היי, כאן נועם אבירי. ישבתי אתמול עם צוות גיוס כספים של ארגון מדהים, ופתאום קלטתי משהו: הם לא רק מגייסים כסף, הם שותפים מלאים באסטרטגיה. לא תמיד זה היה ככה, והדרך לשם הייתה רצופה באתגרים. אבל התוצאות? וואו. שינוי דרמטי ביעדים, במוטיבציה, ובתחושת השייכות.
אספר לכם משהו: פעם, ניהלתי צוות גיוס כספים בצורה מאוד ריכוזית. אני קבעתי את האסטרטגיה, אני ניהלתי את הקשרים עם התורמים הגדולים, וחברי הצוות ביצעו. התוצאות היו סבירות, אבל משהו היה חסר. הייתה תחושה של פספוס, של פוטנציאל לא ממומש. הרגשתי שאני סוחב את כל העגלה לבד.
ואז הגיע המשבר. תורם גדול הודיע על הפסקת תרומה משמעותית, והרגשתי שהכל קורס. באותו רגע הבנתי: אני לא יכול לעשות את זה לבד. אני חייב לשחרר שליטה ולהעביר את הבעלות על האסטרטגיה לכל הצוות.
איך עשינו את זה? עברנו למודל של "אסטרטגיה מבוזרת". בפוסט הזה, אסביר בדיוק מה זה אומר ואיך גם אתם יכולים ליישם את זה בארגון שלכם.
אסטרטגיה מבוזרת: מה זה בעצם?
במקום שהאסטרטגיה תיקבע מלמעלה ותונחת על הצוות, אנחנו יוצרים תהליך שבו כל חבר צוות שותף פעיל בעיצוב האסטרטגיה ובהוצאתה לפועל. זה לא אומר אנרכיה או חוסר אחריות, אלא העצמה ומתן כלים לכל אחד לקחת בעלות.
זה קצת כמו לנהל תזמורת ג'אז, ולא תזמורת קלאסית. כל אחד מנגן את התפקיד שלו, אבל יש מקום לאימפרוביזציה, ליצירתיות ולתגובה מהירה לשינויים.
איך עושים את זה בפועל? שישה עקרונות מפתח
1. הקשבה עמוקה: "ההקשבה השלישית". זה לא מספיק לשמוע מה אנשי הצוות אומרים. צריך להקשיב למה שלא נאמר, לקרוא בין השורות, להבין את הרגשות והחששות שלהם. לדוגמה, באחת הפגישות הראשונות, שמתי לב שאחת מחברות הצוות נמנעת מלדבר על תורם פוטנציאלי מסוים. כשדיברתי איתה בארבע עיניים, גיליתי שהיא חוששת שהבקשה שלנו לא מתאימה לו. ההבנה הזו הובילה אותנו לשנות את הגישה שלנו.
2. יצירת מרחב בטוח לטעויות. אף אחד לא רוצה לקחת סיכונים אם הוא מפחד להיכשל. יצירת מרחב שבו אפשר לנסות דברים חדשים, ללמוד מטעויות, ולצמוח. אחת הדרכים לעשות את זה היא לשתף בטעויות שלכם. אספר לכם משהו שלא סיפרתי לאף אחד: בפגישת התורמים הראשונה שלי הייתי כל כך מבוהל שידי רעדו כשמזגתי מים. היום אני יודע שהפחד הזה היה בדיוק מה שהייתי צריך לחוות.
3. מתן אוטונומיה ואחריות. לא רק משתפים את הצוות בקבלת ההחלטות, אלא גם נותנים להם את החופש לפעול על פיהן. זה אומר להאציל סמכויות, לתת תקציבים, ולאפשר להם לנהל את הקשרים עם התורמים שלהם בצורה עצמאית.
4. הגדרת מטרות משותפות. האסטרטגיה המבוזרת לא עובדת אם לכל אחד יש מטרות שונות. צריך להגדיר מטרות משותפות, ברורות ומדידות, שכולם מחוברים אליהן. זה אומר לשבת ביחד, לדון על החזון, ולוודא שכולם מבינים לאן אנחנו רוצים להגיע.
5. שיתוף בידע ומשאבים. הצוות צריך גישה לכל המידע והמשאבים שהוא צריך כדי להצליח. זה אומר לשתף נתונים על תורמים, על מגמות בשוק, ועל טכניקות גיוס כספים אפקטיביות.
6. משוב מתמיד. לא לחכות לסוף השנה כדי לתת משוב. צריך לתת משוב מתמיד, חיובי ובונה, על הביצועים של הצוות. זה אומר גם לקבל משוב מהם, ולהיות פתוחים לשיפורים. אני משתמש ב"גישת המשוב התלת-שלבית" שפיתחתי: 1. מה עבד טוב? 2. מה אפשר לשפר? 3. מה למדנו?
איך זה משפיע על התוצאות?
המעבר לאסטרטגיה מבוזרת הוביל לשיפור דרמטי בתוצאות שלנו:
- עלייה של 30% ביעדי הגיוס.
- שיפור משמעותי במוטיבציה ובשביעות הרצון של הצוות.
- יצירת תרבות ארגונית של חדשנות ויצירתיות.
- שיפור משמעותי ביכולת שלנו להגיב לשינויים בשוק.
האתגרים שבדרך
המעבר לאסטרטגיה מבוזרת הוא לא תמיד קל. יש אתגרים שצריך להתמודד איתם:
- התנגדות לשינוי. לא כולם אוהבים שינויים, ולוקח זמן להתרגל למודל חדש.
- צורך בהכשרה. הצוות צריך הכשרה כדי לרכוש את הכישורים והידע שהוא צריך כדי להצליח.
- שחרור שליטה. למנהלים קשה לפעמים לשחרר שליטה ולהאציל סמכויות.
- ניהול קונפליקטים. כאשר לכולם יש קול, יכולים להיווצר קונפליקטים. צריך לדעת לנהל אותם בצורה אפקטיבית.
לסיכום: הצעד האלגנטי
אסטרטגיה מבוזרת היא לא תרופת פלא לכל הארגונים, אבל היא יכולה להיות כלי עוצמתי לשיפור התוצאות, להגברת המוטיבציה, וליצירת תרבות ארגונית חזקה יותר. המפתח הוא לעשות את זה בצורה נכונה, עם הקשבה עמוקה, מתן אוטונומיה, והגדרת מטרות משותפות.
השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה צעד אלגנטי אחד אתם יכולים לעשות השבוע כדי להפוך את הצוות שלכם לשותף מלא באסטרטגיית הגיוס? שתפו אותי בתגובות!
נ.ב. אם אתם רוצים ללמוד עוד על אסטרטגיה מבוזרת ועל טכניקות גיוס כספים אפקטיביות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר. אני תמיד שמח לעזור לארגונים להגשים את החזון שלהם.
נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, כולל "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".