרת העבודה שלי ושל צוותים רבים אחרים. האם זה הפתרון הקסם לכל אתגרי הגיוס? ממש לא. אבל זה כלי שיכול לעשות את ההבדל בין תקיעות לייצור, בין תסכול לתחושת מסוגלות.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אחרי שנים בתחום, ראיתי יותר מדי מגייסי כספים מוכשרים נשחקים תחת הלחץ. לכן, אני רוצה לשתף אתכם בשיטה הזו, שתעזור לכם לבנות שריר גיוס חזק יותר, צעד אחד קטן בכל פעם.

הסוד מאחורי הקלעים: למה מיקרו-אימונים עובדים?

לפני שנצלול לפרקטיקה, חשוב להבין את הפסיכולוגיה מאחורי השיטה. אנחנו יצורים של הרגלים, והמוח שלנו אוהב פשטות. ניסיון לעשות שינוי גדול בבת אחת לרוב נתקל בהתנגדות פנימית. אבל צעדים קטנים, עקביים, חודרים את ההתנגדות הזו ומאפשרים לנו לבנות הרגלים חדשים לאורך זמן.

תחשבו על זה כמו ללמוד שפה חדשה: במקום לנסות לשנן את כל הדקדוק בבת אחת, אתם לומדים כמה מילים ביום, בונים משפטים פשוטים, ומתרגלים אותם. לאט לאט, השפה הופכת לטבעית יותר.

איך זה נראה בפועל?

העיקרון פשוט: כל יום, אתם בוחרים משימה קטנה אחת שמשפרת את היכולות שלכם בגיוס כספים. זה יכול להיות כל דבר, החל ממעקב אחרי תורם פוטנציאלי ועד לניסוח פנייה חדשה:

• יום שני: קראו מאמר אחד על פסיכולוגיה של נתינה.
• יום שלישי: הקשיבו לפודקאסט אחד על אסטרטגיות גיוס חדשניות.
• יום רביעי: תרגלו את נאום המעלית שלכם מול המראה.
• יום חמישי: שלחו מייל תודה אישי לתורם.
• יום שישי: קראו דוח השפעה של ארגון דומה לשלכם.

שיטת "עדשת המיקרוסקופ": לפרק כל משימה לחלקים קטנים

בואו ניקח לדוגמה את המשימה "לנסח פנייה חדשה". במקום לבהות בדף ריק ולחכות להשראה, נפרק את המשימה לחלקים קטנים:

1. שלב 1: הגדירו את קהל היעד של הפנייה.

2. שלב 2: רשמו 3-5 נקודות כאב שהם חווים.

3. שלב 3: חשבו על פתרון אחד שהארגון שלכם מציע.

4. שלב 4: כתבו טיוטה ראשונית של הפנייה (לא לדאוג למושלמות).

5. שלב 5: עברו על הטיוטה ומחקו מילים מיותרות.

פתאום, משימה שנראתה מאיימת הופכת לסדרה של צעדים קטנים ופשוטים.

הקול הפנימי המשולב: התמודדות עם הספקות

אני יודע מה אתם חושבים: "אין לי זמן לזה! אני עסוק מדי בכיבוי שריפות!" אני מבין את זה לגמרי. גם לי יש ימים כאלה. אבל אני גם יודע שההשקעה הקטנה הזו משתלמת לטווח הארוך.

תשאלו את עצמכם: "מה המחיר שאני משלם על זה שאני לא משקיע בפיתוח המקצועי שלי?" האם אני נשאר תקוע באותן שיטות עבודה מיושנות? האם אני מאבד תורמים פוטנציאליים בגלל חוסר ביטחון?

פרקטל המשמעות: מעבר לטקטיקה, אל הפילוסופיה

בסופו של דבר, מיקרו-אימונים יומיים הם לא רק כלי טקטי. הם ביטוי לתפיסת עולם שאומרת: אני מחויב לצמיחה מתמדת, אני מאמין בכוח של צעדים קטנים, ואני לוקח אחריות על הפיתוח המקצועי שלי.

