הדממה הייתה כבדה. הרגע סיימתי להציג את מצגת התקציב השנתית לוועד המנהל, ועכשיו, כשהגעתי לשקף התרומות הצפויות, נפלה שתיקה מוחלטת. ידעתי שהם מחכים לשמוע מתי אני מתכנן ללחוץ על ההדק ולבקש את התרומות הגדולות, אלה שבאמת יעשו את ההבדל. האם לחכות לסוף השנה? האם להתחיל כבר עכשיו, באגרסיביות? האם יש בכלל "זמן נכון"?
אספר לכם משהו: בעבר, הייתי מאמין שהתזמון הוא עניין של מזל, של אינטואיציה. אבל אחרי שנים של ניסוי וטעייה, פיתחתי שיטה – "שיטת הסולם הדינמי" – שמראה איך לתזמן את הבקשה בצורה מותאמת אישית לכל תורם, ולהגדיל משמעותית את הסיכויים להצלחה. זה לא קסם, זה עבודה קשה, אבל זה עובד.
אני נועם אבירי, יועץ גיוס כספים ומומחה לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אתם יודעים, אני מלווה מגייסי כספים כבר שנים, רואה אותם מצליחים ונכשלים, ולמדתי שהסוד האמיתי הוא לא רק מה אתה מבקש, אלא מתי אתה מבקש. הניסיון שלי, בשילוב עם תובנות מעולם הפסיכולוגיה של הנתינה, מאפשר לי לראות את התמונה הגדולה ולהתאים את הגישה לכל ארגון ולכל תורם.
אז בואו נצלול פנימה.
העומק שמתחת לעומק: הפסיכולוגיה של התזמון
הדבר הראשון שצריך להבין הוא שתזמון הבקשה לתרומה אינו רק עניין טכני. הוא נוגע בלב הפועם של מערכת היחסים בינך לבין התורם. הוא משקף את ההבנה שלך את הצרכים, הרצונות והערכים שלו.
אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב לא רק למה שהתורם אומר במילים, אלא גם למה שהוא משדר בשפת הגוף, בטון הדיבור, ובהיסטוריה של מערכת היחסים ביניכם.
חשבו על זה רגע: האם הייתם מבקשים מחבר טובה גדולה ברגע שהוא בדיוק קיבל בשורה רעה? כמובן שלא. גיוס כספים הוא לא שונה.
אז מהם הגורמים שמשפיעים על התזמון הנכון?
- מחזור הנתינה של התורם: לכל תורם יש מחזור נתינה אישי, המושפע מגורמים כמו תקציב אישי, עונת השנה, ואירועים משפחתיים. הבנת המחזור הזה מאפשרת לך לתזמן את הבקשה ברגע האופטימלי עבורו.
- שלב מערכת היחסים: האם זה תורם חדש או תורם ותיק? ככל שמערכת היחסים עמוקה יותר, כך תוכל להיות ישיר יותר בבקשה.
- הלך הרוח הכללי: האם יש אירועים אקטואליים המשפיעים על מצב הרוח של התורם? האם יש תקופות בשנה שבהן אנשים נוטים להיות נדיבים יותר?
- ההקשר הספציפי: מה קורה בארגון שלך? האם יש פרויקט חדש ומרגש שאתה רוצה לקדם? האם יש משבר שדורש תרומה מיידית?
שיטת הסולם הדינמי: איך ליישם את זה בפועל
אז איך מתרגמים את כל התיאוריה הזו למעשים? כאן נכנסת לתמונה "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי. השיטה מבוססת על הרעיון שמערכת יחסים עם תורם היא כמו טיפוס על סולם – אתה צריך לעלות שלב אחר שלב, בקצב הנכון, כדי להגיע לפסגה.
השלבים בשיטה:
1. הכרות ראשונית: בשלב הזה, המטרה היא ליצור קשר ראשוני עם התורם, להכיר אותו, ולהבין את תחומי העניין שלו. זה הזמן להזמין אותו לאירוע, לשלוח לו ניוזלטר, או סתם להתקשר להגיד שלום.
2. הערכה הדדית: בשלב הזה, המטרה היא לבנות אמון ולהראות לתורם שהארגון שלך עושה עבודה חשובה. זה הזמן לשתף אותו בסיפורי הצלחה, להזמין אותו לסיור בארגון, או להציג לו את הצוות.
3. מעורבות: בשלב הזה, המטרה היא להפוך את התורם למעורב יותר בפעילות הארגון. זה הזמן להזמין אותו להשתתף בפרויקט, להתנדב, או לתת משוב.
4. שותפות: בשלב הזה, המטרה היא להפוך את התורם לשותף מלא בפעילות הארגון. זה הזמן להזמין אותו להצטרף לוועד המנהל, לתת לו תפקיד מפתח בפרויקט, או לבקש ממנו תרומה משמעותית.
איך התזמון נכנס לתמונה?
