Balanced donor portfolio graphic representing diversified funding sources for non-profit organizations, promoting financial stability and resilience during crisis.
Featured

תיק תורמים מאוזן: אסטרטגיות לפיזור סיכונים והזדמנויות שהצילו ארגונים בזמן משבר

כיצד לבנות תיק תורמים מאוזן שיציל את הארגון שלך ממשבר? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את האסטרטגיות שהצילו ארגונים רבים ונותן טיפים מעשיים לבניית חוסן כלכלי.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, והבטן שלי התהפכה. לא הצלחתי להירדם. ארגון גדול, שאני מלווה אותו שנים, היה בלב סערה. תורם מרכזי הודיע על עצירת תרומות, קרן פילנטרופית שינתה את סדרי העדיפויות שלה, והייתה תחושה של חוסר וודאות מוחלטת באוויר. ישבתי בחושך, עם כוס תה קר, ושאלתי את עצמי: איפה טעינו? איך לא ראינו את זה בא?

זו לא הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי את האדמה רועדת מתחת לרגליים. אחרי 20 שנה בעולם גיוס הכספים, למדתי שמשברים הם לא "אם", אלא "מתי". אבל הפעם זה הרגיש אחרת. משהו גדול יותר השתנה. העולם הפך להיות הפכפך, לא צפוי, מורכב ומעורפל (VUCA). ארגונים שלא התכוננו – שמו את כל הביצים בסל אחד – פשוט לא שרדו.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, ומנטור לארגונים חברתיים. ראיתי הכל. הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, ותהפוכות שהפכו ארגונים על פיהם. ובמהלך השנים פיתחתי תובנה אחת מרכזית: תיק תורמים מאוזן הוא לא רק עניין של גיוון מקורות מימון. הוא עניין של הישרדות.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתך את הלקחים שלמדתי על בשרי, ואת האסטרטגיות שהצילו ארגונים רבים ממשבר. לא מדובר בפתרונות קסם, אלא בעבודה קשה, מחשבה מעמיקה, ובעיקר – מוכנות להסתכל למציאות בעיניים.

מהו תיק תורמים מאוזן, ולמה הוא קריטי בזמן משבר?

בואו נתחיל מהבסיס. תיק תורמים מאוזן הוא תמהיל של מקורות מימון שונים, המאפשר לארגון להפחית את התלות שלו בתורם יחיד או בסוג מימון מסוים. זה דומה לתיק השקעות פיננסי – ככל שההשקעות מפוזרות יותר, כך הסיכון הכולל קטן יותר.

אבל כאן נכנס העומק שמתחת לעומק. זה לא רק עניין של טבלה באקסל. זה עניין של פסיכולוגיה, של יחסים, ושל הבנה עמוקה של העולם שסביבנו. תיק תורמים מאוזן הוא שיקוף של החוסן הארגוני, של היכולת שלו להתמודד עם שינויים, ושל הביטחון שלו בעתיד.

למה זה כל כך קריטי בזמן משבר? כי משבר תמיד יפתיע אותנו. תורם גדול יכול להחליט לפרוש, קרן פילנטרופית יכולה לשנות את המדיניות שלה, משבר כלכלי יכול להקטין את התרומות באופן כללי. אם הארגון תלוי במקור מימון יחיד, הוא עלול לקרוס בן רגע.

לעומת זאת, ארגון עם תיק תורמים מגוון יכול לספוג את המכה, להתאים את עצמו, ולצאת מהמשבר מחוזק. הוא יכול להמשיך ולשרת את הקהילה שלו, למרות הקשיים.

איך בונים תיק תורמים מאוזן?

בניית תיק תורמים מאוזן היא תהליך מורכב, הדורש תכנון, השקעה, ויצירתיות. הנה כמה אסטרטגיות מפתח:

1. פילוח ומיקוד: אל תנסו לפנות לכולם. תזהו את קהלי היעד הרלוונטיים ביותר לארגון שלכם, ותתמקדו בהם. זה יכול להיות על בסיס גיל, מגדר, מצב סוציו-אקונומי, תחומי עניין, או כל קריטריון אחר שמתאים לארגון שלכם.