זה קצת כמו לשמור על כושר גופני: אתם לא מצפים לרוץ מרתון אחרי אימון אחד, אבל אתם יודעים שכל אימון קטן תורם לבריאות ולחוסן שלכם.

תמונות מילוליות חדות: דמיינו את ההצלחה

דמיינו את עצמכם בעוד שנה: אתם מרגישים בטוחים יותר בפגישות עם תורמים, אתם שולטים בשפה של גיוס הכספים, ואתם רואים את התוצאות בשטח. זה לא חלום רחוק – זה יכול להיות המציאות שלכם אם תתחילו לצעוד צעדים קטנים כבר היום.

איך להתחיל?

1. הגדירו את התחומים שבהם אתם רוצים להשתפר: תקשורת עם תורמים? כתיבת מענקים? שיווק דיגיטלי?

2. צרו רשימה של משימות קטנות שאפשר לעשות בכל יום: קריאת מאמר, צפייה בסרטון, תרגול מיומנות.

3. שלבו את המשימות בשגרה היומיומית שלכם: תכננו מראש מתי תעשו כל משימה.

4. עקבו אחרי ההתקדמות שלכם: רשמו את המשימות שעשיתם והתובנות שלמדתם.

5. חגגו הצלחות קטנות: תנו לעצמכם קרדיט על כל צעד קטן שעשיתם.

מבנה "הסיפור מאחורי הסיפור": השיעור הכי חשוב שלמדתי

אני זוכר את התקופה שבה הייתי סקפטי לגבי השיטה הזו. חשבתי שזה בזבוז זמן, שאני צריך להתמקד במשימות הגדולות והחשובות. אבל אז הבנתי שהמשימות הקטנות הן אלה שמאפשרות לי להתמודד עם המשימות הגדולות בצורה יעילה יותר.

זה קצת כמו לחדד גרזן לפני שמתחילים לכרות עצים: זה לוקח זמן, אבל זה משפר את היעילות של העבודה בצורה משמעותית.

מבנה "הדיאלוג המונחה": מה עוצר אתכם?

אז מה עוצר אתכם מלהתחיל ליישם את שיטת המיקרו-אימונים היומיים? האם זה חוסר זמן? פחד מכישלון? ספק בעצמכם?

אני מזמין אתכם להתבונן פנימה ולזהות את המחסומים שלכם. ברגע שתזהו אותם, תוכלו להתחיל להתמודד איתם בצורה יעילה יותר.

מבנה "ההתפכחות החיובית": מה שחשבתי פעם לעומת מה שאני יודע היום

פעם חשבתי שגיוס כספים הוא עניין של כישרון טבעי. היום אני יודע שזה בעיקר עניין של עבודה קשה, התמדה, ורצון ללמוד ולהשתפר כל הזמן.

השינוי בתפיסה הזה עשה את כל ההבדל בקריירה שלי.

העומק שמתחת לעומק: המוטיבציות האמיתיות של תורמים

אחת התובנות הכי חשובות שלמדתי היא שהתורמים לא תורמים רק בגלל שהם רוצים לעזור. הם תורמים גם בגלל שהם רוצים להרגיש טוב עם עצמם, שהם רוצים להיות חלק ממשהו גדול יותר, שהם רוצים להשאיר חותם בעולם.

כשאנחנו מבינים את המוטיבציות האלה, אנחנו יכולים לתקשר עם התורמים בצורה אפקטיבית יותר.

הקשבה השלישית: מה שלא נאמר במילים

היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים היא מיומנות קריטית למגייס כספים. לפעמים התורם אומר "כן", אבל הגוף שלו אומר "לא". לפעמים התורם אומר "אני צריך לחשוב על זה", אבל הוא בעצם אומר "אני לא בטוח שאתה מבין אותי".

כשאנחנו לומדים להקשיב להקשבה השלישית, אנחנו יכולים להימנע מטעויות יקרות.

