A diverse team of fundraising professionals collaborating in a bright, modern office, smiling and engaging in a lively discussion around a whiteboard filled with project ideas.
Featured

יצירת קשרים בין-אישיים מנצחים בצוות: המדריך האותנטי לבניית אמון ותמיכה הדדית

נועם אבירי מסביר איך לבנות אמון ותמיכה הדדית בצוות גיוס כספים, עם כלים פרקטיים, דוגמאות אמיתיות וטיפים אותנטיים.

האמת היא, שהרבה פעמים אני שומע מאנשי צוות בתחום גיוס הכספים תלונות מוכרות: "אין כימיה", "אנחנו לא באמת עובדים ביחד", "יש מתח באוויר". תאמינו לי, גם אני הייתי שם. זוכר פעם, בארגון גדול, כל ישיבת צוות הרגישה כמו קרב גלדיאטורים. בסוף היום, הייתי מותש יותר מאשר אחרי פגישה עם תורם עקשן במיוחד. אבל אז הבנתי משהו: קשרים בין-אישיים חזקים הם לא בונוס נחמד, הם היסוד להצלחה אמיתית בגיוס כספים. הם אלה שיבטיחו שהצוות יתפקד כמכונה משומנת היטב, שכל אחד יתמוך בשני, ויחד ישיגו יעדים בלתי אפשריים.

אז איך עושים את זה? איך בונים אמון ותמיכה הדדית בצוות? זה לא קסם, אבל זה דורש מחשבה, השקעה ובעיקר - אותנטיות.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. במשך שנים ראיתי צוותים מדהימים взлітають ונופלים בגלל היכולת (או חוסר היכולת) שלהם להתחבר אחד לשני ברמה האנושית. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק, ניסיון מעשי עשיר ותובנות חדשניות שפיתחתי בשטח כדי לעזור למגייסי כספים וארגונים להצליח.

היום אני רוצה לחלוק איתכם את המתודולוגיה שלי, זו שלקחה אותי מצפייה בפגישות צוות שהן סיוט, לבניית צוותים שהם משפחה. זה לא יהיה עוד מאמר תיאורטי משעמם. אתם תקבלו כלים פרקטיים, דוגמאות אמיתיות, וכן, גם קצת מהכישלונות שלי, כי מהם לומדים הכי טוב.

הבסיס: הכירו אחד את השני - מעבר לשמות ותפקידים

תחשבו על זה רגע: כמה אתם באמת יודעים על האנשים שאיתם אתם עובדים יום יום? מה החלומות שלהם? מה מפחיד אותם? מה גורם להם לקום בבוקר עם חיוך? רוב הזמן, אנחנו כל כך עסוקים במשימות ובדד-ליינים, שאנחנו שוכחים שהאנשים שמולנו הם קודם כל בני אדם.

אני זוכר מקרה באחד הארגונים שעבדתי איתם. הייתה שם עובדת גיוס כספים מצוינת, אבל תמיד קצת מרוחקת. כולם חשבו שהיא סנובית. עד שיום אחד, בשיחה אקראית, היא סיפרה לי שהיא מטפלת באמא חולה בבית. פתאום, הכל התחבר לי. הבנתי למה היא כל כך לחוצה, למה היא לא משתתפת באירועים חברתיים, למה היא תמיד נראית מודאגת.

העומק שמתחת לעומק, כמו שאני אוהב לקרוא לזה.

אז מה עושים בפועל?

  • זמן איכות בלתי אמצעי: תפנו זמן לפעילויות חברתיות קבוצתיות שלא קשורות לעבודה. ארוחת צהריים משותפת, טיול בטבע, ערב סרט – כל דבר שמחבר אנשים ברמה האישית.
  • "מעגל השיתוף": תייצרו פורום קבוע, אפילו קצר, שבו כל אחד יכול לשתף משהו על החיים שלו - תחביב, אתגר, מחשבה. זה לא חייב להיות אישי מדי, אבל זה חייב להיות אותנטי.
  • ימי הולדת וחגים: אל תזלזלו בחשיבות של חגיגת אירועים משמחים ביחד. זה מראה שאכפת לכם.

המרכיב הסודי: אמפתיה וחמלה - הקשבה שהיא מעבר למילים

אוקיי, אז אנחנו יודעים קצת יותר אחד על השני. עכשיו צריך להתחיל להבין אחד את השני. וזה אומר להפעיל את שריר האמפתיה. להניח בצד את השיפוט, ולהיכנס לנעליים של האדם שמולנו.

אני קורא לזה ההקשבה השלישית.

לא רק להקשיב למילים שנאמרות, אלא גם למה שלא נאמר, לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרגשות שמסתתרים מאחורי המסכה.

איך מטפחים אמפתיה?

  • תרגול אקטיבי של הקשבה: תתמקדו באמת במה שהאדם השני אומר, בלי לתכנן את התגובה שלכם מראש. תשאלו שאלות פתוחות, תבקשו הבהרות, ותראו שאתם באמת מנסים להבין.
  • מודעות עצמית: תנסו לזהות את הדעות הקדומות וההטיות שלכם. תשאלו את עצמכם למה אתם מגיבים בצורה מסוימת לאנשים מסוימים.
  • פיתוח חמלה: תזכרו שכולם עושים את הכי טוב שהם יכולים, עם הכלים והמשאבים שיש להם. תנסו לראות את הטוב באנשים, גם כשהם מעצבנים או מתסכלים.

הכוח המניע: תקשורת פתוחה וכנה - בלי מסכות ובלי פוליטיקה

אמון לא יכול לפרוח בסביבה שבה אנשים מפחדים לדבר על מה שמפריע להם, שבה יש משחקי כוח, שבה כולם עסוקים בלהגן על עצמם. תקשורת פתוחה וכנה היא כמו אוויר לנשימה עבור קשרים בין-אישיים.

האתגר הוא, איך יוצרים סביבה כזאת?

