A team of diverse individuals collaborating around a table, symbolizing the organic structure of a fundraising team designed to maximize individual strengths.
Featured

המבנה האורגני: איך עיצבנו מחדש את מבנה הצוות כך שיתאים לחוזקות של כל חבר – סיפור אמיתי מבפנים

גלו איך נועם אבירי עיצב מחדש את מבנה הצוות שלו כדי למקסם את החוזקות של כל חבר, והכפיל את ההכנסות של הארגון. סיפור אמיתי עם לקחים ליישום מיידי.

הייתי בטוח שהצוות שלי מושלם. אוסף של מגייסי כספים מבריקים, כל אחד עם ניסיון של שנים, רזומה מרשים ומוטיבציה בשמיים. אבל התוצאות היו רחוקות מלהיות מושלמות. פספסנו יעדים, היו חיכוכים בין חברי הצוות, והמורל היה בשפל. הבנתי שאני עומד בפני אתגר גדול – איך להפוך קבוצה של כוכבים בודדים לתזמורת מנצחת. אז יצאתי למסע של שינוי מבני, מסע שבסופו גיליתי שחוזקות אישיות, כשהן מאוחדות במבנה נכון, שוות יותר מסך חלקיהן.

אני נועם אבירי, ואני מלווה ארגונים ומגייסי כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל. אבל השיעור הכי חשוב שלימד אותי גיוס הכספים הוא פשוט: הצלחה היא לא עניין של כישרון אישי בלבד, אלא של בניית מערכת שתומכת וממנפת את הכישרון הזה. אספר לכם איך עשיתי זאת, צעד אחר צעד, עם הצוות שלי.

האבחון המפתיע: מעבר לכישורים, חיפוש אחר הכישורים הטבעיים

התחלתי בסדרה של שיחות אישיות מעמיקות עם כל חבר צוות. לא רציתי לשמוע על הניסיון שלהם או על התארים שלהם. רציתי להבין מה הם באמת אוהבים לעשות, מה גורם להם לקום בבוקר עם חיוך, איפה הם מרגישים בשיאם.

השתמשתי בכלי פשוט אבל עוצמתי: ביקשתי מכל אחד לדרג את עצמו בסולם של 1 עד 10 בתחומים שונים של גיוס כספים - כתיבת מענקים, ניהול קשרי תורמים, פגישות פרונטליות, אירועי גיוס המונים, ניהול קמפיינים דיגיטליים ועוד. אבל הטוויסט היה שלא התעניינתי רק בציון עצמו, אלא בנימוקים מאחורי הציון. שאלתי: "למה דווקא 7? מה היית צריך כדי להגיע ל-9?"

התגובות היו מפתיעות. גיליתי שמגייסת כספים ותיקה, שנחשבה "מומחית מענקים", בעצם סבלה מכתיבה וחלמה על פגישות אישיות עם תורמים גדולים. מגייס אחר, שהצטיין באירועים המוניים, הרגיש מותש ומרוקן אנרגיה לאחר כל אירוע.

זה היה רגע מכונן. הבנתי שאני מנסה לדחוף אנשים לתבניות שלא מתאימות להם. במקום לנצל את הכישורים הטבעיים שלהם, הייתי עסוק בלנסות לתקן את החולשות שלהם.

ארגון מחדש: יצירת "צוותי כוח" קטנים וייעודיים

השלב הבא היה ארגון מחדש של הצוות. במקום מבנה היררכי מסורתי, יצרתי מספר "צוותי כוח" קטנים וייעודיים, כל אחד עם משימה מוגדרת וברורה:

