A digital dashboard displaying real-time impact metrics for donations, with charts and graphs illustrating the positive change created by donor contributions.
Featured

מדידת אימפקט בזמן אמת: הדשבורד הדיגיטלי שהראה לתורמים את ההשפעה המיידית של תרומתם

גלו איך דשבורד דיגיטלי בזמן אמת יכול לשנות את האופן שבו תורמים רואים את ההשפעה של תרומתם, ולשפר את גיוס הכספים שלכם. נועם אבירי חושף את הסודות.

השעה הייתה 11:17 בלילה, ואני בהיתי במסך המחשב בתסכול. חודש של עבודה מפרכת על קמפיין גיוס חדשני, שנועד לממן פרויקט חברתי פורץ דרך, עמד בפני כישלון מהדהד. התרומות טפטפו בקצב איטי מדי, והתורמים הפוטנציאליים נראו סקפטיים. הרגשתי כמו מנצח תזמורת שגילה לפתע שהנגנים שלו מנגנים מנגינות שונות לחלוטין. ואז, כמו הבזק של הארה, הבנתי את הטעות הקריטית שעשיתי: שכחתי את הדבר החשוב ביותר – להראות לתורמים את ההשפעה המיידית של התרומה שלהם, בזמן אמת.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים רבות בתחום, למדתי שהלב של גיוס הכספים טמון לא רק בשכנוע ובהצגת נתונים, אלא ביצירת חיבור רגשי עמוק בין התורם למטרה. וזה בדיוק מה שהיה חסר לנו.

במאמר זה, אספר לכם על המסע שעברנו, על הטכנולוגיה שאימצנו, ועל הדשבורד הדיגיטלי שהפך את הקערה על פיה והראה לתורמים, באופן מיידי, את ההשפעה המוחשית של כל שקל שהם תרמו. אספר לכם איך הדבר הזה לא רק הציל את הקמפיין, אלא גם שינה את האופן שבו אנחנו מתקשרים עם התורמים שלנו לנצח.

למה תורמים סקפטיים? הצד האפל של הדיווח המסורתי

כמגייס כספים, אתה בוודאי מכיר את התסכול: אתה משקיע זמן רב בהכנת מצגות מרשימות, דוחות מפורטים וסיפורים מרגשים, אבל עדיין מתקשה לשכנע תורמים לתרום בלב שלם. למה? כי רוב הדיווחים המסורתיים על אימפקט הם איטיים, לא אישיים ומרוחקים מהחוויה של התורם.

חשוב רגע על הפער הזה: התורם תורם היום, אבל הוא מקבל דיווח על ההשפעה רק אחרי חודשים, או אפילו שנה. בזמן הזה, הוא הספיק לשכוח למה הוא תרם מלכתחילה, והחיבור הרגשי הראשוני דעך. בנוסף, הדיווחים המסורתיים נוטים להיות כלליים ולא מותאמים אישית לתורם הספציפי. הם מספרים על ההישגים של הארגון בכללותו, אבל לא מראים לתורם איך התרומה שלו עשתה את ההבדל. זה כמו לקבל מתנה יפה, אבל לא לדעת מי נתן אותה או למה.

כאן נכנסת לתמונה הסקפטיות. תורמים רוצים לדעת שהכסף שלהם באמת עושה שינוי, ושהארגון משתמש בו בצורה אחראית ויעילה. אם הם לא מקבלים הוכחה ברורה ומיידית לכך, הם עלולים לאבד אמון ולבחור לתרום למקום אחר. זוכר את הפעם האחרונה שנתת צ'ק לארגון ופשוט התפללת שהכסף יגיע ליעדו? זה לא מספיק טוב יותר.

הדשבורד הדיגיטלי: חלון ראווה להשפעה מיידית

הפתרון שמצאנו היה פשוט אבל גאוני: בנינו דשבורד דיגיטלי, שמשקף בזמן אמת את ההשפעה של התרומות על הפרויקט. הדשבורד היה נגיש לכל התורמים, והוא הציג נתונים ויזואליים, סיפורים אישיים ותמונות שממחישות את השינוי שמתרחש בשטח.

הנה כמה דוגמאות ספציפיות:

  • פרויקט תזונה לילדים: הדשבורד הציג גרף שמראה את העלייה הממוצעת במשקל של הילדים שמקבלים את ארוחות הצהריים הממומנות על ידי התרומות. בנוסף, הוצגו תמונות של הילדים מחייכים, וציטוטים שלהם על השיפור בתחושתם הכללית.
  • פרויקט מלגות לסטודנטים: הדשבורד הציג את סיפורי ההצלחה של הסטודנטים שמקבלים את המלגות, כולל הציון הממוצע שלהם, התחומים שבהם הם מצטיינים והתוכניות שלהם לעתיד. בנוסף, הוצגו תמונות שלהם לומדים, משתתפים בפעילויות חברתיות ומתנדבים בקהילה.
  • פרויקט שיקום שכונות: הדשבורד הציג תמונות "לפני ואחרי" של הבתים ששופצו, וסרטוני וידאו קצרים של התושבים שמספרים על השיפור באיכות החיים שלהם. בנוסף, הוצגו נתונים על הירידה בפשיעה ועל העלייה בערך הדיור בשכונה.

הדשבורד היה דינמי ומעודכן באופן שוטף, כך שהתורמים יכלו לראות בכל רגע נתון את ההשפעה של התרומה שלהם. הם יכלו לראות איך הכסף שלהם מתורגם למעשים, איך הוא משפר את חייהם של אנשים אחרים, ואיך הוא תורם לעולם טוב יותר.

הטכנולוגיה שמאחורי הקלעים: בחירת הכלים הנכונים

בניית דשבורד דיגיטלי אפקטיבי דורשת בחירה זהירה של הכלים הטכנולוגיים המתאימים. הנה כמה מהשיקולים המרכזיים:

  • פלטפורמת ניהול נתונים: חשוב לבחור פלטפורמה שיכולה לאסוף, לאחסן ולנתח כמויות גדולות של נתונים ממקורות שונים. הפלטפורמה צריכה להיות גמישה, ניתנת להתאמה אישית ובעלת יכולת אינטגרציה עם מערכות אחרות.
  • כלי ויזואליזציה: חשוב לבחור כלי שיכול להציג את הנתונים בצורה ויזואלית, קלה להבנה ומושכת את העין. הכלים צריכים לכלול מגוון רחב של גרפים, תרשימים ומפות, ולאפשר התאמה אישית של העיצוב והצבעים.
  • מערכת ניהול תוכן: חשוב לבחור מערכת שיכולה לנהל את התוכן של הדשבורד, כולל טקסט, תמונות, סרטוני וידאו וסיפורים אישיים. המערכת צריכה להיות ידידותית למשתמש, קלה לעדכון ובעלת יכולת תמיכה בשפות שונות.
  • אבטחת מידע: חשוב להבטיח שהדשבורד מאובטח מפני פריצות, גניבת מידע ושימוש לרעה. יש ליישם אמצעי אבטחה מתקדמים, כגון הצפנה, אימות דו-שלבי ובקרת גישה.

במקרה שלנו, בחרנו להשתמש בשילוב של פלטפורמת ניהול נתונים בענן, כלי ויזואליזציה אינטראקטיבי ומערכת ניהול תוכן בקוד פתוח. השילוב הזה אפשר לנו לבנות דשבורד עוצמתי, גמיש וחסכוני, שענה על כל הצרכים שלנו.

המראה הכפולה: לראות את עצמך דרך עיני התורם

הדשבורד הדיגיטלי לא רק סיפק לתורמים מידע על ההשפעה של התרומה שלהם, אלא גם שינה את האופן שבו אנחנו תופסים את התפקיד שלנו כמגייסי כספים. פתאום, הבנו שאנחנו לא רק מוכרים חלומות, אלא גם מספקים הוכחות. אנחנו לא רק מבקשים כסף, אלא גם נותנים ערך.

