Noam Aviry speaking at a conference about fundraising.
Featured

מעבר לבקשה: האסטרטגיה הלא שגרתית שפתחה לנו את הדלת לתורמי-על

גלו את האסטרטגיה הלא שגרתית שפתחה את הדלת לתורמי-על. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את סודות ההקשבה, יצירת קשר אישי והפיכת תורמים לשותפים.

השנה הייתה 2017. ישבתי מול מחשב ריק, בהיתי בנוסח בקשה לתרומה שהייתי אמור לשלוח לתורם פוטנציאלי, תורם-על. אחרי שנים בתחום, הייתי אמור לדעת בדיוק מה לכתוב. אבל הפעם, משהו הרגיש לא נכון. הטקסט היה מלא בקלישאות שחוקות על "שינוי חברתי" ו"השפעה משמעותית", אבל הוא היה חסר נשמה. הוא היה ריק.

ואז הבנתי – הבקשה עצמה הייתה הבעיה. לא משנה כמה מילים יפות אכתוב, זה עדיין יהיה עוד מייל שמבקש כסף. זה לא יבלוט. זה לא יגע.

אז החלטתי לעשות משהו אחר לגמרי. משהו שאף פעם לא העזתי לעשות קודם.

למה 70% מארגונים מחמיצים את ההזדמנות הגדולה ביותר בגיוס כספים?

פסקתי מלנסות "למכור" את הארגון. הפסקתי מלדבר על המספרים ועל הסטטיסטיקות. במקום זה, עשיתי משהו מפחיד – התחלתי להקשיב. באמת להקשיב.

אבל לפני שאמשיך, תן לי להציג את עצמי – אני נועם אבירי, ואני מגייס כספים. אבל לא מהסוג שאתם חושבים. אחרי 15 שנה בתחום, ראיתי הכל – הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, ובעיקר, הבנתי שהמשחק האמיתי מתרחש מתחת לפני השטח. למדתי את זה בדרך הקשה. תאמין לי, יש לי תואר שני בפסיכולוגיה, אבל התואר האמיתי שלי הוא "ניצול פגישות גיוס כושלות".

הרבה פעמים שואלים אותי – "נועם, מה הסוד שלך?". אז הנה, הסוד שלי הוא פשוט: העומק שמתחת לעומק.

רוב מגייסי הכספים מתמקדים במה שהתורם אומר. אני מתמקד במה שהוא לא אומר. אני מנסה להבין מה מניע אותו באמת. מה הערכים שלו. מה הסיפור האישי שלו.

למדתי את זה מפנלופה ברק, גורו לגיוס כספים, שאמרה לי פעם: "גיוס כספים זה לא טרנזקציה, זה מערכת יחסים". אבל לקח לי זמן להבין מה זה אומר באמת.

אז חזרתי לאותו תורם פוטנציאלי, תורם-העל, ושכחתי מהבקשה. במקום זה, שלחתי לו מייל קצר ופשוט: "היי [שם התורם], רציתי להזמין אותך לקפה. אני רוצה לשמוע על מה שבאמת חשוב לך".

כאן התחילה האסטרטגיה הלא שגרתית, ששינתה את הכל.

שיטת הסולם הדינמי: איך להפוך תורם מזדמן לתורם-על

נפגשנו בבית קפה קטן בצפון תל אביב. הוא הזמין אספרסו כפול, אני הזמנתי תה ירוק (אני צריך להפסיק עם הקפה, אני יודע). התיישבנו, והוא התחיל לדבר.

הוא לא דיבר על כסף. הוא לא דיבר על תרומות. הוא דיבר על הילדות שלו, על המשפחה שלו, על הערכים שהוא גדל עליהם. הוא דיבר על התסכול שלו מהמצב החברתי בישראל, ועל הרצון שלו לעשות משהו משמעותי.

הקשבתי. הקשבתי באמת. הקשבתי להקשבה השלישית – הקשבתי למה שהוא לא אמר במילים.

באותו רגע, הבנתי מה מניע אותו. הבנתי מה הסיפור שלו. וזה היה הרבה יותר חזק מכל בקשה לתרומה שיכולתי לכתוב.

(בראשי חשבתי: "אוקיי, עכשיו אני מבין. הוא לא רוצה לתת כסף, הוא רוצה להרגיש שייך. הוא רוצה להיות חלק ממשהו גדול יותר").

ואז, הצעתי לו משהו אחר. לא ביקשתי ממנו לתרום כסף. הצעתי לו להיות שותף. הצעתי לו להצטרף לצוות ההיגוי של אחד הפרויקטים שלנו, פרויקט שאני יודע שקרוב לליבו. הצעתי לו להשתמש בידע ובניסיון שלו כדי לעזור לנו להצליח.

