A group of people brainstorming and writing ideas on a whiteboard, symbolizing the process of defining shared values.
Featured

מצפן ערכי משותף: איך לגבש ערכים מנחים לצוות גיוס הכספים שלך (בלי לאבד את זה בדרך)

איך לגבש ערכים משותפים לצוות גיוס כספים שיניעו אותו קדימה? נועם אבירי, מומחה גיוס כספים, מסביר איך לעשות את זה נכון.

האמת? תהליך גיבוש ערכים משותפים נשמע כמו משהו שיכול להוציא מדעתו אפילו את מגייס הכספים המנוסה ביותר. ישיבות אינסופיות, ניסוחים מנופחים, ובסוף – רשימה של מילים יפות שאף אחד לא באמת זוכר. אבל זה לא חייב להיות ככה.

בואו נדבר רגע על מה באמת חשוב. אנחנו לא מחפשים ליצור מצגת מצוחצחת לוועד המנהל. אנחנו רוצים ליצור מצפן – משהו שינחה אותנו ברגעים הקשים, שיזכיר לנו למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, שיעזור לנו לקבל החלטות קשות כצוות.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח, ראיתי הכל. צוותים שהמריאו לגבהים חדשים בזכות ערכים מגובשים, וצוותים שהתרסקו כי לא ידעו מה מייצג אותם. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אספר לכם על כמה מהכלים והשיטות שלי, ואראה איך אפשר להפוך תהליך תיאורטי למשהו פרקטי שיניע את הצוות שלך קדימה.

למה בכלל טורחים? מעבר למילים יפות

אולי אתם חושבים לעצמכם: "יש לנו מספיק דברים על הראש, למי יש זמן לערכים עכשיו?". אני מבין את זה. אבל תחשבו על זה רגע:

  • זהות: הערכים מגדירים מי אנחנו כצוות, מה מייחד אותנו. הם הבסיס לתרבות ארגונית חזקה.
  • הכוונה: הם עוזרים לנו לקבל החלטות קשות, במיוחד כשאין תשובה קלה.
  • גיוס: הם מושכים אנשים שמאמינים במה שאנחנו מאמינים בו.
  • מוטיבציה: הם מזכירים לנו למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, גם בימים קשים.

אז כן, זה דורש זמן ומאמץ. אבל התמורה שווה את זה.

איך עושים את זה נכון? לא עוד ישיבות משמימות

שכחו מישיבות סיעור מוחות שבהן כולם יושבים בשקט ומחכים שהאחר ידבר. אנחנו צריכים להיות יצירתיים יותר.

1. "עדשת המיקרוסקופ": חפשו את הרגעים המכוננים

במקום לנסות להגדיר ערכים באופן מופשט, תתחילו מהשטח. תחשבו על רגעים ספציפיים שבהם הצוות שלכם הצטיין – פגישה מוצלחת עם תורם, פתרון יצירתי למשבר, יוזמה חדשה שהניבה תוצאות. מה היה משותף לרגעים האלה? איזה ערכים באו לידי ביטוי?

לדוגמה, זכור לי מקרה בו צוות גיוס כספים התמודד עם תרומה משמעותית שבוטלה ברגע האחרון. במקום להיכנס לפאניקה, הם התכנסו, ניתחו את הסיטואציה, ופיתחו אסטרטגיה חדשה שהצליחה לא רק למלא את החסר, אלא גם להגדיל את סך התרומות בסוף השנה. כשניתחנו את התהליך, גילינו שהערכים הבולטים ביותר היו יצירתיות, נחישות ועבודת צוות.

2. "הקול הפנימי המשולב": מה באמת מניע אותנו?

תשאלו את עצמכם שאלות קשות. למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים? מה אנחנו הכי מעריכים בעבודה שלנו? מה היינו רוצים לשנות בעולם? אל תסתפקו בתשובות השגרתיות. חפשו את ה"עומק שמתחת לעומק".

לדוגמה, במקום לשאול "מה חשוב לנו בגיוס כספים?", תשאלו "מה גורם לנו לקום בבוקר עם חיוך ולדעת שאנחנו עושים משהו משמעותי?". זה יכול להוביל לתובנות מפתיעות.

3. "פרקטל המשמעות": חברו את הפרטים לתמונה הגדולה

אחרי שאספתם מספיק רגעים מכוננים ותשובות כנות, הגיע הזמן לחבר את הכל יחד. חפשו את הדפוסים החוזרים, את הערכים המשותפים. איך הערכים האלה מתבטאים בעבודה היומיומית שלכם? איך הם משפיעים על היחסים שלכם עם תורמים, עם עמיתים, עם הקהילה?

זכרו, אנחנו לא מחפשים ליצור רשימה של מילים יפות. אנחנו רוצים ליצור מערכת ערכים חיה ונושמת, שמנחה אותנו בכל מה שאנחנו עושים.

4. "שיטת הסולם הדינמי": העלו את התורמים (ואת עצמכם) במדרגות

אחרי שגיבשתם את הערכים שלכם, אל תשאירו אותם במגירה. תטמיעו אותם בכל תהליך, בכל שיחה, בכל החלטה. תשתמשו בהם כדי לגייס תורמים, לבנות מערכות יחסים, ולגייס עוד אנשים לדרך שלכם.