הצעד האלגנטי: מינימום מאמץ, מקסימום אפקט

אחד העקרונות המנחים שלי הוא לעשות את הצעד האלגנטי: לבחור את הפעולה המדויקת שתשיג את התוצאה הטובה ביותר במינימום מאמץ.

זה קצת כמו לשחק שחמט: במקום לנסות לתקוף את המלך בכל הכוח, אנחנו מחפשים את המהלך הקטן והמדויק שישים אותו במט.

המראה הכפולה: לראות את עצמנו דרך עיני התורם

היכולת לראות את עצמנו דרך עיני התורם היא מיומנות חשובה מאוד. כשאנחנו מבינים איך אנחנו נראים בעיני התורם, אנחנו יכולים להתאים את ההתנהגות שלנו בצורה יעילה יותר.

זה קצת כמו לשחק טניס: אנחנו צריכים לדעת איך היריב שלנו רואה אותנו כדי לנצח במשחק.

אפקט המגירה הסגורה: רושם ראשוני שקשה לשנות

אחד האתגרים הכי גדולים בגיוס כספים הוא להתמודד עם "אפקט המגירה הסגורה": כשהתורם מקבע את הרושם הראשוני שלו עלינו, קשה מאוד לשנות את הרושם הזה.

לכן, חשוב מאוד להשקיע ברושם הראשוני שלנו, ולהקפיד על כל הפרטים הקטנים.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה-על בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. שיטת הסולם הדינמי, מודל המעגלים המתרחבים, המפה הרגשית של התורם, שיטת המראה המנטלית וגישת המשוב התלת-שלבית הן רק חלק מהמתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי לאורך השנים.

איך לעודד יצירתיות וחדשנות בצוות גיוס כספים? נועם אבירי משתף בלקחים, טעויות ותובנות מניסיונו, כולל כלים ושיטות עבודה מעשיות.

---

האמת? תמיד האמנתי שרעיונות פורצי דרך צריכים לנבוע מהשטח, מהאנשים שחיים ונושמים את העבודה היומיומית. בתור מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ראיתי לא פעם איך ניסיון "מלמעלה למטה" נתקל בקיר, בעוד יוזמות פשוטות, אותנטיות, שהגיעו מתוך הצוות, הניבו תוצאות מדהימות.

אבל איך גורמים לזה לקרות? איך מעודדים יצירתיות וחדשנות מלמטה למעלה בצוות גיוס הכספים? אני רוצה לשתף אתכם במסע שעברנו, כולל הטעויות, האתגרים ובעיקר, התובנות שהפכו את הצוות שלנו למנוע של חדשנות.

הטעות הראשונה: הנחת יסוד

הנחתי שאם רק אתן לצוות "חופש פעולה", הרעיונות כבר יזרמו. טעות. חופש ללא מסגרת, ללא כלים וללא הכוונה, יכול להיות משתק. גיליתי את זה בדרך הקשה, כשהיוזמה הראשונה שלנו הסתיימה בבלגן אחד גדול.

מה עשינו אחרת? בנינו מסגרת, לא כלא.

הבנו שאנחנו צריכים ליצור סביבה תומכת, מעודדת ומובנית, שתאפשר לצוות לפרוח. הנה כמה מהדברים שעבדו עבורנו:

1. "שעת רעיונות": זמן קבוע לסיעור מוחות מובנה

הקדשנו שעה בשבוע, קבועה ביומן של כולם, לסיעור מוחות. לא ישיבת מעקב, לא דיווחים, רק רעיונות. בהתחלה זה היה קשה, אנשים התביישו, הרגישו לא בנוח. אבל לאט לאט, כשהבינו שאין רעיונות "טיפשיים", שהמטרה היא לחשוב מחוץ לקופסה, הקרח נשבר.