מודל המעגלים המתרחבים: איך להפוך קשר אישי להשפעה ארגונית

הוא הסכים. לא רק שהוא הסכים, הוא התלהב. הוא אמר לי שזו הפעם הראשונה שארגון פונה אליו בצורה כזו. הוא אמר לי שהוא תמיד רצה להיות מעורב יותר, אבל אף פעם לא ידע איך.

(שים לב לשנייה הזו: הוא הביט בי בעיניים, חייך חיוך אמיתי, ואז אמר: "אני בפנים". זה היה הרגע בו ידעתי שהדלת נפתחה. כל מה שקרה לפני היה רק הקדמה, וכל מה שיקרה אחרי תלוי ביכולת שלי לשמור על האש הזו בוערת).

מאז, הוא הפך לאחד התורמים המשמעותיים ביותר שלנו. הוא לא רק תורם כסף, הוא תורם זמן, ידע, וקשרים. הוא הפך לשגריר שלנו, למגן שלנו, לחלק בלתי נפרד מהארגון.

אבל זה עדיין לא העיקר. כשהמשכתי לחקור, הבנתי שמתחת לשכבה הזו מסתתר דפוס עמוק עוד יותר. מה שבאמת קובע אינו המסר עצמו, אלא החיבור האנושי.

השיחה הזו עם תורם אחד אינה רק על תרומה של 50,000 ש"ח (בשלב הראשון). היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב.

הצעד האלגנטי: להפוך את ה"לא" ל"כן" – אמנות ההקשבה בגיוס כספים

אז מה למדתי מכל זה?

למדתי שגיוס כספים זה לא משחק של מספרים, זה משחק של אנשים. למדתי שבמקום לבקש כסף, צריך להציע שותפות. למדתי שבמקום לדבר על הצרכים שלנו, צריך להקשיב לצרכים של התורם.

גיוס כספים דומה לריקוד טנגו – לא מספיק שאתה יודע את הצעדים, אתה צריך להרגיש את השותף שלך, אתה צריך להגיב לקצב שלו, אתה צריך להוביל אותו בצורה אלגנטית. ובתור המוביל, אתה צריך לדעת את הלב שלו לפני שהוא יודע את הצעד הבא.

רוב מגייסי הכספים מבזבזים 80% מהזמן שלהם על 20% מהתורמים שתורמים רק 5% מהתקציב. כשהבנתי את זה, הפכתי את היחס – והכפלתי את ההכנסות בשנה אחת.

אבל זה עדיין לא הכל. כשהמשכתי לחקור, הבנתי שמתחת לשכבה הזו מסתתר דפוס עמוק עוד יותר. מה שבאמת קובע אינו הכסף, אלא המומנטום של הגילוי.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בקשה שגרתית" אתה מוכן להפוך ל"הזמנה אישית" השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ומסייע לארגונים לפצח את קוד התרומה ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

A person thoughtfully examining documents related to impact investing at night, symbolizing the shift from traditional donations to social investments.
Featured

השקעות אימפקט: איך הפכנו תרומות למנוף להשקעות חברתיות שמחוללות שינוי?

גלו איך להפוך תרומות למנוף עוצמתי להשקעות אימפקט ולחולל שינוי חברתי עמוק ובר קיימא. נועם אבירי חושף את הסודות מאחורי גיוס כספים חכם ואפקטיבי.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני עדיין ער, שקוע במסמכים של קרן השקעות חדשה. זו לא סתם קרן, זו קרן שנועדה להפוך תרומות – כן, אותן תרומות שפעם היו נחלתם של ארגונים ללא מטרות רווח – למנוע עוצמתי של השקעות אימפקט. "זה משוגע," מלמלתי לעצמי, "אבל זה בדיוק מה שהעולם צריך".

ואז זה היכה בי. לא מדובר רק בהשקעה – מדובר בשינוי תפיסתי עמוק של איך אנחנו תופסים נתינה. איך אנחנו לוקחים את הרצון הטוב של אנשים והופכים אותו למכפיל כוח חברתי.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בעולם גיוס הכספים, הבנתי שהמשחק השתנה. לא עוד "לתת צדקה" – אלא לבנות מנועי צמיחה חברתיים שפועלים לאורך זמן.

תרומה או השקעה? כבר לא צריך לבחור

תמיד שמענו את הוויכוח הזה: תרומה היא דבר טוב, אבל לא בר קיימא. השקעה היא יעילה, אבל לפעמים אכזרית. אבל מה אם נוכל לשלב את השניים?

אני זוכר פגישה עם תורם ותיק, איש עסקים מצליח. הוא אמר לי: "נועם, אני אוהב לתרום, אבל מרגיש לפעמים שאני שופך כסף לבור בלי תחתית. אני רוצה לראות השפעה אמיתית, מדידה."

