איך כישלון של ניסוי גיוס כספים קטן הוביל למהפכה בתפיסת הפילנתרופיה בישראל? נועם אבירי חושף את הלקחים והשיטות ששינו את הכל.

---

אני זוכר את היום בו הכל התחיל. הייתי יועץ צעיר, מלא מוטיבציה אבל חסר ניסיון אמיתי בשטח. קיבלתי פרויקט קטן – ניסוי חברתי שמטרתו הייתה לגייס כספים בקהילה נידחת בצפון הארץ. הסתכלתי על התקציב המצומצם וחשבתי לעצמי: "איך אפשר לעשות קסמים עם כלום?" אבל מהר מאוד הבנתי שהקסם האמיתי לא נמצא בכסף, אלא באנשים.

במאמר הזה, אספר לכם איך הכישלון הצורב של הניסוי הקטן הזה הוביל אותי לתובנות עמוקות ששינו את כל תפיסת הפילנתרופיה שלי. אתם תגלו איך ההרפתקה הזו הפכה למודל פורץ דרך שמשפיע על ארגונים ועמותות בישראל עד היום.

איך הכישלון הפך למורה הטוב ביותר שלי

הפרויקט בצפון היה אמור להיות פשוט: ליצור קמפיין גיוס המונים שיסייע לבית הספר המקומי לרכוש ציוד חדש. השתמשתי בכל הכלים המוכרים: סרטון מרגש, ניוזלטרים, פוסטים ברשתות החברתיות. אבל משהו לא עבד. הכסף לא זרם. הקהילה הייתה אדישה.

האמת? הייתי מתוסכל. הרגשתי שאני נכשל. זה היה רגע מכונן. הבנתי שאני צריך לחשוב אחרת. הבנתי שהגישה הקלאסית של "בואו נעורר רגשות ונבקש כסף" פשוט לא מספיקה.

מעומק הכישלון צמחה שיטה חדשה: "פילנתרופיה מעצימה"

החלטתי לשנות כיוון. במקום לבקש תרומות, התחלתי להקשיב. ישבתי עם התושבים, שמעתי את הסיפורים שלהם, הבנתי את הצרכים האמיתיים שלהם. גיליתי שהם לא צריכים רק כסף, הם צריכים שותפות. הם צריכים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר.

כאן נולדה "פילנתרופיה מעצימה" – גישה ששמה במרכז את האדם ולא את הכסף. גישה שמחברת בין תורמים לנתרמים לא רק באמצעות צ'ק, אלא באמצעות קשר אנושי עמוק.

"שיטת הסולם הדינמי": איך להפוך תרומה חד פעמית לשותפות ארוכת טווח

פיתחתי מתודולוגיה שנקראת "שיטת הסולם הדינמי". הרעיון הוא פשוט: במקום לבקש תרומה גדולה בפעם אחת, מתחילים בתרומה קטנה, אבל יוצרים מעורבות עמוקה. מזמינים את התורם להשתתף בפעילויות, להתנדב, להכיר את הארגון מבפנים. ככל שהתורם מרגיש יותר שייך, כך הוא מוכן לתרום יותר.

זה לא תמיד קל. זה דורש סבלנות, הקשבה, ויכולת אמיתית ליצור קשר אנושי. אבל התוצאות מדהימות. ראיתי איך תורמים שהתחילו בתרומה של 100 ש"ח הפכו לשותפים אסטרטגיים שתורמים עשרות אלפי שקלים מדי שנה.

"מודל המעגלים המתרחבים": גיוס כספים ככוח קהילתי

בעקבות ההצלחה בצפון, פיתחתי את "מודל המעגלים המתרחבים". הרעיון הוא להשתמש בקשרים הקיימים של התורמים כדי להרחיב את מעגל התומכים של הארגון. כל תורם הופך לשגריר, שמזמין את החברים והמשפחה שלו להצטרף למעגל הנתינה.

זה יוצר תחושה של קהילה ומחזק את הקשר בין הארגון לתורמים. זה גם מאפשר לגייס כספים בצורה יעילה יותר, כי אנשים נוטים יותר לתרום לארגון שממליץ עליו חבר קרוב.

