Noam Aviri giving a presentation on fundraising strategies with a slide titled Creating Evergreen Content.
Featured

אסטרטגיית התוכן הנצחי: איך יצרנו תכנים שממשיכים לייצר תרומות שנים אחרי פרסומם

איך ליצור תוכן לגיוס כספים שממשיך לייצר תרומות שנים אחרי פרסומו? נועם אבירי חושף את הסודות מאחורי אסטרטגיית תוכן נצחי אפקטיבית.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, והייתי מול מסך המחשב, בוהה בדוח סטטיסטיקה של הבלוג. ציפיתי לראות ירידה בכניסות, אחרי הכל, מדובר במאמר שפורסם לפני ארבע שנים. אבל להפתעתי, הוא המשיך לייצר תנועה, לידים, ואפילו תרומות – כאילו פורסם אתמול. הבנתי משהו עמוק: תוכן נצחי הוא לא רק תוכן טוב, הוא נכס. נכס שממשיך לעבוד בשבילך גם כשאתה ישן.

אבל איך יוצרים תוכן כזה? אני לא מדבר על עוד רשימת טיפים גנרית, אלא על אסטרטגיה שלמה שתבטיח שהמאמרים והסרטונים שלך ימשיכו לייצר תרומות שנים אחרי פרסומם. כי, בואו נודה, למי יש זמן לייצר תוכן חדש כל שבוע?

האמת הכואבת: רוב התוכן נעלם כמו שלג דאשתקד

נתחיל מהסוף: רוב התוכן שאנחנו מייצרים פשוט נשכח. הוא מקבל קצת תנועה בשבוע הראשון, ואז שוקע לתהום הנשייה של האינטרנט. הסיבה? הוא ממוקד בטרנדים חולפים, בחדשות נקודתיות, או במידע שטחי שאפשר למצוא בכל מקום.

כאן אני, נועם אבירי, נכנס לתמונה. אחרי 15 שנה בתחום גיוס הכספים, ראיתי את כל הטעויות האפשריות, כולל כאלה שעשיתי בעצמי. למדתי על בשרי מה עובד ומה לא, ולא פחות חשוב – למה. הניסיון הזה, יחד עם השפעות של מומחים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, הוביל אותי לפתח מתודולוגיה ייחודית ליצירת תוכן נצחי בגיוס כספים.

מה זה בכלל "תוכן נצחי" בגיוס כספים?

תוכן נצחי הוא תוכן ש:

  • רלוונטי תמיד: הוא לא תלוי בטרנדים חולפים או באירועים ספציפיים.
  • בעל ערך מעמיק: הוא מציע תובנות חדשות, פתרונות פרקטיים, או ידע ייחודי שקשה למצוא במקום אחר.
  • עונה על שאלות יסוד: הוא מתמקד בשאלות ובבעיות שמעסיקות מגייסי כספים בכל זמן ובכל מקום.
  • מעורר רגש: הוא מצליח לגעת בלב של הקורא, לעורר השראה, או להניע לפעולה.

הסוד טמון בשילוב של שני אלמנטים: פסיכולוגיה ופרקטיקה

אני קורא לזה "שיטת הסולם הדינמי" – מתודולוגיה שפיתחתי, שמחברת בין המניעים הפסיכולוגיים העמוקים של תורמים לבין הכלים והטכניקות הפרקטיות של גיוס כספים. היא מתחילה בשאלה: למה אנשים תורמים מלכתחילה?

התשובה, כפי שלמדתי מהמפה הרגשית של התורם, מורכבת יותר ממה שחושבים. זה לא רק עניין של אלטרואיזם או רצון לעשות טוב. זה גם עניין של:

  • הרגשת משמעות: תרומה נותנת תחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר, שהם משפיעים על העולם.
  • הכרה חברתית: תרומה מקנה להם מעמד, הערכה, ותחושה שהם שייכים לקבוצה מסוימת.
  • סיפור אישי: התורמים רוצים לתמוך במטרה שקשורה לסיפור האישי שלהם, לערכים שלהם, או לחוויות שלהם.

ברגע שהבנו את המניעים האלה, אפשר להתחיל ליצור תוכן שפונה אליהם ישירות.

איך יוצרים תוכן נצחי – 5 צעדים מעשיים:

1. עומק במקום רוחב: אל תנסה לכסות את כל הנושאים בגיוס כספים. התמקד בנישה ספציפית, והפוך למומחה בה.

2. תשובות לשאלות אמיתיות: לפני שאתה מתחיל לכתוב, שאל את עצמך: אילו שאלות הכי מעסיקות את קהל היעד שלי? אילו בעיות הם מתמודדים איתן?