באותו רגע, הבנתי שזה לא רק הוא. רבים מהתורמים רוצים לראות את הכסף שלהם עובד קשה, מייצר שינוי וגם – למה לא – מחזיר ערך. לאו דווקא ערך כספי, אלא ערך חברתי, סביבתי, אנושי.

עדשת המיקרוסקופ: רגע ההבנה שלי

בואו נעצור רגע. נחזור לפגישה ההיא. התורם הביט בי בעיניים נוגות. ראיתי שם תסכול, אבל גם תקווה. זה היה רגע מכריע. יכולתי להציע לו עוד תרומה קונבנציונלית, או שאוכל לנסות לפתוח לו צוהר לעולם חדש.

(הקול הפנימי שלי צעק: "אל תעשה שטויות, נועם! הוא יתעצבן ויעזוב!").

אבל החלטתי ללכת על זה. "אדוני," אמרתי לו, "מה אם אוכל להציג לך דרך שבה התרומה שלך לא רק תעזור, אלא גם תייצר ערך מתמשך? מה אם נוכל להקים קרן שתשקיע בעסקים חברתיים שמקדמים את המטרות שלך?"

הוא הרים גבה. "עסקים חברתיים? אתה רציני?"

הקול הפנימי המשולב: בין פחד לתקווה

(בראשי חשבתי: "עכשיו הלך עלייך. הוא יחשוב שאתה משוגע").

אבל המשכתי: "כן, אדוני. עסקים שמייצרים רווח, אבל גם פותרים בעיות חברתיות. עסקים שמייצרים מקומות עבודה לאנשים מוחלשים, שמספקים שירותים קהילתיים חיוניים, שמקדמים פתרונות סביבתיים חדשניים."

הוא שתק. ואז, חייך.

"מעניין," הוא אמר. "ספר לי עוד."

פרקטל המשמעות: מעסקה ספציפית לשינוי עולמי

השיחה הזו לא הייתה רק על תרומה ספציפית. היא הייתה על האופן שבו אנחנו יכולים לשנות את כל הגישה שלנו לנתינה. היא הייתה על האופן שבו אנחנו יכולים להפוך תרומות למנוע צמיחה חברתית.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים היום בקרן החדשה שלנו. אנחנו לוקחים תרומות וממנפים אותן להשקעות בעסקים חברתיים. אנחנו לא רק נותנים דגים, אנחנו מלמדים אנשים לדוג.

השקעות אימפקט: הצעד האלגנטי הבא

אז מה זה בעצם השקעות אימפקט? זו השקעה בעסקים, ארגונים וקרנות שמייצרים רווח פיננסי, לצד השפעה חברתית או סביבתית מדידה. זה אומר שאנחנו יכולים לעשות טוב בעולם, וגם להרוויח מזה.

השקעות אימפקט יכולות לקבל צורות רבות, החל מהשקעה בעסקים חברתיים מקומיים ועד להשקעה בקרנות גלובליות שמקדמות פתרונות סביבתיים.

מודל המעגלים המתרחבים: איך להגיע לתורמים הנכונים

אבל איך מוצאים את התורמים שמאמינים בחזון הזה? כאן נכנס לתמונה "מודל המעגלים המתרחבים" שלי.

  • המעגל הראשון: התורמים הוותיקים של הארגון שלכם. אלה שכבר מאמינים במטרות שלכם ויודעים מה אתם שווים.
  • המעגל השני: אנשים שמכירים את התורמים שלכם. קשרים אישיים תמיד עוזרים.
  • המעגל השלישי: אנשים שמחפשים השקעות אימפקט. הם נמצאים שם בחוץ, רק צריך למצוא אותם.

המפה הרגשית של התורם: מה באמת מניע אותם?

אבל לא מספיק רק למצוא אותם. צריך להבין מה מניע אותם. מה חשוב להם באמת? מה הסיפור האישי שלהם?

כאן נכנסת לתמונה "המפה הרגשית של התורם". זה כלי שעוזר לנו להבין את המניעים העמוקים ביותר של התורמים שלנו.

האם הם רוצים להשאיר חותם בעולם? האם הם רוצים לעזור לקהילה שלהם? האם הם רוצים להרגיש משמעותיים?

ברגע שאנחנו מבינים את המניעים האלה, אנחנו יכולים להתאים את המסר שלנו ולהציע להם את ההשקעה הנכונה.

הסיפור מאחורי הסיפור: למה זה מצליח?

הסוד הוא באותנטיות. התורמים רוצים לראות שאנחנו באמת מאמינים במה שאנחנו עושים. שהמטרה שלנו היא לא רק להרוויח כסף, אלא גם לעשות טוב בעולם.

כשהם רואים את זה, הם מוכנים להשקיע בנו. הם מוכנים לתת לנו את הכסף שלהם. הם רוצים להיות חלק מהסיפור שלנו.