2. גיוון מקורות מימון: אל תסתמכו רק על תרומות פרטיות. תבדקו אפשרויות נוספות, כמו מענקים ממשלתיים, תרומות מחברות, מימון המונים, מכירת מוצרים או שירותים, או שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים.

3. טיפוח יחסים: גיוס כספים הוא קודם כל עניין של יחסים. תשקיעו זמן ומאמץ בבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. תכירו אותם, תבינו את הצרכים שלהם, ותראו להם שאתם מעריכים את התמיכה שלהם. זכרו, 'העומק שמתחת לעומק' הוא לא הכסף עצמו, אלא הקשר האנושי.

4. שקיפות ואמון: היו שקופים לגבי איך אתם משתמשים בכסף של התורמים. תספקו להם דוחות מפורטים על ההשפעה של התרומות שלהם. תראו להם שאתם ארגון אחראי ואמין, ששומר על האינטרסים שלהם.

5. חדשנות ויצירתיות: אל תפחדו לנסות דברים חדשים. תבדקו טכניקות גיוס חדשניות, כמו שימוש במדיה חברתית, יצירת אירועים וירטואליים, או פיתוח מוצרים או שירותים ייחודיים.

סיפורי הצלה – איך אסטרטגיות גיוון הצילו ארגונים:

אני רוצה לשתף אתכם בכמה סיפורים קצרים על ארגונים ששרדו משברים בזכות תיק תורמים מאוזן:

  • ארגון א': ארגון קטן שעבד עם נוער בסיכון, היה תלוי בתרומה שנתית קבועה של תורם מרכזי אחד. כשזה החליט להפסיק, הארגון היה על סף סגירה. אבל הם התעשתו, בנו אסטרטגיה לגיוס תורמים קטנים יותר דרך קמפיין דיגיטלי ממוקד, והצליחו לא רק לשרוד, אלא גם לגדול.

  • ארגון ב': ארגון גדול יותר, שהיה תלוי במימון ממשלתי, נאלץ להתמודד עם קיצוץ תקציבי משמעותי. הם פנו לקרנות פילנטרופיות, פיתחו תוכניות בתשלום, והצליחו להחליף חלק גדול מהמימון הממשלתי שאבד.

  • ארגון ג': ארגון שעסק בתחום הסביבה, היה תלוי בתרומות מתאגידים גדולים. הם החליטו ליצור קהילה של תומכים קטנים, באמצעות קמפיין מימון המונים יצירתי, שהצליח לא רק לגייס כסף, אלא גם להגביר את המודעות לפעילות שלהם.

שלושת הסיפורים האלו ממחישים נקודה חשובה: גיוון הוא לא רק עניין של מקורות מימון. הוא עניין של גמישות, של יצירתיות, ושל יכולת להסתגל לשינויים.

הצעד האלגנטי הבא שלך – מה אפשר לעשות כבר מחר בבוקר?

אני יודע שזה הרבה מידע, וזה יכול להרגיש קצת מאיים. אבל אני רוצה שתזכרו דבר אחד: כל מסע גדול מתחיל בצעד קטן.

אז מה הצעד האלגנטי הבא שלכם? מה אפשר לעשות כבר מחר בבוקר כדי להתחיל לבנות תיק תורמים מאוזן? הנה כמה רעיונות:

  • תבדקו את תיק התורמים הנוכחי שלכם: מי הם התורמים המרכזיים שלכם? כמה אתם תלויים בהם?
  • תחשבו על מקורות מימון נוספים: אילו אפשרויות נוספות קיימות עבור הארגון שלכם?
  • תתחילו לטפח יחסים עם תורמים קיימים: תקבעו איתם פגישות, תשאלו אותם מה הם חושבים, ותראו להם שאתם מעריכים את התמיכה שלהם.
  • תתחילו לחשוב על קמפיין גיוס חדש: איזה סיפור אתם רוצים לספר? למי אתם רוצים לפנות? איך אתם יכולים להפוך את הקמפיין הזה למשהו ייחודי ומושך?

