A diverse team celebrating success with a modern graphic showing multiple dimensions of achievement beyond just financial goals.
Featured

מעבר למספרים: מערכת תגמול רב-ממדית שחוגגת הצלחה אמיתית

גלו את מערכת התגמול הרב-ממדית החדשנית שמכירה בהצלחות מעבר למספרים. שיטה ליצירת צוות מאושר ותורמים נאמנים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשניסיתי להבין איפה טעינו. הארגון שלנו, שמתמקד בחינוך לנוער בסיכון, השיג את יעדי הגיוס הכספי שלו – ואפילו עבר אותם! – אבל משהו עדיין לא הרגיש נכון. צוות הגיוס היה שחוק, חלק מהתורמים הרגישו מנוצלים, והאווירה הייתה רחוקה מאוד מחגיגה. באותו לילה, מול מסך המחשב המאיר, הבנתי שאנחנו מודדים את הדבר הלא נכון. הבנו שכדי להבטיח גיוס כספים בר-קיימא, אנחנו חייבים להכיר בהצלחות מעבר למספרים.

שלום, אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים של ניסיון – הצלחות מדהימות לצד כישלונות צורבים – פיתחתי גישה הוליסטית לגיוס כספים, שמתמקדת לא רק ביעדים כמותיים, אלא גם באיכות היחסים, ברווחה של הצוות, ובערכים של הארגון. המאמר הזה הוא הצצה למערכת תגמול רב-ממדית ששינתה את כללי המשחק עבורנו – ואולי גם עבורכם.

בואו נצא יחד למסע שיגרום לכם לחשוב אחרת על הצלחה בגיוס כספים.

למה המספרים לבדם כבר לא מספיקים?

כולנו מכירים את התרחיש: יעד שנתי שאפתני, לחץ להגיע אליו, ותגמול שמבוסס אך ורק על סכומים שגויסו. הבעיה? התמקדות כזו מעודדת התנהגויות לא בריאות:

  • שחיקה של הצוות: לחץ בלתי פוסק מביא לשחיקה, תחלופה גבוהה, ואווירה רעילה.
  • יחסים שטחיים עם תורמים: כשמדובר רק במספרים, קל לשכוח את האנשים שמאחורי התרומות.
  • התעלמות מערכים: לעיתים, כדי להשיג את היעד, אנחנו מתפשרים על הערכים שלנו – פוגעים בשם הטוב של הארגון.

לכן, פיתחתי מערכת תגמול רב-ממדית שמתייחסת לגיוס כספים כמערכת אקולוגית מורכבת, ולא כמשימה חד-ממדית.

ארבעת הממדים של הצלחה אמיתית

מערכת התגמול הרב-ממדית שלי מתבססת על ארבעה ממדים עיקריים:

1. יעדים כמותיים: כן, המספרים חשובים. אנחנו עדיין צריכים להשיג את היעדים שלנו כדי להמשיך לפעול. אבל הם רק חלק מהתמונה.

2. איכות היחסים עם תורמים: האם יצרנו קשרים אמיתיים וארוכי טווח עם התורמים שלנו? האם הם מרגישים מוערכים ומשמעותיים?

3. רווחת הצוות: האם הצוות שלנו מרגיש מוערך, נתמך, ויש לו איזון בין עבודה לחיים?

4. עמידה בערכים: האם אנחנו פועלים בהתאם לערכים שלנו בכל מה שאנחנו עושים? האם אנחנו שומרים על השקיפות, האמינות, והיושרה שלנו?

בואו נצלול לעומק של כל ממד.

1. יעדים כמותיים: מעבר ליעד השנתי

במקום להתמקד רק ביעד השנתי, אנחנו מציבים מספר יעדים קטנים יותר, מדידים, וברורים:

  • יעדי גיוס ראשוני: כמה תורמים חדשים הצלחנו לגייס החודש?
  • יעדי שימור תורמים: כמה תורמים ותיקים ממשיכים לתרום לנו?
  • יעדי הגדלת תרומה ממוצעת: האם הצלחנו לשכנע תורמים להגדיל את התרומה שלהם?

היעדים הללו מאפשרים לנו לעקוב אחר ההתקדמות שלנו באופן שוטף, ולזהות אזורים שבהם אנחנו צריכים להשתפר.

אבל הנה הטריק: אנחנו לא מתגמלים רק על השגת היעדים. אנחנו מתגמלים גם על המאמץ וההתקדמות. גם אם לא הגענו ליעד הסופי, אבל עשינו מאמץ אמיתי והתקדמנו משמעותית, אנחנו עדיין חוגגים את ההצלחה.

לדוגמה, באחד הארגונים שליוויתי, מגייסת כספים חדשה לא הצליחה לגייס סכום משמעותי בחודש הראשון שלה. אבל היא קבעה מספר שיא של פגישות עם תורמים פוטנציאליים, למדה את החומר לעומק, וקיבלה משוב חיובי על הגישה שלה. החלטנו לתגמל אותה על המאמץ וההתקדמות, דבר שהגביר את הביטחון שלה והוביל אותה להצלחה גדולה יותר בחודשים הבאים.

2. איכות היחסים עם תורמים: הקשבה, אמפתיה, ויצירת ערך

היחסים עם התורמים שלנו הם הנכס החשוב ביותר שלנו. לכן, אנחנו מתגמלים את הצוות על:

  • הקשבה אקטיבית: האם אנחנו באמת מקשיבים לצרכים ולרצונות של התורמים שלנו?
  • אמפתיה: האם אנחנו מבינים את המניעים והרגשות של התורמים שלנו?
  • יצירת ערך: האם אנחנו יוצרים ערך אמיתי עבור התורמים שלנו – לא רק מבחינה כספית, אלא גם מבחינה רגשית ורוחנית?

אבל איך מודדים את הדברים האלה?

