השבוע, אחרי כנס גדול בו פגשתי עשרות מגייסי כספים, עלתה בי מחשבה מטרידה: כמה מאיתנו באמת מרגישים בנוח לחשוף חולשה? כמה מאיתנו מוכנים להודות בפני תורם, או אפילו בפני עצמנו, שלא הכל מושלם? התשובה, לצערי, היא מעט מדי. ואני אומר "לצערי" כי גיליתי, שוב ושוב, שהפגיעות המחושבת היא אחד מכלי העבודה החזקים ביותר שיש לנו.
אני נועם אבירי, ואם יש משהו שלמדתי ב-15 שנותיי בגיוס כספים, זה שהתורמים לא מחפשים מושלמות. הם מחפשים אותנטיות. הם מחפשים חיבור אנושי. והדרך הטובה ביותר ליצור את החיבור הזה היא לא לפחד להראות מי אנחנו באמת - עם הפגמים והחולשות שלנו.
במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתך את התובנות שלי לגבי כוחה של פגיעות מחושבת, ולתת לך כלים פרקטיים איך לשלב אותה בעבודה שלך. אני לא הולך לספר לך שזה קל. זה לא. אבל אני כן מבטיח לך שזה שווה את זה.
המיתוס של המגייס המושלם: למה כנות עדיפה על הצגה
כולנו מכירים את הדמות הקלאסית של המגייס המושלם: חליפה מגוהצת, חיוך הוליוודי, ורשימת הישגים אינסופית. אבל בואו נודה על האמת: הדמות הזו לא אמינה. תורמים מריחים חוסר אותנטיות מקילומטרים. הם רוצים לדעת שהם מדברים עם בן אדם, לא עם רובוט משומן.
אני זוכר פעם, בפגישה עם תורם פוטנציאלי מאוד חשוב, שפשוט "נתקעתי". שכחתי את השם של הפרויקט שאני אמור להציג, והתחלתי לגמגם. במקום לנסות להסתיר את הבלבול שלי, פשוט צחקתי ואמרתי: "סליחה, אני פשוט קצת לחוץ. אני כל כך מאמין בפרויקט הזה, שאני רוצה להציג אותו בצורה הכי טובה שאפשר." להפתעתי, התורם חייך ואמר: "אני מבין אותך לגמרי. בוא ניקח נשימה עמוקה ונתחיל מחדש."
ברגע הזה, הבנתי משהו חשוב: הכנות שלי הפכה אותי לאנושי בעיני התורם. היא יצרה קרבה, ונתנה לי הזדמנות לבנות אמון.
איך יוצרים חיבור אמיתי באמצעות פגיעות מחושבת?
אז איך עושים את זה בפועל? איך משלבים פגיעות בעבודה שלנו בלי להפוך לקורבן או לספר את כל החיים שלנו בפני כל תורם? הנה כמה טיפים:
- שתף כישלונות קטנים: במקום רק לדבר על ההצלחות שלך, שתף גם בכישלונות קטנים שלמדת מהם. לדוגמה: "בפגישה הקודמת שלי עם תורם, לא הקשבתי מספיק לצרכים שלו. למדתי מכך שעכשיו אני מקדיש יותר זמן להכנה ולמחקר מקדים."
- הודה בחולשות: אל תפחד להודות שאתה לא יודע הכל. לדוגמה: "אני לא מומחה בשיווק דיגיטלי, אבל אני עובד עם צוות מדהים שיכול לעזור לנו לבנות קמפיין אפקטיבי."
- הראה את הפחדים שלך: שתף בפחדים או בחששות שלך לגבי הפרויקט או הארגון. לדוגמה: "אני מודאג מכך שלא הצלחנו לגייס מספיק כספים כדי להשיג את המטרות שלנו השנה, אבל אני מאמין שאם נעבוד ביחד, נוכל להתגבר על האתגר הזה."
- השתמש בסיפורים אישיים: שתף בסיפורים אישיים שמדגימים את הערכים שלך ואת המחויבות שלך למטרה. לדוגמה: "גדלתי בשכונה ענייה, ואני יודע מה זה אומר להילחם על כל הזדמנות. לכן אני כל כך נחוש לעזור לילדים ממשפחות מעוטות יכולת להגשים את החלומות שלהם."
חשוב לזכור: הפגיעות צריכה להיות מחושבת ואותנטית. אל תשתף מידע אישי מדי או תעמיד פנים שאתה פגיע כשאתה לא. המטרה היא לא לעורר רחמים, אלא ליצור חיבור אנושי אמיתי.