3. סיפורים אישיים: אנשים מתחברים לסיפורים, לא לנתונים יבשים. שתף את החוויות שלך, את הכישלונות שלך, ואת הלקחים שלמדת. זכור להשתמש בטכניקת "עדשת המיקרוסקופ" כדי לפרק רגעים קריטיים מהחוויות האלה לחלקיקיהם הקטנים ביותר.

4. פרקטיקה מעל הכל: תן לקוראים כלים מעשיים שהם יכולים ליישם מיד. תן להם תבניות, צ'קליסטים, או סקריפטים מוכנים.

5. שפה פשוטה ונגישה: אל תשתמש בז'רגון מקצועי מורכב. דבר בשפה פשוטה וברורה, כמו שאתה מדבר עם חבר.

דוגמה: איך הפכתי כישלון לתוכן נצחי

אחת הפגישות הגרועות ביותר שהיו לי הייתה עם תורם פוטנציאלי שהיה אמור לתרום סכום משמעותי לארגון. הגעתי מוכן, עם מצגת מבריקה ונתונים מרשימים. אבל אחרי חצי שעה, הבנתי שאני מדבר לעצמי. התורם היה מנומס, אבל לא מעורב. בסוף הפגישה, הוא אמר שהוא יחשוב על זה. ידעתי שזה "לא".

חזרתי למשרד מדוכדך. ואז, עשיתי משהו שלא עשיתי קודם: שאלתי את עצמי מה השתבש. עברתי על הפגישה בראש, מילה במילה, תנועה בתנועה. פתאום, הבחנתי בדפוס: התמקדתי בנתונים, ולא בסיפור. שכחתי לשאול אותו מה חשוב לו, מה מניע אותו.

הפכתי את הכישלון הזה למאמר בבלוג. הסברתי מה קרה, למה זה קרה, ומה למדתי מזה. הוספתי טיפים מעשיים על איך להקשיב באמת לתורמים, איך לזהות את המניעים שלהם, ואיך ליצור איתם חיבור רגשי. המאמר הזה הפך לאחד הפופולריים ביותר בבלוג, והוא ממשיך לייצר לידים ותרומות עד היום.

הצעד האלגנטי הבא שלך

אז איזו "שאלה פילוסופית עמוקה על ערך ונדיבות" אתה הולך לתרגם למאמר הבא שלך? זכור, תוכן נצחי הוא לא רק על מה שאתה כותב, אלא למה אתה כותב. אם אתה כותב מתוך תשוקה, מתוך רצון אמיתי לעזור, ומתוך ניסיון אמיתי בשטח, התוכן שלך ימשיך לייצר תרומות שנים אחרי הפרסום. וזה, בעיניי, שווה הכל.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם". מטרתי היא להעצים מגייסי כספים להגיע ליעדים שלהם, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, וליצור השפעה חברתית משמעותית.

אשמח לשמוע מה דעתך על המאמר הזה. אילו אסטרטגיות אתה משתמש ליצירת תוכן נצחי? שתף אותי בתגובות!

Noam Aviri explains how to get 200 new donors by focusing on existing relationships and understanding the psychology of giving.
Featured

200 תורמים חדשים? הסוד הוא לא במספרים, אלא בשיטה (וגם קצת פסיכולוגיה)

נועם אבירי חושף את הטעות הקריטית שרוב מגייסי הכספים עושים ומציג שיטה להשגת 200 תורמים חדשים באמצעות טיפוח הקשרים הקיימים.

השבוע פנה אלי מגייס כספים מותש, אחרי חודשים של עבודה קשה. הוא הגיע ל-180 תורמים חדשים, מטרה שאפתנית כשלעצמה. אבל הוא היה מתוסכל. "אני מרגיש תקוע," הוא אמר לי. "אני יודע שאני יכול להגיע ל-200, אבל אני פשוט לא מצליח לפצח את זה."

נשמתי עמוק. ידעתי בדיוק איך הוא מרגיש. עברתי את זה בעצמי לא פעם ולא פעמיים. התשובה, כמעט תמיד, לא טמונה בעבודה קשה יותר, אלא בחכמה רבה יותר. והחכמה הזו, לדעתי, מתחילה בהבנה מעמיקה של פסיכולוגיית הנתינה.

