A graphic illustration of a survey form transforming into a magnet attracting donors, representing the concept of virtual surveys as a fundraising tool.
Featured

סקרים וירטואליים ככלי גיוס: הטכניקה הלא שגרתית שהפכה שאלונים למגנט תורמים

גלו איך סקרים וירטואליים יכולים להפוך למגנט תורמים! נועם אבירי חושף את הטכניקות הלא שגרתיות לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקפצתי מהמיטה בבהלה. חלמתי ששורה של תורמים פוטנציאליים חומקים לי מבין האצבעות, כולם אוחזים בסקרים וירטואליים ריקים. זה היה מוגזם, אני יודע, אבל האמת היא שמאז שהתחלתי לשלב סקרים וירטואליים בגיוס כספים, אני לא מפסיק לחשוב על זה.

אבל לפני שאתה מגלגל עיניים ושואל את עצמך אם יועץ גיוס הכספים שלך איבד את זה סופית, תן לי להסביר. כי מאחורי הטכניקה ה"לא שגרתית" הזו, מסתתרת אסטרטגיה עוצמתית שהפכה שאלונים משעממים למגנט תורמים. ואני כאן כדי לגלות לך את הסוד.

קודם כל, נעים מאוד. אני נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך שנים ראיתי ארגונים נאבקים לגייס כספים בשיטות מסורתיות, וחיפשתי דרכים חדשניות לשבור את המעגל. אחרי לא מעט ניסויים (וכישלונות, כן, היו גם כאלה), גיליתי את הפוטנציאל האדיר הטמון בסקרים וירטואליים.

אבל רגע, לפני שנצלול לטכניקות, בוא נשים את הדברים על השולחן. מה זה בעצם סקר וירטואלי? זה לא סתם שאלון משעמם ששולחים בדוא"ל. זה כלי אסטרטגי שמטרתו ליצור דיאלוג עם תורמים פוטנציאליים, להבין את הצרכים והתשוקות שלהם, ולבנות מערכת יחסים ארוכת טווח. זהו כלי שמטרתו להקשיב. באמת להקשיב. ואת זה, ידידי, תורמים מעריכים יותר מכל דבר אחר.

למה סקרים וירטואליים עובדים - העומק שמתחת לעומק

הסוד טמון בפסיכולוגיה של הנתינה. אנשים רוצים להרגיש שקולם נשמע, שהם חלק ממשהו גדול יותר, שהתרומה שלהם משמעותית. סקר וירטואלי טוב מאפשר להם בדיוק את זה. הוא נותן להם במה להביע את דעותיהם, לחלוק את הערכים שלהם, ולהשפיע על האופן שבו הארגון פועל.

חשוב להבין – אנחנו לא מדברים על שאלות דמוגרפיות סטנדרטיות. אנחנו מדברים על שאלות שחודרות לעומק, שמגרות את המחשבה, שמעוררות רגש. שאלות כמו:

  • מהו האתגר החברתי שמטריד אותך ביותר בישראל היום?
  • איזה שינוי היית רוצה לראות בעולם בעוד 10 שנים?
  • מה גורם לך להרגיש גאווה להיות חלק מהקהילה שלנו?

שאלות כאלה לא רק אוספות מידע, הן יוצרות חיבור. הן מראות לתורמים שאנחנו באמת מתעניינים בהם, ולא רק בכסף שלהם.

שיטת הסולם הדינמי: איך להפוך סקר וירטואלי למנוע גיוס תרומות

אוקיי, אז הבנו את העיקרון. עכשיו לשאלה הגדולה: איך מיישמים את זה בפועל? פה נכנסת לתמונה "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי. השיטה הזו מתבססת על מספר שלבים:

1. תכנון הסקר: הגדרת מטרות ברורות לסקר. מה אנחנו רוצים להשיג? איזה מידע אנחנו צריכים? אילו תובנות אנחנו מחפשים? זה הבסיס.

2. עיצוב הסקר: יצירת שאלות מעוררות מחשבה ורגש. שימוש בשפה ברורה ונגישה. הקפדה על עיצוב ויזואלי נעים לעין. אל תשכחו – הסקר צריך להיות חוויה חיובית.

3. הפצת הסקר: בחירת הקהל הנכון. מי הם התורמים הפוטנציאליים שלנו? איך מגיעים אליהם? חשוב להתאים את אופן ההפצה לקהל היעד.

4. ניתוח התוצאות: עיבוד הנתונים והפקת תובנות. זיהוי מגמות ודפוסים. הבנה מעמיקה של צרכי התורמים. זה השלב בו המידע הופך לידע.

