A picture of Noam Aviri, smiling warmly, possibly in an office setting or giving a presentation, to convey expertise and approachability.
Featured

הפסיכולוגיה הסודית של תרומות: איך לגרום לתורמים להרגיש את הלמה - והכסף יבוא

גלו את הפסיכולוגיה מאחורי הנתינה! נועם אבירי חושף את המניעים העמוקים של תורמים וכיצד לבנות קשרים משמעותיים שמניעים תרומות.

השעה הייתה 11 בלילה, והאור כבה במסדרונות המשרדים, חוץ מחלון אחד קטן בקצה. שם ישבתי, מול מסך המחשב, מנסה להבין מה לעזאזל השתבש. חודש שלם של פגישות, מצגות, טלפונים - והיעד לגיוס כספים לרבעון פשוט לא זז. הרגשתי כמו שחקן כדורגל שמגיע לבד מול השוער, בועט - והכדור עף ליציע.

אבל אז, אחרי כוס קפה רביעית, משהו קרה. התחלתי לחשוב לא על המספרים, אלא על האנשים. לא על ה"מה" אנחנו צריכים, אלא על ה"למה" הם צריכים לתת. באותו לילה, מתוך תסכול טהור, התחלתי לנסח מחדש את הגישה שלי לגיוס כספים. ומה שגיליתי שינה את כללי המשחק.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, וב-15 השנים האחרונות ראיתי הכל. הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, ותובנות ששווה זהב. אספר לכם על הפעם הראשונה שפגשתי תורם פוטנציאלי חשוב. הייתי כל כך לחוץ שידי רעדו כשמזגתי לו מים. היום אני מבין שהפחד הזה היה שיעור חשוב: התורם לא מחפש את המגייס המושלם, אלא את האדם שבאמת מאמין במה שהוא עושה.

אבל מה באמת גורם לאנשים לתרום? לא מדובר רק בנדיבות, או ברצון לעשות טוב. מדובר בפסיכולוגיה עמוקה יותר, במסע רגשי שמתחיל הרבה לפני הפגישה הראשונה. בואו נצלול לעומק ונגלה את הסודות שמאחורי הנתינה.

העומק שמתחת לעומק: למה אנשים באמת תורמים?

שכחו לרגע מהמצגות המושקעות ומהנתונים הסטטיסטיים. גיוס כספים אמיתי מתחיל בהבנה של המניעים הפסיכולוגיים העמוקים ביותר של התורם. אני קורא לזה "העומק שמתחת לעומק".

  • הצורך בחיבור: אנשים מחפשים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, קהילה או מטרה. התרומה היא דרך להתחבר לערכים שלהם ולתרום לשינוי חיובי בעולם.
  • הצורך במשמעות: כולנו רוצים להרגיש שהחיים שלנו משמעותיים. תרומה מאפשרת לנו להשאיר חותם ולהרגיש שאנחנו עושים משהו חשוב.
  • הצורך בהכרה: כן, גם זה חלק מהעניין. אנשים רוצים להרגיש מוערכים על הנתינה שלהם. הכרה אמיתית (לא רק תודה פורמלית) יכולה לעודד תרומות נוספות.

כדי להמחיש זאת, אספר לכם על פגישה שניהלתי עם תורם פוטנציאלי לארגון העוסק בתמיכה בנוער בסיכון. ישבנו בחדר ישיבות מפואר, דיברנו על מספרים, על תוכניות, על השפעה. אבל משהו לא הסתדר. התורם נראה מרוחק, לא מחובר.

ואז, ברגע ספונטני, שאלתי אותו: "מה הסיפור שלך? מה גורם לך לקום בבוקר?"

הוא הביט בי לרגע, מופתע. ואז, הוא התחיל לספר על הילדות הקשה שלו, על הקשיים שהוא חווה, על האנשים שעזרו לו בדרך. פתאום, הכל התחבר. הארגון שלנו, הנוער בסיכון - זה היה הסיפור שלו, הדרך שלו להחזיר חוב לחברה.

וזה, חברים, ההבדל בין מגייס כספים שמקבל צ'ק, למגייס כספים שיוצר מערכת יחסים.

שיטת הסולם הדינמי: איך להוביל תורם מהצ'ק הראשון לתרומה משמעותית

אחרי שהבנו את ה"למה", מגיע ה"איך". פיתחתי מתודולוגיה שאני קורא לה "שיטת הסולם הדינמי". במקום לנסות לקפוץ ישר לתרומה גדולה, אנחנו מתחילים בקטן, ובונים את הקשר עם התורם שלב אחרי שלב.

1. שלב ההיכרות: מתחילים בשיחה קצרה, בפגישה לא מחייבת, באירוע קטן. המטרה היא ליצור קשר ראשוני וללמוד על התורם.

2. שלב החיבור: מזמינים את התורם לפעילות קטנה של הארגון, נותנים לו הזדמנות לראות את העבודה שלנו מקרוב.

3. שלב המעורבות: מבקשים מהתורם עזרה קטנה - ייעוץ, חיבור לאיש קשר, תרומה של זמן או משאבים.

4. שלב הנתינה: אחרי שבנינו את הקשר, אפשר לבקש תרומה כספית. אבל גם כאן, מתחילים בסכום קטן, ובונים את התרומה לאורך זמן.

5. שלב השגרירות: בשלב הזה, התורם הופך לשגריר של הארגון, עוזר לגייס תורמים נוספים, תומך בפעילות שלנו באופן פעיל.

שיטה זו עובדת כי היא מבוססת על אמון. אנחנו לא מבקשים מהתורם לתת לנו הכל בבת אחת, אלא מזמינים אותו למסע משותף.

