A photo of Noam Aviry, a fundraising expert, smiling and looking confident. The background shows a blurred image of a modern office space.
Featured

תרבות ההתנסות: איך לפתח גישה של ניסוי ולמידה שמאפשרת לך להסתכן ולצמוח

כיצד לפתח גישה של ניסוי ולמידה בגיוס כספים שתאפשר לך לקחת סיכונים מחושבים ולצמוח? נועם אבירי חושף את הצעדים המעשיים ליצירת תרבות התנסות בארגון.

האמת? פעם פחדתי מכישלון יותר ממה שרציתי הצלחה. הייתי יושב שעות, מנתח כל תרחיש אפשרי לפני כל פגישה עם תורם, מנסה לצפות כל שאלה ותשובה. הייתי מוציא אנרגיה עצומה על להימנע מטעויות במקום להתמקד במה שאני באמת רוצה להשיג. התוצאה? בינוניות. אבל אז הבנתי משהו: גיוס כספים זה לא מדע מדויק, זה ניסוי מתמשך. וכל "כישלון" הוא בסך הכל תוצאה בניסוי שעזר לי להבין מה עובד ומה לא.

מהי תרבות ההתנסות ולמה היא קריטית לגיוס כספים?

תרבות ההתנסות היא גישה שמעודדת ניסויים, למידה מהירה מטעויות, ושיפור מתמיד. זה לא אומר לפעול בחוסר אחריות, אלא לקחת סיכונים מחושבים, לבחון הנחות יסוד, ולצאת מאזור הנוחות. בעולם גיוס הכספים, שבו הכל משתנה כל הזמן - טרנדים, טכנולוגיות, ואפילו הלך הרוח של התורמים - תרבות ההתנסות היא לא מותרות, היא חובה.

מדוע רוב מגייסי הכספים נמנעים מניסויים?

מניסיוני, ישנן שלוש סיבות עיקריות:

1. פחד מכישלון: אף אחד לא רוצה להודות שהוא טעה, במיוחד לא מול הועד המנהל או התורמים.

2. הצמדות למוכר וידוע: קל יותר להמשיך לעשות את מה שתמיד עבד, גם אם הוא כבר לא יעיל כמו פעם.

3. חוסר זמן ומשאבים: "אין לי זמן לנסות דברים חדשים, אני בקושי מספיק לעמוד ביעדים הנוכחיים."

אני מבין את הלחץ, אני באמת מבין. אבל אני גם יודע שמי שלא מתחדש - נשאר מאחור.

אז איך יוצרים תרבות של ניסוי ולמידה בארגון שלכם? הנה 5 צעדים מעשיים:

1. הגדירו "אזור בטוח לכישלון": צרו סביבה שבה אנשים מרגישים בנוח לנסות דברים חדשים, גם אם הם לא בטוחים שיצליחו. תגמלו יוזמה ויצירתיות, גם אם התוצאה לא הייתה מושלמת.

2. הקצו זמן ומשאבים לניסויים: זה יכול להיות יום בשבוע, פרויקט צדדי, או תקציב ייעודי. העיקר שתהיה מסגרת ברורה שמאפשרת התנסות.

3. התחילו בקטן: אל תנסו לשנות הכל בבת אחת. בחרו תחום אחד שבו אתם רוצים להשתפר, ותתחילו עם ניסוי קטן ופשוט.

4. מדדו הכל: לפני שאתם מתחילים ניסוי, הגדירו מדדים ברורים להצלחה. איך תדעו אם הניסוי הצליח או לא? מה תלמדו ממנו?

5. שתפו את התוצאות: בין אם הניסוי הצליח או נכשל, חשוב לשתף את התוצאות עם כל הצוות. למדו אחד מהשני, ותשתמשו בידע הזה כדי לשפר את הניסויים הבאים.

עדשת המיקרוסקופ: רגע קריטי בפגישה עם תורם

תארו לעצמכם את הסיטואציה: אתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, הצגתם את הפרויקט, הסברתם את ההשפעה, ועכשיו הגיע הרגע לשאול על תרומה. במקום לשאול ישירות, אתם מחליטים לנסות משהו חדש: "אני יודע שאתם תומכים בפרויקטים שמשנים חיים. מה הכי חשוב לכם כשאתם מחליטים לתרום?".

התורם עוצר לרגע, חושב, ואז עונה: "אני רוצה לראות תוצאות ברורות ומדידות."

(הקול הפנימי שלי: "אוקיי, רשמתי לעצמי. הוא לא מדבר על רגש, הוא מדבר על נתונים. אני צריך להתמקד בהשפעה המספרית של הפרויקט").

אתם ממשיכים: "יש לנו נתונים שמראים שכל שקל שמושקע בפרויקט הזה מציל חיים. הנה גרף שממחיש את זה..."

(פרקטל המשמעות: השיחה הזו היא לא רק על תרומה ספציפית. היא משקפת את הצורך הבסיסי של תורמים - לדעת שהכסף שלהם עושה שינוי אמיתי בעולם).

מה הלאה?

תרבות ההתנסות היא לא רק סט של כלים, היא שינוי תודעתי. זה להסתכל על גיוס כספים כעל מסע מתמשך של למידה ושיפור, ולא כעל סדרת משימות שצריך לסמן עליהן "וי". זה להבין שכישלון הוא לא סוף הדרך, אלא הזדמנות ללמוד ולצמוח.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הגישה שלי משלבת ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אחד הדברים שהכי חשובים לי הוא ליצור שינוי אמיתי בעולם.

אז אני שואל אותך: איזה ניסוי אתה מוכן לעשות השבוע כדי להתקדם לעבר היעדים שלך? שתף אותי בתגובות!

A determined fundraiser standing tall despite setbacks, symbolizing mental resilience in fundraising.
Featured

חוסן מנטלי של אלופים בגיוס כספים: איך לצמוח ממשברים ולהכפיל תרומות

איך אלופי גיוס כספים מתמודדים עם משברים קשים? גלו את האסטרטגיות הפסיכולוגיות שיעזרו לכם לצמוח ממשברים ולהכפיל תרומות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. בהיתי בתקרה, שוב. ארבעה חודשים רצופים שלא הצלחתי לישון כמו שצריך. הארגון היה על סף קריסה, אחרי שהקמפיין הגדול ביותר בתולדותיו כשל כישלון חרוץ. הרגשתי כמו כישלון אישי, לא רק מקצועי. ואז, בתוך הלילה האינסופי הזה, הבנתי משהו: חוסן מנטלי הוא לא רק היכולת לשרוד משבר, אלא לנצל אותו כדי להמריא.

אני נועם אבירי, ואחרי 15 שנים של גיוס כספים, עבודה עם מאות ארגונים ועשרות משברים אישיים ומקצועיים, למדתי שגיוס כספים הוא לא רק טקטיקה ואסטרטגיה, אלא גם מלחמה פנימית. איך נשארים שפויים כשכל העולם סביבך אומר לך "לא"? איך ממשיכים להאמין במטרה כשנדמה שהכל קורס? איך הופכים דחייה להזדמנות?

במאמר הזה, אספר לכם איך אלופים בגיוס כספים מתמודדים עם משברים קשים, ואיך אתם יכולים ליישם את האסטרטגיות הפסיכולוגיות שלהם כדי לא רק לשרוד, אלא לשגשג. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

האמונה המטלטלת: למה המוטיבציה שלנו יורדת דווקא אחרי ההישגים הגדולים?

רבים חושבים שמשבר הוא נקודת השפל, אבל האמת היא שלפעמים הנפילה הכואבת ביותר מגיעה דווקא אחרי ההישג הכי גדול. ניצחתם את הקמפיין? גייסתם סכום שיא? מצוין. עכשיו תתכוננו: סביר להניח שהמוטיבציה שלכם תצנח, והתחושה הפנימית תהיה של ריקנות.

למה זה קורה? כי המוח שלנו בנוי להגיב לשינויים, לא ליציבות. כשהשגנו את המטרה, השינוי הסתיים, והמוח מתחיל לחפש אתגר חדש. זו הסיבה שרבים מהספורטאים הגדולים ביותר חווים דיכאון אחרי זכייה במדליה אולימפית.

אז מה עושים?

א. תכירו בכך שזה נורמלי: אל תתביישו להרגיש מבולבלים או חסרי מוטיבציה אחרי הצלחה גדולה. זה חלק מהתהליך האנושי.

ב. תציבו מטרה חדשה - ועוד יותר גדולה: תחשבו על החזון שלכם, על החלום הגדול שמעבר לקמפיין הספציפי הזה. מה הצעד הבא שיגרום לכם להתרגש שוב?

ג. תחגגו את הדרך - לא רק את התוצאה: תזכירו לעצמכם כמה השקעתם, כמה למדתם, וכמה התפתחתם במהלך הקמפיין. ההצלחה היא רק נקודת ציון במסע ארוך יותר.

אחד הדברים שלמדתי מפנלופה ברק, מומחית עולמית לגיוס כספים, הוא שהקמפיין הכי מוצלח הוא רק הקדמה לקמפיין הבא. תמיד יש עוד מה לעשות, עוד לאן לשאוף.

שיטת המראה המנטלית: איך להפוך פחד מדחייה לביטחון עצמי מנצח

אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיוס כספים הוא ההתמודדות עם דחייה. כל "לא" מרגיש כמו סטירה מצלצלת, וקל לשקוע לייאוש ותסכול. אבל מה אם היינו יכולים להפוך את הפחד הזה לביטחון עצמי?

"שיטת המראה המנטלית" היא טכניקה שפיתחתי, המבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית והכלכלה ההתנהגותית. היא מתחילה בהכרה בכך שדחייה היא חלק בלתי נפרד מהמשחק. כמו שאומר דן פאליוטה, גורו גיוס הכספים: "אם לא דוחים אותך, אתה לא מבקש מספיק."

אבל הכרה זה לא מספיק. אנחנו צריכים לשנות את הפרשנות שלנו לדחייה. במקום לראות אותה ככישלון אישי, אנחנו צריכים לראות אותה כמשוב, כהזדמנות ללמידה ושיפור.

כך זה עובד:

1. לפני כל פגישה או שיחה חשובה, תדמיינו את עצמכם מצליחים. תראו את עצמכם בביטחון, משכנעים, ומקבלים את התרומה המיוחלת.

2. אחרי כל דחייה, תשאלו את עצמכם: מה למדתי מזה? מה יכולתי לעשות אחרת? איך אני יכול להשתפר לפעם הבאה?

3. תחגגו גם את הניצחונות הקטנים: כל שיחה טובה, כל פגישה מוצלחת, כל פידבק חיובי - הם דלק לביטחון העצמי שלכם.

זכרו: ביטחון עצמי הוא לא תכונה מולדת, אלא מיומנות נרכשת. ככל שתתאמנו יותר, כך תהיו בטוחים יותר בעצמכם, וכך תצליחו יותר בגיוס כספים.

"אפקט המגירה הסגורה": איך לפתוח את הראש של התורמים ולשכנע אותם לתרום יותר

נתקלתם פעם בתורם ש"סגר את הראש" ולא מוכן לשמוע את ההצעה שלכם? זהו "אפקט המגירה הסגורה" - תופעה פסיכולוגית שבה תורם מקבע את הרושם הראשוני ולא מאפשר כניסה של מידע חדש.

למה זה קורה? כי המוח שלנו שונא אי ודאות. כשאנחנו מקבלים החלטה, אנחנו נוטים להתעלם ממידע שסותר אותה, כדי לשמור על תחושת הביטחון והשליטה.

אז איך פותחים את המגירה הסגורה?

א. אל תתחילו עם הבקשה: במקום לבקש תרומה מיד, תתחילו בשיחה, תגלו מה חשוב לתורם, מה מעניין אותו.

ב. תשאלו שאלות פתוחות: במקום להציג עובדות, תשאלו שאלות שיגרמו לתורם לחשוב בעצמו, להגיע למסקנות שלו.

ג. תשתמשו בסיפורים: סיפור טוב יכול לגעת ללב ולשכנע יותר מכל טיעון לוגי. תספרו על אנשים שהארגון שלכם עזר להם, על שינויים שקרו בזכות התרומות.

זכרו: גיוס כספים הוא לא רק שכנוע, אלא גם הקשבה. ככל שתקשיבו יותר לתורם, כך תבינו יותר מה מניע אותו, וכך תוכלו להתאים את המסר שלכם בצורה אפקטיבית יותר.

מודל המעגלים המתרחבים: איך להפוך כל תורם קיים למגייס כספים פוטנציאלי

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בגיוס כספים היא התמקדות בגיוס תורמים חדשים, תוך הזנחת התורמים הקיימים. אבל האמת היא שהתורמים הכי טובים שלכם הם אלו שכבר תומכים בכם.

"מודל המעגלים המתרחבים" הוא שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים. הרעיון פשוט: כל תורם שלכם מכיר עוד אנשים שאכפת להם מהמטרה שלכם. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לבקש ממנו להציג אתכם אליהם.

כך זה עובד:

1. תזהו את התורמים הכי נאמנים שלכם: אלו שתורמים באופן קבוע, שמגיעים לאירועים שלכם, שמדברים עליכם ברשתות החברתיות.

2. תבקשו מהם להציג אתכם לחברים שלהם: תסבירו להם שאתם מחפשים אנשים נוספים שרוצים לעשות שינוי, ותבקשו מהם להציג אתכם לשניים-שלושה אנשים שהם חושבים שיתעניינו.

3. תטפחו את הקשרים החדשים: תזמינו את האנשים החדשים לאירועים שלכם, תשלחו להם ניוזלטרים, תתקשרו אליהם באופן אישי.

זכרו: גיוס כספים הוא לא רק עסקה, אלא גם מערכת יחסים. ככל שתטפחו יותר את הקשרים שלכם, כך תגייסו יותר כספים.

