Team of fundraiser celebrating a success.
Featured

איך הורדנו את שיעור העזיבה מ-35% ל-5% בשנה אחת: טכניקות שימור צוות בגיוס כספים

איך ארגון ללא מטרות רווח הוריד את שיעור העזיבה מ-35% ל-5% בשנה אחת? נועם אבירי חושף את הטכניקות והתובנות המרכזיות לשימור צוות מצליח בגיוס כספים.

השבוע, קיבלתי טלפון ממנכ"לית של עמותה מוכרת – קול מיואש בקצה השני. "נועם, אנחנו מדממים אנשים. צוות הגיוס מתפרק. איך עוצרים את זה?". שנה קודם לכן, הם היו בשיעור תחלופה של 35%. זה אומר שאחד מכל שלושה מגייסי כספים עזב כל שנה. סיוט לכל ארגון. אני יכול לומר לך ממקום של ניסיון אישי כואב, שאין דבר יותר משתק מאשר לראות צוות מגובש מתפורר לנגד עיניך. זה לא רק עניין של כסף – זה פוגע במוטיבציה, בתרבות הארגונית, ובסופו של דבר, ביכולת לגייס כספים.

אבל הסיפור הזה, למרות שהוא מתחיל בקושי, הוא סיפור של תקווה. כי שנה אחרי אותו טלפון, אותה עמותה עמדה על שיעור תחלופה של 5% בלבד. איך עשינו את זה? זה לא היה קסם, ולא איזו נוסחה סודית. זה היה תהליך של שינוי תרבותי עמוק, ששם את האנשים במרכז.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים בתחום, למדתי שהצלחה בגיוס כספים תלויה קודם כל באנשים. בלי צוות חזק, מחוייב ובעל תחושת שייכות, גם האסטרטגיה המבריקה ביותר לא תעבוד. אני לא אומר את זה ממקום של תיאוריה – עברתי את זה על בשרי. ראיתי צוותים מצליחים מתפרקים בגלל ניהול לקוי, חוסר הערכה ושחיקה. ולמדתי מזה.

המאמר הזה לא יספר לכם על בונוסים, תנאים מפנקים או ימי כיף. הוא יספר לכם על עקרונות עמוקים יותר, שמניעים אנשים להישאר, לתת את הנשמה, ולהרגיש גאווה בעבודה שלהם. אני אשתף אתכם בתובנות שפיתחתי במהלך השנים, ובטכניקות פרקטיות שאפשר ליישם כבר מחר בבוקר. נתחיל?

מה עומד מאחורי עזיבת עובדים? ניתוח שורש הבעיה

לפני שניגשים לפתרונות, חשוב להבין מה באמת גורם לאנשים לעזוב. נכון, משכורת היא פקטור, אבל היא רחוקה מלהיות היחידה, ולפעמים היא אפילו לא העיקרית. אחרי הכל, מגייס כספים מצוין הוא נכס – הוא יכול למצוא עבודה בכל מקום. מה שגורם לו להישאר זה משהו אחר.

  • חוסר הערכה: מגייסי כספים נמצאים תחת לחץ עצום. הם צריכים לעמוד ביעדים, להתמודד עם דחייה, ולעיתים קרובות מרגישים שהעבודה שלהם לא מוערכת. אם הם לא מקבלים הכרה על המאמצים שלהם, הם יחפשו מקום שבו כן יקבלו.
  • שחיקה: גיוס כספים היא עבודה תובענית רגשית. מגייסי כספים צריכים להיות אמפתיים, סבלניים ונחושים. אם הם לא מקבלים תמיכה רגשית מספקת, הם עלולים להישחק.
  • חוסר אפשרויות קידום: אנשים רוצים להתפתח ולגדול. אם הם מרגישים תקועים, הם יחפשו מקום שבו יוכלו להתקדם.
  • תרבות ארגונית רעילה: סביבת עבודה שלילית, חוסר אמון ותחרותיות יתר יגרמו לאנשים לברוח.
  • חוסר משמעות: מגייסי כספים רוצים להרגיש שהם עושים משהו משמעותי. אם הם לא מחוברים למשימה של הארגון, הם יחפשו מקום שבו הם יוכלו לעשות שינוי אמיתי.

אלה רק חלק מהסיבות, אבל המכנה המשותף לכולן הוא תחושה של ניתוק – ניתוק מהמשימה, מהארגון, ומהעצמי. המשימה שלנו כמנהיגים היא ליצור חיבורים.

בונים תרבות של הערכה: יותר ממילים יפות

הערכה אמיתית היא לא רק לתת מחמאות מדי פעם. היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית. איך עושים את זה?