אנחנו משתמשים במספר כלים:

  • סקרים לתורמים: אנחנו שואלים את התורמים מה הם חושבים על השירות שלנו, על התקשורת שלנו, ועל ההשפעה של התרומה שלהם.
  • משוב מהצוות: אנחנו שואלים את הצוות איך הם מרגישים לגבי היחסים שלהם עם התורמים.
  • תצפיות: אנחנו מצפים בפגישות ובשיחות עם תורמים, כדי להבין את הדינמיקה ביניהם.

המשוב הזה מאפשר לנו לזהות מגמות, ללמוד מהטעויות שלנו, ולשפר את איכות היחסים שלנו עם התורמים.

למשל, באחד הסקרים שערכנו, גילינו שתורמים רבים הרגישו שהם לא מקבלים מספיק מידע על ההשפעה של התרומה שלהם. שינינו את אופן הדיווח שלנו, והתחלנו לשלוח לתורמים עדכונים קבועים ומפורטים על הפרויקטים שהם תומכים בהם. התוצאה? עלייה משמעותית בשביעות הרצון של התורמים ושיעור שימור גבוה יותר.

3. רווחת הצוות: סביבה תומכת ומעצימה

צוות מאושר הוא צוות פרודוקטיבי. לכן, אנחנו מתגמלים את הצוות על:

  • שיתוף פעולה: האם הצוות עובד יחד בצורה אפקטיבית? האם חברי הצוות תומכים אחד בשני?
  • יוזמה: האם חברי הצוות מציעים רעיונות חדשים ומשפרים את תהליכי העבודה?
  • פיתוח מקצועי: האם חברי הצוות משקיעים בלמידה ובהתפתחות מקצועית?

כדי ליצור סביבה תומכת ומעצימה, אנחנו משקיעים בפעילויות גיבוש צוות, בהכשרות מקצועיות, ובמתן משוב קבוע.

דוגמה מצוינת לכך היא תוכנית המנטורינג שהקמנו בארגון שלנו. כל מגייס כספים חדש משודך למגייס כספים ותיק, שמלווה אותו, תומך בו, ומלמד אותו את כל מה שהוא יודע. התוכנית הזו לא רק משפרת את הביצועים של המגייסים החדשים, אלא גם מחזקת את הקשרים בין חברי הצוות ויוצרת תרבות של למידה ושיתוף.

4. עמידה בערכים: יושרה, שקיפות, ואתיקה

הערכים שלנו הם המצפן שלנו. לכן, אנחנו מתגמלים את הצוות על:

  • יושרה: האם אנחנו תמיד אומרים את האמת, גם כשזה קשה?
  • שקיפות: האם אנחנו פתוחים ושקופים עם התורמים שלנו, עם השותפים שלנו, ועם הציבור?
  • אתיקה: האם אנחנו מקבלים החלטות אתיות, גם כשזה לא משתלם לנו?

אנחנו מטמיעים את הערכים שלנו בתרבות הארגונית שלנו, ומקפידים לדון בהם באופן קבוע. אנחנו גם מעודדים את הצוות לדווח על כל מקרה של הפרת ערכים, ומטפלים בו ברצינות.

לדוגמה, באחד המקרים, מגייס כספים שלנו גילה שתורם פוטנציאלי מציע תרומה גדולה בתמורה להטבות אישיות. המגייס סירב להצעה, ודיווח על כך למנהל שלו. המנהל שיבח אותו על היושרה שלו, והארגון החליט שלא לקבל את התרומה. המקרה הזה חיזק את המחויבות שלנו לערכים שלנו, והעביר מסר ברור לצוות שאנחנו לא מוכנים להתפשר עליהם.

איך מיישמים את המערכת בפועל?

יישום מערכת תגמול רב-ממדית דורש תכנון, מחשבה, והתאמה אישית לארגון שלכם. הנה כמה צעדים עיקריים:

1. הגדירו את הערכים שלכם: מה הכי חשוב לכם? מה מייחד אתכם?

2. קבעו יעדים מדידים לכל ממד: איך תדעו שהצלחתם?

3. צרו כלים למדידת ההתקדמות: איך תעקבו אחרי ההתקדמות שלכם?

4. הגדירו את סוגי התגמולים: מה יקבלו חברי הצוות כשישיגו את היעדים שלהם? (בונוסים, חופשות, הכרה פומבית, וכו').

5. הטמיעו את המערכת בתרבות הארגונית: דברו על המערכת באופן קבוע, תנו משוב, ותחגגו הצלחות.

חשוב לזכור שמערכת התגמול הרב-ממדית היא לא פתרון קסם. היא דורשת מאמץ מתמיד, תקשורת פתוחה, ונכונות להשתנות. אבל התוצאות שוות את זה: צוות מאושר, תורמים נאמנים, וארגון חזק ויציב.

הסוד האמיתי: שינוי תפיסתי

הבסיס למערכת תגמול אפקטיבית אינו רק מבנה מדיד וברור, אלא שינוי תפיסתי עמוק יותר. גיוס כספים אינו רק פעולה טכנית להשגת יעדים כספיים, אלא בניית מערכת יחסים ארוכת טווח עם תורמים, שמבוססת על אמון, ערכים משותפים ותחושת שייכות. ברגע שמגייס הכספים מפנים את התפיסה הזו, הגישה שלו משתנה מקצה לקצה – הוא מקשיב יותר, אמפתי יותר, ופועל מתוך תחושת שליחות אמיתית.

זהו בדיוק "העומק שמתחת לעומק" שאני מדבר עליו לעיתים קרובות – המניעים האמיתיים של התורמים אינם רק רצון לתרום, אלא גם צורך להרגיש משמעותיים, שייכים ותורמים לעולם טוב יותר. ברגע שמגייס הכספים מבין זאת, הוא יכול ליצור חיבור רגשי עמוק יותר עם התורם, שמוביל לתרומה גדולה יותר וליחסים ארוכי טווח.

אז מה הצעד הבא שלכם? האם אתם מוכנים לעבור ממדידה חד-ממדית למערכת תגמול רב-ממדית? האם אתם מוכנים לשנות את התפיסה שלכם לגבי הצלחה בגיוס כספים? אני מזמין אתכם להתחיל היום. שתפו אותי במחשבות ובתובנות שלכם – יחד ניצור עתיד טוב יותר לגיוס כספים בישראל.