אני נועם אבירי, מומחה-על בתחום גיוס הכספים, ובעשרים השנים האחרונות עזרתי למאות ארגונים לגייס מיליוני שקלים. למדתי את התחום מלמטה, דרך רגעי הצלחה מזהירים וכישלונות צורבים. מה שאני רוצה לחלוק איתך היום זה לא עוד טקטיקה גיוס, אלא שינוי תפיסתי שיכול להקפיץ את הביצועים שלך - ולא רק במספר התורמים, אלא בעיקר באיכות הקשרים שאתה בונה.

הטעות הקריטית שרוב מגייסי הכספים עושים (ואיך להימנע ממנה)

רוב מגייסי הכספים מתמקדים בגיוס תורמים חדשים. הם רואים את זה כמרוץ אחרי מספרים, כאילו כל תורם הוא משבצת נוספת בטבלה. הבעיה היא שגיוס תורם חדש הוא רק הצעד הראשון. הצעד החשוב באמת הוא להפוך אותו לתורם נאמן.

אני קורא לתופעה הזו "אפקט הדלת המסתובבת". אתה משקיע מאמצים אדירים כדי להכניס אנשים בדלת, ואז הם פשוט יוצאים דרך דלת אחרת. הם תורמים פעם אחת, ואז נעלמים.

אז איך נמנעים מזה? התשובה היא פשוטה: תפסיק להתמקד במספרים, ותתחיל להתמקד באנשים.

הקשבה השלישית: איך להקשיב למה שלא נאמר

אחד הכלים החזקים ביותר שיש למגייס כספים הוא היכולת להקשיב. אבל אני לא מדבר על הקשבה רגילה. אני מדבר על "הקשבה השלישית".

הקשבה ראשונה היא להקשיב למילים שהתורם אומר. הקשבה שנייה היא להקשיב לטון הדיבור שלו, לשפת הגוף שלו. הקשבה שלישית היא להקשיב למה שהוא לא אומר.

מה מטריד אותו? מה הוא באמת מחפש? מה הערכים החשובים לו? כדי להגיע לתשובות האלה, אתה צריך לשאול שאלות פתוחות, לשקף את מה שאתה שומע, ולא לפחד משתיקות.

לדוגמה, שאלתי פעם תורם פוטנציאלי מה הדבר שהכי חשוב לו בפעילות פילנתרופית. הוא ענה לי תשובה סטנדרטית: "אני רוצה לעשות טוב בעולם."

אבל הקשבתי לשתיקה שאחרי התשובה. שאלתי אותו: "מה זה אומר 'לעשות טוב בעולם' בשבילך?"

הוא נשם עמוק ואמר: "אני רוצה להשאיר חותם. אני רוצה שהנכדים שלי ידעו שעשיתי משהו משמעותי."

בדיוק ברגע הזה ידעתי איך לגייס אותו. ידעתי שהוא לא מחפש רק לתת כסף. הוא מחפש משמעות.

שיטת הסולם הדינמי: איך להעלות תורמים במדרגות התרומה (בלי להיות מעיק)

אחרי שגייסת תורם חדש, המטרה שלך היא להעלות אותו בסולם התרומה. אני קורא לזה "שיטת הסולם הדינמי".

הרעיון הוא פשוט: אתה מתחיל עם תרומה קטנה, ואז, לאט לאט, אתה מעלה את רמת התרומה. אבל אתה לא עושה את זה בצורה ישירה. אתה עושה את זה בצורה עקיפה.

אתה מזמין את התורם לאירועים, אתה שולח לו עדכונים על הפרויקטים שלך, אתה מבקש ממנו משוב. אתה גורם לו להרגיש חלק מהמשפחה.

בשלב מסוים, הוא ירצה לתרום יותר. הוא ירגיש מחויבות. הוא ירגיש גאווה.

הצעד האלגנטי: איך לגייס 200 תורמים חדשים (בפחות מאמץ)

אז איך חוזרים לשאלה המקורית: איך מגייסים 200 תורמים חדשים? התשובה היא: תפסיק להתמקד בגיוס תורמים חדשים, ותתחיל להתמקד בטיפוח התורמים הקיימים שלך.

תזכור את "מודל המעגלים המתרחבים" שפיתחתי - כל תורם קיים הוא שער למעגל של תורמים פוטנציאליים. תבקש מהם להפנות חברים, משפחה ועמיתים. תארגן אירועים חברתיים שבהם הם יוכלו להכיר אנשים חדשים לארגון.

תגלה שאם תשקיע בתורמים הקיימים שלך, הם יביאו לך תורמים חדשים, ובסופו של דבר תגיע ליעד שלך - ואף תעבור אותו - בלי לשבור את הראש.