אחת השיטות האפקטיביות ביותר היא "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי. היא מתחילה בזיהוי הערכים המשותפים לתורם ולכם, וממשיכה בבניית מערכת יחסים שמבוססת על ערכים אלה. ככל שהתורם עולה בסולם התרומה, כך הקשר הערכי מתחזק.

5. "גישת המשוב התלת-שלבית": תמיד יש מקום לשיפור

תהליך גיבוש הערכים הוא לא חד-פעמי. הוא תהליך מתמשך, שדורש בדיקה, שיפור והתאמה. תשתמשו ב"גישת המשוב התלת-שלבית" שלי כדי לקבל משוב מהצוות, מהתורמים, ומהקהילה. מה עובד? מה לא עובד? מה צריך לשנות?

זכרו, הערכים שלכם צריכים להיות דינמיים, כמו הארגון שלכם.

רגע לפני סיום: קצת השראה

אז איך נראים ערכים מנחים "אמיתיים"? הנה כמה דוגמאות מצוותים שאני עובד איתם:

  • אמפתיה: אנחנו מקשיבים באמת, מבינים את הצרכים של התורמים שלנו, ופועלים מתוך אכפתיות.
  • שקיפות: אנחנו פועלים ביושרה, חולקים מידע באופן גלוי, ומקבלים אחריות על הטעויות שלנו.
  • יצירתיות: אנחנו לא מפחדים לחשוב מחוץ לקופסה, לנסות דברים חדשים, ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות קשות.
  • נחישות: אנחנו לא מוותרים בקלות, מתמידים במאמצים שלנו, ומאמינים ביכולת שלנו להשפיע.
  • שיתוף פעולה: אנחנו עובדים יחד כצוות, תומכים אחד בשני, וחוגגים את ההצלחות שלנו יחד.

הבחירה היא שלכם. אבל תזכרו, העומק שמתחת לעומק הוא זה שיעשה את ההבדל.

אני יודע שזה לא קל, אבל זה שווה את זה. צוות עם ערכים מגובשים הוא צוות חזק יותר, יעיל יותר, ומאושר יותר. וזה, בסופו של דבר, מה שחשוב.

מה השאלה הכי בוערת שאתם מתמודדים איתה עכשיו בתהליך גיבוש הערכים שלכם? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם להפוך את גיוס הכספים למשהו משמעותי יותר. תזכרו שאפקט המגירה הסגורה קורה כשארגון מקבע את הרושם הראשוני ולא מאפשר כניסה של מידע חדש, לא לתת לזה לקרות לכם.

A diverse team of professionals collaborating in a modern office space, smiling and engaged in a training session. Focus on the team dynamic and professional development.
Featured

ההשקעה הטובה ביותר: איך יצרנו תקציב אישי לפיתוח מקצועי לכל חבר צוות

איך יצרנו תקציב אישי לפיתוח מקצועי לכל חבר צוות: סיפור הצלחה, טיפים מעשיים ותובנות על ניהול צוות והשקעה בעובדים. מאת נועם אבירי.

השעה הייתה 02:17 לפנות בוקר, ועדיין לא הצלחתי להירדם. לא, לא חשבתי על תורם שדחה אותנו או קמפיין גיוס כספים שלא עמד ביעדים. הפעם, הראש שלי היה עסוק בשאלה אחרת לגמרי: איך אני יכול לוודא שהצוות שלי, האנשים שאני סומך עליהם יותר מכל, ימשיכו לצמוח ולהתפתח? הבנתי שאם הם לא ישקיעו בעצמם, בסופו של דבר, גם הארגון שלנו יתחיל לדשדש. וכך, נולד הרעיון של תקציב אישי לפיתוח מקצועי לכל אחד מחברי הצוות. זה לא היה קל, היו הרבה התנגדויות בהתחלה, אבל בסופו של דבר, זו הייתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שעשיתי. אני רוצה לחלוק איתך את הסיפור מאחורי הקלעים של איך עשינו את זה, כולל הטעויות, הניצחונות הקטנים, והתובנות שלמדתי בדרך.

אני נועם אבירי, ואני עוסק בגיוס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל: ארגונים שמצליחים לגייס מיליונים, וארגונים שמתקשים לסגור את החודש. אבל דבר אחד תמיד היה ברור לי: האנשים הם הנכס הכי חשוב של כל ארגון. ולכן, החלטתי להשקיע בהם. למדתי את הלקח בדרך הקשה, כשהייתי כל כך עסוק בניסיון להשיג את היעדים, שהזנחתי את הפיתוח האישי שלי ושל הצוות שלי. התוצאה? שחיקה, תסכול, וירידה בתפוקה.

אז איך עושים את זה נכון? איך יוצרים תקציב אישי לפיתוח מקצועי שבאמת עובד? הנה כמה עקרונות מפתח שלמדתי:

1. הגדרת יעדים אישיים ומקצועיים משותפים: "שיטת הסולם הדינמי"

לפני שהתחלנו לדבר על כסף, ישבתי עם כל אחד מחברי הצוות וביקשתי מהם לחשוב על שני דברים: מה הם רוצים להשיג בקריירה שלהם בשנה הקרובה? ואיך זה תורם למטרות של הארגון? גיליתי שהרבה פעמים, ה"למה" האישי של העובדים לא היה ברור להם. כאן נכנסת לתמונה "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי - מתודולוגיה שמטרתה להעלות תורמים במדרגות התרומה, אבל גם מיושמת נפלא על עובדים. בעצם, בנינו יחד "סולם" של מטרות: מהמטרות הקטנות והיומיומיות, ועד למטרות הגדולות והשאפתניות.

  • הטיפ שלי: אל תניחו שאתם יודעים מה העובדים שלכם רוצים. שאלו אותם. הקשיבו להם. תנו להם תחושה שהמטרות שלהם חשובות לכם.

2. הקצאת תקציב ברור ושקוף: "מודל המעגלים המתרחבים"

אחרי שהגדרנו את היעדים, הגיע הזמן לדבר על כסף. הקצאנו סכום כסף קבוע לכל אחד מחברי הצוות, שאותו הם יכלו להשתמש בו לקורסים, סדנאות, כנסים, או כל דבר אחר שיעזור להם להתפתח. הבעיה? חלק מהעובדים לא ידעו מה לעשות עם הכסף. הם פשוט לא היו רגילים להשקיע בעצמם. כאן נכנס לתמונה "מודל המעגלים המתרחבים" שלי - שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים, שאותה התאמתי לפיתוח מקצועי. בעצם, יצרנו מעגלים של אפשרויות: התחלנו מהדברים הכי בסיסיים, כמו קורסים אונליין או ספרים מקצועיים, ובהדרגה התרחבנו לאפשרויות יקרות יותר, כמו השתתפות בכנסים בינלאומיים.

  • הטיפ שלי: היו שקופים לגבי התקציב. הסבירו לעובדים איך הם יכולים להשתמש בו, ותנו להם את החופש לבחור מה הכי מתאים להם.

3. עידוד למידה שיתופית: "המפה הרגשית של התורם"

הדבר הכי חשוב הוא ליצור תרבות של למידה שיתופית. אחת הדרכים לעשות את זה היא לעודד את חברי הצוות לשתף את מה שהם למדו עם אחרים. כאן נכנסת לתמונה "המפה הרגשית של התורם" שלי - כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים, שאותו התאמתי לזיהוי צרכי למידה. בעצם, יצרנו "מפה רגשית" של הצוות: מה מעניין אותם? במה הם מתקשים? מה הם רוצים ללמוד? המפה הזו עזרה לנו לזהות הזדמנויות ללמידה שיתופית, כמו סדנאות פנימיות או מפגשי שיתוף ידע.

  • הטיפ שלי: אל תתמקדו רק בקורסים וסדנאות. עודדו את העובדים שלכם ללמוד אחד מהשני. זה יכול להיות הרבה יותר יעיל ויצירתי.

4. מתן משוב ותמיכה: "שיטת המראה המנטלית"

חשוב לתת לעובדים משוב ותמיכה לאורך כל הדרך. כאן נכנסת לתמונה "שיטת המראה המנטלית" שלי - טכניקת הכנה מנטלית לפני פגישות חשובות, שאותה התאמתי למתן משוב. בעצם, לפני כל פגישת משוב, אני מנסה לראות את עצמי דרך העיניים של העובד: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? מה הוא צריך לשמוע? זה עוזר לי לתת משוב שהוא גם כנה וגם תומך.

  • הטיפ שלי: תנו משוב באופן קבוע, לא רק בפגישות הערכה שנתיות. תנו משוב חיובי, אבל גם משוב בונה. תהיו שם בשביל העובדים שלכם.

5. מדידה והערכה: "גישת המשוב התלת-שלבית"

איך יודעים שההשקעה בפיתוח מקצועי משתלמת? חשוב למדוד ולהעריך את התוצאות. כאן נכנסת לתמונה "גישת המשוב התלת-שלבית" שלי - מתודולוגיה לשיפור מתמיד של ביצועי צוות, שמבוססת על שלושה שלבים: משוב עצמי, משוב עמיתים, ומשוב מנהלים. בעצם, אנחנו אוספים משוב מכל הכיוונים, כדי לקבל תמונה מלאה של ההתקדמות של כל עובד.

  • הטיפ שלי: אל תתמקדו רק במספרים. תסתכלו על התמונה הגדולה: האם העובדים שלכם יותר מרוצים? האם הם יותר מעורבים? האם הם יותר יצירתיים?

הדרך ליצירת תקציב אישי לפיתוח מקצועי אינה קלה, היא דורשת מחויבות, סבלנות, ומוכנות להשתנות. אבל בסופו של דבר, זו ההשקעה הכי טובה שאתם יכולים לעשות. כי כשהעובדים שלכם צומחים, גם הארגון שלכם צומח.

