A group of people sitting around a table in a meeting, with one person leading the discussion. The atmosphere is collaborative and focused.
Featured

ישיבות שמניעות לפעולה: הפרוטוקול שפיתחתי לניהול פגישות צוות שמתורגמות לתוצאות

איך להפוך ישיבות צוות למנוע צמיחה? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הפרוטוקול שפיתח לניהול ישיבות אפקטיביות שמתורגמות לתוצאות.

השעה הייתה 10:00 בבוקר, יום שני. השבוע התחיל עם ישיבת צוות שגרתית, אבל הרגשתי משהו שונה באוויר. המתח היה מורגש, הפנים היו חתומות, והתוצאות של החודש האחרון... ובכן, הן היו רחוקות מלהיות משביעות רצון. אני, נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח, הייתי שם כדי לעזור להפוך את הקערה על פיה. אבל לא עם עוד מוטיבציה, אלא עם שיטה.

אני לא אשקר לך, בעבר הייתי סקפטי לגבי "פרוטוקולים" לישיבות. הם תמיד נראו לי כמו בירוקרטיה מיותרת שמבזבזת זמן יקר. עד שהבנתי משהו: ישיבה לא אפקטיבית היא לא רק בזבוז זמן, היא מורידה את המורל, פוגעת ביעילות, ובסופו של דבר, פוגעת בתוצאות. אז התחלתי לחקור, לנסות, לטעות, ולבסוף, פיתחתי פרוטוקול פשוט אבל עוצמתי, שגרם לישיבות הצוות שלי להפוך למנוע צמיחה.

אני רוצה לחלוק איתך את הפרוטוקול הזה, אבל לפני זה, חשוב לי שתבין: אין כאן קסם. יש כאן עבודה קשה, מחשבה, והכי חשוב - הקשבה. הקשבה לא רק למה שאנשים אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים. הקשבה שמביאה אותנו אל העומק שמתחת לעומק.

אני נועם אבירי, ואני עוסק בגיוס כספים כבר למעלה מ-15 שנה. במהלך השנים האלה, ליוויתי מאות ארגונים ועזרתי להם לגייס מיליוני שקלים. ראיתי מה עובד ומה לא. למדתי את הפסיכולוגיה של הנתינה, את האומנות של בניית מערכות יחסים ארוכות טווח, ואת הצד המנטלי של גיוס כספים. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

אז איך גורמים לישיבות להניע לפעולה? הנה הפרוטוקול שלי:

1. הגדרת מטרה ברורה - "למה אנחנו כאן?"

לפני כל ישיבה, שאלו את עצמכם: מה המטרה הספציפית של הישיבה הזאת? האם אנחנו צריכים לקבל החלטה? לפתור בעיה? לתכנן פעולה? בלי מטרה ברורה, הישיבה תהפוך לשיחת חולין לא ממוקדת.

  • מה חשבתי פעם: מספיק להגיד "ישיבת צוות שבועית".
  • ההתפכחות: הבנתי ש"ישיבת צוות שבועית" זה כמו להגיד "בואו נלך לאנשהו". צריך להגדיר בדיוק לאן אנחנו הולכים.
  • הגישה החדשה: לכל ישיבה יש מטרה ספציפית אחת, מוגדרת היטב, וכולם יודעים אותה מראש.

2. הכנת חומרים מראש - "הקרב מנצח מראש בשדה הקרב המנטלי"

שלחו את כל החומרים הרלוונטיים למשתתפים לפחות 24 שעות לפני הישיבה. זה יאפשר להם להתכונן, לחשוב על הנושאים, ולהגיע עם רעיונות.

  • עדשת המיקרוסקופ: תחשוב על זה ככה: כל משתתף הוא חייל בשדה הקרב. אם הוא מגיע בלי נשק, הוא חייל פצוע.
  • הקול הפנימי המשולב: אני יודע, קל להגיד "אין לי זמן לשלוח חומרים מראש". אבל תחשוב על זה ככה: אם תשקיע 15 דקות בשליחת חומרים מראש, תחסוך חצי שעה של בזבוז זמן בישיבה.

3. מבנה קבוע - "היציבות יוצרת ביטחון"

השתמשו במבנה קבוע לישיבות. זה יגרום לאנשים להרגיש בנוח, לדעת מה מצופה מהם, ויאפשר להם להתמקד בתוכן ולא בפורמט.

  • המבנה המומלץ:

פתיחה קצרה (5 דקות) - סקירה של המטרה.

סקירה של התקדמות מהישיבה הקודמת (10 דקות).

דיון בנושאים המרכזיים (30 דקות).

סיכום והגדרת פעולות (15 דקות).

4. תפקידים מוגדרים - "כל אחד יודע מה המקום שלו"

לכל ישיבה צריכים להיות תפקידים מוגדרים:

  • מנחה: אחראי על ניהול הישיבה, שמירה על הזמן, ווידוא שכולם משתתפים.
  • רשם: אחראי על תיעוד ההחלטות והפעולות.
  • משתתפים: אחראים על הכנה מראש, השתתפות פעילה, ושיתוף רעיונות.

5. כללי יסוד - "המשחק משוחק לפי החוקים"

הגדירו כללי יסוד לישיבות:

  • כבוד הדדי - הקשבה אחד לשני, בלי הפרעות.
  • פתיחות - שיתוף רעיונות, גם אם הם נראים מוזרים בהתחלה.
  • מיקוד - שמירה על הנושא המרכזי, בלי סטיות.
  • אחריות - לקיחת אחריות על הפעולות שהוגדרו.

6. מעקב - "מה שהתחיל צריך להסתיים"

אחרי כל ישיבה, שלחו סיכום עם ההחלטות והפעולות. ודאו שיש מעקב על ביצוע הפעולות.

  • פרקטל המשמעות: השיחה הזו על מעקב אחרי פעולות היא לא רק על וידוא שהדברים נעשים. היא על יצירת תרבות של אחריות, על בניית אמון, ועל הפיכת מילים למעשים.

7. תרבות של משוב - "ההשתפרות לעולם לא נעצרת"

בקשו משוב מהמשתתפים על הישיבות. מה עבד טוב? מה אפשר לשפר?

  • גישת המשוב התלת-שלבית:

מה עבד טוב?

מה אפשר לשפר?

* מה היית עושה אחרת?

הפרוטוקול הזה לא מושלם. הוא דורש התאמות לכל ארגון, לכל צוות, ולכל ישיבה. אבל הוא נקודת התחלה מצוינת להפוך את הישיבות שלך למנוע צמיחה.

אני יודע שזה נשמע הרבה, אבל תזכור: גיוס כספים דומה לכיוון תזמורת. לא מספיק שכל הנגנים מוכשרים, הם צריכים לנגן באותו קצב, באותו טון, ובדיוק ברגע הנכון. ובתור המנצח, אתה צריך להכיר את הפרטיטורה לפני ולפנים. ולישיבות יש חלק מרכזי ביצירת הרמוניה.

עכשיו אני רוצה לשאול אותך: איזה צעד קטן אתה יכול לעשות כבר מחר כדי להפוך את הישיבות שלך ליעילות יותר? שתף אותי בתגובות.