לסיום, אני רוצה להזמין אותך לשאול את עצמך: איזה צעד אלגנטי אחד אתה יכול לעשות השבוע כדי לטפח את התורמים הקיימים שלך? זה יכול להיות טלפון, מייל, או פגישה אישית. העיקר זה להראות להם שאכפת לך.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לך להפוך את העולם למקום טוב יותר, תרומה אחת בכל פעם.

Image of a diverse team collaborating virtually through video calls on different devices, symbolizing the effectiveness of remote fundraising teams.
Featured

הצוותים הוירטואליים שבנינו: איך מגייסי כספים מרחוק הביאו תוצאות מפתיעות

גיוס כספים מרחוק: איך לבנות צוות וירטואלי מנצח? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות והטכניקות להשגת תוצאות מפתיעות.

השעה הייתה 14:30 בצהריים, ואני ישבתי מול המסך, מותש אחרי שבוע שלם של פגישות זום אינסופיות. הקורונה טרפה את הקלפים, והרגשתי שאני טובע בתוך ים של פיקסלים. אבל אז, הגיעה שיחת הטלפון הזו... שיחה שהזכירה לי בדיוק למה אני עושה את מה שאני עושה, ואיך צוות וירטואלי, שנבנה מאפס, הצליח לחולל פלאים.

אבל לפני שאספר על הפלא הזה, אני חייב להיות כנה איתך. גם אני, כמו רבים אחרים, הייתי סקפטי. האמנתי בכל ליבי בכוח של מפגש פנים אל פנים, של שיחת מסדרון ספונטנית, של הקפה של הבוקר במטבחון. איך אפשר לבנות צוות מגויס כספים מנצח כשכולם מפוזרים בבתים שלהם, מול מחשבים?

אז איך בכל זאת הצלחנו? הנה הסיפור, עם כל הלקחים והתובנות שלי, גם הטעויות וגם ההצלחות, כי רק משם אפשר באמת ללמוד.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ואם יש משהו שלמדתי ב-15 השנים האחרונות, זה שגיוס כספים הוא קודם כל עניין של אנשים. וזה נכון גם כשמדובר בצוות וירטואלי.

1. "המהפכה השקטה": למה גיוס כספים מרחוק עובד (כשעושים את זה נכון)

אז בואו נשבור כמה מיתוסים. רבים חושבים שגיוס כספים חייב להיות "אישי", "חם", "פיזי". ואני מסכים - אינטראקציה אנושית היא קריטית. אבל זה לא אומר שהיא חייבת להתרחש באותו חדר.

  • הנתון המפתיע: מחקרים מראים שצוותים וירטואליים, שמנוהלים נכון, יכולים להיות פרודוקטיביים ויצירתיים יותר מצוותים פיזיים. זה נובע, בין היתר, מהפחתה של הסחות דעת, אוטונומיה גדולה יותר, וגישה למאגר כישרונות גלובלי.
  • מקרה הבוחן שלנו: ארגון "אור לעתיד" התמודד עם קשיים בגיוס כספים. לאחר בניית צוות וירטואלי המפוזר גיאוגרפית, הצליחו להרחיב את מעגל התורמים ולהגדיל את ההכנסות ב-30% בשנה אחת. איך? על זה נדבר בהמשך.
  • הלקח שלי: גיוס כספים מרחוק הוא לא תחליף לגיוס כספים מסורתי, אלא כלי עוצמתי שיכול להגדיל את טווח ההגעה, להוזיל עלויות, ולשפר את הביצועים - אם יודעים להשתמש בו נכון.

2. "המסננת הקריטית": איך גייסנו את האנשים הנכונים לצוות הוירטואלי שלנו

הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות היא לחשוב שגיוס מרחוק זה פשוט להעביר את אותו תהליך גיוס למרחב הווירטואלי. זה הרבה יותר מזה.

  • ההקשבה השלישית: חיפשנו אנשים שיודעים לא רק לעשות גיוס כספים, אלא גם לתקשר בצורה אפקטיבית בכתב, להניע אחרים מרחוק, ולנהל את הזמן שלהם בצורה עצמאית.
  • שיטת "המראה הכפולה": ביקשנו מהמועמדים לדמות שיחה עם תורם פוטנציאלי בזום. זה לא רק בחן את כישורי התקשורת שלהם, אלא גם את היכולת שלהם להקשיב, להגיב באמפתיה, וליצור קשר אישי דרך המסך.
  • הטיפ החשוב: אל תתפשרו על כישורים רכים. בתקשורת מרחוק, אמפתיה, אינטליגנציה רגשית, ויכולת עבודה עצמאית חשובים אפילו יותר מכישורים טכניים.

3. "הקוד הסודי": איך בנינו תרבות צוות מגובשת מרחוק

צוות וירטואלי מצליח הוא לא רק אוסף של אנשים מוכשרים. הוא צריך גם תרבות משותפת, מטרות ברורות, ותחושת שייכות.

  • פגישות זום "לא פורמליות": הקדשנו זמן לפגישות חברתיות, בלי נושא מוגדר. זה אפשר לאנשים להכיר אחד את השני, לשתף חוויות, ולבנות קשרים אישיים.
  • "לוח השראה" וירטואלי: יצרנו מרחב דיגיטלי שבו כל אחד יכול לשתף רעיונות, הצלחות, וגם כישלונות. זה יצר תחושה של שיתוף, למידה הדדית, וחדשנות.
  • הכלי הסודי שלנו: "מערכת הסולם הדינמי" - בנינו מערכת תגמולים שמודדת לא רק את התוצאות הכספיות, אלא גם את תרומתם של חברי הצוות לתרבות הארגונית. זה עודד שיתוף פעולה, תמיכה הדדית, ויוזמה.
  • המסר החשוב: אל תזניחו את התרבות הארגונית. תשקיעו זמן ומאמץ בבניית קשרים אישיים, יצירת תחושת שייכות, ועידוד שיתוף פעולה.

4. "המשקפת הדיגיטלית": איך מדדנו את הביצועים והתקדמנו

אחד האתגרים הגדולים בניהול צוות וירטואלי הוא מדידת ביצועים. איך יודעים שהאנשים עושים את מה שהם צריכים לעשות, ושהם מתקדמים לעבר המטרות?

  • הגדרת יעדים ברורים ומדידים: השתמשנו במערכת יעדים מוגדרת היטב, עם מדדים כמותיים ואיכותיים. זה איפשר לנו לעקוב אחרי ההתקדמות, לזהות בעיות, ולתת משוב בזמן אמת.
  • כלי מעקב דיגיטליים: יישמנו מערכת ניהול משימות מרכזית, שאיפשרה לכל אחד לראות מה קורה, על מה עובדים, ומה מצב ההתקדמות.
  • "גישת המשוב התלת-שלבית": בנינו מערכת משוב קבועה - משוב אישי, משוב צוותי, ומשוב 360. זה איפשר לנו ללמוד מהטעויות, לשפר את הביצועים, ולחגוג את ההצלחות.

5. "השיעור האחרון": מה למדנו מהמסע הוירטואלי הזה

אז מה למדתי מכל הסיפור הזה? שגיוס כספים מרחוק הוא לא רק אפשרי, אלא גם יעיל ומתגמל - אם עושים את זה נכון.

  • הטיפ הכי חשוב: אל תפחדו לנסות דברים חדשים. העולם משתנה, ואנחנו צריכים להשתנות יחד איתו. גיוס כספים מרחוק הוא רק אחד מהדברים החדשים שמחכים לנו מעבר לפינה.
  • ה"צעד האלגנטי": זכרו שגיוס כספים הוא קודם כל עניין של אנשים. השקיעו באנשים שלכם, תנו להם את הכלים והתמיכה שהם צריכים, והם יחזירו לכם בהצלחה.

אז מה עכשיו? אני מזמין אתכם לחשוב על הצעד הבא שלכם. האם אתם מוכנים לנסות גיוס כספים מרחוק? האם אתם מוכנים לבנות צוות וירטואלי? האם אתם מוכנים לצאת למסע הזה יחד איתי? אני כאן כדי לעזור.

ואולי, רק אולי, נגלה ביחד שגיוס כספים מרחוק הוא לא רק דרך לגייס יותר כסף, אלא גם דרך לבנות עולם טוב יותר.

שתפו אותי בתגובות, מה הטיפ הכי חשוב שלקחתם מהמאמר? ואילו אתגרים אתם חווים בגיוס כספים מרחוק? נשמח לשמוע!

נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". מטרתי היא להעצים מגייסי כספים ולסייע להם להשיג את מטרותיהם, תוך יצירת השפעה חברתית משמעותית.

A vibrant illustration depicting a game board with elements representing donations and charitable giving, symbolizing the concept of gamification in fundraising.
Featured

גיימיפיקציה בגיוס כספים: כך הפכנו תרומות למשחק מנצח

גלו איך גיימיפיקציה יכולה להפוך תרומות למשחק מנצח! נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות להגברת מעורבות התורמים ויצירת קהילה תומכת.

הדממה בחדר הישיבות הייתה מוחלטת. המנכ"לית, אישה חזקה ועתירת ניסיון, הביטה בי בעיניים שואלות. "נועם," היא אמרה לבסוף, "אני אוהבת את היצירתיות שלך, אבל גיימיפיקציה בגיוס כספים? זה לא קצת ילדותי מדי?". באותו רגע ידעתי שאני חייב להוכיח שהשיטה הזו, שנראתה לרבים כמו גימיק, יכולה להפוך תרומות למשהו מעורב, מתגמל, ואפילו כיפי. וזה בדיוק הסיפור שאני רוצה לחלוק איתך היום.

אני נועם אבירי, ואני מגייס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי מספיק קמפיינים כושלים כדי לדעת שלפעמים, הפתרון נמצא במקום הכי לא צפוי.

מה זה בכלל גיימיפיקציה בגיוס כספים?

בואו נתחיל מהבסיס. גיימיפיקציה היא שימוש באלמנטים מעולם המשחקים - כמו נקודות, תגים, רמות, אתגרים ותחרויות - בסביבה שאינה משחקית. במקרה שלנו, אנחנו לוקחים את האלמנטים האלה ומיישמים אותם בתהליך גיוס הכספים. למה? כי זה עובד.

פסיכולוגיה של תרומה: העומק שמתחת לעומק

אנשים אוהבים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, אוהבים לקבל הכרה על מעשיהם, ואוהבים אתגרים. גיימיפיקציה ממנפת את המניעים הפסיכולוגיים האלה כדי לעודד תרומות ולהגביר את המעורבות של התורמים. זה לא רק על כסף, זה על חיבור רגשי, על תחושת שייכות, ועל סיפוק אישי.

המקרה שלנו: איך הפכנו את התרומות למשחק מנצח

הארגון בו יישמנו את מערכת הגיימיפיקציה עסק בסיוע לנוער בסיכון. האתגר היה עצום: איך גורמים לאנשים לתרום לאורך זמן, ולא רק לתרום פעם אחת ואז לשכוח? איך יוצרים קהילה תומכת ומעורבת?

התחלנו עם מיפוי של כל נקודות המגע של התורמים עם הארגון. חשבנו על כל אינטראקציה, קטנה ככל שתהיה - החל מפתיחת מייל, דרך צפייה בסרטון, ועד לתרומה בפועל. ואז, התחלנו להוסיף אלמנטים משחקיים לכל אחת מהנקודות האלה.

האלמנטים המשחקיים שהשתמשנו בהם:

  • נקודות: כל פעולה של תרומה זיכתה את התורם בנקודות. תרומה כספית, שיתוף פוסט ברשתות החברתיות, השתתפות באירוע התנדבותי - הכל תורגם לנקודות.
  • תגים: תגים הוענקו לתורמים שהגיעו לאבני דרך מסוימות. "התורם המסור", "המשפיען החברתי", "אלוף ההתנדבות" - כל תג סימל הישג מסוים.
  • רמות: ככל שהתורם צבר יותר נקודות, הוא התקדם ברמות. כל רמה חדשה פתחה הטבות נוספות, כמו גישה לאירועים בלעדיים, אזכור באתר הארגון, ואפילו פגישה אישית עם המנכ"לית.
  • אתגרים: הוספנו אתגרים קבועים, כמו "גיוס הכספים השבועי", שבו התורמים התחרו ביניהם מי יצליח לגייס את הסכום הגבוה ביותר.
  • לוח מובילים: לוח המובילים הציג את התורמים המובילים, ויצר תחושת תחרות ידידותית.

התוצאות המדהימות:

התוצאות היו מעבר לכל הציפיות שלנו. תוך חודשיים, ראינו עלייה של 40% במספר התורמים החוזרים, עלייה של 25% בגובה התרומה הממוצעת, ועלייה דרמטית במעורבות של התורמים ברשתות החברתיות. הארגון הפך לקהילה תוססת ומעורבת, והתורמים הרגישו שהם חלק ממשהו גדול ומשמעותי.

הדיאלוג הפנימי המשולב:

"'זה עובד!' חשבתי לעצמי בהתרגשות. 'אבל רגע, מה עם התורמים הוותיקים, אלה שלא אוהבים משחקים?'". הבנתי שאנחנו חייבים להתאים את המערכת לכל סוגי התורמים, ולא להכריח אף אחד להשתתף במשהו שהוא לא מרגיש איתו בנוח.