הנה כמה כללים מנחים:

  • תקשורת ישירה: תדברו אחד עם השני ישירות, בלי ללכת מסביב ובלי לרכל מאחורי הגב. אם יש לכם בעיה עם מישהו, תגשו אליו ותנסו לפתור את זה ביחד.
  • משוב בונה: תלמדו לתת ולקבל משוב בצורה בונה. תתמקדו בהתנהגות, לא באופי. תתחילו במשהו חיובי, תציעו פתרונות, ותזכרו שתמיד אפשר להשתפר.
  • שקיפות: תשתפו מידע רלוונטי עם הצוות. כשאנשים מרגישים שהם חלק מהתמונה, הם יותר מעורבים ויותר מחויבים.

הדבק המחבר: הערכה וכבוד הדדי - לתת קרדיט ולחגוג הצלחות

כולנו רוצים להרגיש מוערכים. שרואים את העבודה הקשה שלנו, שמעריכים את התרומה שלנו, שמכבדים אותנו בתור בני אדם. הערכה וכבוד הדדי הם דלק שמניע צוות קדימה.

אז איך מראים הערכה?

  • מילים טובות: אל תתביישו להגיד תודה, לתת מחמאות, להכיר בכישורים של אחרים. מילה טובה יכולה לעשות פלאים.
  • תגמול הולם: תדאגו שהתגמול יהיה הוגן ומשקף את התרומה של כל אחד. זה לא חייב להיות רק כסף. זה יכול להיות גם הכרה פומבית, קידום, או אפילו סתם יום חופש.
  • חגיגת הצלחות: אל תשכחו לחגוג את ההצלחות של הצוות, גדולות כקטנות. זה מחזק את תחושת השייכות והגאווה.

הצעד האלגנטי: בניית אמון באמצעות עקביות ואמינות

אמון הוא לא משהו שמקבלים במתנה. הוא משהו שבונים לאט לאט, באמצעות עקביות ואמינות. תהיו האנשים שאפשר לסמוך עליהם, שאומרים מה שהם חושבים ועושים מה שהם אומרים.

איך עושים את זה?

  • אחריות אישית: תקחו אחריות על המעשים שלכם. תודו בטעויות, תתנצלו אם צריך, ותלמדו מהן.
  • עמידה בהבטחות: תעמדו בהבטחות שלכם. אם אמרתם שתעשו משהו, תעשו אותו. ואם אתם לא יכולים, תסבירו למה.
  • יושרה: תהיו ישרים עם עצמכם ועם אחרים. אל תשקרו, אל תרמו, אל תעגלו פינות.

המראה הכפולה: ראייה של עצמך דרך עיני הצוות

כדי לבנות קשרים בין-אישיים חזקים, צריך לדעת איך אנחנו נראים בעיני אחרים. זה אומר להיות מוכנים לקבל משוב, גם אם הוא לא תמיד נעים, ולהשתמש בו כדי להשתפר.

איך עושים את זה?

  • בקשת משוב: תשאלו את חברי הצוות מה הם חושבים עליכם. מה החוזקות שלכם? מה החולשות שלכם? מה אתם יכולים לעשות כדי להיות טובים יותר?
  • הקשבה פעילה: תקשיבו למשוב בלי להפריע או להצטדק. תנסו להבין את נקודת המבט של האדם השני.
  • נכונות להשתנות: תהיו מוכנים להשתנות. אם קיבלתם משוב שחוזר על עצמו, סימן שיש משהו שאתם צריכים לעבוד עליו.

אני, נועם אבירי, למדתי הרבה פעמים בדרך הקשה. אני זוכר פעם אחת, שחשבתי שאני עושה הכל נכון, אבל אז גיליתי שאנשים בצוות חושבים שאני שתלטן ולא מקשיב. זה כאב לי, אבל זה גם עזר לי לצמוח.

לסיום: הקסם שבנתינה לאחר

כשאתה נותן מעצמך, כשאתה עוזר לאחרים, כשאתה תומך בהם, אתה לא רק עוזר להם, אתה גם עוזר לעצמך. נתינה יוצרת תחושה של משמעות, של ערך, של חיבור. היא גורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו, וזה משפיע על כל מערכות היחסים שלנו.

אז תנו מעצמכם, תעזרו לאחרים, ותראו איך הקשרים הבין-אישיים שלכם פורחים. אני מבטיח לכם, זה שווה את זה.

איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות כבר מחר בבוקר כדי לחזק את הקשרים הבין-אישיים בצוות שלכם? שתפו אותי בתגובות!

A compass pointing towards the word Values, surrounded by diverse people working together harmoniously.
Featured

מצפן ערכי משותף: איך לגבש צוות מנצח שפועל בסינרגיה?

איך לגבש מצפן ערכי משותף בצוות גיוס כספים? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מסביר איך לבנות צוות מנצח שמכוון למטרה משותפת.

השעה הייתה 06:30 בבוקר. השמש רק החלה להציץ מעל האופק, ואני כבר ישבתי מול מסך המחשב, מנסה להבין איך לחבר צוות של אנשים מוכשרים לאוסף אחד מגובש, עם מצפן ערכי משותף. זה הרגיש כמו ניסיון להרכיב פאזל עם חלקים שלא מתאימים. ואז הבנתי – הפאזל הזה לא קיים. צריך לבנות אותו יחד.

אני נועם אבירי, ובעשור וחצי האחרון ליוויתי מאות ארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי צוותים מדהימים מתפרקים בגלל חוסר הסכמה על ערכים בסיסיים, וראיתי צוותים בינוניים הופכים למכונות גיוס כספים משומנות בזכות מחויבות משותפת למטרה. היום, אני רוצה לשתף אתכם בתהליך גיבוש ערכים משותפים, תהליך שלמדתי בדרך הקשה, עם לא מעט פגישות סוערות ודמעות מאחורי הקלעים.

הבעיה היא פשוטה: צוות בלי מצפן ערכי משותף הוא כמו ספינה בלי הגה. אתם יכולים להיות מלאים בכישרון ומוטיבציה, אבל בסוף תגיעו למקום הלא נכון. או גרוע מכך, תתקעו במקום. אבל איך מגבשים את המצפן הזה? איך יוצרים מכנה משותף בין אנשים עם רקע שונה, דעות שונות וניסיון שונה?