• עדשת המיקרוסקופ: זוכר את הישיבה הראשונה? כולם ישבו בשקט, מנסים לחשוב על "רעיון מיליון הדולר". אני זוכר את המבטים המודאגים, את התחושה הכבדה באוויר. אבל אז, אחת מחברות הצוות, אורלי, הציעה רעיון פשוט – לשלוח מכתב תודה אישי, בכתב יד, לכל תורם חדש. רעיון קטן, אבל בעל השפעה עצומה.

2. הגדרת אתגרים ממוקדים: "אתגר החודש"

במקום לבקש "רעיונות כלליים", הגדרנו אתגר ספציפי, ממוקד, בכל חודש. לדוגמה: "איך אנחנו מגדילים את שיעור החידוש של תרומות שנתיות?", או "איך אנחנו מגיעים לקהלים חדשים?". האתגר הזה נתן לצוות כיוון, מטרה משותפת, ואיפשר להם להתמקד.

• הקול הפנימי המשולב: כשהצעתי את "אתגר החודש", קול פנימי בתוכי לחש: "זה בטח ירגיש להם כמו עוד מטלה". אבל הבנתי שאנחנו צריכים למסגר את זה לא כעוד עבודה, אלא כהזדמנות ללמידה, להתפתחות, ובעיקר – להשפיע.

3. "קרן חדשנות פנימית": תקציב קטן לניסוי וטעייה

הקצאנו תקציב קטן, אבל משמעותי, לניסוי רעיונות חדשים. כל חבר צוות יכל להגיש הצעה, לקבל מימון, ולנסות את הרעיון שלו בשטח. הכישלונות היו חשובים לא פחות מההצלחות, כי מהם למדנו הכי הרבה.

• פרקטל המשמעות: התקציב הזה לא היה רק כסף. הוא היה הצהרה – הצהרה שאנחנו מאמינים בחדשנות, שאנחנו מוכנים לקחת סיכונים, ושאנחנו מעריכים את היצירתיות של הצוות שלנו. זה שינה את הדינמיקה, את האווירה.

4. הכרה ותגמול: לא רק כסף, גם מילה טובה

הקפדנו להכיר ולהעריך את הרעיונות הטובים, גם אם לא הניבו תוצאות מיידיות. פרגון פומבי, מכתב תודה, או אפילו סתם מילה טובה בפגישה – כל אלו עשו הבדל עצום.

• תמונות מילוליות חדות: אני זוכר את הפעם הראשונה שהצעתי רעיון בישיבה, וקיבלתי מבול של ביקורת. הרגשתי כמו בלון שמנפחים אותו עד שהוא עומד להתפוצץ. הבנתי שאנחנו חייבים ליצור סביבה בטוחה, שמאפשרת לאנשים להביע את עצמם, גם אם הרעיונות שלהם לא מושלמים.

התוצאה: צוות גיוס כספים חדשני, יצירתי ומחובר

התוצאות היו מדהימות. לא רק שהצלחנו להגדיל את ההכנסות, אלא גם יצרנו צוות יותר מגובש, יותר מחובר, ויותר חדשני. אנשים הרגישו מוערכים, שומעים, ובעיקר – חלק ממשהו גדול יותר.

ומה למדתי מכל זה?

שחדשנות לא צריכה לבוא מלמעלה. היא צריכה לנבוט מלמטה, בסביבה תומכת, מעודדת ומובנית. לתת לצוות את הכלים, את המסגרת, ואת הביטחון להביע את עצמם – זה המתכון להצלחה.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות: איך אתם מעודדים יצירתיות וחדשנות בצוות שלכם? אילו כלים או שיטות עבודה אתם מכירים? בואו נלמד אחד מהשני!

נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

נועם אבירי חושף את שיטת הסימולציות הייחודית שהפכה את אימוני גיוס הכספים שלו למציאותיים ואפקטיביים יותר. גלו את הפסיכולוגיה שמאחורי הנתינה ואת הטכניקות המתקדמות לבניית קשרים עם תורמים.