5. יישום התובנות: שימוש בתובנות לשיפור פעילות הארגון. התאמת המסרים והקמפיינים לצרכי התורמים. יצירת קשר אישי עם תורמים פוטנציאליים. זה השלב בו הידע הופך לכוח.

6. מעקב ובקרה: מדידת האפקטיביות של הסקר. שיפור מתמיד של התהליך. הקפדה על למידה מתמדת. גיוס כספים הוא לא מדע מדויק.

הצעד האלגנטי: דוגמה מהשטח

אספר לכם על מקרה שקרה לי לפני כמה חודשים. ארגון סיוע לנערים בסיכון פנה אליי בייאוש. התרומות דלדלו, המורל ירד, והמנכ"ל היה על סף התפטרות. החלטנו לנסות את שיטת הסקרים הווירטואליים. עיצבנו סקר קצר ששאל את התורמים הפוטנציאליים מה הם חושבים שהם הפתרונות הכי אפקטיביים למאבק בנשירה של נערים מלימודים. לא תאמינו, אבל קיבלנו למעלה מ-500 תגובות!

לאחר ניתוח מעמיק של התוצאות, גילינו שהתורמים רואים חשיבות גדולה בהעצמת הנערים ובהקניית כלים לחיים עצמאיים. התאמנו את המסרים שלנו בהתאם, והתוצאה הייתה מדהימה: גייסנו פי שניים תרומות ממה שציפינו! לא רק זאת, אלא גם יצרנו קהילה של תורמים מעורבים ואכפתיים.

ההקשבה השלישית: מעבר למה שנאמר במילים

אבל זה לא רק על הנתונים. זה גם על מה שלא נאמר במילים. הקשבה לסאבטקסט, לרגשות, לערכים שמסתתרים מאחורי התשובות. זאת "ההקשבה השלישית" שלימדו אותי המאסטרים של גיוס הכספים - היכולת לקרוא בין השורות, להבין את הצרכים הלא מודעים של התורמים.

לדוגמה, אם תורם מציין שהוא תומך בחינוך, אבל גם מדגיש את החשיבות של יזמות עסקית, אפשר להסיק שהוא מחפש ארגון שמקנה לנערים כלים פרקטיים להשתלבות בשוק העבודה. ואז, אפשר לפנות אליו עם הצעה מותאמת אישית, שמדברת בדיוק לצרכים שלו.

המראה הכפולה: לראות את עצמך דרך עיני התורם

עוד נקודה חשובה: הסקרים הווירטואליים מאפשרים לנו לראות את עצמנו דרך עיני התורם. להבין איך אנחנו נתפסים, מה הם החוזקות והחולשות שלנו, מה אנחנו צריכים לשפר. זה כלי רב עוצמה לשיפור תדמית הארגון וליצירת אמון עם התורמים.

לדוגמה, אם תורמים רבים מציינים שהם לא מבינים בדיוק איך הכסף שלהם עוזר, זה סימן שאנחנו צריכים לשפר את השקיפות שלנו ולספק להם מידע מפורט יותר על הפעילות שלנו.

אז מה הלאה?

אני יודע, זה נשמע קצת מורכב. אבל תאמינו לי, ברגע שתתחילו ליישם את השיטה הזו, תראו איך הסקרים הווירטואליים הופכים לכלי גיוס תרומות עוצמתי. הם לא רק יעזרו לכם לגייס יותר כסף, אלא גם לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים מעורבים ואכפתיים.

אז קדימה, צאו לדרך. תתחילו לתכנן את הסקר הווירטואלי הראשון שלכם. תשאלו את התורמים שלכם מה באמת חשוב להם. תקשיבו לתשובות שלהם. ותראו איך הקסם קורה.

ואם אתם צריכים עזרה, אני כאן בשבילכם. כי גיוס כספים הוא לא רק מקצוע, הוא שליחות. ואני מאמין שביחד, נוכל לעשות עולם טוב יותר.

נ.ב. - אשמח לשמוע את המחשבות והתגובות שלכם. שתפו אותי בתגובות, ואולי נמשיך את הדיון הזה לפוסט המשך!