נועם אבירי הוא מומחה מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

A graphic showing two parallel paths, one leading to a managers office and the other to a spotlight on a stage, symbolizing the two career paths for fundraisers.
Featured

מודל המסלולים המקבילים: איך יצרנו אפשרויות קידום למגייסים שלא רוצים לנהל - פריצת דרך בגיוס כספים

גלו את מודל המסלולים המקבילים: פתרון חדשני לשימור ופיתוח מגייסי כספים מוכשרים שלא רוצים לנהל. נועם אבירי חושף את האסטרטגיה שהצילה צוות גיוס והגדילה את התרומות לארגון.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשנחתה לי ההבנה הזו סופית. שוב לא הצלחתי לישון, הפעם בגלל תסכול אמיתי. צוות הגיוס שלי, שבניתי בעמל רב, התחיל להתפורר. מגייסים מוכשרים, מלאי תשוקה, פשוט עזבו. לא בגלל תנאים, לא בגלל שכר. הם עזבו כי הקידום היחיד שהצענו להם היה ניהול. וניהול פשוט לא עניין אותם. הם רצו לגייס, לשנות את העולם, לא לשבת בפגישות אינסופיות.

שאלתי את עצמי: האם באמת אין דרך אחרת? האם כל מגייס כספים מוצלח חייב בסוף להפוך למנהל? האם איבדנו את היכולת לתגמל מומחיות אמיתית בתחום הגיוס עצמו?

אז הבנתי משהו: אנחנו שבויים בקונספט מיושן של "סולם" קידום. במקום סולם אחד, אנחנו צריכים ליצור מסלולים מקבילים - מסלול ניהולי ומסלול מומחיות.

התוצאה? הצלחנו לא רק לשמר את הכישרונות שלנו, אלא גם למשוך מגייסים חדשים שרואים בגיוס כספים קריירה לכל דבר ועניין, לא רק תחנת מעבר. וזה הסיפור של איך בנינו את "מודל המסלולים המקבילים" ואיך הוא יכול לשנות את האופן שבו אתם חושבים על קידום בצוות שלכם.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך שנים אני מלווה ארגונים בתהליכי גיוס כספים, ויצא לי לראות כמעט כל אתגר אפשרי. למדתי את התיאוריה, ניסיתי הכל בשטח, ונכשלתי לא מעט פעמים. אבל מכל כישלון צמח משהו חדש, משהו שאני שמח לחלוק איתך.

הגישה שלי לגיוס כספים מושפעת רבות מדן פאליוטה, ששינה את האופן שבו אני חושב על נתינה, ומהפסיכולוגיה החיובית של מרטין זליגמן, שמזכירה לי תמיד לחפש את החוזקות ולא רק את החולשות. בנוסף, אני מושפע מתיאוריות מכירה מתקדמות מעולם העסקי, ומיישם אותן בעולם גיוס הכספים - שילוב שאולי נשמע מוזר, אבל עובד מצוין.

במאמר הזה, אני רוצה לחשוף את "מודל המסלולים המקבילים" - מתודולוגיה שפיתחתי בעצמי, המבוססת על ניסיון של שנים ועל עשרות שיחות עם מגייסים מתוסכלים. המודל הזה לא רק מציע פתרון לשימור כישרונות, אלא גם משנה את התפיסה שלנו לגבי מה זה אומר להיות מגייס כספים מצליח.

האתגר האמיתי: למה מגייסים עוזבים?

לפני שניכנס למודל עצמו, חשוב להבין את הבעיה לעומק. למה מגייסים עוזבים? האם זה רק עניין של כסף? מניסיוני, התשובה מורכבת יותר.

  • התסכול מחוסר התפתחות: מגייסים רבים מרגישים שהם תקועים. הם מצוינים במה שהם עושים, אבל הקידום היחיד הוא תפקיד ניהולי שהם לא מעוניינים בו.
  • השחיקה שבניהול: ניהול צוות הוא מקצוע בפני עצמו. מגייסים רבים מגלים שהם שונאים את הבירוקרטיה, את הפגישות האינסופיות ואת הצורך לטפל בעניינים אדמיניסטרטיביים.
  • הפער בין תשוקה ליכולת: מגייסים אוהבים לגייס. הם רוצים לפגוש תורמים, לבנות מערכות יחסים ולראות את הכסף שלהם עוזר לשנות את העולם. ניהול מנתק אותם מהתשוקה הזו.

כששאלתי מגייסת אחת למה היא עוזבת, היא אמרה לי: "אני לא רוצה לנהל. אני רוצה להיות המגייסת הכי טובה בישראל. אני רוצה להביא מיליונים לארגון שלי. אבל אני לא רואה איך אני יכולה לעשות את זה אם אני תקועה בישיבות כל היום".

מודל המסלולים המקבילים: הפתרון

הבסיס של המודל הוא פשוט: לאפשר למגייסים להתפתח ולגדול בלי לעבור לתפקיד ניהולי. איך עושים את זה? על ידי יצירת שני מסלולים מקבילים:

1. המסלול הניהולי: מסלול הקידום המסורתי, המוביל לתפקידי ניהול צוות.

2. מסלול המומחיות: מסלול קידום המאפשר למגייסים להתמחות בתחום ספציפי בגיוס כספים, להפוך למומחים בעלי שם ולהשפיע על הארגון בצורה משמעותית.

אז איך זה עובד בפועל?

  • הגדרת תפקידים חדשים: המסלול הניהולי מובן מאליו. אבל במסלול המומחיות, צריך להגדיר תפקידים חדשים, כמו:

מגייס מומחה לתורמים גדולים: אחראי על שימור וגיוס תורמים משמעותיים.

מומחה אסטרטגיה לגיוס דיגיטלי: מפתח ומיישם אסטרטגיות גיוס כספים דיגיטליות.

* מאמן מגייסים: אחראי על הכשרה וליווי של מגייסים חדשים.

  • יצירת קריטריונים ברורים לקידום: חשוב ליצור קריטריונים ברורים לקידום בכל מסלול. במסלול המומחיות, הקריטריונים צריכים להתמקד ביכולת להביא תוצאות, בידע מקצועי ובהשפעה על הארגון.
  • מתן הכרה ותגמול: מגייסים במסלול המומחיות צריכים לקבל הכרה ותגמול על ההישגים שלהם, בדיוק כמו מנהלים. זה יכול לכלול שכר גבוה יותר, בונוסים, השתתפות בכנסים, פרסום מאמרים ועוד.
  • השקעה בהכשרה ופיתוח: חשוב להשקיע בהכשרה ופיתוח של מגייסים במסלול המומחיות. זה יכול לכלול קורסים, סדנאות, מנטורינג והשתתפות בפרויקטים מיוחדים.

אני זוכר את הפעם הראשונה שהצענו את המסלול הזה למגייסת אחת בצוות שלי. היא הייתה מוכשרת בטירוף, אבל היא פחדה מניהול. כשהצענו לה את התפקיד של "מגייסת מומחית לתורמים גדולים", העיניים שלה נצצו. היא אמרה לי: "זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות. אני רוצה להקדיש את כל הזמן שלי לבניית מערכות יחסים עם התורמים הכי חשובים שלנו".

