השנה, הגיעה אלי מנכ"לית של עמותה העוסקת בסיוע לנוער בסיכון. תקציב שנתי של 5 מיליון ש"ח, ירידה של 15% בתרומות בשנה האחרונה, ותחושת תסכול שאני מכיר היטב: "נועם, ניסינו הכל. ערבי התרמה, קמפיינים דיגיטליים, פנייה לתורמים גדולים... כלום לא עובד כמו פעם. הנוער הזה חשוב לי יותר מהכל, אבל אני מרגישה שאנחנו פשוט טובעים".
הבטחתי לה שאני מבין את התחושה הזו, ושביחד נמצא פתרון יצירתי. והאמת? ידעתי בדיוק לאן אני הולך: גיימיפיקציה. אבל לא סתם עוד גיימיפיקציה. כזו שתדבר ללב של התורמים ותהפוך את הנתינה לחוויה בלתי נשכחת.
אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים בתחום, אני יודע שמאחורי כל תרומה עומד סיפור, רגש, ורצון אמיתי לעשות טוב. והתפקיד שלנו הוא לחבר את הנקודות האלה.
למה גיימיפיקציה? כי אנשים אוהבים לשחק (וגם לתרום)
אז מה זה בעצם גיימיפיקציה? בגדול, זה שימוש באלמנטים של משחק (נקודות, תגים, לידרבורד, אתגרים) כדי להפוך פעולות שגרתיות למעניינות ומתגמלות יותר. בעולם התרומות, זה אומר לקחת את האקט של הנתינה ולהפוך אותו לחוויה אינטראקטיבית ומרתקת.
אני יודע, חלקכם אולי סקפטיים. "גיימיפיקציה? זה נשמע כמו גימיק זול," אולי תחשבו. ואני אומר: זה גימיק גאוני כשעושים את זה נכון.
שיטת הסולם הדינמי: איך בנינו מערכת גיימיפיקציה מנצחת
פיתחתי מתודולוגיה ייחודית שנקראת "שיטת הסולם הדינמי", שמטרתה להעלות תורמים במדרגות התרומה על ידי יצירת חוויה מתגמלת ומשמעותית. הנה איך יישמנו את השיטה בעמותה ההיא, של הנוער בסיכון:
1. הגדרת מטרות ברורות:
מה אנחנו רוצים להשיג? הגדלת מספר התורמים? הגדלת סכום התרומה הממוצעת? הגברת מעורבות התורמים? הגדרנו יעדים מדידים וריאליים.
דוגמה: הגדלת מספר התורמים הקטנים (עד 500 ש"ח) ב-25% בשלושה חודשים.
2. פילוח קהל יעד:
מי הם התורמים שלנו? מה מניע אותם? מה חשוב להם? פילחנו את התורמים לפי גיל, סכום תרומה, תחומי עניין ועוד.
דוגמה: זיהינו קבוצה של תורמים צעירים שמחוברים לרשתות החברתיות ומחפשים דרכים קלות ומהנות לתרום.
3. בחירת אלמנטים של גיימיפיקציה:
אילו אלמנטים מתאימים לקהל היעד שלנו ולמטרות שלנו? נקודות? תגים? לידרבורד? אתגרים? בחרנו אלמנטים רלוונטיים ומתגמלים.
דוגמה:
נקודות: כל תרומה מקנה נקודות.
תגים: תגים על השלמת משימות (למשל, שיתוף פוסט ברשתות החברתיות).
אתגרים: אתגרי גיוס תרומות קבוצתיים.
4. בניית סיפור:
יצרנו סיפור סוחף סביב הגיימיפיקציה. הסיפור חיבר את התורמים למטרה של העמותה ויצר תחושת שייכות.
דוגמה: התורמים הפכו ל"מנטורים וירטואליים" לנוער בסיכון, וכל תרומה שלהם עזרה "לפתוח דלת" לילד או ילדה.
5. יצירת חוויה דיגיטלית:
בנינו פלטפורמה דיגיטלית ידידותית ומהנה שבה התורמים יכלו לעקוב אחר ההתקדמות שלהם, לראות את הנקודות והתגים שלהם, להשתתף באתגרים ולתקשר עם תורמים אחרים.
דוגמה: אתר אינטרנט עם "לוח מחוונים" אישי לכל תורם.
6. תמריצים:
הגדרנו תמריצים מוחשיים ובלתי מוחשיים עבור התורמים.
דוגמאות:
תמריצים מוחשיים: חולצות, כוסות, כרטיסים להופעות.
* תמריצים בלתי מוחשיים: הכרה פומבית, אזכור בעמוד הפייסבוק של העמותה, מפגש עם בני הנוער.
7. משוב ומעקב:
עקבנו אחרי התוצאות באופן שוטף וביצענו התאמות לפי הצורך.
התוצאות? וואו!
הגיימיפיקציה הזו חוללה פלאים. תוך שלושה חודשים, ראינו עלייה של 40% במספר התורמים הקטנים, עלייה של 20% בסכום התרומה הממוצעת, וזינוק אדיר במעורבות התורמים ברשתות החברתיות.
אבל יותר מהמספרים, שמחתי לראות את התחושה החדשה של התורמים: הם כבר לא הרגישו רק "תורמים", אלא חלק מקהילה, חלק מסיפור גדול יותר.
העומק שמתחת לעומק: למה זה עובד?
גיימיפיקציה עובדת כי היא פונה לצורך האנושי הבסיסי שלנו במשחק, בתחרות, בהכרה ובמשמעות. היא הופכת את הנתינה לפעולה פעילה, מהנה ומתגמלת, ולא רק לחובה מוסרית.
אבל הכי חשוב, היא מזכירה לנו שאנחנו לא לבד. שיש עוד אנשים שאכפת להם כמונו, ושאנחנו יכולים לעשות שינוי ביחד.
אני רוצה להזמין אותך לחשוב: איך אתה יכול ליישם את עקרונות הגיימיפיקציה בארגון שלך? איזה אלמנטים יכולים לעבוד הכי טוב עם קהל היעד שלך? אל תפחדו להתנסות, להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה.
גיוס כספים הוא לא רק עניין של כסף. זה עניין של אנשים, של רגשות, של חיבורים. וגיימיפיקציה היא כלי מדהים ליצירת החיבורים האלה.
אני מזמין אתכם לשתף בתגובות: אילו אלמנטים של גיימיפיקציה הייתם רוצים לראות בקמפיין התרומות הבא שלכם? איזה אתגרים אתם צופים? יחד, נהפוך את עולם התרומות למקום מהנה ומשמעותי יותר!
נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, כולל "שיטת הסולם הדינמי".