אני נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" ואת "מודל המעגלים המתרחבים" כדי לסייע לארגונים לגייס יותר כספים ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

A graphic illustrating the three channels of fundraising: digital, personal, and support. The image highlights the integration and synergy between these channels, leading to increased donations and impact.
Featured

המודל התלת-ערוצי: אינטגרציה מושלמת בין דיגיטל לגיוס כספים - גילויים שלא ידעתם

למדו כיצד לשלב דיגיטל, פגישות אישיות ותקשורת עם הקהילה לגיוס כספים אפקטיבי יותר. נועם אבירי מציג את המודל התלת-ערוצי להכפלת התרומות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשניסיתי להבין מה השתבש. קמפיין דיגיטלי מדהים, קריאייטיב חדשני, דף נחיתה מושלם – והתוצאה? אפס תרומות משמעותיות. הרגשתי כמו קוסם ששכח את מילות הקסם. זה היה רגע ההתפכחות שלי. הבנתי שאנחנו, מגייסי הכספים, מתייחסים לדיגיטל כאל קופסת קסמים במקום ככלי משלים לאסטרטגיה הוליסטית. כאן מתחיל הסיפור על איך בניתי את המודל התלת-ערוצי, שהציל אותי ועזר לעשרות ארגונים להכפיל את התרומות.

אני נועם אבירי, מגייס כספים, יועץ ומנטור. למדתי את התחום בדרך הקשה, דרך הצלחות מדהימות וכישלונות צורבים. ובעיקר, דרך ההבנה העמוקה של הפסיכולוגיה שמאחורי נתינה. היום, אני רוצה לחלוק אתכם את המודל התלת-ערוצי, כי גיוס כספים זה לא רק מקצוע, זו שליחות.

מהו המודל התלת-ערוצי ולמה הוא כל כך חשוב?

המודל התלת-ערוצי הוא גישה הוליסטית לגיוס כספים המשלבת בצורה חכמה ואפקטיבית שלושה ערוצים עיקריים:

1. הערוץ הדיגיטלי: אתר, רשתות חברתיות, אימיילים, קמפיינים ממומנים – כל מה שקורה אונליין.

2. הערוץ האישי: פגישות, אירועים, טלפונים, מערכות יחסים ישירות עם תורמים.

3. הערוץ התומך: תקשורת עם הקהילה, יחסי ציבור, תוכן איכותי המבסס אמון ולגיטימציה.

הסיבה שהמודל הזה עובד היא פשוטה: אנשים תורמים לארגונים שהם מכירים, אוהבים וסומכים עליהם. כל אחד מהערוצים עוזר לבנות את שלושת המרכיבים האלה.

הערוץ הדיגיטלי: יותר מסתם קמפיין יפה

רוב הארגונים משקיעים את רוב המאמצים שלהם בערוץ הדיגיטלי, וזו טעות. זה כמו לבנות בית על יסודות חלשים. הדיגיטל הוא כלי מדהים, אבל הוא צריך להיות חלק ממשהו גדול יותר.

איך עושים את זה נכון?

  • התאמה אישית: אל תשלחו הודעות גנריות. תפנו לכל תורם בשמו, תזכירו תרומות קודמות, תראו שאתם מכירים אותו.
  • סיפורים אותנטיים: אל תמציאו סיפורים מרגשים. תספרו את הסיפור האמיתי של הארגון שלכם, עם כל הכאב והתקווה.
  • ערך מוסף: אל תבקשו רק כסף. תציעו תוכן איכותי, הזמנות לאירועים, עדכונים על הפרויקטים שלכם.
  • דוגמה קונקרטית: ארגון שעבדתי איתו החל לשלוח מייל אישי לכל תורם חדש, בו המנכ"ל הודה לו אישית על התרומה והזמין אותו לסיור בארגון. התוצאה? עלייה של 30% בשיעור ההמרה של תורמים חדשים.

הערוץ האישי: לבנות מערכות יחסים אמיתיות

זה המקום שבו הקסם האמיתי קורה. פגישות אישיות, שיחות טלפון, אירועים – אלו הזדמנויות לבנות מערכות יחסים אמיתיות עם התורמים שלכם.

איך עושים את זה נכון?

  • הקשבה השלישית: אל תקשיבו רק למילים, תקשיבו למה שלא נאמר. מה התורם באמת רוצה? מה חשוב לו?
  • אותנטיות: אל תנסו להיות מי שאתם לא. תהיו אמיתיים, תראו את הפגיעות שלכם, תהיו אנושיים.
  • מעקב אישי: אל תשכחו לשלוח מייל תודה אחרי פגישה, להתקשר ביום ההולדת, לעדכן על הפרויקטים שהתורם תרם להם.
  • דוגמה קונקרטית: מגייסת כספים אחת החליטה להקדיש חצי שעה ביום לשיחות טלפון לתורמים ותיקים, רק כדי לשאול לשלומם ולשמוע מה הם עושים. זה הוביל לעלייה משמעותית בתרומות שלהם.

הערוץ התומך: לבנות אמון ולגיטימציה

זה הערוץ השקט, אבל הוא הכי חשוב. תקשורת עם הקהילה, יחסי ציבור, תוכן איכותי – כל אלה עוזרים לבנות אמון ולגיטימציה לארגון שלכם.

איך עושים את זה נכון?

  • שקיפות: תהיו שקופים לגבי הכספים שלכם, לגבי ההוצאות, לגבי התוצאות.
  • שיתוף פעולה: תשתפו פעולה עם ארגונים אחרים, עם קהילות, עם גופים ממשלתיים.
  • תוכן איכותי: תכתבו פוסטים בבלוג, תצרו סרטונים, תפרסמו מחקרים – כל מה שיכול להראות שאתם מבינים בתחום שלכם.
  • דוגמה קונקרטית: ארגון אחד הקים ועדה מייעצת של אנשי מקצוע בתחום הפעילות שלו. זה לא רק עזר להם לקבל החלטות טובות יותר, אלא גם שיפר את התדמית שלהם בעיני הציבור.

אינטגרציה: הקסם האמיתי

הסוד האמיתי הוא לא להפעיל כל ערוץ בנפרד, אלא לשלב אותם בצורה חכמה.

  • דוגמה: תורם חדש הגיע דרך קמפיין דיגיטלי. אחרי שהוא תרם, הוא קיבל מייל אישי מהמנכ"ל, שהזמין אותו לסיור בארגון. בסיור הוא פגש את הצוות, ראה את הפרויקטים, שמע את הסיפורים. אחרי כמה שבועות, הוא קיבל שיחת טלפון ממגייסת הכספים, שהודתה לו שוב על התרומה והציעה לו להצטרף לוועדה המייעצת.

זה המודל התלת-ערוצי בפעולה.

אחרי 15 שנים בתחום, אני יכול להגיד בביטחון: גיוס כספים זה לא רק מקצוע, זו אמנות. זה דורש ידע, ניסיון, תשוקה ויכולת להבין אנשים. ואם תשלבו את שלושת הערוצים האלה בצורה חכמה, תוכלו להגיע ליעדים שלכם ולהשפיע על העולם.

אני נועם אבירי, ואני מזמין אתכם להצטרף למסע הזה. איזה צעד תעשו היום כדי ליישם את המודל התלת-ערוצי בארגון שלכם?

נועם אבירי הוא מגייס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

A graph showing the improvement in donations after implementing data-driven strategies for fundraising.
Featured

דאטה בשירות הנדיבות: איך חיזוי התנהגות תורמים שינה את הגיוס שלנו

איך שימוש בדאטה לחיזוי התנהגות תורמים שינה את אסטרטגיית גיוס הכספים של הארגון, ובנה קהילה תומכת ונאמנה.

הכספת של הארגון הרגישה ריקה מתמיד. חודש סוף שנה, וחרף מאמצים אדירים, היעד נראה רחוק. עד לא מזמן, היינו מגייסים כספים בשיטה המסורתית: שולחים מיילים גנריים, מארגנים אירועי התרמה המוניים, ומקווים לטוב. אבל התוצאות היו מאכזבות. תחושת תסכול ריחפה באוויר. הרגשתי כמו טבח שמכין ארוחה בלי להכיר את הטעמים של האורחים שלו.

ואז, זה קרה. שיחה מקרית עם חבר שעבד בתחום הפיננסים פתחה לי את הראש לרעיון חדש: למה שלא נשתמש בנתונים כדי להבין את התורמים שלנו טוב יותר? בהתחלה, הייתי סקפטי. גיוס כספים זה עניין של לב, לא של אלגוריתמים, חשבתי לעצמי. אבל ככל שהעמקנו, הבנו שדאטה יכול לשמש ככלי עוצמתי לחיזוי התנהגות תורמים, ולשפר משמעותית את אסטרטגיית הגיוס שלנו.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. כבר למעלה מ-15 שנה שאני מתמודד עם האתגרים המורכבים של גיוס כספים, וגיליתי ששילוב של ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי בשטח הוא המפתח להצלחה. אספר לכם איך שילבנו נתונים והפכנו קערה על פיה.

העומק שמתחת לעומק: למה תורמים תורמים?

בלב גיוס הכספים עומדת שאלה פסיכולוגית עמוקה: מה גורם לאנשים לתרום? האם זה אלטרואיזם טהור, רצון להרגיש טוב עם עצמם, או אולי צורך בהכרה חברתית? התשובה, כמובן, מורכבת. אבל מה אם היינו יכולים לפלח את התורמים שלנו לפי המוטיבציות שלהם, ולהתאים את המסרים שלנו בהתאם?

התחלנו לאסוף נתונים מכל מקור אפשרי: היסטוריית תרומות, אינטראקציות ברשתות חברתיות, השתתפות באירועים, ואפילו מידע דמוגרפי בסיסי. ואז, שכרנו את שירותיו של מדען נתונים מבריק שעזר לנו לנתח את הנתונים ולזהות דפוסים.

הקול הפנימי המשולב: המסע אל התובנות

התוצאות היו מדהימות. גילינו, למשל, שחלק מהתורמים שלנו מגיבים טוב יותר למסרים שמדגישים את ההשפעה המוחשית של התרומה שלהם ("כל שקל שתתרמו יאכיל ילד רעב"). אחרים, לעומת זאת, היו מושפעים יותר ממסרים שמתמקדים בערכים משותפים ובמחויבות חברתית ("הצטרפו אלינו למאבק למען עולם צודק יותר").

"'זה נשמע מבטיח,' אמר לי המנכ"ל בסקפטיות, 'אבל איך זה מתרגם לשורת הרווח?' (בראשי חשבתי: 'הוא משתמש במילה שורת הרווח, הוא חושש שלנתונים לא תהיה השפעה מהירה'). 'תן לי חודש,' עניתי, 'ותוכל לראות את ההבדל בעצמך'".

עדשת המיקרוסקופ: פילוח ודיוק

החלטנו להתמקד בפילוח קהל התורמים שלנו. במקום לשלוח מיילים גנריים לכולם, יצרנו קמפיינים ממוקדים שמדברים ישירות למוטיבציות של כל קבוצת תורמים.

  • קבוצת ה"משפיעים": אנשים שרוצים לראות תוצאות מוחשיות. שלחנו להם דיווחים מפורטים על הפרויקטים שלנו, עם נתונים סטטיסטיים שמראים את ההשפעה שלהם בשטח.
  • קבוצת ה"ערכיים": אנשים שמחפשים משמעות ומחויבות חברתית. הזמנו אותם להשתתף באירועים קהילתיים, וסיפרנו להם סיפורים אישיים על האנשים שהארגון שלנו עוזר להם.
  • קבוצת ה"מתגמלים": אנשים שרוצים לקבל הכרה על תרומתם. הצענו להם הטבות בלעדיות, כמו כרטיסים לאירועים מיוחדים, או אזכור שמם באתר האינטרנט שלנו.

פרקטל המשמעות: יותר מסתם כסף

התוצאות לא אחרו לבוא. בתוך חודש אחד, ראינו עלייה של 30% בתרומות. אבל חשוב מכך, גילינו משהו עמוק יותר: גיוס כספים אינו רק עניין של כסף. זה עניין של בניית מערכות יחסים אותנטיות עם אנשים שאכפת להם מהדברים שאכפת לנו מהם.

השיחה הזו עם תורמים אלה אינה רק על תרומה של 50,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב.

מומנטום הגילוי: הלמידה המתמשכת

אבל זה עדיין לא העיקר. כשהמשכתי לחקור, הבנתי שמתחת לשכבה הזו מסתתר דפוס עמוק עוד יותר. מה שבאמת קובע אינו המסר עצמו, אלא מידת האותנטיות והאמון שאנחנו מצליחים לייצר עם התורמים שלנו.

היום, אני יכול להגיד בפה מלא שדאטה שינה את האופן שבו אנחנו מגייסים כספים. אבל יותר מזה, הוא עזר לנו להבין את התורמים שלנו טוב יותר, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח, ולהגשים את המשימה שלנו בצורה יעילה יותר.

אז, איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע? אני מזמין אותך לחשוב על האופן שבו נתונים יכולים לשמש ככלי עוצמתי לשיפור אסטרטגיית הגיוס שלך, ובניית קהילה תומכת ונאמנה.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. שנים של ניסיון לימדו אותי שגיוס כספים זה לא רק עבודה, זה שליחות. ואני כאן כדי לעזור לך להצליח בשליחות הזו.

Noam Aviry speaking at conference about fundraising.
Featured

יצירת גלים דיגיטליים: איך עוררנו שיח ציבורי שהוביל לגיוס משאבים משמעותי

איך ליצור שיח ציבורי דיגיטלי שיוביל לגיוס משאבים משמעותי? טיפים, תובנות ושיטות עבודה מומלצות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. ישבתי מול מסך המחשב, עייף אבל נחוש. הקמפיין הדיגיטלי שהובלתי היה אמור להציל ארגון חברתי קטן מקריסה. אם נגייס מספיק כסף, נוכל להמשיך לספק שירותים חיוניים לאוכלוסייה מוחלשת. אם לא... ובכן, לא רציתי לחשוב על זה. אני זוכר את התחושה הזו, את הבטן המתהפכת, את הלחץ האדיר. וגם את הניצוץ הזה בעיניים, את האמונה שאפשר לשנות. זה לא היה רק גיוס כספים, זה היה מאבק על עתיד.