השינוי הזה בתפיסה הוביל אותנו לאמץ את מה שאני מכנה "שיטת המראה המנטלית" – טכניקה להכנה מנטלית לפני פגישות חשובות עם תורמים. לפני כל פגישה, אנחנו שואלים את עצמנו את השאלות הבאות:

מה התורם הזה באמת* רוצה לדעת?

  • איך אנחנו יכולים להראות לו את ההשפעה של התרומה שלו בצורה הכי משכנעת?
  • איך אנחנו יכולים לגרום לו להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול יותר?

על ידי כך שאנחנו מנסים לראות את עצמנו דרך עיני התורם, אנחנו מצליחים להתחבר אליו בצורה עמוקה יותר, להבין את הצרכים שלו ולספק לו את המידע שהוא צריך כדי לקבל החלטה מושכלת. זה לא רק משפר את סיכויי הגיוס, אלא גם מחזק את מערכת היחסים שלנו עם התורם לטווח ארוך.

האתגרים שבדרך: התמודדות עם מכשולים בלתי צפויים

הדרך לבניית דשבורד דיגיטלי אפקטיבי לא הייתה חפה ממכשולים. נתקלנו באתגרים טכנולוגיים, אתיים וארגוניים, שנאלצנו להתמודד איתם בחוכמה וביצירתיות.

אחד האתגרים המרכזיים היה איסוף הנתונים. כדי שהדשבורד יהיה אמין ומשכנע, היה עלינו לאסוף נתונים מדויקים, רלוונטיים ועדכניים. זה דרש מאמץ רב מצד צוות השטח, שהיה צריך ללמוד איך להשתמש בטכנולוגיה החדשה, איך לאמת את הנתונים ואיך להגן על הפרטיות של המוטבים.

אתגר נוסף היה האתגר האתי. היינו צריכים להבטיח שהדשבורד לא משמש ככלי לניצול או למניפולציה של התורמים. היינו צריכים להיות שקופים לגבי המטרות של הדשבורד, לגבי המקורות של הנתונים ולגבי האופן שבו הם מנותחים.

לבסוף, נתקלנו גם באתגרים ארגוניים. היינו צריכים לשנות את התרבות הארגונית, כך שתתמוך בגישה החדשה של מדידת אימפקט בזמן אמת. היינו צריכים להכשיר את הצוות, לשנות את תהליכי העבודה ולבנות מערכות תמריצים חדשות.

למרות כל האתגרים, הצלחנו להתגבר עליהם בזכות נחישות, שיתוף פעולה וחדשנות. למדנו שהדרך להצלחה רצופה במכשולים, אבל שהיא גם מלאה בהזדמנויות לצמיחה ולשיפור.

העומק שמתחת לעומק: המניעים האמיתיים של תורמים

הדשבורד הדיגיטלי לא רק שיפר את תוצאות הגיוס שלנו, אלא גם העמיק את ההבנה שלנו לגבי המניעים האמיתיים של תורמים. גילינו שתורמים לא תמיד מונעים רק מאלטרואיזם או מרצון לעשות טוב. לעתים קרובות, הם מונעים גם משיקולים אישיים, כגון רצון להרגיש משמעותיים, רצון להשאיר חותם, או רצון להרגיש שייכים לקהילה.

כדי להתחבר למניעים העמוקים האלה, התחלנו להשתמש בגישה שאני מכנה "המפה הרגשית של התורם" – כלי לזיהוי המניעים העמוקים של תורמים. הכלי מבוסס על שאלות פתוחות, שמטרתן לעורר רפלקציה ולחשוף את הרגשות והערכים שמניעים את התורם.

הנה כמה דוגמאות לשאלות כאלה:

  • מה גורם לך להרגיש גאווה?
  • מה מפחיד אותך בעולם?
  • מה היית רוצה להשאיר אחריך?

על ידי כך שאנחנו מקשיבים לתשובות של התורם, אנחנו יכולים להבין מה באמת חשוב לו, ואיך אנחנו יכולים להתאים את המסר שלנו לערכים שלו. זה לא רק משפר את סיכויי הגיוס, אלא גם יוצר קשר עמוק ואותנטי עם התורם, שמבוסס על אמון והערכה הדדית.

הצעד האלגנטי: מינימום מאמץ, מקסימום אפקט

אחד הדברים שלמדנו מהניסיון שלנו עם הדשבורד הדיגיטלי הוא שגיוס כספים לא חייב להיות מאמץ מפרך ותובעני. לעתים קרובות, הצעד האלגנטי – הפעולה המדויקת שמשיגה את האפקט המקסימלי במינימום מאמץ – הוא כל מה שצריך כדי להצליח.

לדוגמה, גילינו ששינוי קטן בניסוח של בקשת התרומה יכול להגדיל את שיעור ההיענות באופן משמעותי. במקום לבקש "תרומה כספית", התחלנו לבקש "שותפות ליצירת שינוי". השינוי הקטן הזה עזר לתורמים להרגיש שהם לא רק נותנים כסף, אלא גם הופכים לחלק ממשהו גדול יותר.

דוגמה נוספת היא השימוש בסרטוני וידאו קצרים. במקום לשלוח לתורמים דוחות ארוכים ומסובכים, התחלנו לשלוח להם סרטוני וידאו קצרים שמציגים את ההשפעה של התרומה שלהם בצורה ויזואלית ומרגשת. הסרטונים האלה היו קלים לצפייה, קלים לשיתוף והרבה יותר אפקטיביים מכל דוח כתוב.

המסר המרכזי כאן הוא פשוט: אל תעבדו קשה מדי. תחשבו חכם. תמצאו את הצעד האלגנטי שיעזור לכם להשיג את המטרות שלכם במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

המסע עוד לא הסתיים: מה צופן העתיד של גיוס הכספים?

המסע שלנו לעבר גיוס כספים אפקטיבי ושקוף עוד לא הסתיים. אנחנו ממשיכים ללמוד, להתפתח ולחדש, במטרה ליצור קשרים עמוקים ואותנטיים עם התורמים שלנו, ולהגדיל את ההשפעה החברתית של הארגון שלנו.

אחד הדברים שאנחנו מתכננים לעשות בעתיד הוא לשלב בינה מלאכותית (AI) בדשבורד הדיגיטלי שלנו. אנחנו מאמינים ש-AI יכול לעזור לנו להתאים את המסר שלנו לכל תורם באופן אישי, לזהות הזדמנויות גיוס חדשות ולחזות את ההתנהגות של התורמים שלנו.

בנוסף, אנחנו מתכננים להרחיב את השימוש שלנו במציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR). אנחנו מאמינים שהטכנולוגיות האלה יכולות לעזור לתורמים לחוות את ההשפעה של התרומה שלהם בצורה ישירה ואינטראקטיבית. לדוגמה, תורם יוכל להיכנס לסימולציה וירטואלית של בית חולים שאותו הוא מממן, ולראות איך התרומה שלו משפרת את הטיפול בחולים.

העתיד של גיוס הכספים הוא מרגש ומבטיח. אנחנו מאמינים שטכנולוגיה, בשילוב עם הבנה עמוקה של המניעים האנושיים, יכולה ליצור עולם שבו כל אחד יכול לתרום ולעשות שינוי, בלי קשר לגודל התרומה שלו.

אז מה הלאה? איזה צעד "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל, חושף בפניכם את הגישה המהפכנית שהצליחה להציל קמפיין גיוס כושל ולהכפיל את שיעור ההמרה בתרומות. אחרי שנים רבות בתחום, למדתי שהלב של גיוס הכספים טמון לא רק בשכנוע ובהצגת נתונים, אלא ביצירת חיבור רגשי עמוק בין התורם למטרה.

