A zen garden with carefully placed rocks and raked sand, symbolizing the power of minimalism and focus in fundraising.
Featured

אמנות המינימליזם היפני בגיוס כספים: איך להשפיע הכי הרבה בפחות

גלו איך עקרונות המינימליזם היפני יכולים להפוך את חומרי גיוס הכספים שלכם ליעילים ואפקטיביים יותר. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. ישבתי מול המחשב, מותש, עם טיוטה שמי יודע כמה שלה כבר, של עלון גיוס תרומות חדש. העיצוב היה מרהיב, הטקסט היה משכנע, הכל היה שם – ובכל זאת, הרגשתי שמשהו חסר. כאילו ניסיתי לדחוף יותר מדי רעיונות למקום אחד, וזה פשוט לא עבד.

אז נזכרתי בשיעור אמנות שלמדתי בטוקיו לפני שנים רבות – שיעור ששינה את כל תפיסת העולם שלי. המורה, אמן זן מבוגר וחייכן, הסביר לנו על עקרונות המינימליזם היפני: פחות זה יותר, כל אלמנט חייב להיות חיוני, והשארת מרחב ריק היא לא פחות חשובה מהאלמנטים עצמם.

באותו רגע הבנתי – אני מנסה ליצור יצירת אמנות עמוסה מדי במקום קריאה לפעולה ממוקדת. ואז התחלתי למחוק.

מה למדתי על מינימליזם והשפעה מאומנות השיווק היפנית?

האומנות היפנית, ובמיוחד גישת הזן, מלמדת אותנו על כוחו של המינימליזם. לא מדובר רק בצמצום מספר האלמנטים, אלא בבחירה קפדנית של האלמנטים המשמעותיים ביותר ובשימוש מושכל במרחב הריק כדי להדגיש אותם. בגיוס כספים, זה מתורגם למסר ברור, ויזואליה נקייה וקריאה לפעולה ממוקדת.

העקרונות המרכזיים של מינימליזם יפני בגיוס כספים

בואו נצלול לתוך עקרונות ספציפיים:

  • פחות זה יותר (Less is More): אל תעמיסו על הקורא במידע. בחרו את הנתונים החשובים ביותר, הסיפור המרגש ביותר והקריאה לפעולה המדויקת ביותר.
  • הדגשת החיוני (Essentialism): כל אלמנט, טקסט או ויזואליה, צריך לתרום ישירות למטרה שלכם – גיוס תרומה. אם משהו לא חיוני, תמחקו אותו.
  • כוחו של המרחב הריק (Negative Space): השארת מרחב ריק סביב האלמנטים החשובים מדגישה אותם ומשפרת את הקריאות וההבנה.
  • פשטות חזותית (Visual Simplicity): בחרו בפלטת צבעים מצומצמת, טיפוגרפיה נקייה ודימויים עוצמתיים אך לא מסיחים.
  • מטרה ממוקדת (Focused Purpose): כל חומר גיוס תרומות צריך להתמקד במטרה אחת ברורה – לבקש תרומה למטרה ספציפית.

איך ליישם את זה בפועל? טכניקות ודוגמאות

  • צמצום טקסט: כתבו כותרות קצרות וקליטות, פסקאות תמציתיות ומשפטים חזקים. השתמשו בנקודות כדי להפריד בין רעיונות.
  • ויזואליה נקייה: בחרו תמונות באיכות גבוהה שמספרות סיפור, אבל אל תשתמשו ביותר מדי תמונות. תמונה אחת חזקה עדיפה מעשר תמונות סתמיות.
  • קריאה לפעולה ברורה: וודאו שהקריאה לפעולה (לתרום, להתנדב, לשתף) בולטת וקלה לביצוע. השתמשו בכפתור גדול וצבעוני.
  • הימנעות מעומס מידע: אל תנסו לדחוף יותר מדי מידע לעלון או לדף נחיתה. התמקדו במסר אחד מרכזי וחזרו עליו בדרכים שונות.
  • שימוש מושכל בצבע: השתמשו בצבעים באופן אסטרטגי כדי להדגיש אלמנטים חשובים, אבל הימנעו מפלטת צבעים עמוסה ומסיחה.

מקרה בוחן: איך צמצום העומס הכפיל את התרומות

אני זוכר קמפיין גיוס המונים שעבדתי עליו לפני כמה שנים. העמוד המקורי היה עמוס בטקסט, תמונות וסרטונים. שיעור ההמרה היה נמוך להחריד. אחרי יישום עקרונות המינימליזם היפני – צמצום הטקסט ב-50%, בחירת תמונה אחת חזקה במקום גלריה, ומיקוד בקריאה אחת לפעולה – שיעור ההמרה הכפיל את עצמו.

ה"עומק שמתחת לעומק": מעבר לטכניקה – שינוי תודעתי

השיעור החשוב ביותר שלמדתי מהאומנות היפנית הוא שמינימליזם הוא לא רק טכניקה עיצובית, אלא דרך חשיבה. הוא דורש מאיתנו להעריך מחדש את מה שחשוב, לוותר על מה שמסיח ולמצוא את היופי בפשטות. בגיוס כספים, זה אומר להבין את המניעים האמיתיים של התורמים, לתקשר איתם בצורה אותנטית ולהזמין אותם להצטרף למסע משמעותי.

הצעד האלגנטי הבא שלך: מאיפה מתחילים?

אז מה הצעד האלגנטי הבא שלך? קחו חומר גיוס קיים – עלון, מייל, דף נחיתה – ונסו ליישם עליו את עקרונות המינימליזם היפני. תמחקו כל מה שלא חיוני, תפשטו את הויזואליה ותתמקדו במסר אחד ברור. תראו מה קורה.

אני נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. כבר למעלה מ-15 שנה שאני עוזר לארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם ולממש את החזון שלהם.

A ladder with people climbing up, representing the dynamic ladder model for donor development.
Featured

הסולם הדינמי: מודל 7 השלבים שהפך תורם מזדמן למנהיג פילנתרופי

מודל "הסולם הדינמי": 7 שלבים להפיכת תורם מזדמן למנהיג פילנתרופי. טיפים ואסטרטגיות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

הייתי באמצע פגישה מתוחה עם ועד מנהל, כשאחת החברות שאלה שאלה ששינתה את הכל: "נועם, איך אנחנו לוקחים תורם שנותן 1,000 ש"ח בשנה והופכים אותו לתורם של 100,000 ש"ח?". לרגע, שתקתי. לא היו לי תשובות קסם. מה שהיה לי, זה ניסיון של שנים, טעויות כואבות, וכמה הצלחות מפתיעות. מתוך השאלה הזו, נולד מודל "הסולם הדינמי" - 7 שלבים פשוטים שיכולים להפוך כל תורם, גם את זה שנותן סכום קטן, למנהיג פילנתרופי.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ומלווה ארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במהלך השנים, ראיתי ארגונים נאבקים כדי לשמר תורמים, שלא לדבר על להגדיל את התרומות שלהם. מודל "הסולם הדינמי" הוא לא תיאוריה מופשטת, אלא כלי פרקטי שפיתחתי בעקבות ניסיון בשטח - הוא משלב פסיכולוגיה של נתינה, אסטרטגיות תקשורת מתקדמות, והרבה אמפתיה.

השאלה הזו, איך להגדיל תרומות, היא לא רק שאלה טכנית - היא שאלה פילוסופית על מהות הנתינה. אנחנו צריכים להבין מה מניע את התורם, מה חשוב לו, ואיך אנחנו יכולים ליצור איתו קשר עמוק יותר. זה לא רק על כסף, זה על יחסים, אמון, ומטרה משותפת.

במאמר הזה, אני הולך לחשוף את 7 השלבים של מודל "הסולם הדינמי", אחד אחרי השני. אני אסביר איך כל שלב עובד, את הטעויות הנפוצות שצריך להימנע מהן, ואת התובנות המפתיעות שלמדתי בדרך. אני מבטיח לך, שאחרי שתקרא את המאמר הזה, תסתכל על התורמים שלך בצורה אחרת לגמרי.

שלב 1: ההיכרות האישית - מעבר לכרטיס הביקור

רוב הארגונים עוצרים בשלב הזה. הם שולחים מייל תודה גנרי, או מתקשרים להגיד תודה. אבל ההיכרות האמיתית היא מעבר לזה. זה לשאול שאלות אמיתיות, להקשיב לתשובות, ולהבין מה באמת מניע את התורם.

אני זוכר פגישה עם תורמת פוטנציאלית שהיתה נראית קצת מרוחקת. במקום להציג את המצגת, שאלתי אותה מה הביא אותה להתעניין בארגון שלנו. היא סיפרה לי על אח שלה שנפטר ממחלה קשה, ואיך זה השפיע עליה. ברגע הזה, הבנתי שהכסף הוא לא העניין. העניין הוא הרצון שלה לעשות טוב, לזכור את אח שלה, ולהשאיר חותם בעולם.

טכניקת "ההקשבה השלישית": כשאתה מדבר עם תורם, הקשב לא רק למילים שהוא אומר (הקשבה ראשונה), ולא רק לטון הדיבור שלו (הקשבה שנייה), אלא גם למה שהוא לא אומר - לרמזים, לתנועות גוף, לסיפורים הקטנים שהוא מספר (הקשבה שלישית). זה העומק שמתחת לעומק.

שלב 2: יצירת ערך מוחשי - מעבר לחזון המופשט

אחרי שהכרנו את התורם, אנחנו צריכים להראות לו איך התרומה שלו עוזרת בפועל. לא מספיק לדבר על החזון הגדול, צריך לתת דוגמאות קונקרטיות, להראות מספרים, להביא סיפורים אישיים.

פעם אחת, עבדתי עם ארגון שעזר לנוער בסיכון. במקום להגיד "אנחנו משנים את החיים של הנוער", התחלנו להראות לתורמים את הנתונים: "80% מהנערים שהשתתפו בתוכנית שלנו סיימו את התיכון, 60% התגייסו לצבא, 40% התחילו ללמוד באוניברסיטה". המספרים האלה דיברו בעד עצמם.

"אפקט המראה הכפולה": תסתכל על הארגון שלך דרך העיניים של התורם. מה הוא רואה? מה הוא מרגיש? האם הוא מרגיש שהוא מקבל תמורה לכסף שלו?

שלב 3: שילוב התורם בקהילה - מעבר לתרומה חד פעמית

תורמים רוצים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר. הם רוצים להכיר אנשים אחרים ששותפים לאותם ערכים, הם רוצים להיות חלק מקהילה.

אחד הדברים שאני ממליץ לארגונים לעשות זה לארגן אירועים מיוחדים לתורמים - הרצאות, סדנאות, סיורים בשטח. באירועים האלה, התורמים יכולים להכיר אחד את השני, לשמוע סיפורים אישיים, ולהרגיש שהם חלק ממשפחה.

שלב 4: מתן הכרה משמעותית - מעבר לתודה הפורמלית

כולם אוהבים לקבל הכרה, אבל הכרה משמעותית היא מעבר לזה. זה להראות לתורם שאנחנו מעריכים אותו באמת, שאנחנו רואים את התרומה שלו כחלק חשוב מההצלחה שלנו.

אחת הדרכים לעשות את זה היא לתת לתורמים תפקיד פעיל בארגון - להזמין אותם לוועדות, לתת להם להציג את הארגון באירועים, לתת להם להשפיע על ההחלטות. כשהתורם מרגיש שהוא משפיע, הוא מרגיש שהוא חלק מהארגון.

שלב 5: אתגר התורם לגדול - מעבר לסכום הנוכחי

השלב הזה הוא קצת מפחיד, אבל הוא הכרחי. אחרי שיצרנו מערכת יחסים טובה עם התורם, אנחנו צריכים לאתגר אותו לתרום יותר, לקחת חלק פעיל יותר בארגון, להיות מנהיג פילנתרופי.

אחת הטכניקות שאני משתמש בהן היא "שיטת הסולם ההדרגתי" - אני מתחיל לבקש סכומים קטנים יותר, ואז אני מגדיל אותם בהדרגה. אני גם מסביר לתורם למה אנחנו צריכים את הכסף, לאן הוא ילך, ואיך הוא ישפיע.

שלב 6: הפיכת התורם לשגריר - מעבר לתרומה כספית

התורם הכי טוב הוא זה שמביא תורמים אחרים. כשאנחנו מצליחים להפוך תורם לשגריר של הארגון, אנחנו מקבלים לא רק תרומה כספית, אלא גם תמיכה, השפעה, ומוניטין.

אחת הדרכים לעשות את זה היא לבקש מהתורמים להציג את הארגון לחברים שלהם, למשפחה שלהם, לעמיתים שלהם. אפשר גם לבקש מהם לכתוב פוסטים ברשתות החברתיות, להשתתף בסרטונים, להעיד על ההשפעה של הארגון.

שלב 7: יצירת מורשת - מעבר לחיים הנוכחיים

התורם הכי נאמן הוא זה שחושב על הדורות הבאים. כשאנחנו מצליחים ליצור מורשת, אנחנו מקבלים לא רק תרומה גדולה, אלא גם מחויבות, מסירות, ואהבה.

אחת הדרכים לעשות את זה היא לדבר עם התורמים על החלומות שלהם, על הערכים שלהם, על מה שהם רוצים להשאיר אחריהם. אפשר גם להציע להם לתרום בצוואה, להקים קרן על שמם, להנציח את שמם בפרויקט מיוחד.

לסיכום: מודל "הסולם הדינמי" הוא לא רק על כסף, הוא על יצירת יחסים, בניית אמון, והגשמת חלומות. הוא על איך לקחת תורם מזדמן ולהפוך אותו למנהיג פילנתרופי, לא רק לארגון שלך, אלא לעולם כולו.

אז אני שואל אותך: איזה תורם אתה הולך להעלות בסולם השבוע? איזה צעד אלגנטי תעשה היום כדי לקדם את הקשר שלך איתו?

(נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, מלווה ארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ופיתח את מודל "הסולם הדינמי" בעקבות ניסיון של שנים בשטח.)

A brightly lit office space designed to promote collaboration and creativity, with a focus on natural light and comfortable furnishings. There are plants and art on the walls, suggesting a welcoming and inspiring atmosphere.
Featured

מאדריכלות נדיבות: איך עיצוב חללים משפיע על התרומה שלך (ואיך לנצל את זה)

גלו איך עיצוב המשרד שלכם (או הרקע בזום) יכול להגדיל משמעותית את התרומות. טיפים מעשיים ודוגמאות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

הדלת נסגרה אחרי התורם, והבטתי בחלל המשרד הריק. חדר ישיבות סטנדרטי לחלוטין - שולחן עץ, כיסאות משרדיים, תמונה מופשטת חסרת השראה על הקיר. "הפסדנו אותו," מלמלתי לעצמי. אבל אז, צלצול טלפון הבהיר לי שמשהו השתנה. אותו תורם, שהרגע עזב, ביקש לתאם פגישה נוספת, והפעם, הוא הביא איתו צ'ק נדיב במיוחד. מה השתנה? לא המסר, לא המצגת, אלא המקום.

היי, אני נועם אבירי, ואחרי שנים בגיוס כספים, הבנתי שנדיבות היא לא רק עניין של רצון טוב או מצפון - היא מושפעת עמוקות מהסביבה הפיזית. זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל רוב הארגונים מתעלמים מהכוח העצום הזה.

במאמר הזה, אסביר איך אדריכלות ועיצוב חללים יכולים להפוך את המשרדים שלך (ואפילו את המרחבים הווירטואליים שלך) למכונות נדיבות. לא מדובר רק ב"לגרום לזה להיראות יפה," אלא בהבנה עמוקה של פסיכולוגיית הנתינה, ואיך הסביבה שלנו מעצבת אותה.

האדריכלות של הנדיבות: מעבר לאסתטיקה

רובנו חושבים על עיצוב כעניין של טעם, אבל יש כאן עומק שמתחת לעומק. האופן בו חלל בנוי משפיע ישירות על הרגשות, התחושות וההתנהגות שלנו. כשמדובר בגיוס כספים, זה אומר שהעיצוב יכול להגביר אמפתיה, ליצור תחושת חיבור, ולעודד נדיבות.

אבל איך זה עובד בפועל? בואו נפרק את זה לרגע:

1. תחושת שייכות וחיבור רגשי:

  • הבעיה: חללים מנוכרים, סטריליים וחסרי זהות יוצרים ריחוק. תורם מרגיש כמו עוד מספר, לא כחלק ממשהו גדול יותר.
  • הפתרון: שלבו אלמנטים שמספרים את הסיפור של הארגון. תמונות של המוטבים, הצגת הפעילות בשטח, ציטוטים מעוררי השראה. הכל צריך לשדר "פה קורים דברים טובים." חשוב ליצור חלל חמים ונעים.
  • דוגמה: במקום תמונה מופשטת, תלו תמונה גדולה של ילד מחייך שמקבל עזרה מהארגון שלכם. כשהמבט שלו פוגש את מבטו של התורם, נוצר חיבור מיידי.

2. נוחות וביטחון פסיכולוגי:

  • הבעיה: סביבה לא נוחה - רעש, טמפרטורה לא נעימה, כיסאות לא נוחים - מסיחה את הדעת ויוצרת מתח. תורם לא יכול להתרכז בנתינה כשהוא לא מרגיש בנוח.
  • הפתרון: הקפידו על תאורה טבעית, טמפרטורה נעימה, ריהוט נוח, ובידוד אקוסטי. צרו חלל שמרגיע ומאפשר שיחה נינוחה.
  • דוגמה: ויתרו על כיסאות הפלסטיק הקשיחים ובחרו בכורסאות מרופדות. זה ישדר לתורם שאתם מעריכים את הזמן שלו ורוצים שהוא ירגיש בנוח.

3. השראה וחזון:

  • הבעיה: חלל אפרורי וחסר מעוף לא מעורר השראה. תורם לא מרגיש חלק מחזון גדול יותר.
  • הפתרון: השתמשו בצבעים מעוררי השראה (כחול ושלווה למשל), תאורה דרמטית, ומוצגים ויזואליים שממחישים את החזון של הארגון.
  • דוגמה: הציגו מודל תלת-מימדי של הפרויקט הבא שלכם. זה ייתן לתורם תחושה מוחשית של מה שהוא יכול לעזור להגשים.

4. סיפור סיפורים ויזואלי:

  • הבעיה: חלל שאינו מספר סיפור. תורם אינו מחובר למשימה או ההשפעה של הארגון.
  • הפתרון: הציגו באופן ויזואלי את ההיסטוריה, ההצלחות והאתגרים של הארגון. השתמשו בתמונות, ציטוטים וגרפיקה כדי להעביר את המסר שלכם בצורה עוצמתית.
  • דוגמה:צרו "קיר השראה" שמציג את המוטבים, המתנדבים והתורמים שלכם. זה יראה לתורם שהוא חלק מקהילה גדולה ומשמעותית.

מה לגבי מרחבים וירטואליים?

הקורונה לימדה אותנו שלגיוס כספים יש גם ממד וירטואלי. אותו עיקרון תקף גם כאן: הרקע בזום, האתר של הארגון, המצגות – הכל צריך להיות מעוצב כדי ליצור תחושה של חיבור, נוחות והשראה.

לדוגמה, ברקע של הזום, במקום קיר לבן, שלבו תמונה של הפעילות של הארגון בשטח. ודאו שהתאורה טובה ושהמצלמה ממוקמת בגובה העיניים. זה ישדר מקצועיות וידידותיות.

הצעד האלגנטי: התחילו בקטן, חלמו בגדול

שינוי הסביבה הפיזית יכול להיות השקעה גדולה, אבל לא חייבים להתחיל הכל בבת אחת. התחילו בקטן – צבעו את הקירות בצבע חמים, הוסיפו צמחייה, החליפו את הריהוט המשרדי בכורסאות נוחות.

זכרו, המטרה היא ליצור חלל שמעורר נדיבות, אמפתיה וחיבור רגשי. כשאתם משקיעים בסביבה, אתם משקיעים ביכולת שלכם לגייס כספים, וחשוב מזה – אתם משקיעים בעתיד של המוטבים שלכם.

אני יודע שזה נשמע פשוט, אבל העומק שמתחת לעומק הוא עצום. האם אתם באמת מנצלים את הכוח של הסביבה הפיזית כדי להגביר את הנדיבות? מהו הצעד הראשון שתעשו כבר מחר בבוקר כדי להפוך את המשרד שלכם למקום נדיב יותר?

אני, נועם אבירי, כאן כדי לעזור לכם לעשות בדיוק את זה. צרו איתי קשר, ובואו נהפוך את החלל שלכם למנוע נדיבות משגשג.

_נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו._

Illustration of a Netflix-like interface adapted for fundraising, showcasing profiles of potential donors and personalized donation recommendations.
Featured

האלגוריתם של נטפליקס בשירות גיוס תרומות: כיצד מערכות המלצה משנות את הקשר עם תורמים

גלו כיצד ארגונים ללא מטרות רווח יכולים ללמוד מנטפליקס ולהתאים את הפנייה לתורמים שלהם, כדי לשפר את הנאמנות, להגדיל את התרומות וליצור קהילה תומכת.

הדלת נסגרה מאחורי התורם הפוטנציאלי, והרגשתי את הדממה מהדהדת בחדר. "הלך עליך מיליון שקל," לחש קול בראשי. באותו רגע, הבחנתי בדפוס שחזר על עצמו בכל פגישה כושלת שהייתה לי: ניסיתי לדחוף את מה שאני חושב שהתורם צריך, במקום להבין מה הוא באמת רוצה. האם זה נשמע מוכר?

בשנים האחרונות, ארגונים ללא מטרות רווח נאבקים למצוא דרכים חדשות להתחבר לתורמים שלהם. גיוס הכספים המסורתי כבר לא מספיק. אבל מה אם היינו יכולים לקחת השראה מחברות כמו נטפליקס, שמצליחות לחזות את הטעם שלנו בצורה מפחידה?

אני נועם אבירי, יועץ גיוס כספים ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. במהלך 15 שנותיי בתחום, ראיתי ארגונים מצליחים לשנות את האסטרטגיה שלהם ולהכפיל את התרומות שלהם על ידי אימוץ טכניקות חדשניות. היום, אני רוצה לחלוק איתכם תובנות שאולי ישנו את הדרך שבה אתם חושבים על מערכות יחסים עם תורמים.

מה נטפליקס יכולה ללמד אותנו על גיוס תרומות?

כולנו מכירים את נטפליקס. האלגוריתם שלהם ממליץ לנו על סדרות וסרטים שאנחנו כמעט בטוחים שנאהב. אבל מה אם היינו יכולים להשתמש באותם עקרונות כדי להתאים את הפנייה שלנו לתורמים?

הבסיס הוא הבנת הצרכים והתחומי עניין של התורם. בדיוק כמו שנטפליקס אוספת נתונים על ההעדפות שלנו (מה אנחנו צופים, מתי, כמה זמן), אנחנו צריכים לאסוף מידע על התורמים שלנו:

  • מה מניע אותם לתרום? (האם זה ערכים אישיים, רצון לעשות שינוי חברתי, או תחושת שייכות?)
  • אילו פרויקטים או יוזמות הם תומכים בהם באופן קבוע?
  • מה הם מעריכים בארגון שלנו? (השקיפות, האפקטיביות, או הקשר האישי?)

איך מיישמים את זה בפועל?

1. מיפוי רגשי של התורם: אל תסתפקו בנתונים דמוגרפיים. נסו להבין את הרגשות שמניעים את התורם שלכם. האם הם מרגישים אמפתיה, תקווה, או תחושת דחיפות? זהו כלי שפיתחתי שעוזר לי לזהות את המניעים העמוקים של תורמים.

2. התאמת המסר: לאחר שאספתם את המידע, התאימו את המסר שלכם לכל תורם. אל תשלחו את אותו מייל לכולם. במקום זאת, צרו פנייה אישית שמדברת ישירות לצרכים ולתחומי העניין של התורם. זהו יישום של "שיטת הסולם הדינמי" שלי, שמטרתה להעלות תורמים במדרגות תרומה על ידי התאמת המסר לשלב בו הם נמצאים.

3. משוב ולמידה: בדיוק כמו שנטפליקס משתפרת עם כל סרט שאנחנו צופים, אנחנו צריכים ללמוד מהניסיון שלנו. בקשו משוב מהתורמים שלכם, ושימו לב לאילו מסרים מגיבים הכי טוב. השתמשו ב"גישת המשוב התלת-שלבית" שלי כדי לשפר את הביצועים של הצוות שלכם על ידי ניתוח מעמיק של התגובות.

האתגרים וההזדמנויות

אימוץ גישה מותאמת אישית דורש השקעה במערכות מידע ובצוות מיומן. אבל התגמול יכול להיות עצום:

  • שיפור נאמנות התורמים: תורמים שמרגישים שמבינים אותם נוטים יותר להישאר נאמנים לארגון.
  • הגדלת סכומי התרומה: פנייה אישית יכולה להגדיל את הסכום שתורמים מוכנים לתרום.
  • יצירת קהילה: תורמים שמרגישים חלק מקהילה תומכים יותר בערכים של הארגון.

אני זוכר פעם ארגון שהתקשה לגייס תרומות לפרויקט חדש. לאחר שהם החלו להשתמש בגישה מותאמת אישית, הם הצליחו לגייס את כל הכסף הדרוש תוך חודש אחד בלבד! הם לא רק גייסו כסף, אלא גם יצרו קשרים עמוקים יותר עם התורמים שלהם.

מה הלאה?

אני מזמין אתכם לחשוב על האופן שבו אתם יכולים ליישם את העקרונות האלה בארגון שלכם. איזה מידע אתם יכולים לאסוף על התורמים שלכם? איך אתם יכולים להתאים את המסר שלכם לצרכים שלהם?

גיוס כספים אינו רק עניין של כסף. זה עניין של בניית מערכות יחסים. ובעידן שבו הכל אישי, אנחנו צריכים להתחיל להתייחס לתורמים שלנו כמו ללקוחות של נטפליקס: להבין את ההעדפות שלהם ולהציע להם בדיוק את מה שהם רוצים.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

*

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במהלך שנותיי בתחום, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם" כדי לסייע לארגונים להגדיל את התרומות שלהם וליצור קשרים עמוקים יותר עם התורמים שלהם. אני מזמין אתכם לשתף בתגובות שלכם ולספר לי איך אתם מיישמים את העקרונות האלה בארגון שלכם.

A person looking at a fashion magazine and thinking about philanthropy trends
Featured

מה למדתי מעולם האופנה על מחזוריות טרנדים ואיך זה משפיע על מגמות בפילנתרופיה

מה אפשר ללמוד מעולם האופנה על גיוס כספים? נועם אבירי חושף את הקשר המפתיע בין מחזוריות טרנדים באופנה לבין מגמות בפילנתרופיה, ומסביר איך זה משפיע על האסטרטגיה שלכם.

השבוע, בזמן שהמתנתי לתחילת פגישה עם תורמת ותיקה – אישה מדהימה שתרמה מיליוני שקלים לאורך השנים – הבטתי במגזין אופנה שהיה מונח על השולחן. אני לא חובב אופנה גדול, אבל משהו בתמונות הנוצצות והצבעוניות תפס את העין שלי. ואז זה היכה בי – מחזוריות הטרנדים בעולם האופנה מקבילה בצורה מפתיעה למגמות שאני רואה בפילנתרופיה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים רבות בגיוס כספים, למדתי שההבנה של מחזוריות טרנדים היא קריטית להצלחה. זה לא רק טרנדים כמו צמידים מסיליקון למען מטרה מסוימת שחוזרים, אלא הגישות, הרעיונות והאסטרטגיות שבאים והולכים, כמו גלגלים שמסתובבים.

אז מה למדתי מעולם האופנה שרלוונטי לעולם הפילנתרופיה?

1. הכל חוזר – אבל עם טוויסט:

בדיוק כמו שאופנת שנות ה-80 חוזרת עם טוויסט מודרני, גם בפילנתרופיה אנחנו רואים רעיונות ישנים חוזרים עם פרשנות חדשה. לדוגמה, תרומות ייעודיות (שפעם היו מאוד פופולריות) חוזרות עכשיו בצורה של "תרומות ממוקדות השפעה", עם דגש על מדידה ותוצאות.

  • העומק שמתחת לעומק: מה שמניע את התורמים לא השתנה מהותית – הרצון להשפיע, לתרום, להרגיש חלק ממשהו גדול יותר. אבל הדרך שבה הם רוצים לעשות את זה, והציפיות שלהם, משתנות.

2. הקהל משתנה, ולכן המסר חייב להתאים:

בעולם האופנה, מעצבים צריכים להבין מי הקהל שלהם ומה הוא רוצה. אותו דבר בפילנתרופיה. דור ה-Z, למשל, מצפה לשקיפות מלאה ולמעורבות פעילה, בעוד דור הבייבי בום עדיין מעריך קשרים אישיים ותיקים.

  • ההקשבה השלישית: חשוב להקשיב לא רק למה שהתורמים אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים – למה שחשוב להם באמת.

3. חדשנות היא מפתח, אבל לא על חשבון אותנטיות:

אופנה צריכה להיות חדשנית, אבל היא צריכה גם להישאר נאמנה לערכים שלה. אותו דבר בפילנתרופיה. טכנולוגיות חדשות, כמו גיוס המונים או קריפטו, יכולות להיות כלי מצוין, אבל הן לא צריכות לבוא על חשבון הקשר האישי והאותנטי עם התורמים.

  • הצעד האלגנטי: זה למצוא את הדרך החדשנית להגיע לקהל חדש, בלי לפגוע בערכים שלך או בקהל הקיים.

4. סיפורים מוכרים בדרכים חדשות:

בדיוק כמו שסרט טוב יכול להיות רימייק מוצלח, גם סיפור על הצלחה של ארגון יכול להגיע לתורם בצורה יותר אפקטיבית אם הוא מסופר בצורה מעניינת.

  • המראה הכפולה: תסתכל על הסיפור שלך דרך העיניים של התורם: מה יהפוך את הסיפור שלך למרגש במיוחד בשבילו?

אז איך כל זה משפיע על מגמות בפילנתרופיה?

  • חזרה למקורות עם טוויסט: אנחנו רואים חזרה לדגש על קשרים אישיים וטיפוח תורמים, אבל עם שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים.
  • פילנתרופיה מותאמת אישית: התאמה של מסרים ואסטרטגיות לכל תורם בנפרד, בהתאם לערכים ולציפיות שלו.
  • דגש על השפעה מדידה: תורמים רוצים לראות תוצאות ברורות להשקעה שלהם, ולכן מדידה והערכה הופכות להיות קריטיות.

כשאני מסתכל על עולם האופנה, אני רואה השתקפות של עולם הפילנתרופיה – עולם דינמי, משתנה, אבל תמיד מונע על ידי אותם ערכים בסיסיים. ההבנה הזו עוזרת לי להישאר רלוונטי, יצירתי ואפקטיבי בגיוס כספים.

רגע לפני שנכנסתי לפגישה עם התורמת, תהיתי: איזה טרנד פילנתרופי היא מצפה לראות חוזר? החלטתי לשאול אותה ישירות, כי לפעמים, התובנות הטובות ביותר מגיעות מהאנשים שנמצאים בחזית.

אשמח לשמוע מה דעתכם – אילו טרנדים פילנתרופיים אתם רואים חוזרים? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ובעל ניסיון רב שנים בתחום. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", שמסייעים למגייסי כספים להגיע לתוצאות יוצאות דופן.