לקחים חשובים מהדרך:

  • התאמה אישית: חשוב להתאים את מערכת הגיימיפיקציה לקהל היעד שלך. מה שמצליח עם קהל אחד, לא בהכרח יצליח עם קהל אחר.
  • איזון: צריך למצוא את האיזון הנכון בין תחרות לשיתוף פעולה. המטרה היא ליצור אווירה חיובית ותומכת, ולא תחרותיות מוגזמת.
  • שקיפות: חשוב להיות שקופים לגבי המטרה של הגיימיפיקציה. התורמים צריכים להבין שהמטרה היא להגביר את התרומות, אבל גם ליצור חוויה מהנה ומתגמלת.
  • הערכה: חשוב להעריך את התוצאות של הגיימיפיקציה ולבצע התאמות בהתאם. מה שעבד בהתחלה, לא בהכרח יעבוד בהמשך.

פרקטל המשמעות: זה לא רק על נקודות ותגים

השימוש בגיימיפיקציה אינו רק על הוספת נקודות ותגים. הוא משקף את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד ליצור קשר אמיתי עם התורמים, לגרום להם להרגיש חלק מהמשימה, ולהפוך אותם לשותפים אמיתיים. וברמה העמוקה ביותר, הוא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה יכולים לעודד נתינה ותרומה בדרכים חדשניות ויצירתיות.

מה הלאה?

גיימיפיקציה היא כלי רב עוצמה, אבל היא רק כלי אחד בארגז הכלים של מגייס הכספים. המפתח הוא להשתמש בו בחוכמה, תוך התחשבות בצרכים ובמאפיינים של קהל היעד שלך.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איך אתה יכול להפוך את גיוס הכספים שלך למשחק מנצח? איזה צעד קטן אתה יכול לעשות היום כדי להפוך את התרומות למשהו יותר מעורב, מתגמל, ואפילו כיפי? אני מזמין אותך לשתף אותי במחשבות שלך בתגובות למטה.

A person looking at a personalized donation form on a tablet, with a smile on their face.
Featured

פרסונליזציה מתקדמת: כיצד התאמה אישית של חוויית הגיוס הגדילה תרומות ב-120%

גלו כיצד התאמה אישית של חוויית הגיוס הגדילה תרומות ב-120%. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הצעדים המעשיים להצלחה.

האמת היא שלא תמיד הבנתי את הכוח האמיתי של פרסונליזציה. פעם חשבתי שמספיק שיש לך סיפור טוב ואג'נדה ברורה, והכסף כבר יגיע. טעיתי. בגדול.

אספר לכם על מקרה ששינה לי את כל התפיסה. ארגון קטן שאני מלווה נאבק לגייס תרומות. תקציב השיווק היה דל, המתחרים רבים, והתחושה הייתה של טחינת מים. יום אחד, אחרי עוד פגישת ועד מנהל מתוחה במיוחד, הבנתי שאנחנו חייבים לעשות משהו אחר. ניסיתי הכל, משיחות אישיות ועד קמפיינים דיגיטליים מתוחכמים. אבל המספרים לא זזו.

ואז עלה לי רעיון - מה אם במקום לנסות לדבר לכולם, נתחיל לדבר עם כל אחד? לא רק בפנייה אישית, אלא בהבנה מעמיקה של מה מניע כל תורם ותורם.

אני נועם אבירי, ואני רוצה לחלוק איתכם את המסע הזה - המסע שבו גילינו איך התאמה אישית של חוויית הגיוס יכולה לשנות את כללי המשחק. אני מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי הכל, מחגיגות גיוס מטורפות ועד לכישלונות מהדהדים. אבל הסיפור הזה לימד אותי משהו שלא אשכח לעולם.

למה בכלל להתאמץ עם פרסונליזציה?

לפני שנגיע לפרקטיקה, בואו נדבר על ה"למה". למה זה בכלל חשוב? למה שלא נמשיך לשלוח מיילים גנריים ולדבר על ה"מטרה הנעלה" שלנו?

התשובה, לדעתי, טמונה בפסיכולוגיה של הנתינה. אנשים לא תורמים רק בגלל שהם חושבים שהמטרה שלנו חשובה. הם תורמים כי הם מרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר. והדרך הכי טובה לגרום להם להרגיש חלק היא לדבר אליהם בשפה שלהם, להבין את הערכים שלהם, ולהראות להם איך התרומה שלהם עושה שינוי אמיתי בעולם.