התשובה טמונה בתהליך יצירתי, כן, כמו סדנת אומנות, שבו כל חבר צוות לוקח חלק פעיל בבניית ה-DNA של הצוות. זה לא תהליך קל, זה דורש הקשבה, פתיחות ונכונות להתפשר. אבל התוצאה שווה את המאמץ.

אז בואו נצלול ישר למים העמוקים, ונגלה איך יוצרים מצפן ערכי משותף שינווט את הצוות שלכם להצלחה.

מה זה בכלל "ערך"? – פירוק מושגי יסוד

לפני שמתחילים לגבש, צריך להבין מה מגבשים. ערך הוא לא סתם מילה יפה שתלויה על הקיר במשרד. ערך הוא עקרון מנחה, מצפן פנימי שמכוון את ההתנהגות שלנו. ערכים הם התשובות לשאלות כמו: "מה חשוב לנו?", "מה אנחנו מוכנים לעשות כדי להשיג את המטרה שלנו?", "איך אנחנו מתייחסים אחד לשני?".

לדוגמה, ערך כמו "שקיפות" יכול להתבטא בפרקטיקה על ידי שיתוף מידע מלא עם כל חברי הצוות, גם כשמדובר במידע לא נעים. ערך כמו "חדשנות" יכול להתבטא בעידוד ניסוי וטעייה, גם אם זה אומר לקחת סיכונים ולפעמים להיכשל.

שים לב לשנייה הזו: כשאתה מסביר מה זה ערך, התרחק מההגדרה המילונית היבשה. תן דוגמאות קונקרטיות, כאלה שחברי הצוות יוכלו לראות איך הערך הזה מתבטא בחיי היומיום שלהם. זה הרגע שבו הערך הופך למשהו אמיתי, מוחשי, ולא רק מילה ריקה מתוכן.

שלב 1: גילוי עצמי – מה מניע אותך?

הבסיס לכל צוות הוא הפרט. כדי להבין את הצרכים של הקבוצה, כל חבר צוות צריך להתחיל במסע אישי של גילוי עצמי. שאלו את עצמכם:

  • מהם הערכים החשובים ביותר עבורי בעבודה? (יושרה, יצירתיות, שיתוף פעולה, מצוינות?)
  • מה מניע אותי לקום בבוקר ולעשות את מה שאני עושה? (תחושת שליחות, אתגר אינטלקטואלי, משמעות חברתית?)
  • מהם הקווים האדומים שלי? (דברים שאני לא מוכן לעשות או לקבל בשום פנים ואופן)

כמנטור, אני תמיד מעודד את המגייסים שלי לכתוב את התשובות שלהם. לא רק לחשוב עליהן, אלא ממש לכתוב. למה? כי הכתיבה מאלצת אותך להיות ספציפי, מדויק. היא חושפת את העומק שמתחת לעומק. ואז, היא הופכת את התובנות שלך למשהו מוחשי שאפשר לחלוק עם אחרים.

שלב 2: שיתוף אישי – האמת יוצאת לאור

אחרי שכל אחד עשה את עבודת הבית שלו, הגיע הזמן לשבת ביחד ולשתף. זה יכול להיות במפגש פנים אל פנים, בזום, או אפילו בפורום דיגיטלי מאובטח. העיקר הוא ליצור מרחב בטוח, כזה שבו אנשים מרגישים בנוח לחשוף את האמת שלהם, בלי פחד משיפוטיות או ביקורת.

בשלב הזה, תנו לכל אחד את הבמה. הקשיבו בתשומת לב, שאלו שאלות, אבל הימנעו מלתת עצות או להביע דעות. זכרו, המטרה היא להבין, לא לשנות.

"אני אף פעם לא אשכח את הפעם הראשונה שהעזתי לשתף צוות שלי בכישלון שעברתי," אני משתף, "הייתי בטוח שישפטו אותי, שיחשבו שאני לא מספיק טוב. אבל להפתעתי, קיבלתי תמיכה, אמפתיה, ואפילו רעיונות איך לצאת מהמצב. זה היה הרגע שבו הבנתי שהפגיעות היא לא חולשה, אלא כוח."

שלב 3: מיפוי ערכים – איפה אנחנו מצטלבים?

אחרי שכולם שיתפו, הגיע הזמן למצוא את המכנה המשותף. קחו את כל הערכים שעלו, כתבו אותם על לוח או על מסמך שיתופי, ונסו לזהות את הנקודות שבהן הערכים שלכם מצטלבים.

האם יש ערכים שחוזרים על עצמם אצל כמה חברי צוות? האם יש ערכים שנראים שונים אבל בעצם מבטאים את אותו הדבר? האם יש ערכים שסותרים אחד את השני?

חשוב לזכור שזה לא תחרות. אין ערכים "נכונים" ו"לא נכונים". המטרה היא למצוא את הערכים המשותפים, אלה שכולם יכולים להזדהות איתם ולהתחייב להם.

שלב 4: גיבוש והגדרה – ניסוח המצפן המשותף

אחרי שמצאתם את המכנה המשותף, הגיע הזמן לנסח את הערכים המשותפים. זה לא מספיק להגיד "חשובה לנו יושרה". צריך להגדיר מה זה אומר יושרה בפועל, בהקשר של העבודה שלכם.

נסחו כל ערך בצורה ברורה, תמציתית ומעוררת השראה. תנו דוגמאות קונקרטיות לאיך הערך הזה יתבטא בהתנהגות שלכם. תחשבו על זה כמו על כתיבת מניפסט – הצהרה על מי שאתם ומה שאתם מאמינים בו.

שלב 5: הטמעה – מחזון למציאות

גיבוש ערכים זה רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא הטמעה. איך הופכים את הערכים האלה לחלק מה-DNA של הצוות? איך מבטיחים שהם לא יישארו רק מילים יפות על הקיר?

הנה כמה רעיונות:

  • תקשורת: דברו על הערכים האלה באופן קבוע. הזכירו אותם בפגישות, בדוא"ל, בשיחות מסדרון.
  • דוגמה אישית: תהיו מודל לחיקוי. תראו לחברי הצוות איך אתם חיים את הערכים האלה בחיי היומיום שלכם.
  • משוב: תנו משוב אחד לשני על התנהגויות שמבטאות את הערכים, וגם על התנהגויות שלא.
  • הערכה: תציינו לשבח את חברי הצוות שמפגינים את הערכים בצורה יוצאת דופן.

מה שקרה כאן הוא 'אפקט ההדהוד', כשתורם שומע את אותה השמועה מ-3 מקורות שונים, גם אם הוא לא סומך על אף אחד מהם, בסוף יאמין בסיפור.

הצעד האלגנטי: איך בונים על ההצלחה?

אחרי שגיבשתם והטמעתם את הערכים, חשוב לעצור מדי פעם ולבדוק שהמצפן עדיין מכוון. ערכו סקירה תקופתית של הערכים, ושאלו את עצמכם:

  • האם הערכים האלה עדיין רלוונטיים עבורנו?
  • האם אנחנו עדיין חיים אותם בפועל?
  • האם יש ערכים חדשים שהיינו רוצים להוסיף?

זכרו, גיבוש ערכים הוא לא אירוע חד פעמי, אלא תהליך מתמשך. זה כמו לכוון כלי נגינה – צריך לעשות את זה כל הזמן, כדי לשמור על הצליל הנכון.

גיוס כספים דומה לכיוון תזמורת - לא מספיק שכל הנגנים מוכשרים, הם צריכים לנגן באותו קצב, באותו טון, ובדיוק ברגע הנכון. ובתור המנצח, אתה צריך להכיר את הפרטיטורה לפני ולפנים.

אז, מהו הצעד האלגנטי שלך?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור לגיוס כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי, ומסייע לארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם ולהשיג את המטרות שלהם. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" ואת "מודל המעגלים המתרחבים". הניסיון שלי כולל עבודה עם ארגונים גדולים וקטנים, מקומיים ובינלאומיים. אני מאמין שעבודת צוות ושיתוף פעולה הם המפתח להצלחה בגיוס כספים, ואני נרגש לעזור לארגונים לבנות צוותים מנצחים.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה 'בלתי אפשרי' אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

A team of fundraisers celebrating a successful campaign, emphasizing collaboration and recognition.
Featured

מעבר למספרים: מערכת התגמול הרב-ממדית שמכירה בהצלחות האמיתיות בגיוס כספים

גלו את מערכת התגמול הרב-ממדית החדשנית של נועם אבירי, שמכירה בהצלחות מעבר למספרים בגיוס כספים. מודל פורץ דרך לשיפור המוטיבציה והתוצאות בארגונים ללא מטרות רווח.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני עדיין בהיתי במסך. לא, לא היה מדובר בדוח הכספי הרבעוני – הפעם זה היה גרוע יותר. קיבלתי מייל מיו"ר הוועד המנהל, והכותרת ריצדה כמו נורת אזהרה: "נועם, אנחנו חייבים לדבר על התוצאות". נשמתי עמוק. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי כמו דג מחוץ למים, אבל הפעם ההימור היה גבוה במיוחד. לא רק שהיינו רחוקים מהיעד, אלא גם האווירה בצוות הייתה שחוקה. הרגשתי שאני עומד לאבד את האנשים הטובים ביותר שלי.

ואז, ברגע של ייאוש מוחלט, עלה לי רעיון. מה אם הבעיה היא לא בביצועים, אלא בדרך שבה אנחנו מודדים הצלחה? מה אם אנחנו מתמקדים רק במספרים, ומתעלמים מהמאמץ, היצירתיות והיחסים שאנשים בונים מאחורי הקלעים?

אני נועם אבירי, ואחרי 15 שנים של גיוס כספים, במהלכן חוויתי את הפסגות הגבוהות ביותר ואת הנפילות הכואבות ביותר, אני יכול לומר לך דבר אחד בוודאות: גיוס כספים הוא הרבה יותר ממספרים. הוא מערכת יחסים, אמנות השכנוע, ולפעמים גם קצת קסם. וזו הסיבה שפיתחתי את מערכת התגמול הרב-ממדית – מודל חדשני שמכיר בהצלחות מעבר למספרים.

מהי מערכת תגמול רב-ממדית?

בבסיסה, מערכת התגמול הרב-ממדית היא שינוי פרדיגמה. במקום להתמקד רק ביעדים כספיים, אנחנו מודדים ומעריכים מגוון רחב של היבטים, כולל:

  • יצירת קשרים: כמה קשרים חדשים יצרת עם תורמים פוטנציאליים? כמה פגישות קבעת?
  • שיפור מיומנויות: אילו קורסים או סדנאות השתתפת בהם כדי לשפר את כישוריך? אילו ספרים קראת?
  • תרומה לצוות: איך עזרת לחברי הצוות שלך להצליח? האם חילקת ידע? האם היית שם כדי לתמוך?
  • יצירתיות וחדשנות: האם העלית רעיונות חדשים? האם ניסית גישות לא שגרתיות?
  • חוסן והתמדה: איך התמודדת עם דחייה? האם ויתרת בקלות, או המשכת לנסות?

למה זה כל כך חשוב?

כי המספרים מספרים רק חלק מהסיפור. הם לא מספרים על הלילות ללא שינה, על הטלפונים שלא נענו, על הפגישות שבוטלו ברגע האחרון, או על הדחייה המתסכלת. הם לא מספרים על המאמץ הבלתי פוסק לשפר את העולם, צעד אחר צעד.

"העומק שמתחת לעומק," כפי שאני אוהב לומר, הוא מה שבאמת משנה. והעומק הזה מורכב ממרכיבים רבים, שלא תמיד ניתנים למדידה ישירה.

איך זה עובד בפועל?

1. הגדרה של קריטריונים: יחד עם הצוות, הגדירו קריטריונים ברורים ומדידים לכל אחד מההיבטים שציינתי. למשל, "יצירת קשרים" יכולה להימדד לפי מספר הפגישות שנקבעו, או מספר המיילים שנשלחו.

2. מעקב שוטף: השתמשו במערכת מעקב פשוטה כדי לתעד את ההישגים של כל אחד מהחברים בצוות. זה יכול להיות גליון אלקטרוני, או אפילו מחברת פשוטה.