  • משוב קבוע ובזמן: אל תחכו לביקורת ביצועים שנתית כדי לתת משוב. תנו משוב קבוע ובזמן, גם על הצלחות קטנות. תתמקדו בהתנהגות, ולא באישיות. לדוגמה: "אהבתי איך התמודדת עם השאלה הקשה של התורם בפגישה. היית רגוע, ממוקד ומכבד."
  • הכרה פומבית: תכירו בהצלחות של הצוות בפומבי. תעלו אותם על נס, תספרו על ההישגים שלהם בישיבות צוות, בחדשות ארגוניות, או ברשתות החברתיות. אבל תעשו את זה בצורה אותנטית, לא מאולצת.
  • הזדמנויות למידה ופיתוח: השקיעו בהכשרה ופיתוח של הצוות. תשלחו אותם לכנסים, סדנאות, או קורסים מקוונים. תאפשרו להם לרכוש מיומנויות חדשות ולצמוח. תראו להם שאתם משקיעים בהם, ושאתם מאמינים בפוטנציאל שלהם. אני מכיר מנהל גיוס כספים שהקדיש שעה בשבוע ללמד את הצוות שלו על כלכלה התנהגותית. זה לא רק שיפר את הביצועים שלהם – זה גם הראה להם שהוא מעריך את האינטליגנציה שלהם.
  • גמישות: תאפשרו לעובדים לעבוד מהבית, לקבוע את שעות העבודה שלהם, או לקחת הפסקות קצרות במהלך היום. תסמכו עליהם שיעשו את העבודה שלהם, ותנו להם את החופש לעשות את זה בדרך שהכי מתאימה להם. זכרו, אנחנו לא מוכרים שעות – אנחנו מוכרים תוצאות.

אבל הכי חשוב – תהיו אמיתיים. אנשים יכולים להריח צביעות מקילומטרים. הערכה אמיתית מגיעה ממקום של כבוד ואמון.

לוחמים בשחיקה: לא רק עוד יום במשרד

שחיקה היא מגיפה שקטה בעולם גיוס הכספים. מגייסי כספים נחשפים לסיפורים קשים, מתמודדים עם דחייה, ונמצאים תחת לחץ עצום. אם לא נטפל בשחיקה, היא תכרסם במוטיבציה, בבריאות הנפשית, ובסופו של דבר, ביכולת של הצוות לתרום.

  • הגדרת גבולות ברורים: תעזרו לעובדים להגדיר גבולות ברורים בין העבודה לחיים האישיים. תעודדו אותם לכבות את הטלפון אחרי שעות העבודה, לא לבדוק מיילים בסופי שבוע, ולקחת חופשות סדירות.
  • תמיכה רגשית: תספקו לעובדים תמיכה רגשית. תאפשרו להם לדבר על הקשיים שלהם, לחלוק את התסכולים שלהם, ולקבל תמיכה מחברי הצוות או ממטפל מקצועי. אני מכיר ארגון שהזמין פסיכולוג קליני להעביר סדנה על ניהול לחצים לצוות הגיוס. זה לא רק עזר להם להתמודד עם הלחץ – זה גם הראה להם שהארגון דואג לבריאות הנפשית שלהם.
  • משימות מגוונות: תתנו לעובדים משימות מגוונות ומאתגרות. אל תתנו להם לעשות את אותו הדבר יום אחרי יום. תאפשרו להם להתנסות בתחומים חדשים, ללמוד מיומנויות חדשות, ולהרגיש שהם מתפתחים.
  • חיבור למשימה: תזכירו לעובדים את החשיבות של העבודה שלהם. תספרו להם על האנשים שהם עוזרים להם, על השינוי שהם עושים בעולם. תאפשרו להם לפגוש את האנשים שהם עוזרים להם, לשמוע את הסיפורים שלהם, ולהרגיש את ההשפעה של העבודה שלהם. כשהמגייסים מרגישים מחוברים למשימה, הם מוכנים לעבוד קשה יותר, להתמודד עם קשיים, ולהישאר נאמנים לארגון.

אל תשכחו – גם אתם, כמנהיגים, צריכים לדאוג לעצמכם. שחיקה היא מדבקת. אם אתם לא תשמרו על עצמכם, לא תוכלו לשמור על הצוות שלכם.

אופק של צמיחה: איך יוצרים מסלולי קריירה?

אחד הגורמים העיקריים לעזיבה הוא תחושה של תקיעות. אנשים רוצים לדעת שיש להם לאן להתקדם, שיש להם הזדמנויות ללמוד ולגדול. אם הם מרגישים שהם תקועים באותה נקודה, הם יחפשו מקום שבו יוכלו להתפתח.

  • מסלולי קידום ברורים: תגדירו מסלולי קידום ברורים ומובנים. תסבירו לעובדים מה הם צריכים לעשות כדי להתקדם, אילו מיומנויות הם צריכים לרכוש, ואילו יעדים הם צריכים לעמוד בהם.
  • הזדמנויות למידה ופיתוח: תספקו לעובדים הזדמנויות למידה ופיתוח. תשלחו אותם לכנסים, סדנאות, או קורסים מקוונים. תאפשרו להם לרכוש מיומנויות חדשות ולצמוח.
  • מנטורינג: תשדכו עובדים ותיקים לעובדים חדשים. תאפשרו לעובדים ותיקים לחלוק מהניסיון שלהם, לתת עצות, ולעזור לעובדים חדשים להתפתח.
  • רוטציה בתפקידים: תאפשרו לעובדים להתנסות בתפקידים שונים. תתנו להם הזדמנות ללמוד על תחומים חדשים, לרכוש מיומנויות חדשות, ולהרחיב את האופקים שלהם.

