השעה הייתה 03:27 לפנות בוקר. ישבתי מול המחשב, מותש אבל מלא באנרגיה מוזרה אחרי סגירת עסקה מטורפת עבור עמותה שעובדת עם נוער בסיכון. השגנו סכום שלא חלמנו עליו. ואז זה היכה בי: איך באמת חוגגים הצלחה? לא עוד הרמת כוסית שגרתית, לא עוד מייל "כל הכבוד". רציתי משהו שיזכיר לנו, לצוות המדהים שלי, למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. וזה מה שהוביל אותי למסע של גילוי שיטות חגיגה לא שגרתיות שהפכו את ההישגים שלנו לחלק בלתי נשכח מהזהות של הארגון.
אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים. בשנים האחרונות ליוויתי עשרות ארגונים בישראל, חלקם הגיעו אליי מיואשים, חלקם סקפטיים. אבל דבר אחד תמיד חזר על עצמו: גיוס כספים הוא לא רק מספרים, הוא אנשים. הוא מערכות יחסים. והוא גם חגיגה.
במאמר הזה לא אדבר על תוכנות ניהול תורמים או על טקטיקות שיווקיות. אני רוצה להציע לכם דרכים חדשות לחגוג הצלחות אישיות וצוותיות, דרכים שיטפחו תרבות של הכרת תודה, מוטיבציה ויצירתיות בצוות שלכם. נצלול לעומק הפסיכולוגיה של ההכרה בהישגים, ונבין איך אפשר להפוך רגעים קטנים לגדולים, וניצחונות גדולים לזיכרונות נצחיים.
אתם מוזמנים לשתף טיפים ותגובות
העומק שמתחת לעומק: למה חגיגות שגרתיות לא עובדות?
רוב הארגונים חוגגים הצלחות בצורה... ובכן, צפויה. הרמת כוסית, ארוחת צוות, מייל קבוצתי עם מילים חמות. הבעיה? הכל שגרתי מדי. זה הופך להיות חלק מהנוף, ולא באמת חודר ללב.
חשבו על זה רגע: למה אנשים תורמים? מה מניע אותם לתת מכיסם, מזמנם, מהאנרגיה שלהם? ברוב המקרים, זה לא רק הרצון לעזור. זה גם הצורך להרגיש משמעותיים, להשאיר חותם, להיות חלק ממשהו גדול יותר.
כשהחגיגות שלנו שגרתיות, אנחנו מפספסים את ההזדמנות לחבר את ההישג הזה לערכים העמוקים שמניעים את העובדים שלנו. אנחנו מפספסים את ההזדמנות להראות להם שהם לא רק "עושים את העבודה", אלא שהם חלק ממסע משמעותי.
שיטת הסולם הדינמי בחגיגות: איך להעלות את החגיגה "במדרגות"?
פיתחתי מתודולוגיה שנקראת "שיטת הסולם הדינמי", שהמטרה שלה היא להעלות תורמים במדרגות תרומה. אבל היא יכולה לעבוד גם בחגיגות:
1. מדרגה 1: הכרה בסיסית: מייל תודה אישי, שיחת טלפון עם מילה טובה. זה הבסיס, אבל אל תעצרו שם.
2. מדרגה 2: חגיגה יצירתית: תחשבו מחוץ לקופסה. סרטון תודה אישי, יצירת פוסטר עם תמונות של הצוות, ארגון אירוע מיוחד שקשור לנושא העמותה (לדוגמה, אם עבדתם קשה בגיוס כספים עבור ניצולי שואה, אולי תארגנו מפגש מרגש בין התורמים לניצולים).
3. מדרגה 3: חיבור לערכים: תדאגו שהחגיגה תשקף את הערכים של העמותה ואת הערכים של העובדים. לדוגמה, אם הערך המרכזי הוא שיתוף פעולה, אולי תארגנו משחק צוות מיוחד שבו כולם צריכים לעבוד יחד כדי להשיג מטרה משותפת.
4. מדרגה 4: השראה והעצמה: תשתמשו בהצלחה כהזדמנות להעניק השראה. תזמינו מרצה אורח שייתן הרצאה בנושא רלוונטי, תארגנו סדנה מקצועית, או שתשלחו את העובדים לקורס העשרה.
5. מדרגה 5: יצירת מורשת: איך ההצלחה הזו תשפיע על העתיד? איך היא תשנה את הדרך שבה אתם עובדים? תחשבו על דרכים ליצור מורשת מההצלחה הזו. לדוגמה, אולי תפתחו תוכנית חדשה בעמותה, תקראו לפרויקט על שם אחד התורמים, או שתכתבו ספר על הלקחים שלמדתם.
