Abstract image with various colors blending together, symbolizing the connection between colors and emotions in fundraising.
Featured

מתורת הצבעים לתיאוריית הרגשות: איך שילוב צבעים משפיע על החלטות תרומה

איך צבעים משפיעים על החלטות תרומה? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הקשר המפתיע בין תורת הצבעים, רגשות, ושיטות להגדלת תרומות.

האמת? כשניגשתי לכתוב על צבעים ותרומות, הייתי סקפטי. אני, נועם אבירי, שמאמין במספרים, בניתוחים, באסטרטגיה ברורה – להסתמך על תחושות בטן שמעוררים צבעים? זה הרגיש לי קצת כמו ניסיון למכור קרח לאסקימוסים. אבל אז נזכרתי בשיחה שהייתה לי עם פסיכולוגית צבעים מדהימה, שגרמה לי להבין שיש כאן הרבה יותר ממה שנראה לעין.

אני זוכר את עצמי יושב מול מסך המחשב, מנסה להבין איך לעזאזל אני מגייס מיליון דולר לפרויקט חדשני לילדים בסיכון. ניסיתי הכל – מצגות מרהיבות, סיפורים קורעי לב, נתונים סטטיסטיים מהפנטים. אבל משהו לא עבד. התורמים היו נחמדים, הקשיבו בנימוס, אבל בסוף השיחה תמיד קיבלתי את התשובה המנומסת: "נחשוב על זה".

בייאוש, החלטתי לנסות משהו אחר. שיניתי את ערכת הצבעים של המצגת. במקום הכחול והאפור המאופקים, בחרתי גוונים חמים של כתום וצהוב, בשילוב עם ירוק רענן. ופתאום – קרה משהו. האנשים התחילו להגיב אחרת. הם היו מעורבים יותר, שאלו שאלות, ובעיקר – הרגישו יותר.

האם זה רק הצבעים? כמובן שלא. אבל אני מאמין שהם עשו את ההבדל. הם עזרו לי ליצור חיבור רגשי, לתקשר את התשוקה שלי, ולגעת בלב של התורמים. ואז, קיבלתי את המיליון דולר.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ואני רוצה לחלוק איתכם את התובנות שלי על הקשר המפתיע בין תורת הצבעים לתיאוריית הרגשות, ואיך זה יכול להשפיע על החלטות תרומה. יש כאן עומק שמתחת לעומק, ומחכה שתגלו אותו.

מה תורת הצבעים מלמדת אותנו על רגשות?

תורת הצבעים היא הרבה מעבר לבחירת גוון יפה לקיר או לבגד. היא מדע שלם שמראה איך צבעים משפיעים על מצב הרוח, על התחושות, ואפילו על ההתנהגות שלנו. כשאנחנו מבינים את הקוד הזה, אנחנו יכולים להשתמש בו כדי ליצור מסרים חזקים יותר, מרגשים יותר, ומשכנעים יותר.

  • אדום: צבע של תשוקה, אנרגיה, דחיפות. הוא מעורר פעולה, אבל גם יכול לגרום לתחושת לחץ או אגרסיביות.
  • כחול: צבע של אמון, יציבות, רוגע. הוא משדר אמינות, אבל יכול גם להרגיש קר ומרוחק.
  • ירוק: צבע של טבע, צמיחה, הרמוניה. הוא מעודד תחושת איזון, אבל יכול גם להיות משעמם או חסר מעוף.
  • צהוב: צבע של שמחה, אופטימיות, יצירתיות. הוא מעורר השראה, אבל יכול גם להרגיש מוגזם או לא רציני.
  • כתום: שילוב של אדום וצהוב, ממריץ, חם, חברותי. גורם לתחושה טובה, מזמין תקשורת ושיתוף פעולה.

וזה רק קצה הקרחון. יש עולם שלם של גוונים, שילובים, קונטרסטים, שיכולים להשפיע עלינו בצורה עמוקה.

איך צבעים משפיעים על החלטות תרומה?

אז איך כל זה מתקשר לגיוס כספים? הנה כמה נקודות למחשבה:

1. צבעים יוצרים רושם ראשוני: אתם יודעים, יש את האמירה שאנחנו שופטים ספר לפי הכריכה שלו, ובצדק, הרושם הראשוני מאוד חשוב. הצבעים שבהם אתם משתמשים באתר, במצגת, בדף הנחיתה, יוצרים רושם ראשוני. הם מספרים משהו על הארגון שלכם, על הערכים שלכם, על הרצינות שלכם. אם אתם רוצים לשדר אמינות ויציבות, תשתמשו בכחול. אם אתם רוצים לעורר תשוקה ודחיפות, תשתמשו באדום.

2. צבעים מעוררים רגשות: צבעים יכולים לעורר רגשות חיוביים כמו תקווה, אופטימיות, אמפתיה, או רגשות שליליים כמו פחד, חרדה, אשמה. הבחירה שלכם צריכה להיות מודעת, מכוונת, ותואמת למסר שאתם רוצים להעביר. אם אתם מספרים סיפור קורע לב על ילדים רעבים, אולי לא תרצו להשתמש בצבעים עליזים ומנצנצים.