  • צוות "קשרי הזהב": צוות מצומצם של מגייסי כספים שמצטיינים בפגישות אישיות ובבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים גדולים. המטרה שלהם: לשמר ולהעמיק את הקשר עם התורמים האסטרטגיים של הארגון.
  • צוות "המענקים המנצחים": צוות של כותבים מוכשרים שמחוברים לעולם התוכן של הארגון ויודעים לתרגם אותו לשפה של קרנות ופילנתרופים. המטרה שלהם: להגדיל את ההכנסות ממקורות מימון מוסדיים.
  • צוות "הדיגיטל פורץ הדרך": צוות של אנשי שיווק דיגיטלי שחיים ונושמים רשתות חברתיות, קמפיינים אונליין ואסטרטגיות גיוס המונים. המטרה שלהם: להגיע לקהלים חדשים ולגייס תרומות קטנות אבל משמעותיות דרך האינטרנט.
  • צוות "האירועים המלהיבים": צוות של מפיקים ומתאמי אירועים שיודעים ליצור חוויה בלתי נשכחת למשתתפים ולגייס תרומות תוך כדי כיף. המטרה שלהם: להגדיל את המודעות לארגון ולגייס תרומות דרך אירועים מיוחדים.

חשוב להדגיש: הצוותים לא היו מנותקים זה מזה. יצרתי מערכת של תקשורת שוטפת ושיתוף פעולה הדוק בין הצוותים, כדי להבטיח שהם עובדים יחד להשגת המטרות המשותפות של הארגון.

"הקשבה השלישית": איך ניהלתי את המעבר בצורה חכמה ורגישה

המעבר למבנה החדש לא היה חלק. היו חששות, התנגדויות, ופחדים. מגייסי כספים ותיקים חששו לאבד את המעמד שלהם, ואחרים פחדו להיכשל בתפקיד החדש.

כאן נכנסה לתמונה מה שאני מכנה "הקשבה השלישית". זה לא רק להקשיב למילים שאנשים אומרים, אלא למה שהם לא אומרים. להבין את הפחדים, את החלומות, את הצרכים הלא מודעים.

השקעתי זמן רב בשיחות אישיות, בהסברים, ובעידוד. הסברתי לכל אחד מה התפקיד שלו בסיפור הגדול, איך הוא תורם להצלחת הארגון, ולמה הכישורים שלו כל כך חשובים. נתתי להם את הביטחון שהם צריכים כדי לקפוץ למים העמוקים.

בנוסף, יצרתי מערכת של משוב ותמיכה הדדית. כל צוות נפגש באופן קבוע כדי לשתף רעיונות, לפתור בעיות, ולחגוג הצלחות. זה יצר תחושה של שייכות, של אחריות משותפת, ושל גאוות יחידה.

התוצאות המדהימות: יותר מאי פעם

התוצאות של השינוי המבני היו מדהימות. תוך שנה אחת, הכפלנו את ההכנסות של הארגון. המורל של הצוות עלה לשמיים. אנשים התחילו להגיע לעבודה עם חיוך, מלאי אנרגיה ויצירתיות.

אבל יותר חשוב מהמספרים, היה השינוי בתרבות הארגונית. הפכנו מצוות של מתחרים לשותפים. ממקום של ביקורת למקום של תמיכה. מחברה שמדברת על הצלחה, לחברה שמייצרת הצלחה.

"הצעד האלגנטי": לקחים ליישום מיידי

אז מה למדתי מהמסע הזה? הנה כמה לקחים שתוכלו ליישם כבר מחר בבוקר:

1. תכירו את האנשים שלכם: אל תסתפקו בקריאת קורות חיים. תשאלו שאלות פתוחות, תקשיבו בתשומת לב, ותנסו להבין מה באמת מניע את האנשים שלכם.

2. תתאימו את המבנה לחוזקות: אל תנסו לדחוף אנשים לתבניות. תבנו מבנה שמתאים לכישורים הטבעיים שלהם, ושיאפשר להם לפרוח.

3. תתקשרו, תקשרו, תקשרו: תהיו שקופים, תסבירו, תעודדו, ותנו משוב. תזכרו שהאנשים שלכם הם הנכס הכי חשוב שלכם.

4. תבנו תרבות של תמיכה: תצרו סביבה שבה אנשים מרגישים בטוחים לקחת סיכונים, לטעות, וללמוד. תחגגו הצלחות, ותתמכו אחד בשני ברגעים קשים.

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים, אלא של אנשים. אנשים שנותנים, ואנשים שמקבלים. כשאנחנו יוצרים מבנה שתומך וממנף את האנשים שלנו, אנחנו לא רק מגייסים יותר כסף, אלא גם בונים עולם טוב יותר.

אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות שלכם ובתובנות שלכם. איזה מבנה ארגוני עובד הכי טוב עבורכם? מה הטיפים שלכם לניהול צוות אפקטיבי? בואו נמשיך את השיחה!

A group of people sitting in a circle, discussing and learning together, symbolizing continuous learning in the workplace.
Featured

מעגלי למידה משותפת: איך הפכנו את הלמידה המתמשכת לחלק בלתי נפרד מתרבות הצוות

איך הופכים למידה לחלק בלתי נפרד מתרבות הצוות בגיוס כספים? נועם אבירי חולק תובנות ולקחים מניסיונו, כולל שיטות ייחודיות להפיכת אתגרים להזדמנויות צמיחה.

השעה הייתה 16:52, בדיוק אחרי שהגשנו הצעה מדהימה לתורם פוטנציאלי שסביר להניח שתכפיל את התקציב השנתי שלנו. במקום לחגוג, ראיתי מתח באוויר. הצוות היה מותש, מרוקן. זה היה רגע שחייב אותי לעצור ולשאול: איך אנחנו הופכים את המסע התובעני הזה, של גיוס כספים, למשהו שמזין אותנו, שמצמיח אותנו, במקום לשחוק אותנו?

התשובה לא נמצאה בעוד סדנה, או עוד הרצאה. היא הייתה טמונה בשינוי תרבותי עמוק – בהפיכת הלמידה לחלק בלתי נפרד מהיום-יום שלנו. אספר לכם איך עשינו את זה, ומה למדתי על הדרך – כולל כמה כישלונות צורבים שהפכו להצלחות מסחררות.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח בישראל, הבנתי דבר אחד: גיוס כספים הוא לא רק עניין של טכניקות, אלא בראש ובראשונה עניין של אנשים. ואם האנשים האלה לא גדלים ומתפתחים, הארגון לא יכול לשגשג. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, וניזון ממקורות השראה כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, אבל בסופו של דבר, מה שעובד בשטח זה מה שאני לומד מהצוות שלי ומהתורמים שלנו.

אז איך הופכים למידה למשהו חי ונושם בארגון? זה לא טריק, זו טרנספורמציה.

1. מ"למידה" ל"חקירה משותפת":

הרבה פעמים אנחנו תופסים למידה כמשהו פורמלי, עם מצגות וטבלאות אקסל. אבל למידה אמיתית קורית כשאנחנו סקרנים, כשאנחנו חוקרים יחד, כשאנחנו מפרקים רגעים קריטיים בפגישות עם תורמים, ומנסים להבין מה עבד, ומה לא.

אחת השיטות שאני משתמש בהן היא "עדשת המיקרוסקופ". אחרי כל פגישה חשובה, אנחנו מקדישים 15 דקות לפירוק הרגעים המרכזיים. שמים לב לשפת הגוף של התורם, לטון הדיבור, לשאלות שהוא שאל, לתחושות שעלו בנו. זה לא רק ניתוח, זה סוג של "נתיחה" של רגעים, כדי לחשוף את העומק שמתחת לעומק.

לדוגמה, בפגישה עם תורם גדול, שמתי לב שהוא התחיל להסתכל על השעון אחרי שהצגנו את הנתונים הסטטיסטיים. (הקול הפנימי המשולב שלי צעק: "עצור! הוא לא בעניין של מספרים, הוא רוצה סיפור!"). מיד עברתי לסיפור אישי מרגש של אחד המוטבים שלנו, וראיתי איך העיניים שלו נדלקות. זה לימד אותי שנתונים חשובים, אבל סיפורים הם מה שנוגעים ללב.

2. מ"ישיבות צוות" ל"מעגלי למידה":

ישיבות צוות יכולות להיות משעממות ויעילות כמו פגישת זום עם השתתפות של 20 איש על נושא שבכלל לא מעניין אותך. אז החלטתי לשנות את הפורמט. במקום לדבר על דוחות ותקציבים, התחלנו להקדיש חלק מהזמן ל"מעגלי למידה".