מה למדתי מהניסיון שלי?

יישום מודל המסלולים המקבילים לא היה פשוט. למדתי כמה דברים חשובים בדרך:

  • התאמה אישית: כל ארגון הוא שונה, וצריך להתאים את המודל לצרכים הספציפיים שלו.
  • תקשורת פתוחה: חשוב לתקשר בצורה פתוחה עם המגייסים ולשאול אותם מה הם רוצים ומה הם צריכים.
  • סבלנות: יישום המודל לוקח זמן. צריך להיות סבלניים ולתת למגייסים את הזמן והמרחב להתפתח.

הצעד האלגנטי:

המתודולוגיה הייחודית שפיתחתי, "שיטת הסולם הדינמי", מאפשרת להבין את הפוטנציאל הגלום בכל תורם ולהוביל אותו במדרגות הנתינה בצורה מדויקת ומותאמת אישית. בשיטה זו, כל מגייס, גם במסלול המומחיות, מקבל כלים פרקטיים להגדלת תרומות ולהעמקת הקשר עם התורמים. שילוב שיטה זו בתוך מודל המסלולים המקבילים, מאפשר למגייסים המומחים למקסם את ההשפעה שלהם ולתרום באופן משמעותי להצלחת הארגון.

אני מזמין אותך לחשוב על זה: מה הצעד הראשון שאתה יכול לעשות כדי ליצור מסלול מומחיות בצוות שלך? האם אתה יכול להגדיר תפקיד חדש? האם אתה יכול להתחיל להשקיע בהכשרה ופיתוח של המגייסים שלך?

השקעה במגייסים היא השקעה בעתיד של הארגון שלך. מודל המסלולים המקבילים הוא דרך אחת לעשות את זה. אבל הדבר הכי חשוב הוא להקשיב למגייסים שלך, להבין מה הם רוצים ולתת להם את הכלים להצליח.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לך לבנות צוות גיוס כספים מצליח. אם יש לך שאלות או מחשבות, אני מזמין אותך לשתף אותן בתגובות. ואם אתה רוצה לדבר איתי באופן אישי, אתה מוזמן ליצור איתי קשר. ביחד, אנחנו יכולים לשנות את עולם גיוס הכספים.

אגב, אם הנושא הזה מעניין אותך, אני ממליץ לך לקרוא את הספר "אומנות הנתינה" של דן פאליוטה. הספר הזה שינה את האופן שבו אני חושב על תרומה ונתינה, ואני בטוח שהוא יעזור גם לך.

A team of fundraisers celebrating a successful fundraising campaign, highlighting the importance of non-monetary incentives in team motivation.
Featured

מעבר לבונוסים: מערכות תמריצים והנעה פורצות דרך בצוותי גיוס

מערכות תמריצים והנעה פורצות דרך בצוותי גיוס - מעבר לבונוסים כספיים. נועם אבירי חושף את הסודות להנעת צוותי גיוס בארגונים ללא מטרות רווח.

השעה הייתה 11 בלילה, והמחשב שלי סירב לשתף פעולה עם השינה שלי. בוועד המנהל דרשו תוצאות, צוות הגיוס היה שחוק, והאווירה הכללית הייתה כמו של חדר המתנה אצל רופא שיניים. אז הבנתי משהו: בונוסים כספיים הם לא תמיד הפתרון. הם כמו קפה של בוקר - נותנים בוסט זמני, אבל לא בונים מומנטום אמיתי.

אז מה כן? איך יוצרים מערכת תמריצים שמדברת ללב של המגייסים, שמציתה בהם את הניצוץ, ומגדילה את התפוקה בלי לשרוף אותם? אספר לכם על כמה גישות חדשניות ששינו את חוקי המשחק עבור ארגונים רבים, וגם כמה טעויות שלמדתי בדרך הקשה.

אני נועם אבירי, וב-15 השנים האחרונות עזרתי למאות ארגונים ללא מטרות רווח להגדיל את ההכנסות שלהם. ראיתי הכל - מהצלחות מסחררות ועד כישלונות צורבים. למדתי שגיוס כספים הוא לא רק משחק של מספרים, אלא גם משחק של אנשים. ולכן, כדי להניע צוות גיוס, צריך להבין מה מניע אותם באמת.

1. אוטונומיה: לתת למגייסים להוביל

איך זה מרגיש כשמסתכלים לך כל הזמן מעל הכתף? משתק, נכון? אותו דבר קורה עם מגייסים. הם צריכים מרחב נשימה, חופש פעולה, ואפשרות להחליט איך הם משיגים את היעדים שלהם.

אני זוכר מקרה של ארגון שעבדתי איתו - הם היו תקועים בשיטות גיוס מיושנות, והמגייסים הרגישו כמו בורג במכונה. מה עשינו? נתנו להם חופש לבחור את הפרויקטים שהם רוצים לקדם, את התורמים שהם רוצים לפנות אליהם, ואת הדרך שבה הם רוצים לתקשר איתם. התוצאה? זינוק מטאורי בתרומות.

איך עושים את זה בפועל?

  • גמישות בבחירת פרויקטים: אפשרו למגייסים לבחור את הפרויקטים שמעוררים בהם השראה.
  • חופש בגישות גיוס: תנו להם לנסות גישות חדשות, בלי לחשוש מכישלון.
  • השתתפות בקבלת החלטות: שתפו אותם בתהליכי קבלת החלטות חשובים.

העומק שמתחת לעומק: אוטונומיה לא רק מגדילה את התפוקה, אלא גם יוצרת תחושת בעלות ומחויבות. מגייס שמחליט בעצמו, גם ייתן מעצמו יותר.

2. משמעות: לחבר את המגייסים למטרה

אנשים לא מצטרפים לארגונים כדי לעשות כסף, הם מצטרפים כדי לעשות שינוי. אבל איך מוודאים שהמגייסים מרגישים מחוברים למטרה של הארגון, גם כשמדובר בשיחות טלפון משמימות או בפגישות מעייפות?

התשובה היא סיפורים. סיפורים אמיתיים של אנשים שהארגון עזר להם, סיפורים של הצלחה, סיפורים של השפעה. אני תמיד אומר למגייסים שלי: "אתם לא מגייסים כסף, אתם מגייסים תקווה."

איך מטמיעים משמעות בעבודה היומיומית?

  • שיתוף בסיפורי הצלחה: שתפו את הצוות בסיפורים מרגשים של אנשים שהארגון עזר להם.
  • מפגשים עם מוטבים: אפשרו למגייסים לפגוש את האנשים שהם עוזרים להם.
  • חיבור אישי למטרה: עזרו למגייסים למצוא את החיבור האישי שלהם למטרה של הארגון.

הקשבה השלישית: הקשיבו למה שהמגייסים אומרים, אבל גם למה שהם לא אומרים. האם הם מרגישים מחוברים למטרה? האם הם מאמינים בערך של העבודה שלהם?