אז איך עשינו את זה? הצעדים המעשיים

אז איך לקחנו את הרעיון התיאורטי הזה והפכנו אותו למציאות? הנה כמה צעדים מעשיים שעשינו:

1. מיפוי מעמיק של תורמים: שכחנו ממה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על התורמים שלנו והתחלנו מחדש. שאלנו שאלות פשוטות: מה מניע אותם? מה הערכים שלהם? מה הם רוצים להשיג בעולם? השתמשנו בסקרים, שיחות טלפון אישיות, ואפילו ניתוח של הפעילות שלהם ברשתות החברתיות. (כן, זה דורש זמן, אבל זה שווה כל דקה).

2. פילוח מחדש של קהל היעד: אחרי שהיה לנו מידע, התחלנו לפלח את קהל היעד לקבוצות קטנות יותר, המבוססות על תחומי עניין, ערכים, ואפילו סגנון תקשורת מועדף. כאן שיטת "הסולם הדינמי" שלי נכנסה לפעולה - בנינו פרופיל לכל תורם, ותייגנו אותו לפי שלבים שונים של מעורבות. זה אפשר לנו לדבר אל כל תורם בשפה שלו, ולתת מענה פרסונלי.

3. יצירת תוכן מותאם אישית: ברגע שהכרנו את התורמים שלנו יותר טוב, התחלנו ליצור תוכן מותאם אישית לכל קבוצה. זה אומר:

מיילים עם כותרות שפונות ישירות לתחומי העניין שלהם.

סיפורים שמדגישים את ההשפעה של התרומה שלהם בתחום ספציפי שהם מתעניינים בו.

סרטונים קצרים שמציגים את הפרויקטים שלנו מזווית שהכי מדברת אליהם.

4. התאמת חוויית התרומה: זה לא רק מה שאנחנו אומרים, אלא גם איך אנחנו אומרים את זה. שינינו את דפי התרומה שלנו כך שיהיו מותאמים אישית לכל תורם. זה אומר:

הצגת תמונות ווידאו רלוונטיים לתחומי העניין שלהם.

הצעה של סכומי תרומה מומלצים המבוססים על ההיסטוריה שלהם.

תודה אישית עם שם התורם והסבר מפורט על איך התרומה שלהם תעזור.

5. מעקב ומדידה: זה אולי השלב הכי חשוב. עקבנו אחרי כל קליק, כל תרומה, כל תגובה. ניתחנו את הנתונים כדי להבין מה עובד ומה לא, והתאמנו את האסטרטגיה שלנו בהתאם. כאן שיטת "המפה הרגשית של התורם" הוכיחה את עצמה כיעילה במיוחד - עקבנו אחר תגובות רגשיות של תורמים בקמפיינים שונים, וכך יכולנו לדייק את המסרים שלנו.

התוצאות המדהימות

אז מה קרה בסוף? המספרים דיברו בעד עצמם. אחרי כמה חודשים של עבודה קשה, ראינו עלייה של 120% בתרומות! זה היה מדהים. לא רק שהצלחנו לגייס יותר כסף, אלא גם יצרנו קשרים חזקים יותר עם התורמים שלנו. הם הרגישו מוערכים, מובנים, וחלק ממשפחה.

אבל זה לא רק על המספרים. זה על האנשים. זה על היכולת לגרום לאנשים להרגיש שהם עושים שינוי אמיתי בעולם.

אז מה הלאה?

אני יודע שזה נשמע כמו הרבה עבודה. וזה נכון, זה דורש השקעה. אבל אני מאמין שזה שווה את זה. אם אתם רוצים לגייס יותר כסף, ליצור קשרים חזקים יותר עם התורמים שלכם, ולעשות שינוי אמיתי בעולם, אני ממליץ לכם בחום להתחיל להתמקד בפרסונליזציה.

אז מה הצעד הראשון שלכם? אולי תתחילו בלשאול את התורמים שלכם שאלה פשוטה: "מה הכי חשוב לכם?" אתם תופתעו מהתשובות.

מה למדתי?

השיעור הכי חשוב שלמדתי הוא שגיוס כספים הוא לא רק על כסף. זה על אנשים. זה על מערכות יחסים. זה על היכולת ליצור קשר אנושי אמיתי עם אנשים שאכפת להם מהעולם. וזה, לדעתי, הדבר הכי חשוב בעולם.

וטיפ אחרון ממני, אל תזלזלו בכוחו של הנייר מכתבים, שלבו משפטי תודה בכתב יד, והוסיפו טאץ' אישי בתוך עולם דיגיטלי קר ומנוכר.

אשמח לשמוע את התגובות שלכם, ואילו דרכים נוספות אתם מכירים לפרסונליזציה בגיוס כספים. בואו נדבר על זה!

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל.