הזהות המשותפת של כל קהילה, ארגון או עמותה היא כמו שורשים עמוקים שמזינים את הצמיחה והיציבות שלה. אבל מה קורה כשהשורשים האלה חלשים או לא מחוברים? כאן נכנסת לתמונה אמנות הסיפור המשותף - היכולת ליצור ולטפח נרטיב שמחבר את כולם, מחזק את תחושת השייכות, ומניע לפעולה משותפת.
אני נועם אבירי, ובשנים האחרונות ליוויתי מאות ארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי במו עיניי איך סיפור משותף חזק יכול להפוך קבוצה של אנשים זרים לקהילה מגובשת, ואיך הוא יכול לגייס משאבים ותמיכה בצורה שלא הייתה אפשרית אחרת. אספר לכם איך עושים את זה נכון, צעד אחר צעד.
למה הסיפור המשותף כל כך חשוב בגיוס כספים?
תחשבו על זה רגע: למה אנשים תורמים? מעבר לאידיאלים ולערכים, הם מחפשים חיבור. הם רוצים להיות חלק ממשהו גדול מהם, להרגיש שהם תורמים לשינוי אמיתי. הסיפור המשותף נותן להם את החיבור הזה. הוא מסביר להם לא רק מה הארגון עושה, אלא למה הוא עושה את זה, מי האנשים שהוא משרת, ואיך התרומה שלהם משנה את החיים שלהם.
אבל כאן מגיעה נקודה חשובה - זה לא מספיק רק לספר סיפור. צריך ליצור סיפור משותף, כזה שכל אחד יכול למצוא בו את עצמו. איך עושים את זה?
5 צעדים ליצירת נרטיב משותף מנצח
1. הגדרת ה"למה" העמוק: זה לא מספיק להגיד "אנחנו עוזרים לילדים". צריך לחפור עמוק יותר ולשאול: מה האמונה הבסיסית שמניעה אותנו? מה הערך שאנחנו רוצים להנחיל בעולם? למשל, במקום "אנחנו נותנים אוכל לנזקקים", אפשר להגיד "אנחנו מאמינים שלכל אדם מגיע לחיות בכבוד, ואוכל הוא הבסיס לכבוד הזה".
2. הקשבה לסיפורים הקטנים: הסיפור המשותף לא נוצר בוואקום. הוא בנוי מהסיפורים האישיים של האנשים שמרכיבים את הקהילה שלכם - המוטבים, המתנדבים, העובדים, התורמים. הקשיבו להם, תנו להם במה, ותראו איך הם מתחברים אחד לשני ויוצרים נרטיב עשיר ומגוון. פעם, ארגון שנתתי לו ייעוץ ניסה לגייס כספים לסיוע לנערות בסיכון. הם סיפרו סיפורים סטריאוטיפיים על נערות "מסכנות", אבל זה לא עבד. רק כשהם התחילו להקשיב לנערות עצמן ולספר את הסיפורים שלהן ממקור ראשון, התרומות התחילו לזרום.
3. יצירת סמלים וטקסים: הסיפור המשותף צריך להתבטא לא רק במילים, אלא גם בפעולות. צרו סמלים שמייצגים את הערכים שלכם (לוגו, צבעים, מוזיקה), וקיימו טקסים שמחזקים את תחושת השייכות (אירועים מיוחדים, חגיגות, פעילויות משותפות). זכור לי ארגון שמטפל בניצולי שואה. הם יצרו "קיר זיכרון" עם תמונות של הניצולים, וכל שנה הם מקיימים טקס הדלקת נרות זיכרון מרגש. הטקס הזה הפך לחלק בלתי נפרד מהזהות של הארגון.
4. שיתוף פעולה ביצירת הסיפור: אל תכתיבו את הסיפור המשותף מלמעלה. שתפו את הקהילה שלכם בתהליך היצירה - תנו להם להביע את דעתם, להציע רעיונות, ולעזור לכם לנסח את המסרים. ככל שהם ירגישו יותר מעורבים, כך הם ירגישו יותר מחוברים.
5. הפצת הסיפור בערוצים שונים: הסיפור המשותף צריך להיות נוכח בכל מקום - באתר האינטרנט, ברשתות החברתיות, בברושורים, במצגות, בפגישות עם תורמים. השתמשו בשפה אחידה, בסמלים קבועים, ובמסרים עקביים כדי לחזק את הנרטיב.
אבל רגע, מה קורה כשיש חילוקי דעות?
חשוב לזכור שהסיפור המשותף לא חייב להיות אחיד ומוחלט. הוא יכול להכיל בתוכו גם ניואנסים, נקודות מבט שונות, ואפילו חילוקי דעות. מה שחשוב זה ליצור מרחב בטוח לשיח פתוח וכנה, ולמצוא את המכנה המשותף הרחב ביותר.
פעם, עבדתי עם עמותה שעוסקת בקידום דו-קיום בין יהודים לערבים. היו שם הרבה מתחים וחילוקי דעות, אבל בסופו של דבר הם הצליחו למצוא את הסיפור המשותף שלהם - האמונה הבסיסית שלכל אדם מגיע לחיות בשלום ובכבוד.
גיוס כספים מתוך סיפור משותף אמיתי
הסוד בגיוס כספים מוצלח טמון באותנטיות. אנשים יכולים להרגיש כשאתם מנסים למכור להם משהו, אבל הם מתחברים כשאתם מספרים להם סיפור אמיתי. כשהתורמים מרגישים שהם חלק מסיפור משמעותי, הם לא רק תורמים כסף - הם הופכים לשגרירים של הארגון שלכם.
מחשבה לסיום
יצירת סיפור משותף היא לא משימה קלה, אבל היא חיונית לבניית זהות חזקה ומגובשת. השקיעו זמן ומאמץ בהקשבה, בשיח, וביצירת סמלים וטקסים. תנו לקהילה שלכם להרגיש שהיא חלק ממשהו גדול ומשמעותי. וזכרו תמיד - הסיפור הכי טוב הוא הסיפור האמיתי.
אז, איזה סיפור אתם רוצים לספר לעולם?
נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו. בין המתודולוגיות שפיתח: "שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה ו"מודל המעגלים המתרחבים" - שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים.