A person looking up at a lightbulb breaking through a box, symbolizing innovative thinking in fundraising.
Featured

חשיבה לא ליניארית בגיוס: איך לפתח יכולת חשיבה מחוץ לקופסה שמייצרת הזדמנויות חדשות

כיצד לפתח חשיבה לא ליניארית בגיוס כספים? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף שיטות יצירתיות להגדלת תרומות ויצירת הזדמנויות חדשות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. לא הצלחתי להירדם. המחשבות על יעד הגיוס השנתי, שנראה כמו טיפוס על האוורסט בלי חמצן, לא נתנו לי מנוח. ואז, תוך כדי שאני מגלגל בראש את אותם רעיונות שחוקים, הבנתי משהו: אם אמשיך לחשוב בצורה ליניארית – מהתורם הגדול הבא, דרך אירוע הגאלה הנוצץ, ועד למערך הדיגיטל המתוחכם – אגיע בדיוק לאותה נקודה: רחוק מהיעד, מתוסכל, ועם תחושה חמצמצה של כישלון.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של גיוס כספים בשיטה הקלאסית, הבנתי שגיוס אמיתי מתחיל דווקא בחשיבה לא ליניארית. זה לא רק על למצוא את התורם הבא, אלא על ליצור הזדמנויות שלא היו קיימות קודם לכן.

המסע אל מעבר לקופסה: מניסיון אישי להבנה עמוקה

היום, אני יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח, אבל הדרך לכאן הייתה רצופה בהרבה אתגרים. אני זוכר תקופות בהן הייתי מרגיש שאני דוחף קיר בטון, בלי שום תוצאות. אבל דווקא הכישלונות האלה לימדו אותי את השיעור החשוב ביותר: כדי להצליח בגיוס כספים, צריך לחשוב אחרת.

כדי להבין מהי חשיבה לא ליניארית, חשוב להבין מה היא לא. חשיבה ליניארית מתקדמת צעד אחר צעד, באופן רציף וישיר. חשיבה לא ליניארית, לעומת זאת, קופצת בין נקודות שונות, מחברת רעיונות שנראים במבט ראשון לא קשורים, ומייצרת פתרונות יצירתיים וחדשניים.

מבוא לחשיבה לא ליניארית בגיוס כספים: המסגרת המושגית

בעולם גיוס הכספים, חשיבה לא ליניארית משנה את כללי המשחק. במקום להתמקד רק בתורמים הפוטנציאליים, היא מתמקדת ביצירת ערך עבורם. במקום לבקש תרומה, היא מציעה שותפות. ובמקום לראות בדחייה סוף פסוק, היא רואה בה הזדמנות ללמידה ולשיפור.

אני רוצה להציג בפניכם גישה חדשה, שמבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה של הנתינה, אסטרטגיות בניית מערכות יחסים, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. הגישה הזו תעזור לכם לפתח חשיבה יצירתית, למצוא הזדמנויות חדשות, ולהשיג את יעדי הגיוס שלכם בצורה יעילה ומשמעותית יותר.

איך פורצים את גבולות החשיבה הליניארית בגיוס כספים?

אז איך עושים את זה בפועל? איך מפסיקים לחשוב בצורה ליניארית ומתחילים לחשוב מחוץ לקופסה? הנה כמה עקרונות מפתח שיעזרו לכם להתחיל:

1. "עדשת המיקרוסקופ": לנתח רגעים קריטיים

אל תתייחסו לפגישה עם תורם פוטנציאלי כאל אירוע אחד גדול. נתחו את הרגעים הקטנים: שפת הגוף, טון הדיבור, אפילו השתיקות. אלו הרמזים שיכולים לגלות לכם מה באמת מעניין את התורם ואיך תוכלו ליצור איתו חיבור אמיתי.

דוגמה: זכרו את "ההקשבה השלישית" – הקשיבו לא רק למילים שנאמרות, אלא גם למה שלא נאמר, לרגשות ולצרכים הנסתרים.

2. "הקול הפנימי המשולב": לחשוף את הדיאלוג הפנימי

שימו לב למחשבות ולתחושות שלכם במהלך אינטראקציה עם תורם. מה אתם חושבים עליו? מה הוא חושב עליכם? הפער בין מה שנאמר לבין מה שנחשב יכול לחשוף תובנות חשובות.

דוגמה: תרגלו "שיטת המראה המנטלית" – לפני פגישה חשובה, דמיינו את עצמכם מנקודת מבטו של התורם. מה הוא רואה? מה הוא שומע? מה הוא מרגיש?

3. "פרקטל המשמעות": לחבר בין הטקטי, האסטרטגי והפילוסופי

אל תתמקדו רק בפרטים הקטנים. נסו לראות את התמונה הגדולה. איך השיחה הזו עם תורם אחד משתלבת באסטרטגיה הכוללת של הארגון? איך היא תורמת לחזון שלכם?

דוגמה: זכרו שגיוס כספים אינו רק על כסף. הוא על יצירת שינוי חברתי. הוא על חיבור אנשים למטרה משותפת.

