השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני בוהה בתקרה, מנסה להבין איך קהילה של 1,000 אנשים, שאליה השקעתי את הלב והנשמה, לא מצליחה להניב את התרומות שהארגון שלי כל כך זקוק להן. התסכול היה עצום. הרגשתי כמו מנצח על תזמורת שבה כל נגן מנגן מנגינה אחרת. ואז, הבנתי משהו: לבנות קהילה זה לא מספיק. צריך לדעת איך לרתום אותה למען המטרה שלנו. אספר לכם איך עשיתי את זה, ואולי גם אתם תוכלו לקחת משהו מזה.
אני נועם אבירי, ואני חי ונושם גיוס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל - הצלחות מסחררות וכישלונות צורבים. אבל מה שאני רוצה לחלוק אתכם היום הוא לא רק עוד "טיפ" או "טכניקה". אני רוצה לדבר על העומק שמתחת לעומק, על הלב הפועם של גיוס כספים אפקטיבי.
למה קהילה לבדה לא מספיקה?
הקמתי את הקהילה הזו מתוך אמונה אמיתית בכוח של חיבור ויצירת קשרים. רציתי ליצור מרחב שבו אנשים יוכלו ללמוד, להתייעץ ולתמוך אחד בשני. אבל מהר מאוד הבנתי שקהילה, יפה ופעילה ככל שתהיה, היא רק כלי. ואם לא יודעים איך להשתמש בכלי הזה נכון, הוא יכול להפוך למשאבת זמן יקרה.
שלושת העקרונות שהפכו את הקהילה למנוע גיוס כספים
אז מה עשיתי? שיניתי גישה. במקום לראות בקהילה רק מקום מפגש, התחלתי לראות בה פוטנציאל עצום לגיוס כספים. וזה מה שעשיתי:
1. העמקת הקשר הרגשי: לא מספיק שאנשים ידעו מה אנחנו עושים. הם צריכים להרגיש את זה. התחלתי לשתף יותר סיפורים אישיים של אנשים שהארגון שלנו עזר להם. חשפתי את הקשיים, האתגרים והניצחונות. הראיתי להם שהעבודה שלנו משנה חיים, לא רק מצגות. זו הייתה נקודת מפנה. פתאום, אנשים התחילו להגיב אחרת. הם כבר לא היו רק משתתפים בקהילה, הם הפכו לשותפים למסע. דוגמה: התחלתי לשלוח מייל אישי לכל חבר קהילה חדש, בו סיפרתי על מקרה אחד ספציפי בו התרומה שלהם עזרה. הוספתי תמונה של האדם לו עזרנו. זה עשה פלאים.
2. יצירת מעגלי תמיכה קטנים: קהילה של 1,000 אנשים יכולה להיות מפחידה. קשה ליצור קשר אישי עם כל אחד. לכן, חילקתי את הקהילה למעגלים קטנים יותר, על פי תחומי עניין או רקע משותף. בכל מעגל כזה מיניתי "שגריר" - מתנדב שהיה אחראי על יצירת קשר אישי עם חברי המעגל, ארגון מפגשים קטנים ויצירת תחושת שייכות. המתודולוגיה הזו נקראת אצלי "מודל המעגלים המתרחבים". התוצאה הייתה מדהימה. אנשים הרגישו יותר בנוח להתנדב, לתרום ולגייס תרומות מחברים ובני משפחה.
3. העצמת חברי הקהילה: אף אחד לא אוהב להרגיש כמו כספומט. לכן, הפסקתי לבקש רק כסף. התחלתי להזמין את חברי הקהילה להשתתף בפרויקטים שלנו, להתנדב, להעביר סדנאות, לכתוב פוסטים, לייעץ לנו. נתתי להם הזדמנות לתרום מכישוריהם ומהידע שלהם. התגובה הייתה מפתיעה. אנשים התחילו להרגיש יותר משמעותיים, יותר מעורבים, יותר מחוברים למטרה שלנו. ואז, התרומות הגיעו מעצמן.
הלקח שלמדתי?
קהילה היא לא רק כמות. היא איכות. היא קשר. היא אמון. היא שייכות. היא נתינה. ואם תדעו איך לטפח את כל אלה, היא תהפוך למנוע גיוס כספים עוצמתי.
אני מזמין אתכם לחשוב: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות כבר מחר כדי להעמיק את הקשר עם הקהילה שלכם? שתפו אותי בתגובות, אני ממש רוצה לשמוע!
אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים. אני עובד עם ארגונים ללא מטרות רווח כבר שנים רבות, עוזר להם להגדיל את ההכנסות שלהם ולשנות את העולם. מהניסיון שלי, גיליתי שגיוס כספים מוצלח הוא לא רק עניין של מספרים, אלא עניין של יחסים, אמון ושיתוף פעולה. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם" כדי לעזור לארגונים להבין את הצרכים והמניעים של התורמים שלהם וליצור איתם קשר עמוק וארוך טווח.