העומק שמתחת לעומק: מה תורמים באמת מחפשים?
תורמים לא מחפשים רק לתת כסף. הם מחפשים משמעות. הם רוצים לדעת שהכסף שלהם עושה שינוי אמיתי בעולם. והדרך הטובה ביותר לשכנע אותם בכך היא להראות להם את הלב שלך. להראות להם שאתה באמת אכפת לך.
אני תמיד אומר למגייסי כספים שאני מלווה: "תזכרו, אתם לא רק מגייסים כסף. אתם מגייסים שותפים למטרה. ואם אתם לא מוכנים להיות פגיעים, איך אתם מצפים מהם להצטרף אליכם?"
צעד אלגנטי: תרגול מנטלי לפני הפגישה הקריטית הבאה שלך
אני רוצה להציע לך תרגול מנטלי פשוט שיעזור לך להיות יותר פגיע בפגישה הקריטית הבאה שלך. אני קורא לזה "שיטת המראה המנטלית":
1. דמיין את עצמך מול המראה: דמיין את עצמך עומד מול מראה, ומסתכל על עצמך בעיניים אוהבות וחומלות.
2. זהה את הפחדים שלך: שאל את עצמך: "מה הפחדים הכי גדולים שלי לגבי הפגישה הזו?" רשום את כל הפחדים שעולים לך בראש.
3. קבל את הפחדים שלך: אמור לעצמך: "אני מקבל את הפחדים שלי. הם חלק ממני, ואני לא צריך להילחם בהם."
4. זהה את החוזקות שלך: שאל את עצמך: "מה החוזקות הכי גדולות שלי שאני יכול להביא לפגישה הזו?" רשום את כל החוזקות שעולות לך בראש.
5. אמץ את החוזקות שלך: אמור לעצמך: "אני אמץ את החוזקות שלי. אני אשתמש בהן כדי להתגבר על הפחדים שלי ולהצליח בפגישה."
6. דמיין את ההצלחה שלך: דמיין את עצמך מצליח בפגישה. דמיין את עצמך בונה קשר אמיתי עם התורם, ומקבל ממנו תמיכה לפרויקט שלך.
התרגול הזה יעזור לך להרגיש יותר בטוח בעצמך, ויאפשר לך להיות יותר פגיע ואותנטי בפגישה שלך.
ההקשבה השלישית: מעבר למילים - הקשבה למה שלא נאמר
אחד הדברים החשובים ביותר בפגישה עם תורמים הוא היכולת להקשיב לא רק למילים שהם אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית".
ההקשבה השלישית דורשת ממך להיות נוכח ברגע, להתבונן בשפת הגוף של התורם, ולהקשיב לטון הדיבור שלו. היא דורשת ממך לשים לב לניואנסים הקטנים שיכולים לרמז על מה שהתורם באמת חושב או מרגיש.
לדוגמה, אם התורם אומר שהוא "יבחן" את ההצעה שלך, אבל לא יוצר קשר עין, ייתכן שהוא לא באמת מתכוון לכך. או אם התורם שואל שאלות קצרות וענייניות, ייתכן שהוא לא באמת מעוניין בפרטים, אלא רק רוצה לסיים את הפגישה.
ככל שתתרגל יותר את ההקשבה השלישית, כך תוכל להבין טוב יותר את הצרכים והרצונות של התורמים שלך, וליצור איתם קשרים חזקים יותר.
סיום: איזה 'בלתי אפשרי' אתה הופך לאפשרי השבוע?
אז מה למדנו היום? למדנו שהפגיעות המחושבת היא כלי עבודה חזק שיכול לעזור לנו ליצור חיבורים אנושיים אמיתיים עם תורמים. למדנו איך לשלב פגיעות בעבודה שלנו בצורה אותנטית ויעילה. ולמדנו איך להקשיב לא רק למילים שהתורמים אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים.
השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה 'בלתי אפשרי' אתה הופך לאפשרי השבוע? האם אתה מוכן לשתף בכישלון קטן שלמדת ממנו? האם אתה מוכן להודות בחולשה? האם אתה מוכן להראות את הלב שלך?
אני מאמין שאתה יכול. ואני מאמין שאם תעשה את זה, תראה תוצאות מדהימות.
*
אני נועם אבירי, יועץ ומנטור לגיוס כספים. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני מומחה לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, פסיכולוגיה של נתינה ותרומה, ותקשורת מתקדמת בפגישות ושיחות עם תורמים. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי לעזור לארגונים ללא מטרות רווח להשיג את יעדי הגיוס שלהם.