3. הכרה והערכה: לראות את האדם שמאחורי המספר

בונוסים כספיים זה נחמד, אבל הם לא תחליף להכרה והערכה אמיתית. אנשים רוצים להרגיש שרואים אותם, שמעריכים את המאמץ שלהם, ושמכבדים את הכישורים שלהם.

אני זוכר מגייסת אחת שעבדתי איתה - היא הייתה אחת הטובות ביותר בצוות, אבל היא הרגישה לא מוערכת. היא אמרה לי: "אני מרגישה כמו מכונה שמייצרת כסף, אף אחד לא רואה אותי בתור בן אדם." זה שבר לי את הלב.

מאז, אני מקפיד להביע הערכה למגייסים שלי באופן קבוע - בין אם זה במילים טובות, במתנה קטנה, או בהזמנה לקפה. זה לא עולה הרבה כסף, אבל זה שווה זהב.

איך יוצרים תרבות של הכרה והערכה?

  • משוב חיובי קבוע: תנו משוב חיובי על בסיס קבוע, לא רק כשמשיגים יעד.
  • הוקרה פומבית: תנו הוקרה פומבית על הצלחות, גם הקטנות.
  • הזדמנויות להתפתחות אישית: תנו למגייסים הזדמנויות ללמוד, להתפתח, ולרכוש מיומנויות חדשות.

הצעד האלגנטי: פעולה קטנה עם אפקט גדול. מחמאה כנה, מילה טובה, או מכתב תודה יכולים לעשות פלאים.

אז מה למדנו? בונוסים כספיים זה נחמד, אבל זה לא מספיק. כדי להניע צוות גיוס באמת, צריך לתת להם אוטונומיה, לחבר אותם למטרה, ולהראות להם שמעריכים אותם. זו לא נוסחה קסומה, זה פשוט יחס אנושי.

והנה שאלה למחשבה: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות היום כדי להראות למגייסים שלכם שאתם מעריכים אותם?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים. אני עוזר לארגונים ללא מטרות רווח לגייס יותר כסף ולעשות יותר טוב. אם אתם רוצים ללמוד עוד, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר.

A team of fundraisers collaborating effectively in a hybrid work environment, using digital tools and strong communication skills.
Featured

האמת המרה (אך המשחררת) על ניהול מרחוק: כלים שפיתחתי אחרי שלמדתי את הלקח בדרך הקשה

נועם אבירי חושף את הכלים הייחודיים שפיתח לניהול אפקטיבי של צוותים היברידיים בגיוס כספים, אחרי שלמד את הלקח בדרך הקשה.

השעה הייתה 19:52 בערב חג. הטלפון צלצל. זו הייתה שירלי, ראש צוות גיוס הכספים שלי. "נועם, אני מצטערת, אבל אני לא יכולה יותר. אני מתפטרת." באותו רגע ידעתי שהניסוי שלי ב"צוות היברידי מושלם" התפוצץ לי בפנים. חשבתי שהכלים הטכנולוגיים יפתרו את הבעיה של ריחוק גיאוגרפי. טעיתי. בגדול.

אז מה למדתי? שהבעיה בניהול מרחוק היא לא הטכנולוגיה, אלא הפסיכולוגיה. וכדי לנהל צוות היברידי אפקטיבי, צריך לשנות הכל בגישה הניהולית.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של ניסוי וטעייה (והרבה רגעי שבירה), פיתחתי כלים ייחודיים לניהול צוותים היברידיים בגיוס כספים. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. עבדתי עם ארגונים רבים, קטנים וגדולים, והבנתי שהאתגרים הם דומים: איך יוצרים תרבות ארגונית חזקה כשכולם עובדים מהבית? איך שומרים על תקשורת אפקטיבית כשאין "פגישות מסדרון"? ואיך מודדים ביצועים כשאי אפשר "לראות" את העובדים?

במאמר הזה אני חושף את הכלים שפיתחתי, לא רק כדי לעזור לצוותים לשרוד, אלא כדי לשגשג בסביבה היברידית.

איך הפכתי מפשלונר מרחוק למאסטרו היברידי: המסע שלי

בתחילת הדרך, חשבתי שניהול מרחוק זה פשוט. נותנים לעובדים מחשב נייד, חשבון זום, וזהו. מהר מאוד הבנתי שזה לא מספיק. התחלתי לחקור: קראתי מחקרים, השתתפתי בסמינרים, ודיברתי עם מנהלים אחרים. אבל שום דבר לא באמת עזר. הכל היה תיאורטי מדי, או מתאים לחברות הייטק ענקיות.

הנקודה שבה הכל השתנה הייתה אחרי הכישלון עם שירלי. הבנתי שאני צריך לחזור לבסיס, ולהבין מה באמת מניע את העובדים שלי. התחלתי לשאול שאלות קשות: מה חשוב להם בעבודה? מה מפחיד אותם? מה גורם להם להרגיש מחוברים לארגון?

כאן פיתחתי את "מודל שלושת המעגלים": הבנה של הצרכים הרגשיים, המקצועיים והטכנולוגיים של כל עובד, והתאמת הניהול לכל מעגל.

שלושת המעגלים: המפתח להבנת הצוות ההיברידי שלך

אז מה זה בעצם "מודל שלושת המעגלים"? זה כלי פשוט אבל עוצמתי שעוזר לך להבין מה העובדים שלך צריכים כדי להיות פרודוקטיביים ומאושרים בעבודה היברידית.

מעגל 1: הצרכים הרגשיים

זה המעגל הכי חשוב, וגם הכי קשה להבנה. העובדים שלך צריכים להרגיש:

  • מוערכים: לא מספיק רק להגיד להם שהם עושים עבודה טובה. צריך להראות להם. לתת להם פידבק קבוע, להכיר בהישגים שלהם, ולתת להם הזדמנויות לצמיחה.
  • מחוברים: הריחוק הפיזי יכול ליצור ריחוק רגשי. צריך ליצור הזדמנויות לקשרים חברתיים, גם אם הם וירטואליים. מפגשים חברתיים, שיחות לא פורמליות, או סתם צ'אט אקראי יכולים לעשות את ההבדל.
  • בטוחים: עבודה מרחוק יכולה ליצור תחושת חוסר ודאות. העובדים שלך צריכים לדעת שהם יכולים לסמוך עליך, שאתה שם בשבילם, ושאתה תומך בהם גם כשקשה.

מעגל 2: הצרכים המקצועיים

העובדים שלך צריכים:

  • משמעות: הם צריכים להבין איך העבודה שלהם תורמת למטרות הארגון. הם צריכים להרגיש שהם עושים משהו חשוב, ולא סתם "ממלאים משימות".
  • אתגר: עבודה שגרתית ומשעממת יכולה לשחוק אותם מהר מאוד. צריך לתת להם משימות חדשות ומעניינות, ולעודד אותם ללמוד ולצמוח.
  • אוטונומיה: לתת להם את החופש לקבל החלטות, לנהל את הזמן שלהם, ולעבוד בדרך שנוחה להם.

