התקופה האחרונה הייתה מאתגרת במיוחד. ירידה בתרומות, לחץ מהוועד המנהל, ותחושה כללית של תסכול בצוות. ישבתי בחדר שלי, השעה הייתה מאוחרת, והרגשתי שאני עומד מול קיר בטון. זה היה רגע שבו הבנתי שגיוס כספים הוא לא רק עניין של טקטיקות ואסטרטגיות, אלא קודם כל עניין של חוסן מנטלי – אישי וצוותי.
אספר לכם משהו: גדלתי על הסיפורים של דור המייסדים, אלה שהקימו את המדינה הזאת מחול וחזון. תמיד הערצתי את הנחישות והאמונה שלהם, את היכולת להמשיך קדימה גם כשכל הסיכויים נגדם. אבל האמת היא, שהיו רגעים ששאלתי את עצמי אם יש לי את זה. אם יש לי את היכולת להוביל את הצוות שלי בתקופה כל כך קשה.
אני נועם אבירי, ואני מגייס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי ארגונים ממריאים לגבהים חדשים וראיתי אחרים קורסים תחת הלחץ. למדתי שההבדל בין הצלחה לכישלון לא תמיד טמון בטקטיקה, אלא ביכולת לטפח הנעה עצמית בתוך הצוות.
רגע לפני שאנחנו צוללים לנוסחה, אני רוצה להדגיש משהו חשוב: אין כאן פתרונות קסם. הנעה עצמית היא לא כפתור שאפשר ללחוץ עליו. זה תהליך, מסע מתמשך שדורש מחויבות, אמון, ותקשורת פתוחה.
מהי בכלל הנעה עצמית צוותית?
הרבה פעמים אנחנו מתבלבלים בין מוטיבציה להנעה עצמית. מוטיבציה היא חיצונית – בונוסים, הכרה, או אפילו פחד מכישלון. הנעה עצמית, לעומת זאת, היא פנימית. זה הרצון העז לעשות משהו, לא בגלל שמישהו אומר לך, אלא בגלל שאתה מאמין בו.
אז איך יוצרים הנעה עצמית בצוות גיוס כספים? הנה הנוסחה שלי, שאותה פיתחתי מתוך ניסיון, כישלונות, וגם הצלחות:
הנוסחה להנעה עצמית צוותית
1. העומק שמתחת לעומק: חיבור למטרה הגדולה
הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לוודא שכל אחד בצוות מבין את ה"למה". למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים? מה החזון שלנו? איך העבודה שלנו משפיעה על העולם?
אני זוכר פגישה שהייתה לי עם אחת העובדות בצוות שלי, שירלי. היא הייתה מתוסכלת מהדחיות החוזרות ונשנות של תורמים, והרגישה שהיא מבזבזת את הזמן שלה. במקום לנזוף בה, שאלתי אותה: "שירלי, למה בחרת לעבוד בארגון הזה מלכתחילה?".
היא היססה לרגע, ואז אמרה: "כי אני מאמינה במטרה שלכם. אני חושבת שאתם עושים עבודה חשובה".
באותו רגע הבנתי שהתפקיד שלי כמנהל הוא להזכיר לה את זה כל הזמן. להראות לה איך העבודה שלה, גם אם היא קשה ומאתגרת, תורמת למטרה הגדולה.
אז איך עושים את זה בפועל?
- ספרו את הסיפור: שתפו את הצוות בסיפורים מרגשים של אנשים שהארגון שלכם עזר להם.
- היו שקופים: שתפו את הצוות ביעדים של הארגון, ובתוצאות של העבודה שלהם.
- חגגו הצלחות: אל תחכו ליעד השנתי. חגגו כל ניצחון קטן.
2. ההקשבה השלישית: יצירת מרחב בטוח
הנעה עצמית פורחת בסביבה שבה אנשים מרגישים בטוחים להביע את עצמם, להעלות רעיונות, ולשתף בחששות שלהם. זה אומר ליצור מרחב שבו אין שיפוטיות, ואין פחד מכישלון.
אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – הקשבה לא רק למה שנאמר במילים, אלא גם למה שלא נאמר. הקשבה לשפת הגוף, לטון הדיבור, ולמה שקורה מתחת לפני השטח.
איך עושים את זה בפועל?
- הקדישו זמן לשיחות אישיות: אל תסתפקו בפגישות צוות שבועיות. צרו קשר אישי עם כל אחד מחברי הצוות.
- היו אמפתיים: נסו להבין את נקודת המבט של האחר.
- תנו משוב בונה: אל תתמקדו רק בביקורת. הדגישו את החוזקות, והציעו דרכים לשיפור.
3. הצעד האלגנטי: מתן אוטונומיה
אף אחד לא אוהב לעבוד בתנאים של מיקרו-מנג'מנט. אנשים צריכים להרגיש שיש להם שליטה על העבודה שלהם, שיש להם את החופש לקבל החלטות, ולנסות דברים חדשים.
זה לא אומר לתת לצוות לעשות מה שהם רוצים. זה אומר להגדיר גבולות ברורים, לתת להם את הכלים והמשאבים שהם צריכים, ולאפשר להם למצוא את הדרך שלהם להגיע ליעד.
אני קורא לזה "הצעד האלגנטי" – פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט. לתת לצוות את החופש לפעול, אבל גם להיות שם כדי לתמוך ולכוון כשצריך.
איך עושים את זה בפועל?
- האצילו סמכויות: תנו לחברי הצוות אחריות על פרויקטים ספציפיים.
- עודדו יצירתיות: אל תפחדו לנסות דברים חדשים.
- סמכו על הצוות: האמינו ביכולות שלהם.
4. המראה הכפולה: חגיגת הצלחות (גם הקטנות)
הדרך הכי טובה לשמר הנעה עצמית היא לחגוג הצלחות. זה לא אומר רק לחגוג את היעדים השנתיים. זה אומר גם לחגוג את הניצחונות הקטנים בדרך – פגישה מוצלחת עם תורם, סגירת עסקה, או אפילו רעיון חדש שעולה.
אני קורא לזה "המראה הכפולה" – היכולת לראות את עצמנו דרך עיני התורם, ולהבין את הערך שאנחנו מביאים לעולם.
איך עושים את זה בפועל?
- הקדישו זמן להכרה: אל תשכחו להגיד "תודה".
- היו ספציפיים: תארו את ההשפעה של העבודה שלהם.
- חגגו בדרכים יצירתיות: אל תסתפקו רק באימייל תודה.
השפעות ומתודולוגיות
גישתי מושפעת רבות מדן פאליוטה, פנלופה ברק, וקים קליין, שכולם מדגישים את החשיבות של חיבור רגשי ואותנטיות בגיוס כספים. אני גם משלב עקרונות מכלכלה התנהגותית ופסיכולוגיה חיובית כדי להבין טוב יותר את המניעים של תורמים ולבנות צוות חזק יותר.
בנוסף, פיתחתי מספר מתודולוגיות ייחודיות, כולל "שיטת הסולם הדינמי" להעלאת תורמים במדרגות תרומה, ו"מודל המעגלים המתרחבים" להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים.
סיכום
הנעה עצמית צוותית היא לא מותרות, היא הכרח. היא המנוע שמניע את הארגון שלכם קדימה, גם בתקופות קשות. הנוסחה הזאת היא לא תרופת פלא, אבל היא כלי רב עוצמה שיכול לעזור לכם לבנות צוות חזק, מגובש, ומלא מוטיבציה.
זכרו שהנעה עצמית היא מסע, לא יעד. זה דורש מחויבות, השקעה, ותשומת לב מתמדת. אבל התוצאות שוות את זה. צוות עם הנעה עצמית הוא צוות שמגייס יותר כסף, צוות שמשיג את המטרות שלו, וצוות שעושה שינוי אמיתי בעולם.
מהו הצעד הראשון שתעשו כדי ליישם את הנוסחה הזו בצוות שלכם? אני מזמין אתכם לשתף בתגובות.
אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם להצליח.