השיעור הכי חשוב שלמדתי ממשבר: חוסן מנטלי הוא לא רק לשרוד - אלא גם לשגשג

המשבר ההוא, שגרם לי לבהות בתקרה בשלוש לפנות בוקר, לימד אותי שיעור חשוב: חוסן מנטלי הוא לא רק היכולת לשרוד משבר, אלא לנצל אותו כדי להמריא. הוא לא רק לחזור לשגרה, אלא גם לצמוח, להתפתח, ולהפוך למגייסי כספים טובים יותר.

אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם כלים ורעיונות חדשים להתמודדות עם אתגרים בגיוס כספים. זכרו: אתם לא לבד. יש קהילה שלמה של מגייסי כספים שמתמודדים עם אותם אתגרים כמוכם. תשתפו, תתייעצו, ותלמדו אחד מהשני.

ואם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה נוספת, אני כאן בשבילכם. אני מציע ייעוץ וליווי אישי למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח, ואני אשמח לעזור לכם להגשים את החזון שלכם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה 'בלתי אפשרי' אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

*

אני נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי", "מודל המעגלים המתרחבים", "המפה הרגשית של התורם", "שיטת המראה המנטלית" ו"גישת המשוב התלת-שלבית". הושפעתי ממומחים עולמיים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, ומאסכולות פסיכולוגיות כמו פסיכולוגיה חיובית וכלכלה התנהגותית.

רוצים לשמוע עוד טיפים ורעיונות? שתפו אותי בתגובות!

A person confidently looking at the camera, representing a successful fundraiser who has mastered the art of cognitive distancing.
Featured

טכניקת ההרחקה הקוגניטיבית: איך לפתח מרחק בריא מזהות המגייס ולהפחית חרדת ביצוע

גלו את טכניקת ההרחקה הקוגניטיבית: איך לפתח מרחק בריא מזהות ה"מגייס", להפחית חרדת ביצוע ולגייס כספים מתוך חוסן ואותנטיות.

היי, אני נועם אבירי, ואם אתם מגייסי כספים, אני יודע בדיוק איך אתם מרגישים עכשיו. הלחץ להשיג את היעד, הפחד מדחייה, התחושה שאתם "מוכרים את הנשמה" – הכל מוכר לי. עברתי את זה. אבל למדתי משהו חשוב: גיוס כספים הוא לא מי שאתם, זה מה שאתם עושים. וההפרדה הזו היא המפתח לחוסן מנטלי ולהצלחה אמיתית.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק אתכם טכניקה עוצמתית שפיתחתי לאורך השנים: טכניקת ההרחקה הקוגניטיבית. זו לא סתם תיאוריה יפה – זו גישה מעשית שעזרה לי ולעשרות מגייסים להפחית חרדת ביצוע, לשפר את התוצאות ולהרגיש טוב יותר עם העבודה שלהם.

היכרות עם נועם אבירי: 15 שנים בחזית גיוס הכספים

אני לא רק יועץ – אני מגייס כספים לשעבר. במשך 15 שנים בניתי קריירה בתחום, עבדתי עם ארגונים מכל הסוגים, ניהלתי צוותים, עמדתי מול תורמים קשים וניצחתי משברים בלתי אפשריים. ראיתי הכל. ניסיתי הכל. ונכשלתי לא מעט. אבל הכישלונות האלו היו המורים הכי טובים שלי. הם לימדו אותי מה באמת עובד, ומה לא. הם לימדו אותי שאפשר לגייס כספים בלי לאבד את עצמך בדרך.

אז בואו נצלול פנימה.

מהי בעצם "זהות המגייס" ואיך היא גורמת לנו חרדה?

נתחיל בשאלה פשוטה: כשאתם אומרים "אני מגייס כספים", מה זה אומר עליכם? האם זה אומר שאתם אנשי מכירות? פסיכולוגים חובבים? שחקנים שמגלמים תפקיד? הבעיה היא שאם אתם מזדהים יתר על המידה עם התפקיד, אתם מתחילים להאמין שהערך שלכם תלוי ביכולת שלכם לגייס כסף. ואז כל דחייה הופכת לפגיעה אישית. כל כישלון הופך להוכחה שאתם לא מספיק טובים.

זה מוביל למעגל קסמים הרסני:

1. חרדת ביצוע: אתם חוששים להיכשל, אז אתם נמנעים מלפעול או שאתם פועלים מתוך לחץ.

2. ירידה בביצועים: הלחץ משפיע על היכולת שלכם לתקשר, להקשיב וליצור קשר אמיתי עם תורמים.

3. הזדהות מוגברת עם התפקיד: אתם מאשימים את עצמכם בכישלון, ומחזקים את האמונה שהערך שלכם תלוי בגיוס כספים.

העומק שמתחת לעומק: מה באמת מניע תורמים?

לפני שנמשיך, אני רוצה להזכיר משהו חשוב: תורמים לא תורמים בגלל שאתם משכנעים אותם. הם תורמים בגלל שהם רוצים לעשות שינוי בעולם. הם רוצים להרגיש משמעותיים. הם רוצים להיות חלק ממשהו גדול יותר. התפקיד שלכם הוא לא "למכור" להם משהו, אלא לחבר אותם למטרה שהם מאמינים בה.

טכניקת ההרחקה הקוגניטיבית: צעד אחר צעד

אז איך יוצרים את ההפרדה הנכונה בין הזהות האישית לזהות המקצועית? הנה המתודולוגיה שפיתחתי, "שיטת המראה המנטלית", שמורכבת משלושה שלבים פשוטים:

1. הכרה והפרדה: עצרו לרגע ושאלו את עצמכם: מה הן האמונות והמחשבות שמקשרות את הערך האישי שלי ליכולת שלי לגייס כסף? כתבו אותן. ואז כתבו ליד כל אחת: "אני מאמין ש..., אבל זה לא בהכרח מי שאני."

דוגמה: "אני מאמין שאם לא אשיג את היעד, זה אומר שאני כשלון. אבל זה לא בהכרח מי שאני. אני גם אבא, חבר, אוהב מוזיקה, ואיש שאוהב לעזור לאנשים."

2. מיקוד מחדש: במקום להתמקד בתוצאה (כמה כסף אני צריך לגייס?), התמקדו בתהליך (איך אני יכול לעזור לתורם להתחבר למטרה?). שאלו את עצמכם: מה אני יכול לעשות היום כדי להוסיף ערך לתורמים שלי? איך אני יכול לגרום להם להרגיש שהם חלק ממשהו חשוב?

דוגמה: במקום לחשוב "אני חייב להוציא ממנו תרומה של 10,000 ש"ח", תחשבו "איך אני יכול להראות לו את ההשפעה האמיתית של התרומה שלו על הילדים האלו?".

3. אימוץ גישה של ניסוי: התייחסו לגיוס כספים כאל ניסוי מתמשך. נסו דברים חדשים, למדו מהטעויות, וחגגו את ההצלחות – אבל אל תיקחו את זה באופן אישי. זכרו: אתם לומדים ומתפתחים כל הזמן.

דוגמה: "ניסיתי גישה חדשה בפגישה הזו, וזה לא עבד. לא נורא. למדתי מזה משהו, ואנסה משהו אחר בפעם הבאה."

הקול הפנימי המשולב: מה חושבים באמת, ומה אומרים?

אחד הדברים שהכי עוזרים בתהליך ההרחקה הוא להיות מודעים לדיאלוג הפנימי שלכם. שימו לב למחשבות ולרגשות שעולים בכם במהלך הפגישות עם התורמים, ונסו לזהות את הדפוסים שמחבלים בכם.

דוגמה:

"אני חייב לסגור את התרומה הזו" (בראשי: 'אם לא, הבוס יהרוג אותי'). במקום זאת אמרו לעצמכם: "אני כאן כדי לעזור לו להבין את הפוטנציאל האדיר שהוא יכול ליצור בעולם."

"אפקט המגירה הסגורה": למה הרושם הראשוני הוא לא הכל?

תורם סירב לתרום? לא אמרתם את המילים הנכונות? לא נורא! זכרו שזה לא סוף הסיפור. תורמים משנים את דעתם כל הזמן. התפקיד שלכם הוא להישאר בקשר, להמשיך להוסיף ערך, ולחכות לרגע הנכון. אל תתנו ל"אפקט המגירה הסגורה" – הקיבעון על הרושם הראשוני – לעצור אתכם.

משפטים קצרים וחדים לצד פסקאות זורמות: האיזון הנכון

שלוש מילים: אל תתייאשו לעולם. מאות טלפונים. עשרות פגישות. הכל מתנקז לרגע אחד של שתיקה במקום הנכון.

זו לא קלישאה - זו אמת.

מה עכשיו? יישום והתמדה

טכניקת ההרחקה הקוגניטיבית היא לא פתרון קסם. היא דורשת תרגול והתמדה. אבל אם תתמידו, אני מבטיח לכם שתראו תוצאות. אתם תפחיתו את החרדה, תשפרו את הביצועים, ותתחילו ליהנות מהעבודה שלכם באמת.

סיום מעורר מחשבה: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני יודע שזה לא קל. אני יודע שיש ימים שבהם אתם מרגישים שאתם לא יכולים יותר. אבל אני מאמין בכם. אני מאמין בפוטנציאל שלכם. ואני מאמין בכוח של גיוס כספים לשנות את העולם. אז קחו נשימה עמוקה, תזכרו מי אתם באמת, ותצאו לשם לעשות את מה שאתם יודעים הכי טוב.