4. להתחבר למקומות לא צפויים: לשאוב השראה ממקורות חדשים

גיוס כספים לא צריך להסתכם בקריאה למאמרים בתחום בלבד. התעניינו בעולמות אחרים: פסיכולוגיה, כלכלה התנהגותית, שיווק, אמנות, טבע. שילוב של ידע מתחומים שונים יכול להוביל לתובנות חדשות ויצירתיות.

דוגמה: אני מושפע מאוד מהתובנות של דן אריאלי בתחום הכלכלה ההתנהגותית. הוא מלמד אותנו שההחלטות שלנו לא תמיד רציונליות, ושצריך להבין את המניעים הנסתרים שלנו כדי להשפיע עליהן.

5. אתגר את המוסכמות: לשאול "למה לא?"

אל תפחדו לערער על הנחות יסוד מקובלות. למה צריך לעשות דברים בצורה מסוימת? מה יקרה אם נעשה את זה אחרת? האתגר של המוסכמות יכול להוביל לפריצות דרך משמעותיות.

דוגמה: רוב הארגונים מתמקדים בתורמים הגדולים. אבל מה יקרה אם נתמקד דווקא בתורמים הקטנים, שמרגישים חיבור עמוק למטרה שלנו?

6. השראה ותכנון: "שיטת הסולם הדינמי"

אחרי שלמדתם איך לחשוב אחרת, איך מתרגמים את זה לפעולה?

דוגמה: אני משתמש ב"שיטת הסולם הדינמי" כדי להעלות תורמים במדרגות תרומה. במקום לבקש תרומה גדולה מיד, אני מתחיל עם תרומה קטנה, ואז בונה מערכת יחסים שמבוססת על אמון והערכה הדדית.

7. הרחבת מעגלים: "מודל המעגלים המתרחבים"

איך מרחיבים את מעגל התורמים?

דוגמה: אני משתמש ב"מודל המעגלים המתרחבים" כדי להגיע לתורמים חדשים דרך קשרים קיימים. אני מבקש מהתורמים שלי להכיר לי אנשים נוספים שמאמינים במטרה שלנו, ובכך יוצר רשת תמיכה גדולה וחזקה יותר.

8. אותנטיות ורגש: "המפה הרגשית של התורם"

איך יוצרים חיבור אמיתי עם תורמים?

דוגמה: אני משתמש ב"מפה הרגשית של התורם" כדי לזהות את המניעים העמוקים של התורמים שלי. אני מנסה להבין מה חשוב להם באמת, מה מרגש אותם, ומה מניע אותם לתרום.

9. חוסן מנטלי: "שיטת המראה המנטלית"

איך מתמודדים עם דחייה?

דוגמה: אני משתמש ב"שיטת המראה המנטלית" כדי להתכונן לפגישות חשובות. אני מדמיין את עצמי מצליח, ומתרגל את התגובות שלי במצבים שונים.

10. שיפור מתמיד: "גישת המשוב התלת-שלבית"

איך משפרים את הביצועים?

דוגמה: אני משתמש ב"גישת המשוב התלת-שלבית" כדי לקבל משוב מהתורמים שלי, מהצוות שלי, ומעצמי. אני לומד מהטעויות שלי, ומתמיד בשיפור הביצועים שלי.

הצעד האלגנטי: חשיבה לא ליניארית כדרך חיים

חשיבה לא ליניארית היא לא רק כלי לגיוס כספים. היא דרך חיים. היא היכולת לראות את העולם בצורה חדשה, למצוא פתרונות יצירתיים, וליצור הזדמנויות שלא היו קיימות קודם לכן.

בעולם שמשתנה כל כך מהר, היכולת לחשוב בצורה לא ליניארית היא חיונית להצלחה. היא מאפשרת לנו להסתגל לשינויים, להתמודד עם אתגרים, ולהגשים את החלומות שלנו.

אני מאמין שכל אחד יכול לפתח חשיבה לא ליניארית. זה דורש רק פתיחות, סקרנות, ונכונות לערער על המוסכמות.

העומק שמתחת לעומק: מה באמת מניע תורמים?

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק על כסף. הוא על אנשים. הוא על חיבור אנשים למטרה משותפת. הוא על יצירת עולם טוב יותר.

אני מזמין אתכם לשתף אותי במחשבות שלכם, בתובנות שלכם, ובניסיונות שלכם. בואו ניצור יחד קהילה של מגייסי כספים שחושבים אחרת, שמוצאים הזדמנויות חדשות, ושמגשימים את החלומות שלהם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. בעל ניסיון של מעל 15 שנה בתחום גיוס הכספים, פיתחתי שיטות ייחודיות להגדלת תרומות ויצירת קשרים ארוכי טווח עם תורמים, המשלבות ידע מעמיק בפסיכולוגיה של נתינה, אסטרטגיות עסקיות וטכניקות תקשורת מתקדמות.

A person with an open and honest expression, looking directly at the camera, symbolizing vulnerability and trust.
Featured

הכוח שבפגיעות: איך חשיפת הצד האנושי שלי מגייסת יותר כספים

איך הפגיעות הפכה למנוף הכי משמעותי שלי בגיוס כספים? נועם אבירי חושף את הסודות שלו לבניית אמון עם תורמים וגיוס כספים אפקטיבי.