אני מזמין אותך לשתף אותי בתגובות שלך: מה הניסיון שלך בפיתוח מקצועי של עובדים? אילו טיפים היית מוסיף? ואיזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

---

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

A group of people collaborating around a table, brainstorming ideas and working together towards a common goal.
Featured

מניעת תחרות שלילית: הדרך שמצאנו לעודד הישגיות ללא תחרותיות הרסנית

תחרות שלילית פוגעת ביצירתיות ומוטיבציה? נועם אבירי מסביר איך ליצור סביבה שמעודדת הישגיות ללא תחרותיות הרסנית. טיפים, דוגמאות ושיטות מעשיות לשינוי!

היי, כאן נועם אבירי. רציתי לשתף אתכם במשהו שראיתי קורה שוב ושוב בארגונים שאני מלווה – תחרותיות פנימית שמחבלת בהישגים. זה קורה כשעובדים מתחילים לראות אחד את השני כאיום ולא כשותפים, ואז היצירתיות והמוטיבציה צונחות. פגשתי מנכ"לית אחת שאמרה לי: "נועם, הבעיה היא לא שאנשים לא רוצים להצליח, הם פשוט מפחדים שההצלחה שלהם תבוא על חשבון מישהו אחר". המשפט הזה פתח לי את הראש.

אז איך מעודדים הישגיות בלי ליפול למלכודת התחרות ההרסנית? בואו נדבר על זה.

1. מודעות עצמית: השלב הראשון לשינוי

לפני שאנחנו בכלל מתחילים לדבר על אסטרטגיות, אנחנו צריכים להבין מה מפעיל אותנו כמגייסי כספים. תחרותיות היא טבעית, אבל היא יכולה להפוך למכשול אם אנחנו לא מודעים אליה. מה גורם לכם להרגיש תחרותיים? האם זה הרצון להוכיח את עצמכם, הפחד מכישלון, או אולי משהו אחר לגמרי?

הידיעה הזו תאפשר לכם לזהות את הטריגרים שלכם ולפתח מנגנוני התמודדות יעילים יותר.

דוגמה אישית: רגע המראה

אני זוכר תקופה שבה הייתי כל כך עסוק בהשוואה לאחרים, שהפסקתי להנות מהעבודה שלי. זה היה אחרי שנה מוצלחת במיוחד, שבה גייסתי סכום כסף גדול. במקום לשמוח, התחלתי להשוות את עצמי למגייסים אחרים, ותמיד הרגשתי שאני לא מספיק טוב. רק אחרי שיחה כנה עם מנטור שלי הבנתי שהתחרות הזו אוכלת אותי מבפנים, ושכדי לחזור למסלול אני צריך להתמקד במסע האישי שלי ולא בהשוואה לאחרים.

מה לעשות עכשיו?

קחו דף ועט, ונסו לענות על השאלות הבאות בכנות:

  • מה גורם לי להרגיש תחרותי?
  • האם אני משווה את עצמי לאחרים באופן קבוע?
  • האם התחרותיות שלי משפיעה על היחסים שלי עם עמיתים?

התשובות לשאלות האלה הן הצעד הראשון שלכם לשינוי.

2. הגדרת מטרות משותפות: מניצחון יחיד לניצחון קבוצתי

אחד הגורמים המרכזיים לתחרות שלילית הוא חוסר בתחושת שייכות ומטרה משותפת. כשאנשים מרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר, הם נוטים פחות להתמקד בתחרות אישית ויותר בשיתוף פעולה. לכן, חשוב להגדיר מטרות משותפות וברורות לכל הצוות.

שיטת "הסולם הדינמי" והמטרות המשותפות

אני תמיד אומר למגייסי כספים שאני מלווה: "אל תתמקדו רק ביעד האישי שלכם. תחשבו איך אתם יכולים לעזור לעמיתים שלכם להצליח". זה בדיוק הרעיון שעומד בבסיס "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי. השיטה הזו מעודדת מגייסי כספים לשתף ידע ומשאבים אחד עם השני, כדי שכולם יוכלו להתקדם בסולם ההצלחה.

איך זה עובד בפועל?

  • יצירת צוותי עבודה: חברו מגייסי כספים בעלי כישורים שונים לפרויקטים משותפים.
  • הגדרת יעדים קבוצתיים: קבעו יעדים שניתן להשיג רק בשיתוף פעולה.
  • חגיגת הצלחות משותפות: הקפידו לחגוג את ההישגים של הצוות כולו, ולא רק את ההצלחות האישיות.

3. תקשורת פתוחה וכנה: אווירה של אמון ולא של חשד

תקשורת לקויה היא קרקע פורייה לתחרות שלילית. כשאנשים לא יודעים מה קורה, הם נוטים למלא את החלל בניחושים וחשדות. תקשורת פתוחה וכנה יוצרת אווירה של אמון, שבה אנשים מרגישים בנוח לשתף פעולה ולעזור אחד לשני.

"ההקשבה השלישית": מעבר למילים

אני תמיד מזכיר למגייסי כספים את מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. זה אומר לשים לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, ובעיקר לתחושות הפנימיות שלכם. כשאנחנו מקשיבים באמת, אנחנו יכולים לזהות סימנים של תחרות שלילית ולטפל בהם בזמן.