נועם אבירי – מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. עם ניסיון של מעל 15 שנה בתחום, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות המשלבות ידע פסיכולוגי, עסקי וחדשנות דיגיטלית. מטרתי היא להעצים מגייסי כספים להשיג תוצאות פורצות דרך, תוך שמירה על איזון ומשמעות בעבודתם. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי", "מודל המעגלים המתרחבים" ו"המפה הרגשית של התורם", שמסייעות לארגונים למקסם את פוטנציאל הגיוס שלהם.

אשמח לשמוע מה דעתכם על טכניקת ההרחקה הקוגניטיבית. שתפו אותי בתגובות!

Noam Aviry, leading fundraising expert, coaching a fundraising professional.
Featured

זיהוי ופיתוח חוזקות: המודל לאיתור ומינוף נקודות החוזק הייחודיות שלך כמגייס כספים

גלו את החוזקות הייחודיות שלכם כמגייסי כספים עם המודל הייחודי של נועם אבירי. למדו איך למנף את היתרונות שלכם להצלחה בגיוס כספים.

השעה הייתה 02:17 לפנות בוקר כשקפצתי מהמיטה. לא סיוט, אלא תובנה שהכתה בי בעוצמה של צונאמי: רוב מגייסי הכספים עובדים הפוך. במקום להתמקד בחוזקות הייחודיות שלהם, הם מנסים נואשות לתקן את החולשות. זה כמו לנסות לנצח מרוץ פורמולה 1 עם מוסכניק במקום נהג מרוצים. כן, צריך מוסכניק, אבל הניצחון תלוי בכישרון של הנהג. ומה קורה כשמגייס כספים מבין את זה? דברים מדהימים מתחילים לקרות. אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם מאות מגייסי כספים, פיתחתי מודל ייחודי לאיתור ומינוף נקודות החוזק הייחודיות שלך. כי גיוס כספים זה לא רק טכניקה, זה ביטוי של מי שאתה.

אבל לפני שנגיע למודל, אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי. כשסיימתי את התואר השני במינהל עסקים, חשבתי שאני מוכן לגיוס כספים. טעיתי. הפגישות הראשונות שלי היו אסון. ניסיתי להיות מישהו שאני לא – איש מכירות חלקלק, משכנע, כריזמטי. זה לא עבד. התורמים קלטו את הזיוף. לקח לי זמן להבין שהכוח שלי לא טמון בשכנוע, אלא בהקשבה. בהבנה אמיתית של הצרכים והערכים של התורם. ברגע שהפסקתי לנסות להיות מישהו אחר, התחלתי להצליח.

אני מאמין שהחוזקות שלנו הן לא רק כישורים טבעיים, אלא גם תוצר של ניסיון, אתגרים, וגם... כישלונות. כי הכישלונות מלמדים אותנו מה אנחנו באמת טובים בו.

מהו "הסולם הדינמי של החוזקות" ואיך הוא עובד?

הסולם הדינמי של החוזקות הוא מודל שפיתחתי כדי לעזור למגייסי כספים לזהות ולמנף את נקודות החוזק הייחודיות שלהם. הוא מבוסס על שלושה שלבים מרכזיים:

1. גילוי: השלב הראשון הוא זיהוי החוזקות שלך. זה לא רק מה שאתה טוב בו, אלא גם מה שאתה נהנה לעשות. השאלות שאני שואל את המגייסים שלי בשלב הזה הן: מה גורם לך להרגיש בחיים? מה נותן לך אנרגיה? מתי אתה מרגיש הכי אותנטי?

לדוגמה, אחת המגייסות שעבדתי איתה גילתה שהיא מצוינת ביצירת קשרים אישיים עמוקים. היא לא הייתה טובה במצגות פורמליות, אבל היא יכלה לשבת שעות עם תורם ולדבר על החיים, על המשפחה, על החלומות שלהם. זה היה הכוח שלה.

2. פיתוח: אחרי שזיהית את החוזקות שלך, השלב הבא הוא לפתח אותן. זה אומר להשקיע זמן ומאמץ כדי להפוך אותן למיומנויות. זה יכול לכלול קריאת ספרים, השתתפות בסדנאות, או פשוט להתאמן.

המגייסת שהזכרתי קודם החלה להשתתף בסדנאות על הקשבה פעילה ותקשורת בין-אישית. היא למדה טכניקות חדשות לשאול שאלות, להגיב באמפתיה, ולבנות אמון.

3. מינוף: השלב האחרון הוא למנף את החוזקות שלך כדי להשיג את המטרות שלך בגיוס כספים. זה אומר למצוא דרכים להשתמש בחוזקות שלך בכל היבט של העבודה שלך – מהפגישות עם התורמים ועד לכתיבת הצעות מענק.