אני נועם אבירי, ואני מגייס כספים. אבל יותר מזה, אני מספר סיפורים. אני מאמין שאנשים לא תורמים לארגונים, הם תורמים לחזון, לתקווה, לאמונה שאפשר ליצור עולם טוב יותר. ובשנים האחרונות, למדתי איך לספר את הסיפורים האלה בעידן הדיגיטלי. היום, אני רוצה לחלוק אתכם את התובנות שלי, את הטעויות שעשיתי, ואת הצעדים המעשיים שתוכלו ליישם כדי ליצור גלים דיגיטליים של נתינה.

אני לא אגיד לכם שיש לי נוסחת קסם. אין דבר כזה. אבל יש עקרונות בסיסיים שאם תיישמו אותם, תוכלו להגיע לתוצאות מדהימות. העקרונות האלה לא מגיעים רק מתיאוריות עסקיות, הם מגיעים מלב העשייה, מהמפגש עם אנשים אמיתיים שרוצים לעשות טוב. ואני למדתי אותם בדרך הקשה, מכישלונות צורבים והצלחות מתוקות.

הבנת השטח הדיגיטלי: יותר ממספרים, זו אמפתיה

היום, יותר מתמיד, העולם הדיגיטלי הוא זירת קרב על תשומת הלב. פוסטים מתחרים זה בזה, מודעות מנסות לפתות אותנו, והמסכים שלנו מופצצים במידע. איך אפשר לבלוט בתוך הרעש הזה? התשובה היא לא רק טכנולוגיה, אלא קודם כל הבנה עמוקה של הפסיכולוגיה האנושית.

רוב הארגונים מתמקדים בנתונים סטטיסטיים: כמה אנשים ראו את הפוסט, כמה לחצו על הקישור, כמה זמן הם שהו באתר. אבל אני למדתי שהמספרים האלה מספרים רק חלק מהסיפור. כדי ליצור שיח ציבורי אמיתי, צריך לגעת ברגש.

"העומק שמתחת לעומק": מה מניע אנשים לתרום?

כאן נכנסת לתמונה "ההקשבה השלישית" שלימדתי את הצוות שלי. היא לא מסתפקת במה שהתורם אומר באופן מודע, אלא מנסה להבין את המניעים העמוקים יותר שמניעים אותו. האם הוא תורם כי הוא מזדהה עם המטרה? כי הוא רוצה להרגיש טוב עם עצמו? כי הוא רוצה להשאיר חותם בעולם? או אולי מסיבות מורכבות יותר?

אז, איך עושים את זה בפועל?

  • עצירת המרוץ אחרי לייקים: תפסיקו לרדוף אחרי לייקים ותתחילו לבנות מערכות יחסים אמיתיות. תגיבו לתגובות, תשאלו שאלות, תראו שאתם באמת מקשיבים.
  • סיפורים אותנטיים: ספרו את הסיפור של הארגון שלכם מנקודת מבט אנושית. תראו את האנשים שאתם עוזרים להם, את האתגרים שהם מתמודדים איתם, ואת התקווה שהם מוצאים בעזרתכם.
  • שימוש בוידאו: וידאו הוא כלי עוצמתי ליצירת חיבור רגשי. תראו סרטונים קצרים שמציגים את העבודה שלכם בשטח, ראיונות עם אנשים שאתם עוזרים להם, או עדויות של תורמים.

"הצעד האלגנטי": איך להפוך צופים לתורמים?

אחרי שיצרנו שיח ציבורי, השאלה הגדולה היא איך להפוך את הגולשים לתורמים. כאן נכנסת לתמונה "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי. השיטה הזו מבוססת על הרעיון שלא כולם מוכנים לתרום סכום גדול בפעם הראשונה. צריך להציע להם מדרגות תרומה שונות, בהתאם לרמת המעורבות שלהם.

  • "הדלת הראשונה": הצעות קטנות ליצירת מעורבות ראשונית - להירשם לניוזלטר, לשתף פוסט, לחתום על עצומה.
  • "הצעד הבא": תרומות קטנות או בינוניות - חולצה, ספל, או תרומה קטנה חודשית.
  • "הליבה הקשה": פנייה לתורמים גדולים - תרומה משמעותית לפרויקט ספציפי או תרומה שנתית.