טיפים לתקשורת אפקטיבית:

  • קיימו פגישות צוות קבועות: שוחחו על אתגרים, הצלחות, ורעיונות חדשים.
  • היו פתוחים לשמוע ביקורת: אל תפחדו לבקש משוב מעמיתים, וקבלו אותו ברוח טובה.
  • השתמשו בשפה חיובית: התמקדו בפתרונות ולא בבעיות, ותמיד דברו בכבוד.

4. הערכה הוגנת ושקופה: תגמול על שיתוף פעולה, לא רק על תחרות

מערכת תגמול מעוותת יכולה לעודד תחרותיות הרסנית. אם התגמולים ניתנים רק על בסיס אישי, אנשים יתחילו לראות אחד את השני כמתחרים, ולא כשותפים. לכן, חשוב ליצור מערכת הערכה הוגנת ושקופה, שתגמול גם על שיתוף פעולה ותרומה לצוות.

מודל "המעגלים המתרחבים": הרחבת ההשפעה

אני מאוד אוהב את מודל "המעגלים המתרחבים" שפיתחתי, כי הוא מעודד מגייסי כספים לראות את ההצלחה שלהם כחלק ממשהו גדול יותר. במקום להתמקד רק בגיוס כספים לתפקיד שלהם, הם חושבים איך הם יכולים להרחיב את מעגל התורמים של הארגון כולו.

איך זה עובד?

  • הגדרת מדדים להצלחה קבוצתית: תגמלו צוותים על השגת יעדים משותפים.
  • הכרה בתרומה אישית לצוות: תנו קרדיט לאנשים שעוזרים לעמיתים שלהם.
  • שיתוף ברווחים: חלקו חלק מהרווחים בין כל חברי הצוות.

5. פיתוח מנהיגות מעוררת השראה: דוגמה אישית היא המפתח

האווירה בארגון מושפעת מאוד מהטון שמכתיבים המנהלים. אם המנהלים מעודדים תחרותיות הרסנית, זה יחלחל לכל הצוות. מצד שני, אם המנהלים מפגינים שיתוף פעולה, אמפתיה, ומנהיגות מעוררת השראה, זה יכול לשנות את כל התמונה.

"המראה הכפולה": ראיית עצמנו בעיני אחרים

אני מאמין גדול ב"שיטת המראה המנטלית" - טכניקת הכנה מנטלית לפני פגישות חשובות, שבמסגרתה אני מנסה לראות את עצמי דרך עיני התורם. זה עוזר לי להיות יותר אמפתי וקשוב, וליצור קשר אותנטי יותר.

מה מנהיגים יכולים לעשות?

  • היו מודל לחיקוי: הפגינו שיתוף פעולה, אמפתיה, ותקשורת פתוחה.
  • תנו משוב חיובי: הכירו בהישגים של העובדים, ותנו להם משוב בונה.
  • צרו אווירה של ביטחון פסיכולוגי: עודדו אנשים לקחת סיכונים, ללמוד מטעויות, ולשתף רעיונות.

אז, מהו הצעד הראשון שאתם מוכנים לקחת כדי ליצור סביבה שמעודדת הישגיות ללא תחרותיות הרסנית? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי, ופיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". לאורך הקריירה שלי ליוויתי מאות ארגונים ומגייסי כספים, ועזרתי להם להגדיל את ההכנסות שלהם ולממש את הפוטנציאל שלהם. אני מאמין שאפשר לגייס כספים מתוך תחושת שליחות ואותנטיות, וליצור שינוי אמיתי בעולם.

A person sitting at a desk, looking determined, with sticky notes on the monitor showcasing small tasks.
Featured

מיקרו-אימונים יומיים: שיטת ההכשרה המתמשכת שהטמענו בשגרת העבודה השוטפת

גלו את שיטת המיקרו-אימונים היומיים, כלי פשוט אבל עוצמתי שיעזור לכם לבנות שריר גיוס חזק יותר, צעד אחד קטן בכל פעם. מאת נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

השעה הייתה 7:00 בבוקר, ואני כבר מול המחשב, אחרי לילה של מחשבות טורדניות על יעד הגיוס החודשי. זה היה אחד מאותם ימים שבהם הרגשתי כמו דון קישוט מודרני, נלחם בטחנות רוח של ספק עצמי ופחד מכישלון. ואז עלה לי רעיון – מה אם במקום לנסות לטפס על האוורסט של גיוס הכספים בבת אחת, אתחיל לצעוד צעדים קטנים, יום אחרי יום?

זה היה הרגע בו נולדה שיטת ה"מיקרו-אימונים" היומיים - כלי פשוט אבל עוצמתי שהטמעתי בשגרת העבודה שלי ושל צוותים רבים אחרים. האם זה הפתרון הקסם לכל אתגרי הגיוס? ממש לא. אבל זה כלי שיכול לעשות את ההבדל בין תקיעות לייצור, בין תסכול לתחושת מסוגלות.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אחרי שנים בתחום, ראיתי יותר מדי מגייסי כספים מוכשרים נשחקים תחת הלחץ. לכן, אני רוצה לשתף אתכם בשיטה הזו, שתעזור לכם לבנות שריר גיוס חזק יותר, צעד אחד קטן בכל פעם.