3. משוב קבוע: הקדישו זמן למתן משוב קבוע לחברי הצוות. שבחו אותם על המאמץ, היצירתיות והתרומה לצוות. אל תתמקדו רק במספרים.

4. תגמול מגוון: הציעו תגמולים מגוונים, שמתאימים להישגים השונים. זה יכול להיות בונוס כספי, יום חופש, השתתפות בכנס מקצועי, או אפילו פשוט תודה מכל הלב.

התוצאות מדברות בעד עצמן

אחרי שהטמענו את מערכת התגמול הרב-ממדית, ראינו שינוי מדהים. לא רק שהגענו ליעדים הכספיים שלנו, אלא גם האווירה בצוות השתפרה פלאים. אנשים הרגישו מוערכים, מוטיבציה שלהם עלתה, והם היו מוכנים לקחת סיכונים וליזום.

ואני למדתי שיעור חשוב: לפעמים, הדרך הטובה ביותר להגיע למספרים היא להפסיק להתמקד בהם. "ההקשבה השלישית", כפי שאני קורא לה, מאפשרת לך להבין את הצרכים האמיתיים של הצוות שלך, ולתת להם את מה שהם באמת צריכים כדי להצליח.

אז מה עכשיו?

אני מזמין אותך לחשוב מחדש על הדרך שבה אתה מודד הצלחה בגיוס כספים. האם אתה מתמקד רק במספרים, או שאתה רואה את התמונה הגדולה יותר? איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני כאן כדי לעזור לך במסע הזה.

ב-15 השנים האחרונות, ליוויתי מאות מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הניסיון שלי משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ויחד פיתחתי תובנות חדשניות ומתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". אני משלב ידע ממומחים עולמיים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק עם עקרונות פסיכולוגיים מתחום הכלכלה ההתנהגותית. המטרה שלי היא אחת: לגרום לך להצליח בגדול, ובדרך שלך.

A compass pointing towards Growth in the center of a network of people.  The background is a cityscape representing the organization.
Featured

הערכת ביצועים הוליסטית: מצפן הצמיחה של המגייס

הערכת ביצועים הוליסטית: כלים חדשניים למדידה והערכה של מגייסי כספים, כולל שיטת הסולם הדינמי, מודל המעגלים המתרחבים ושיטת המראה המנטלית. מאת נועם אבירי.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. מולי ניצב מסמך הערכת הביצועים של הצוות שלי. דפים על גבי דפים של מספרים, גרפים וממוצעים. ובכל זאת, הרגשתי שפספסתי משהו מהותי. כאילו ניסיתי להבין סימפוניה באמצעות ניתוח תווים בודדים. באותו רגע הבנתי: אנחנו צריכים להפסיק למדוד רק את מה שמגייס הכספים עושה, ולהתחיל להבין איך הוא עושה זאת - ולמה.

אז מה זה בעצם אומר "הערכת ביצועים הוליסטית"? זה לא עוד טופס משוב שנתי, אלא תהליך מתמשך שמתמקד בצמיחה אישית ומקצועית, ולא רק בתוצאות הכספיות. זה מצפן שמכוון את המגייס למצוינות, ולא שוט שמאיים בענישה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים רבות של גיוס כספים – הצלחות וכישלונות כאחד – פיתחתי גישה חדשנית להערכת ביצועים, כזו שמתייחסת למגייס הכספים כאל אדם שלם, ולא רק כאל "מכונת תרומות". שילבתי ידע ממומחים עולמיים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, עם תובנות מתוך הפסיכולוגיה החיובית וכלכלה התנהגותית, כדי ליצור כלי עוצמתי לצמיחה.

במאמר הזה, אסביר איך ליישם את הגישה ההוליסטית הזו, אשתף כלים חדשניים שפיתחתי, ואדגים איך להפוך הערכת ביצועים ממקור לחרדה למנוע לצמיחה.

מה הבעיה בהערכות ביצועים מסורתיות?

הערכות ביצועים מסורתיות מתמקדות לרוב במדדים כמותיים בלבד: כמה כסף גויס, כמה פגישות נערכו, כמה הצעות הוגשו. הבעיה היא שהמדדים האלה מספרים רק חלק מהסיפור. הם לא מתייחסים לאיכות הקשרים שנבנו, ליצירתיות בפתרון בעיות, או לחוסן המנטלי שעוזר למגייס להתמודד עם דחייה.

לדוגמה, מגייס כספים שהצליח לגייס סכום גדול מאוד מתורם אחד, אבל תוך כדי כך פגע במערכת יחסים ארוכת טווח עם תורם קטן יותר, לא בהכרח ביצע עבודה טובה. הערכה הוליסטית תזהה את הפגיעה ותאפשר למגייס ללמוד מהטעויות שלו.

שלושת ה"למה" של הערכת ביצועים הוליסטית

כדי להבין באמת מה הופך מגייס כספים למצוין, אנחנו צריכים להתייחס לשלושה "למה":

1. למה המגייס עושה את מה שהוא עושה? מה המוטיבציה שלו? מה הערכים שהוא מביא איתו לעבודה? האם הוא מרגיש חיבור אמיתי למטרה של הארגון?

2. למה הוא עושה את זה ככה? מה סגנון העבודה שלו? אילו חוזקות הוא מביא איתו? אילו חולשות הוא צריך לשפר?

3. למה התוצאות הן כאלה? מה הסיבות האמיתיות להצלחה או לכישלון? האם זה קשור למאמץ אישי, לנסיבות חיצוניות, או לשילוב של שניהם?

אני משתמשת ב"מפה הרגשית של התורם" כדי לעזור למגייסי כספים לזהות מניעים עמוקים של תורמים ומשתמשת בעצמי בתרגילים דומים כדי להבין את ה"למה" של מגייס הכספים.

הכלים החדשניים להערכת ביצועים הוליסטית

כדי לענות על שלושת ה"למה" האלה, פיתחתי מספר כלים חדשניים:

  • "שיטת הסולם הדינמי" לשיחות משוב מתמשכות: במקום פגישת משוב שנתית אחת, אני ממליץ על סדרה של שיחות קצרות וקבועות, בהן המגייס מקבל משוב בזמן אמת על ההתקדמות שלו. השיחות האלה מתמקדות לא רק בתוצאות, אלא גם בשיפור מיומנויות, בהתמודדות עם אתגרים, ובחיזוק המוטיבציה. זהו כלי שבו אני משתמש לעיתים קרובות בייעוצים שלי כשאני משלבת שיחה שבועית של 15 דקות לדיוק טקטיקות.
  • "מודל המעגלים המתרחבים" להערכת איכות הקשרים: אני מבקש מהמגייס לדרג את מערכות היחסים שלו עם תורמים שונים, ולציין את מידת האמון, ההערכה, והמחויבות ההדדית. זה מאפשר לזהות נקודות תורפה ולפתח אסטרטגיות לחיזוק הקשרים.
  • "שיטת המראה המנטלית" לשיקוף עצמי: אני מלמד את המגייס טכניקות של מדיטציה ומיינדפולנס, כדי לעזור לו להיות מודע למחשבות ולרגשות שלו במהלך העבודה. זה מאפשר לו לזהות דפוסים שליליים ולשנות אותם. לדוגמה, אם המגייס מרגיש חרדה לפני פגישה עם תורם גדול, הוא יכול להשתמש בטכניקה הזו כדי להרגיע את עצמו ולהגיע לפגישה בביטחון.
  • "גישת המשוב התלת-שלבית" לשיפור מתמיד: אני מלמד את המגייס לבקש משוב משלושה מקורות שונים: מהמנהל שלו, מהעמיתים שלו, ומהתורמים שלו. זה מאפשר לקבל תמונה רחבה ומאוזנת של הביצועים.

המדדים ההוליסטיים שאנחנו מודדים

אז אילו מדדים הוליסטיים אנחנו מודדים? הנה כמה דוגמאות:

  • איכות הקשרים: מידת האמון והמחויבות ההדדית בין המגייס לתורמים.
  • יצירתיות: היכולת למצוא פתרונות חדשים לאתגרים בגיוס כספים.
  • חוסן מנטלי: היכולת להתמודד עם דחייה ולשמור על מוטיבציה.
  • שיתוף פעולה: היכולת לעבוד בצוות ולהשיג מטרות משותפות.
  • אתיקה: שמירה על כללי האתיקה המקצועית ועל ערכי הארגון.

חשוב לזכור שהמדדים האלה הם לא רק מספרים. הם משקפים את הדרך שבה המגייס תופס את עצמו, את העולם, ואת המקום שלו בתוכו.

הערכת ביצועים הוליסטית: מסע, לא יעד

הערכת ביצועים הוליסטית היא לא תהליך חד-פעמי, אלא מסע מתמשך של צמיחה אישית ומקצועית. זה דורש מחויבות מצד המגייס, מצד המנהל, ומצד הארגון כולו.

אני מזמינה אותך לשתף בתגובות שלך וטיפים מהשטח, כדי שנלמד ונגדל ביחד. איזה צעד "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי בשבוע הקרוב?

---

אני נועם אבירי, מומחה-על בגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. עם שילוב של ידע תיאורטי מעמיק, ניסיון מעשי עשיר ותובנות חדשניות, אני מסייע לארגונים למצות את הפוטנציאל הגיוסי שלהם ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

Team of fundraiser celebrating a success.
Featured

איך הורדנו את שיעור העזיבה מ-35% ל-5% בשנה אחת: טכניקות שימור צוות בגיוס כספים

איך ארגון ללא מטרות רווח הוריד את שיעור העזיבה מ-35% ל-5% בשנה אחת? נועם אבירי חושף את הטכניקות והתובנות המרכזיות לשימור צוות מצליח בגיוס כספים.

השבוע, קיבלתי טלפון ממנכ"לית של עמותה מוכרת – קול מיואש בקצה השני. "נועם, אנחנו מדממים אנשים. צוות הגיוס מתפרק. איך עוצרים את זה?". שנה קודם לכן, הם היו בשיעור תחלופה של 35%. זה אומר שאחד מכל שלושה מגייסי כספים עזב כל שנה. סיוט לכל ארגון. אני יכול לומר לך ממקום של ניסיון אישי כואב, שאין דבר יותר משתק מאשר לראות צוות מגובש מתפורר לנגד עיניך. זה לא רק עניין של כסף – זה פוגע במוטיבציה, בתרבות הארגונית, ובסופו של דבר, ביכולת לגייס כספים.

אבל הסיפור הזה, למרות שהוא מתחיל בקושי, הוא סיפור של תקווה. כי שנה אחרי אותו טלפון, אותה עמותה עמדה על שיעור תחלופה של 5% בלבד. איך עשינו את זה? זה לא היה קסם, ולא איזו נוסחה סודית. זה היה תהליך של שינוי תרבותי עמוק, ששם את האנשים במרכז.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים בתחום, למדתי שהצלחה בגיוס כספים תלויה קודם כל באנשים. בלי צוות חזק, מחוייב ובעל תחושת שייכות, גם האסטרטגיה המבריקה ביותר לא תעבוד. אני לא אומר את זה ממקום של תיאוריה – עברתי את זה על בשרי. ראיתי צוותים מצליחים מתפרקים בגלל ניהול לקוי, חוסר הערכה ושחיקה. ולמדתי מזה.

המאמר הזה לא יספר לכם על בונוסים, תנאים מפנקים או ימי כיף. הוא יספר לכם על עקרונות עמוקים יותר, שמניעים אנשים להישאר, לתת את הנשמה, ולהרגיש גאווה בעבודה שלהם. אני אשתף אתכם בתובנות שפיתחתי במהלך השנים, ובטכניקות פרקטיות שאפשר ליישם כבר מחר בבוקר. נתחיל?

מה עומד מאחורי עזיבת עובדים? ניתוח שורש הבעיה

לפני שניגשים לפתרונות, חשוב להבין מה באמת גורם לאנשים לעזוב. נכון, משכורת היא פקטור, אבל היא רחוקה מלהיות היחידה, ולפעמים היא אפילו לא העיקרית. אחרי הכל, מגייס כספים מצוין הוא נכס – הוא יכול למצוא עבודה בכל מקום. מה שגורם לו להישאר זה משהו אחר.