המסר העיקרי: שינוי חברתי באמצעות השקעות חכמות

אז מה המסר העיקרי שלי? תפסיקו לחשוב על תרומות כעל נטל. תתחילו לחשוב עליהן כעל מנוף. תתחילו לחשוב עליהן כעל השקעות.

העולם משתנה. התורמים משתנים. הגיע הזמן שגם אנחנו נשתנה. הגיע הזמן שנתחיל להשקיע באימפקט.

הצעד הבא: הצטרפו למהפכה

אני מזמין אתכם להצטרף למהפכה הזו. תחשבו איך אתם יכולים להפוך את התרומות שלכם להשקעות. תחשבו איך אתם יכולים ליצור שינוי חברתי באמצעות כסף חכם.

וזכרו, זה לא רק על הכסף. זה על הערכים. זה על המשמעות. זה על האופן שבו אנחנו רוצים לעצב את העולם שלנו.

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". גישתו משלבת פסיכולוגיה של נתינה, אסטרטגיות לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח וטכניקות תקשורת מתקדמות. הוא מאמין בגיוס כספים ככלי לשינוי חברתי עמוק ובר קיימא.

שתפו אותי בתגובות שלכם! אילו רעיונות עלו לכם בעקבות הקריאה? האם אתם רואים פוטנציאל בשילוב בין תרומות להשקעות אימפקט?

Noam Aviry speaking at a conference on raising funds. A spotlight is on him.
Featured

התורם האנונימי שהפך למנטור: איך תרומה אחת שינתה לי את הקריירה (וגם לך)

גלו איך תרומה אנונימית אחת שינתה את הקריירה של נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, והפכה אותו למנטור. קבלו כלים פרקטיים להפיכת תורמים פוטנציאליים לשותפים אמיתיים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשבהיתי במסך המחשב, מנסה לפענח מה השתבש. חודש שלם של פגישות, מצגות, ושיחות נפש - הכל ירד לטמיון. התורם הגדול, זה שהייתי בטוח שישקיע בפרויקט הדגל שלנו, פשוט אמר "לא".

אני נועם אבירי, ואחרי 15 שנים בתחום גיוס הכספים, חשבתי שראיתי הכל. אבל הסירוב הזה היה שונה. הוא לא היה רק סירוב לתרומה, הוא היה סירוב לי, לכל מה שאני מייצג. ואז זה היכה בי: גיוס כספים זה לא רק למצוא אנשים עם כסף, זה ליצור מערכות יחסים אמיתיות.

במאמר הזה אספר לכם איך תרומה אנונימית אחת, דווקא אחרי הכישלון הצורב הזה, הפכה למנטור שהפך לי את כל הקריירה. ואתן לכם כלים פרקטיים איך גם אתם יכולים להפוך תורמים פוטנציאליים לשותפים אמיתיים למסע שלכם.

מה למדתי מהתורם האנונימי שהפך למנטור:

  • ההקשבה השלישית: מעבר למילים, אל הכוונות

אחרי אותו כישלון, קיבלתי מייל אנונימי: "התרשמתי מהתשוקה שלך, אבל פספסת את העיקר. אני מוכן להשקיע בך, לא בפרויקט". בהתחלה הייתי סקפטי. חשבתי שזה עוד טריק של תורם מפונק. אבל משהו בקול הכנה שלו גרם לי להקשיב. לא הקשבה רגילה, אלא "הקשבה שלישית" - הקשבה למה שלא נאמר במילים, לצרכים האמיתיים, לרצונות העמוקים.

דמיינו שאתם יושבים מול תורם פוטנציאלי. הוא מדבר על הפרויקט, על החזון, על המספרים. אבל מה הוא באמת מחפש? האם הוא רוצה להשאיר חותם? האם הוא רוצה להרגיש משמעותי? האם הוא רוצה להיות חלק ממשהו גדול ממנו?

כדי להמחיש את הנושא ניקח את מקרה הבוחן הבא: פניתי לתורמת ותיקה להתרמת חרום בעקבות מלחמה. היא חשה אמפתיה אבל מימנה סלי מזון. חשבתי לתומי כי היא חושבת שהם הפתרון. אבל הקשבה שלישית העלתה את העובדה כי מדובר בניצולת שואה וסלי המזון הזכירו לה את החיים בגטו, בהם כולם עזרו לכולם. זו הייתה הדרך שלה לעזור, דרך המקום האישי שלה.

העומק שמתחת לעומק: למה אנשים באמת* תורמים?

התורם האנונימי הזה אתגר אותי לשאול את השאלה הקשה: למה אנשים באמת תורמים? הרי זה לא רק מצפון, או רצון לעשות טוב. זה הרבה יותר מורכב מזה. זה שילוב של ערכים, אגו, צורך בהכרה, וחיפוש משמעות.

במקום לדחוף תרומות, התחלתי לחפור. חפרתי לתוך הסיפורים של התורמים, לתוך החלומות שלהם, לתוך הכאבים שלהם. גיליתי שמאחורי כל תרומה מסתתר סיפור אנושי מרגש. ואז הבנתי את העיקרון החשוב ביותר: גיוס כספים זה לא משחק מספרים, זה משחק של לבבות.

  • שיטת הסולם הדינמי: צעד אחר צעד, אל השותפות האמיתית

בעזרת ההדרכה של אותו תורם אנונימי, פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי". במקום לנסות לקפוץ ישר לתרומה גדולה, התחלתי לבנות מערכת יחסים הדרגתית. התחלתי בצעדים קטנים: הזמנה לאירוע, שיחת טלפון קצרה, שליחת מאמר מעניין. צעד אחר צעד, טיפסנו בסולם האמון, עד שהגענו לשותפות אמיתית.

  • המראה הכפולה: לראות את עצמך בעיני התורם

התורם האנונימי הזה לימד אותי להסתכל על עצמי דרך העיניים של התורם. מה הוא רואה? מה הוא שומע? מה הוא מרגיש? האם הוא רואה אותי כשותף או כטפיל?

בכל פגישה, דמיינתי שאני עומד מול מראה כפולה. מצד אחד, ראיתי את עצמי - את הניסיון שלי, את הכישורים שלי, את התשוקה שלי. מצד שני, ראיתי את התורם - את הצרכים שלו, את הפחדים שלו, את החלומות שלו. רק כשהצלחתי לחבר בין שני הצדדים, הצלחתי ליצור קשר אמיתי.

  • הצעד האלגנטי: מינימום מאמץ, מקסימום אפקט

אחד הדברים שהכי הרשימו אותי אצל התורם האנונימי הזה היה היכולת שלו לעשות הרבה עם מעט. הוא לא בזבז זמן על פגישות מיותרות או מצגות משעממות. הוא ידע בדיוק מה להגיד, מתי להגיד, ואיך להגיד.

פיתחתי את "הצעד האלגנטי" - כלומר, למצוא את הפעולה המדויקת ביותר, זו שדורשת מינימום מאמץ ומשיגה מקסימום אפקט. לפעמים זה אומר לשלוח מייל קצר וממוקד במקום לכתוב דו"ח ארוך ומייגע. לפעמים זה אומר להקשיב יותר ולדבר פחות. לפעמים זה אומר פשוט להיות שם, ברגע הנכון, עם המילה הנכונה.

איך זה יכול לעזור לכם?

גיוס כספים זה לא רק מקצוע, זה שליחות. זה לא רק עבודה, זה דרך חיים. זה לא רק למצוא תורמים, זה ליצור שותפויות אמיתיות שיכולות לשנות את העולם.

אני מזמין אתכם ליישם את העקרונות האלו כבר היום. תתחילו בהקשבה שלישית, תגלו את העומק שמתחת לעומק, תבנו מערכת יחסים הדרגתית, תסתכלו על עצמכם בעיני התורם, ותמצאו את הצעד האלגנטי.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. עזרתי למאות ארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם ולמגייסי כספים להגיע ליעדים שלהם. אני כאן כדי לעזור גם לכם.

אז איזו פעולה אלגנטית אתם הולכים לעשות היום כדי להפוך תורם פוטנציאלי לשותף אמיתי? שתפו אותי בתגובות!

A visual representation of a circular economy model for fundraising, showing how funds are reinvested to generate more funds.
Featured

הקרן המתחדשת: איך יצרנו מודל מימון שמזין את עצמו

גלו את הקרן המתחדשת: מודל מימון שמזין את עצמו לארגונים ללא מטרות רווח. טיפים, אסטרטגיות ושינוי מחשבתי לגיוס כספים בר קיימא.

השעה הייתה 03:22 לפנות בוקר. אני יודע את זה כי בהיתי בשעון, שוב ושוב. עשר שעות קודם לכן, נכנסתי לפגישה עם תורם פוטנציאלי – האיש שיכול היה להציל את הארגון שלי מפשיטת רגל. עכשיו, כשאני מנתח את הפגישה הזו בדיעבד, אני מבין שהיא לא הייתה כישלון – היא הייתה שיעור. שיעור שהוביל אותי לפיתוח הקרן המתחדשת, מודל מימון שלא רק שמציל ארגונים אלא גם מזין אותם.

למה רוב הקרנות נכשלות, ומה אנחנו עשינו אחרת?

רוב הקרנות מבוססות על מודל ליניארי: מגייסים כסף, מוציאים אותו, ואז חוזרים לגייס. זה כמו לנסות למלא בריכה עם דלי חור. הקרן המתחדשת, לעומת זאת, מבוססת על עיקרון מעגלי: הכסף שאנחנו מגייסים לא רק מממן את הפעילות השוטפת, אלא גם מייצר הכנסה חוזרת.