הסוד מאחורי הקלעים: למה מיקרו-אימונים עובדים?

לפני שנצלול לפרקטיקה, חשוב להבין את הפסיכולוגיה מאחורי השיטה. אנחנו יצורים של הרגלים, והמוח שלנו אוהב פשטות. ניסיון לעשות שינוי גדול בבת אחת לרוב נתקל בהתנגדות פנימית. אבל צעדים קטנים, עקביים, חודרים את ההתנגדות הזו ומאפשרים לנו לבנות הרגלים חדשים לאורך זמן.

תחשבו על זה כמו ללמוד שפה חדשה: במקום לנסות לשנן את כל הדקדוק בבת אחת, אתם לומדים כמה מילים ביום, בונים משפטים פשוטים, ומתרגלים אותם. לאט לאט, השפה הופכת לטבעית יותר.

איך זה נראה בפועל?

העיקרון פשוט: כל יום, אתם בוחרים משימה קטנה אחת שמשפרת את היכולות שלכם בגיוס כספים. זה יכול להיות כל דבר, החל ממעקב אחרי תורם פוטנציאלי ועד לניסוח פנייה חדשה:

  • יום שני: קראו מאמר אחד על פסיכולוגיה של נתינה.
  • יום שלישי: הקשיבו לפודקאסט אחד על אסטרטגיות גיוס חדשניות.
  • יום רביעי: תרגלו את נאום המעלית שלכם מול המראה.
  • יום חמישי: שלחו מייל תודה אישי לתורם.
  • יום שישי: קראו דוח השפעה של ארגון דומה לשלכם.

שיטת "עדשת המיקרוסקופ": לפרק כל משימה לחלקים קטנים

בואו ניקח לדוגמה את המשימה "לנסח פנייה חדשה". במקום לבהות בדף ריק ולחכות להשראה, נפרק את המשימה לחלקים קטנים:

1. שלב 1: הגדירו את קהל היעד של הפנייה.

2. שלב 2: רשמו 3-5 נקודות כאב שהם חווים.

3. שלב 3: חשבו על פתרון אחד שהארגון שלכם מציע.

4. שלב 4: כתבו טיוטה ראשונית של הפנייה (לא לדאוג למושלמות).

5. שלב 5: עברו על הטיוטה ומחקו מילים מיותרות.

פתאום, משימה שנראתה מאיימת הופכת לסדרה של צעדים קטנים ופשוטים.

הקול הפנימי המשולב: התמודדות עם הספקות

אני יודע מה אתם חושבים: "אין לי זמן לזה! אני עסוק מדי בכיבוי שריפות!" אני מבין את זה לגמרי. גם לי יש ימים כאלה. אבל אני גם יודע שההשקעה הקטנה הזו משתלמת לטווח הארוך.

תשאלו את עצמכם: "מה המחיר שאני משלם על זה שאני לא משקיע בפיתוח המקצועי שלי?" האם אני נשאר תקוע באותן שיטות עבודה מיושנות? האם אני מאבד תורמים פוטנציאליים בגלל חוסר ביטחון?

פרקטל המשמעות: מעבר לטקטיקה, אל הפילוסופיה

בסופו של דבר, מיקרו-אימונים יומיים הם לא רק כלי טקטי. הם ביטוי לתפיסת עולם שאומרת: אני מחויב לצמיחה מתמדת, אני מאמין בכוח של צעדים קטנים, ואני לוקח אחריות על הפיתוח המקצועי שלי.

זה קצת כמו לשמור על כושר גופני: אתם לא מצפים לרוץ מרתון אחרי אימון אחד, אבל אתם יודעים שכל אימון קטן תורם לבריאות ולחוסן שלכם.

תמונות מילוליות חדות: דמיינו את ההצלחה

דמיינו את עצמכם בעוד שנה: אתם מרגישים בטוחים יותר בפגישות עם תורמים, אתם שולטים בשפה של גיוס הכספים, ואתם רואים את התוצאות בשטח. זה לא חלום רחוק – זה יכול להיות המציאות שלכם אם תתחילו לצעוד צעדים קטנים כבר היום.

איך להתחיל?

1. הגדירו את התחומים שבהם אתם רוצים להשתפר: תקשורת עם תורמים? כתיבת מענקים? שיווק דיגיטלי?

2. צרו רשימה של משימות קטנות שאפשר לעשות בכל יום: קריאת מאמר, צפייה בסרטון, תרגול מיומנות.

3. שלבו את המשימות בשגרה היומיומית שלכם: תכננו מראש מתי תעשו כל משימה.

4. עקבו אחרי ההתקדמות שלכם: רשמו את המשימות שעשיתם והתובנות שלמדתם.

5. חגגו הצלחות קטנות: תנו לעצמכם קרדיט על כל צעד קטן שעשיתם.