אני זוכר מקרה של תורם שהתחיל בתרומה קטנה של 500 ש"ח. אחרי שנה של מעורבות פעילה, הוא הפך לתורם מרכזי התורם עשרות אלפי שקלים בשנה. הוא סיפר לי פעם: "אני לא תורם רק כסף, אני תורם את הלב שלי".

הקשבה השלישית: מה התורם באמת אומר?

תקשורת היא מפתח לגיוס כספים מוצלח, אבל לא מדובר רק במה שאנחנו אומרים, אלא גם במה שאנחנו שומעים. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים.

  • הקשבה ראשונה: הקשבה למילים עצמן, למידע שמספק התורם.
  • הקשבה שנייה: הקשבה לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרגשות שמבטא התורם.
  • הקשבה שלישית: הקשבה לצרכים, לערכים, לסיפור האישי של התורם.

לדוגמה, אם תורם אומר "אני אשקול את ההצעה שלכם", זה יכול להיות שהוא באמת מתכוון לזה. אבל זה יכול להיות גם שהוא מנסה להתחמק, או שהוא זקוק למידע נוסף. ההקשבה השלישית תעזור לכם להבין מה באמת קורה.

אני זוכר פגישה עם תורם שחזר ואמר "אני עסוק, אני עסוק". בהתחלה, חשבתי שהוא מנסה לדחות אותי. אבל אז הקשבתי לעומק. הבנתי שהוא לא עסוק במובן הרגיל של המילה, אלא שהוא מפחד להתחייב, שהוא לא בטוח אם הוא יכול לעמוד בהבטחות שלו.

אחרי שהבנתי את זה, שיניתי את הגישה שלי. במקום ללחוץ עליו לתרום סכום גדול, הצעתי לו להתחיל בתרומה קטנה, בפעילות התנדבותית, במשהו שהוא יכול לעמוד בו. וזה עבד. הוא הרגיש בטוח יותר, מחובר יותר, וסופו של דבר תרם סכום משמעותי.

הצעד האלגנטי: איך להשיג את המקסימום במינימום מאמץ

גיוס כספים יכול להיות מתיש. טלפונים, פגישות, מצגות - זה יכול לגזול אנרגיה רבה. אבל זה לא חייב להיות ככה. אני מאמין ב"צעד האלגנטי" - הפעולה המדויקת שמשיגה את המקסימום במינימום מאמץ.

  • התמקדו בתורמים הנכונים: 80% מהמאמצים שלכם צריכים להיות מופנים ל-20% מהתורמים שיכולים להביא את התרומה הגדולה ביותר.
  • תכננו את הפעולות שלכם: לפני כל שיחה או פגישה, תחשבו מה אתם רוצים להשיג, מה הצעד הבא, ואיך אתם מתכוונים להניע את התורם לפעולה.
  • תשתמשו בטכנולוגיה: יש היום כלים רבים שיכולים לעזור לכם לייעל את העבודה שלכם - תוכנות לניהול תורמים, כלי אוטומציה, פלטפורמות דיגיטליות.
  • תלמדו מטעויות: אל תפחדו להיכשל. כל כישלון הוא הזדמנות ללמוד ולהשתפר. תנתחו את הטעויות שלכם, תלמדו מהן, ותשתמשו בהן כדי להצליח בפעם הבאה.

אני זוכר פעם שהייתי צריך לגייס סכום גדול של כסף תוך זמן קצר. הייתי לחוץ, עבדתי מסביב לשעון, הרגשתי שאני עומד להתמוטט. ואז הבנתי שאני עובד קשה מדי. במקום להשקיע את הזמן שלי בפגישות עם תורמים חדשים, החלטתי להתמקד בתורמים הקיימים, אלו שכבר תמכו בארגון בעבר.

התקשרתי אליהם, סיפרתי להם על הצורך הדחוף, ביקשתי מהם לעזור לי. ומה שקרה היה מדהים. הם נענו לקריאה שלי, תרמו סכומים גדולים, וסייעו לי להשיג את היעד בזמן.

למדתי באותו יום שיעור חשוב: גיוס כספים הוא לא רק עבודה קשה, אלא גם עבודה חכמה.

המראה הכפולה: לראות את עצמכם דרך עיני התורם

לסיום, אני רוצה לדבר על נקודה חשובה במיוחד - אמפתיה. היכולת לראות את העולם מנקודת מבטו של התורם, להבין את הצרכים שלו, את הרצונות שלו, את הפחדים שלו. אני קורא לזה "המראה הכפולה".

  • שאלו את עצמכם: מה מניע את התורם? מה חשוב לו? מה הוא מחפש?
  • התעניינו באמת בתורם: אל תתייחסו אליו רק כאל מקור מימון. תראו אותו כאדם, עם סיפור אישי, עם רגשות, עם חלומות.
  • התאימו את המסר שלכם לתורם: אל תשתמשו במסר גנרי. תנסחו את המסר שלכם כך שהוא יתאים לערכים ולצרכים של התורם.

אני זוכר פעם שהכנתי מצגת לתורם פוטנציאלי עשיר במיוחד. המצגת הייתה מושקעת, עם נתונים סטטיסטיים, עם תמונות מרהיבות, עם הכל. אבל התורם לא התרשם. הוא הביט בי במבט קר ואמר: "אני לא מבין מה אתם רוצים ממני".

הייתי מתוסכל. השקעתי כל כך הרבה זמן ומאמץ, וזה לא עבד. ואז הבנתי שעשיתי טעות. התמקדתי במה שאני רוצה להגיד, ולא במה שהתורם רוצה לשמוע.

במקום להתייאש, החלטתי לנסות משהו אחר. נפגשתי עם התורם שוב, הפעם בלי מצגת, בלי נתונים סטטיסטיים, בלי כלום. פשוט ישבתי מולו ושאלתי אותו: "מה חשוב לך? מה אתה רוצה להשיג בעולם?"