תמונות מילוליות חדות: דוגמאות לחגיגות לא שגרתיות שעבדו (וגם כאלה שלא)
- הסרטון המרגש: אחרי שהשגנו תרומה גדולה במיוחד, צילמנו סרטון קצר שבו כל אחד מחברי הצוות סיפר על ההשפעה של התרומה הזו על העבודה שלו. שלחנו את הסרטון לתורם, והוא התרגש מאוד. זה יצר קשר עמוק יותר בינינו לבינו.
- "יום ההשראה": ארגנו יום שלם שבו הזמנו מרצים אורחים שדיברו על הנושאים שמעניינים את הצוות (פסיכולוגיה חיובית, ניהול זמן, יצירתיות). זה היה יום כיף ומעורר השראה, וזה גרם לכולם להרגיש מוערכים.
- הכישלון המתוק: ניסינו פעם לארגן "מסיבת כישלונות" שבה כל אחד מהצוות היה צריך לספר על כישלון שהוא חווה ומה הוא למד ממנו. זה לא ממש עבד. האווירה הייתה מתוחה ולא נעימה. למדנו שכישלונות צריך לעבד בצורה רגישה יותר, ולא לחגוג אותם בצורה גלויה.
"ההקשבה השלישית": איך להקשיב למה שהעובדים באמת רוצים?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא להניח שאנחנו יודעים מה העובדים שלנו רוצים. במקום זאת, פשוט תשמעו אותם. תשאלו אותם. תתעניינו בהם.
אפשר לערוך סקר קצר שבו העובדים יכולים להציע רעיונות לחגיגות. אפשר לקיים שיחות אישיות שבהן תשאלו אותם מה גורם להם להרגיש מוערכים. אפשר אפילו להקים צוות חגיגות מיוחד שידאג לתכנן את האירועים.
העיקר הוא להפוך את החגיגות לתהליך שיתופי שבו העובדים מרגישים שקולם נשמע.
המפה הרגשית של התורם (וגם של העובד): מה באמת מניע אותם?
פיתחתי כלי שנקרא "המפה הרגשית של התורם", שמטרתו לזהות את המניעים העמוקים של תורמים. אבל אפשר להשתמש בכלי הזה גם כדי להבין מה מניע את העובדים שלנו.
מה הם הערכים שלהם? מה החלומות שלהם? מה הפחדים שלהם? ככל שתבינו אותם יותר טוב, כך תוכלו להתאים את החגיגות לצרכים שלהם.
"הצעד האלגנטי": מינימום מאמץ, מקסימום אפקט
לא צריך להשקיע הרבה כסף כדי לחגוג הצלחה. לפעמים, הצעדים הקטנים ביותר הם אלו שעושים את ההבדל הגדול ביותר.
לדוגמה, אפשר פשוט להשאיר פתק תודה אישי על השולחן של העובד, לקנות לו קפה שהוא אוהב, או לתת לו יום חופש מפתיע.
העיקר הוא להראות שאתם שמים לב, שאתם מעריכים, ושאתם אכפתיים.
סוף מעשה במחשבה תחילה: איך להפוך חגיגה למנוע צמיחה?
חגיגות הן לא רק רגעים של כיף והנאה. הן גם הזדמנות מצוינת ללמוד, לצמוח ולהתפתח.
אחרי כל חגיגה, תשאלו את עצמכם: מה למדנו? מה עבד טוב? מה אפשר לשפר? איך אפשר להשתמש בהצלחה הזו כדי להניע את העמותה קדימה?
חגיגות הן חלק בלתי נפרד מהמסע שלנו. הן מזכירות לנו למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, הן מחזקות את הקשרים בינינו, והן נותנות לנו את הכוח להמשיך קדימה, גם כשקשה.
אז בפעם הבאה שאתם חוגגים הצלחה, תחשבו מחוץ לקופסה. תהיו יצירתיים, תהיו אותנטיים, ותזכרו שהמטרה היא לא רק לחגוג את ההישג, אלא לחגוג את האנשים שעשו אותו אפשרי.
אני רוצה להזמין אתכם לשתף בתגובות את הטיפים שלכם לחגיגות לא שגרתיות. איזה רעיונות עבדו לכם הכי טוב? איזה רעיונות נכשלו? מה למדתם מהניסיון שלכם?
נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אתם מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי ולשתף תובנות ורעיונות.