מעגל 3: הצרכים הטכנולוגיים

העובדים שלך צריכים:

  • גישה לכלים הנכונים: לוודא שיש להם את כל התוכנות, החומרה, והחיבור לאינטרנט שהם צריכים כדי לעבוד ביעילות.
  • הדרכה ותמיכה: ללמד אותם איך להשתמש בכלים האלה, ולתת להם תמיכה טכנית כשצריך.
  • תקשורת ברורה: להשתמש בכלים כמו סלאק, וואטסאפ או מיילים כדי לשמור על תקשורת פתוחה וברורה.

אבל שימו לב - המודל הזה הוא דינמי. הצרכים של העובדים משתנים כל הזמן, וחשוב להיות קשובים ולתת מענה בהתאם.

עדשת המיקרוסקופ: שיחות אחד על אחד שהופכות הכל

אחת הטכניקות היעילות ביותר שפיתחתי כדי להבין את שלושת המעגלים של כל עובד היא "עדשת המיקרוסקופ". זה אומר, להפוך שיחות אחד על אחד מ"עדכון סטטוס" לשיחה עמוקה ומשמעותית.

אני זוכר את הפגישה הראשונה שלי עם יעל, מגייסת כספים חדשה שהצטרפה לצוות. הייתי עסוק בלתת לה הוראות ולהסביר לה את הנהלים. אבל אז עצרתי ושאלתי אותה: "יעל, מה הדבר הכי חשוב לך בעבודה?" היא הופתעה, ואז אמרה: "אני רוצה להרגיש שאני עושה משהו שמשנה חיים."

באותו רגע הבנתי שיש לי הזדמנות לחבר אותה למשימה הגדולה של הארגון. התחלתי לספר לה סיפורים על האנשים שהארגון שלנו עזר להם, ואיך התרומות שלה משפיעות עליהם. ראיתי את הניצוץ בעיניים שלה, והבנתי שהיא עכשיו הרבה יותר מחוברת ומוטיבציונית.

אבל איך עושים את זה בפועל? הנה כמה טיפים:

  • שאלו שאלות פתוחות: במקום לשאול "האם סיימת את המשימה?", שאלו "מה היו האתגרים שלך במשימה הזאת, ואיך התמודדת איתם?".

הקשיבו הקשבה פעילה: תנו לעובדים לדבר, אל תקטעו אותם, ותנסו להבין מה הם באמת* אומרים.

  • תנו פידבק קבוע: אל תחכו לשיחת הערכה השנתית כדי לתת פידבק. תנו פידבק קבוע, חיובי ושלילי, כדי לעזור לעובדים לצמוח.
  • תנו הזדמנויות לצמיחה: תנו לעובדים משימות חדשות ומאתגרות, ותעודדו אותם ללמוד מיומנויות חדשות.

"קול פנימי משולב": איך להקשיב גם למה שלא נאמר

אחד האתגרים הכי גדולים בניהול מרחוק הוא חוסר בתקשורת לא מילולית. אי אפשר לראות את שפת הגוף, את הבעות הפנים, או את הטון של הקול.

כאן נכנסת לתמונה טכניקת "הקול הפנימי המשולב". זה אומר, לנסות להבין מה העובדים שלך חושבים ומרגישים, גם אם הם לא אומרים את זה במפורש.

אני זוכר שיחה בזום עם רועי, ראש צוות גיוס הכספים הוותיק שלי. הוא אמר לי שהוא "בסדר גמור" ושהוא "שולט במצב". אבל ראיתי משהו בעיניים שלו שאמר לי אחרת. הוא נראה עייף ומותש.

במקום להאמין למילים שלו, הקשבתי לקול הפנימי שלי. חשבתי לעצמי: "רועי עובד קשה מדי. הוא לוקח על עצמו יותר מדי משימות. הוא צריך עזרה."

שאלתי אותו: "רועי, אני רואה שאתה עובד קשה מאוד. האם יש משהו שאני יכול לעשות כדי לעזור לך?". הוא היסס, ואז הודה שהוא באמת מרגיש קצת עמוס.

הצלחתי להעביר חלק מהמשימות שלו לעובדים אחרים, והוא מיד הרגיש הקלה. למדתי שהקשבה לקול הפנימי שלי יכולה לעזור לי לזהות בעיות לפני שהן הופכות לקריטיות.

איך מטפחים את הקול הפנימי המשולב?

  • היו קשובים לאינטואיציה שלכם: אל תתעלמו מתחושות הבטן שלכם. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, כנראה שהוא באמת לא בסדר.
  • הקדישו זמן לשיחות לא פורמליות: שיחות קצרות ולא מחייבות יכולות לעזור לכם להכיר את העובדים שלכם טוב יותר.
  • היו אמפתיים: נסו לראות את הדברים מנקודת המבט של העובדים שלכם.
  • היו סבלניים: אל תצפו שהעובדים שלכם יפתחו בפניכם מיד. זה לוקח זמן לבנות אמון.

מומנטום הגילוי: איך ליצור צוות של חוקרים סקרנים

אחד הדברים הכי חשובים בניהול צוות היברידי הוא ליצור תרבות של למידה וצמיחה. העובדים שלכם צריכים להרגיש שהם יכולים ללמוד מטעויות, להתנסות בדברים חדשים, ולפתח את המיומנויות שלהם.

כאן נכנס לתמונה "מומנטום הגילוי". זה אומר, ליצור סביבה שבה העובדים שלכם כל הזמן מחפשים דרכים חדשות לשפר את העבודה שלהם.

אני זוכר מקרה שבו צוות גיוס הכספים שלי התקשה לגייס תרומות חדשות. ניסינו הכל: שיחות טלפון, מיילים, פגישות אישיות. שום דבר לא עבד.

החלטתי לנסות משהו חדש. יצרתי "סדנת גילוי" שבה העובדים שלי יכלו לחקור רעיונות חדשים לגיוס כספים. נתתי להם תקציב קטן, ואמרתי להם שהם יכולים לנסות כל דבר שהם רוצים.

אחד העובדים שלי הציע לקיים אירוע וירטואלי שבו נציג את הפרויקטים שלנו לתורמים פוטנציאליים. זה נשמע רעיון מוזר בהתחלה, אבל החלטתי לתת לו צ'אנס.

התוצאות היו מדהימות. גייסנו יותר כסף באירוע הזה מאשר בכל האירועים הקודמים שלנו. למדתי שחשוב לתת לעובדים שלי את החופש לחקור ולגלות דברים חדשים.

איך יוצרים מומנטום הגילוי?

  • תעודדו ניסוי וטעייה: תגידו לעובדים שלכם שזה בסדר לעשות טעויות, כל עוד הם לומדים מהן.
  • תנו להם תקציב לחקור רעיונות חדשים: גם תקציב קטן יכול לעשות הבדל גדול.
  • תציינו הצלחות: תשתפו את ההצלחות עם כל הצוות, ותחגגו אותן יחד.
  • תלמדו מכישלונות: תנתחו את הכישלונות, ותלמדו מהם איך להשתפר בפעם הבאה.

הצעד האלגנטי: איך לשמור על איזון בין עבודה לחיים

אחד האתגרים הכי גדולים בניהול מרחוק הוא לשמור על איזון בין עבודה לחיים. קל מאוד לעובדים להרגיש שהם עובדים 24/7, ושאין להם זמן למשפחה, לחברים, או לתחביבים שלהם.