A group of people collaborating around a table, symbolizing community and fundraising.
Featured

איך הפכתי קהילה של 1,000 משתתפים למנוע גיוס כספים משגשג

גלו איך להפוך קהילה של 1,000 משתתפים למנוע גיוס כספים משגשג. נועם אבירי חושף את שלושת העקרונות שהפכו קהילה למקור הכנסה יציב לעמותה.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני בוהה בתקרה, מנסה להבין איך קהילה של 1,000 אנשים, שאליה השקעתי את הלב והנשמה, לא מצליחה להניב את התרומות שהארגון שלי כל כך זקוק להן. התסכול היה עצום. הרגשתי כמו מנצח על תזמורת שבה כל נגן מנגן מנגינה אחרת. ואז, הבנתי משהו: לבנות קהילה זה לא מספיק. צריך לדעת איך לרתום אותה למען המטרה שלנו. אספר לכם איך עשיתי את זה, ואולי גם אתם תוכלו לקחת משהו מזה.

אני נועם אבירי, ואני חי ונושם גיוס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל - הצלחות מסחררות וכישלונות צורבים. אבל מה שאני רוצה לחלוק אתכם היום הוא לא רק עוד "טיפ" או "טכניקה". אני רוצה לדבר על העומק שמתחת לעומק, על הלב הפועם של גיוס כספים אפקטיבי.

למה קהילה לבדה לא מספיקה?

הקמתי את הקהילה הזו מתוך אמונה אמיתית בכוח של חיבור ויצירת קשרים. רציתי ליצור מרחב שבו אנשים יוכלו ללמוד, להתייעץ ולתמוך אחד בשני. אבל מהר מאוד הבנתי שקהילה, יפה ופעילה ככל שתהיה, היא רק כלי. ואם לא יודעים איך להשתמש בכלי הזה נכון, הוא יכול להפוך למשאבת זמן יקרה.

שלושת העקרונות שהפכו את הקהילה למנוע גיוס כספים

אז מה עשיתי? שיניתי גישה. במקום לראות בקהילה רק מקום מפגש, התחלתי לראות בה פוטנציאל עצום לגיוס כספים. וזה מה שעשיתי:

1. העמקת הקשר הרגשי: לא מספיק שאנשים ידעו מה אנחנו עושים. הם צריכים להרגיש את זה. התחלתי לשתף יותר סיפורים אישיים של אנשים שהארגון שלנו עזר להם. חשפתי את הקשיים, האתגרים והניצחונות. הראיתי להם שהעבודה שלנו משנה חיים, לא רק מצגות. זו הייתה נקודת מפנה. פתאום, אנשים התחילו להגיב אחרת. הם כבר לא היו רק משתתפים בקהילה, הם הפכו לשותפים למסע. דוגמה: התחלתי לשלוח מייל אישי לכל חבר קהילה חדש, בו סיפרתי על מקרה אחד ספציפי בו התרומה שלהם עזרה. הוספתי תמונה של האדם לו עזרנו. זה עשה פלאים.

2. יצירת מעגלי תמיכה קטנים: קהילה של 1,000 אנשים יכולה להיות מפחידה. קשה ליצור קשר אישי עם כל אחד. לכן, חילקתי את הקהילה למעגלים קטנים יותר, על פי תחומי עניין או רקע משותף. בכל מעגל כזה מיניתי "שגריר" - מתנדב שהיה אחראי על יצירת קשר אישי עם חברי המעגל, ארגון מפגשים קטנים ויצירת תחושת שייכות. המתודולוגיה הזו נקראת אצלי "מודל המעגלים המתרחבים". התוצאה הייתה מדהימה. אנשים הרגישו יותר בנוח להתנדב, לתרום ולגייס תרומות מחברים ובני משפחה.

3. העצמת חברי הקהילה: אף אחד לא אוהב להרגיש כמו כספומט. לכן, הפסקתי לבקש רק כסף. התחלתי להזמין את חברי הקהילה להשתתף בפרויקטים שלנו, להתנדב, להעביר סדנאות, לכתוב פוסטים, לייעץ לנו. נתתי להם הזדמנות לתרום מכישוריהם ומהידע שלהם. התגובה הייתה מפתיעה. אנשים התחילו להרגיש יותר משמעותיים, יותר מעורבים, יותר מחוברים למטרה שלנו. ואז, התרומות הגיעו מעצמן.

הלקח שלמדתי?

קהילה היא לא רק כמות. היא איכות. היא קשר. היא אמון. היא שייכות. היא נתינה. ואם תדעו איך לטפח את כל אלה, היא תהפוך למנוע גיוס כספים עוצמתי.

אני מזמין אתכם לחשוב: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות כבר מחר כדי להעמיק את הקשר עם הקהילה שלכם? שתפו אותי בתגובות, אני ממש רוצה לשמוע!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים. אני עובד עם ארגונים ללא מטרות רווח כבר שנים רבות, עוזר להם להגדיל את ההכנסות שלהם ולשנות את העולם. מהניסיון שלי, גיליתי שגיוס כספים מוצלח הוא לא רק עניין של מספרים, אלא עניין של יחסים, אמון ושיתוף פעולה. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם" כדי לעזור לארגונים להבין את הצרכים והמניעים של התורמים שלהם וליצור איתם קשר עמוק וארוך טווח.

A group of diverse people connected by glowing lines representing a digital community, with hands reaching out to give and support each other.
Featured

בניית קהילה דיגיטלית: השיטה שהפכה עוקבים לתורמים ותורמים לשגרירים - המדריך האולטימטיבי

בנו קהילה דיגיטלית משגשגת והפכו עוקבים לתורמים ותורמים לשגרירים! המדריך האולטימטיבי של נועם אבירי לגיוס כספים אפקטיבי.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. עייף, אבל לא מצליח להירדם. המחשבות רצות. האם הפכנו את כל העוקבים שלנו בפייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק לשגרירים נאמנים של הארגון שלנו? ואם לא, מה בעצם עוצר אותנו?

ואז זה הכה בי: הקהילה הדיגיטלית שלנו היא לא אוסף של עוקבים סטטיים, אלא גוף חי ונושם של אנשים עם תשוקה משותפת. והתפקיד שלנו הוא לא רק "למכור" להם את הרעיון, אלא להזמין אותם להצטרף למסע.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם מאות ארגונים, למדתי שהסוד לגיוס כספים מוצלח טמון לא רק בטכניקות שיווקיות מתוחכמות, אלא ביכולת לבנות קהילה דיגיטלית אמיתית. כזו שהופכת עוקבים מזדמנים לתורמים מסורים, ותורמים מסורים לשגרירים נלהבים של המטרה שלכם.

במאמר הזה, אני הולך לחלוק איתכם את השיטה שלי צעד אחר צעד. לא עוד טיפים מעורפלים, אלא תוכנית פעולה קונקרטית שתעזור לכם לבנות קהילה דיגיטלית משגשגת, כזו שמייצרת השפעה אמיתית ומאפשרת לכם להגשים את החזון שלכם.

מה תגלו במדריך הזה:

  • הפסיכולוגיה של הנתינה הדיגיטלית: איך להבין מה מניע אנשים לתרום בעידן הדיגיטלי ואיך להשתמש בידע הזה כדי להגדיל את שיעורי התגובה.
  • אסטרטגיות תוכן מנצחות: איך ליצור תוכן רלוונטי, מרגש ומעורר השראה, שגורם לאנשים לרצות להיות חלק מהסיפור שלכם.
  • איך להפוך עוקבים לתורמים: טכניקות מעשיות להעברת עוקבים משלבי המודעות לשלבי הנתינה והתמיכה.
  • איך להפוך תורמים לשגרירים: איך ליצור חוויה בלתי נשכחת לתורמים, שגורמת להם לרצות לספר לעולם על הארגון שלכם.
  • כלים דיגיטליים חיוניים: סקירה של הכלים הטכנולוגיים הטובים ביותר לבניית קהילה דיגיטלית, ניהול תורמים ותקשורת אפקטיבית.

אני יודע שאולי זה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית, אבל תאמינו לי – זה אפשרי. עבדתי עם ארגונים קטנים וגדולים, עם תקציבים מוגבלים ועם משאבים עצומים, וראיתי את השיטה הזו עובדת שוב ושוב.

אז קחו נשימה עמוקה, תתכוננו לצלול פנימה, ובואו נצא יחד למסע המרתק הזה של בניית קהילה דיגיטלית משגשגת!

הבסיס לבניית קהילה דיגיטלית: הכירו את הקהל שלכם לעומק

הדבר הראשון שלמדתי על בשרי הוא שאי אפשר לבנות קהילה בלי להכיר את האנשים שמרכיבים אותה. זה נשמע מובן מאליו, אבל רוב הארגונים שאני פוגש מדלגים על השלב הזה. הם מניחים שהם יודעים מה הקהל שלהם רוצה, אבל במציאות הם יורים באפלה.

אז איך באמת מכירים את הקהל שלכם?

1. צרו פרופיל מפורט של הקהל שלכם:

  • מי הם? גיל, מין, השכלה, מצב סוציו-אקונומי, תחומי עניין.
  • איפה הם נמצאים אונליין? באילו רשתות חברתיות הם פעילים, באילו קבוצות הם חברים, באילו אתרים הם מבקרים.
  • מה מניע אותם? מה הערכים שלהם, מה הצרכים שלהם, מה הכאבים שלהם, מה החלומות שלהם.
  • מה הם מחפשים? איזה מידע הם צורכים, איזו תמיכה הם צריכים, איזו השראה הם מחפשים.

2. דברו עם הקהל שלכם:

  • ערכו סקרים: השתמשו בכלי סקרים מקוונים כמו SurveyMonkey או Google Forms כדי לאסוף מידע ישיר מהקהל שלכם.
  • ערכו ראיונות: הזמינו כמה חברים מהקהל שלכם לשיחה אישית או קבוצתית. תשאלו אותם שאלות פתוחות ותקשיבו בתשומת לב.
  • עקבו אחרי השיחות ברשת: השתמשו בכלי ניטור מדיה חברתית כמו Brand24 או Mention כדי לעקוב אחרי מה שאנשים אומרים על הארגון שלכם, על התחום שלכם ועל המתחרים שלכם.

3. נתחו את הנתונים:

  • חפשו דפוסים: נסו לזהות מגמות ודפוסים בנתונים שאספתם.
  • הסיקו מסקנות: גבשו מסקנות לגבי מה הקהל שלכם רוצה וצריך.
  • השתמשו במסקנות כדי לקבל החלטות: השתמשו במסקנות שלכם כדי לשפר את אסטרטגיית התוכן שלכם, את אסטרטגיית השיווק שלכם ואת חוויית המשתמש באתר שלכם.

דוגמה מחיי:

אחד הארגונים שעבדתי איתם עסק בתחום של חינוך סביבתי. הם חשבו שהקהל שלהם מורכב בעיקר ממבוגרים משכילים עם מודעות סביבתית גבוהה. אבל אחרי שערכנו סקר, גילינו שרוב העוקבים שלהם הם בכלל הורים צעירים שרוצים לחנך את הילדים שלהם לאורח חיים ידידותי לסביבה.

בעקבות הגילוי הזה, שינינו את אסטרטגיית התוכן שלנו והתחלנו ליצור תוכן שמדבר ישירות להורים צעירים: מדריכים להכנת ארוחות צהריים ידידותיות לסביבה, רעיונות לפעילויות יצירה מחומרים ממוחזרים, טיפים לחיסכון באנרגיה בבית.

התוצאה הייתה מדהימה: שיעורי התגובה זינקו, מספר העוקבים גדל, והארגון הצליח לגייס תרומות משמעותיות יותר.

זכרו: הכרת הקהל שלכם היא לא משימה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך. תמיד תשאפו ללמוד יותר על הקהל שלכם ולהתאים את עצמכם לצרכים המשתנים שלו.

תוכן הוא המלך: איך ליצור תוכן שמרגש, מעורר השראה ומניע לפעולה

אחרי שהכרתם את הקהל שלכם, הגיע הזמן ליצור תוכן שידבר אליו ישירות. אבל מה הופך תוכן ל"טוב"?

התשובה היא פשוטה: תוכן טוב הוא תוכן שפותר בעיות, עונה על שאלות, מעורר השראה, מבדר ומעודד מעורבות.

הנה כמה טיפים ליצירת תוכן מנצח:

1. ספרו סיפורים:

  • השתמשו בסטוריטלינג כדי ליצור קשר רגשי עם הקהל שלכם. ספרו סיפורים על האנשים שאתם עוזרים להם, על ההצלחות שלכם, על הכישלונות שלכם, על האתגרים שאתם מתמודדים איתם.
  • הפכו את הקהל שלכם לחלק מהסיפור. הזמינו אותם לשתף את הסיפורים שלהם, לתת עצות, לתמוך אחד בשני.
  • השתמשו בווידאו. וידאו הוא כלי עוצמתי לסטוריטלינג. צרו סרטונים קצרים שממחישים את העבודה שלכם, שמציגים את האנשים שאתם עוזרים להם, שמספרים את הסיפור של הארגון שלכם.

2. תנו ערך אמיתי:

  • שתפו מידע מועיל ורלוונטי. כתבו פוסטים בבלוג, צרו מדריכים, ארגנו וובינרים, ענו על שאלות של הקהל שלכם.
  • היו מומחים. שתפו את הידע והניסיון שלכם בתחום שלכם.
  • היו נדיבים. תנו את התוכן שלכם בחינם.

3. היו אותנטיים:

  • היו עצמכם. אל תנסו להיות מישהו שאתם לא.
  • היו שקופים. שתפו את המטרות שלכם, את הערכים שלכם, את האתגרים שלכם.
  • היו אנושיים. הראו את הפנים האמיתיות של הארגון שלכם.

4. היו מעורבים:

  • הגיבו לתגובות. אל תתעלמו מהתגובות של הקהל שלכם. תענו על שאלות, תודו על מחמאות, התייחסו לביקורת.
  • עודדו שיחה. שאלו שאלות, ערכו סקרים, ארגנו דיונים.
  • היו פעילים ברשתות החברתיות. שתפו את התוכן שלכם, הגיבו לפוסטים של אחרים, הצטרפו לקבוצות רלוונטיות.

5. מדדו את התוצאות:

  • עקבו אחרי מדדי ביצועים מרכזיים (KPIs). בדקו כמה אנשים צופים בתוכן שלכם, כמה אנשים מגיבים לתוכן שלכם, כמה אנשים משתפים את התוכן שלכם, כמה אנשים תורמים לארגון שלכם.
  • נסו דברים חדשים. אל תפחדו להתנסות בפורמטים שונים, בנושאים שונים ובסגנונות שונים.
  • למדו מהניסיון. נתחו את התוצאות שלכם והשתמשו בהן כדי לשפר את אסטרטגיית התוכן שלכם.

דוגמה מחיי:

ארגון אחר שעבדתי איתו עסק בתחום של סיוע לנזקקים. הם היו יוצרים תוכן יבש ועובדתי, שמדבר בעיקר על הסטטיסטיקות של העוני ועל הצרכים של הנזקקים. אבל התוכן הזה לא עורר השראה ולא הניע לפעולה.

אחרי ששינינו את הגישה, התחלנו ליצור תוכן שמספר את הסיפורים האישיים של האנשים שאנחנו עוזרים להם. צילמנו סרטונים קצרים שמראים איך הארגון שלנו משנה את חייהם של אנשים, כתבנו פוסטים בבלוג שמספרים על ההצלחות שלהם, הזמנו אותם להשתתף באירועים שלנו ולשתף את החוויות שלהם.

התוצאה הייתה מהפך: הקהל שלנו התחיל להרגיש קשור לאנשים שאנחנו עוזרים להם, והתחיל לתרום יותר כסף, יותר זמן ויותר אנרגיה.

זכרו: תוכן הוא לא רק כלי שיווקי, אלא גם כלי לבניית קהילה. תשתמשו בו כדי ליצור קשרים אמיתיים עם הקהל שלכם, כדי לעורר השראה ולעודד פעולה.

איך להפוך עוקבים לתורמים: מהמודעות לנתינה

בניתם קהילה דיגיטלית, יצרתם תוכן מדהים, אבל עדיין לא ראיתם את התרומות שציפיתם להן? אל תתייאשו. זה קורה להרבה ארגונים.

המעבר מעוקב מזדמן לתורם הוא לא תהליך אוטומטי. הוא דורש תכנון אסטרטגי, תקשורת ממוקדת ויצירת חוויה חיובית.

הנה כמה טיפים להפיכת עוקבים לתורמים:

1. צרו משפך שיווקי:

  • משפך שיווקי הוא מודל שמסביר את השלבים השונים שעובר עוקב פוטנציאלי לפני שהוא הופך לתורם. השלבים האלה הם בדרך כלל: מודעות, עניין, שקילה, פעולה.
  • צרו תוכן מותאם לכל שלב במשפך. תוכן מודעות נועד למשוך את תשומת הלב של העוקבים הפוטנציאליים. תוכן עניין נועד לעורר את הסקרנות שלהם ולגרום להם לרצות ללמוד יותר על הארגון שלכם. תוכן שקילה נועד לעזור להם להחליט אם הארגון שלכם הוא הארגון הנכון לתרום לו. תוכן פעולה נועד לעודד אותם לתרום.
  • השתמשו בקריאות לפעולה (CTAs). כל פוסט, כל מייל, כל עמוד באתר שלכם צריך להכיל קריאה לפעולה ברורה וממוקדת. לדוגמה: "תרום עכשיו", "הצטרף לרשימת התפוצה שלנו", "הורד את המדריך שלנו".

2. הקלו על התרומה:

  • הציעו אפשרויות תרומה מגוונות. אפשרו לתרום בכרטיס אשראי, בפייפאל, בהעברה בנקאית, בביט.
  • הפכו את תהליך התרומה לפשוט וידידותי. אל תדרשו מהתורמים למלא טפסים ארוכים ומסובכים.
  • הציעו תמריצים לתרומה. תנו לתורמים מתנות קטנות, הציעו להם הנחות על מוצרים או שירותים, תנו להם קרדיט באתר שלכם.

3. צרו קשר אישי עם התורמים שלכם:

  • תודו לתורמים על התרומה שלהם. שלחו להם מייל תודה אישי, התקשרו אליהם, כתבו להם מכתב תודה בכתב יד.
  • עדכנו את התורמים על ההתקדמות שלכם. שתפו אותם בהצלחות שלכם, ספרו להם איך התרומה שלהם עוזרת לשנות את חייהם של אנשים.
  • הזמינו את התורמים להשתתף בפעילויות של הארגון שלכם. הזמינו אותם לאירועים, הזמינו אותם להתנדב, הזמינו אותם לשתף את הסיפורים שלהם.

4. תנו לתורמים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר:

  • הסבירו לתורמים איך התרומה שלהם משפיעה על העולם. ספרו להם איך היא עוזרת לפתור בעיות חברתיות, איך היא עוזרת לשפר את איכות החיים של אנשים, איך היא עוזרת להפוך את העולם למקום טוב יותר.
  • תנו לתורמים להרגיש גאווה על התרומה שלהם. ספרו להם איך הם חלק ממשפחה של אנשים טובים, איך הם עוזרים לעשות שינוי אמיתי בעולם.

דוגמה מחיי:

ארגון שעבדתי איתו עסק בתחום של שימור חיות בר. הם היו מפרסמים פוסטים ברשתות החברתיות שמציגים תמונות יפות של חיות בר, אבל הם לא היו מצליחים להפוך את העוקבים שלהם לתורמים.

אחרי שיישמנו את השיטה שלי, התחלנו ליצור פוסטים שמסבירים איך התרומה לארגון שלנו עוזרת להציל חיות בר מסכנת הכחדה. צילמנו סרטונים שמראים איך אנחנו משקמים חיות פצועות, איך אנחנו משחררים אותן חזרה לטבע, איך אנחנו מחנכים את הציבור לשמור על חיות הבר.

התוצאה הייתה מדהימה: העוקבים שלנו התחילו להרגיש שהתרומה שלהם עוזרת להציל את חיות הבר, והתחילו לתרום כסף בשמחה.

זכרו: הפיכת עוקבים לתורמים היא לא רק עניין של טקטיקות שיווקיות, אלא גם עניין של בניית אמון, יצירת קשרים ומתן ערך אמיתי.

תורמים כשגרירים: מחויבות, מעורבות ושגרירות מפה לאוזן

אחרי שהצלחתם לגייס תורמים, הגיע הזמן להפוך אותם לשגרירים של הארגון שלכם. שגרירים הם האנשים שמספרים לאחרים על הארגון שלכם, שממליצים עליו, שמגייסים תורמים חדשים.

שגרירים הם הנכס הכי חשוב שלכם. הם עוזרים לכם להגדיל את החשיפה שלכם, לבנות את המוניטין שלכם, לגייס תרומות נוספות.

הנה כמה טיפים להפיכת תורמים לשגרירים:

1. צרו תוכנית שגרירים:

  • הגדירו מה אתם מצפים מהשגרירים שלכם. אילו פעולות אתם רוצים שהם יעשו? כמה תרומות אתם רוצים שהם יגייסו?
  • תנו לשגרירים שלכם כלים ותמיכה. תנו להם חומרים שיווקיים, תנו להם הדרכה, תנו להם מענה לשאלות.
  • תנו לשגרירים שלכם תמריצים. תנו להם הכרה, תנו להם פרסים, תנו להם תגמול כספי.

2. תנו לתורמים חוויות ייחודיות:

  • הזמינו אותם לאירועים מיוחדים. הזמינו אותם לאירועים שמאפשרים להם לפגוש את האנשים שאתם עוזרים להם, את העובדים שלכם, את המייסדים שלכם.
  • תנו להם גישה בלעדית למידע. תנו להם הצצה מאחורי הקלעים של הארגון שלכם, תנו להם עדכונים מוקדמים על פרויקטים חדשים.
  • תנו להם אפשרות להשפיע על הארגון שלכם. תנו להם אפשרות להביע את דעתם, תנו להם אפשרות להצביע על החלטות חשובות.

3. הכירו בתרומה של השגרירים שלכם:

  • תודו להם באופן פומבי. ספרו על ההצלחות שלהם ברשתות החברתיות, בעיתונות, באירועים שלכם.
  • תנו להם תארים ותעודות הוקרה. תנו להם תארים כמו "שגריר השנה", "תורם מצטיין", "מתנדב מסור".
  • תנו להם הזדמנות להציג את עצמם בפני הקהל שלכם. תנו להם הזדמנות לנאום באירועים שלכם, לכתוב פוסטים בבלוג שלכם, להשתתף בסרטונים שלכם.

דוגמה מחיי:

ארגון שעבדתי איתו עסק בתחום של מחקר רפואי. הם היו מגייסים תרומות, אבל הם לא היו מצליחים לגרום לתורמים שלהם להפוך לשגרירים.

אחרי שיישמנו את השיטה שלי, התחלנו להזמין את התורמים שלנו לסיורים במעבדות שלנו, לפגישות עם החוקרים שלנו, לדיונים על תוצאות המחקר שלנו. נתנו להם אפשרות לשאול שאלות, להביע את דעתם, להשפיע על כיווני המחקר שלנו.

התוצאה הייתה מדהימה: התורמים שלנו התחילו להרגיש שהם חלק מהמחקר שלנו, והתחילו לספר לאחרים על הארגון שלנו בשמחה. הם התחילו לגייס תורמים חדשים, להשפיע על מקבלי ההחלטות, לעזור לנו להשיג את המטרות שלנו.

זכרו: הפיכת תורמים לשגרירים היא לא רק עניין של תוכנית שיווקית, אלא גם עניין של בניית קהילה, יצירת קשרים ומתן תחושה של שייכות.

כלים דיגיטליים חיוניים לבניית קהילה מגויסת

אחרי שדיברנו על האסטרטגיה והגישה הנכונה, הגיע הזמן לדבר על הכלים שיעזרו לכם ליישם את הכל. בעידן הדיגיטלי, יש מגוון עצום של כלים שיכולים לעזור לכם לבנות קהילה מגויסת, אבל חשוב לבחור את הכלים המתאימים לצרכים שלכם.

הנה כמה כלים דיגיטליים חיוניים:

1. פלטפורמות ניהול קהילה:

  • Facebook Groups: כלי מצוין ליצירת קהילה סביב נושא מסוים או מטרה משותפת.
  • Discord: פלטפורמה פופולרית בקרב קהילות גיימינג, אבל יכולה להתאים גם לקהילות אחרות.
  • Slack: פלטפורמה מצוינת לתקשורת פנימית בצוות, אבל יכולה להתאים גם לקהילות קטנות ומגובשות.
  • Circle.so: פלטפורמה ייעודית לבניית קהילות בתשלום.

2. כלי דיוור אלקטרוני:

  • Mailchimp: כלי פופולרי וקל לשימוש ליצירת רשימות תפוצה ושליחת ניוזלטרים.
  • GetResponse: כלי מתקדם יותר עם אפשרויות אוטומציה ופילוח מתקדמות.
  • ConvertKit: כלי שמתמקד בשיווק באמצעות תוכן.

3. כלי ניהול מדיה חברתית:

  • Hootsuite: כלי לניהול מספר חשבונות מדיה חברתית במקום אחד.
  • Buffer: כלי דומה ל-Hootsuite, עם דגש על ניתוח נתונים.
  • Sprout Social: כלי מתקדם יותר עם אפשרויות האזנה חברתית וניהול קשרי לקוחות.

4. כלי ניתוח אתרים:

  • Google Analytics: כלי חינמי ועוצמתי למעקב אחרי תנועה באתר שלכם.
  • Mixpanel: כלי מתקדם יותר עם דגש על ניתוח התנהגות משתמשים.

5. כלי CRM (ניהול קשרי לקוחות):

  • Salesforce: כלי פופולרי ומתקדם לניהול קשרי לקוחות.
  • HubSpot: כלי חינמי וקל לשימוש לניהול קשרי לקוחות.
  • Zoho CRM: כלי משתלם לניהול קשרי לקוחות.

6. כלי גיוס תרומות אונליין:

  • Donorbox: כלי פופולרי וקל לשימוש לגיוס תרומות אונליין.
  • GiveWP: פלאגין וורדפרס לגיוס תרומות.
  • Classy: כלי מתקדם יותר לגיוס תרומות עם אפשרויות ניהול אירועים ויצירת קמפיינים.

דוגמה מחיי:

אחד הארגונים שעבדתי איתם השתמש בכלים רבים מדי, אבל הם לא היו מצליחים להשתמש בהם ביעילות. הם היו מפרסמים פוסטים ברשתות החברתיות, שולחים מיילים לרשימת התפוצה שלהם, מנתחים את הנתונים באתר שלהם, אבל הם לא היו מצליחים ליצור קשרים אמיתיים עם הקהל שלהם.

אחרי שעזרתי להם לבחור את הכלים הנכונים, הם התחילו להשתמש בהם בצורה ממוקדת ויעילה יותר. הם התחילו ליצור קהילות ברשתות החברתיות, לשלוח מיילים מותאמים אישית לרשימת התפוצה שלהם, לנתח את הנתונים באתר שלהם כדי להבין מה עובד ומה לא, ולהשתמש במידע הזה כדי לשפר את האסטרטגיה שלהם.

התוצאה הייתה מדהימה: הקהל שלהם התחיל להרגיש קשור לארגון שלהם, והתחיל לתרום כסף בשמחה.

זכרו: הכלים הדיגיטליים הם רק אמצעי, לא מטרה. תבחרו את הכלים המתאימים לצרכים שלכם ותשתמשו בהם בצורה חכמה כדי ליצור קשרים אמיתיים עם הקהל שלכם.

לסיכום: בניית קהילה דיגיטלית היא מסע מתמשך

בניית קהילה דיגיטלית היא לא משימה חד פעמית, אלא מסע מתמשך. זה דורש מחויבות, עקביות, יצירתיות ונכונות ללמוד ולהשתפר כל הזמן.

אני יודע שאולי זה נשמע מפחיד, אבל תאמינו לי – זה שווה את זה. קהילה דיגיטלית חזקה יכולה לעזור לכם להגשים את החזון שלכם, להשפיע על העולם, לשנות את חייהם של אנשים.

הנה כמה נקודות חשובות שכדאי לזכור:

  • הכירו את הקהל שלכם לעומק.
  • צרו תוכן שמרגש, מעורר השראה ומניע לפעולה.
  • הפכו עוקבים לתורמים ותורמים לשגרירים.
  • השתמשו בכלים דיגיטליים בצורה חכמה.
  • היו סבלניים ועקביים.

ועכשיו, אני רוצה לשאול אתכם: מהו הצעד הראשון שאתם הולכים לעשות כדי לבנות את הקהילה הדיגיטלית שלכם? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם להגשים את החזון שלכם. אם יש לכם שאלות, אם אתם צריכים עזרה, אם אתם רוצים לשתף אותי בהצלחות שלכם, אל תהססו לפנות אלי.

אני מאמין בכם. אני מאמין בארגון שלכם. אני מאמין שביחד אנחנו יכולים לשנות את העולם.

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו. הוא פיתח את "שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה, "מודל המעגלים המתרחבים" - שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים, "המפה הרגשית של התורם" - כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים, "שיטת המראה המנטלית" - טכניקת הכנה מנטלית לפני פגישות חשובות ו"גישת המשוב התלת-שלבית" - מתודולוגיה לשיפור מתמיד של ביצועי צוות.

A person presenting a webinar to an engaged audience, with emphasis on connection and impact.
Featured

הוובינרים שהפכו למכונת גיוס: המודל המלא מפיתוח ועד המרה לתרומות

איך להפוך וובינר כושל למכונת גיוס משומנת? מומחה גיוס הכספים נועם אבירי חושף את המודל המלא, שלב אחר שלב, מפיתוח ועד המרה לתרומות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, והעיניים שלי סירבו להיעצם. לא בגלל קפה, אלא בגלל מייל שקיבלתי כמה שעות קודם: "נועם, הוובינר השנה פשוט לא המריא. ההרשמות נמוכות, האנרגיה ירודה, והתרומות?... בוא נגיד שאני לא ישן טוב בלילה." זו הייתה הודעה מהמנכ"לית של ארגון שאני מלווה כבר שנים. ואני? הרגשתי את הכישלון צורב. אבל אחרי 18 שנים בעולם גיוס הכספים, למדתי דבר אחד: כישלון הוא לא סוף הסיפור, הוא רק ההקדמה.