"המראה הכפולה": לראות את עצמנו דרך עיני התורם

אבל זה לא מספיק. צריך להבין מה מניע את התורמים הפוטנציאליים לתרום. מה הם מחפשים? מה חשוב להם? כאן נכנסת לתמונה "המפה הרגשית של התורם" שפיתחתי. המפה הזו עוזרת לנו לזהות את המניעים העמוקים של התורמים, את הערכים שלהם, ואת הרצונות שלהם.

כשאנחנו יודעים מה חשוב לתורמים, אנחנו יכולים להתאים את המסרים שלנו, להציע להם תרומות שמתאימות לערכים שלהם, ולגרום להם להרגיש שהם באמת עושים שינוי.

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שהתורמים רוצים לשמוע על הבעיות. אבל האמת היא שהם רוצים לשמוע על הפתרונות. הם רוצים לדעת שהתרומה שלהם עושה שינוי אמיתי בעולם.

הרוח גבית לעתיד

ליצור גלים דיגיטליים של נתינה זה לא פשוט, אבל זה אפשרי. זה דורש הבנה עמוקה של הפסיכולוגיה האנושית, יצירתיות, נחישות, והרבה עבודה קשה. אבל התוצאות שוות את זה.

אני מזמין אתכם לחשוב על השאלה הזו: איזה גל דיגיטלי אתם רוצים ליצור? איזו השפעה אתם רוצים להשאיר בעולם? ומה אתם מוכנים לעשות כדי להגשים את החזון הזה?

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, ומסייע לארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם ולממש את הפוטנציאל שלהם.

Noam Aviry standing in front of a whiteboard with fundraising strategies, looking directly at the camera with a warm, encouraging smile.
Featured

מעבר למדיה החברתית: הפלטפורמות האלטרנטיביות שהביאו לי תורמים איכותיים במיוחד

נועם אבירי חושף את הפלטפורמות האלטרנטיביות לגיוס כספים שהביאו לו תורמים איכותיים במיוחד, מעבר למדיה החברתית השגרתית. גלו את הסודות ליצירת קשרים משמעותיים עם תורמים.

האמת? נמאס לי. נמאס לי לראות את עולם גיוס הכספים מצטמצם לעוד פוסט בפייסבוק, עוד ציוץ בטוויטר, עוד קמפיין ממומן באינסטגרם. כאילו שהלב של הנתינה יכול להידחס לתוך אלגוריתם. התחלתי לחשוב שיש דרך אחרת, דרך עמוקה יותר, דרך שמאפשרת ליצור חיבור אמיתי עם אנשים שבאמת אכפת להם.

אז יצאתי למסע. מסע לחפש את הפלטפורמות האלטרנטיביות - אלו שלא תמיד נמצאות בכותרות הראשיות, אבל מחביאות בתוכן קהילות שלמות של נדיבים אמיתיים. אני רוצה לשתף אתכם בתובנות שלי, אבל לא לפני שאספר לכם משהו קטן עלי: בפעם הראשונה שניסיתי לגייס כסף באופן "לא שגרתי", כולם אמרו לי שאני משוגע. "זה לא יעבוד", הם צעקו. "תחזור לפייסבוק!" אבל אני? אני המשכתי לחפש. ומה שמצאתי שינה לי את כל הגישה לגיוס כספים.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים בתחום, הבנתי שהסוד טמון לא רק במידע או בטכניקה, אלא גם ביכולת לראות מעבר למובן מאליו. אני משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי עשיר, ואני כאן כדי לשתף אתכם בתובנות שפיתחתי בעצמי, כולל לא מעט כישלונות שהפכו לשיעורים יקרי ערך.

איפה נמצאים התורמים האיכותיים באמת? העומק שמתחת לעומק

התורמים האיכותיים, אלו שמחפשים משמעות אמיתית, לא נמצאים במקומות שבהם כולם נמצאים. הם מחפשים קהילות קטנות יותר, אותנטיות יותר, עם ערכים משותפים. הם נמצאים במקומות שבהם אפשר ליצור שיחה אמיתית, לא רק לגלול פוסטים.

קהילות נישה מקוונות: מעבר לקבוצות הפייסבוק

חשבתם פעם על קהילות נישה מקוונות? לא קבוצות הפייסבוק הענקיות, אלא פורומים קטנים יותר, קבוצות דיסקורד, קהילות רדיט ספציפיות לנושאים מסוימים. שם, בתוך השיחות הקטנות האלו, מסתתרים אנשים עם תשוקה אמיתית לנושא, ועם רצון אמיתי לתרום.