  • חוסר הערכה: מגייסי כספים נמצאים תחת לחץ עצום. הם צריכים לעמוד ביעדים, להתמודד עם דחייה, ולעיתים קרובות מרגישים שהעבודה שלהם לא מוערכת. אם הם לא מקבלים הכרה על המאמצים שלהם, הם יחפשו מקום שבו כן יקבלו.
  • שחיקה: גיוס כספים היא עבודה תובענית רגשית. מגייסי כספים צריכים להיות אמפתיים, סבלניים ונחושים. אם הם לא מקבלים תמיכה רגשית מספקת, הם עלולים להישחק.
  • חוסר אפשרויות קידום: אנשים רוצים להתפתח ולגדול. אם הם מרגישים תקועים, הם יחפשו מקום שבו יוכלו להתקדם.
  • תרבות ארגונית רעילה: סביבת עבודה שלילית, חוסר אמון ותחרותיות יתר יגרמו לאנשים לברוח.
  • חוסר משמעות: מגייסי כספים רוצים להרגיש שהם עושים משהו משמעותי. אם הם לא מחוברים למשימה של הארגון, הם יחפשו מקום שבו הם יוכלו לעשות שינוי אמיתי.

אלה רק חלק מהסיבות, אבל המכנה המשותף לכולן הוא תחושה של ניתוק – ניתוק מהמשימה, מהארגון, ומהעצמי. המשימה שלנו כמנהיגים היא ליצור חיבורים.

בונים תרבות של הערכה: יותר ממילים יפות

הערכה אמיתית היא לא רק לתת מחמאות מדי פעם. היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית. איך עושים את זה?

  • משוב קבוע ובזמן: אל תחכו לביקורת ביצועים שנתית כדי לתת משוב. תנו משוב קבוע ובזמן, גם על הצלחות קטנות. תתמקדו בהתנהגות, ולא באישיות. לדוגמה: "אהבתי איך התמודדת עם השאלה הקשה של התורם בפגישה. היית רגוע, ממוקד ומכבד."
  • הכרה פומבית: תכירו בהצלחות של הצוות בפומבי. תעלו אותם על נס, תספרו על ההישגים שלהם בישיבות צוות, בחדשות ארגוניות, או ברשתות החברתיות. אבל תעשו את זה בצורה אותנטית, לא מאולצת.
  • הזדמנויות למידה ופיתוח: השקיעו בהכשרה ופיתוח של הצוות. תשלחו אותם לכנסים, סדנאות, או קורסים מקוונים. תאפשרו להם לרכוש מיומנויות חדשות ולצמוח. תראו להם שאתם משקיעים בהם, ושאתם מאמינים בפוטנציאל שלהם. אני מכיר מנהל גיוס כספים שהקדיש שעה בשבוע ללמד את הצוות שלו על כלכלה התנהגותית. זה לא רק שיפר את הביצועים שלהם – זה גם הראה להם שהוא מעריך את האינטליגנציה שלהם.
  • גמישות: תאפשרו לעובדים לעבוד מהבית, לקבוע את שעות העבודה שלהם, או לקחת הפסקות קצרות במהלך היום. תסמכו עליהם שיעשו את העבודה שלהם, ותנו להם את החופש לעשות את זה בדרך שהכי מתאימה להם. זכרו, אנחנו לא מוכרים שעות – אנחנו מוכרים תוצאות.

אבל הכי חשוב – תהיו אמיתיים. אנשים יכולים להריח צביעות מקילומטרים. הערכה אמיתית מגיעה ממקום של כבוד ואמון.

לוחמים בשחיקה: לא רק עוד יום במשרד

שחיקה היא מגיפה שקטה בעולם גיוס הכספים. מגייסי כספים נחשפים לסיפורים קשים, מתמודדים עם דחייה, ונמצאים תחת לחץ עצום. אם לא נטפל בשחיקה, היא תכרסם במוטיבציה, בבריאות הנפשית, ובסופו של דבר, ביכולת של הצוות לתרום.

  • הגדרת גבולות ברורים: תעזרו לעובדים להגדיר גבולות ברורים בין העבודה לחיים האישיים. תעודדו אותם לכבות את הטלפון אחרי שעות העבודה, לא לבדוק מיילים בסופי שבוע, ולקחת חופשות סדירות.
  • תמיכה רגשית: תספקו לעובדים תמיכה רגשית. תאפשרו להם לדבר על הקשיים שלהם, לחלוק את התסכולים שלהם, ולקבל תמיכה מחברי הצוות או ממטפל מקצועי. אני מכיר ארגון שהזמין פסיכולוג קליני להעביר סדנה על ניהול לחצים לצוות הגיוס. זה לא רק עזר להם להתמודד עם הלחץ – זה גם הראה להם שהארגון דואג לבריאות הנפשית שלהם.
  • משימות מגוונות: תתנו לעובדים משימות מגוונות ומאתגרות. אל תתנו להם לעשות את אותו הדבר יום אחרי יום. תאפשרו להם להתנסות בתחומים חדשים, ללמוד מיומנויות חדשות, ולהרגיש שהם מתפתחים.
  • חיבור למשימה: תזכירו לעובדים את החשיבות של העבודה שלהם. תספרו להם על האנשים שהם עוזרים להם, על השינוי שהם עושים בעולם. תאפשרו להם לפגוש את האנשים שהם עוזרים להם, לשמוע את הסיפורים שלהם, ולהרגיש את ההשפעה של העבודה שלהם. כשהמגייסים מרגישים מחוברים למשימה, הם מוכנים לעבוד קשה יותר, להתמודד עם קשיים, ולהישאר נאמנים לארגון.

אל תשכחו – גם אתם, כמנהיגים, צריכים לדאוג לעצמכם. שחיקה היא מדבקת. אם אתם לא תשמרו על עצמכם, לא תוכלו לשמור על הצוות שלכם.

אופק של צמיחה: איך יוצרים מסלולי קריירה?