"המפה הרגשית של התורם": לגעת בלב ולעורר השראה

אחד הכלים החשובים ביותר שפיתחתי הוא "המפה הרגשית של התורם". מדובר בכלי שמסייע למגייסי כספים להבין את המניעים הרגשיים של התורמים הפוטנציאליים. מה חשוב להם? מה מעורר בהם השראה? מה הם רוצים להשיג באמצעות התרומה שלהם?

כשאתם מבינים את המפה הרגשית של התורם, אתם יכולים ליצור איתו קשר אותנטי ולעורר בו השראה לתרום. אתם יכולים להראות לו איך התרומה שלו יכולה לעשות שינוי אמיתי בעולם.

לקחים מהשטח: מה עובד ומה לא עובד בפילנתרופיה הישראלית

אחרי שנים של עבודה בשטח, אני יכול לומר בביטחון שהפילנתרופיה בישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה. יותר ויותר תורמים מחפשים מעורבות עמוקה ומשמעותית, ולא רק לתת צ'ק וללכת.

מה עובד? שקיפות, אותנטיות, ויצירת קשר אישי. מה לא עובד? לחץ, מניפולציה, וגישה שמסתכלת על התורם כעל כספומט.

אני מאמין שהעתיד של הפילנתרופיה טמון ביכולת שלנו ליצור מערכות יחסים אמיתיות בין תורמים לנתרמים. ביכולת שלנו להפוך את הנתינה לחוויה מעצימה ומשמעותית עבור שני הצדדים.

האם אתם מוכנים להצטרף למהפכה?

המסע שלי בעולם גיוס הכספים לימד אותי שהקסם האמיתי נמצא באנשים. בפרויקט הכושל בצפון, גיליתי שהכישלון יכול להפוך למורה הטוב ביותר שלנו. הגיע הזמן לשנות את תפיסת הפילנתרופיה בישראל ולהפוך אותה למעצימה, קהילתית ואותנטית יותר.

אז אני שואל אתכם: האם אתם מוכנים להצטרף למהפכה? האם אתם מוכנים לשים את האדם במרכז, להקשיב לצרכים האמיתיים שלו, וליצור איתו קשר אנושי עמוק? אם התשובה היא כן, אז אני מזמין אתכם להצטרף אליי למסע.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני מזמין אתכם לשתף אותי בטיפים או תגובות, אם יש לכם. ביחד, נשנה את עולם הפילנתרופיה בישראל!

איך ליצור חיבור משמעותי בין תורמים ותיקים לדור הבא? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות מאחורי הצלחה אמיתית בשטח. סיפור אמיתי, טיפים מעשיים וגישות חדשניות.

---

הטלפון צלצל בשעה לא סבירה. על הקו היה יו"ר הוועד המנהל, קולו רציני מתמיד. "נועם, התורם הוותיק שלנו, זה שתומך בנו כבר 30 שנה, הודיע שהוא מצמצם את התרומה שלו ב-50% בשנה הבאה". בבטן התהפכה לי קרפדה. לא רק בגלל המשמעות הכספית, אלא בגלל הסמליות. איך מאבדים תורם כזה? איך נותנים לדור המייסדים להרגיש לא רלוונטי? באותו רגע נולד הפרויקט שהפך להיות אחד מהגאווה הגדולה ביותר שלי – החיבור הבין-דורי.

אני נועם אבירי, וב-15 השנים האחרונות אני עובד עם ארגונים ללא מטרות רווח בישראל כדי לגייס כספים ולבנות קהילות תומכות. ראיתי כבר הכל – הצלחות מסחררות וכישלונות צורבים. אבל הפעם, הסיפור הזה נגע לי אישית. רציתי להחזיר את הניצוץ לעיניים של התורם הוותיק, ולגייס את הדור הבא של תורמים צעירים ונלהבים. זה לא היה רק עניין של כסף, זה היה עניין של המשכיות, של חיבור בין דורות, של העברת מורשת.