השקעה בפיתוח העובדים היא השקעה בעתיד הארגון. כשהעובדים מרגישים שהם מתפתחים, הם יהיו יותר מחוייבים, יותר יצירתיים ויותר פרודוקטיביים.

יוצרים תרבות ארגונית חיובית: יותר מסיסמאות

תרבות ארגונית היא האווירה הכללית במקום העבודה. היא כוללת את הערכים, הנורמות, האמונות וההתנהגויות שמאפיינות את הארגון. תרבות ארגונית חיובית יכולה למשוך ולשמר עובדים מצוינים, בעוד שתרבות ארגונית רעילה יכולה לגרום לעובדים לברוח.

  • תקשורת פתוחה וכנה: תעודדו תקשורת פתוחה וכנה. תאפשרו לעובדים להביע את דעותיהם, לחלוק את הרעיונות שלהם, ולשאול שאלות. תהיו שקופים לגבי החלטות, שינויים ואתגרים.
  • אמון וכבוד: תבססו את התרבות הארגונית על אמון וכבוד. תסמכו על העובדים שיעשו את העבודה שלהם, תכבדו את דעותיהם, ותתייחסו אליהם בכבוד.
  • שיתוף פעולה ועבודת צוות: תעודדו שיתוף פעולה ועבודת צוות. תאפשרו לעובדים לעבוד יחד, לחלוק ידע ומשאבים, ולתמוך אחד בשני.
  • הכלה וגיוון: תצרו סביבת עבודה מכילה ומגוונת. תקבלו בברכה אנשים מכל הרקעים, המגדרים, הגילאים והדעות. תכבדו את ההבדלים, ותאפשרו לכל אחד להרגיש שייך.
  • הומור וכיף: אל תשכחו לצחוק וליהנות. תארגנו פעילויות חברתיות, משחקים, או תחרויות. תיצרו סביבת עבודה כיפית ונעימה.

תרבות ארגונית היא לא משהו שאפשר לכפות מלמעלה. היא צומחת מלמטה למעלה, מתוך האינטראקציות היומיומיות בין העובדים. כמנהיגים, אתם צריכים להיות מודל לחיקוי, להדגים את הערכים שאתם רוצים לראות בתרבות הארגונית.

מחברים למשמעות: יותר מכסף

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא עבודה של משמעות. מגייסי כספים עוזרים לארגונים לעשות שינוי בעולם, לעזור לאנשים, ולפתור בעיות חברתיות. אם העובדים לא מחוברים למשמעות הזו, הם יחפשו אותה במקום אחר.

  • תזכירו את המשימה: תזכירו לעובדים את המשימה של הארגון, את הערכים שלו, ואת ההשפעה שלו על העולם.
  • תאפשרו להם לפגוש את האנשים שהם עוזרים להם: תאפשרו לעובדים לפגוש את האנשים שהם עוזרים להם, לשמוע את הסיפורים שלהם, ולהרגיש את ההשפעה של העבודה שלהם.
  • תעודדו התנדבות: תעודדו עובדים להתנדב בארגון או בקהילה.
  • תספרו סיפורים: תספרו סיפורים על ההשפעה של הארגון. תספרו על האנשים שהשתנו חייהם בזכות הארגון, על הבעיות שנפתרו בזכות הארגון, ועל השינוי שהארגון עושה בעולם.

כשאנשים מרגישים שהם עושים משהו משמעותי, הם יהיו יותר מחוייבים, יותר פרודוקטיביים, ויותר נאמנים לארגון. הם לא יראו בעבודה שלהם רק מקור פרנסה, אלא גם מקור משמעות וגאווה.

אז איך הורדנו את שיעור העזיבה מ-35% ל-5%? לא היה פתרון קסם. היה תהליך של שינוי תרבותי עמוק, ששם את האנשים במרכז. שינינו את הגישה שלנו, שיפרנו את התקשורת, השקענו בפיתוח, והכי חשוב - התחלנו להקשיב. ואתם יודעים מה? זה עבד.

מה שהכי חשוב לקחת מהסיפור הזה הוא ששימור עובדים הוא לא רק עניין של טקטיקות. זה עניין של תרבות, של ערכים, של ראיית האנשים שלכם כנכס הכי יקר שיש לכם. אז לפני שאתם רצים להעלות משכורות או להוסיף הטבות, תשאלו את עצמכם - האם אנחנו באמת מעריכים את האנשים שלנו? האם אנחנו נותנים להם את התמיכה שהם צריכים? האם אנחנו יוצרים סביבת עבודה שבה הם יכולים לשגשג? אם התשובה היא כן, אז אתם כבר בדרך הנכונה.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות את הטיפים שלכם לשימור עובדים. מה עובד אצלכם? אילו אתגרים אתם מתמודדים איתם? יחד נוכל ללמוד ולצמוח.

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.