מבנה "הסיפור מאחורי הסיפור": השיעור הכי חשוב שלמדתי

אני זוכר את התקופה שבה הייתי סקפטי לגבי השיטה הזו. חשבתי שזה בזבוז זמן, שאני צריך להתמקד במשימות הגדולות והחשובות. אבל אז הבנתי שהמשימות הקטנות הן אלה שמאפשרות לי להתמודד עם המשימות הגדולות בצורה יעילה יותר.

זה קצת כמו לחדד גרזן לפני שמתחילים לכרות עצים: זה לוקח זמן, אבל זה משפר את היעילות של העבודה בצורה משמעותית.

מבנה "הדיאלוג המונחה": מה עוצר אתכם?

אז מה עוצר אתכם מלהתחיל ליישם את שיטת המיקרו-אימונים היומיים? האם זה חוסר זמן? פחד מכישלון? ספק בעצמכם?

אני מזמין אתכם להתבונן פנימה ולזהות את המחסומים שלכם. ברגע שתזהו אותם, תוכלו להתחיל להתמודד איתם בצורה יעילה יותר.

מבנה "ההתפכחות החיובית": מה שחשבתי פעם לעומת מה שאני יודע היום

פעם חשבתי שגיוס כספים הוא עניין של כישרון טבעי. היום אני יודע שזה בעיקר עניין של עבודה קשה, התמדה, ורצון ללמוד ולהשתפר כל הזמן.

השינוי בתפיסה הזה עשה את כל ההבדל בקריירה שלי.

העומק שמתחת לעומק: המוטיבציות האמיתיות של תורמים

אחת התובנות הכי חשובות שלמדתי היא שהתורמים לא תורמים רק בגלל שהם רוצים לעזור. הם תורמים גם בגלל שהם רוצים להרגיש טוב עם עצמם, שהם רוצים להיות חלק ממשהו גדול יותר, שהם רוצים להשאיר חותם בעולם.

כשאנחנו מבינים את המוטיבציות האלה, אנחנו יכולים לתקשר עם התורמים בצורה אפקטיבית יותר.

הקשבה השלישית: מה שלא נאמר במילים

היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים היא מיומנות קריטית למגייס כספים. לפעמים התורם אומר "כן", אבל הגוף שלו אומר "לא". לפעמים התורם אומר "אני צריך לחשוב על זה", אבל הוא בעצם אומר "אני לא בטוח שאתה מבין אותי".

כשאנחנו לומדים להקשיב להקשבה השלישית, אנחנו יכולים להימנע מטעויות יקרות.

הצעד האלגנטי: מינימום מאמץ, מקסימום אפקט

אחד העקרונות המנחים שלי הוא לעשות את הצעד האלגנטי: לבחור את הפעולה המדויקת שתשיג את התוצאה הטובה ביותר במינימום מאמץ.

זה קצת כמו לשחק שחמט: במקום לנסות לתקוף את המלך בכל הכוח, אנחנו מחפשים את המהלך הקטן והמדויק שישים אותו במט.

המראה הכפולה: לראות את עצמנו דרך עיני התורם

היכולת לראות את עצמנו דרך עיני התורם היא מיומנות חשובה מאוד. כשאנחנו מבינים איך אנחנו נראים בעיני התורם, אנחנו יכולים להתאים את ההתנהגות שלנו בצורה יעילה יותר.

זה קצת כמו לשחק טניס: אנחנו צריכים לדעת איך היריב שלנו רואה אותנו כדי לנצח במשחק.

אפקט המגירה הסגורה: רושם ראשוני שקשה לשנות

אחד האתגרים הכי גדולים בגיוס כספים הוא להתמודד עם "אפקט המגירה הסגורה": כשהתורם מקבע את הרושם הראשוני שלו עלינו, קשה מאוד לשנות את הרושם הזה.

לכן, חשוב מאוד להשקיע ברושם הראשוני שלנו, ולהקפיד על כל הפרטים הקטנים.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה-על בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. שיטת הסולם הדינמי, מודל המעגלים המתרחבים, המפה הרגשית של התורם, שיטת המראה המנטלית וגישת המשוב התלת-שלבית הן רק חלק מהמתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי לאורך השנים.

A diverse team brainstorming ideas with sticky notes on a whiteboard, looking engaged and enthusiastic.
Featured

פיתוח יוזמות צוותיות: איך הצלחנו להצית יצירתיות מלמטה למעלה בגיוס כספים (ומה למדתי על הדרך)

איך לעודד יצירתיות וחדשנות בצוות גיוס כספים? נועם אבירי משתף בלקחים, טעויות ותובנות מניסיונו, כולל כלים ושיטות עבודה מעשיות.

האמת? תמיד האמנתי שרעיונות פורצי דרך צריכים לנבוע מהשטח, מהאנשים שחיים ונושמים את העבודה היומיומית. בתור מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ראיתי לא פעם איך ניסיון "מלמעלה למטה" נתקל בקיר, בעוד יוזמות פשוטות, אותנטיות, שהגיעו מתוך הצוות, הניבו תוצאות מדהימות.