אני רוצה לשתף אתכם בתובנות המרכזיות שלמדתי, אבל לפני כן, אני חייב להודות: הדרך לשם לא הייתה קלה. היו רגעים של ספק, של תסכול, של תחושה שאני פשוט לא מצליח לפצח את הנוסחה. אבל כמו שאמר לי פעם דן פאליוטה, אחד המנטורים שלי: "גיוס כספים זה לא רק עניין של טכניקה, זה עניין של אמונה". ואני האמנתי בכל ליבי בפרויקט הזה.

למה הגישה המסורתית כבר לא עובדת?

בואו נדבר רגע על הפיל שבחדר. הגישה המסורתית של גיוס כספים, זו שמבוססת על פגישות אישיות, ארוחות ערב חגיגיות, וניוזלטרים מודפסים, פשוט לא מדברת לדור הצעיר. הם גדלו בעידן דיגיטלי, הם צורכים מידע בקצב מסחרר, הם רוצים לראות השפעה מיידית, והם לא מוכנים להתפשר על שקיפות. הדור הוותיק, מצד שני, מרגיש לעתים קרובות לא מוערך ולא מובן. הם תרמו שנים, בנו את הארגון במו ידיהם, ועכשיו הם מרגישים כאילו שכחו אותם בצד.

אז איך מגשרים על הפער הזה? איך יוצרים חיבור משמעותי בין דורות? התשובה, כפי שהבנתי, טמונה בשלושה עקרונות מפתח:

1. סיפור משותף, ערכים משותפים

הבסיס לכל חיבור בין-דורי מוצלח הוא סיפור משותף. מה הסיפור של הארגון שלכם? מה החזון שלו? מה הערכים שמנחים אותו? וחשוב מכך, איך הסיפור הזה מתחבר לערכים האישיים של כל תורם, ותיק כצעיר?

במקרה שלנו, הבנו שהסיפור המשותף שלנו הוא המאבק לשוויון הזדמנויות. זה ערך שהיה חשוב לתורם הוותיק, שגדל בתקופה של אפליה קשה, וזה ערך שמאוד מדבר לדור הצעיר, שמאמין בשוויון ובצדק חברתי.

השתמשנו בסיפור הזה כדי ליצור קמפיין גיוס המונים דיגיטלי שפנה לדור הצעיר, תוך הדגשת ההשפעה המיידית של התרומה שלהם. паралельно, יצרנו תוכנית מנטורינג שחיברה בין התורם הוותיק לבין סטודנטים מצטיינים מהפריפריה. הוא חלק איתם את הניסיון שלו, הם חלקו איתו את החלומות שלהם, והקסם קרה.

2. פלטפורמות מגוונות, חוויות מותאמות אישית

הטעות הנפוצה ביותר היא לנסות להכניס את כולם לאותה משבצת. הדור הצעיר נמצא באינסטגרם ובטיקטוק, הדור הוותיק מעדיף פייסבוק ואימייל. הדור הצעיר רוצה לראות סרטונים קצרים וקליטים, הדור הוותיק רוצה לקרוא מאמרים מעמיקים וניתוחים מפורטים.

המפתח הוא ליצור מגוון רחב של פלטפורמות ותוכן, ולאפשר לכל תורם לבחור את הדרך שמתאימה לו ביותר לתרום ולהתחבר לארגון. הקמנו עמוד אינסטגרם צעיר ותוסס, יצרנו סדרת פודקאסטים שבה התארחו מומחים בתחום, והפקנו ניוזלטר חודשי שכלל עדכונים על הפרויקטים השונים שלנו.

אבל חשוב מכך, יצרנו חוויות מותאמות אישית. הזמנו את התורם הוותיק לפגישות אישיות עם מקבלי המלגות, ארגנו סיורים מודרכים בפרויקטים השונים שלנו, ושלחנו לו עדכונים אישיים על ההתקדמות של הסטודנטים שהוא מנטר.

3. שקיפות מלאה, השפעה מדידה

הדור הצעיר דורש שקיפות מלאה. הם רוצים לדעת בדיוק לאן הולך הכסף שלהם, ואיך הוא משפיע על העולם. הם לא מסתפקים בהצהרות כלליות, הם רוצים לראות נתונים מדידים ודוחות מפורטים.