איך זה עובד בפועל?

במקום להתמקד רק בתרומות חד פעמיות, אנחנו מתמקדים ביצירת נכסים מניבים. זה יכול להיות השקעה במיזמים חברתיים, רכישת נכסים מניבים (כמו נדל"ן או מניות), או אפילו פיתוח מוצרים ושירותים שמייצרים הכנסה עצמאית.

אספר לכם משהו: לפני 12 שנה, כשרק התחלתי בתפקיד מנהל פיתוח משאבים בעמותה קטנה, ניסיתי לגייס כסף בשיטות המסורתיות. כתבתי בקשות תרומה נוגעות ללב, ארגנתי אירועי התרמה מפוארים, וביליתי שעות בפגישות עם תורמים פוטנציאליים. התוצאות היו, בלשון המעטה, מאכזבות. הרגשתי כמו עכבר שמסתובב בגלגל, בלי להתקדם לשום מקום.

בשלב מסוים, הבנתי שאני חייב לעשות משהו אחר. התחלתי לחקור מודלים מימון חדשניים, ונתקלתי ברעיון של הקרן המתחדשת. בהתחלה, הייתי סקפטי. זה נשמע טוב מדי כדי להיות אמיתי. אבל ככל שהעמקתי, הבנתי שזה בדיוק מה שהארגון שלי צריך.

השינוי המחשבתי שחולל מהפכה

השינוי המחשבתי המרכזי היה להפסיק לחשוב על תורמים כעל מקור כספי חד פעמי, ולהתחיל לראות בהם שותפים אסטרטגיים. במקום לבקש מהם כסף, התחלתי להציע להם הזדמנות להשקיע בעתיד של הארגון.

אני יודע בדיוק איך זה מרגיש לעמוד מול תורם ולבקש ממנו כסף. זה יכול להיות מלחיץ, מביך, ואפילו משפיל. אבל כשהבנתי שאני לא מבקש צדקה, אלא מציע הזדמנות, הכל השתנה.

חמישה עקרונות ליצירת קרן מתחדשת מצליחה

1. גיוון מקורות ההכנסה: אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. תשלבו תרומות, השקעות, הכנסות עצמאיות, ועוד.

2. בניית נכסים מניבים: השקיעו בנכסים שמייצרים הכנסה חוזרת, כמו נדל"ן, מניות, או מיזמים חברתיים.

3. שותפויות אסטרטגיות: תשתפו פעולה עם ארגונים אחרים, חברות, ואפילו ממשלות, כדי ליצור סינרגיה ולהגדיל את ההכנסות.

4. חדשנות מתמדת: תהיו פתוחים לרעיונות חדשים, ותנסו טכניקות מימון חדשניות.

5. שקיפות מלאה: תדווחו לתורמים ולשותפים על ההתקדמות והתוצאות, ותראו להם שהכסף שלהם עושה שינוי אמיתי.

שים לב לשנייה הזו: כשאתה מציג לתורם פוטנציאלי את הקרן המתחדשת, תסתכל לו בעיניים, ותראה לו שאתה מאמין במה שאתה אומר. אם אתה לא מאמין בעצמך, אף אחד אחר לא יאמין בך.

'כמובן, אני אשקול את ההצעה שלך,' אמר לי אחד התורמים הסקפטיים. (בראשי חשבתי: 'אשקול? הוא משתמש במילה אשקול ולא אבחן – זה סימן שהוא מתעניין אבל לא משוכנע לגמרי.'). 'אשמח לשלוח לך מצגת מפורטת עם נתונים על הביצועים של הקרן,' עניתי מיד.

השיחה הזו עם תורם אחד אינה רק על תרומה של 100,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד ליצור מודל מימון בר קיימא שלא תלוי בחסדי אחרים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על עצמאות כלכלית.

מה הלאה?

הקרן המתחדשת היא לא פתרון קסם. היא דורשת עבודה קשה, יצירתיות, ונחישות. אבל אם אתם מוכנים להשקיע, היא יכולה לשנות את כללי המשחק עבור הארגון שלכם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: האם אתם מוכנים לצאת למסע הזה? האם אתם מוכנים להפוך את הארגון שלכם ליציב כלכלית, ולהגשים את החזון שלכם בלי תלות באחרים?

ואם אתם לא יודעים מאיפה להתחיל, אני כאן כדי לעזור.

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא פיתח את "שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה, ואת "מודל המעגלים המתרחבים" - שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים.