ואני כאן כדי לספר לכם איך לקחנו וובינר כושל והפכנו אותו למכונת גיוס משומנת. כן, כן, גם אני חשבתי שוובינרים זה משהו מ-2020, אבל האמת היא שהם כלי עוצמתי שיכול להגדיל משמעותית את התרומות שלכם - אם עושים את זה נכון.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. ראיתי הכל, עשיתי הכל, וגם נכשלתי לא מעט. ואני שמח לחלוק אתכם את הידע שצברתי, לא רק את ההצלחות, אלא גם את הלקחים הכואבים. כי בסוף, מה שעושה את ההבדל זה לא הכלים, אלא הדרך שבה אנחנו משתמשים בהם.

אז בואו נצלול פנימה. נגלה איך לפתח וובינר שיגרום לתורמים שלכם לפתוח את הלב – ואת הארנק.

הבעיה האמיתית עם וובינרים לגיוס כספים: יותר מידי מידע, פחות מידי חיבור

רוב הוובינרים לגיוס כספים סובלים מאותה בעיה: הם מנסים להעביר יותר מידי מידע ליותר מידי אנשים. הם הופכים למצגות משמימות עם סטטיסטיקות יבשות וקריאה מייגעת לתרומות. וכתוצאה מכך, התורמים הפוטנציאליים מאבדים עניין, מתנתקים, ובסופו של דבר - לא תורמים.

זכרו: תורמים לא תורמים בגלל נתונים, הם תורמים בגלל סיפורים. הם תורמים בגלל חיבור רגשי, בגלל תחושת שייכות, בגלל האמונה שהם יכולים לעשות שינוי.

הפתרון: לבנות וובינר סביב חוויה, לא סביב מצגת.

הגישה שלנו הייתה פשוטה: במקום לנסות "למכור" תרומות, יצרנו חוויה שגורמת לתורמים לרצות לתרום. איך עשינו את זה? הנה המודל המלא, שלב אחרי שלב:

שלב 1: "עדשת המיקרוסקופ" – מיפוי קהל יעד מדויק

לפני שאנחנו מתחילים לתכנן את הוובינר, אנחנו צריכים להבין למי אנחנו מדברים. זה לא מספיק לדעת שהם "תומכים בארגון". אנחנו צריכים לרדת לעומק. מה מעניין אותם? מה מניע אותם? מה הכאבים שלהם?

כאן אנחנו משתמשים ב"מפה הרגשית של התורם" - כלי שפיתחתי שמסייע לנו לזהות את המניעים העמוקים ביותר של התורמים שלנו. אנחנו שואלים שאלות כמו:

  • מה החלום הכי גדול שלהם לגבי עתיד הקהילה שלנו?
  • מה הם הכי חוששים שיקרה אם הארגון שלנו לא יצליח?
  • איזה סיפור אישי גרם להם להתחבר לארגון שלנו מלכתחילה?

התשובות לשאלות האלה הן מצפן שמכוון אותנו בכל שלב בתכנון הוובינר.

שלב 2: "הקול הפנימי המשולב" – פיתוח תוכן אותנטי ומעורר השראה

עכשיו כשאנחנו מבינים את הקהל שלנו, אנחנו יכולים להתחיל לבנות את התוכן. אבל כאן אנחנו צריכים להיזהר לא ליפול למלכודת של מצגות משמימות.

התוכן של הוובינר צריך להיות:

  • אותנטי: תורמים יכולים להריח חוסר אותנטיות מקילומטרים. שתפו סיפורים אמיתיים, את הכישלונות וההצלחות שלכם. היו פגיעים.
  • מעורר השראה: אל תתמקדו רק בבעיות, תתמקדו גם בפתרונות. תנו לתורמים שלכם תחושה שהם יכולים להיות חלק ממשהו גדול יותר.
  • ממוקד בערך: תנו לתורמים שלכם משהו בעל ערך - ידע, השראה, קשרים. אל תבקשו מהם רק לתרום, תתנו להם משהו בתמורה.

אני ממליץ להשתמש ב"שיטת הסיפור מאחורי הסיפור" – להתחיל בתוצאה מרשימה, ואז לחשוף את הסיפור האמיתי והמורכב שהוביל לתוצאה. שתפו את התובנות והלקחים שלמדתם בדרך.

שלב 3: "פרקטל המשמעות" – יצירת חוויה אינטראקטיבית

הוובינר לא יכול להיות הרצאה חד-צדדית. הוא חייב להיות חוויה אינטראקטיבית. איך עושים את זה?

  • שאלו שאלות: תשאלו את התורמים שלכם מה הם חושבים, מה הם מרגישים, מה הם רוצים.
  • ערכו סקרים: תערכו סקרים קצרים שיאפשרו לתורמים שלכם להביע את דעתם.
  • הזמינו משתתפים לדבר: תנו למשתתפים הזדמנות לשתף את הסיפורים שלהם, לשאול שאלות, לתת עצות.
  • צרו קהילה: צרו קבוצת פייסבוק או וואטסאפ לתורמים שלכם, אפשרו להם להתחבר אחד עם השני.

זכרו: המטרה היא ליצור תחושה של שייכות וקהילה. כשהתורמים שלכם מרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר, הם יהיו מוכנים לתרום יותר.

שלב 4: "תמונות מילוליות חדות" – בקשת תרומה עדינה ואפקטיבית

הגיע הזמן לבקש תרומה. אבל כאן אנחנו צריכים להיות עדינים. אנחנו לא רוצים להרוס את החוויה שיצרנו.

הבקשה צריכה להיות:

  • טבעית: הבקשה צריכה להשתלב באופן טבעי בתוכן של הוובינר.
  • אישית: פנו לתורמים בשמם. תסבירו להם למה התרומה שלהם חשובה.
  • ספציפית: תסבירו לתורמים לאן הכסף שלהם ילך. תראו להם איך הם יכולים לעשות שינוי אמיתי.
  • מוגבלת בזמן: תנו לתורמים תמריץ לתרום עכשיו, כמו למשל התאמת תרומות או הטבה מיוחדת.

אני ממליץ להשתמש בטכניקת "ההקשבה השלישית" - להקשיב למה שלא נאמר במילים. להבין מה הצרכים והרצונות של התורמים, ולהתאים את הבקשה בהתאם.

שלב 5: "מומנטום הגילוי" – מעקב ושימור

הוובינר הסתיים. מה עכשיו?

המעקב הוא קריטי. תשלחו לתורמים מייל תודה אישי. תזמינו אותם להצטרף לקהילה שלכם. תשתפו אותם בעדכונים על הפרויקטים שאתם עובדים עליהם.

תזכרו: גיוס כספים הוא לא ספרינט, הוא מרתון. המטרה היא לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם התורמים שלכם.

התוצאה? וובינר שהפך למכונת גיוס

הוובינר שהפכנו למכונת גיוס לא רק עמד ביעד התרומות, אלא גם יצר קהילה חזקה ומחוברת של תורמים. ראינו עלייה משמעותית בשיעור ההמרה, בגודל התרומה הממוצעת, ובלויאליות של התורמים.

אבל הכי חשוב, ראינו את האור בעיניים של התורמים. ראינו את התשוקה שלהם לעשות שינוי. ראינו איך הוובינר הזה הפך אותם לשותפים אמיתיים במסע שלנו.

אז מה אתם אומרים? מוכנים להפוך את הוובינרים שלכם למכונות גיוס משומנות? זכרו: הכל מתחיל בחוויה. תבנו חוויה שתעורר השראה, שתחבר, ושתוכיח לתורמים שלכם שהם יכולים לעשות שינוי אמיתי.