האמת היא שהמילה "פגיעות" לא הייתה חלק מהלקסיקון שלי עד לפני כמה שנים. בעולם גיוס הכספים, לימדו אותי להציג חזית חזקה, בטוחה בעצמה, כזו שלא משאירה מקום לספק. אבל גיליתי בדרך הקשה שהחומות האלה מבריחות תורמים פוטנציאליים. הם רוצים לראות את האדם שמאחורי המטרה הנעלה, את החולשות שמחברות אותנו, ואת האומץ להיות אמיתי. כאן מתחיל הסיפור על איך הפגיעות הפכה למנוף הכי משמעותי שלי בגיוס כספים.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אחרי שנים בתחום, למדתי שאמון הוא לא רק תוצר של מצגת מרשימה או נתונים סטטיסטיים. הוא נבנה על בסיס חיבור אנושי אמיתי. וחיבור אמיתי דורש פתיחות, חשיפה, וכן – גם פגיעות.

הטעות הקריטית שמנעה ממני לגייס מיליונים

במשך שנים, האמנתי שגיוס כספים הוא משחק של מספרים. אם אציג את הנתונים הנכונים, אדבר בשפה "הנכונה", ואשדר ביטחון מוחלט, התרומות יזרמו. הייתי מגיע לפגישות מצויד במצגת עמוסה בגרפים, נתונים סטטיסטיים, ותחזיות אופטימיות. הייתי שוכח משהו בסיסי: אני לא מדבר למכונה, אלא לבני אדם עם רגשות, חלומות, ופחדים.

הפגישה שהוכיחה לי את הטעות שלי הייתה עם תורם פוטנציאלי לארגון שעבדתי איתו. השקעתי שעות בהכנת המצגת, תרגלתי את הנאום שלי עד שהיה מושלם, ודאגתי להיראות במיטבי. אבל משהו לא הסתדר. התורם נראה מרוחק, לא מעורב, ולא משוכנע. בסוף הפגישה, הוא אמר בנימוס שהוא "ישקול את ההצעה". ידעתי שזה אומר לא.

יצאתי מהפגישה מתוסכל. מה עשיתי לא נכון? היו לי את כל הנתונים, את כל התשובות. ואז זה היכה בי: לא הראיתי לו מי אני. לא שיתפתי אותו בתשוקה שלי לנושא, באתגרים שאנחנו מתמודדים איתם, וגם לא בפחדים שלי. ניסיתי להיות "מושלם", וכתוצאה מכך, הייתי לא אמין.

ההקשבה השלישית: מעבר למילים ולמספרים

הבנתי שאני צריך לפתח משהו שאני קורא לו "ההקשבה השלישית". זו לא רק הקשבה למילים שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. זו הקשבה לשפת הגוף שלו, לאנרגיה שלו, ולתחושות הבטן שלי. וחשוב מזה, זו הקשבה לקול הפנימי שלי, לקול שאומר לי מה אני באמת מרגיש וחושב באותו רגע.

התחלתי לתרגל הקשבה לעצמי ולסובבים אותי. עצרתי רגע לפני כל פגישה, נשמתי עמוק, ושאלתי את עצמי: "מה אני מרגיש עכשיו? מה אני רוצה להעביר לתורם הזה? מה אני מפחד להגיד?". התחלתי להקשיב ללב שלי.

"אפקט המגירה הסגורה": איך לאפשר לתורמים להתחבר

אחד הדברים שלמדתי הוא מה שאני מכנה "אפקט המגירה הסגורה". הרבה פעמים, תורמים מגיעים לפגישה עם דעה מגובשת מראש, עם מגירה סגורה שקשה לפתוח. הדרך היחידה לפתוח את המגירה הזו היא לא בכוח, אלא בעדינות, דרך חיבור אנושי.

איך עושים את זה? על ידי חשיפה של הצד האנושי שלנו. על ידי שיתוף בסיפורים אישיים, באתגרים שאנחנו מתמודדים איתם, ובפחדים שלנו. על ידי כך שאנחנו מראים לתורם שאנחנו לא מושלמים, שאנחנו טועים, שאנחנו אנושיים.

הצעד האלגנטי: שיתוף חולשות ככלי לגיוס כספים

אחת הטכניקות הכי אפקטיביות שמצאתי היא לשתף בחולשות שלנו. זה נשמע אולי מנוגד לאינטואיציה, אבל זה עובד. כשאנחנו משתפים בחולשה, אנחנו מורידים את החומות, אנחנו מראים לתורם שאנחנו לא מנסים להסתיר שום דבר, שאנחנו סומכים עליו.

לדוגמה, בפגישה עם תורם פוטנציאלי לארגון שעבדתי איתו, שיתפתי אותו בכך שאני מרגיש חוסר ביטחון לגבי האופן שבו אנחנו מנהלים את השיווק שלנו. אמרתי לו שאני חושש שאנחנו לא מגיעים למספיק אנשים, שאנחנו מבזבזים כסף על פרסום שלא עובד.

התגובה שלו הדהימה אותי. הוא לא ניצל את החולשה שלי כדי לתקוף אותי או לערער על הארגון. להיפך, הוא התחבר אליי. הוא שיתף אותי בניסיון שלו בשיווק, הציע לי עצות, ואפילו התנדב לעזור לנו לשפר את האסטרטגיה שלנו. בסוף הפגישה, הוא תרם סכום כסף משמעותי לארגון.

המראה הכפולה: לראות את עצמך דרך עיני התורם

הטכניקה הזו עזרה לי להבין שאני צריך לראות את עצמי דרך עיני התורם. לשאול את עצמי: "מה הוא רואה כשהוא מסתכל עליי? מה הוא שומע כשאני מדבר? מה הוא מרגיש כשהוא נמצא לידי?".

כשאני עומד מול תורם, אני לא רק מגייס כספים. אני גם מראה לו מי אני, מה הערכים שלי, ומה החזון שלי. ואם אני מצליח להראות לו את האמת הזו, הוא ירצה להיות חלק מהמסע שלי.

אז בפעם הבאה שאתם עומדים מול תורם פוטנציאלי, תזכרו: אל תפחדו להיות פגיעים. תראו לו את הצד האנושי שלכם. תשתפו אותו בחולשות שלכם. תקשיבו לו באמת. ותזכרו: גיוס כספים הוא לא רק משחק של מספרים, אלא גם משחק של לבבות.

מהו "הבלתי אפשרי" שאתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, כדי לעזור לאנשים כמוך להגדיל את ההשפעה שלהם בעולם. אחרי שנים של ניסוי וטעייה, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", שעוזרות למגייסי כספים להגיע לתוצאות פורצות דרך.

Noam Aviri, fundraising expert, standing confidently and smiling warmly. Background is a blurred image of a fundraising event.
Featured

לנצח ביקורת: המדריך המלא למגייסי כספים של נועם אבירי

נועם אבירי חושף את הסודות להתמודדות עם ביקורת בגיוס כספים. למד איך להפוך ביקורת למנוע צמיחה עם כלים פרקטיים ומתודולוגיות ייחודיות.

הביקורת צורבת, אני יודע. במיוחד כשאתה שם את הלב והנשמה שלך בגיוס כספים, ומישהו מבקר את האסטרטגיה שלך, את הפנייה שלך לתורמים, או אפילו את הדרך שבה אתה עומד מול קהל. אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום, למדתי שביקורת יכולה להיות המתנה הכי גדולה שלך - אם אתה יודע איך לקבל אותה נכון.

אספר לך משהו: בפגישה הראשונה שלי עם תורם פוטנציאלי, אחרי שסיימתי את הדוקטורט, הייתי כל כך לחוץ שמרוב לחץ שפכתי את כוס המים על התורם... הוא כמובן הסתכל עליי במבט מאוד לא נעים... אבל דווקא ברגע הזה הבנתי שהפחד והפגיעות האלו הם בדיוק מה שהופך אותי לאנושי, ובסופו של דבר, למגייס כספים טוב יותר.

במאמר הזה, אני לא הולך לחסוך ממך את האמת. אני הולך לפרק את המנגנונים הפסיכולוגיים שעומדים מאחורי תגובות הביקורת שלך, לתת לך כלים פרקטיים להתמודד איתם, ולחשוף בפניך את המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי, כמו "שיטת המראה המנטלית" ו"גישת המשוב התלת-שלבית", שיעזרו לך להפוך ביקורת למנוע צמיחה.

למה אנחנו בכלל מגיבים לביקורת בצורה כל כך רגשית?

לפני שאנחנו צוללים לטכניקות, חשוב להבין את הבסיס. למה ביקורת גורמת לנו להתכווץ, להתרגז, או להתגונן? התשובה טמונה בפסיכולוגיה האבולוציונית שלנו.

פסיכולוגיה אבולוציונית: השבט, הסטטוס וההישרדות

בעבר, להיות חלק מהשבט היה עניין של חיים ומוות. ביקורת הייתה איום על המעמד שלך בקבוצה, ולכן גם על הסיכויים שלך לשרוד. גם היום, הביקורת מעוררת בנו פחדים קדמוניים של דחייה, נידוי וחוסר ערך.

"הקול הפנימי המשולב": הפער בין מה שאנחנו אומרים למה שאנחנו חושבים

כשמבקרים אותך, תשים לב לדיאלוג הפנימי שמתרחש בראש שלך. יכול להיות שאתה עונה בנימוס, אבל בתוכך אתה צועק: "מי אתה שתגיד לי מה לעשות? אני עובד פה כל כך קשה!". ההבנה של הפער הזה היא הצעד הראשון לשליטה בתגובה שלך.

ה"אני האידיאלי" מול ה"אני האמיתי": הפער שמייצר את הכאב

פער נוסף שיוצר כאב הוא בין ה"אני האידיאלי" שלך - איך אתה רוצה להיות - לבין ה"אני האמיתי" - איך שאתה תופס את עצמך. כשהביקורת חושפת פער בין שני אלה, זה כואב במיוחד.

ארגז הכלים המעשי: איך לקבל ביקורת בצורה אפקטיבית

עכשיו, אחרי שהבנו את הפסיכולוגיה, בואו נדבר על איך להפוך את הידע הזה לכלי עבודה.

1. עצור, נשום, הקשב: שלוש השניות הקריטיות

הדחף הראשוני שלך יהיה להגיב, להתגונן, להסביר. אל תעשה את זה. קח שלוש שניות. נשום עמוק. הקשב באמת למה שהאדם השני אומר, בלי לחשוב על מה תענה.

2. "ההקשבה השלישית": להקשיב למה שלא נאמר במילים

הקשבה היא מעבר לשמיעת המילים. נסה להבין את הכוונות של האדם השני, את הרגשות שלו, את הצרכים שלו. האם הוא מנסה לעזור לך? האם הוא מתוסכל? האם הוא פשוט פורק תסכולים?

3. שאל שאלות מבהירות: "עדשת המיקרוסקופ" על הביקורת

אל תניח שאתה מבין הכל. שאל שאלות מבהירות: "תוכל לתת לי דוגמה ספציפית?", "מה היית מציע לעשות אחרת?", "איך זה משפיע על התוצאות?". השאלות האלו לא רק עוזרות לך להבין, אלא גם מראות שאתה רציני לגבי קבלת הביקורת.

4. הפרד בין הביקורת לעצמך: אתה לא הטעות שלך

טעות היא טעות. היא לא מגדירה אותך. תזכור את זה. הביקורת היא על פעולה שעשית, לא על הערך שלך כאדם.

5. תודה על הביקורת: גם אם היא לא נעימה

להגיד "תודה" יכול להיות קשה, אבל זה קריטי. זה מראה שאתה מעריך את המאמץ של האדם השני ואת הרצון שלו לעזור לך. זה גם מנטרל את האנרגיה השלילית.

6. תגובה מחושבת: "הצעד האלגנטי" שלך

אחרי שהקשבת והבנת, הגיע הזמן להגיב. תהיה ספציפי, תודה על הנקודות החשובות, ותציע תוכנית פעולה לשיפור. זה יכול להיות משהו כמו: "אני מבין את החשיבות של מה שאמרת, ואני הולך ליישם את זה בפגישה הבאה שלי עם תורמים. תודה שהארת את הנקודה הזאת".

המתודולוגיות הייחודיות שלי: לקחת את זה לשלב הבא

עכשיו, בואו נדבר על הכלים המתקדמים יותר שפיתחתי במהלך השנים.

"שיטת המראה המנטלית": הכנה מנטלית לפני כל פגישה

לפני כל פגישה חשובה, תדמיין את עצמך מקבל ביקורת קשה. תחשוב על התגובות האפשריות שלך, ותתכנן איך תגיב בצורה רגועה ומחושבת. זה יעזור לך להיות מוכן יותר כשזה יקרה במציאות.

"גישת המשוב התלת-שלבית": שיפור מתמיד של ביצועי הצוות

במקום לתת משוב חד-פעמי, תפגש עם הצוות שלך שלוש פעמים: פעם אחת כדי לשמוע את נקודת המבט שלהם, פעם שנייה כדי לתת את המשוב שלך, ופעם שלישית כדי לתכנן יחד את השיפורים. זה יוצר תהליך למידה מתמשך ובונה אמון.

"המפה הרגשית של התורם": להבין את המניעים העמוקים

נסה להבין מה מניע את התורמים שלך ברמה הרגשית. מה חשוב להם? מה מפחיד אותם? מה גורם להם להרגיש טוב? ככל שתבין את המפה הרגשית שלהם, כך תוכל להתאים את המסרים שלך ולמנוע ביקורת עתידית.

העומק שמתחת לעומק: מה הביקורת באמת מלמדת אותך?

ביקורת היא לא רק על מה שעשית לא נכון, אלא גם על מה שאתה יכול לעשות יותר טוב. היא הזדמנות לצמיחה, לשיפור, ולהתפתחות אישית ומקצועית.

להפוך את ה"בלתי אפשרי" לאפשרי

אני מאמין שכל אחד יכול להפוך את החולשות שלו לחוזקות, אם הוא מוכן להתמודד עם הביקורת בצורה פתוחה וכנה. השאלה היא לא אם תקבל ביקורת, אלא איך תגיב אליה.

אז אני מזמין אותך לשאול את עצמך: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע? שתף אותי בתגובות שלך.

*

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי כדי לעזור לכם להצליח בגיוס כספים.

A person standing on a mountain peak, looking at a beautiful sunrise, symbolizing overcoming fear and achieving goals.
Featured

מפחד לפרוץ דרך: המודל הייחודי לפיתוח יחסים בוגרים עם הפחדים שלך בגיוס כספים

גלו את המודל הייחודי של נועם אבירי לפיתוח יחסים בוגרים עם הפחדים שלכם בגיוס כספים. למדו איך להפוך פחד משתק למנוע צמיחה.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. בהיתי בתקרה, הלב שלי דופק כמו תוף מלחמה. יום למחרת הייתה אמורה להיות הפגישה הגדולה של החיים שלי - בקשה לתרומה של עשרה מיליון שקלים, סכום שיכול היה להזניק את הארגון שלי קדימה. אבל כל מה שהרגשתי היה פחד משתק. פחד מדחייה, פחד מכישלון, פחד מלהיות לא מספיק טוב.

ואז הבנתי משהו: הפחד הזה לא היה האויב שלי. הוא היה חלק בלתי נפרד מהמסע שלי. והדרך שבה אתמודד איתו תקבע אם אצליח או אפול.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, למדתי שהפחד הוא לא מחסום, אלא מצפן. הוא מצביע על הגבולות שלנו, ומזמין אותנו לפרוץ אותם. אבל איך עושים את זה? איך הופכים פחד משתק למנוע צמיחה?

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתך מודל ייחודי לפיתוח יחסים בוגרים עם הפחדים שלך בגיוס כספים. מודל שלא מתמקד במלחמה בפחד, אלא בהבנה שלו, בהכלה שלו, ובהפיכתו לכוח מניע.

הכרה והכלה: השלב הראשון ליצירת ברית עם הפחד

השלב הראשון בהתמודדות עם פחד הוא הכרה בקיומו. נשמע מובן מאליו? תחשוב שוב. כמה פעמים ניסית לדחוק את הפחד הצידה, להתעלם ממנו, להעמיד פנים שהוא לא שם? זה לא עובד. הפחד רק מתעצם, כמו בלון שמתנפח עד שהוא מתפוצץ לנו בפנים.

טכניקת "עדשת המיקרוסקופ": עצור רגע. ממש עכשיו. נסה להיזכר בפעם האחרונה שהרגשת פחד לפני פגישה עם תורם. מה בדיוק הרגשת? איפה בגוף? אילו מחשבות רצו לך בראש? אל תשפוט את עצמך, רק תתבונן.

אחרי שהכרנו בפחד, השלב הבא הוא הכלה. זה אומר לקבל את הפחד כחלק מהחוויה האנושית שלנו. להבין שהוא לא הופך אותנו לחלשים או לא מוכשרים. להפך, הוא מעיד על כך שאנחנו אכפתיים, שאנחנו רוצים להצליח, שאנחנו משקיעים את עצמנו במה שאנחנו עושים.

הקול הפנימי המשולב: "אני מפחד שאני לא אצליח לשכנע אותו לתרום," אומר קול בראשי. (אני עונה לו: "זה בסדר גמור לפחד. זה אומר שאני רוצה בזה מאוד. אבל הפחד הזה לא ישתק אותי. אני אתכונן הכי טוב שאני יכול, ואז אני אצא לשם ואתן את הכל").

הבנה: למה הפחד מופיע ומה הוא מנסה להגיד לך?

אחרי שהכרנו בפחד והכלנו אותו, השלב הבא הוא הבנה. זה אומר לחקור את השורשים של הפחד, לנסות להבין למה הוא מופיע ומה הוא מנסה להגיד לנו.

פסיכולוגיה של הנתינה מלמדת אותנו שהפחדים שלנו בגיוס כספים קשורים לעיתים קרובות לערכים עמוקים שלנו. אנחנו מפחדים לאכזב את התורמים, אנחנו מפחדים לפגוע במטרה שאנחנו מאמינים בה, אנחנו מפחדים שלא נצליח להצדיק את האמון שנתנו בנו.

פרקטל המשמעות: הפחד מדחייה בפגישה עם תורם הוא לא רק על התרומה הספציפית הזו. הוא משקף את הפחד העמוק יותר שלנו מחוסר ערך, מחוסר יכולת להשפיע, מחוסר שייכות. כשאנחנו מבינים את זה, אנחנו יכולים להתחיל לעבוד על השורשים של הפחד, ולא רק על הסימפטומים.

שינוי פרספקטיבה: הפיכת הפחד למנוע צמיחה

השלב האחרון במודל הוא שינוי פרספקטיבה. זה אומר להפסיק לראות בפחד אויב, ולהתחיל לראות בו מורה. הפחד יכול ללמד אותנו על החוזקות והחולשות שלנו, על הגבולות שלנו ועל הפוטנציאל שלנו. הוא יכול להניע אותנו להתכונן יותר טוב, לעבוד יותר קשה, להיות יותר יצירתיים.

תמונות מילוליות חדות: תחשוב על פגישה עם תורם פוטנציאלי כמו טיפוס על הר גבוה. הפחד הוא הרוח שמכה בפנים שלך, הקור שמקפיא את האצבעות שלך, התשישות שמכבידה על הגוף שלך. אבל הוא גם האתגר שממלא אותך באדרנלין, הנוף המרהיב שמחכה לך בפסגה, תחושת הסיפוק האדירה כשאתה מגיע ליעד.

המומנטום הגילוי: ככל שהתמודדתי יותר עם הפחדים שלי, הבנתי שהם לא נעלמים לגמרי. הם עדיין שם, אבל הם כבר לא שולטים בי. הם הפכו למעין חברים ותיקים, שאני מכבד את קיומם, אבל לא נותן להם לנהל לי את החיים.

הצעד האלגנטי: יישום המודל הלכה למעשה

אז איך מיישמים את המודל הזה הלכה למעשה? הנה כמה טיפים מעשיים:

1. תרגל מיינדפולנס: תרגל מדיטציה, נשימות עמוקות, או כל טכניקה אחרת שעוזרת לך להיות מודע לרגע הנוכחי ולהתבונן בפחדים שלך בלי לשפוט אותם.

2. אתגר את המחשבות השליליות: תרגל זיהוי של מחשבות שליליות אוטומטיות שמזינות את הפחד שלך, ואז אתגר אותן באמצעות ראיות חלופיות או פרספקטיבות אחרות.

3. חפש תמיכה: שתף את הפחדים שלך עם קולגות, מנטורים, או חברים קרובים. קבלת תמיכה מאחרים יכולה להפחית את תחושת הבדידות ולספק לך תובנות ונקודות מבט חדשות.

4. חגוג הצלחות קטנות: תן לעצמך קרדיט על כל צעד קטן שאתה עושה לקראת התמודדות עם הפחדים שלך. גם אם לא השגת את המטרה הסופית, חשוב לחגוג את ההתקדמות שלך ולהכיר במאמצים שלך.

5. אמץ חשיבה של צמיחה: האמן שאתה יכול ללמוד, להשתפר ולגדול באמצעות התמודדות עם הפחדים שלך. ראה את הפחדים שלך כהזדמנויות להתפתחות אישית ומקצועית.

אני מזמין אותך להתחיל ליישם את המודל הזה כבר היום. קח דף נייר, רשום את הפחדים שלך בגיוס כספים, ונסה לעבור על השלבים השונים: הכרה והכלה, הבנה, שינוי פרספקטיבה. תן לעצמך את הזמן והמרחב לעבד את הפחדים שלך, ואל תפחד לבקש עזרה אם אתה זקוק לה.

העומק שמתחת לעומק: זכור, הפחד הוא לא אויב, הוא חלק מהמסע שלך. כשתלמד לרתום אותו, הוא יהפוך לכוח מניע שיעזור לך להשיג את המטרות שלך ולממש את הפוטנציאל שלך.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה פחד אתה מוכן להפוך לפריצת דרך השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ומלווה מגייסי כספים וארגונים להשגת מטרותיהם. גישתי משלבת פסיכולוגיה של נתינה, אסטרטגיות לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח, וטכניקות תקשורת מתקדמות. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי לסייע לארגונים למקסם את הפוטנציאל שלהם.

Noam Aviry standing confidently with a metaphorical toolbox representing mental strategies for fundraising, against a backdrop of a non-profit organization.
Featured

התמודדות עם הבלתי צפוי: ארגז הכלים המנטלי של מגייס כספים מנוסה

נועם אבירי חושף את ארגז הכלים המנטלי שפיתח להתמודדות עם אתגרים בלתי צפויים בעולם גיוס הכספים. טכניקות, תובנות ולקחים מ-15 שנות ניסיון.

הפעם הראשונה שפגשתי תורם שהתעשר ממכירת חברת סטארט-אפ, הייתי בטוח שאני מוכן. הכנתי מצגת מושקעת, למדתי את כל הנתונים על הארגון שלנו, ואפילו לבשתי חליפה חדשה. אבל אז הוא שאל אותי שאלה אחת, פשוטה, שגרמה לי לגמגם: "למה בכלל צריך אותי?". באותו רגע הבנתי שארגז הכלים שלי ריק מכלים להתמודדות עם שאלות בלתי צפויות. למדתי את הלקח בדרך הקשה, ומאז פיתחתי לעצמי ארגז כלים מנטלי שמאפשר לי להתמודד עם כל הפתעה שהחיים (והתורמים) מזמנים לי.

אני נועם אבירי, ואחרי 15 שנה של גיוס כספים לארגונים ללא מטרות רווח בישראל, אני יכול להגיד בביטחון: גיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים ויעדים, אלא קודם כל עניין של אנשים – והתמודדות עם מה שהם מביאים איתם.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתכם כמה מהטכניקות והתובנות שפיתחתי כדי להתמודד עם אתגרים בלתי צפויים בעולם גיוס הכספים. זה לא מדריך טכני, אלא יותר "שיחת מנטור" על הצד המנטלי של העבודה שלנו. אני אשתף אתכם בטעויות שלי, ברגעים המכוננים, ובכלים שעזרו לי להפוך למגייס כספים יעיל יותר – וגם אדם שלם יותר.

מהי התמודדות מתקדמת? ההקשבה השלישית והצעד האלגנטי

בליבי תמיד הדהדה שאלתו של דן פאליוטה: "למה אנו מגבילים את עצמנו?". התמודדות מתקדמת היא לא רק תגובה לאירוע, אלא היכולת לצפות אותו, להבין את המניעים העמוקים מאחוריו, ולפעול בצורה אלגנטית שממקסמת את הסיכוי להצלחה. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – היכולת לשמוע לא רק את מה שנאמר, אלא גם את מה שלא נאמר, ואת מה שמרחף באוויר בין המילים. והפעולה שנובעת מההקשבה הזו היא ה"צעד האלגנטי" – הפעולה המדויקת ביותר, במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

  • הדממה הרועמת: איך להפוך רגע מביך לנקודת מפנה

אני זוכר פגישה עם תורמת פוטנציאלית שהייתה ידועה בדעותיה הנחרצות. במהלך השיחה, היא שאלה אותי שאלה קשה על ניהול הכספים בארגון. עניתי בצורה מפורטת, אבל אחרי העניין היא שתקה. דממה מוחלטת. הלב שלי החסיר פעימה. חשבתי לעצמי: "הלך עלי. היא לא מאמינה לי." אבל אז נזכרתי בעקרון של "עדשת המיקרוסקופ" – לפרק את הרגע הזה לחלקיקים הקטנים ביותר. שמתי לב שהיא לא הסתכלה עלי, אלא על תמונה של הנכדים שלה על השולחן. הבנתי שהיא לא מטילה ספק בדברים שלי, אלא פשוט מנסה לחבר את מה שאמרתי לערכים שלה, למשפחה שלה.

במקום להמשיך לדבר, החלטתי לשתוק גם אני. נתתי לה את המרחב לעבד את המידע. אחרי כמה שניות, היא הרימה את הראש ואמרה: "אני אוהבת את מה שאתם עושים. אני רוצה לעזור."

הלקח: דממה יכולה להיות כלי רב עוצמה. היא מאפשרת לצד השני לעבד את המידע, לחבר אותו לרגשות שלו, ולקבל החלטה ממקום אמיתי. לפעמים, הצעד האלגנטי ביותר הוא פשוט לא לעשות כלום.

  • מודל המעגלים המתרחבים: איך להפוך דחייה להזדמנות

קורה לא פעם שמקבלים סירוב מתורם. זה תמיד כואב, אבל זה לא סוף הסיפור. פעם קיבלתי דחייה מתורם גדול שסירב לתמוך בפרויקט חדש שהובלתי. הייתי מתוסכל מאוד. הרגשתי שכל העבודה הקשה שלי ירדה לטמיון. אבל אז נזכרתי ב"מודל המעגלים המתרחבים" – גם אם תורם מסוים לא תומך בפרויקט הנוכחי, הוא עדיין יכול להיות שער לתורמים אחרים.

במקום לוותר, פניתי לתורם שסירב והצעתי לו להצטרף לוועדת ההיגוי של הפרויקט. הסברתי לו שהניסיון והקשרים שלו יכולים להיות קריטיים להצלחה. הוא הסכים, ובזכותו הצלחנו לגייס תרומות מתורמים אחרים שהוא הכיר.

הלקח: דחייה היא לא כישלון, אלא הזדמנות לפתוח דלתות חדשות. גם אם תורם לא תומך בפרויקט ספציפי, הוא עדיין יכול להיות שותף חשוב בדרך אחרת.

  • המפה הרגשית של התורם: למה "למה" חשוב יותר מ"כמה"?

פסיכולוגיית הנתינה תמיד ריתקה אותי, במיוחד תובנותיו של ג'רי פאנאס על הצורך לגעת ברגש. גיוס כספים הוא לא רק עניין של הסברת הצרכים של הארגון, אלא קודם כל הבנת המניעים של התורם. למה הוא תורם? מה חשוב לו? מה גורם לו להרגיש טוב? כדי לענות על השאלות האלה, פיתחתי את "המפה הרגשית של התורם" – כלי שעוזר לי לזהות את המניעים העמוקים של התורם, מעבר למספרים וליעדים.

אני משתמש במפה הזו כדי להבין מה מפעיל את התורם, אילו ערכים חשובים לו, ואילו רגשות הוא מחפש לעורר באמצעות התרומה שלו. ברגע שאני מבין את המפה הרגשית, אני יכול להתאים את המסר שלי בצורה מדויקת יותר, ולגרום לתורם להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול ומשמעותי.

הלקח: אנשים תורמים מסיבות רגשיות, לא רק מסיבות רציונליות. ככל שתבין את המפה הרגשית של התורם, כך תוכל להתאים את המסר שלך ולהגדיל את הסיכוי שהוא יתרום.

ארגז הכלים המנטלי שלי: חוסן, אופטימיות מפוכחת ודחיפה לפעולה

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא מסע רגשי. יש בו עליות ומורדות, הצלחות וכישלונות, רגעים של תקווה ורגעים של ייאוש. כדי לשרוד ולשגשג בעולם הזה, צריך לפתח ארגז כלים מנטלי חזק. אלה כמה מהכלים החשובים ביותר שלי:

  • חוסן: היכולת להתאושש מדחייה ולהמשיך הלאה.
  • אופטימיות מפוכחת: האמונה שאפשר לשנות את העולם, גם כשזה נראה בלתי אפשרי, לצד מודעות למציאות המורכבת.
  • ביטחון עצמי: ההכרה בערך שלך וביכולת שלך להשפיע.
  • הקשבה פעילה: היכולת להקשיב באמת למה שהתורם אומר, ולא רק לחכות לתורך לדבר.
  • יצירתיות: היכולת לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות חדשים לאתגרים קיימים.
  • סבלנות: ההבנה שגיוס כספים הוא תהליך ארוך טווח, וצריך להתמיד גם כשזה קשה.

אני מזמין אתכם לבחון את ארגז הכלים המנטלי שלכם. אילו כלים אתם צריכים לחזק? אילו כלים אתם צריכים לפתח? איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא פיתח את "שיטת הסולם הדינמי", מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה, ומשלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי עשיר.

שתפו אותי בתגובות: מה הטיפ שלכם להתמודדות עם הבלתי צפוי בגיוס כספים? אילו כלים מנטליים אתם מוצאים כיעילים ביותר?