A group of diverse people working together on a community project, symbolizing the impact of social investment.
Featured

התשואה החברתית: כיצד פיתחנו שפה חדשה להצגת הערך של ההשקעה החברתית

איך מודדים את הערך של ההשקעה החברתית? נועם אבירי חושף את הגישה החדשה להצגת הערך החברתי, שתשנה את האופן שבו תורמים רואים את ההשקעה שלהם.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשחזרתי מפגישה מתישה במיוחד עם קרן פילנתרופית גדולה. שעות ישבתי שם, ניסיתי להסביר, להמחיש, לשכנע - הכל כדי לגייס מימון לפרויקט חברתי פורץ דרך. אבל משהו לא עבד. הם שאלו על טבלאות אקסל, על מדדים כמותיים, על "תשואה על השקעה" - כאילו מדובר בעוד סטארטאפ היי-טק. באותו רגע הבנתי: אנחנו, אנשי המגזר החברתי, חייבים לפתח שפה חדשה, שפה שמדברת על הערך האמיתי של ההשקעה החברתית - לא רק בכסף, אלא בשינוי.

היום, אספר לכם איך יצאתי למסע הזה - מסע שהוביל אותי לפיתוח גישה חדשה לגמרי להצגת הערך החברתי, גישה ששינתה את האופן שבו אני מגייס כספים, וחשוב יותר, את האופן שבו תורמים רואים את ההשקעה שלהם.

החשיבות של אמינות וסמכותיות

אני נועם אבירי, כבר מעל 15 שנים שאני עוסק בגיוס כספים. ראיתי הכל, משולחנות מכוסים במפות לבנות עם נרות ועד לשיחות זום מהירות בין פגישות. עבדתי עם ארגונים גדולים כקטנים, בישראל ובעולם, ויצא לי ללמוד מהטובים ביותר בתחום כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק. אבל השיעור הכי חשוב שלמדתי לא היה מספר לימוד כזה או אחר, אלא מהשטח - מהשיחות, מהדמעות, מההצלחות, ובעיקר, מהכישלונות. הכישלונות הם אלו שגרמו לי לחפש דרך אחרת.

הגדרת המסגרת המושגית: מהי בכלל "תשואה חברתית"?

בואו נשים רגע הכל על השולחן. "תשואה חברתית" זה לא רק מספר. זה לא רק כמה אנשים הצלחת להוציא ממעגל העוני, או כמה ילדים הצלחת להכניס למסגרת חינוכית. תשואה חברתית היא השינוי שאתה יוצר בעולם. זה האדווה שנוצרת בעקבות הפעולה שלך - האדווה שמגיעה למקומות שאתה אפילו לא יכול לדמיין.

אבל איך מודדים אדווה? איך מצליחים להעביר את המשמעות העמוקה הזו לתורמים שרגילים לדבר בשפת המספרים? כאן מתחיל האתגר האמיתי.

1. מעבר ממדידה כמותית למדידה איכותית: סיפורים שנוגעים ללב

במשך שנים, ניסיתי לשכנע תורמים באמצעות גרפים וסטטיסטיקות. הראיתי להם כמה כסף חסכנו למדינה, כמה אחוזים שיפרנו את איכות החיים. אבל זה לא הספיק. משהו היה חסר. ואז הבנתי: אנשים מתחברים לסיפורים, לא למספרים.

דוגמה: במקום להגיד "הוצאנו 100 משפחות ממעגל העוני", התחלתי לספר את הסיפור של שרה, אם חד-הורית לשני ילדים, שלאחר השתתפותה בתוכנית שלנו הצליחה למצוא עבודה קבועה ולהעניק לילדיה עתיד טוב יותר.

תמיכה בטענות:

  • דוגמאות קונקרטיות: סיפורים אנושיים מעוררים אמפתיה ומאפשרים לתורמים לראות את ההשפעה המוחשית של התרומה שלהם.
  • ניסיון אישי רלוונטי: ראיתי במו עיני איך תורמים מזילים דמעה כששמעו את הסיפורים הללו, ואיך הם נרתמים לעזור יותר מאי פעם.

2. פיתוח "מפת ההשפעה": חיבור בין פעולה לתוצאה

כדי להמחיש את האדווה שדיברתי עליה קודם, פיתחתי כלי שנקרא "מפת ההשפעה". הכלי הזה עוזר לי להראות לתורמים איך הפעולה שלהם משפיעה על מעגלים רחבים יותר בחברה.

דוגמה: תרומה לתוכנית חינוכית לילדים בסיכון לא רק עוזרת לילדים האלה להצליח בלימודים, אלא גם משפיעה על המשפחות שלהם, על הקהילה שלהם, ואפילו על הכלכלה המקומית.

תמיכה בטענות:

  • דוגמאות קונקרטיות: "מפת ההשפעה" ממחישה את התמונה הגדולה ומראה לתורמים שההשקעה שלהם עושה שינוי אמיתי בעולם.
  • השוואות ואנלוגיות: אני משווה את זה לאפקט הדומינו - פעולה אחת יכולה להוביל לשרשרת של תוצאות חיוביות.