למשל, גיליתי קהילת רדיט של אנשים שמתעניינים בשימור הסביבה. במקום לפרסם שם קמפיין תרומות סטנדרטי, פשוט התחלתי להשתתף בשיחות. שיתפתי מחקרים מעניינים, שאלתי שאלות, הקשבתי. לאט לאט, יצרתי אמון. ואז, בצורה טבעית, התחלתי לספר על הפרויקט שאני עובד עליו. התגובות היו מדהימות. אנשים לא רק תרמו, הם גם התנדבו, שיתפו רעיונות, והפכו לחלק מהקהילה שלנו.

אירועים קטנים ואינטימיים: "ההקשבה השלישית" בפעולה

אני יודע, זה נשמע מיושן, אבל אירועים קטנים ואינטימיים הם עדיין כלי עוצמתי ליצירת קשרים משמעותיים. לא כנסים ענקיים עם מאות משתתפים, אלא מפגשים קטנים יותר, עם אווירה אישית ונינוחה. סדנאות, ערבי הרצאה מצומצמים, סיורים מודרכים - כל דבר שמאפשר ליצור שיחה אמיתית פנים אל פנים.

פעם ארגנתי ערב הרצאה קטן על השפעת האמנות על הקהילה. הזמנתי רק 20 אנשים, רובם אמנים ואנשי חינוך מקומיים. במקום לנאום מול קהל, ישבתי איתם במעגל ושאלתי שאלות. הקשבתי לסיפורים שלהם, הבנתי מה מניע אותם, ומה חסר להם. בסוף הערב, לא רק שגייסתי כסף, גם יצרתי קשרים עמוקים עם אנשים שבאמת מאמינים בחזון שלי. הבנתי שם מהי "הקשבה השלישית", הקשבה למה שלא נאמר במילים.

פלטפורמות תוכן ייעודיות: הצעד האלגנטי לגיוס

מלבד המדיה החברתית המוכרת, קיימות פלטפורמות תוכן שמתמקדות בתחומים ספציפיים. חשבו על בלוגים נישתיים, פודקאסטים, ניוזלטרים וכו'. יצירת תוכן איכותי בפלטפורמות הללו יכולה למשוך קהל רלוונטי ולבסס אתכם כמומחים בתחום. הצעד האלגנטי הוא לא רק לפרסם תוכן אלא גם ליצור שיח עם הקהילה, להגיב לתגובות ולשאול שאלות. זהו גיוס עקיף, אך עוצמתי.

מפתחות להצלחה בפלטפורמות אלטרנטיביות:

1. אותנטיות מעל הכל: אל תנסו להיות מי שאתם לא. אנשים מריחים צביעות מקילומטרים. היו אותנטיים, היו אמיתיים, היו פגיעים.

2. ערך לפני תרומה: תתחילו בלתת ערך לקהילה. שתפו ידע, עזרו לאנשים, תהיו חלק מהשיחה. התרומה תגיע בצורה טבעית.

3. סבלנות היא שם המשחק: בניית קשרים אמיתיים לוקחת זמן. אל תצפו לתוצאות מיידיות. היו סבלניים, היו עקביים, והכי חשוב - תהנו מהדרך.

"המראה הכפולה": לראות את עצמך בעיני התורם

הדבר הכי חשוב שלמדתי הוא לראות את עצמי בעיני התורם. להבין מה מניע אותו, מה חשוב לו, ומה הוא מחפש. כשאתה באמת מבין את התורם, אתה יכול ליצור איתו קשר אמיתי, קשר שמבוסס על אמון וכבוד הדדי.

וכאן אני רוצה לשאול אתכם שאלה: מה הדבר האחד שמונע ממכם לנסות גישות גיוס לא שגרתיות? האם זה פחד מכישלון? חוסר ביטחון? או אולי סתם חוסר זמן? תחשבו על זה. כי לפעמים, הצעד הכי קטן יכול להוביל לשינוי הכי גדול. אל תפחדו לצאת מהקופסה. תנסו דברים חדשים. תגלו את העולם המדהים של גיוס כספים אלטרנטיבי. כי בסופו של דבר, מדובר בחיבור אנושי, לא בטכנולוגיה.

רגע לפני שאסיים, אני רוצה להזמין אתכם לשתף אותי בטיפים או תגובות. אילו פלטפורמות אלטרנטיביות הצליחו לכם בגיוס כספים? איזה צעדים מעשיים אתם הולכים לעשות בעקבות המאמר הזה? שתפו, תגיבו, תשאלו. כי ביחד, אנחנו יכולים לשנות את העולם.