הוא התחיל לספר לי על החלומות שלו, על השאיפות שלו, על הרצון שלו להשאיר חותם בעולם. הקשבתי לו בעיון, התעניינתי באמת במה שהוא אמר.

ואז, כשסיימתי להקשיב, סיפרתי לו על הארגון שלנו, ואיך אנחנו יכולים לעזור לו להגשים את החלומות שלו. והפעם, זה עבד. התורם התרגש, הוא הרגיש שאנחנו מבינים אותו, שאנחנו חולקים את אותם ערכים.

הוא תרם לנו סכום עצום של כסף, והפך לשותף אמיתי שלנו.

אז מה הלאה?

גיוס כספים הוא לא רק עבודה, אלא שליחות. זו הזדמנות לעשות טוב בעולם, להשפיע על חייהם של אנשים, ולבנות עתיד טוב יותר לכולנו. אם תזכרו את העקרונות האלה - את העומק שמתחת לעומק, את שיטת הסולם הדינמי, את ההקשבה השלישית, את הצעד האלגנטי, ואת המראה הכפולה - אני מבטיח לכם שתצליחו לגייס יותר כסף, ליצור קשרים חזקים יותר, ולהגשים את החלומות שלכם.

אבל זה רק הצעד הראשון. האתגר האמיתי הוא להפוך את התובנות האלה לפעולה. אז קחו את מה שלמדתם היום, ותתחילו ליישם אותו כבר מחר. התקשרו לתורם, קבעו פגישה, הקשיבו לעומק, ותראו מה קורה.

ובעיקר, אל תשכחו ליהנות מהדרך. גיוס כספים יכול להיות מאתגר, אבל הוא גם יכול להיות מספק. אם תעשו את זה באהבה, בתשוקה, ובאמונה, אני מבטיח לכם שתגיעו למקומות מדהימים.

רציתי לשתף אתכם במשהו שהטריד את מנוחתי השבוע: האם אנחנו כמגייסי כספים באמת מבינים את המשקל העצום שיש לנו על כתפינו? אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ואני מאמין שהתשובה טמונה בחיבור האמיתי שלנו ל"למה" של הנתינה.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

A diverse team of fundraisers celebrating a successful campaign with smiles and high-fives, surrounded by fundraising materials.
Featured

חגיגת ההצלחות: מערכת הוקרה שמחזקת מוטיבציה פנימית - גם בתקופות משבר

מערכת הוקרה והכרה שמחזקת מוטיבציה פנימית אצל מגייסי כספים - גם בתקופות משבר. טיפים וכלים מעשיים מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

השבוע, ישבתי לקפה עם גילה, מנכ"לית של עמותה מדהימה שעוזרת לנוער בסיכון. גילה הייתה מרוסקת. היא סיפרה לי שהיא עומדת לאבד שני מגייסי כספים מנוסים, והיא לא מבינה למה. "המשכורות טובות, התנאים מעולים, והמשמעות של העבודה היא עצומה", היא אמרה לי, "מה עוד הם רוצים?".

נשמתי עמוק. אני יודע בדיוק מה הם רוצים. הם רוצים הכרה. הם רוצים להרגיש שהם משפיעים. הם רוצים לדעת שהעבודה הקשה שלהם נראית. וברוב הארגונים, הדבר הזה פשוט לא קורה.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, וב-15 השנים האחרונות ליוויתי מאות ארגונים ועזרתי להם לבנות מערכות גיוס כספים מצליחות. גיליתי שהסוד להצלחה לא טמון רק בטכניקות גיוס מתקדמות או אסטרטגיות שיווק מתוחכמות. הסוד טמון בבניית תרבות של הוקרה והערכה בתוך הארגון. תרבות שמזינה את המוטיבציה הפנימית של צוות גיוס הכספים ומאפשרת לו לפרוח.

במאמר הזה, אני רוצה לחשוף בפניכם את מערכת ההוקרה וההכרה שפיתחתי, ואשר יכולה לחזק את המוטיבציה הפנימית של צוות גיוס הכספים שלכם, גם בתקופות משבר. לא מדובר בעוד רשימה של טיפים שחוקים על "מילים טובות". מדובר במערכת שלמה שמשלבת פסיכולוגיה של נתינה, טכניקות תקשורת מתקדמות, והבנה עמוקה של הצרכים האמיתיים של מגייסי כספים.

השיטה שלי, 'הסולם הדינמי', מתחילה בהבנת העומק שמתחת לעומק – למה אנשים תורמים? האם זה רק נתינה אלטרואיסטית? ממש לא. לעיתים קרובות יש צורך להצדיק את ערכיו של התורם, להרגיש שייכות, להרגיש חשובים.

אבל לפני שאצלול לפרטים, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קצר.

הסיפור מאחורי המערכת: מכישלון להצלחה מסחררת

לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון גדול שסבל מתחלופה גבוהה מאוד של מגייסי כספים. הצוות היה מתוסכל, המוטיבציה הייתה בשפל, ויעדי הגיוס לא הושגו. ניסיתי הכל: סדנאות גיוס מתקדמות, תמריצים כספיים, ואפילו "יום כיף" בספא. שום דבר לא עבד.

בשלב מסוים, הרמתי ידיים. הרגשתי שאני נכשל. ואז, בשיחה אקראית עם אחד המגייסים שעזבו, הבנתי את הבעיה האמיתית. הוא אמר לי: "נועם, אנחנו לא מרגישים שרואים אותנו. אנחנו עובדים קשה, מביאים כסף לארגון, אבל אף אחד לא אומר תודה אמיתית. אנחנו מרגישים כמו מכונות".