בסופו של דבר, תיק תורמים מאוזן הוא לא רק עניין של כסף. הוא עניין של ביטחון, של חוסן, ושל יכולת להמשיך ולעשות את מה שאתם עושים הכי טוב – לשנות את העולם לטובה.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם במסע הזה. אם יש לכם שאלות, או אם אתם רוצים לקבל עזרה אישית, אל תהססו לפנות אליי. יחד, נבנה את העתיד של הארגון שלכם.

אני נועם אבירי, מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

Noam Aviri, leading fundraising expert in Israel, standing in front of a whiteboard with diagrams and notes on donor experience and engagement.
Featured

ישראלי יהודי בלבד: התכנון האינטגרטיבי של חוויית התורם - מסע תורם שלם ועקבי

איך לעצב חוויית תורם אינטגרטיבית ויעילה: כל הטיפים והטכניקות מנועם אבירי, מומחה גיוס כספים מוביל בישראל. למדו איך לבנות קשרים ארוכי טווח עם תורמים ולהגדיל את ההכנסות שלכם!

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקפצתי מהמיטה, מזיע כולו. חלמתי שוב על אותו חלום: אני עומד מול תורם פוטנציאלי, פותח את הפה, ולא יוצאת לי מילה. רק דממה מביכה. שנים עברו מאז הפגישה הכושלת ההיא, אבל החרדה עדיין שם. למדתי בדרך הקשה: גיוס כספים הוא לא רק מדע, הוא קודם כל אמנות של יצירת קשר אנושי. והלילה, אנחנו הולכים לצלול לעומק האמנות הזו, ולגלות איך לעצב מסע תורם שלם ועקבי בכל נקודות המגע.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לחלוק איתך את הניסיון שלי, על הכישלונות וההצלחות, ובעיקר על הדרך הארוכה שעברתי כדי להבין מה באמת עובד בגיוס כספים בישראל.

אז למה 70% מארגונים מחמיצים את ההזדמנות הגדולה ביותר בגיוס כספים? התשובה טמונה בתכנון האינטגרטיבי של חוויית התורם. במקום להתמקד רק בבקשה עצמה, עלינו לעצב מסע שלם, עקבי ומשמעותי עבור כל תורם, בכל נקודת מגע. זה לא רק אתר אינטרנט יפה או פגישה מוצלחת - זה שילוב של כל האלמנטים יחד, שיוצרים חוויה בלתי נשכחת.

אני רוצה להזמין אותך למסע הזה איתי, מסע שישנה את הדרך בה אתה חושב על גיוס כספים. לא נדבר רק על טקטיקות, אלא על פילוסופיה שלמה, על ה"למה" שמאחורי כל פעולה.

הגדרת המסגרת: מהי חוויית תורם אינטגרטיבית?

חוויית תורם אינטגרטיבית היא תפיסה הוליסטית של מסע התורם, החל מהחשיפה הראשונית לארגון ועד למעורבות ארוכת טווח. זה אומר שכל נקודת מגע - אתר האינטרנט, ניוזלטר, פגישה אישית, אירוע התרמה, דיווח השפעה - צריכה להיות מתוכננת בקפידה ומשולבת באופן עקבי, כדי ליצור חוויה חיובית, משמעותית ובלתי נשכחת עבור התורם.

העומק שמתחת לעומק: פסיכולוגיה של נתינה והבנת המניעים של התורם

השלב הראשון בתכנון חוויית תורם אינטגרטיבית הוא להבין את המניעים הפסיכולוגיים העמוקים שמניעים אנשים לתרום. דן פאליוטה, אחד המומחים המובילים בעולם בתחום גיוס הכספים, מדבר על הצורך "להצית את האש הפנימית" של התורם - לחבר אותו למטרה הגדולה יותר, לגרום לו להרגיש חלק ממשהו חשוב ומשמעותי.

שיטת הסולם הדינמי שלי עוזרת לי להבין את המניעים העמוקים של התורמים. היא מתחילה בשאלות פשוטות, כמו "מה גרם לך להתעניין בארגון שלנו?", וממשיכה לשאלות עמוקות יותר, כמו "מה הערכים החשובים לך בחיים?", או "מה היית רוצה להשאיר אחריך בעולם?".

ברגע שאנחנו מבינים את המניעים האלה, אנחנו יכולים להתאים את המסרים, את הפעילויות ואת החוויות שאנחנו מציעים לתורמים, כדי ליצור קשר רגשי חזק וארוך טווח.

  • ציטוט: "אנשים לא תורמים בגלל מה שאתם עושים, הם תורמים בגלל למה שאתם עושים." - סיימון סינק

שלב ראשון במסע: יצירת מודעות ראשונית ורושם ראשוני בלתי נשכח

הרושם הראשוני הוא קריטי. אתר האינטרנט שלך הוא חלון הראווה של הארגון. האם הוא מעביר את המסר שלך בצורה ברורה, מעוררת השראה ונגישה? האם הוא מותאם למכשירים ניידים? האם הוא קל לניווט?

הניוזלטר שלך הוא הזדמנות לשמור על קשר עם תורמים פוטנציאליים, לספר להם על ההצלחות שלך, לשתף אותם בסיפורים מרגשים, ולבקש את תמיכתם. אבל הניוזלטר שלך צריך להיות יותר מ"עלון מכירות". הוא צריך להיות מקור מידע בעל ערך, שמספק תוכן איכותי, רלוונטי ומרתק.

מה למדתי מפאנלופה ברק על כתיבה אפקטיבית? היא תמיד אמרה: "תכתבו כאילו אתם כותבים לחבר טוב". זה אומר לדבר בגובה העיניים, להיות אותנטיים, ולשתף בסיפורים אישיים.

ההקשבה השלישית: טיפוח קשר אישי ושיחות משמעותיות עם תורמים

פגישות אישיות עם תורמים הן הזדמנות לבנות קשר עמוק וארוך טווח. אבל הפגישות האלה צריכות להיות יותר מ"בקשת תרומה". הן צריכות להיות שיחה משמעותית, בה אתם מקשיבים באמת לתורם, מבינים את הערכים שלו, ומחברים אותו למטרה של הארגון.

שיטת המראה המנטלית שלי היא כלי עוצמתי להכנה לפגישות חשובות. לפני כל פגישה, אני מדמיין את עצמי יושב מול התורם, רואה את העולם מנקודת המבט שלו, ומבין את הצרכים והרצונות שלו.

  • דוגמה קונקרטית: בפגישה האחרונה שלי עם תורמת גדולה, שמתי לב שהיא מדברת הרבה על הנכדים שלה. הבנתי שהיא רוצה להשאיר אחריה מורשת חיובית עבורם. שיניתי את המסר שלי, והתמקדתי בפרויקטים של הארגון שמסייעים לילדים ונוער בסיכון. התוצאה? היא הכפילה את התרומה שלה.

מדידה והערכה: שיפור מתמיד של חוויית התורם

איך תדעו אם חוויית התורם שלכם אפקטיבית? על ידי מדידה והערכה. מעקב אחר מדדים כמו שיעור שימור תורמים, גודל תרומה ממוצע, ושביעות רצון תורמים, יכולים לתת לכם תמונה ברורה של מה עובד ומה לא.

גישת המשוב התלת-שלבית שלי היא כלי רב עוצמה לשיפור מתמיד של ביצועי צוות. היא מתחילה באיסוף משוב מהתורמים עצמם, ממשיכה באיסוף משוב מהצוות, ומסתיימת בניתוח של הנתונים והפקת לקחים.

  • נתון סטטיסטי: מחקרים מראים שאחוז שימור התורמים עולה ב-20% כאשר ארגונים מקשיבים למשוב של התורמים שלהם.

הצעד האלגנטי: כיצד ליישם את התובנות הללו בפועל?

1. מיפוי נקודות המגע: רשמו את כל נקודות המגע של התורם עם הארגון, מהחשיפה הראשונית ועד לתרומה עצמה.

2. ניתוח החוויה: בחנו כל נקודת מגע, ושאלו את עצמכם: האם החוויה חיובית, משמעותית ועקבית?

3. שיפור מתמיד: השתמשו במשוב, בנתונים ובניסיון שלכם כדי לשפר את חוויית התורם בכל נקודת מגע.

4. הטמעת שינוי תרבותי: החדירו את החשיבה האינטגרטיבית בכל רבדי הארגון.

והנה מה שגיליתי: לפעמים ההצלחה תלויה ברגע אחד של שתיקה במקום הנכון. ברגע הזה, אתה מקשיב באמת לתורם, ואתה שומע את מה שהוא לא אומר במילים.

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, ואני מזמין אתכם לחשוב מחדש על הדרך שבה אתם מגייסים כספים. אל תתמקדו רק בטקטיקות, אלא בפילוסופיה. אל תתמקדו רק בתרומה, אלא בחוויה.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות כבר מחר בבוקר כדי לשפר את חוויית התורם שלכם?

*

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", אשר סייעו לארגונים רבים להכפיל את ההכנסות שלהם ולבנות קשרים ארוכי טווח עם תורמים. מושפע רבות מדן פאליוטה ופנלופה ברק.

A group of people smiling and collaborating around a table, symbolizing a community of supporters.
Featured

מבניית רשימה לבניית קהילה: המודל האסטרטגי שיהפוך תורמים לשותפים

גלו את המודל האסטרטגי לבניית קהילת תומכים אמיתית במקום רשימת תורמים בלבד. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות להפיכת תורמים לשותפים.

השעה הייתה 10:17 בבוקר, ואני עמדתי מול לוח המודעות של הארגון. שמות של תורמים, סכומים, גרפים של עליות וירידות. אבל משהו הרגיש לי לא נכון. זה לא היה רק גיוס כספים - זה היה ניסיון לבנות משהו עמוק יותר, קהילה. ואז הבנתי: אנחנו מתייחסים לתורמים כמו אל כספומט, לא כמו אל אנשים. כאן התחיל המסע שלי ליצירת מודל חדש, מודל שמחבר לבבות לפני שהוא מחבר חשבונות בנק.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, למדתי שהכסף הוא רק תוצר לוואי של משהו גדול יותר. בניית קהילה, זה שם המשחק.

מה הבעיה ברשימת תורמים? היא חסרת נשמה!

רשימת תורמים היא אוסף של שמות ומספרים. קהילה היא אוסף של אנשים עם ערכים משותפים. ההבדל הוא תהומי. רשימה לא נאמנה לך כשקשה, קהילה מגבה אותך. רשימה לא מספרת את הסיפור שלך הלאה, קהילה היא השגרירה הכי טובה שלך.

מה הופך רשימת תורמים לקהילה תומכת? עקרון שלושת ה"א":

  • אותנטיות: אנשים רוצים להתחבר למשהו אמיתי. תהיו שקופים, שתפו את האתגרים, אל תנסו להיות מושלמים.
  • אכפתיות: אל תראו בתורמים רק מקור כסף. תתעניינו בהם, הקשיבו להם, תנו להם להרגיש חלק מהמשפחה.
  • אחריות: תנו לתורמים תפקיד משמעותי. תנו להם להשפיע על הארגון, תנו להם להיות חלק מההצלחה (וגם מהכישלון, לפעמים).

מודל המעגלים המתרחבים: תורם אחד מביא חמישה, חמישה מביאים עשרים וחמישה...

אחד המודלים שאני משתמש בהם הוא "מודל המעגלים המתרחבים". המודל מתבסס על הרעיון שכל תורם הוא צומת של קשרים. במקום לפנות לאנשים זרים, תתחילו עם התורמים הקיימים. תבקשו מהם להכיר לכם את החברים שלהם, את המשפחה שלהם, את הקולגות שלהם. אתם לא רק מגייסים תורמים, אתם מגייסים שגרירים.

"שיטת הסולם הדינמי": איך לגרום לתורם לתרום יותר, אבל מתוך רצון אמיתי?

השיטה הזו מתמקדת בהעלאת תורמים במדרגות התרומה. לא מדובר בלחץ, אלא בהצגת הזדמנויות. תתחילו בתרומה קטנה, תוכיחו שאתם ראויים לאמון, ואז תציעו להם לתרום יותר. אבל תמיד, מתוך מקום של כבוד ואכפתיות.

"המפה הרגשית של התורם": מה באמת מניע אנשים לתרום?

לפעמים, הסיבה שאנשים תורמים היא לא הסיבה שהם מספרים לכם. תנסו להבין מה באמת מניע אותם. האם זה הרצון לעזור? האם זה הצורך להרגיש משמעותיים? האם זה הרצון להיות חלק ממשהו גדול יותר? ברגע שתבינו את זה, תוכלו להתאים את המסר שלכם, ולגייס אותם ללב הקהילה.

למה זה כל כך קשה לבנות קהילה? הפחד מדחייה, והצורך בשליטה.

אני יודע בדיוק איך זה מרגיש לפחד לדבר עם תורמים. זה מפחיד, זה חושף אותך, זה שם אותך במקום פגיע. אבל האמת היא, שרוב האנשים רוצים לעזור. הם פשוט צריכים שתאפשרו להם. תורידו את החומות, תהיו אמיתיים, ותראו איך הקסם קורה.

מה השלב הבא? תתחילו לדבר עם התורמים שלכם. לא על כסף, אלא על חלומות.

אני מזמין אתכם להתחיל עוד היום. תתקשרו לתורם, לא כדי לבקש כסף, אלא כדי לשאול מה שלומו. תזמינו אותו לקפה, תשאלו אותו מה החלומות שלו, תראו לו שאתם רואים אותו כאדם, לא כמקור כסף. זה הצעד הראשון לבניית קהילה אמיתית.

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים ובניית קהילות תומכות. אחרי שנים של ניסיון, גיליתי שהסוד האמיתי הוא לא בגיוס כספים, אלא בגיוס לבבות. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי, ופיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". המטרה שלי היא לעזור לארגונים להפוך רשימת תורמים לקהילה תומכת, ולגייס לא רק כסף, אלא גם שותפים אמיתיים.

אז אני משאיר אתכם עם השאלה הזו: איזה צעד אתם הולכים לעשות היום כדי להפוך את רשימת התורמים שלכם לקהילה תומכת?

A person climbing a dynamic ladder with goals listed on each step, symbolizing the method for setting challenging yet realistic goals in fundraising.
Featured

המודל האסטרטגי לניהול יעדים: השיטה שפיתחנו לקביעת מטרות מאתגרות אך ריאליסטיות

למדו את המודל האסטרטגי לניהול יעדים שפיתחנו לקביעת מטרות מאתגרות אך ריאליסטיות בגיוס כספים. טיפים מעשיים ושיטות מוכחות מאת נועם אבירי.

השעה הייתה 06:17 בבוקר, השעון המעורר צלצל ואני כבר ער. לא בגלל השעון, אלא בגלל המחשבות שלא נתנו לי מנוח כל הלילה. מחר ישיבת הנהלה, והנתונים של הרבעון האחרון פשוט לא מספיקים. לא הגענו ליעדים. מה שאף אחד לא יודע, זה שמאחורי הנתונים האלה מסתתר מאבק פנימי שאני מנהל כבר חודשים - איך להציב יעדים מאתגרים מספיק כדי להניע את הצוות, אבל ריאליסטיים מספיק כדי לא לשחוק אותם. זהו סיפור על מודל שפיתחתי, על כישלונות שליוו אותו ועל הדרך שבה הוא עזר לי ולצוותים רבים להגיע ליעדים שלא האמנו שנגיע אליהם.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של ליווי ארגונים ללא מטרות רווח בגיוס כספים, ראיתי כמעט כל טעות אפשרית שניתן לעשות בתהליך קביעת היעדים. מהניסיון הזה צמח מודל חדש שמשלב תובנות מעולם הניהול, הפסיכולוגיה והניסיון המעשי בשטח. אני רוצה לחלוק אתכם את השיטה שפיתחנו, כי אני מאמין שהיא יכולה לשנות את האופן שבו אתם קובעים יעדים בארגון שלכם.

מדוע כל כך קשה לקבוע יעדים ריאליסטיים ומאתגרים?

הבעיה היא שקביעת יעדים היא לא מדע מדויק. יש בה שילוב של ניתוח נתונים, הערכת פוטנציאל, אינטואיציה, וקצת מזל. רוב הארגונים נופלים לאחת משתי מלכודות:

  • יעדים קלים מדי: הם לא מניעים את הצוות, יוצרים שאננות, ובסופו של דבר מפספסים פוטנציאל אמיתי.
  • יעדים קשים מדי: הם שוחקים את הצוות, יוצרים תסכול, ובסופו של דבר מובילים לכישלון ולתחושת חוסר אונים.

אני זוכר פעם אחת, ארגון קטן שאותו ליוויתי החליט להכפיל את יעד הגיוס שלו פי שלושה. הנימוק היה "להגדיל את הראש". תוך חודשיים, רוב הצוות התפטר, והארגון כמעט קרס. השיעור שלמדתי אז היה חד וברור: יעדים מוגזמים הם מתכון לאסון.

שיטת הסולם הדינמי: המודל שלנו לקביעת יעדים מאתגרים אך ריאליסטיים

פיתחנו שיטה שמבוססת על ארבעה עקרונות מרכזיים:

1. הבנת העומק שמתחת לעומק:

מה זה אומר? אל תסתפקו בניתוח שטחי של הנתונים. חפשו את המגמות הסמויות, את הפוטנציאל הלא ממומש, ואת הסיבות האמיתיות להצלחות ולכישלונות.

איך עושים את זה? ערכו ראיונות עומק עם אנשי הצוות, נתחו דוחות היסטוריים, וקיימו דיונים פתוחים על האתגרים וההזדמנויות.

דוגמה: אם קצב הגידול בתרומות קטן בשנה האחרונה, אל תניחו שהבעיה היא רק בשיווק. בדקו האם יש בעיות בתקשורת עם התורמים, האם התוכן רלוונטי, או האם יש תחושה שהארגון לא אפקטיבי.

2. מיפוי השטח:

מה זה אומר? קבעו את נקודת ההתחלה שלכם בצורה מדויקת. זהו את המשאבים הזמינים, את החוזקות והחולשות של הצוות, ואת ההזדמנויות והאיומים בשוק.

איך עושים את זה? ערכו ניתוח SWOT (חוזקות, חולשות, הזדמנויות, איומים), קבעו את מדדי הביצוע המרכזיים (KPIs), ועקבו אחריהם באופן קבוע.

דוגמה: אם אתם רוצים להגדיל את מספר התורמים החדשים, בדקו קודם כל כמה תורמים חדשים גייסתם בשנה האחרונה, מה העלות לגיוס תורם חדש, ומה שיעור הנטישה של תורמים.

3. בניית סולם דינמי:

מה זה אומר? קבעו יעדים שמתקדמים בהדרגה, כמו טיפוס על סולם. כל שלב בסולם צריך להיות מאתגר, אבל בהישג יד.

איך עושים את זה? חלקו את היעד השנתי ליעדים רבעוניים וחודשיים. קבעו יעדים "מינימליים", "ריאליסטיים" ו"מאתגרים" לכל תקופה.

דוגמה: אם היעד השנתי הוא לגייס 100,000 ש"ח, קבעו יעדים כמו: מינימום 20,000 ש"ח ברבעון, ריאליסטי 25,000 ש"ח ומאתגר 30,000 ש"ח.

4. הקשבה השלישית:

מה זה אומר? הקשיבו לא רק למה שאנשי הצוות אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים. שימו לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, ולתחושות שלהם.

איך עושים את זה? קיימו פגישות אישיות עם אנשי הצוות, שאלו שאלות פתוחות, והיו אמפתיים לצרכים שלהם.

דוגמה: אם אתם שומעים שאנשי הצוות מתלוננים על עומס עבודה, אל תתעלמו מזה. בדקו האם יש צורך בתוספת כוח אדם, האם יש צורך בשיפור תהליכי עבודה, או האם יש צורך בהגדרת מחדש של סדרי עדיפויות.

מבנה "ההתפכחות החיובית":

פעם חשבתי שיעדים צריכים להיות גבוהים ככל האפשר, כדי להוציא את המקסימום מהצוות. אבל אחרי כמה כישלונות צורבים, הבנתי שיעדים מוגזמים הם מתכון לשחיקה ולתסכול. הגישה החדשה שאני מציע משלבת בין יעדים מאתגרים ליעדים ריאליסטיים, תוך התחשבות בצרכים של הצוות ובמשאבים הזמינים. ההשפעה המעשית של השינוי בתפיסה הזה היא עלייה במוטיבציה, שיפור בביצועים, ויצירת סביבת עבודה חיובית ויעילה יותר.

העומק שמתחת לעומק: פסיכולוגיה של יעדים

יעדים הם לא רק מספרים. הם משפיעים על המוטיבציה, על הביטחון העצמי ועל תחושת המסוגלות של אנשי הצוות. מחקרים בפסיכולוגיה חיובית מראים שיעדים מאתגרים אך ריאליסטיים מעוררים תחושת זרימה (flow), שהיא מצב של ריכוז עמוק והנאה מהעשייה. מצד שני, יעדים מוגזמים עלולים לגרום לתחושת חוסר אונים (learned helplessness), שבה אנשי הצוות מוותרים מראש על ניסיון להשיג את היעד.

הקול הפנימי המשולב:

"אוקיי, נועם, זה נשמע טוב בתיאוריה," אתם בטח חושבים לעצמכם. "אבל איך מיישמים את זה בפועל?" אני יודע, קל לדבר, קשה לבצע. לכן, אני רוצה לתת לכם כמה טיפים מעשיים:

"אל תפחדו לשנות את היעדים: העולם משתנה כל הזמן, והיעדים שלכם צריכים להיות דינמיים. אם אתם רואים שהיעד לא ריאלי, אל תהססו לשנות אותו."

"תנו לאנשי הצוות להשתתף בתהליך קביעת היעדים: זה מגביר את תחושת השייכות והמחויבות שלהם."

"תחגגו הצלחות קטנות: זה מחזק את המוטיבציה ומעודד המשך עבודה קשה."

מה הלאה? הצעד האלגנטי הבא שלך

אז, איזה יעד "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע? תזכרו, גם המסע הארוך ביותר מתחיל בצעד אחד קטן. אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות שלכם ובתובנות שלכם. ביחד, נוכל ליצור עולם גיוס כספים אפקטיבי ואנושי יותר.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור לגיוס כספים וארגונים ללא מטרות רווח, משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני כאן כדי לעזור לכם להגיע ליעדים שלכם, תוך שמירה על איזון בין אתגר וריאליות.