הייתי שם. מולך. בעיניים כלות, צופה בארגון המקביל, זה שמתחרה איתך על כל תורם, כל מענק, כל פירור של תשומת לב. זה שאתה מקלל בלב כשאתה מגלה שהוא קיבל את התרומה שאתה כל כך רצית. כן, גם אני חשבתי פעם: "הם האויבים שלי". עד שיום אחד הבנתי – הם יכולים להיות השותפים הכי טובים שלי.
אבל איך הופכים יריבות לשותפות מנצחת? איך משלבים כוחות במקום לבזבז אנרגיה על תחרות? ואיך יוצרים סינרגיה שמכפילה את היכולות של שני הארגונים? אספר לכם את הסיפור שלנו, סיפור שהתחיל בחשדנות הדדית והפך לשיתוף פעולה שהדהים אפילו אותי.
אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך שנים, ראיתי ארגונים רבים נאבקים על משאבים מוגבלים, מתחרים זה בזה במקום לשתף פעולה. אבל גיליתי משהו חשוב: העוצמה האמיתית טמונה בשיתוף פעולה.
ההתפכחות: למה התחרות פוגעת בכולם?
פעם האמנתי בתחרות בריאה. חשבתי שהיא מדרבנת אותנו להיות טובים יותר, יצירתיים יותר, אפקטיביים יותר. אבל אז שמתי לב למשהו מטריד: התחרות הזו גורמת לנו לבזבז אנרגיה יקרה. אנרגיה שאפשר לתעל אותה לדברים חשובים באמת – כמו גיוס כספים.
לדוגמה, במקום לחלוק מידע על תורמים פוטנציאליים, הסתרנו אותו אחד מהשני. במקום ללמוד מהניסיונות של האחר, התמקדנו בניצחונות הקטנים שלנו. במקום ליצור קמפיינים משותפים, השקענו משאבים בקמפיינים מקבילים שהתחרו על אותה תשומת לב.
באחד הכנסים, שמעתי את דן פאליוטה אומר: "שיתוף פעולה הוא תנאי הכרחי להצלחה של המגזר החברתי". זה היכה בי כמו פטיש. הבנתי שאנחנו לא באמת מתחרים אחד בשני – אנחנו מתחרים במציאות הקשה, באדישות, בחוסר המודעות. כדי לנצח, אנחנו צריכים להיות חזקים יותר ביחד.
הצעד הראשון: שיחה כנה
הצעד הראשון היה הכי קשה: פניתי למנכ"ל הארגון המתחרה, זה שאיתו "התכתשתי" במשך שנים. הזמנתי אותו לקפה. בלי אג'נדה נסתרת, בלי טריקים שיווקיים. פשוט שיחה כנה.
הופתעתי לגלות שאנחנו חולקים את אותם אתגרים, את אותם חלומות, את אותה תחושת שליחות. דיברנו על הקשיים בגיוס כספים, על התסכולים מול גופים ממשלתיים, על הצורך להגיע לקהלים חדשים.
בסוף הפגישה, שנינו הסכמנו על דבר אחד: אנחנו צריכים למצוא דרך לעבוד ביחד. זה לא יהיה קל, אבל זה יהיה שווה את זה.
הסינרגיה: 1 + 1 = 3 (או יותר)
אחרי מספר פגישות, התחלנו לזהות את נקודות החוזק של כל ארגון. גילינו שאנחנו משלימים אחד את השני בצורה מושלמת.
- הם: מומחים בבניית קהילה מקוונת ותוכן ויראלי.
- אנחנו: חזקים בגיוס תורמים גדולים ובקשרים אישיים.
החלטנו להתחיל בקטן: קמפיין גיוס המונים משותף. הם יצרו את התוכן, אנחנו גייסנו את התורמים. התוצאה? הכפלנו את הסכום שגייסנו בשנה שעברה!
אבל זה היה רק קצה הקרחון. בהמשך, התחלנו לשתף פעולה בפרויקטים נוספים:
- הכשרת מגייסי כספים: שילבנו את הידע והניסיון שלנו כדי ליצור קורס הכשרה איכותי.
- פיתוח תוכנה לניהול תורמים: חסכנו עלויות וזמן על ידי פיתוח משותף של כלי טכנולוגי חדש.