כאן נכנס לתמונה "הצעד האלגנטי". זה אומר, למצוא דרכים לעזור לעובדים שלכם לשמור על איזון בין עבודה לחיים, מבלי לפגוע בפרודוקטיביות שלהם.

אני זוכר שיחה עם רותם, מגייסת כספים מצטיינת. היא אמרה לי שהיא מרגישה שהיא כל הזמן עובדת, ואין לה זמן לעשות דברים שהיא אוהבת.

שאלתי אותה: "רותם, מה הדבר הכי חשוב לך מחוץ לעבודה?" היא אמרה: "אני אוהבת לרקוד סלסה."

הצעתי לה לקחת הפסקה של שעה באמצע היום כדי ללכת לשיעור סלסה. היא היססה בהתחלה, אבל בסוף הסכימה.

אחרי כמה שבועות, היא אמרה לי שהשיעורים האלה שינו לה את החיים. היא מרגישה יותר אנרגטית, יותר יצירתית, ויותר מחוברת לעצמה.

למדתי שלפעמים הצעד הכי אפקטיבי הוא לעזור לעובדים שלי למצוא זמן לעשות דברים שהם אוהבים מחוץ לעבודה.

איך עוזרים לעובדים לשמור על איזון בין עבודה לחיים?

  • תגדירו גבולות ברורים: תגדירו שעות עבודה ברורות, ותעודדו את העובדים שלכם לכבות את המחשב בסוף היום.
  • תעודדו הפסקות: תזכירו לעובדים שלכם לקחת הפסקות קצרות במהלך היום, כדי להתרענן ולטעון מצברים.
  • תתמכו בפעילויות מחוץ לעבודה: תעודדו את העובדים שלכם לעסוק בתחביבים שלהם, לבלות עם המשפחה והחברים שלהם, ולעשות דברים שהם אוהבים.
  • תדאגו לעצמכם: תזכרו שאתם לא יכולים לעזור לאחרים אם אתם לא דואגים לעצמכם. תמצאו זמן לעשות דברים שאתם אוהבים, ותדאגו לבריאות הנפשית והפיזית שלכם.

מפה רגשית של צוות: איך למפות חוסן צוותי

אחד הכלים המפתיעים ביותר שפיתחתי נקרא "המפה הרגשית של הצוות". בתקופות של לחץ ושינויים, במיוחד בתקופה של ניהול היברידי, חוסן רגשי צוותי הוא לא מותרות - הוא קריטי. המפה עוזרת לי להבין את מצב הרוח של הצוות, ולזהות אזורים שבהם צריך התערבות.

איך זה עובד? אחת לשבוע, כל חבר צוות ממלא שאלון אנונימי קצר. השאלות מתמקדות ברגשות כמו שמחה, חרדה, לחץ, תקווה, ועוד. הנתונים האלה יוצרים "מפת חום" של הצוות. אם אני רואה אזור עם הרבה "אדום" (רגשות שליליים), אני יודע שצריך להתמקד שם.

פעם אחת, המפה הראתה רמה גבוהה של חרדה לקראת סוף רבעון. דיברתי עם הצוות, והבנתי שהם לחוצים מהיעדים. במקום לדחוף אותם יותר, החלטתי להוריד את הלחץ: שיניתי קצת את היעדים, ונתתי להם בונוס קטן על מאמץ. החרדה ירדה, והפרודוקטיביות עלתה. פרדוקסלי, אבל עובד.

המפה לא רק מראה בעיות - היא גם מראה חוזקות. אם אני רואה אזור עם הרבה "ירוק" (רגשות חיוביים), אני יודע שיש שם משהו שאפשר ללמוד ממנו. אולי יש שם דינמיקה צוותית טובה, או שיטת עבודה יעילה. אני משתף את שאר הצוות בהצלחות האלה, כדי לעודד אותם.

מה למדתי? הנה שני דברים:

1. חוסן רגשי הוא משאב: כשאתה מטפח את החוסן הרגשי של הצוות, אתה משקיע במשאב הכי חשוב שלך. צוות עם חוסן רגשי יכול להתמודד עם אתגרים, להתאושש מכישלונות, ולהמשיך להתקדם.

2. מדידה יוצרת מודעות: כשאתה מודד את המצב הרגשי של הצוות, אתה יוצר מודעות. המודעות הזאת מאפשרת לך לזהות בעיות מוקדם, ולטפל בהן לפני שהן מחמירות.

לקחת הפסקה זה לא מותרות - זה כלי אסטרטגי

חייב לשבור מיתוס: לקחת הפסקה זה לא מותרות - זה כלי ניהולי. קורה לי הרבה פעמים שאני מרגיש תקוע, או שאני מתקשה לקבל החלטה. במקום להמשיך לדחוף, אני לוקח הפסקה. אני יוצא להליכה, קורא ספר, או סתם יושב בשקט.

פעם אחת, הייתי צריך להחליט אם להשקיע בפרויקט חדש. עבדתי על זה ימים, ולא הצלחתי להחליט. הייתי מבולבל, לחוץ, וחסר סבלנות. בסוף, החלטתי לקחת הפסקה. הלכתי לים, ישבתי על החוף, והקשבתי לגלים. אחרי חצי שעה, חזרתי למשרד עם החלטה ברורה. החלטתי לא להשקיע בפרויקט, כי הבנתי שהוא לא מתאים לארגון שלנו.

מה קרה שם?

  • המוח צריך זמן לעבד מידע: כשאנחנו עובדים על משהו אינטנסיבי, המוח שלנו מתעייף. הוא צריך זמן לעבד את המידע, וליצור קשרים חדשים.
  • הניתוק מאפשר פרספקטיבה: כשאנחנו מחוברים לבעיה, אנחנו לא רואים אותה בצורה ברורה. הניתוק מאפשר לנו לקבל פרספקטיבה חדשה, ולראות את הדברים בצורה אובייקטיבית יותר.
  • ההפסקה מחזירה אנרגיה: כשאנחנו לוקחים הפסקה, אנחנו נותנים לגוף ולנפש שלנו הזדמנות להתאושש. אנחנו חוזרים לעבודה עם יותר אנרגיה, יותר יצירתיות, ויותר סבלנות.

אבל איך עושים את זה בפועל?

  • תקבעו זמנים קבועים להפסקה: תרשמו את ההפסקות ביומן, ותתייחסו אליהן כמו פגישות חשובות.
  • תעשו משהו שאתם אוהבים: תצאו להליכה, תקראו ספר, תקשיבו למוזיקה, תעשו מדיטציה.
  • תנתקו את הטלפון: אל תבדקו מיילים או הודעות במהלך ההפסקה. תנו לעצמכם זמן להתנתק מהעולם.

ניהול מרחוק הוא אתגר מורכב, אבל הוא גם הזדמנות. הזדמנות ליצור צוותים יותר פרודוקטיביים, יותר מחוברים, ויותר מאושרים. הזדמנות לנהל בצורה יותר אנושית, יותר אמפתית, ויותר אפקטיבית.