---

האמת? תמיד צחקתי על משחקי תפקידים. "שטויות ניו-אייג'יות," חשבתי לעצמי, "מגייס כספים צריך להיות בשטח, לא לשחק תיאטרון." ואז קרה לי. פגישה אחת, עם תורם פוטנציאלי שסירב לתרום מיליון דולר. יצאתי משם מושפל, ותהיתי מה לעזאזל השתבש.

אבל במקום להרים ידיים, החלטתי לנתח את הכישלון הזה. שברתי את הפגישה לרגעים הקטנים ביותר, בחנתי את שפת הגוף, את הטון, את המילים שבחרתי. ופתאום הבנתי: גיוס כספים הוא משחק תפקידים, רק עם חוקים לא כתובים.

(כן, אני יודע, שוב קלישאה. אבל תאמינו לי, כשמבינים את המשמעות האמיתית שלה, החיים משתנים).

אז פיתחתי שיטת סימולציות שהפכה את האימונים של צוות הגיוס שלי למציאותיים יותר מכל מה שדמיינתי. זה לא היה תיאטרון חובבני - זה היה ניתוח קר ומדויק של דינמיקות אנושיות, תחת לחץ.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של ניסיון בגיוס כספים - הצלחות לצד לא מעט כישלונות - הבנתי שהדרך הטובה ביותר להכין מגייס כספים לשטח היא לתת לו להתמודד עם הסיטואציות הקשות ביותר, בסביבה בטוחה.

מה זה בכלל משחק תפקידים אפקטיבי בגיוס כספים?

לא מדובר רק בלשנן תסריטים. מדובר בהבנה עמוקה של הפסיכולוגיה של הנתינה, בשילוב עם חדות אנליטית ויכולת אלתור ברגע האמת. זה כמו ללמוד לנגן ג'אז - אתה צריך להכיר את התווים, אבל גם לדעת לאלתר ולהגיב למה שהסביבה מביאה.

שיטת הסימולציות שלי בנויה על שלושה עקרונות:

• מציאות מעל הכל: הסימולציות חייבות להיות מבוססות על סיטואציות אמיתיות. שאבנו מקרים אמיתיים מהשטח, עם תורמים אמיתיים (ששמרו על אנונימיות, כמובן).
• פידבק מדויק: אחרי כל סימולציה, אנחנו מבצעים ניתוח מעמיק - לא רק של מה שנאמר, אלא גם של שפת הגוף, הטון, והאנרגיה שהמגייס שידר.
• חזרה אינסופית: כמו כל מיומנות, גם גיוס כספים דורש תרגול מתמיד. אנחנו חוזרים על הסימולציות שוב ושוב, עד שהמגייס מרגיש בנוח גם בסיטואציות הכי מאתגרות.

"עדשת המיקרוסקופ": איך אנחנו מפרקים רגעים קריטיים

בסימולציה אחת, לדוגמה, תרגלנו פגישה עם תורם פוטנציאלי שמתעניין בפרויקט חינוכי. המגייסת הציגה את הפרויקט בצורה מושלמת, אבל התורם נשאר סקפטי. "אני צריך לחשוב על זה," הוא אמר.

רוב המגייסים היו מוותרים בשלב הזה. אבל אנחנו עצמנו את הסרט. בחנו כל תנועה, כל מילה. ומה גילינו? שניה לפני שהתורם אמר "אני צריך לחשוב על זה", הוא הסתכל על התמונה של הילדים המשתתפים בפרויקט, והעיניים שלו התמלאו בדמעות.

זה היה הרגע הקריטי. במקום להמשיך עם המצגת, המגייסת הייתה צריכה לשאול: "מה הילדים האלה מזכירים לך?"

(זה "הקול הפנימי המשולב" שלי בפעולה - אני תמיד מנסה להבין מה התורם באמת חושב ומרגיש, מעבר למילים שהוא אומר).

"פרקטל המשמעות": מהסיטואציה הספציפית לעיקרון הכללי

הסימולציה הזו לימדה אותנו שיעור חשוב יותר מסתם טכניקה. היא לימדה אותנו שלפעמים, התרומה הכי גדולה מגיעה ממקום אישי ועמוק. ושגיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים ומצגות, אלא של יצירת קשר אנושי אותנטי.

מבנה "ההתפכחות החיובית": מה שחשבתי פעם, ומה אני יודע היום

פעם חשבתי שגיוס כספים זה עניין של כריזמה וכישורי שכנוע. היום אני יודע שזה עניין של הקשבה, אמפתיה, ויכולת לראות את העולם מנקודת המבט של התורם. ושיטת הסימולציות שלי היא הכלי הכי יעיל שמצאתי כדי להעביר את המסר הזה הלאה.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים על משחקי תפקידים בגיוס כספים, אל תצחקו. תנסו את זה בעצמכם. אתם עשויים להיות מופתעים ממה שתגלו.

רציתי לשתף אתכם בתובנה הזו, כי היא שינתה את הדרך שבה אני רואה את עולם גיוס הכספים. והשאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "משחק" אתם מוכנים לשחק, כדי להגיע לתורם הבא שלכם?

(אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ומאמין שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא דרך התנסות - גם אם היא מדומה).

איך לעודד יצירתיות וחדשנות בצוות גיוס כספים מלמטה למעלה? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הצעדים המעשיים והתובנות שלו.

---

האמת היא שפעם חשבתי שיצירתיות בגיוס כספים זה עניין של "מוחות מבריקים" או רעיונות שנולדים פתאום. טעיתי. גיליתי שהיצירתיות האמיתית, זו שמביאה תוצאות, צומחת מלמטה – מתוך הצוות, מהשטח, מהקשיים היומיומיים. וזה בדיוק הסיפור שאני רוצה לשתף אתכם היום.

התחלתי כנועם אבירי, מגייס כספים צעיר ונלהב, והיום אני מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי – ואחת מהן היא איך להפוך צוות גיוס כספים למכונת יצירתיות משומנת.

האתגר: צוות שמרגיש תקוע

צוות הגיוס שלנו היה מורכב מאנשים מוכשרים ומסורים, אבל משהו היה חסר. הרגשתי תחושה של תקיעות, של חוסר חשק לנסות דברים חדשים. הצעות חדשות נתקלו בספקנות וחשש מכישלון.

כאן הבנתי שחייבים לעשות שינוי מהותי. לא יכולתי פשוט לדרוש יותר יצירתיות. הייתי צריך ליצור סביבה שתטפח אותה.

השינוי: בניית תרבות של חדשנות מלמטה למעלה

הבנתי שהפתרון טמון בשינוי תרבות הארגון, בבניית תרבות שמעודדת חדשנות ויצירתיות מלמטה למעלה. הנה כמה צעדים מעשיים שלקחנו:

• במה פתוחה לרעיונות (גם משוגעים): יצרנו פורום שבועי, "במה פתוחה", שבו כל אחד יכול להעלות רעיונות, בלי שיפוטיות. חלק מהרעיונות היו הזויים, אבל לפעמים מתוך השטויות צץ יהלום. לדוגמה, הרעיון של "יום התנדבות של תורמים" נולד בבמה הזו, והוא הפך לפרויקט הדגל שלנו.

• הסרת פחד מכישלון: טעות נתפסה כהזדמנות ללמידה. לא הענשנו על כישלונות, אלא ניתחנו אותם יחד, כדי להבין מה השתבש ואיך אפשר להימנע מכך בעתיד. גילינו שכשמורידים את הפחד מכישלון, אנשים הרבה יותר פתוחים לנסות דברים חדשים.

• מתן אוטונומיה וחופש פעולה: אפשרנו לכל אחד בצוות לקחת אחריות על פרויקט חדשני, ולנהל אותו מההתחלה ועד הסוף. זה נתן להם תחושה של בעלות, ודרבן אותם לחשוב מחוץ לקופסה.