ואני כאן כדי לעזור לכם בכל שלב בדרך.

רוצים לשמוע עוד על "שיטת הסולם הדינמי" או "מודל המעגלים המתרחבים"? שתפו אותי בתגובות, ונמשיך את השיחה.

אני נועם אבירי, ואני מאמין שגיוס כספים הוא לא רק מקצוע, הוא שליחות. בואו נעשה את זה ביחד.

A group of diverse people working together on social media strategies for fundraising, with a focus on LinkedIn, Twitter, and Instagram. Image represents collaboration, innovation, and reaching new donors.
Featured

רשתות חברתיות מעבר לפייסבוק: הפלטפורמות המפתיעות שהביאו לנו את התורמים האיכותיים ביותר

גלו את הפלטפורמות החברתיות המפתיעות שמביאות את התורמים האיכותיים ביותר לארגונים ללא מטרות רווח, מעבר לפייסבוק. טיפים ואסטרטגיות מנועם אבירי, מומחה גיוס כספים.

האמת? פייסבוק כבר לא מה שהיה פעם. אני זוכר את הימים שכל תרומה גדולה התחילה שם, בקבוצת תמיכה או בדף אוהדים. היום, אני מוצא את עצמי אומר למגייסי כספים: "תפסיקו לחפש רק בפייסבוק! התורמים האיכותיים שלכם מחכים לכם במקומות אחרים".

אבל לאן בדיוק? זה מה שאני רוצה לחלוק איתך היום – לא סקירה יבשה של רשתות חברתיות, אלא תובנות מבפנים, מהשטח, על הפלטפורמות המפתיעות שמביאות תורמים איכותיים. ולמה אני אומר "איכותיים"? כי אני לא מדבר רק על סכומים גדולים, אלא על אנשים שמחוברים רגשית למטרה שלכם, שמבינים את העומק שמתחת לעומק, ושיהיו שם לאורך זמן.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. כבר למעלה מ-15 שנה שאני מלווה ארגונים בגדלים שונים, ולמדתי דבר או שניים על גיוס כספים אפקטיבי. והאמת? הדרך הכי טובה ללמוד היא מטעויות. אספר לכם סוד קטן – לפני כמה שנים, ארגון גדול שאני מייעץ לו הפסיד תרומה של מאות אלפי שקלים כי התמקד רק בפלטפורמות המוכרות. זה היה רגע ההתפכחות שלי, ומאז אני חוקר לעומק את הנושא.

אז, איפה נמצאים התורמים האיכותיים?

1. לינקדאין: מעבר לקשרים עסקיים – קהילה של משפיעים

לינקדאין היא לא רק רשת לחיפוש עבודה. היא קהילה עצומה של אנשי מקצוע, מנהלים בכירים ומשפיעים בתחומם. מה שהרבה מגייסי כספים מפספסים זה את הפוטנציאל שלה ליצירת קשרים אישיים וארוכי טווח.

  • השיטה: במקום לשלוח בקשות חברות גנריות, תתחילו להגיב לפוסטים רלוונטיים, להשתתף בדיונים מקצועיים ולהציג את המומחיות שלכם. כשתבנו לעצמכם שם של מומחים בתחום שלכם, התורמים יגיעו אליכם.
  • הטעות הנפוצה: להתייחס ללינקדאין כאל כלי שיווקי גרידא. לינקדאין היא קודם כל רשת חברתית, ויחסים נבנים לאט ובכבוד.
  • דוגמה: אחד הלקוחות שלי, ארגון שעוסק בקידום השכלה טכנולוגית בקרב צעירים, התחיל לפרסם בלינקדאין פוסטים שמציגים סיפורי הצלחה של בוגרים. התגובות היו מדהימות, ואחרי כמה חודשים התחלנו לקבל פניות מתורמים פוטנציאליים שהתרשמו מהעבודה שלנו.

2. טוויטר: שיחות קצרות, השפעה עצומה

טוויטר נתפסת לעיתים קרובות כזירת התגוששות פוליטית, אבל האמת היא שהיא גם פלטפורמה עוצמתית לבניית קהילה סביב נושאים ספציפיים. היתרון הגדול של טוויטר הוא היכולת ליצור שיחות קצרות ואינטנסיביות עם אנשים בעלי השפעה.

  • השיטה: עקבו אחרי משפיעים בתחום שלכם, השתתפו בשיחות רלוונטיות, והציעו תובנות חדשות. אל תפחדו להביע דעה, אבל תעשו את זה בצורה מכבדת ועניינית.
  • הטעות הנפוצה: לפרסם רק קישורים לאתר שלכם. טוויטר היא קודם כל פלטפורמה לדיונים, ויש להשתמש בה כדי ליצור שיחה ולבנות קשרים.
  • דוגמה: ארגון שעוסק בהגנה על זכויות בעלי חיים החל להשתמש בטוויטר כדי לשתף מידע על חקיקה רלוונטית ולקדם פעילויות מחאה. תוך זמן קצר הם הצליחו לבנות קהילה גדולה של תומכים פעילים, כולל תורמים משמעותיים.

3. אינסטגרם: מעבר לתמונות יפות – סיפורים מעוררי השראה

אינסטגרם היא הרבה יותר מסתם פלטפורמה לשיתוף תמונות יפות. היא כלי עוצמתי ליצירת סיפורים מעוררי השראה ולבניית קהילה סביב ערכים משותפים.

  • השיטה: תשתמשו באינסטגרם כדי להציג את העבודה שלכם בצורה ויזואלית ומרגשת. תספרו סיפורים של אנשים שהחיים שלהם השתנו בזכות הפעילות שלכם. תציגו את הפנים האנושיות של הארגון שלכם.
  • הטעות הנפוצה: להתמקד רק בתמונות באיכות גבוהה ולהזניח את הסיפורים מאחוריהן. תזכרו שאנשים מתחברים לרגש, לא רק לאסתטיקה.
  • דוגמה: ארגון שעוסק במאבק ברעב החל לשתף באינסטגרם תמונות של ילדים שמקבלים ארוחה חמה, ולספר את הסיפורים שלהם. התגובות היו מרגשות מאוד, ואנשים רבים התחילו לתרום כדי לעזור לעוד ילדים.

מה העומק שמתחת לעומק?

אני רוצה שתזכרו דבר אחד: גיוס כספים הוא קודם כל בניית מערכות יחסים. הפלטפורמות החברתיות הן רק כלי – מה שחשוב זה איך אתם משתמשים בהן כדי ליצור קשר אמיתי עם אנשים.

  • ההקשבה השלישית: הקשיבו לא רק למה שהתורמים אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים. נסו להבין מה באמת מניע אותם, מה חשוב להם, ומה הם מחפשים.
  • הצעד האלגנטי: תפעלו בצורה מדויקת ויעילה. אל תבזבזו את הזמן של התורמים שלכם, ותציעו להם רק מה שבאמת רלוונטי להם.
  • המראה הכפולה: תנסו לראות את עצמכם דרך העיניים של התורמים שלכם. תשאלו את עצמכם: האם אני משדר אמינות, מקצועיות ואכפתיות?

אני יודע שזה לא קל. גיוס כספים הוא עבודה קשה, והרבה פעמים מרגיש כאילו אתם שוחים נגד הזרם. אבל אני מבטיח לכם שאם תתמידו, תלמדו, ותתפתחו, תצליחו להגיע ליעדים שלכם.

אז, איזו פלטפורמה חברתית אתם הולכים לחקור לעומק השבוע? ואילו סיפורים מעוררי השראה אתם הולכים לספר לעולם? אני מחכה לשמוע מהגישות שלכם. שתפו אותי בתגובות!