מה הלאה? קחו את הכלים האלה, תנסו אותם, ותראו מה עובד בשבילכם. תזכרו שאין פתרון קסם. כל צוות הוא שונה, ומה שעובד לצוות אחד לא בהכרח יעבוד לצוות אחר. אבל אם תהיו קשובים, סבלניים, ויצירתיים, תצליחו ליצור צוות היברידי שישגשג.

ואני רוצה לשמוע מכם! איזה כלי הכי דיבר אליכם, ואיך אתם מתכוונים ליישם אותו? שתפו אותי בתגובות!

A picture of Noam Aviri, smiling warmly, possibly in an office setting or giving a presentation, to convey expertise and approachability.
Featured

הפסיכולוגיה הסודית של תרומות: איך לגרום לתורמים להרגיש את הלמה - והכסף יבוא

גלו את הפסיכולוגיה מאחורי הנתינה! נועם אבירי חושף את המניעים העמוקים של תורמים וכיצד לבנות קשרים משמעותיים שמניעים תרומות.

השעה הייתה 11 בלילה, והאור כבה במסדרונות המשרדים, חוץ מחלון אחד קטן בקצה. שם ישבתי, מול מסך המחשב, מנסה להבין מה לעזאזל השתבש. חודש שלם של פגישות, מצגות, טלפונים - והיעד לגיוס כספים לרבעון פשוט לא זז. הרגשתי כמו שחקן כדורגל שמגיע לבד מול השוער, בועט - והכדור עף ליציע.

אבל אז, אחרי כוס קפה רביעית, משהו קרה. התחלתי לחשוב לא על המספרים, אלא על האנשים. לא על ה"מה" אנחנו צריכים, אלא על ה"למה" הם צריכים לתת. באותו לילה, מתוך תסכול טהור, התחלתי לנסח מחדש את הגישה שלי לגיוס כספים. ומה שגיליתי שינה את כללי המשחק.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, וב-15 השנים האחרונות ראיתי הכל. הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, ותובנות ששווה זהב. אספר לכם על הפעם הראשונה שפגשתי תורם פוטנציאלי חשוב. הייתי כל כך לחוץ שידי רעדו כשמזגתי לו מים. היום אני מבין שהפחד הזה היה שיעור חשוב: התורם לא מחפש את המגייס המושלם, אלא את האדם שבאמת מאמין במה שהוא עושה.

אבל מה באמת גורם לאנשים לתרום? לא מדובר רק בנדיבות, או ברצון לעשות טוב. מדובר בפסיכולוגיה עמוקה יותר, במסע רגשי שמתחיל הרבה לפני הפגישה הראשונה. בואו נצלול לעומק ונגלה את הסודות שמאחורי הנתינה.

העומק שמתחת לעומק: למה אנשים באמת תורמים?

שכחו לרגע מהמצגות המושקעות ומהנתונים הסטטיסטיים. גיוס כספים אמיתי מתחיל בהבנה של המניעים הפסיכולוגיים העמוקים ביותר של התורם. אני קורא לזה "העומק שמתחת לעומק".

  • הצורך בחיבור: אנשים מחפשים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, קהילה או מטרה. התרומה היא דרך להתחבר לערכים שלהם ולתרום לשינוי חיובי בעולם.
  • הצורך במשמעות: כולנו רוצים להרגיש שהחיים שלנו משמעותיים. תרומה מאפשרת לנו להשאיר חותם ולהרגיש שאנחנו עושים משהו חשוב.
  • הצורך בהכרה: כן, גם זה חלק מהעניין. אנשים רוצים להרגיש מוערכים על הנתינה שלהם. הכרה אמיתית (לא רק תודה פורמלית) יכולה לעודד תרומות נוספות.

כדי להמחיש זאת, אספר לכם על פגישה שניהלתי עם תורם פוטנציאלי לארגון העוסק בתמיכה בנוער בסיכון. ישבנו בחדר ישיבות מפואר, דיברנו על מספרים, על תוכניות, על השפעה. אבל משהו לא הסתדר. התורם נראה מרוחק, לא מחובר.

ואז, ברגע ספונטני, שאלתי אותו: "מה הסיפור שלך? מה גורם לך לקום בבוקר?"

הוא הביט בי לרגע, מופתע. ואז, הוא התחיל לספר על הילדות הקשה שלו, על הקשיים שהוא חווה, על האנשים שעזרו לו בדרך. פתאום, הכל התחבר. הארגון שלנו, הנוער בסיכון - זה היה הסיפור שלו, הדרך שלו להחזיר חוב לחברה.

וזה, חברים, ההבדל בין מגייס כספים שמקבל צ'ק, למגייס כספים שיוצר מערכת יחסים.

שיטת הסולם הדינמי: איך להוביל תורם מהצ'ק הראשון לתרומה משמעותית

אחרי שהבנו את ה"למה", מגיע ה"איך". פיתחתי מתודולוגיה שאני קורא לה "שיטת הסולם הדינמי". במקום לנסות לקפוץ ישר לתרומה גדולה, אנחנו מתחילים בקטן, ובונים את הקשר עם התורם שלב אחרי שלב.

1. שלב ההיכרות: מתחילים בשיחה קצרה, בפגישה לא מחייבת, באירוע קטן. המטרה היא ליצור קשר ראשוני וללמוד על התורם.

2. שלב החיבור: מזמינים את התורם לפעילות קטנה של הארגון, נותנים לו הזדמנות לראות את העבודה שלנו מקרוב.

3. שלב המעורבות: מבקשים מהתורם עזרה קטנה - ייעוץ, חיבור לאיש קשר, תרומה של זמן או משאבים.

4. שלב הנתינה: אחרי שבנינו את הקשר, אפשר לבקש תרומה כספית. אבל גם כאן, מתחילים בסכום קטן, ובונים את התרומה לאורך זמן.

5. שלב השגרירות: בשלב הזה, התורם הופך לשגריר של הארגון, עוזר לגייס תורמים נוספים, תומך בפעילות שלנו באופן פעיל.

שיטה זו עובדת כי היא מבוססת על אמון. אנחנו לא מבקשים מהתורם לתת לנו הכל בבת אחת, אלא מזמינים אותו למסע משותף.

אני זוכר מקרה של תורם שהתחיל בתרומה קטנה של 500 ש"ח. אחרי שנה של מעורבות פעילה, הוא הפך לתורם מרכזי התורם עשרות אלפי שקלים בשנה. הוא סיפר לי פעם: "אני לא תורם רק כסף, אני תורם את הלב שלי".

הקשבה השלישית: מה התורם באמת אומר?

תקשורת היא מפתח לגיוס כספים מוצלח, אבל לא מדובר רק במה שאנחנו אומרים, אלא גם במה שאנחנו שומעים. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים.

  • הקשבה ראשונה: הקשבה למילים עצמן, למידע שמספק התורם.
  • הקשבה שנייה: הקשבה לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרגשות שמבטא התורם.
  • הקשבה שלישית: הקשבה לצרכים, לערכים, לסיפור האישי של התורם.

לדוגמה, אם תורם אומר "אני אשקול את ההצעה שלכם", זה יכול להיות שהוא באמת מתכוון לזה. אבל זה יכול להיות גם שהוא מנסה להתחמק, או שהוא זקוק למידע נוסף. ההקשבה השלישית תעזור לכם להבין מה באמת קורה.

אני זוכר פגישה עם תורם שחזר ואמר "אני עסוק, אני עסוק". בהתחלה, חשבתי שהוא מנסה לדחות אותי. אבל אז הקשבתי לעומק. הבנתי שהוא לא עסוק במובן הרגיל של המילה, אלא שהוא מפחד להתחייב, שהוא לא בטוח אם הוא יכול לעמוד בהבטחות שלו.

אחרי שהבנתי את זה, שיניתי את הגישה שלי. במקום ללחוץ עליו לתרום סכום גדול, הצעתי לו להתחיל בתרומה קטנה, בפעילות התנדבותית, במשהו שהוא יכול לעמוד בו. וזה עבד. הוא הרגיש בטוח יותר, מחובר יותר, וסופו של דבר תרם סכום משמעותי.

הצעד האלגנטי: איך להשיג את המקסימום במינימום מאמץ

גיוס כספים יכול להיות מתיש. טלפונים, פגישות, מצגות - זה יכול לגזול אנרגיה רבה. אבל זה לא חייב להיות ככה. אני מאמין ב"צעד האלגנטי" - הפעולה המדויקת שמשיגה את המקסימום במינימום מאמץ.

  • התמקדו בתורמים הנכונים: 80% מהמאמצים שלכם צריכים להיות מופנים ל-20% מהתורמים שיכולים להביא את התרומה הגדולה ביותר.
  • תכננו את הפעולות שלכם: לפני כל שיחה או פגישה, תחשבו מה אתם רוצים להשיג, מה הצעד הבא, ואיך אתם מתכוונים להניע את התורם לפעולה.
  • תשתמשו בטכנולוגיה: יש היום כלים רבים שיכולים לעזור לכם לייעל את העבודה שלכם - תוכנות לניהול תורמים, כלי אוטומציה, פלטפורמות דיגיטליות.
  • תלמדו מטעויות: אל תפחדו להיכשל. כל כישלון הוא הזדמנות ללמוד ולהשתפר. תנתחו את הטעויות שלכם, תלמדו מהן, ותשתמשו בהן כדי להצליח בפעם הבאה.

אני זוכר פעם שהייתי צריך לגייס סכום גדול של כסף תוך זמן קצר. הייתי לחוץ, עבדתי מסביב לשעון, הרגשתי שאני עומד להתמוטט. ואז הבנתי שאני עובד קשה מדי. במקום להשקיע את הזמן שלי בפגישות עם תורמים חדשים, החלטתי להתמקד בתורמים הקיימים, אלו שכבר תמכו בארגון בעבר.

התקשרתי אליהם, סיפרתי להם על הצורך הדחוף, ביקשתי מהם לעזור לי. ומה שקרה היה מדהים. הם נענו לקריאה שלי, תרמו סכומים גדולים, וסייעו לי להשיג את היעד בזמן.

למדתי באותו יום שיעור חשוב: גיוס כספים הוא לא רק עבודה קשה, אלא גם עבודה חכמה.

המראה הכפולה: לראות את עצמכם דרך עיני התורם

לסיום, אני רוצה לדבר על נקודה חשובה במיוחד - אמפתיה. היכולת לראות את העולם מנקודת מבטו של התורם, להבין את הצרכים שלו, את הרצונות שלו, את הפחדים שלו. אני קורא לזה "המראה הכפולה".

  • שאלו את עצמכם: מה מניע את התורם? מה חשוב לו? מה הוא מחפש?
  • התעניינו באמת בתורם: אל תתייחסו אליו רק כאל מקור מימון. תראו אותו כאדם, עם סיפור אישי, עם רגשות, עם חלומות.
  • התאימו את המסר שלכם לתורם: אל תשתמשו במסר גנרי. תנסחו את המסר שלכם כך שהוא יתאים לערכים ולצרכים של התורם.

אני זוכר פעם שהכנתי מצגת לתורם פוטנציאלי עשיר במיוחד. המצגת הייתה מושקעת, עם נתונים סטטיסטיים, עם תמונות מרהיבות, עם הכל. אבל התורם לא התרשם. הוא הביט בי במבט קר ואמר: "אני לא מבין מה אתם רוצים ממני".

הייתי מתוסכל. השקעתי כל כך הרבה זמן ומאמץ, וזה לא עבד. ואז הבנתי שעשיתי טעות. התמקדתי במה שאני רוצה להגיד, ולא במה שהתורם רוצה לשמוע.

במקום להתייאש, החלטתי לנסות משהו אחר. נפגשתי עם התורם שוב, הפעם בלי מצגת, בלי נתונים סטטיסטיים, בלי כלום. פשוט ישבתי מולו ושאלתי אותו: "מה חשוב לך? מה אתה רוצה להשיג בעולם?"

הוא התחיל לספר לי על החלומות שלו, על השאיפות שלו, על הרצון שלו להשאיר חותם בעולם. הקשבתי לו בעיון, התעניינתי באמת במה שהוא אמר.

ואז, כשסיימתי להקשיב, סיפרתי לו על הארגון שלנו, ואיך אנחנו יכולים לעזור לו להגשים את החלומות שלו. והפעם, זה עבד. התורם התרגש, הוא הרגיש שאנחנו מבינים אותו, שאנחנו חולקים את אותם ערכים.

הוא תרם לנו סכום עצום של כסף, והפך לשותף אמיתי שלנו.

אז מה הלאה?

גיוס כספים הוא לא רק עבודה, אלא שליחות. זו הזדמנות לעשות טוב בעולם, להשפיע על חייהם של אנשים, ולבנות עתיד טוב יותר לכולנו. אם תזכרו את העקרונות האלה - את העומק שמתחת לעומק, את שיטת הסולם הדינמי, את ההקשבה השלישית, את הצעד האלגנטי, ואת המראה הכפולה - אני מבטיח לכם שתצליחו לגייס יותר כסף, ליצור קשרים חזקים יותר, ולהגשים את החלומות שלכם.

אבל זה רק הצעד הראשון. האתגר האמיתי הוא להפוך את התובנות האלה לפעולה. אז קחו את מה שלמדתם היום, ותתחילו ליישם אותו כבר מחר. התקשרו לתורם, קבעו פגישה, הקשיבו לעומק, ותראו מה קורה.

ובעיקר, אל תשכחו ליהנות מהדרך. גיוס כספים יכול להיות מאתגר, אבל הוא גם יכול להיות מספק. אם תעשו את זה באהבה, בתשוקה, ובאמונה, אני מבטיח לכם שתגיעו למקומות מדהימים.

רציתי לשתף אתכם במשהו שהטריד את מנוחתי השבוע: האם אנחנו כמגייסי כספים באמת מבינים את המשקל העצום שיש לנו על כתפינו? אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ואני מאמין שהתשובה טמונה בחיבור האמיתי שלנו ל"למה" של הנתינה.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?