- הגשת בקשות מענק משותפות: הגדלנו את הסיכויים שלנו לקבל מימון על ידי הגשת בקשות חזקות יותר.
כאן נכנס לתמונה "מודל המעגלים המתרחבים" שפיתחתי. השתמשנו בקשרים של שני הארגונים כדי להגיע לתורמים פוטנציאליים חדשים. במקום להתחרות על אותם תורמים, יצרנו מעגל תורמים רחב יותר שכלל את כל הארגונים.
האתגרים: אמון ותקשורת
הדרך לשותפות לא הייתה חפה מקשיים. האתגרים הגדולים ביותר היו בניית אמון ותקשורת פתוחה.
בהתחלה, היו חששות הדדיים: האם הם באמת רוצים לשתף פעולה או שהם מנסים לנצל אותנו? האם הם יגנבו את הרעיונות שלנו?
כדי להתמודד עם החששות האלה, קבענו כללים ברורים לשיתוף פעולה:
- שקיפות מלאה: כל המידע נגיש לכל הצדדים.
- חלוקת רווחים הוגנת: הסכמנו על חלוקת הרווחים מראש.
- מנגנון ליישוב מחלוקות: קבענו איך נפתור חילוקי דעות בצורה יעילה.
כמו כן, הקפדנו על תקשורת פתוחה וכנה. קיימנו פגישות קבועות, שיתפנו ברעיונות חדשים, ופתרנו בעיות ביחד. השתמשתי ב"גישת המשוב התלת-שלבית" שפיתחתי כדי להבטיח שהמשוב שאנחנו נותנים אחד לשני יהיה בונה ויעיל.
התוצאות: יותר ממכפלה – סינרגיה אמיתית
התוצאות של השותפות שלנו היו מדהימות. לא רק שהכפלנו את היכולות שלנו, אלא יצרנו סינרגיה אמיתית. הארגונים שלנו הפכו לחזקים יותר, יצירתיים יותר, ואפקטיביים יותר.
- גידול בהכנסות: ההכנסות שלנו עלו ב-150% בשנה הראשונה לשותפות.
- הגעה לקהלים חדשים: הצלחנו להגיע לתורמים שלא היינו יכולים להגיע אליהם לבד.
- שיפור בתדמית: השותפות חיזקה את התדמית של שני הארגונים כארגונים חדשניים ושיתופיים.
- הגברת המורל: העבודה המשותפת שיפרה את המורל של העובדים והמתנדבים.
אבל התוצאה הכי חשובה היא שהצלחנו לעזור ליותר אנשים. בזכות השותפות, יכולנו להרחיב את השירותים שלנו ולהגיע לאוכלוסיות מוחלשות יותר.
הלקחים: איך ליצור שותפות מנצחת
הסיפור שלנו מלמד אותנו מספר לקחים חשובים:
1. תחרות היא לא תמיד הפתרון: לפעמים, שיתוף פעולה יכול להיות אפקטיבי יותר.
2. אמון הוא הבסיס לשותפות: בלי אמון, שום שותפות לא יכולה להצליח.
3. תקשורת פתוחה היא חיונית: תקשורת טובה עוזרת לפתור בעיות ולמנוע אי-הבנות.
4. הכירו את החוזקות שלכם: שלבו את החוזקות של כל ארגון כדי ליצור סינרגיה.
5. התחילו בקטן: התחילו עם פרויקט קטן כדי לבנות אמון וללמוד לעבוד ביחד.
בסופו של דבר, המעבר ממתחרים לשותפים הוא לא רק שינוי אסטרטגי – הוא שינוי תודעתי. זה להבין שאנחנו לא לבד במאבק שלנו, ושאנחנו יכולים להיות חזקים יותר ביחד.
אז אני שואל אותך – מי הם "המתחרים" שלך? האם יש דרך להפוך אותם לשותפים? איזה צעד קטן אתה יכול לעשות היום כדי לבנות גשר של שיתוף פעולה?
אני מזמין אותך לחשוב על זה, לשתף את התובנות שלך, ולעזור לנו ליצור מגזר חברתי חזק יותר ושיתופי יותר. כי ביחד, אנחנו יכולים להגיע רחוק יותר.