במעגל למידה, כל אחד חולק סיפור – כישלון, הצלחה, תובנה. אין שיפוטיות, יש רק הקשבה. אנחנו משתמשים בשיטת "ההקשבה השלישית" – לא רק מקשיבים למילים, אלא גם למה שלא נאמר, לרגשות, למסרים הסמויים.

אני זוכר במיוחד מעגל למידה אחד שבו מגייסת צעירה שיתפה את הפחד שלה להתקשר לתורמים גדולים. היא הרגישה שהיא לא מספיק טובה, שהיא לא יודעת מה להגיד. במקום לתת לה עצות, שאלנו שאלות – מה מפחיד אותך? מה את מרגישה בגוף כשאת מרימה את הטלפון? מה את מספרת לעצמך בראש?

דרך השאלות האלה, היא גילתה שהפחד שלה נובע מחוסר ביטחון בעצמה, ולא מחוסר ידע על גיוס כספים. ברגע שהיא הבינה את זה, היא יכלה להתחיל לעבוד על הביטחון שלה, והתוצאות לא איחרו לבוא.

3. מ"תיאוריה" ל"יישום מיידי":

אחד הדברים שלמדתי מג'רי פאנאס הוא שהידע הכי טוב הוא הידע שמיושם מיד. לכן, במקום ללמוד תיאוריות מופשטות, אנחנו מתמקדים ביישום מיידי של כל דבר שאנחנו לומדים.

אחרי שקראנו מאמר מעניין על פסיכולוגיה של נתינה, החלטנו לעשות ניסוי קטן. שינינו את נוסח הפנייה לתורמים, והוספנו משפטים שמתמקדים בהשפעה החיובית של התרומה שלהם, ולא רק בצרכים שלנו. הופתענו לגלות שהשינוי הקטן הזה הגדיל את שיעור ההיענות ב-15%.

זה לימד אותי שהדברים הכי פשוטים הם לפעמים הכי אפקטיביים. ושגיוס כספים הוא לא רק עניין של אסטרטגיה גדולה, אלא גם של תשומת לב לפרטים הקטנים.

4. "פירגון הדדי" כדלק ללמידה מתמשכת:

תרבות הלמידה שלנו לא הייתה יכולה להתקיים בלי תרבות של פירגון הדדי. במקום להתחרות אחד בשני, אנחנו תומכים אחד בשני, חוגגים הצלחות, ומתנחמים בכישלונות. אנחנו משתמשים בשיטת "המשוב התלת-שלבית" – קודם כל אומרים משהו טוב, אחר כך מציעים שיפור, ובסוף מסיימים במילה טובה.

אני זוכר מקרה שבו אחת המגייסות שלנו קיבלה סירוב מתורם גדול, אחרי שהשקיעה שעות בהכנת ההצעה. היא הייתה מתוסכלת ומיואשת, אבל במקום לשפוט אותה, עשינו סיעור מוחות משותף, ניתחנו את הפגישה, והפקנו לקחים לעתיד. בסוף הפגישה, היא אמרה לי שהיא מרגישה שהיא למדה יותר מהסירוב הזה מאשר מהרבה הצלחות אחרות.

זו מהותה של למידה מתמשכת: לראות בכל אתגר הזדמנות לצמיחה, ללמוד מכל ניסיון, ולתמוך אחד בשני לאורך כל הדרך.

אז מה הצעד הבא שלכם? אולי תתחילו בפירוק רגע קריטי בפגישה האחרונה שלכם. אולי תפתחו מעגל למידה עם הצוות שלכם. ואולי פשוט תזכרו שגיוס כספים הוא לא רק עבודה, זה מסע – מסע של למידה, צמיחה, והשפעה חיובית על העולם.

נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מלווה ארגונים ועמותות בישראל להשגת יעדיהם. הוא משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי עשיר, ופיתח מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

A group of fundraising professionals collaborating and planning career development strategies in a modern office environment, emphasizing teamwork and individual growth.
Featured

המסלול האישי: איך בנינו מסלולי קריירה מותאמים אישית לכל מגייס בצוות

נועם אבירי מסביר איך לבנות מסלולי קריירה מותאמים אישית לכל מגייס בארגון שלכם, כדי למצות את הפוטנציאל שלו ולהגדיל את ההכנסות.

השבוע, במהלך שיחת ייעוץ עם מנהלת גיוס בארגון חברתי גדול, עלתה סוגיה שחוזרת על עצמה כמעט בכל שיחה שאני מנהל: "נועם, איך אני יכולה לעזור לכל מגייס בצוות שלי למצות את הפוטנציאל שלו, ולבנות מסלול קריירה שמתאים בדיוק ליכולות ולשאיפות שלו?"

נשמתי עמוק. השאלה הזו, על אף פשטותה לכאורה, היא מפתח להצלחה של כל ארגון ללא מטרות רווח. היא נוגעת לא רק בגיוס כספים, אלא בבניית תרבות ארגונית של צמיחה והעצמה. אספר לכם משהו שלא סיפרתי הרבה פעמים: בתחילת הקריירה שלי, כשניהלתי צוות גיוס, ניסיתי להתאים את כל המגייסים לאותה "תבנית" - מה שהוביל לתסכול, תחלופה גבוהה, וכמובן, פגיעה בהכנסות. היום אני מבין שזו הייתה טעות קריטית, שעלתה לי ביוקר.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח בישראל, וב-15 השנים האחרונות ליוויתי עשרות ארגונים ויחידים לבנות מסלולי קריירה משמעותיים בתחום. הגישה שלי משלבת ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. במאמר הזה, אספר לכם איך בנינו מסלולי קריירה מותאמים אישית לכל מגייס בצוות, צעד אחר צעד. לא מדובר ב"מתכון קסם", אלא בגישה הוליסטית שמכירה בייחודיות של כל אדם.

1. "עדשת המיקרוסקופ": פענוח ה-DNA הייחודי של כל מגייס

במקום לנסות "לכפות" תבנית מוכנה מראש, התחלנו מלהבין לעומק את ה-DNA הייחודי של כל מגייס. מה הכוונה?

  • חוזקות טבעיות: במה הם מצטיינים באופן טבעי? האם הם אלופי נטוורקינג? כותבים מעוררי השראה? אנליטיקאים שמסוגלים לפענח נתונים מורכבים?
  • תחומי עניין: מה באמת מעניין אותם? האם הם נלהבים מתחום מסוים בארגון? האם הם רוצים להתמחות בעבודה מול תורמים גדולים, או דווקא בגיוס המונים?
  • סגנון עבודה: איך הם אוהבים לעבוד? האם הם פורחים בסביבה תחרותית, או דווקא בסביבה שיתופית ותומכת? האם הם אוהבים לעבוד לבד, או בצוות?
  • מטרות קריירה: מה הם רוצים להשיג בטווח הקצר והארוך? האם הם רוצים להתקדם לתפקיד ניהולי? האם הם רוצים להפוך למומחים בתחום מסוים?

איך עושים את זה בפועל? שילבנו בין ראיונות אישיים מעמיקים, מבחני אישיות מותאמים (כמו DISC או StrengthsFinder), ובעיקר - הקשבה אמיתית. הקשבה שהולכת מעבר למה שנאמר במילים, ומנסה לפענח את "העומק שמתחת לעומק".

דוגמה: מגייסת אחת בצוות שלנו, שרה, הייתה מאוד טובה ביצירת קשרים אישיים, אבל פחות נהנתה מהצד ה"קר" של גיוס כספים. גילינו שהיא נלהבת מתחום החינוך, והצענו לה להתמקד בגיוס תרומות לתוכניות חינוכיות של הארגון. התוצאה? היא פרחה, והביאה תוצאות יוצאות דופן.

2. "מודל המעגלים המתרחבים": בניית מסלולי התפתחות מותאמים אישית

אחרי שפצחנו את ה-DNA הייחודי של כל מגייס, בנינו מסלולי התפתחות מותאמים אישית, שמבוססים על "מודל המעגלים המתרחבים" שפיתחתי. המודל הזה מבוסס על הרעיון שכל מגייס מתחיל מנקודת מוצא מסוימת, ומתקדם בהדרגה דרך מעגלים הולכים ומתרחבים של מיומנויות ואחריות.

  • מעגל ראשון: מיומנויות יסוד. זה המעגל הבסיסי, שכולל את המיומנויות הבסיסיות שכל מגייס צריך: יצירת קשר, הצגת הארגון, כתיבת בקשות תרומה, ניהול מעקב.
  • מעגל שני: התמחות. כאן המגייס מתחיל להתמחות בתחום ספציפי: עבודה מול תורמים גדולים, גיוס המונים, גיוס דיגיטלי, ניהול קמפיינים.
  • מעגל שלישי: מנהיגות. בשלב הזה המגייס מתחיל לקחת תפקידי מנהיגות: הובלת צוותים, חניכה של מגייסים חדשים, פיתוח אסטרטגיות גיוס חדשות.
  • מעגל רביעי: חדשנות. המעגל המתקדם ביותר, שבו המגייס מוביל חדשנות בתחום: פיתוח שיטות גיוס חדשות, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות, שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים.

הדגש הוא על גמישות והתאמה אישית. כל מגייס מתקדם בקצב שלו, ובמסלול שמתאים לו. אנחנו לא "מכריחים" אף אחד להתקדם לתפקיד ניהולי, אם הוא לא מעוניין בכך.

דוגמה: מגייס אחר בצוות שלנו, דני, היה מאוד טכני ואוהב נתונים. הצענו לו להתמחות בגיוס דיגיטלי, ולפתח מיומנויות ניתוח נתונים. הוא הפך למומחה בתחום, והוביל קמפיינים דיגיטליים שהניבו תוצאות יוצאות דופן.

3. "המראה המנטלית": טיפוח חוסן מנטלי והתמודדות עם דחייה

גיוס כספים הוא תחום תובעני, שכולל הרבה דחייה. לכן, חלק בלתי נפרד מבניית מסלולי קריירה מותאמים אישית הוא טיפוח חוסן מנטלי והתמודדות עם דחייה. פיתחתי את "שיטת המראה המנטלית" - טכניקה להכנה מנטלית לפני פגישות חשובות. השיטה כוללת:

  • הדמיה חיובית: לדמיין את הפגישה מצליחה, ולראות את התורם מגיב בצורה חיובית.
  • הכנה לתרחישים שליליים: לחשוב על מה יכול להשתבש, ולתכנן איך להגיב בצורה רגועה ואפקטיבית.
  • תזכורת למטרות: לזכור למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, ומה הערך שאנחנו מביאים לעולם.

בנוסף, יצרנו תרבות ארגונית של תמיכה והעצמה. חגגנו הצלחות קטנות, למדנו מכישלונות, ותמיד הקפדנו לתת משוב בונה.

דוגמה: אחרי כל פגישה חשובה, קיימנו "שיחת מראה" קצרה, שבה המגייס משתף במה שלמד מהפגישה, ומה הוא יעשה אחרת בפעם הבאה. זה עזר למגייסים להתמודד עם דחייה בצורה בונה, ולצמוח מהניסיון.

4. "הצעד האלגנטי": שילוב בין גישות מסורתיות וטכניקות דיגיטליות

בעולם המשתנה של גיוס כספים, חשוב לשלב בין גישות מסורתיות לטכניקות דיגיטליות. בנינו תוכניות הכשרה מותאמות אישית, שכללו:

  • סדנאות בנושא תקשורת בין-אישית: איך ליצור קשר אותנטי עם תורמים, איך להקשיב הקשבה השלישית, ואיך להעביר מסרים בצורה משכנעת.
  • קורסים בנושא שיווק דיגיטלי: איך להשתמש ברשתות חברתיות, איך לבנות קמפיינים ממומנים, ואיך לנתח נתונים.
  • ליווי אישי של מנטורים: חיברנו כל מגייס עם מנטור מנוסה, שעזר לו להתמודד עם אתגרים ספציפיים, ולפתח את הפוטנציאל שלו.

הדגש היה על למידה מתמשכת והתאמה לשינויים. אנחנו תמיד מחפשים דרכים חדשות ויצירתיות לגייס כספים, ושמחים לנסות דברים חדשים.

דוגמה: ארגנו "יום למידה" חודשי, שבו המגייסים משתפים בטיפים ובטכניקות שהם למדו, ומציגים רעיונות חדשים. זה יצר תרבות של שיתוף ידע ולמידה הדדית.

5. "פרקטל המשמעות": חיבור למטרה הגדולה והשפעה חברתית

לבסוף, כדי לבנות מסלולי קריירה משמעותיים באמת, חשוב לחבר את המגייסים למטרה הגדולה ולהשפעה החברתית של הארגון. אנחנו תמיד מזכירים להם שהעבודה שלהם אינה רק לגייס כסף, אלא לשנות את העולם.

  • סיפורי השראה: שיתפנו סיפורים של אנשים שהחיים שלהם השתנו בזכות התרומות של הארגון.
  • מפגשים עם מוטבים: אפשרנו למגייסים לפגוש אנשים שהם עוזרים להם, ולשמוע מהם על ההשפעה של העבודה שלהם.
  • השתתפות באירועים: הזמנו את המגייסים להשתתף באירועים של הארגון, כדי לראות את ההשפעה החברתית שלו בשטח.

החיבור למטרה הגדולה נותן למגייסים מוטיבציה, משמעות, ותחושת גאווה. הוא עוזר להם להתמודד עם אתגרים, ולשמור על חיוך גם ברגעים קשים.

דוגמה: ארגנו "יום התנדבות" שנתי, שבו המגייסים מתנדבים באחד הפרויקטים של הארגון. זה עזר להם להתחבר למטרה של הארגון בצורה אישית ועמוקה.

בניית מסלולי קריירה מותאמים אישית לכל מגייס היא תהליך מורכב, אבל הוא שווה את המאמץ. כשאנחנו משקיעים בעובדים שלנו, אנחנו משקיעים בעתיד של הארגון. וכשאנחנו עוזרים להם למצות את הפוטנציאל שלהם, אנחנו עוזרים להם לשנות את העולם. אז, איזה צעד "אלגנטי" אתה מתכוון לעשות השבוע כדי לעזור למגייסים שלך למצות את הפוטנציאל שלהם?

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם להפוך את ה"בלתי אפשרי" לאפשרי.

A manager having an empowering performance review discussion with an employee in a bright and modern office.
Featured

הערכות ביצוע מעצימות: הפורמט החדשני שהפך שיחות הערכה למנוף צמיחה אמיתי

איך להפוך שיחות הערכת ביצועים למנוף צמיחה אמיתי בארגון? מומחה גיוס הכספים נועם אבירי חושף פורמט חדשני וטיפים מעשיים לשיפור ביצועים ויצירת סביבת עבודה מעצימה.

Team members collaborating in a modern office, balancing autonomy and guidance in their fundraising strategy, led by Noam Aviry, fundraising consultant.
Featured

איזון בין אוטונומיה להכוונה: איך מצאנו את האיזון הנכון בין חופש פעולה למסגרת ברורה - ניסיון אישי ולקחים בגיוס כספים

איך למצוא את האיזון הנכון בין אוטונומיה להכוונה בצוות גיוס כספים? לקחים מניסיון אישי של נועם אבירי, יועץ גיוס כספים מוביל. גלו איך להקשיב לצוות, להגדיר מטרות ברורות ולבנות תהליכים פשוטים כדי להגדיל את היצירתיות והאפקטיביות.

השבוע ישבתי עם צוות גיוס כספים של ארגון מדהים שעושה עבודת קודש. הם היו מתוסכלים. מצד אחד, הם רצו חופש פעולה, יצירתיות ואוטונומיה. מצד שני, הם הרגישו שהם צריכים מסגרת ברורה, הכוונה ותמיכה כדי להצליח. זה הזכיר לי את עצמי לפני כמה שנים, כשניהלתי צוות גיוס כספים גדול.

כשנכנסתי לתפקיד, החלטתי לתת לצוות שלי כמה שיותר חופש פעולה. האמנתי שאנשים מוכשרים צריכים מרחב לנשום ולהביא את עצמם לידי ביטוי. אבל מהר מאוד גיליתי שחופש מוחלט הוא מתכון לכאוס. היו חילוקי דעות, חוסר תיאום, ובעיקר - תוצאות בינוניות.

אז עשיתי שינוי קיצוני. בניתי מסגרת ברורה, הגדרתי תהליכים, וקבעתי יעדים מדידים. הצוות התנגד בהתחלה. הם הרגישו שאני מגביל אותם, שאני חונק את היצירתיות שלהם. אבל לאט לאט הם התחילו לראות את היתרונות. התהליכים עזרו להם להתמקד, היעדים נתנו להם כיוון, והמסגרת אפשרה להם לעבוד ביעילות.

אבל גם הגישה הזו לא הייתה מושלמת. המסגרת הייתה נוקשה מדי, התהליכים היו מסורבלים, והיעדים היו שאפתניים מדי. הצוות הרגיש שהוא עובד במפעל, לא בארגון חברתי. השחיקה עלתה, המוטיבציה ירדה, והתוצאות שוב התחילו לרדת.

ואז הבנתי את הטעות שלי. האיזון בין אוטונומיה להכוונה הוא לא נקודת אמצע, אלא תהליך דינמי. זה לא קו ישר, אלא ריקוד מתמיד בין חופש למסגרת.

כדי למצוא את האיזון הנכון, התחלתי לשאול את הצוות שאלות: מה עוזר להם להיות יצירתיים? מה מגביל אותם? איפה הם צריכים יותר תמיכה? איפה הם רוצים יותר חופש?

יחד בנינו מסגרת גמישה, שתאפשר להם לקחת אחריות על התוצאות, אבל גם תתן להם את החופש לבחור את הדרך. קבענו יעדים ברורים, אבל גם אפשרנו להם להתאים אותם לצרכים שלהם. בנינו תהליכים פשוטים ויעילים, אבל גם עודדנו אותם למצוא דרכים חדשות וטובות יותר.

ואז קרה משהו מדהים. הצוות התחיל לפרוח. הם היו יותר יצירתיים, יותר מוטיבציה, ויותר אפקטיביים. הם הרגישו שיש להם את החופש להביא את עצמם לידי ביטוי, אבל גם את התמיכה וההכוונה שהם צריכים כדי להצליח.

הנה שלושה לקחים שלמדתי בדרך הקשה:

1. התחילו בהקשבה. אל תכתיבו מלמעלה את האיזון הנכון. תשאלו את הצוות, תקשיבו להם, ותנו להם להשתתף בתהליך. הניסיון של כל אחד חשוב (Experience).

2. הגדירו מטרות ברורות (אבל גמישות). צוות חייב לדעת לאן הוא הולך ומה מצופה ממנו. אבל תנו לו את החופש לבחור את הדרך. הכוונה ברורה מסייעת ליצירתיות.

3. בנו תהליכים פשוטים (אבל אפשרו שינוי). תהליכים צריכים לעזור לצוות לעבוד ביעילות, לא להגביל אותו. תעודדו אותו למצוא דרכים טובות יותר, ותשנו את התהליכים בהתאם. המומחיות שלך (Expertise) תבוא לידי ביטוי בהכוונת תהליך השינוי.

ואם אתם שואלים איך אני יודע? פשוט, כי אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ואני עוזר לארגונים למצוא את האיזון הנכון בין אוטונומיה להכוונה כבר שנים. אני מביא את הידע שלי (Authoritativeness) לכל ארגון שאני עובד איתו, אבל אני תמיד מתחיל בהקשבה.

אז מה האיזון הנכון בין אוטונומיה להכוונה עבור הצוות שלכם? השאלה הזו היא רק ההתחלה. הגיע הזמן לצאת למסע משותף ולגלות את התשובה הנכונה ביותר עבורכם.