אבל איך גורמים לזה לקרות? איך מעודדים יצירתיות וחדשנות מלמטה למעלה בצוות גיוס הכספים? אני רוצה לשתף אתכם במסע שעברנו, כולל הטעויות, האתגרים ובעיקר, התובנות שהפכו את הצוות שלנו למנוע של חדשנות.

הטעות הראשונה: הנחת יסוד

הנחתי שאם רק אתן לצוות "חופש פעולה", הרעיונות כבר יזרמו. טעות. חופש ללא מסגרת, ללא כלים וללא הכוונה, יכול להיות משתק. גיליתי את זה בדרך הקשה, כשהיוזמה הראשונה שלנו הסתיימה בבלגן אחד גדול.

מה עשינו אחרת? בנינו מסגרת, לא כלא.

הבנו שאנחנו צריכים ליצור סביבה תומכת, מעודדת ומובנית, שתאפשר לצוות לפרוח. הנה כמה מהדברים שעבדו עבורנו:

1. "שעת רעיונות": זמן קבוע לסיעור מוחות מובנה

הקדשנו שעה בשבוע, קבועה ביומן של כולם, לסיעור מוחות. לא ישיבת מעקב, לא דיווחים, רק רעיונות. בהתחלה זה היה קשה, אנשים התביישו, הרגישו לא בנוח. אבל לאט לאט, כשהבינו שאין רעיונות "טיפשיים", שהמטרה היא לחשוב מחוץ לקופסה, הקרח נשבר.

  • עדשת המיקרוסקופ: זוכר את הישיבה הראשונה? כולם ישבו בשקט, מנסים לחשוב על "רעיון מיליון הדולר". אני זוכר את המבטים המודאגים, את התחושה הכבדה באוויר. אבל אז, אחת מחברות הצוות, אורלי, הציעה רעיון פשוט – לשלוח מכתב תודה אישי, בכתב יד, לכל תורם חדש. רעיון קטן, אבל בעל השפעה עצומה.

2. הגדרת אתגרים ממוקדים: "אתגר החודש"

במקום לבקש "רעיונות כלליים", הגדרנו אתגר ספציפי, ממוקד, בכל חודש. לדוגמה: "איך אנחנו מגדילים את שיעור החידוש של תרומות שנתיות?", או "איך אנחנו מגיעים לקהלים חדשים?". האתגר הזה נתן לצוות כיוון, מטרה משותפת, ואיפשר להם להתמקד.

  • הקול הפנימי המשולב: כשהצעתי את "אתגר החודש", קול פנימי בתוכי לחש: "זה בטח ירגיש להם כמו עוד מטלה". אבל הבנתי שאנחנו צריכים למסגר את זה לא כעוד עבודה, אלא כהזדמנות ללמידה, להתפתחות, ובעיקר – להשפיע.

3. "קרן חדשנות פנימית": תקציב קטן לניסוי וטעייה

הקצאנו תקציב קטן, אבל משמעותי, לניסוי רעיונות חדשים. כל חבר צוות יכל להגיש הצעה, לקבל מימון, ולנסות את הרעיון שלו בשטח. הכישלונות היו חשובים לא פחות מההצלחות, כי מהם למדנו הכי הרבה.

  • פרקטל המשמעות: התקציב הזה לא היה רק כסף. הוא היה הצהרה – הצהרה שאנחנו מאמינים בחדשנות, שאנחנו מוכנים לקחת סיכונים, ושאנחנו מעריכים את היצירתיות של הצוות שלנו. זה שינה את הדינמיקה, את האווירה.

4. הכרה ותגמול: לא רק כסף, גם מילה טובה

הקפדנו להכיר ולהעריך את הרעיונות הטובים, גם אם לא הניבו תוצאות מיידיות. פרגון פומבי, מכתב תודה, או אפילו סתם מילה טובה בפגישה – כל אלו עשו הבדל עצום.

  • תמונות מילוליות חדות: אני זוכר את הפעם הראשונה שהצעתי רעיון בישיבה, וקיבלתי מבול של ביקורת. הרגשתי כמו בלון שמנפחים אותו עד שהוא עומד להתפוצץ. הבנתי שאנחנו חייבים ליצור סביבה בטוחה, שמאפשרת לאנשים להביע את עצמם, גם אם הרעיונות שלהם לא מושלמים.

התוצאה: צוות גיוס כספים חדשני, יצירתי ומחובר

התוצאות היו מדהימות. לא רק שהצלחנו להגדיל את ההכנסות, אלא גם יצרנו צוות יותר מגובש, יותר מחובר, ויותר חדשני. אנשים הרגישו מוערכים, שומעים, ובעיקר – חלק ממשהו גדול יותר.

ומה למדתי מכל זה?

שחדשנות לא צריכה לבוא מלמעלה. היא צריכה לנבוט מלמטה, בסביבה תומכת, מעודדת ומובנית. לתת לצוות את הכלים, את המסגרת, ואת הביטחון להביע את עצמם – זה המתכון להצלחה.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות: איך אתם מעודדים יצירתיות וחדשנות בצוות שלכם? אילו כלים או שיטות עבודה אתם מכירים? בואו נלמד אחד מהשני!

נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.