הדברים שלו הידהדו לי בראש. הבנתי ששכחתי את הדבר הכי בסיסי: את הצורך האנושי בהכרה והערכה. החלטתי לעשות שינוי דרסטי. בניתי מערכת הוקרה והכרה מקיפה, שכללה לא רק מילים טובות, אלא גם פעולות קונקרטיות שמשקפות את הערך של צוות גיוס הכספים.

תוצאות השינוי היו מדהימות. תוך שנה אחת, הצלחנו להוריד את שיעור התחלופה למינימום, להעלות את המוטיבציה של הצוות לרמות שלא הכרנו, ולהגדיל את ההכנסות של הארגון ביותר מ-30%.

מה הסוד? המערכת לא התמקדה רק בהישגים כספיים, אלא גם במאמץ, ביצירתיות, וביכולת להתמודד עם אתגרים. היא לא הסתכמה רק בטקסים שנתיים, אלא גם בביטויים קטנים של הכרה ביומיום. היא לא הייתה רק מלמעלה למטה, אלא גם מלמטה למעלה – אפשרנו לצוות להוקיר אחד את השני.

אז בואו נצלול פנימה.

עקרונות המפתח של מערכת ההוקרה וההכרה

1. הכרה צריכה להיות ספציפית ואותנטית: אל תסתפקו במילים כלליות כמו "עבודה טובה". תנו פידבק ספציפי על מה שעשה המגייס בצורה טובה, ואיך זה השפיע על הארגון. לדוגמה: "השיחה שלך עם התורם מר כהן הייתה מצוינת. הצלחת לבנות איתו קשר אישי ולשכנע אותו להגדיל את התרומה שלו ב-20%. זה עזר לנו להשיג את היעד החודשי שלנו!". זכרו תמיד את "ההקשבה השלישית" – הקשבה למה שלא נאמר במילים.

2. תדירות גבוהה של הכרה חשובה יותר מטקסים מפוארים: אל תחכו לסוף השנה כדי להוקיר את הצוות שלכם. תמצאו דרכים קטנות להראות הערכה על בסיס יומיומי או שבועי. זה יכול להיות מייל קצר, שיחת טלפון, או אפילו פתק תודה על שולחן העבודה. למדו לעשות את "הצעד האלגנטי", פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

3. הכרה צריכה להיות מותאמת אישית: לכל מגייס יש צרכים ורצונות שונים. חלקם יעריכו תמריצים כספיים, אחרים יעדיפו הכרה פומבית, ואחרים יסתפקו במילה טובה מהמנהל. תנסו להבין מה מניע כל אחד מחברי הצוות שלכם, ותתאימו את ההוקרה בהתאם. השתמשו ב-"מפה הרגשית של התורם" כדי להבין מה מניע אותם.

4. אפשרו לצוות להוקיר אחד את השני: אל תגבילו את ההכרה רק למנהלים. תנו לצוות כלים להוקיר אחד את השני על עזרה, תמיכה, ושיתוף פעולה. זה יכול להיות באמצעות מערכת "תודה" פנימית, או פשוט על ידי עידוד של מילים טובות בין חברי הצוות.

5. תחגגו גם כישלונות: גיוס כספים הוא תחום מלא בדחיות ואכזבות. חשוב לחגוג לא רק את ההצלחות, אלא גם את המאמץ, הלמידה, והצמיחה שנובעים מהכישלונות. תצרו תרבות שבה מותר לטעות, ללמוד, ולצמוח. נסו את "שיטת המראה המנטלית" – התכוננו לשיחה הקשה מראש, תאמנו מה תגידו ואיך תגיבו.

כלים מעשיים ליישום מערכת ההוקרה

  • "פינת ההצלחות": פינה פיזית או וירטואלית שבה חוגגים את ההצלחות של הצוות. זה יכול להיות לוח מודעות, קבוצת וואטסאפ, או אפילו ערוץ סלאק ייעודי.

  • "פרס המגייס המצטיין": פרס חודשי או רבעוני שניתן למגייס שהצטיין בתחום מסוים. הפרס לא חייב להיות יקר – הוא יכול להיות גם תעודת הוקרה, ארוחת צהריים עם המנהל, או אפילו יום חופש נוסף.

  • "מעגל ההוקרה": פגישה שבועית או חודשית שבה כל חבר צוות משתף בהצלחה קטנה או גדולה שהשיג, ומקבל משוב חיובי מחברי הצוות.

  • "משוב 360": תהליך שבו כל מגייס מקבל משוב מהמנהל, מחברי הצוות, ומאנשי קשר נוספים בארגון. זה מאפשר לו לקבל תמונה מלאה על החוזקות והחולשות שלו, ולצמוח בצורה משמעותית. השתמשו ב-"גישת המשוב התלת-שלבית" כדי לוודא שהמשוב יעיל ומשפר את הביצועים.

  • "פיתוח אישי": השקיעו בפיתוח האישי של חברי הצוות. שלחו אותם לקורסים, סדנאות, או כנסים בתחום גיוס הכספים. זה לא רק ישפר את היכולות שלהם, אלא גם יראה להם שאתם מעריכים את הצמיחה המקצועית שלהם.

סיכום: השקעה בהון האנושי היא ההשקעה הטובה ביותר

מערכת הוקרה והכרה אינה רק "בונוס" נחמד – היא כלי אסטרטגי שיכול לשפר את הביצועים של צוות גיוס הכספים שלכם בצורה משמעותית. על ידי השקעה בהון האנושי, יצירת תרבות של הוקרה והערכה, ותגמול על מאמץ ויצירתיות, תוכלו לבנות צוות מוטיבציה, נאמן, ומצליח.