התזמון של הבקשה לתרומה צריך להיות מותאם לשלב שבו נמצא התורם בסולם. אם אתה מבקש תרומה גדולה מדי בשלב מוקדם מדי, אתה עלול להבריח אותו. אם אתה מחכה יותר מדי זמן, אתה עלול לפספס הזדמנות.
הנה כמה דוגמאות:
- תורם חדש: אל תבקש תרומה גדולה בפגישה הראשונה. במקום זאת, התמקד ביצירת קשר אישי, בהצגת הארגון, ובהבנת תחומי העניין של התורם. בקש תרומה קטנה יותר, שמטרתה "לבדוק את המים".
- תורם ותיק: אם יש לך מערכת יחסים טובה עם התורם, אתה יכול להיות ישיר יותר בבקשה. הסבר לו את הצרכים של הארגון, את ההשפעה של התרומה שלו, ובקש סכום משמעותי.
- תורם מעורב: אם התורם מעורב בפעילות הארגון, אתה יכול לבקש ממנו תרומה שתעזור לו לקדם את הפרויקט שהוא תומך בו. לדוגמה, אם הוא מתנדב בתוכנית מלגות, אתה יכול לבקש ממנו תרומה שתאפשר להעניק מלגות נוספות.
מעבר לפגישה: טכניקות מיקרו-תזמון
אבל התזמון לא נגמר בהחלטה מתי להיפגש או להתקשר. הוא נכנס לרזולוציה של שניות בודדות בתוך הפגישה עצמה.
אני קורא לזה "עדשת המיקרוסקופ" – היכולת לפרק את הרגעים הקריטיים ביותר בשיחה עם התורם לחלקיקיהם הקטנים ביותר, ולהבין את הדינמיקה העדינה שמתרחשת ביניכם.
שימו לב לדברים הבאים:
- שפת גוף: האם התורם רכון קדימה או אחורה? האם הוא יוצר קשר עין או מביט למטה? האם הוא מחייך או מקמט את מצחו?
- טון דיבור: האם התורם מדבר בקול רם או שקט? האם הוא נשמע נרגש או אדיש? האם הוא משתמש במילים חיוביות או שליליות?
- תגובות מילוליות: האם התורם שואל שאלות? האם הוא מביע הסכמה או התנגדות? האם הוא משתף בחוויות אישיות?
השתמשו במידע הזה כדי להתאים את המסר שלכם בזמן אמת. אם אתם רואים שהתורם מתעניין, הדגישו את היתרונות של התרומה. אם אתם רואים שהוא מסתייג, התייחסו לחששות שלו והציעו פתרונות.
זכרו, גיוס כספים הוא לא נאום חד-כיווני. הוא דיאלוג מתמשך, הדורש הקשבה, אמפתיה, ויכולת הסתגלות.
"המראה הכפולה": ראו את עצמכם דרך עיני התורם
הנה טיפ אחרון, אבל חשוב מאין כמוהו: תמיד נסו לראות את עצמכם דרך עיני התורם. שאלו את עצמכם:
- מה הוא חושב עלי כרגע?
- האם הוא מאמין לי?
- האם הוא מרגיש בנוח?
- האם הוא רואה את הערך של התרומה שלו?
היכולת לענות על השאלות האלה בכנות תעזור לכם להתאים את הגישה שלכם, לבנות אמון, ולהגדיל את הסיכויים שלכם להצלחה. אני קורא לזה "שיטת המראה המנטלית" – טכניקה פשוטה, אבל עוצמתית, המאפשרת לכם לראות את עצמכם ואת הסיטואציה מנקודת מבט אחרת.
הסוף הוא רק ההתחלה
אז מה למדנו היום? שתזמון הבקשה לתרומה הוא לא רק עניין של מזל, אלא של תכנון, הקשבה, ויכולת הסתגלות. למדנו על "שיטת הסולם הדינמי", על "ההקשבה השלישית", על "עדשת המיקרוסקופ", ועל "שיטת המראה המנטלית".
עכשיו, זה תלוי בכם. קחו את הכלים האלה, צאו לשטח, ותתחילו ליישם. זכרו, גיוס כספים הוא לא ספרינט, הוא מרתון. אבל עם הגישה הנכונה, תוכלו להגיע לקו הסיום, ולהגשים את החזון של הארגון שלכם.
אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות שלכם, בשאלות שלכם, ובטיפים שלכם. ביחד, נוכל ליצור קהילה של מגייסי כספים מצליחים, המגשימים את החזון של הארגונים שלהם, ומשנים את העולם לטובה.
אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם להצליח.
אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום, אני מלווה מגייסי כספים וארגונים להשגת יעדיהם, תוך שימוש בגישות חדשניות ומוכחות. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", המאפשרות לארגונים להגדיל את מעגל התורמים שלהם ולהעמיק את מערכות היחסים שלהם עם התורמים הקיימים.