---

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי עשיר, ופיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". הניסיון שלי כולל ליווי של עשרות ארגונים בהשגת יעדי גיוס שאפתניים ויצירת מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. אני מאמין שהצלחה בגיוס כספים טמונה ביצירת חיבור אמיתי בין התורם לארגון, ובהבנה מעמיקה של המניעים הפסיכולוגיים של נתינה.

A group of fundraisers collaborating in a modern office, symbolizing long-term training and growth in fundraising.
Featured

הכשרת מגייסים לטווח ארוך: תוכנית הפיתוח התלת-שנתית שיצרנו לצמיחה מתמשכת

גלו את תוכנית הפיתוח התלת-שנתית להכשרת מגייסי כספים, המשלבת פסיכולוגיה של נתינה, אסטרטגיות תקשורת וחדשנות בגיוס משאבים לארגונים חברתיים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשסיימתי לשרטט את קווי המתאר הראשונים של תוכנית ההכשרה התלת-שנתית למגייסי כספים. אחרי שנים של צפייה במגייסים מגיעים, נשרפים, ועוזבים – הבנתי שאנחנו חייבים לשנות את הדינמיקה הזו. הבעיה, כפי שגיליתי, לא הייתה בכישרון של המגייסים, אלא בחוסר ההשקעה ארוכת הטווח בהתפתחות שלהם.

אספר לכם משהו שלא סיפרתי קודם: בפגישת ההערכה הראשונה של התוכנית, מנהלת הגיוס הוותיקה, מיכל, הביטה בי בספקנות. "נועם," היא אמרה, "מגייסים צריכים להביא תוצאות כאן ועכשיו. אין לנו זמן להשקיע שלוש שנים בפיתוח שלהם." באותו רגע, ידעתי שהקרב האמיתי הוא לא על התקציב, אלא על שינוי תפיסתי עמוק יותר.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה בשטח, ייעוץ לארגונים, ואימון של מאות מגייסי כספים, הגעתי למסקנה אחת ברורה: הכשרת מגייסים היא לא הוצאה, אלא השקעה אסטרטגית. וזו לא השקעה שמניבה תוצאות מיידיות, אלא כזו שמבטיחה צמיחה מתמשכת לאורך זמן.

מה עומד מאחורי תוכנית הפיתוח התלת-שנתית?

הבסיס לתוכנית שלנו נשען על שלושה עקרונות מרכזיים:

1. פיתוח מיומנויות הוליסטי: אנחנו לא מלמדים רק איך לבקש כסף. אנחנו בונים מגייסים שיודעים להבין את הפסיכולוגיה של הנתינה, לפתח מערכות יחסים אותנטיות, ולספר סיפורים שמעוררים השראה. זהו העומק שמתחת לעומק, בו המגייס הופך לשותף אסטרטגי של התורם.

2. למידה מותאמת אישית: כל מגייס מגיע עם סט כישורים וניסיון ייחודי. במקום להכריח את כולם להיכנס לאותה תבנית, אנחנו יוצרים מסלול למידה מותאם אישית, שמתמקד בחוזקות ובחולשות של כל אחד.

3. שילוב בין תיאוריה לשטח: אנחנו לא יושבים רק בכיתה. כל מודול למידה משולב עם התנסות מעשית, משימות שטח, ומשוב אישי. רק כך אפשר להפוך את הידע לכישורים אמיתיים.

השנה הראשונה: יסודות איתנים

בשנה הראשונה, אנחנו מתמקדים בבניית יסודות איתנים:

  • פסיכולוגיה של הנתינה: הבנת המניעים הפסיכולוגיים העמוקים שמובילים אנשים לתרום. אנחנו משלבים תובנות מכלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה חיובית, ותיאוריות החלטה.
  • תקשורת אפקטיבית: פיתוח מיומנויות תקשורת בינאישית, רטוריקה, וסטוריטלינג. אנחנו מלמדים איך להקשיב להקשבה השלישית, ולנסח מסרים שפוגעים בול במטרה.
  • אסטרטגיות גיוס בסיסיות: לימוד שיטות גיוס מסורתיות ודיגיטליות, מיפוי תורמים, וניהול קמפיינים.

טכניקת "עדשת המיקרוסקופ": שימו לב לשנייה הזו: התורם משנה את תנוחת הישיבה שלו, מרים את הראש, ויוצר קשר עין ישיר. זה הרגע בו אתם יודעים שיש לכם את תשומת הלב המלאה שלו. מה תגידו עכשיו?

השנה השנייה: העמקה והתמחות

בשנה השנייה, אנחנו מעמיקים את הידע ומתמקדים בתחומים ספציפיים:

  • בניית מערכות יחסים ארוכות טווח: פיתוח אסטרטגיות לשימור תורמים, טיפוח קהילה, ויצירת שגרירים נאמנים.
  • טכניקות תקשורת מתקדמות: שימוש בשפת גוף, טון דיבור, וטכניקות שכנוע להשפעה על תורמים.
  • התמחות בתחום גיוס ספציפי: בחירת תחום התמחות (לדוגמה, תרומות גדולות, גיוס המונים, או מענקים), ורכישת ידע מעמיק בתחום זה.

שיטת "הסולם הדינמי": אנחנו מלמדים את המגייסים איך להעלות את התורמים במדרגות התרומה, צעד אחר צעד, תוך יצירת מערכת יחסים של אמון הדדי.

השנה השלישית: מנהיגות וחדשנות

בשנה השלישית, אנחנו מכשירים את המגייסים להפוך למנהיגים בתחומם:

  • ניהול צוותי גיוס: פיתוח מיומנויות ניהול, מנהיגות, ואימון צוותים.
  • אסטרטגיות גיוס חדשניות: חשיפה לטכנולוגיות חדשות, גישות יצירתיות, ושיטות עבודה מתקדמות.
  • פיתוח פרויקט גיוס עצמאי: כל מגייס מפתח ומיישם פרויקט גיוס חדשני, תחת הנחייה אישית.

