הידיים שלי מתוחות קדימה, הגב ישר, הנשימה עמוקה. אני לא על הבמה, אלא בחדר ישיבות, רגע לפני שאני מציג מצגת לתורם פוטנציאלי. זה אולי נשמע מוזר, אבל שנים של ריקוד לימדו אותי שיעורים חשובים על תנועה, זרימה ותקשורת לא מילולית – שיעורים שמפתיע כמה הם רלוונטיים לעולם גיוס הכספים.
במשך שנים, ראיתי מגייסי כספים מתייחסים לפגישות עם תורמים כמו ראיון עבודה או משא ומתן עסקי. אבל גיליתי שהקסם האמיתי קורה כשאנחנו מתייחסים לפגישה כאל ריקוד – דיאלוג של תנועה, קשב ותגובה.
אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אחרי שנים בתחום, הבנתי שהסוד לגיוס מוצלח טמון לא רק בנתונים ובתכניות, אלא ביכולת ליצור חיבור אנושי אמיתי. וזה בדיוק מה שעקרונות המחול יכולים ללמד אותנו.
אחד המנטורים שלי, ג'רי פאנאס, תמיד אמר: "גיוס כספים הוא אומנות מערכות היחסים." אבל מה זה אומר בפועל? איך בונים מערכת יחסים אמיתית עם תורם? אני מציע לכם להסתכל על זה כמו ריקוד.
שלושת עקרונות התנועה והזרימה מעולם המחול שאני מיישם בעבודה עם תורמים:
1. קשב גופני מלא: "ההקשבה השלישית" בפעולה
רקדן טוב יודע להקשיב לא רק למוזיקה, אלא גם לגוף שלו ולגוף של הפרטנר שלו. הוא קולט את התנודות הקטנות ביותר, את שינויי המשקל, את המתח בשרירים. בעולם גיוס הכספים, זה אומר להיות קשוב לשפת הגוף של התורם. האם הוא נשען קדימה או אחורה? האם הוא יוצר קשר עין או משפיל מבט? האם הוא נוגע בעט בעצבנות או מרפה את האחיזה?
"שימו לב לשנייה הזו: התורם הביט למטה, נשם עמוק, ואז העביר את משקלו קדימה. זה היה הרגע בו ידעתי שיש לי את תשומת ליבו המלאה," הסברתי פעם לאחד המתאמנים שלי. "הכל שקרה לפני היה רק הקדמה, וכל מה שיקרה אחרי תלוי במילים הבאות שאבחר."
זה לא קריאת מחשבות, אלא ניתוח של רמזים גופניים. כשאנחנו מודעים לרמזים האלה, אנחנו יכולים להתאים את המסר שלנו, לשאול את השאלות הנכונות ולהתחבר לתורם ברמה עמוקה יותר. זו מה שאני קורא לה "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים.
2. הובלה ומעקב: מציאת הקצב המשותף
בכל ריקוד יש מוביל ומובל. לפעמים זה ברור, לפעמים מתחלף. בגיוס כספים, אנחנו צריכים להיות גמישים בשני התפקידים. לפעמים אנחנו צריכים להוביל, להציג את החזון שלנו ולשכנע את התורם להצטרף אלינו. בפעמים אחרות, אנחנו צריכים לעקוב, להקשיב לצרכים ולרצונות שלו, ולהתאים את ההצעה שלנו בהתאם.
אחד המודלים שאני מלמד הוא "שיטת הסולם הדינמי" – מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה. אבל הסולם הזה לא סטטי. אנחנו צריכים להתאים את הקצב, את הצעדים ואת הגובה של כל שלב בהתאם לתגובות של התורם. אם אנחנו דוחפים מהר מדי, אנחנו עלולים להפחיד אותו. אם אנחנו איטיים מדי, אנחנו עלולים לשעמם אותו. המפתח הוא למצוא את הקצב המשותף.
3. זרימה והתאמה: "הצעד האלגנטי" בזמן אמת
הריקוד הוא אף פעם לא מושלם. תמיד יש מעידות, טעויות, רגעים לא נוחים. אבל רקדן טוב יודע להתאושש, לאלתר ולהמשיך הלאה. כך גם בגיוס כספים. לא כל פגישה תצליח, לא כל תורם יגיד כן. אבל מה שחשוב זה לא איך אנחנו מתמודדים עם הכישלון, אלא איך אנחנו לומדים ממנו.
בדיוק ברגע הזה הבחנתי בדפוס שחוזר על עצמו בכל פגישה כושלת שהייתה לי," אני מספר בכנסים. "הבנתי שאני מנסה לכפות את ה'ריקוד' שלי על התורם, במקום להקשיב לקצב שלו."
היכולת להתאים את עצמנו למצב, לשנות כיוון, לנסות גישה אחרת – זה מה שאני מכנה "הצעד האלגנטי." זו פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.
העומק שמתחת לעומק: למה זה באמת חשוב?
למה אני מספר לכם את כל זה? כי גיוס כספים הוא לא רק עבודה, הוא שליחות. אנחנו עוזרים לארגונים חשובים להגשים את החזון שלהם, לשנות את העולם לטובה. אבל כדי לעשות את זה, אנחנו צריכים להיות יותר מסתם אנשי מכירות. אנחנו צריכים להיות רקדנים, אמנים, אנשי חיבור.
אני מאמין שהיכולת ליצור מערכות יחסים אמיתיות עם תורמים היא המפתח לגיוס כספים מוצלח. וזה מתחיל בקשב גופני מלא, בהובלה ומעקב גמישים ובזרימה והתאמה מתמידים.
אז בפעם הבאה שאתם נכנסים לפגישה עם תורם, תזכרו את עקרונות המחול. תנשמו עמוק, תתחברו לגוף שלכם, תקשיבו לקצב של התורם – ותנו לריקוד להתחיל.
מה דעתכם? האם אי פעם חשבתם על גיוס כספים במונחים של תנועה וזרימה? שתפו אותי בתגובות!
אני נועם אבירי, מומחה-על בגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי כמו "שיטת הסולם הדינמי". הניסיון שלי כולל עבודה עם ארגונים חברתיים מכל הסוגים, פיתוח אסטרטגיות גיוס כספים, והכשרת צוותים להשגת יעדים שאפתניים. הגישה שלי משלבת פסיכולוגיה של נתינה, טכניקות תקשורת מתקדמות, והבנה עמוקה של המניעים הפסיכולוגיים בבסיס החלטות תרומה.