אותה מגייסת החלה להתמקד בפגישות אישיות עם תורמים פוטנציאליים. היא ויתרה על המצגות הפורמליות והתמקדה בשיחות עומק. התוצאות היו מדהימות. היא הצליחה לגייס סכומים גדולים יותר מאי פעם.

למה זה עובד? העומק שמתחת לעומק

הסולם הדינמי של החוזקות עובד כי הוא מבוסס על עיקרון פשוט: אנשים מצליחים יותר כשהם עושים את מה שהם טובים בו. זה לא רק עניין של כישורים, אלא גם עניין של מוטיבציה. כשאתה משתמש בחוזקות שלך, אתה נהנה יותר מהעבודה שלך, אתה מרגיש יותר בטוח בעצמך, ואתה משיג תוצאות טובות יותר.

אני מודה, גם אני נפלתי בפח הזה בעבר. כשניהלתי צוות גיוס כספים גדול, ניסיתי לגרום לכולם להיות אותו הדבר. רציתי שכולם יהיו "מגייסי על" – אנשים שיודעים לעשות הכל. אבל זה לא עבד. אנשים היו מתוסכלים, חסרי מוטיבציה, והתוצאות היו בינוניות.

ברגע שהתחלתי להתמקד בחוזקות של כל אחד מחברי הצוות, הכל השתנה. נתתי לאנשים לעשות את מה שהם טובים בו. מישהו היה מצוין בכתיבה – אז הוא כתב את הצעות המענק. מישהו היה מצוין בתקשורת – אז הוא נפגש עם התורמים. פתאום, הצוות הפך למכונה משומנת.

אל תנסה להיות מישהו אחר – תהיה עצמך!

אם יש משהו אחד שאני רוצה שתקחו מהמאמר הזה, זה זה: אל תנסו להיות מישהו אחר. תהיו עצמכם. תגלו מה החוזקות הייחודיות שלכם, ותשתמשו בהן כדי להשיג את המטרות שלכם בגיוס כספים.

אני יודע שזה לא תמיד קל. זה דורש אומץ, כנות, ונכונות להסתכל פנימה. אבל זה שווה את זה. כי ברגע שתתחילו לעבוד מתוך החוזקות שלכם, תגלו עולם חדש של אפשרויות.

מהו הצעד האלגנטי הבא שלך? אילו חוזקות אתה מוכן למנף כבר מחר בבוקר?

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו. מושפע מדן פאליוטה, פנלופה ברק, ומשלב תיאוריות מכלכלה התנהגותית ופסיכולוגיה חיובית. פיתח את "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

A person looking thoughtfully at a complex quantum physics diagram, symbolizing non-linear thinking in fundraising.
Featured

המנטליות הקוונטית: איך לפתח מחשבה לא-ליניארית שמאפשרת פריצות דרך בגיוס כספים

גלו איך לפתח חשיבה לא-ליניארית שתאפשר לכם לפרוץ דרך בגיוס כספים. טיפים, עקרונות ודוגמאות מעשיות מנועם אבירי, מומחה גיוס כספים.

השבוע, במהלך סשן ייעוץ אישי עם מנכ"לית של עמותה גדולה, עלה שוב הנושא הזה – תקיעות. היא תיארה תחושה של ריצה במעגל סגור, אותן פעולות, אותן תוצאות בינוניות, אותו ייאוש. ואז שאלתי אותה שאלה פשוטה: "מה יקרה אם תחשבי אחרת?". היא הביטה בי במבט תוהה. הבנתי באותו רגע שחלק גדול מהאתגרים שלנו כמגייסי כספים אינו טמון בחוסר משאבים או בקשיים חיצוניים, אלא דווקא במגבלות החשיבה שלנו. בואו נדבר על איך לשבור את המוסכמות ולפתח מנטליות קוונטית בגיוס כספים.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אחרי שנים בתחום, גיליתי שהפריצות דרך הגדולות ביותר לא מגיעות משיפור טכניקות, אלא משינוי תפיסתי עמוק.

החשיבה הליניארית – מלכודת הנוחות

רובנו גדלים בעולם שמקדש חשיבה ליניארית: סיבה ותוצאה, צעד אחר צעד. בגיוס כספים זה מתבטא באמונה שאם נעשה יותר טלפונים, נשלח יותר מיילים, נפגש עם יותר תורמים, נקבל יותר כסף. אבל מה קורה כשזה לא עובד?

כאן נכנסת לתמונה החשיבה הקוונטית. ממש כמו בפיזיקה קוונטית, שבה חלקיק יכול להיות בכמה מקומות בו זמנית, גם כאן אנחנו מחפשים פתרונות שיוצאים מחוץ לקופסה, שמסתכלים על הבעיה מזוויות לא צפויות. זה לא אומר לזנוח את העבודה הקשה, אלא לעשות אותה בצורה חכמה ויצירתית יותר.

איך מפתחים מנטליות קוונטית בגיוס כספים?

אז איך עושים את השינוי הזה? הנה כמה עקרונות מפתח:

1. צאו מאזור הנוחות שלכם: תנסו דברים חדשים, גם אם הם מפחידים. הרצאה מול קהל? פנייה לתורם לא צפוי? שיתוף פעולה עם ארגון אחר? כל דבר שמאתגר אתכם הוא הזדמנות לצמיחה.

אני זוכר את הפעם הראשונה שהעזתי להציע לתורם להשקיע במיזם חברתי חדשני, במקום בפרויקט המוכר והבטוח של הארגון. הוא הסכים! בזכות זה, הארגון צמח בצורה משמעותית.

זה לא אומר שכל ניסיון יהיה מוצלח, אבל כל ניסיון מלמד משהו חדש.

2. הקשיבו מעבר למילים: נסו להבין מה באמת מניע את התורמים שלכם. מה הערכים שלהם? מה החלומות שלהם? מה הכאב שלהם? תקשורת אמיתית היא מפתח לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח.

לא מדובר רק לשמוע מה התורם אומר, אלא להקשיב למה שהוא לא אומר.

שימו לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לשתיקות.

נסו לזהות את הצרכים הנסתרים שלו.

3. חפשו את "הנקודה המתוקה": בין הרצונות של התורם לצרכים של הארגון, חפשו את המקום שבו שני הדברים נפגשים. זה המקום שבו הקסם קורה.

במקום לנסות לשכנע תורם לתמוך בפרויקט שלא מעניין אותו, חפשו את הפרויקט שכן מתאים לו.

הקשיבו למה שמדליק אותו, ואז נסו למצוא דרך לחבר את זה למשימה שלכם.

4. אל תפחדו מכישלון: כישלון הוא חלק בלתי נפרד מהדרך. במקום להימנע ממנו, למדו ממנו. נתחו מה השתבש, מה אפשר לעשות אחרת, ונסו שוב.

כל פגישה שלא צלחה היא הזדמנות ללמוד משהו חדש על עצמכם ועל התורמים שלכם.

אני למדתי הכי הרבה מהכישלונות שלי, לא מההצלחות.

5. היו יצירתיים: אל תפחדו לחשוב מחוץ לקופסה. מה אפשר לעשות אחרת? איך אפשר להגיע לתורמים בדרכים לא שגרתיות? איך אפשר לספר את הסיפור שלכם בצורה מרגשת ומעוררת השראה?

אל תפחדו לנסות רעיונות משוגעים.

אפילו הרעיון הכי מטורף יכול להוביל לפריצת דרך.

תסתכלו על העולם סביבכם ותשאבו השראה מתחומים אחרים.

מקרה בוחן: "הצעד האלגנטי" של עמותת "אור לתקווה"

עמותת "אור לתקווה" נאבקה בגיוס כספים עבור מרכז שיקום לנערות בסיכון. הם ניסו הכל – אירועי התרמה, קמפיינים דיגיטליים, פניות אישיות – אבל התוצאות היו מאכזבות.

ואז, במהלך פגישה אסטרטגית, עלה רעיון חדש: במקום לבקש כסף, הם הציעו לתורמים להעביר סדנאות העשרה לנערות. תורם אחד, איש עסקים מצליח, העביר סדנה על יזמות. תורמת אחרת, אמנית מפורסמת, העבירה סדנה על אמנות ויצירה.

התוצאה הייתה מדהימה. לא רק שהנערות קיבלו כלים חדשים, אלא גם התורמים התחברו לעמותה ברמה עמוקה יותר. הם ראו את ההשפעה של התרומה שלהם באופן ישיר, והרגישו חלק מהסיפור. התרומות הכספיות גדלו משמעותית, והעמותה הצליחה להרחיב את פעילותה.

זהו דוגמה מצוינת ל"צעד אלגנטי" – פעולה אחת, פשוטה לכאורה, שהובילה לתוצאות משמעותיות.

התחילו לחשוב קוונטית היום

אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש את היכולת לפתח מנטליות קוונטית ולגייס כספים בצורה אפקטיבית ויצירתית יותר. זה לא קל, זה דורש שינוי תפיסתי, אבל התוצאות שוות את המאמץ.

אז, מה הצעד הראשון שלכם? איזה אתגר תבחרו להתמודד איתו בצורה קוונטית? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם לפרוץ את גבולות האפשרי בגיוס כספים. אני מומחה לגיוס כספים עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח ומגייסי כספים בישראל. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" ואת "מודל המעגלים המתרחבים" כדי לעזור לארגונים למקסם את הפוטנציאל שלהם.