אחד הגורמים העיקריים לעזיבה הוא תחושה של תקיעות. אנשים רוצים לדעת שיש להם לאן להתקדם, שיש להם הזדמנויות ללמוד ולגדול. אם הם מרגישים שהם תקועים באותה נקודה, הם יחפשו מקום שבו יוכלו להתפתח.

  • מסלולי קידום ברורים: תגדירו מסלולי קידום ברורים ומובנים. תסבירו לעובדים מה הם צריכים לעשות כדי להתקדם, אילו מיומנויות הם צריכים לרכוש, ואילו יעדים הם צריכים לעמוד בהם.
  • הזדמנויות למידה ופיתוח: תספקו לעובדים הזדמנויות למידה ופיתוח. תשלחו אותם לכנסים, סדנאות, או קורסים מקוונים. תאפשרו להם לרכוש מיומנויות חדשות ולצמוח.
  • מנטורינג: תשדכו עובדים ותיקים לעובדים חדשים. תאפשרו לעובדים ותיקים לחלוק מהניסיון שלהם, לתת עצות, ולעזור לעובדים חדשים להתפתח.
  • רוטציה בתפקידים: תאפשרו לעובדים להתנסות בתפקידים שונים. תתנו להם הזדמנות ללמוד על תחומים חדשים, לרכוש מיומנויות חדשות, ולהרחיב את האופקים שלהם.

השקעה בפיתוח העובדים היא השקעה בעתיד הארגון. כשהעובדים מרגישים שהם מתפתחים, הם יהיו יותר מחוייבים, יותר יצירתיים ויותר פרודוקטיביים.

יוצרים תרבות ארגונית חיובית: יותר מסיסמאות

תרבות ארגונית היא האווירה הכללית במקום העבודה. היא כוללת את הערכים, הנורמות, האמונות וההתנהגויות שמאפיינות את הארגון. תרבות ארגונית חיובית יכולה למשוך ולשמר עובדים מצוינים, בעוד שתרבות ארגונית רעילה יכולה לגרום לעובדים לברוח.

  • תקשורת פתוחה וכנה: תעודדו תקשורת פתוחה וכנה. תאפשרו לעובדים להביע את דעותיהם, לחלוק את הרעיונות שלהם, ולשאול שאלות. תהיו שקופים לגבי החלטות, שינויים ואתגרים.
  • אמון וכבוד: תבססו את התרבות הארגונית על אמון וכבוד. תסמכו על העובדים שיעשו את העבודה שלהם, תכבדו את דעותיהם, ותתייחסו אליהם בכבוד.
  • שיתוף פעולה ועבודת צוות: תעודדו שיתוף פעולה ועבודת צוות. תאפשרו לעובדים לעבוד יחד, לחלוק ידע ומשאבים, ולתמוך אחד בשני.
  • הכלה וגיוון: תצרו סביבת עבודה מכילה ומגוונת. תקבלו בברכה אנשים מכל הרקעים, המגדרים, הגילאים והדעות. תכבדו את ההבדלים, ותאפשרו לכל אחד להרגיש שייך.
  • הומור וכיף: אל תשכחו לצחוק וליהנות. תארגנו פעילויות חברתיות, משחקים, או תחרויות. תיצרו סביבת עבודה כיפית ונעימה.

תרבות ארגונית היא לא משהו שאפשר לכפות מלמעלה. היא צומחת מלמטה למעלה, מתוך האינטראקציות היומיומיות בין העובדים. כמנהיגים, אתם צריכים להיות מודל לחיקוי, להדגים את הערכים שאתם רוצים לראות בתרבות הארגונית.

מחברים למשמעות: יותר מכסף

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא עבודה של משמעות. מגייסי כספים עוזרים לארגונים לעשות שינוי בעולם, לעזור לאנשים, ולפתור בעיות חברתיות. אם העובדים לא מחוברים למשמעות הזו, הם יחפשו אותה במקום אחר.

  • תזכירו את המשימה: תזכירו לעובדים את המשימה של הארגון, את הערכים שלו, ואת ההשפעה שלו על העולם.
  • תאפשרו להם לפגוש את האנשים שהם עוזרים להם: תאפשרו לעובדים לפגוש את האנשים שהם עוזרים להם, לשמוע את הסיפורים שלהם, ולהרגיש את ההשפעה של העבודה שלהם.
  • תעודדו התנדבות: תעודדו עובדים להתנדב בארגון או בקהילה.
  • תספרו סיפורים: תספרו סיפורים על ההשפעה של הארגון. תספרו על האנשים שהשתנו חייהם בזכות הארגון, על הבעיות שנפתרו בזכות הארגון, ועל השינוי שהארגון עושה בעולם.

כשאנשים מרגישים שהם עושים משהו משמעותי, הם יהיו יותר מחוייבים, יותר פרודוקטיביים, ויותר נאמנים לארגון. הם לא יראו בעבודה שלהם רק מקור פרנסה, אלא גם מקור משמעות וגאווה.

אז איך הורדנו את שיעור העזיבה מ-35% ל-5%? לא היה פתרון קסם. היה תהליך של שינוי תרבותי עמוק, ששם את האנשים במרכז. שינינו את הגישה שלנו, שיפרנו את התקשורת, השקענו בפיתוח, והכי חשוב - התחלנו להקשיב. ואתם יודעים מה? זה עבד.

מה שהכי חשוב לקחת מהסיפור הזה הוא ששימור עובדים הוא לא רק עניין של טקטיקות. זה עניין של תרבות, של ערכים, של ראיית האנשים שלכם כנכס הכי יקר שיש לכם. אז לפני שאתם רצים להעלות משכורות או להוסיף הטבות, תשאלו את עצמכם - האם אנחנו באמת מעריכים את האנשים שלנו? האם אנחנו נותנים להם את התמיכה שהם צריכים? האם אנחנו יוצרים סביבת עבודה שבה הם יכולים לשגשג? אם התשובה היא כן, אז אתם כבר בדרך הנכונה.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות את הטיפים שלכם לשימור עובדים. מה עובד אצלכם? אילו אתגרים אתם מתמודדים איתם? יחד נוכל ללמוד ולצמוח.

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.