• שיתוף פעולה בין מחלקות: גיוס כספים לא צריך להיות מנותק משאר הארגון. עודדנו שיתוף פעולה בין מחלקות שונות, כדי להביא נקודות מבט מגוונות. לדוגמה, שילבנו אנשי שיווק בפגישות סיעור מוחות, והם הביאו רעיונות מדהימים שלא היינו חושבים עליהם לבד.

• השראה מבחוץ: הבאנו מרצים אורחים, השתתפנו בסדנאות, ונסענו לכנסים, כדי לחשוף את הצוות לרעיונות חדשים מחוץ לארגון. זה עזר להם לצאת מהשגרה, ולקבל השראה.

הממצאים: מה עבד, ומה פחות

התוצאות היו מדהימות. היצירתיות בצוות זינקה, והתחלנו לראות רעיונות חדשניים שבאים מלמטה. שיפרנו את שיעורי ההמרה שלנו, הגדלנו את מספר התורמים, והצלחנו להגיע לקהלים חדשים.

עם זאת, למדנו גם כמה דברים בדרך:

• חשוב להיות סבלניים: שינוי תרבות ארגונית לוקח זמן. לא ראינו תוצאות מיידיות, אבל התמדנו בתהליך, ובסוף זה השתלם.
• לא כל רעיון הוא גאוני: חלק מהרעיונות היו טובים, חלק פחות. חשוב לדעת לסנן את הרעיונות הטובים מהפחות, ולהתמקד באלו שיש להם פוטנציאל אמיתי.
• אי אפשר להכריח יצירתיות: צריך ליצור סביבה שתעודד אותה באופן טבעי. אם מנסים להכריח אנשים להיות יצירתיים, זה בדרך כלל משיג את התוצאה ההפוכה.

"עדשת המיקרוסקופ": רגע השינוי

אני זוכר את הפגישה הראשונה של "במה פתוחה". האווירה הייתה מתוחה. אנשים ישבו בשקט, מחכים שאני אדבר. ואז, אחת העובדות, שעד אז הייתה שקטה וביישנית, הרימה את ידה. היא הציעה רעיון שנשמע בהתחלה קצת מטורף – לארגן "ערב גאלה וירטואלי" עם הופעה של אמן מפורסם. לרגע הייתה דממה. ואז, התחילו לעלות רעיונות נוספים, אחד אחרי השני. זה היה הרגע שבו הבנתי שהשינוי התחיל.

הקול הפנימי המשולב: הדיאלוג שלי עם עצמי

"זה רעיון טוב, אבל זה לעולם לא יצליח," חשבתי לעצמי. (בפנים, חשבתי: "מה אני מפחד? זה בדיוק מה שאנחנו צריכים – משהו נועז ומקורי"). "בואו ניתן לזה צ'אנס," אמרתי בקול רם.

פרקטל המשמעות: מהסיטואציה הספציפית לעקרון כללי

הסיפור הזה אינו רק על צוות גיוס כספים אחד. הוא על האופן שבו אנחנו יכולים לעורר יצירתיות וחדשנות בכל תחום, על ידי יצירת סביבה שמעודדת אותם באופן פעיל.

לסיכום: איך ליצור צוות גיוס כספים יצירתי ומצליח

ליצור תרבות של חדשנות ויצירתיות מלמטה למעלה זה לא תמיד קל, אבל זה בהחלט אפשרי. על ידי הקמת במה פתוחה, הסרת פחד מכישלון, מתן אוטונומיה, שיתוף פעולה בין מחלקות, והשראה מבחוץ, תוכלו ליצור צוות גיוס כספים יצירתי ומצליח יותר.

אני, נועם אבירי, גאה להיות חלק מתעשיית גיוס הכספים בישראל, ובמהלך השנים צברתי ניסיון רב בעבודה עם ארגונים ועמותות שונות. כיום, אני מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ואני כאן כדי לעזור לכם להצליח.

אז, מה הצעד הראשון שאתם הולכים לעשות כדי לעודד יצירתיות בצוות שלכם? שתפו אותי בתגובות!