3. צבעים עוזרים לספר את הסיפור: צבעים יכולים להוסיף עומק, ניואנס, ומשמעות לסיפור שאתם מספרים. הם יכולים להדגיש נקודות חשובות, ליצור קונטרסט, או ליצור תחושה של המשכיות. תחשבו על זה כמו מוזיקה בסרט – היא לא רק רקע, היא חלק בלתי נפרד מהחוויה.

4. צבעים משפיעים על ההתנהגות: בסופו של דבר, המטרה שלנו היא לגרום לאנשים לתרום. וצבעים יכולים לעזור לנו לעשות את זה. כפתורי קריאה לפעולה צריכים להיות בולטים, מושכים את העין, ומעוררים תחושה של דחיפות. מחקרים מראים שצבעים מסוימים, כמו כתום וירוק, יכולים להגדיל את שיעור ההמרה.

אני מזמין אתכם לחשוב על זה בפעם הבאה שאתם מעצבים אתר, יוצרים מצגת, או שולחים מייל לתורמים. תשאלו את עצמכם: איזה רגשות אני רוצה לעורר? איזה סיפור אני רוצה לספר? ואיך הצבעים יכולים לעזור לי להשיג את המטרה שלי?

"שיטת המראה המנטלית" ו-"המפה הרגשית של התורם": שילוב של תודעה וצבע

אני תמיד אומר למגייסי הכספים שאני מלווה: "תסתכלו על עצמכם דרך העיניים של התורם". זה מה שאני מכנה "שיטת המראה המנטלית" – להיכנס לנעליים של האדם שמולכם, להבין מה מניע אותו, מה מפחיד אותו, ומה גורם לו להרגיש טוב. ואז, אני מבקש מהם ליצור "מפה רגשית של התורם" – לזהות את הרגשות המרכזיים שהם רוצים לעורר, ולבחור את הצבעים שיתמכו ברגשות האלה.

לדוגמה, אם אתם פונים לתורם שמאמין ביציבות ואמינות, תשתמשו בכחול ובירוק. אם אתם פונים לתורם שרוצה להרגיש חלק ממשהו גדול ומשמעותי, תשתמשו בכתום וצהוב. ואם אתם פונים לתורם שרוצה להרגיש שהוא עושה שינוי דרמטי ומשמעותי בעולם, תשתמשו באדום (במינון הנכון!).

אבל תזכרו – אין פתרונות קסם. כל תורם הוא עולם ומלואו, ומה שעובד על אחד, לא בהכרח יעבוד על אחר. המפתח הוא להיות רגישים, קשובים, ולהתאים את המסר שלכם לכל אדם באופן אישי.

הצעד האלגנטי: בחירה מושכלת של צבעים

בגיוס כספים, כמו בחיים, הכל עניין של איזון. אנחנו צריכים להיות נלהבים, אבל לא פנאטיים. רציניים, אבל לא משעממים. אופטימיים, אבל לא תמימים. וכך גם עם צבעים. אנחנו צריכים להשתמש בהם בחוכמה, במינון הנכון, ובשילובים הנכונים.

אל תפחדו להתנסות, לחקור, וללמוד. תסתכלו על אתרים, מצגות, וקמפיינים של ארגונים אחרים, ותראו מה עובד ומה לא. תשאלו את עצמכם: מה גורם לי להרגיש? ומה גורם לי לרצות לתרום?

גיוס כספים הוא אמנות של חיבור בין אנשים, בין רגשות, בין חלומות. וצבעים הם רק כלי אחד בארגז הכלים שלנו. אבל כשאנחנו משתמשים בהם נכון, הם יכולים לעזור לנו ליצור קסם. הם יכולים לעזור לנו לשנות את העולם.

אז אני שואל אתכם: איזה צבע אתם הולכים להוסיף לעולם היום?

*

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" להעלאת תורמים במדרגות תרומה, ואת "מודל המעגלים המתרחבים" להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים. הניסיון שלי מראה שהצלחה בגיוס כספים היא שילוב של אסטרטגיה, תקשורת, ויכולת לגעת בלב של האנשים.

אם יש לכם שאלות, תובנות, או סתם רצון לשתף, אני כאן. יחד, נעשה את העולם הזה קצת יותר צבעוני.

A river flowing smoothly, representing the flow of donations in a successful fundraising campaign.
Featured

פיזיקת הזרימה והדינמיקה של קמפיינים: המודל המתמטי שפיתחתי לניתוח קמפיינים

גלו את "מודל הזרימה" - כלי מתמטי חדשני שפיתח נועם אבירי לניתוח קמפיינים לגיוס כספים והגדלת תרומות. למדו כיצד להגביר את פוטנציאל הנדיבות, מפל ההשפעה ולהפחית את חיכוך ההמרה.

האמת, תמיד קינאתי קצת בפיזיקאים. הם מצליחים לתמצת תופעות מורכבות לנוסחאות אלגנטיות, שמסבירות את העולם. תמיד תהיתי אם אפשר לעשות משהו דומה בגיוס כספים. אחרי שנים של ניסוי וטעייה, כאוס וניצחונות קטנים, אני חושב שאני מתקרב לתשובה.

אז הנה משהו שלא סיפרתי קודם: אחרי שנתיים בתפקיד ניהולי בארגון גדול, הרגשתי שאני טוחן מים. ידעתי איך להרים טלפון, לנסח בקשה, אבל לא הבנתי את הלמה. למה אנשים תורמים? מה גורם לקמפיין אחד להצליח ואחר להיכשל?

אז התחלתי ללמוד. לא רק את ספרי גיוס הכספים הסטנדרטיים, אלא גם פסיכולוגיה, כלכלה התנהגותית, ואפילו קצת פיזיקה. ואז זה היכה בי – קמפיין גיוס כספים הוא כמו מערכת דינמית, עם חוקים משלה.

הצגת "מודל הזרימה": איך לפצח את הדינמיקה של קמפיינים

אני רוצה להציג בפניכם את "מודל הזרימה", מודל מתמטי שפיתחתי בניתוח קמפיינים. זה לא בדיוק E=MC², אבל הוא יכול לעזור לכם להבין את ה"פיזיקה" שמאחורי גיוס כספים.

הגדרת המשתנים: מה משפיע על "קצב הזרימה" של תרומות?

בבסיס המודל עומדת ההנחה שקמפיין גיוס כספים מוצלח הוא כמו נהר שזורם בצורה חלקה. קצב הזרימה (קצב התרומות) מושפע ממספר גורמים:

  • פוטנציאל הנדיבות (P): היכולת והרצון של הקהל לתרום. מושפע מגודל הקהל, רמת ההזדהות עם המטרה, והמצב הכלכלי. (במודל המעגלים המתרחבים, אנחנו עובדים על להגדיל משמעותית את ה-P)
  • מפל ההשפעה (I): כמה ה"סיפור" שלנו מצליח לעורר רגש ולהניע לפעולה. מושפע מהאותנטיות, הרלוונטיות, והבהירות של המסר. (כאן נכנסת לתמונה "המפה הרגשית של התורם")
  • חיכוך ההמרה (F): הקושי לתרום. מושפע מהנגישות של ערוצי התרומה, האמינות של הארגון, והתחושה שהתרומה באמת תעשה שינוי. (יישום שיטת הסולם הדינמי כאן משפר את היעילות)

במילים פשוטות: קצב תרומות = (פוטנציאל נדיבות * מפל השפעה) / חיכוך המרה

פוטנציאל הנדיבות: האוקיינוס שממנו אנו שואבים

נניח לרגע שאנחנו מדברים על תורם ספציפי – אדם שאנחנו חושבים שיש לו את היכולת לתרום סכום משמעותי.

מניסיוני, רוב מגייסי הכספים מתמקדים רק ב"כמה כסף יש לו בחשבון הבנק". אבל זה רק חלק קטן מהסיפור. ה"עומק שמתחת לעומק", כפי שאני קורא לזה, הוא שילוב של שלושה גורמים:

1. יכולת כלכלית: כן, זה חשוב. אבל זה לא הכל.

2. הזדהות ערכית: עד כמה הוא מאמין במטרה שלכם? עד כמה הוא רואה את עצמו כחלק מהפתרון?

3. תחושת מסוגלות: האם הוא מרגיש שהתרומה שלו באמת תשפיע?

פעם ישבתי עם תורם פוטנציאלי, איש עסקים מצליח. בפגישה הראשונה הוא היה סקפטי. "תראו לי תוצאות," הוא אמר. אבל הבנתי שמאחורי הסקפטיות מסתתרת דאגה אמיתית – הוא פחד לבזבז את הכסף שלו על משהו שלא יעבוד. אז במקום להציף אותו בנתונים, התמקדתי בסיפורים. סיפרתי לו על אנשים שהחיים שלהם השתנו בזכות התרומה שלנו. וזה עבד. הוא הפך לתורם הגדול ביותר שלנו.

מפל ההשפעה: איך הסיפור שלך הופך לתרומה

מפל ההשפעה הוא הקסם שגורם לאנשים לפתוח את הלב (ואת הארנק). הוא תלוי בשלושה דברים:

1. אותנטיות: האם הסיפור שלכם אמיתי? האם הוא נוגע לכם באופן אישי?

2. בהירות: האם המסר שלכם ברור ומובן? האם אנשים יודעים בדיוק לאן הכסף שלהם ילך?

3. רגש: האם הסיפור שלכם מצליח לעורר רגש? האם הוא גורם לאנשים להרגיש משהו – תקווה, כעס, אמפתיה?

זוכרים את "הקול הפנימי המשולב"? בשיחה עם תורם, לפעמים מה שלא נאמר חשוב יותר ממה שנאמר. פעם, תורמת אמרה לי: "אני תמיד תורמת לארגונים שעושים X." (בראשי חשבתי: "היא אומרת 'תמיד' כדי להצדיק את ההחלטה שלה, היא לא באמת בטוחה."). אז עניתי: "אני מבין, אבל רציתי לספר לך על משהו אחר שאנחנו עושים..." והתמקדתי בדיוק במה שלא היה צפוי.

חיכוך ההמרה: המכשולים בין הכוונה לתרומה

חיכוך ההמרה הוא האויב השקט של כל קמפיין. הוא כולל את כל הדברים שמקשים על אנשים לתרום:

1. סרבול: האם קל לתרום? האם התהליך פשוט ומהיר?

2. חוסר אמון: האם אנשים בוטחים בארגון שלכם? האם הם חושבים שהכסף שלהם ינוצל בצורה יעילה?

3. אדישות: האם אנשים מרגישים שהתרומה שלהם באמת תשפיע?

פעם שינינו את כפתור התרומה באתר שלנו מצבע אפור לעיצוב בולט בצבע כחול. השינוי הקטן הזה הכפיל את כמות התרומות שהתקבלו באותו שבוע. זה הראה לי כמה חשוב להסיר אפילו את המכשולים הקטנים ביותר.

יישום מעשי: איך להשתמש במודל הזרימה כדי להגדיל את התרומות

אוקיי, מספיק תיאוריה. איך כל זה עוזר לכם בפועל?

  • הגדלת פוטנציאל הנדיבות: השקיעו בבניית מערכות יחסים עם תורמים. הבינו מה מניע אותם, מה חשוב להם. אל תתמקדו רק בכסף.
  • הגברת מפל ההשפעה: ספרו סיפורים אותנטיים ומרגשים. תראו לאנשים איך התרומה שלהם משנה את העולם.
  • הפחתת חיכוך ההמרה: הפכו את התרומה לקלה ופשוטה ככל האפשר. בנו אמון באמצעות שקיפות ואחריות.

העתיד של גיוס הכספים: מעבר לאינטואיציה

גיוס כספים הוא לא רק אמנות, אלא גם מדע. אני מאמין שאנחנו יכולים להשתמש במודלים מתמטיים כדי להבין את הדינמיקה של קמפיינים ולהגדיל את ההשפעה שלנו.

מה שמזכיר לי… עבדתי עם ארגון שמתמקד בחינוך. אחרי שיישמנו את שיטת הסולם הדינמי, הם גילו להפתעתם שאחוז התורמים שמגדילים את התרומה שלהם מדי שנה עלה ב-40%. זה ממחיש בצורה הטובה ביותר את הפוטנציאל הטמון בגישה אסטרטגית ומדויקת.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "חיכוך המרה" אתם יכולים להסיר כבר היום כדי להגדיל את "קצב הזרימה" של הקמפיין שלכם?

נועם אבירי הוא מומחה מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ומביא תובנות חדשניות שפיתח בעצמו. פיתח את "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" לשיפור תוצאות בגיוס כספים.

Two people dancing Tango, representing the dynamic and coordinated movement of fundraising
Featured

ריקוד גיוס הכספים: איך מודל הוביל-והובל הופך שיחה לתרומה

גיוס כספים הוא ריקוד. נועם אבירי מסביר איך מודל הוביל-והובל, הקשבה עמוקה וטכניקות ייחודיות הופכים שיחה לתרומה משמעותית וארוכת טווח. טיפים מעשיים וניסיון של 20 שנה.

הדלת נסגרת אחרי התורם, ואני מרגיש את האוויר החם עולה לי לראש. עוד פגישה כושלת. "הלך עלייך", לוחשת המנכ"לית בקול חרישי כמעט בלתי נשמע, ואני יודע שהיא צודקת. אבל דווקא ברגעים האלה, בין כישלון לכישלון, גיליתי את הריקוד העדין הזה שנקרא גיוס כספים – ריקוד שבו להוביל ולהובל הם שני צדדים של אותו מטבע.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח, ובעשרים השנים האחרונות ראיתי כמעט כל טעות אפשרית בתחום. למדתי על בשרי שגיוס כספים הוא לא רק הצגת נתונים יבשים או הפעלת מניפולציות רגשיות. זהו דיאלוג, תנועה הדדית, ריקוד שבו שני הצדדים, המגייס והתורם, לומדים אחד מהשני.

אז איך הופכים שיחה כושלת להזדמנות? איך יוצרים את הריקוד הזה, שמסתיים בתרומה משמעותית? הכל מתחיל בהבנה של מודל הוביל-והובל, מודל שפיתחתי אחרי שנים של ניסוי וטעייה, של הצלחות מסחררות וכישלונות צורבים.

מה זה בכלל מודל הוביל-והובל? (ולמה קוראים לו ככה?)

תחשבו על ריקוד טנגו. יש מוביל ויש מובל, אבל התנועה האמיתית קורית כשהם מתואמים, כשהם קשובים זה לזה. בגיוס כספים, המוביל הוא המגייס, זה שמגדיר את המטרה ומתווה את הדרך. אבל המוביל חייב להיות קשוב לצרכים, לערכים ולמוטיבציות של התורם – לתת לו מקום להוביל בעצמו.

זה לא אומר לוותר על האג'נדה של הארגון, חלילה. זה אומר להתאים אותה לצרכים של התורם, למצוא את נקודת ההשקה שבה שני הצדדים מרוויחים. זה אומר להקשיב באמת, לא רק כדי לשמוע את המילים, אלא כדי להבין את מה שלא נאמר.

הקשבה ממעוף הציפור - "ההקשבה השלישית"

תמיד לימדו אותנו להקשיב. אבל יש הקשבה פסיבית – סתם לשמוע. יש הקשבה אקטיבית – לשאול שאלות ולנסות להבין. ויש את מה שאני קורא לה "ההקשבה השלישית" – הקשבה שבה אתה שומע לא רק את מה שהתורם אומר, אלא גם את מה שהוא לא אומר.

למה הוא בוחר דווקא בפרויקט הזה? מה בוער בו באמת? מה הפחדים והתקוות שלו? כדי להבין את זה, אתה צריך להיות קשוב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לשתיקות. אתה צריך להיות מסוגל לקרוא בין השורות, להבין את העומק שמתחת לעומק.

הסולם הדינמי: איך מעלים תורמים במדרגות התרומה

אחת המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי נקראת "שיטת הסולם הדינמי". זהו כלי מעשי שעוזר למגייס כספים לזהות את המקום שבו התורם נמצא בסולם הנתינה, ולתכנן את הצעדים הבאים בהתאם.

הסולם מחולק למספר מדרגות, החל מתורמים מזדמנים ועד לתורמים אסטרטגיים. המטרה היא לא לדחוף את התורם במעלה הסולם בכוח, אלא להציע לו הזדמנויות מתאימות להתקדם, בהתאם לרצון שלו וליכולות שלו.

הפסיכולוגיה של הנתינה: מה מניע תורמים לתת? (וזה לא מה שחשבתם)

שכחו ממה שלימדו אותכם בקורס גיוס כספים. אנשים לא תורמים רק בגלל מצפון או רגשות אשם. הם תורמים כי זה עושה להם טוב. כי זה נותן להם תחושה של משמעות, של שליטה, של שייכות.

המוטיבציות הן מגוונות ועמוקות, והן משתנות מאדם לאדם. לכן, חשוב להבין מה מניע את התורם הספציפי הזה, מה הערכים שלו, מה הסיפור שלו. רק אז תוכלו להתאים את המסר שלכם ולהציע לו הזדמנות לתרום בצורה שתהיה משמעותית עבורו.

הצעד האלגנטי: מינימום מאמץ, מקסימום תוצאה

אחד העקרונות המרכזיים שלי הוא "הצעד האלגנטי" – הפעולה המדויקת שדורשת מינימום מאמץ ומניבה מקסימום תוצאה. זה לא אומר לחפש קיצורי דרך, אלא להתמקד בפעולות שבאמת משפיעות, לוותר על כל מה שמסביב.

לדוגמה, במקום לשלוח מיילים גנריים לאלפי אנשים, התמקדו בכמה עשרות תורמים פוטנציאליים שבאמת מתאימים לארגון שלכם. השקיעו בהם זמן, הקשיבו להם, בנו איתם מערכת יחסים. זה דורש יותר מאמץ נקודתי, אבל התוצאות יהיו משמעותיות הרבה יותר.

המראה הכפולה: איך לראות את עצמך בעיני התורם

אחת הטכניקות החשובות ביותר שאני מלמד היא "המראה הכפולה" – היכולת לראות את עצמך דרך עיני התורם. מה הוא רואה כשאתה עומד מולו? האם הוא רואה אדם אמין, נלהב, מקצועי? או שהוא רואה מישהו נואש, מניפולטיבי, חסר ביטחון?

כדי לעשות את זה, אתה צריך להיות מודע לחולשות שלך, לפחדים שלך, לנקודות העיוורון שלך. אתה צריך להיות מסוגל לבקר את עצמך, להודות בטעויות שלך, וללמוד מהן. רק אז תוכל להתחבר לתורם בגובה העיניים, ליצור איתו קשר אמיתי, ולבנות אמון.

עכשיו תורך: איזה ריקוד גיוס כספים תרצה לרקוד היום?

גיוס כספים הוא לא מדע מדויק. אין נוסחה אחת שמבטיחה הצלחה. אבל יש עקרונות, יש כלים, יש טכניקות שיכולות לעזור לכם להגדיל את הסיכויים שלכם. הכי חשוב זה לזכור שזה ריקוד, ולא קרב. כשאתם משתפים פעולה עם התורם, כשאתם קשובים לצרכים שלו, כשאתם יוצרים איתו קשר אמיתי, אז הקסם קורה. ואז, לא רק שתקבלו תרומה, אלא תבנו מערכת יחסים שתחזיק מעמד לאורך זמן. אז, קחו נשימה עמוקה, תבחרו את המוזיקה הנכונה, ותצאו לרקוד.

אני כאן כדי לתמוך בכם במסע הזה. בין אם זה ייעוץ אישי, סדנאות מעשיות, או ליווי צמוד, אני אשמח לעזור לכם להפוך את גיוס הכספים שלכם לאמנות.

נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. בעל ניסיון של מעל 20 שנה בתחום, במהלכן ליווה מאות ארגונים להצלחה בגיוס משאבים. מפתח שיטת "הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

A visual representation of discounted cash flow model applied to fundraising for non-profits, showcasing potential donors as streams of future revenue.
Featured

המודל הפיננסי הסודי מעולם ההון סיכון: איך עמותות יכולות לגייס יותר כסף?

גלו את המודל הפיננסי הסודי מעולם ההון סיכון שהותאם לעמותות! נועם אבירי, מומחה גיוס כספים, חושף איך ליישם אותו כדי להגדיל את התרומות ולמנף את ההשפעה החברתית.

הבטחתי שאחשוף מודל פיננסי סודי שלקחתי מעולם ההון סיכון והתאמתי לעמותות. אז הנה זה, בלי פילטרים. אבל רגע לפני, אספר לכם משהו שלא סיפרתי כמעט לאף אחד – בפגישת התורמים הראשונה שלי, לפני שנים רבות, הייתי כל כך לחוץ שידי רעדו כשמזגתי מים. הרגשתי כאילו כל העתיד של העמותה תלוי בשנייה הזו. היום אני מבין שהפחד הזה היה בדיוק מה שהייתי צריך לחוות, כי הוא לימד אותי להקשיב לא רק למילים שנאמרות, אלא גם לשקט שביניהן, ל"הקשבה השלישית" שלימדתי את עצמי לפתח.

אני נועם אבירי, ואני יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הניסיון שלי מגיע משילוב של תיאוריה מעמיקה ופרקטיקה אינטנסיבית בשטח, יחד עם תובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. לאורך השנים, זכיתי ללוות עמותות רבות לצמיחה והצלחה, אבל גם חוויתי כישלונות לא מעטים שלימדו אותי שיעורים יקרי ערך.

בעולם העסקי, מודלים פיננסיים משמשים להערכת שווי של חברות, ניתוח השקעות וקבלת החלטות אסטרטגיות. אבל מה אם נוכל להשתמש באותו כלי, עם התאמות קלות, כדי לשפר את גיוס הכספים בעמותות? זה בדיוק מה שעשיתי.

מהו אותו מודל פיננסי סודי?

המודל הזה, במקורו, נקרא "מודל DCF" (Discounted Cash Flow). בעיקרון, הוא מנסה לחזות את שווי החברה על ידי הערכת תזרימי המזומנים העתידיים שלה, בניכוי ערך הזמן של הכסף. אבל איך זה מתקשר לעמותות?

בעולם העמותות, "תזרים המזומנים" שלנו הוא בעצם התרומות שאנו צופים לקבל. "שווי החברה" הוא ההשפעה החברתית שאנו שואפים לייצר. וה"ניכוי" הוא הערכת הסיכון וחוסר הוודאות הכרוכים בגיוס הכספים.

איך מיישמים את המודל בפועל?

1. הגדרת "תזרים המזומנים" הצפוי: צרו תחזית מפורטת של התרומות שאתם מצפים לקבל בשנים הקרובות. פרקו את התרומות לפי מקורות (תורמים פרטיים, קרנות, גופים ממשלתיים וכו'). היו ריאליים. אל תבנו על ניסים.

2. הערכת "שיעור הניכיון": זה החלק הקריטי. ככל שהסיכון גבוה יותר, כך שיעור הניכיון יהיה גבוה יותר. לדוגמה, אם אתם מסתמכים על תורם גדול אחד שמממן 50% מהתקציב שלכם, שיעור הניכיון צריך להיות גבוה מאוד, כי אם התורם הזה עוזב, אתם בבעיה רצינית.

3. חישוב "השווי הנוכחי הנקי": הפחיתו את התרומות העתידיות בשיעור הניכיון המתאים. סכמו את כל התרומות המנוכות. התוצאה היא "השווי הנוכחי הנקי" של התרומות שלכם.

4. ניתוח רגישות: זה שלב קריטי. מה קורה אם התרומות יורדות ב-10%? מה קורה אם התורם הגדול עוזב? מה קורה אם שיעור הניכיון עולה? בדקו את הרגישות של המודל לשינויים בתנאים.

5. קבלת החלטות: השתמשו בתוצאות המודל כדי לקבל החלטות אסטרטגיות. האם כדאי להשקיע בגיוס תורמים חדשים כדי להקטין את התלות בתורם גדול? האם כדאי לגוון את מקורות המימון? האם כדאי להשקיע בפרויקטים עם סיכון גבוה אבל פוטנציאל השפעה גבוה?

דוגמה קונקרטית:

נניח שיש לכם עמותה שמספקת מלגות לסטודנטים. אתם צופים לגייס 100,000 ש"ח בשנה במשך 5 שנים. אבל אתם מסתמכים על קרן אחת שמממנת 80% מהתקציב. אתם מעריכים את שיעור הניכיון ב-20% (גבוה יחסית בגלל הסיכון).

השווי הנוכחי הנקי של התרומות שלכם הוא כ-300,000 ש"ח. זה אומר, שבשקלול הסיכון, התרומות העתידיות שלכם שוות היום רק 300,000 ש"ח.

ניתוח רגישות יכול להראות שאם הקרן עוזבת, השווי הנוכחי הנקי יורד בצורה דרסטית. זה צריך להדליק לכם נורה אדומה ולהניע אתכם לפעולה.

"העומק שמתחת לעומק":

המודל הזה הוא לא רק כלי פיננסי. הוא כלי חשיבתי. הוא מאלץ אותנו לחשוב על הסיכונים וההזדמנויות בצורה שיטתית. הוא מאלץ אותנו לתעדף פעולות ולמקד את המאמצים במקומות שיש להם את ההשפעה הגדולה ביותר.

אני יודע שזה נשמע קצת מורכב, אבל אני מבטיח לכם שאם תתחילו ליישם את המודל הזה, אתם תראו שיפור משמעותי בגיוס הכספים שלכם. זה לא קסם, זה פשוט חשיבה אסטרטגית. וזכרו, לפעמים ההצלחה תלויה ברגע אחד של שתיקה במקום הנכון.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

A group of people participating in an art therapy workshop, painting together and engaging in conversation.
Featured

תרפיית אמנות ככלי לחיבור רגשי עם תורמים: הסדנאות שהפכו תומכים לשותפים

גלו כיצד סדנאות תרפיה באמנות יכולות ליצור חיבור רגשי עמוק עם תורמים ולהפוך אותם לשותפים אמיתיים. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות מאחורי השיטה הייחודית.

האורות מעומעמים, צלילי מוזיקת רקע נעימים מתנגנים, וריח צבעי השמן ממלא את האוויר. לא, זו לא סדנת אמנות רגילה. זו סדנת תרפיה באמנות שאני מעביר עבור תורמים פוטנציאליים לארגונים ללא מטרות רווח. אולי זה נשמע לא שגרתי, אולי אפילו קצת מוזר, אבל תאמינו לי, זו אחת הדרכים היעילות ביותר ליצור חיבור רגשי עמוק ואמיתי עם אנשים שמחזיקים במפתח לתרומות משמעותיות.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, ובמשך שנים אני רואה איך ארגונים רבים נופלים לאותן מלכודות: פניות קרות, מצגות משמימות, וניסיונות נואשים לשכנע באמצעות נתונים סטטיסטיים. אבל האמת היא, שתורמים לא מחפשים רק מספרים. הם מחפשים משמעות. הם רוצים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, להשאיר חותם, לדעת שהכסף שלהם עושה שינוי אמיתי. והדרך הטובה ביותר להגיע ללב שלהם היא דרך הרגש.

בואו אספר לכם משהו שלא סיפרתי כמעט לאף אחד: באחת הסדנאות הראשונות שהעברתי, הייתי סקפטי בעצמי. פחדתי שזה ייראה גימיקי, לא רציני. אבל כשראיתי את העיניים של התורמים נדלקות כשהם התחילו ליצור, כששמעתי אותם חולקים חוויות אישיות ומתחברים אחד לשני ברמה עמוקה, הבנתי שיש פה משהו מיוחד. הבנתי שמצאתי דרך לפרוץ את החומות, לעקוף את הציניות, ולהגיע למה שבאמת חשוב: ללב האדם.

הסוד טמון בחוויה:

תרפיה באמנות היא הרבה יותר מציור או פיסול. זו דרך לחקור את הרגשות שלנו, לבטא את עצמנו בצורה לא מילולית, ולמצוא חיבורים חדשים לעצמנו ולסביבה שלנו. בסדנאות שאני מעביר, אני לא מלמד טכניקות ציור. אני יוצר מרחב בטוח ומזמין שבו אנשים יכולים להוריד מסכות, להשתחרר מהלחצים, ולהיות פשוט הם עצמם.

אחת הפעילויות שאני אוהב במיוחד היא "ציור משותף". אני מחלק את התורמים לזוגות ומבקש מכל זוג ליצור ציור אחד יחד, בלי לדבר. בהתחלה זה נראה להם מוזר, קצת מביך. אבל תוך כמה דקות, הם מתחילים לתקשר אחד עם השני דרך הצבעים והמכחולים. הם לומדים להקשיב, להתפשר, לעבוד ביחד. ופתאום, נוצרת ביניהם כימיה שלא הייתה קיימת קודם.

עדשת המיקרוסקופ: רגע האמת

בסדנה אחת, שמתי לב לאישה בשנות ה-50 לחייה, לבושה בחליפה מחויטת, שנראתה מאוד מאופקת ומרוחקת. היא ישבה בצד, הסתכלה על כולם, ולא השתתפה. ניגשתי אליה ושאלתי אותה אם היא מרגישה בנוח. היא אמרה שהיא לא יודעת לצייר, שהיא לא מוכשרת. אמרתי לה שזה לא משנה, שהמטרה היא לא ליצור יצירת מופת, אלא פשוט ליהנות מהתהליך.

היא היססה, ואז הסכימה לנסות. היא התחילה לשרבט קווים חסרי משמעות על הדף. אבל ככל שעבר הזמן, הקווים האלה התחילו לקבל צורה. פתאום, היא ציירה פרח. ואז עוד פרח. ובסוף, היא ציירה גן שלם. כששאלתי אותה מה היא מרגישה, היא אמרה לי שזו פעם ראשונה מזה שנים שהיא מרגישה חופשייה, שהיא מרשה לעצמה להיות יצירתית.

השיחה הזו היא לא רק אנקדוטה נחמדה. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון: איך לתרגם את המטרות הנעלות שלנו לחוויה אנושית מוחשית. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנו, כמגייסי כספים, מחליטים מה באמת חשוב - האם אנחנו מחפשים רק את הצ'ק, או שאנחנו מחפשים שותפים לדרך?

הקול הפנימי המשולב: בין ציניות לאופטימיות

"אוקיי, נועם, הבנו," אני שומע אתכם אומרים. "זה נשמע נחמד, אבל האם זה באמת עובד? האם סדנאות אמנות באמת מביאות תרומות?" התשובה היא כן. אבל לא בגלל קסם. זה עובד בגלל שזה יוצר מערכות יחסים אמיתיות. זה גורם לתורמים להרגיש מוערכים, מובנים, וחלק ממשהו חשוב.

(בראשי אני חושב: 'אל תבטיח הבטחות שווא, נועם. הם מצפים למספרים. הם צריכים הוכחות.'). "אני יכול להראות לכם גרפים, סטטיסטיקות, ושיעורי המרה," אני אומר בקול רם. "אבל האמת היא, שהערך האמיתי של הסדנאות האלה הוא לא במספרים. זה בסיפורים. זה בחיבורים. זה בשינוי התפיסה של התורמים לגבי הארגון שלכם."

פרקטל המשמעות: מהטקטי לאסטרטגי לפילוסופי

הסיפור הזה על תרפיה באמנות הוא לא רק על טקטיקה גיוס כספים. הוא משקף עיקרון עמוק יותר: אנשים תורמים לדברים שהם מרגישים אליהם חיבור רגשי. וכמגייסי כספים, התפקיד שלנו הוא לא רק לבקש כסף, אלא ליצור את החיבור הזה.

(בראשי חולפת מחשבה נוגה: 'זה נשמע יפה, אבל האם זה באמת ישים בעולם התחרותי של היום? האם יש לנו זמן לכל זה?'). ואז אני נזכר בשיחה עם תורם ותיק שלימד אותי שיעור יקר מפז: "נועם, אנשים לא תורמים לארגונים. הם תורמים לאנשים. הם תורמים לערכים. הם תורמים לחלומות."

וכדי להפוך תומכים לשותפים, עלינו להזמין אותם לחלום איתנו.

אז מה עושים עכשיו?

אני לא מצפה שתתחילו להעביר סדנאות תרפיה באמנות מחר בבוקר (אלא אם כן זה מדבר אליכם!). אבל אני כן מזמין אתכם לחשוב מחדש על הדרך שבה אתם יוצרים קשר עם תורמים. במקום לשלוח מיילים גנריים ולעשות טלפונים קרים, נסו ליצור חוויות משמעותיות שיחברו אותם ללב הפועל של הארגון שלכם.

  • חשבו על החוויות שהארגון שלכם יכול להציע: האם אתם יכולים להזמין תורמים ליום התנדבות? לסדנה מיוחדת? לסיור מאחורי הקלעים?
  • התמקדו בסיפורים: במקום להציף את התורמים בנתונים סטטיסטיים, ספרו להם סיפורים מרגשים על האנשים שהארגון שלכם עוזר להם.
  • היו אותנטיים: אל תנסו להיות מי שאתם לא. תורמים מזהים חוסר כנות מרחוק. היו פשוט אתם עצמכם, עם כל החולשות והחוזקות שלכם.

גיוס כספים הוא לא רק מקצוע, זו שליחות. ואם תזכרו את זה, תוכלו ליצור מערכות יחסים אמיתיות וארוכות טווח עם תורמים שיעזרו לכם להגשים את החלומות שלכם.

ואולי, בדרך, תגלו גם משהו חדש על עצמכם.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים, ואני מאמין שבכל אחד מאיתנו טמון הפוטנציאל לשנות את העולם. השאלה היא, מה אתם הולכים לעשות עם זה היום?