זכרו תמיד את "אפקט המגירה הסגורה" – אם תורם קיבע רושם ראשוני שלילי, קשה מאוד לשנות אותו. אותו דבר נכון לגבי צוות גיוס הכספים שלכם. אם הם לא מרגישים מוערכים, יהיה קשה מאוד להניע אותם להצלחה.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות כבר היום כדי להראות לצוות גיוס הכספים שלכם שאתם מעריכים אותם? איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

---

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. במשך 15 שנה אני מלווה ארגונים חברתיים לבנות מערכות גיוס כספים מצליחות, תוך שימת דגש על פסיכולוגיה של נתינה, בניית מערכות יחסים ארוכות טווח, וטכניקות תקשורת מתקדמות. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", אשר עוזרות לארגונים להגדיל את מעגל התורמים ולהעמיק את הקשרים איתם.

שתפו אותי בתגובות שלכם, איך אתם הייתם מוקירים את מגייסי הכספים שלכם?

A team of people working together happily around a table, symbolizing trust and mutual support.
Featured

הסוד הגלוי של צוות מנצח: איך לבנות אמון ותמיכה הדדית כמו משפחה (אבל עם יעדים)

איך לבנות צוות גיוס כספים מנצח שמבוסס על אמון ותמיכה הדדית? טיפים מעשיים מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח.

השעה הייתה 16:58, ואני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. עוד רגע אני נכנס לפגישת צוות שעלולה להיות מלחמת עולם גרעינית. הפרויקט תקוע, כולם מאשימים את כולם, ואני, בתור מנהל גיוס הכספים, מרגיש כמו שק החבטות של כולם. לפני שנכנסתי, עצרתי לרגע ושאלתי את עצמי: מה אני יכול לעשות כדי להפוך את הכאוס הזה למשהו בונה? מה אני יכול לעשות כדי לבנות אמון ותמיכה הדדית בין חברי הצוות?

אני נועם אבירי, ואני מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במהלך השנים, למדתי שהצלחה בגיוס כספים היא לא רק עניין של מספרים, אלא גם עניין של בניית מערכות יחסים חזקות ואמינות בתוך הצוות. ואני רוצה לשתף אותך בשיטה שלי, שיטה שאני קורא לה "שיטת המעגלים המתרחבים של אמון".

מנהיגות אותנטית: הבסיס לכל

הבסיס לכל הוא מנהיגות אותנטית. זה אומר להיות עצמך, להיות פתוח וכנה עם הצוות, ולהיות מוכן להודות בטעויות שלך. זה לא תמיד קל, במיוחד כשאתה מרגיש לחץ להצליח, אבל זה הכרחי לבניית אמון.

לדוגמה, אני זוכר פעם אחת שהייתי צריך להסביר לצוות שלי למה פספסנו יעד גיוס גדול. במקום להאשים מישהו, לקחתי אחריות ואמרתי: "חברים, אני מצטער. לא הנחיתי אתכם כמו שצריך, ואני אעשה הכל כדי לתקן את זה". הגישה הזו עזרה לשבור את הקרח ולבנות אמון מחודש.

תקשורת פתוחה: שער האמון

תקשורת פתוחה היא קריטית לבניית אמון. זה אומר ליצור סביבה שבה אנשים מרגישים בנוח לחלוק את הרעיונות שלהם, את הדאגות שלהם, ואת הבעיות שלהם. זה אומר גם להיות מוכן להקשיב, באמת להקשיב, למה שאחרים אומרים.

אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. לזהות את הניואנסים, את הרגשות, את התחושות. זה דורש תרגול, אבל זה שווה את המאמץ.

הערכה וכבוד: הדלק שמניע את הצוות

אנשים צריכים להרגיש מוערכים ומוערכים כדי לתת את המיטב שלהם. זה אומר להכיר בהישגים שלהם, לתת להם משוב חיובי, ולתת להם הזדמנויות לצמוח ולהתפתח. זה גם אומר לכבד את הדעות שלהם, גם אם אתה לא מסכים איתן.

אני מאמין גדול במשוב חיובי. אני תמיד מחפש הזדמנויות לשבח את הצוות שלי על העבודה הטובה שלהם. זה יכול להיות משהו קטן כמו "אהבתי את הרעיון שלך במצגת", או משהו גדול כמו "הצלחת להביא תרומה גדולה בזכות העבודה הקשה שלך".

שיתוף פעולה: המפתח ליצירת סינרגיה

שיתוף פעולה הוא חיוני ליצירת סינרגיה בין חברי הצוות. זה אומר לעבוד יחד כדי להשיג מטרות משותפות, לחלוק ידע ומשאבים, ולתמוך אחד בשני. זה גם אומר להיות מוכן להתפשר ולמצוא פתרונות מועילים לכולם.

אני תמיד מעודד את הצוות שלי לעבוד יחד על פרויקטים. זה עוזר להם ללמוד אחד מהשני, לבנות קשרים חזקים יותר, וליצור תוצאות טובות יותר.

חוסן מנטלי: התמודדות עם אתגרים

גיוס כספים הוא תחום תובעני וקשה. חשוב לפתח חוסן מנטלי כדי להתמודד עם אתגרים, דחיות ולחצים. זה אומר להיות אופטימי, ללמוד מהטעויות שלך, ולא לוותר כשדברים נהיים קשים.

אני תמיד מזכיר לצוות שלי שדחייה היא חלק מהמשחק. זה לא אומר שהם לא טובים במה שהם עושים, זה פשוט אומר שהם צריכים להמשיך לנסות. אני גם מלמד אותם טכניקות להתמודדות עם לחץ, כמו מדיטציה ותרגילי נשימה.

פסיכולוגיה של נתינה: להבין את התורם

גיוס כספים הוא לא רק עניין של לבקש כסף, אלא גם עניין של להבין את המניעים הפסיכולוגיים בבסיס החלטות תרומה. למה אנשים תורמים? מה גורם להם להרגיש טוב? מה הם מחפשים?

אני תמיד אומר לצוות שלי שהם צריכים להתייחס לתורמים כמו לשותפים. הם צריכים להבין את הצרכים שלהם, את הערכים שלהם, ואת המטרות שלהם. הם צריכים לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח שמבוססות על אמון וכבוד.

אז מה עכשיו?

אז מה השלב הבא? קח את הטיפים האלה והתחל ליישם אותם כבר היום. תתחיל בקטן, אבל תהיה עקבי. תזכור, בניית אמון ותמיכה הדדית לוקחת זמן ומאמץ, אבל זה שווה את זה. צוות מגויס ומאוחד הוא צוות שמצליח להשיג את המטרות שלו.

ואם אתה צריך עזרה, אני כאן בשבילך. אני מציע ייעוץ וליווי לארגונים ללא מטרות רווח שרוצים לבנות צוותי גיוס כספים מצליחים. ביחד, נוכל להפוך את הארגון שלך ליעיל יותר, אפקטיבי יותר, ובעיקר – שמח יותר.

רוצה לשתף אותי בטיפים שלך לבניית אמון ותמיכה הדדית בצוות? כתוב לי בתגובות!

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לך להצליח.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ואני נלהב לעזור לארגונים להשיג את המטרות שלהם. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" להעלאת תורמים במדרגות תרומה ו"מודל המעגלים המתרחבים" להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים. הגישה שלי משלבת תובנות ממומחים עולמיים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, יחד עם עקרונות פסיכולוגיים מתחום הפסיכולוגיה החיובית וכלכלה התנהגותית.

A photo of Noam Aviry, a fundraising expert, standing in front of a whiteboard with notes about creating a culture of experimentation.
Featured

תרבות של ניסוי וטעייה: איך יצרנו סביבה בטוחה ללקיחת סיכונים מחושבים וחדשנות

איך ליצור תרבות של ניסוי וטעייה בארגון ללא מטרות רווח? טיפים מעשיים וגישות חדשניות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. הייתי ער, מול המחשב, מנסה להבין איפה טעינו. קמפיין גיוס הכספים החדש, עליו עבדנו חודשים, קרס. לא רק שלא עמדנו ביעד – הרחקנו תורמים פוטנציאליים. רגע לפני שהרמתי ידיים, נזכרתי במשהו שקראתי פעם: "כישלון הוא פשוט הזדמנות להתחיל מחדש, הפעם בצורה חכמה יותר." אבל איך הופכים כישלון לשיעור? איך יוצרים תרבות ארגונית שבה כישלון הוא לא אות קלון, אלא אבן דרך לצמיחה? זה לא רק עניין של "לחבק את הכישלון" - זה עניין של בניית מערכת שמטפחת ניסוי וטעייה מחושבים.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של גיוס כספים, ניהול צוותים וייעוץ לארגונים ללא מטרות רווח, למדתי שהיכולת ללמוד מטעויות היא נכס יקר מפז. לא מדובר רק בשיפור תוצאות – מדובר ביצירת ארגון גמיש, חדשני ומחובר יותר למציאות.

הרבה פעמים אני שומע מגייסים שאומרים לי, "נועם, קל לך לדבר. לך יש את הניסיון והקשרים." אבל האמת היא, שהניסיון שלי נבנה על הרבה כישלונות צורבים. ואני לא מתבייש לשתף בהם, כי הם חלק בלתי נפרד מהדרך שלי. הרי, איך לומדים לשחות אם לא קופצים למים? (אבל רצוי עם מצופים, כמובן).

אז איך יוצרים את "המצופים" האלה – את הסביבה הבטוחה הזו ללקיחת סיכונים מחושבים? הנה כמה עקרונות מפתח שאני מיישם עם הארגונים שאני מלווה:

1. הגדרת גבולות ברורים: "הכישלון המותר"

לא כל כישלון הוא טוב. כישלון שמקורו ברשלנות או חוסר מקצועיות הוא לא מה שאנחנו מחפשים. אנחנו מחפשים כישלונות שמקורם בניסיון אמיתי לעשות משהו חדשני, מחוץ לקופסה. לכן, חשוב להגדיר גבולות ברורים: מהם הסיכונים המותרים? איזה סוג של ניסויים אנחנו מעודדים?

דוגמה: באחד הארגונים שאני מלווה, הגדרנו "תקציב כישלון" – סכום כסף מוגדר מראש המוקצה לניסויים ופרויקטים חדשניים, גם אם יש סיכוי סביר שהם ייכשלו. זה מאפשר לצוות לקחת סיכונים בלי לחשוש שהם יסכנו את הארגון כולו.

2. ניתוח מעמיק ולא שיפוטי: "המיקרוסקופ הרגשי"

אחרי כל כישלון (או הצלחה!), חשוב לבצע ניתוח מעמיק. אבל הניתוח הזה צריך להיות לא שיפוטי, ממוקד למידה ולא חיפוש אשמים. זה הזמן להפעיל את "המיקרוסקופ הרגשי" – לבחון את התהליך, את ההנחות שלנו, את התקשורת הפנימית והחיצונית.

דוגמה: אחרי קמפיין הכושל שסיפרתי עליו בהתחלה, לא התחלנו בחיפוש אשמים. במקום זה, ישבנו כצוות, וניתחנו כל שלב בקמפיין. הבנו שהטעות שלנו הייתה שהנחנו שאנחנו מכירים את התורמים שלנו מספיק טוב. לא הקשבנו לצרכים האמיתיים שלהם, ולא התאמנו את המסר שלנו אליהם.

3. שיתוף פתוח ושקוף: "קירות הזכוכית"

תרבות של ניסוי וטעייה חייבת להיות מבוססת על שיתוף פתוח ושקוף. זה אומר שאנשים צריכים להרגיש בנוח לשתף בכישלונות שלהם, בלי לחשוש מתגובה שלילית. אני תמיד אומר – "קירות זכוכית" מאפשרים לכולם ללמוד מטעויות של אחרים.

דוגמה: באחד הארגונים, יצרנו פורום פנימי שבו מגייסים יכלו לשתף בחוויות שלהם – הצלחות וכישלונות. זה יצר מרחב בטוח לשיתוף, ואיפשר לכולם ללמוד אחד מהשני. גילינו שאנשים היו מוכנים לשתף הרבה יותר כשהם הרגישו שהם לא לבד.

4. תגמול על למידה וניסוי: "הבונוס על האומץ"

חשוב לתגמל לא רק על הצלחות, אלא גם על למידה וניסוי. זה אומר שאנחנו צריכים לתת קרדיט לאנשים שלקחו סיכון מחושב, גם אם הוא לא השתלם בסופו של דבר. אני קורא לזה "הבונוס על האומץ" – תגמול על הנכונות לצאת מאזור הנוחות.

דוגמה: באחד הארגונים, הוספנו קטגוריה חדשה להערכת עובדים: "חדשנות ויזמות". זה עודד אנשים לקחת סיכונים מחושבים, ויצר תרבות של ניסוי וטעייה. אנשים ידעו שהם יקבלו קרדיט על הניסיון שלהם, גם אם הוא לא הסתיים בהצלחה.

5. הטמעה בתרבות הארגונית: "הפרקטל של השינוי"

יצירת תרבות של ניסוי וטעייה היא לא פרויקט חד פעמי – זה תהליך מתמשך, שצריך להיות מוטמע בתרבות הארגונית. זה אומר שאנחנו צריכים לחזור על המסרים האלה שוב ושוב, ולדאוג שהם יהפכו לחלק בלתי נפרד מה-DNA של הארגון.

דוגמה: באחד הארגונים, ייסדנו "יום כישלונות" – יום בשנה שבו אנחנו חוגגים את הכישלונות שלנו. זה אולי נשמע מוזר, אבל זה עזר לנו להטמיע את המסר שכישלון הוא לא דבר רע, אלא הזדמנות לצמיחה. זה הפך ל"פרקטל של השינוי" – אירוע קטן שמקרין על כל הארגון.

אז מה השורה התחתונה? יצירת סביבה בטוחה ללקיחת סיכונים מחושבים וחדשנות היא לא מותרות – היא חובה. היא הדרך היחידה להבטיח שהארגון שלכם יישאר רלוונטי, גמיש וחדשני בעולם משתנה. וזכרו - גיוס כספים דומה קצת למדע - הרבה ניסויים ובסוף מגלים את הנוסחה.

אבל השאלה שאני רוצה להשאיר אתכם איתה היא זו: איזה סיכון מחושב אתם מוכנים לקחת השבוע כדי לקדם את הארגון שלכם?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר כדי לייעל את גיוס הכספים בארגון שלכם.

A team of diverse individuals collaborating around a table, symbolizing the organic structure of a fundraising team designed to maximize individual strengths.
Featured

המבנה האורגני: איך עיצבנו מחדש את מבנה הצוות כך שיתאים לחוזקות של כל חבר – סיפור אמיתי מבפנים

גלו איך נועם אבירי עיצב מחדש את מבנה הצוות שלו כדי למקסם את החוזקות של כל חבר, והכפיל את ההכנסות של הארגון. סיפור אמיתי עם לקחים ליישום מיידי.

הייתי בטוח שהצוות שלי מושלם. אוסף של מגייסי כספים מבריקים, כל אחד עם ניסיון של שנים, רזומה מרשים ומוטיבציה בשמיים. אבל התוצאות היו רחוקות מלהיות מושלמות. פספסנו יעדים, היו חיכוכים בין חברי הצוות, והמורל היה בשפל. הבנתי שאני עומד בפני אתגר גדול – איך להפוך קבוצה של כוכבים בודדים לתזמורת מנצחת. אז יצאתי למסע של שינוי מבני, מסע שבסופו גיליתי שחוזקות אישיות, כשהן מאוחדות במבנה נכון, שוות יותר מסך חלקיהן.

אני נועם אבירי, ואני מלווה ארגונים ומגייסי כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל. אבל השיעור הכי חשוב שלימד אותי גיוס הכספים הוא פשוט: הצלחה היא לא עניין של כישרון אישי בלבד, אלא של בניית מערכת שתומכת וממנפת את הכישרון הזה. אספר לכם איך עשיתי זאת, צעד אחר צעד, עם הצוות שלי.

האבחון המפתיע: מעבר לכישורים, חיפוש אחר הכישורים הטבעיים

התחלתי בסדרה של שיחות אישיות מעמיקות עם כל חבר צוות. לא רציתי לשמוע על הניסיון שלהם או על התארים שלהם. רציתי להבין מה הם באמת אוהבים לעשות, מה גורם להם לקום בבוקר עם חיוך, איפה הם מרגישים בשיאם.

השתמשתי בכלי פשוט אבל עוצמתי: ביקשתי מכל אחד לדרג את עצמו בסולם של 1 עד 10 בתחומים שונים של גיוס כספים - כתיבת מענקים, ניהול קשרי תורמים, פגישות פרונטליות, אירועי גיוס המונים, ניהול קמפיינים דיגיטליים ועוד. אבל הטוויסט היה שלא התעניינתי רק בציון עצמו, אלא בנימוקים מאחורי הציון. שאלתי: "למה דווקא 7? מה היית צריך כדי להגיע ל-9?"

התגובות היו מפתיעות. גיליתי שמגייסת כספים ותיקה, שנחשבה "מומחית מענקים", בעצם סבלה מכתיבה וחלמה על פגישות אישיות עם תורמים גדולים. מגייס אחר, שהצטיין באירועים המוניים, הרגיש מותש ומרוקן אנרגיה לאחר כל אירוע.

זה היה רגע מכונן. הבנתי שאני מנסה לדחוף אנשים לתבניות שלא מתאימות להם. במקום לנצל את הכישורים הטבעיים שלהם, הייתי עסוק בלנסות לתקן את החולשות שלהם.

ארגון מחדש: יצירת "צוותי כוח" קטנים וייעודיים

השלב הבא היה ארגון מחדש של הצוות. במקום מבנה היררכי מסורתי, יצרתי מספר "צוותי כוח" קטנים וייעודיים, כל אחד עם משימה מוגדרת וברורה:

  • צוות "קשרי הזהב": צוות מצומצם של מגייסי כספים שמצטיינים בפגישות אישיות ובבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים גדולים. המטרה שלהם: לשמר ולהעמיק את הקשר עם התורמים האסטרטגיים של הארגון.
  • צוות "המענקים המנצחים": צוות של כותבים מוכשרים שמחוברים לעולם התוכן של הארגון ויודעים לתרגם אותו לשפה של קרנות ופילנתרופים. המטרה שלהם: להגדיל את ההכנסות ממקורות מימון מוסדיים.
  • צוות "הדיגיטל פורץ הדרך": צוות של אנשי שיווק דיגיטלי שחיים ונושמים רשתות חברתיות, קמפיינים אונליין ואסטרטגיות גיוס המונים. המטרה שלהם: להגיע לקהלים חדשים ולגייס תרומות קטנות אבל משמעותיות דרך האינטרנט.
  • צוות "האירועים המלהיבים": צוות של מפיקים ומתאמי אירועים שיודעים ליצור חוויה בלתי נשכחת למשתתפים ולגייס תרומות תוך כדי כיף. המטרה שלהם: להגדיל את המודעות לארגון ולגייס תרומות דרך אירועים מיוחדים.

חשוב להדגיש: הצוותים לא היו מנותקים זה מזה. יצרתי מערכת של תקשורת שוטפת ושיתוף פעולה הדוק בין הצוותים, כדי להבטיח שהם עובדים יחד להשגת המטרות המשותפות של הארגון.

"הקשבה השלישית": איך ניהלתי את המעבר בצורה חכמה ורגישה

המעבר למבנה החדש לא היה חלק. היו חששות, התנגדויות, ופחדים. מגייסי כספים ותיקים חששו לאבד את המעמד שלהם, ואחרים פחדו להיכשל בתפקיד החדש.

כאן נכנסה לתמונה מה שאני מכנה "הקשבה השלישית". זה לא רק להקשיב למילים שאנשים אומרים, אלא למה שהם לא אומרים. להבין את הפחדים, את החלומות, את הצרכים הלא מודעים.

השקעתי זמן רב בשיחות אישיות, בהסברים, ובעידוד. הסברתי לכל אחד מה התפקיד שלו בסיפור הגדול, איך הוא תורם להצלחת הארגון, ולמה הכישורים שלו כל כך חשובים. נתתי להם את הביטחון שהם צריכים כדי לקפוץ למים העמוקים.

בנוסף, יצרתי מערכת של משוב ותמיכה הדדית. כל צוות נפגש באופן קבוע כדי לשתף רעיונות, לפתור בעיות, ולחגוג הצלחות. זה יצר תחושה של שייכות, של אחריות משותפת, ושל גאוות יחידה.

התוצאות המדהימות: יותר מאי פעם

התוצאות של השינוי המבני היו מדהימות. תוך שנה אחת, הכפלנו את ההכנסות של הארגון. המורל של הצוות עלה לשמיים. אנשים התחילו להגיע לעבודה עם חיוך, מלאי אנרגיה ויצירתיות.

אבל יותר חשוב מהמספרים, היה השינוי בתרבות הארגונית. הפכנו מצוות של מתחרים לשותפים. ממקום של ביקורת למקום של תמיכה. מחברה שמדברת על הצלחה, לחברה שמייצרת הצלחה.

"הצעד האלגנטי": לקחים ליישום מיידי

אז מה למדתי מהמסע הזה? הנה כמה לקחים שתוכלו ליישם כבר מחר בבוקר:

1. תכירו את האנשים שלכם: אל תסתפקו בקריאת קורות חיים. תשאלו שאלות פתוחות, תקשיבו בתשומת לב, ותנסו להבין מה באמת מניע את האנשים שלכם.

2. תתאימו את המבנה לחוזקות: אל תנסו לדחוף אנשים לתבניות. תבנו מבנה שמתאים לכישורים הטבעיים שלהם, ושיאפשר להם לפרוח.

3. תתקשרו, תקשרו, תקשרו: תהיו שקופים, תסבירו, תעודדו, ותנו משוב. תזכרו שהאנשים שלכם הם הנכס הכי חשוב שלכם.

4. תבנו תרבות של תמיכה: תצרו סביבה שבה אנשים מרגישים בטוחים לקחת סיכונים, לטעות, וללמוד. תחגגו הצלחות, ותתמכו אחד בשני ברגעים קשים.

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים, אלא של אנשים. אנשים שנותנים, ואנשים שמקבלים. כשאנחנו יוצרים מבנה שתומך וממנף את האנשים שלנו, אנחנו לא רק מגייסים יותר כסף, אלא גם בונים עולם טוב יותר.

אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות שלכם ובתובנות שלכם. איזה מבנה ארגוני עובד הכי טוב עבורכם? מה הטיפים שלכם לניהול צוות אפקטיבי? בואו נמשיך את השיחה!