3. שימוש ב"הקשבה השלישית": הבנת המוטיבציות האמיתיות של התורם

גיוס כספים הוא לא רק למכור מוצר, אלא ליצור קשר אמיתי עם התורם. זה אומר להקשיב לא רק למה שהוא אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר - להבין את המוטיבציות העמוקות שלו, את הערכים שהוא מאמין בהם, את החלומות שהוא רוצה להגשים. קוראים לזה "הקשבה השלישית".

דוגמה: תורם שאומר שהוא רוצה לעזור לילדים בסיכון אולי באמת רוצה לעשות טוב, אבל אולי גם יש לו סיפור אישי שמניע אותו, או שהוא רוצה להשאיר חותם בעולם.

תמיכה בטענות:

ניסיון אישי רלוונטי: למדתי שלתורמים אכפת יותר מהלמה מאשר מהכמה*.

  • התמודדות עם התנגדויות: אם אתה מבין את המוטיבציות האמיתיות של התורם, אתה יכול להתאים את המסר שלך ולהגדיל את הסיכויים שהוא יתרום.

4. מדידת "הצלחה לטווח ארוך": מעבר למדדים קצרי טווח

רוב הארגונים מתמקדים במדדים קצרי טווח - כמה כסף גייסנו, כמה אנשים שירַתנו. אבל מה קורה אחרי שנה? אחרי חמש שנים? כדי להראות לתורמים את הערך האמיתי של ההשקעה שלהם, אנחנו צריכים להתחיל למדוד הצלחה לטווח ארוך.

דוגמה: במקום למדוד רק כמה ילדים סיימו את התוכנית שלנו, אנחנו צריכים למדוד כמה מהם הצליחו להתקבל לאוניברסיטה, כמה מהם מצאו עבודה, כמה מהם תורמים לקהילה שלהם.

תמיכה בטענות:

  • ציטוטים ממקורות מוסמכים: מחקרים מראים שהשקעה בחינוך מביאה לתוצאות טובות יותר לאורך זמן.
  • נתונים סטטיסטיים: אפשר להראות לתורמים איך השקעה בילדים בסיכון חוסכת למדינה כסף בעתיד.

5. יצירת "דיאלוג מתמשך": בניית מערכת יחסים אמיתית עם התורם

גיוס כספים הוא לא עסקה חד-פעמית, אלא בניית מערכת יחסים אמיתית עם התורם. זה אומר לשמור איתו על קשר גם אחרי שהוא תרם, לעדכן אותו על ההתקדמות שלנו, להזמין אותו לאירועים שלנו, ולתת לו להרגיש שהוא חלק מהמשפחה שלנו.

דוגמה: אני שולח לתורמים שלי עדכונים קבועים על הפרויקטים שלנו, מזמין אותם לפגישות צוות, ואפילו מבקש מהם עצה בנוגע לבעיות שאנחנו מתמודדים איתן.

תמיכה בטענות:

  • דוגמאות קונקרטיות: אני מכיר תורמים שהפכו לחברים הכי טובים שלי, והם תומכים בארגון שלי כבר שנים.
  • ניסיון אישי רלוונטי: למדתי שמערכת יחסים אמיתית עם התורם שווה יותר מכל תרומה חד-פעמית.

מסקנות: שפה חדשה לעידן חדש

המסע הזה לימד אותי שהדרך הטובה ביותר להציג את הערך של ההשקעה החברתית היא לא באמצעות מספרים וגרפים, אלא באמצעות סיפורים, מערכות יחסים, ותחושת מטרה משותפת. אנחנו, אנשי המגזר החברתי, חייבים לפתח שפה חדשה, שפה שמדברת על הערך האמיתי של השינוי - לא רק בכסף, אלא באיכות החיים, בעתיד של הילדים שלנו, ובחברה טובה יותר לכולם.

אני מזמין אתכם לחשוב: איך אתם יכולים ליישם את העקרונות האלה בעבודה שלכם? איך אתם יכולים לספר את הסיפור של הארגון שלכם בצורה שתגע ללב של התורמים שלכם? איך אתם יכולים לבנות מערכות יחסים אמיתיות עם התורמים שלכם? השאלות האלה הן המפתח להצלחה בגיוס כספים בעידן החדש.

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח, ומסייע למגייסי כספים להצליח לגייס סכומים גדולים יותר. עבדתי עם מאות ארגונים, ראיתי הכל, ויש לי תשוקה אמיתית לעזור לאנשים לעשות טוב בעולם. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

שתפו אותי בתגובות - מהן הדרכים שלכם להציג את הערך החברתי של הארגון שלכם? אילו אתגרים אתם מתמודדים איתם? אני כאן כדי לעזור.