מודל "המעגלים המתרחבים": אנחנו מלמדים איך להרחיב את מעגל התורמים דרך קשרים קיימים, תוך יצירת רשת של תומכים נאמנים.

ההשפעה בשטח:

אחרי שנתיים של יישום התוכנית, ראינו תוצאות מדהימות:

  • עלייה בשיעורי השימור של תורמים: שיעורי השימור עלו ב-35%, מה שאומר פחות מאמץ בגיוס תורמים חדשים.
  • גידול בתרומות ממוצעות: התרומות הממוצעות גדלו ב-20%, מה שמעיד על שיפור ביכולת לשכנע תורמים לתרום סכומים גדולים יותר.
  • שיפור בשביעות רצון הצוות: שביעות רצון הצוות עלתה באופן משמעותי, מה שמצביע על סביבת עבודה חיובית ותומכת יותר.

אבל מעבר למספרים, ראינו שינוי תרבותי בארגון. מגייסי הכספים הפכו להיות שותפים אסטרטגיים, שמעורבים בתהליכי קבלת החלטות, ומוערכים על תרומתם הייחודית.

מה הלאה?

אני מזמין אתכם לחשוב מחדש על האופן שבו אתם מכשירים את מגייסי הכספים שלכם. האם אתם משקיעים בהם לטווח ארוך, או שאתם מצפים לתוצאות מיידיות? האם אתם מפתחים את הכישורים ההוליסטיים שלהם, או שאתם מלמדים אותם רק איך לבקש כסף?

השיחה הזו אינה רק על תוכנית הכשרה אחת. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ופיתוח משאבים. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח. אני מלווה ארגונים ועמותות להגדלת ההכנסות ויצירת קיימות כלכלית. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי", "מודל המעגלים המתרחבים", "המפה הרגשית של התורם" ו"שיטת המראה המנטלית". אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר לייעוץ וליווי מקצועי.

A team of fundraising professionals collaborating around a table, discussing strategy and sharing ideas. The atmosphere is collaborative and focused, highlighting the importance of communication and shared understanding in achieving fundraising goals.
Featured

השפה המשותפת: איך יצרנו מילון מושגים ומתודולוגיה אחידה שהפכה את התקשורת בצוות לגיוס כספים לחלקה

איך ליצור שפה משותפת בצוות גיוס כספים? נועם אבירי חושף את הדרך ליצירת מכנה משותף, מתודולוגיה אחידה ושיפור התקשורת, עם דוגמאות מהשטח וטכניקות ייחודיות.

האמת? לפעמים הרגשתי כמו מגדל בבל בתוך צוות גיוס הכספים שלי. כל אחד דיבר בשפה אחרת, "פייפליין", "שימור תורמים", "השפעה חברתית" – מילים יפות, אבל בלי מכנה משותף אמיתי, הן פשוט רעש. זה לא רק תסכול, זה כסף שמתבזבז, אנרגיה שהולכת לאיבוד, והכי גרוע – תורמים פוטנציאליים שמקבלים מסרים מבולבלים.

אני נועם אבירי, וב-15 השנים האחרונות ראיתי כמעט הכל בעולם גיוס הכספים. עבדתי עם ארגונים מדהימים, גייסתי מיליונים, אבל למדתי שהסוד האמיתי טמון לא רק באסטרטגיה מבריקה, אלא ביכולת לתקשר אותה בצורה חלקה ואחידה בתוך הצוות.

לפני שנמשיך, חשוב לי שתדעו שאני לא רק תיאורטיקן. ניהלתי צוותי גיוס, עמדתי בפני כישלונות צורבים, והצלחות מסחררות. למדתי שהידע הכי יקר מגיע מהשטח, מהניסיון, מהפגישות האלה עם תורמים ששינו לי את כל התפיסה על מה זה נתינה.

אז איך יוצרים שפה משותפת בצוות גיוס כספים? זה לא רק עניין של מילון מונחים, זה שינוי תרבותי, שינוי תפיסתי. בואו נצלול פנימה.

שלב 1: "מילון נועם" - הגדרת המושגים שלנו

הצעד הראשון היה ליצור "מילון נועם" – מילון מונחים פנימי, שמגדיר בדיוק מה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "שימור תורמים", "פייפליין", או כל מושג אחר. זה לא היה מילון טכני, זה היה מילון שמגדיר את המושגים בדרך שלנו, בתוך הקונטקסט של הארגון שלנו.

לדוגמה, "שימור תורמים" אצלנו לא היה רק טלפון נימוסי פעם בשנה. זה היה תהליך מתמשך של בניית מערכת יחסים אמיתית, הבנת הצרכים של התורם, והוכחת ההשפעה של התרומה שלו.

איך עשינו את זה?

  • סדנאות מונחים: כינסנו את הצוות לסדרה של סדנאות. כל אחד הציע את ההגדרה שלו למושגים מרכזיים, וניהלנו דיון סביב זה.
  • תיעוד: תיעדנו את ההגדרות המוסכמות במקום מרכזי, נגיש לכולם.
  • עדכון מתמיד: "מילון נועם" הוא לא משהו סטטי. הוא מתעדכן כל הזמן, בהתאם לשינויים בשטח, ללקחים שאנחנו לומדים, ולמשוב מהצוות.

הטכניקה הייחודית שלי: "עדשת המיקרוסקופ" - לקחנו רגע קריטי בפגישה עם תורם, בחנו כל מילה, כל הבעת פנים, ופירקנו את הדינמיקה לחלקיקים קטנים. רק ככה יכולנו להבין את המשמעות האמיתית מאחורי המילים.

שלב 2: "שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה אחידה להעלאת תורמים במדרגות התרומה

ידעתי שאנחנו צריכים יותר ממילון. אנחנו צריכים מתודולוגיה אחידה – דרך פעולה מסודרת, שכולם מכירים, מבינים, ופועלים לפיה. פה נכנסה לתמונה "שיטת הסולם הדינמי" – מתודולוגיה שפיתחתי להעלאת תורמים במדרגות התרומה, משלב התורם המתחיל, ועד התורם הגדול.

העיקרון המרכזי: כל תורם נמצא בשלב אחר בסולם התרומה, וצריך להתייחס אליו בהתאם. תורם חדש צריך לקבל מסר אחר לגמרי מתורם ותיק.

איך זה עובד בפועל?

  • מיפוי התורמים: מיפינו את כל התורמים שלנו לפי שלב בסולם.
  • התאמת מסרים: התאמנו את המסרים שלנו לכל שלב בסולם.
  • מעקב: עקבנו אחרי התקדמות התורמים בסולם, ושינינו את הגישה שלנו בהתאם.

למה זה עבד?

  • פשוט וקל ליישום: השיטה פשוטה להבנה וקלה ליישום.
  • ממוקד תוצאות: השיטה ממוקדת תוצאות – העלאת תורמים במדרגות התרומה.
  • מדיד: קל למדוד את ההתקדמות של התורמים בסולם.

הקול הפנימי המשולב שלי: בפגישה עם תורם פוטנציאלי, המוח שלי עובד כמו מחשב. אני מקשיב למילים, אבל גם לטון, לשפת הגוף, ולתחושות הבטן שלי. אני משווה את המידע הזה ל"מפה הרגשית של התורם" – כלי שפיתחתי לזיהוי המניעים העמוקים של תורמים – ומחליט איך להגיב.

שלב 3: תרבות של משוב ושיפור מתמיד

אבל גם "מילון נועם" וגם "שיטת הסולם הדינמי" לא היו מספיקים בלי תרבות של משוב ושיפור מתמיד. גיוס כספים הוא לא מדע מדויק, הוא אמנות. וצריך כל הזמן ללמוד, להשתפר, ולהתאים את עצמנו למציאות המשתנה.

איך בנינו תרבות של משוב?

  • פגישות משוב שבועיות: קיימנו פגישות משוב שבועיות, בהן כל אחד מהצוות שיתף בלקחים שלמד, בהצלחות ובכישלונות.
  • משוב 360: ביקשנו משוב מהתורמים שלנו, מהמנכ"לית, ומצוותים אחרים בארגון.
  • תיעוד וניתוח: תיעדנו את המשוב, ניתחנו אותו, והשתמשנו בו כדי לשפר את "מילון נועם" ואת "שיטת הסולם הדינמי".

הפרקטל המשמעות שלי: כל שיחה עם תורם, כל פגישה, כל אירוע גיוס כספים, הם לא רק אירועים בודדים, הם משקפים את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: איך לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים.

והכי חשוב: יצרנו אווירה בטוחה, בה כל אחד הרגיש בנוח לשתף בכישלונות, בלי פחד מביקורת. הבנו שכישלון הוא לא סוף העולם, הוא הזדמנות ללמוד ולצמוח.

התוצאה? צוות מגויס, ממוקד מטרה, ומדבר באותה שפה

התוצאה של כל התהליך הזה הייתה מדהימה. הצוות הפך למגויס יותר, ממוקד יותר, והכי חשוב – מדבר באותה שפה. המסרים שלנו לתורמים הפכו לאחידים ועקביים, וההשפעה החברתית שלנו גדלה בצורה משמעותית.

אבל מעבר לתוצאות המספריות, השינוי הכי גדול היה בתוך הצוות. נוצרה תחושה של שייכות, של אמון, של מטרה משותפת. הבנו שאנחנו לא רק מגייסים כסף, אנחנו בונים עולם טוב יותר.

איך זה מרגיש? הכנס השנתי שלנו כבר לא מרגיש כמו שדה תעופה בסערה. הוא מרגיש כמו תזמורת, בה כל אחד מנגן את התפקיד שלו בצורה מושלמת, בהרמוניה מושלמת.

אז מה הצעד הבא שלך? איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לך להפוך את החזון שלך למציאות.

A diverse team of fundraising professionals collaborating in a bright, modern office, smiling and engaging in a lively discussion around a whiteboard filled with project ideas.
Featured

יצירת קשרים בין-אישיים מנצחים בצוות: המדריך האותנטי לבניית אמון ותמיכה הדדית

נועם אבירי מסביר איך לבנות אמון ותמיכה הדדית בצוות גיוס כספים, עם כלים פרקטיים, דוגמאות אמיתיות וטיפים אותנטיים.

האמת היא, שהרבה פעמים אני שומע מאנשי צוות בתחום גיוס הכספים תלונות מוכרות: "אין כימיה", "אנחנו לא באמת עובדים ביחד", "יש מתח באוויר". תאמינו לי, גם אני הייתי שם. זוכר פעם, בארגון גדול, כל ישיבת צוות הרגישה כמו קרב גלדיאטורים. בסוף היום, הייתי מותש יותר מאשר אחרי פגישה עם תורם עקשן במיוחד. אבל אז הבנתי משהו: קשרים בין-אישיים חזקים הם לא בונוס נחמד, הם היסוד להצלחה אמיתית בגיוס כספים. הם אלה שיבטיחו שהצוות יתפקד כמכונה משומנת היטב, שכל אחד יתמוך בשני, ויחד ישיגו יעדים בלתי אפשריים.

אז איך עושים את זה? איך בונים אמון ותמיכה הדדית בצוות? זה לא קסם, אבל זה דורש מחשבה, השקעה ובעיקר - אותנטיות.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. במשך שנים ראיתי צוותים מדהימים взлітають ונופלים בגלל היכולת (או חוסר היכולת) שלהם להתחבר אחד לשני ברמה האנושית. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק, ניסיון מעשי עשיר ותובנות חדשניות שפיתחתי בשטח כדי לעזור למגייסי כספים וארגונים להצליח.

היום אני רוצה לחלוק איתכם את המתודולוגיה שלי, זו שלקחה אותי מצפייה בפגישות צוות שהן סיוט, לבניית צוותים שהם משפחה. זה לא יהיה עוד מאמר תיאורטי משעמם. אתם תקבלו כלים פרקטיים, דוגמאות אמיתיות, וכן, גם קצת מהכישלונות שלי, כי מהם לומדים הכי טוב.

הבסיס: הכירו אחד את השני - מעבר לשמות ותפקידים

תחשבו על זה רגע: כמה אתם באמת יודעים על האנשים שאיתם אתם עובדים יום יום? מה החלומות שלהם? מה מפחיד אותם? מה גורם להם לקום בבוקר עם חיוך? רוב הזמן, אנחנו כל כך עסוקים במשימות ובדד-ליינים, שאנחנו שוכחים שהאנשים שמולנו הם קודם כל בני אדם.

אני זוכר מקרה באחד הארגונים שעבדתי איתם. הייתה שם עובדת גיוס כספים מצוינת, אבל תמיד קצת מרוחקת. כולם חשבו שהיא סנובית. עד שיום אחד, בשיחה אקראית, היא סיפרה לי שהיא מטפלת באמא חולה בבית. פתאום, הכל התחבר לי. הבנתי למה היא כל כך לחוצה, למה היא לא משתתפת באירועים חברתיים, למה היא תמיד נראית מודאגת.

העומק שמתחת לעומק, כמו שאני אוהב לקרוא לזה.

אז מה עושים בפועל?

  • זמן איכות בלתי אמצעי: תפנו זמן לפעילויות חברתיות קבוצתיות שלא קשורות לעבודה. ארוחת צהריים משותפת, טיול בטבע, ערב סרט – כל דבר שמחבר אנשים ברמה האישית.
  • "מעגל השיתוף": תייצרו פורום קבוע, אפילו קצר, שבו כל אחד יכול לשתף משהו על החיים שלו - תחביב, אתגר, מחשבה. זה לא חייב להיות אישי מדי, אבל זה חייב להיות אותנטי.
  • ימי הולדת וחגים: אל תזלזלו בחשיבות של חגיגת אירועים משמחים ביחד. זה מראה שאכפת לכם.

המרכיב הסודי: אמפתיה וחמלה - הקשבה שהיא מעבר למילים

אוקיי, אז אנחנו יודעים קצת יותר אחד על השני. עכשיו צריך להתחיל להבין אחד את השני. וזה אומר להפעיל את שריר האמפתיה. להניח בצד את השיפוט, ולהיכנס לנעליים של האדם שמולנו.

אני קורא לזה ההקשבה השלישית.

לא רק להקשיב למילים שנאמרות, אלא גם למה שלא נאמר, לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרגשות שמסתתרים מאחורי המסכה.

איך מטפחים אמפתיה?

  • תרגול אקטיבי של הקשבה: תתמקדו באמת במה שהאדם השני אומר, בלי לתכנן את התגובה שלכם מראש. תשאלו שאלות פתוחות, תבקשו הבהרות, ותראו שאתם באמת מנסים להבין.
  • מודעות עצמית: תנסו לזהות את הדעות הקדומות וההטיות שלכם. תשאלו את עצמכם למה אתם מגיבים בצורה מסוימת לאנשים מסוימים.
  • פיתוח חמלה: תזכרו שכולם עושים את הכי טוב שהם יכולים, עם הכלים והמשאבים שיש להם. תנסו לראות את הטוב באנשים, גם כשהם מעצבנים או מתסכלים.

הכוח המניע: תקשורת פתוחה וכנה - בלי מסכות ובלי פוליטיקה

אמון לא יכול לפרוח בסביבה שבה אנשים מפחדים לדבר על מה שמפריע להם, שבה יש משחקי כוח, שבה כולם עסוקים בלהגן על עצמם. תקשורת פתוחה וכנה היא כמו אוויר לנשימה עבור קשרים בין-אישיים.

האתגר הוא, איך יוצרים סביבה כזאת?

הנה כמה כללים מנחים:

  • תקשורת ישירה: תדברו אחד עם השני ישירות, בלי ללכת מסביב ובלי לרכל מאחורי הגב. אם יש לכם בעיה עם מישהו, תגשו אליו ותנסו לפתור את זה ביחד.
  • משוב בונה: תלמדו לתת ולקבל משוב בצורה בונה. תתמקדו בהתנהגות, לא באופי. תתחילו במשהו חיובי, תציעו פתרונות, ותזכרו שתמיד אפשר להשתפר.
  • שקיפות: תשתפו מידע רלוונטי עם הצוות. כשאנשים מרגישים שהם חלק מהתמונה, הם יותר מעורבים ויותר מחויבים.

הדבק המחבר: הערכה וכבוד הדדי - לתת קרדיט ולחגוג הצלחות

כולנו רוצים להרגיש מוערכים. שרואים את העבודה הקשה שלנו, שמעריכים את התרומה שלנו, שמכבדים אותנו בתור בני אדם. הערכה וכבוד הדדי הם דלק שמניע צוות קדימה.

אז איך מראים הערכה?

  • מילים טובות: אל תתביישו להגיד תודה, לתת מחמאות, להכיר בכישורים של אחרים. מילה טובה יכולה לעשות פלאים.
  • תגמול הולם: תדאגו שהתגמול יהיה הוגן ומשקף את התרומה של כל אחד. זה לא חייב להיות רק כסף. זה יכול להיות גם הכרה פומבית, קידום, או אפילו סתם יום חופש.
  • חגיגת הצלחות: אל תשכחו לחגוג את ההצלחות של הצוות, גדולות כקטנות. זה מחזק את תחושת השייכות והגאווה.

הצעד האלגנטי: בניית אמון באמצעות עקביות ואמינות

אמון הוא לא משהו שמקבלים במתנה. הוא משהו שבונים לאט לאט, באמצעות עקביות ואמינות. תהיו האנשים שאפשר לסמוך עליהם, שאומרים מה שהם חושבים ועושים מה שהם אומרים.

איך עושים את זה?

  • אחריות אישית: תקחו אחריות על המעשים שלכם. תודו בטעויות, תתנצלו אם צריך, ותלמדו מהן.
  • עמידה בהבטחות: תעמדו בהבטחות שלכם. אם אמרתם שתעשו משהו, תעשו אותו. ואם אתם לא יכולים, תסבירו למה.
  • יושרה: תהיו ישרים עם עצמכם ועם אחרים. אל תשקרו, אל תרמו, אל תעגלו פינות.

המראה הכפולה: ראייה של עצמך דרך עיני הצוות

כדי לבנות קשרים בין-אישיים חזקים, צריך לדעת איך אנחנו נראים בעיני אחרים. זה אומר להיות מוכנים לקבל משוב, גם אם הוא לא תמיד נעים, ולהשתמש בו כדי להשתפר.

איך עושים את זה?

  • בקשת משוב: תשאלו את חברי הצוות מה הם חושבים עליכם. מה החוזקות שלכם? מה החולשות שלכם? מה אתם יכולים לעשות כדי להיות טובים יותר?
  • הקשבה פעילה: תקשיבו למשוב בלי להפריע או להצטדק. תנסו להבין את נקודת המבט של האדם השני.
  • נכונות להשתנות: תהיו מוכנים להשתנות. אם קיבלתם משוב שחוזר על עצמו, סימן שיש משהו שאתם צריכים לעבוד עליו.

אני, נועם אבירי, למדתי הרבה פעמים בדרך הקשה. אני זוכר פעם אחת, שחשבתי שאני עושה הכל נכון, אבל אז גיליתי שאנשים בצוות חושבים שאני שתלטן ולא מקשיב. זה כאב לי, אבל זה גם עזר לי לצמוח.

לסיום: הקסם שבנתינה לאחר

כשאתה נותן מעצמך, כשאתה עוזר לאחרים, כשאתה תומך בהם, אתה לא רק עוזר להם, אתה גם עוזר לעצמך. נתינה יוצרת תחושה של משמעות, של ערך, של חיבור. היא גורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו, וזה משפיע על כל מערכות היחסים שלנו.

אז תנו מעצמכם, תעזרו לאחרים, ותראו איך הקשרים הבין-אישיים שלכם פורחים. אני מבטיח לכם, זה שווה את זה.

איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות כבר מחר בבוקר כדי לחזק את הקשרים הבין-אישיים בצוות שלכם? שתפו אותי בתגובות!

A compass pointing towards the word Values, surrounded by diverse people working together harmoniously.
Featured

מצפן ערכי משותף: איך לגבש צוות מנצח שפועל בסינרגיה?

איך לגבש מצפן ערכי משותף בצוות גיוס כספים? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מסביר איך לבנות צוות מנצח שמכוון למטרה משותפת.

השעה הייתה 06:30 בבוקר. השמש רק החלה להציץ מעל האופק, ואני כבר ישבתי מול מסך המחשב, מנסה להבין איך לחבר צוות של אנשים מוכשרים לאוסף אחד מגובש, עם מצפן ערכי משותף. זה הרגיש כמו ניסיון להרכיב פאזל עם חלקים שלא מתאימים. ואז הבנתי – הפאזל הזה לא קיים. צריך לבנות אותו יחד.

אני נועם אבירי, ובעשור וחצי האחרון ליוויתי מאות ארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי צוותים מדהימים מתפרקים בגלל חוסר הסכמה על ערכים בסיסיים, וראיתי צוותים בינוניים הופכים למכונות גיוס כספים משומנות בזכות מחויבות משותפת למטרה. היום, אני רוצה לשתף אתכם בתהליך גיבוש ערכים משותפים, תהליך שלמדתי בדרך הקשה, עם לא מעט פגישות סוערות ודמעות מאחורי הקלעים.

הבעיה היא פשוטה: צוות בלי מצפן ערכי משותף הוא כמו ספינה בלי הגה. אתם יכולים להיות מלאים בכישרון ומוטיבציה, אבל בסוף תגיעו למקום הלא נכון. או גרוע מכך, תתקעו במקום. אבל איך מגבשים את המצפן הזה? איך יוצרים מכנה משותף בין אנשים עם רקע שונה, דעות שונות וניסיון שונה?

התשובה טמונה בתהליך יצירתי, כן, כמו סדנת אומנות, שבו כל חבר צוות לוקח חלק פעיל בבניית ה-DNA של הצוות. זה לא תהליך קל, זה דורש הקשבה, פתיחות ונכונות להתפשר. אבל התוצאה שווה את המאמץ.

אז בואו נצלול ישר למים העמוקים, ונגלה איך יוצרים מצפן ערכי משותף שינווט את הצוות שלכם להצלחה.

מה זה בכלל "ערך"? – פירוק מושגי יסוד

לפני שמתחילים לגבש, צריך להבין מה מגבשים. ערך הוא לא סתם מילה יפה שתלויה על הקיר במשרד. ערך הוא עקרון מנחה, מצפן פנימי שמכוון את ההתנהגות שלנו. ערכים הם התשובות לשאלות כמו: "מה חשוב לנו?", "מה אנחנו מוכנים לעשות כדי להשיג את המטרה שלנו?", "איך אנחנו מתייחסים אחד לשני?".

לדוגמה, ערך כמו "שקיפות" יכול להתבטא בפרקטיקה על ידי שיתוף מידע מלא עם כל חברי הצוות, גם כשמדובר במידע לא נעים. ערך כמו "חדשנות" יכול להתבטא בעידוד ניסוי וטעייה, גם אם זה אומר לקחת סיכונים ולפעמים להיכשל.

שים לב לשנייה הזו: כשאתה מסביר מה זה ערך, התרחק מההגדרה המילונית היבשה. תן דוגמאות קונקרטיות, כאלה שחברי הצוות יוכלו לראות איך הערך הזה מתבטא בחיי היומיום שלהם. זה הרגע שבו הערך הופך למשהו אמיתי, מוחשי, ולא רק מילה ריקה מתוכן.

שלב 1: גילוי עצמי – מה מניע אותך?

הבסיס לכל צוות הוא הפרט. כדי להבין את הצרכים של הקבוצה, כל חבר צוות צריך להתחיל במסע אישי של גילוי עצמי. שאלו את עצמכם:

  • מהם הערכים החשובים ביותר עבורי בעבודה? (יושרה, יצירתיות, שיתוף פעולה, מצוינות?)
  • מה מניע אותי לקום בבוקר ולעשות את מה שאני עושה? (תחושת שליחות, אתגר אינטלקטואלי, משמעות חברתית?)
  • מהם הקווים האדומים שלי? (דברים שאני לא מוכן לעשות או לקבל בשום פנים ואופן)

כמנטור, אני תמיד מעודד את המגייסים שלי לכתוב את התשובות שלהם. לא רק לחשוב עליהן, אלא ממש לכתוב. למה? כי הכתיבה מאלצת אותך להיות ספציפי, מדויק. היא חושפת את העומק שמתחת לעומק. ואז, היא הופכת את התובנות שלך למשהו מוחשי שאפשר לחלוק עם אחרים.

שלב 2: שיתוף אישי – האמת יוצאת לאור

אחרי שכל אחד עשה את עבודת הבית שלו, הגיע הזמן לשבת ביחד ולשתף. זה יכול להיות במפגש פנים אל פנים, בזום, או אפילו בפורום דיגיטלי מאובטח. העיקר הוא ליצור מרחב בטוח, כזה שבו אנשים מרגישים בנוח לחשוף את האמת שלהם, בלי פחד משיפוטיות או ביקורת.

בשלב הזה, תנו לכל אחד את הבמה. הקשיבו בתשומת לב, שאלו שאלות, אבל הימנעו מלתת עצות או להביע דעות. זכרו, המטרה היא להבין, לא לשנות.

"אני אף פעם לא אשכח את הפעם הראשונה שהעזתי לשתף צוות שלי בכישלון שעברתי," אני משתף, "הייתי בטוח שישפטו אותי, שיחשבו שאני לא מספיק טוב. אבל להפתעתי, קיבלתי תמיכה, אמפתיה, ואפילו רעיונות איך לצאת מהמצב. זה היה הרגע שבו הבנתי שהפגיעות היא לא חולשה, אלא כוח."

שלב 3: מיפוי ערכים – איפה אנחנו מצטלבים?

אחרי שכולם שיתפו, הגיע הזמן למצוא את המכנה המשותף. קחו את כל הערכים שעלו, כתבו אותם על לוח או על מסמך שיתופי, ונסו לזהות את הנקודות שבהן הערכים שלכם מצטלבים.

האם יש ערכים שחוזרים על עצמם אצל כמה חברי צוות? האם יש ערכים שנראים שונים אבל בעצם מבטאים את אותו הדבר? האם יש ערכים שסותרים אחד את השני?

חשוב לזכור שזה לא תחרות. אין ערכים "נכונים" ו"לא נכונים". המטרה היא למצוא את הערכים המשותפים, אלה שכולם יכולים להזדהות איתם ולהתחייב להם.

שלב 4: גיבוש והגדרה – ניסוח המצפן המשותף

אחרי שמצאתם את המכנה המשותף, הגיע הזמן לנסח את הערכים המשותפים. זה לא מספיק להגיד "חשובה לנו יושרה". צריך להגדיר מה זה אומר יושרה בפועל, בהקשר של העבודה שלכם.

נסחו כל ערך בצורה ברורה, תמציתית ומעוררת השראה. תנו דוגמאות קונקרטיות לאיך הערך הזה יתבטא בהתנהגות שלכם. תחשבו על זה כמו על כתיבת מניפסט – הצהרה על מי שאתם ומה שאתם מאמינים בו.

שלב 5: הטמעה – מחזון למציאות

גיבוש ערכים זה רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא הטמעה. איך הופכים את הערכים האלה לחלק מה-DNA של הצוות? איך מבטיחים שהם לא יישארו רק מילים יפות על הקיר?

הנה כמה רעיונות:

  • תקשורת: דברו על הערכים האלה באופן קבוע. הזכירו אותם בפגישות, בדוא"ל, בשיחות מסדרון.
  • דוגמה אישית: תהיו מודל לחיקוי. תראו לחברי הצוות איך אתם חיים את הערכים האלה בחיי היומיום שלכם.
  • משוב: תנו משוב אחד לשני על התנהגויות שמבטאות את הערכים, וגם על התנהגויות שלא.
  • הערכה: תציינו לשבח את חברי הצוות שמפגינים את הערכים בצורה יוצאת דופן.

מה שקרה כאן הוא 'אפקט ההדהוד', כשתורם שומע את אותה השמועה מ-3 מקורות שונים, גם אם הוא לא סומך על אף אחד מהם, בסוף יאמין בסיפור.

הצעד האלגנטי: איך בונים על ההצלחה?

אחרי שגיבשתם והטמעתם את הערכים, חשוב לעצור מדי פעם ולבדוק שהמצפן עדיין מכוון. ערכו סקירה תקופתית של הערכים, ושאלו את עצמכם:

  • האם הערכים האלה עדיין רלוונטיים עבורנו?
  • האם אנחנו עדיין חיים אותם בפועל?
  • האם יש ערכים חדשים שהיינו רוצים להוסיף?

זכרו, גיבוש ערכים הוא לא אירוע חד פעמי, אלא תהליך מתמשך. זה כמו לכוון כלי נגינה – צריך לעשות את זה כל הזמן, כדי לשמור על הצליל הנכון.

גיוס כספים דומה לכיוון תזמורת - לא מספיק שכל הנגנים מוכשרים, הם צריכים לנגן באותו קצב, באותו טון, ובדיוק ברגע הנכון. ובתור המנצח, אתה צריך להכיר את הפרטיטורה לפני ולפנים.

אז, מהו הצעד האלגנטי שלך?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור לגיוס כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי, ומסייע לארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם ולהשיג את המטרות שלהם. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" ואת "מודל המעגלים המתרחבים". הניסיון שלי כולל עבודה עם ארגונים גדולים וקטנים, מקומיים ובינלאומיים. אני מאמין שעבודת צוות ושיתוף פעולה הם המפתח להצלחה בגיוס כספים, ואני נרגש לעזור לארגונים לבנות צוותים מנצחים.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה 'בלתי אפשרי' אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?