אבל שקיפות היא לא רק עניין טכני, זה עניין של אמון. כשאתם שקופים, אתם מראים לתורמים שאתם לא מסתירים כלום, שאתם עושים הכל כדי להבטיח שהתרומה שלהם תהיה אפקטיבית.

בנינו מערכת דיווח שקופה שמאפשרת לכל תורם לעקוב אחרי ההתקדמות של הפרויקטים שלנו בזמן אמת. פרסמנו דוחות שנתיים מפורטים שכללו את כל הנתונים הפיננסיים שלנו, והזמנו את התורמים שלנו להשתתף בישיבות הוועד המנהל.

התוצאות מדברות בעד עצמן

אז מה קרה בסוף? האם הצלחנו להחזיר את התורם הוותיק למעגל התמיכה? האם הצלחנו לגייס את הדור הצעיר? התשובה היא כן. לא רק שהצלחנו לשמר את התרומה של התורם הוותיק, אלא הצלחנו גם להגדיל אותה ב-20%. גייסנו עשרות תורמים צעירים, שהפכו להיות חלק פעיל מהקהילה שלנו.

אבל מעבר למספרים, הדבר החשוב ביותר הוא החיבור שנוצר בין הדורות. התורם הוותיק חזר להיות פעיל ונלהב, הוא מצא משמעות חדשה בעשייה שלו, והדור הצעיר קיבל השראה ומוטיבציה להמשיך ולתרום.

לסיום, אני רוצה להזמין אתכם לשאול את עצמכם את השאלה הבאה: איך אתם יכולים ליצור חיבור בין-דורי בארגון שלכם? איך אתם יכולים להחזיר את הניצוץ לעיניים של התורמים הוותיקים, ולגייס את הדור הבא של תורמים צעירים ונלהבים?

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם. אחרי שנים בתחום, פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" שמאפשרת להעלות תורמים במדרגות התרומה, "מודל המעגלים המתרחבים" להרחבת מעגל התורמים, ו"המפה הרגשית של התורם" שמזהה את המניעים העמוקים שלהם. אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר כדי ללמוד עוד על המתודולוגיות הייחודיות שלי. יחד, נוכל ליצור קהילות תומכות וחזקות שמשפיעות על העולם.

נועם אבירי מסביר איך הפרידה מתסריטי מכירות מאפשרת גיוס כספים אותנטי ואפקטיבי יותר, ומציג כלים לבניית קשרים אמיתיים עם תורמים.

---

האמת? אני שונא תסריטי מכירות. תמיד שנאתי. הם גורמים לי להרגיש כמו רובוט, והכי גרוע – הם גורמים לתורמים שלי להרגיש אותו הדבר. אבל במשך שנים, כמו רבים מאיתנו, נצמדתי לתסריט. חשבתי שזה מה שצריך. חשבתי שזה מקצועי.

אבל אז הגיע רגע האמת. פגישה עם תורם פוטנציאלי שהייתה אמורה להיות "בטוחה". היה לי את התסריט המושלם, את המספרים המדויקים, את כל הנקודות הנכונות. אבל משהו לא הסתדר. התורם היה מנוכר, לא מעורב, כאילו אני מדבר לקיר.

בסוף הפגישה, כשהוא אמר בנימוס "אני אשקול את זה", ידעתי שנכשלתי. לא רק בגלל התרומה הספציפית הזו, אלא בגלל משהו עמוק יותר. נכשלתי בלראות את הבנאדם שמולי. נכשלתי בלהיות אותנטי.

מאז, הפסקתי להשתמש בתסריטים. נשמע פשוט, נכון? אבל זו הייתה מהפכה.

מה זה בכלל תסריט מכירות בגיוס כספים? (ומה רע בו?)

בבסיסו, תסריט מכירות הוא ניסיון לכמת ולשלוט באינטראקציה אנושית. הוא מניח שיש "נוסחה" קבועה שתוביל לתרומה, ושהתפקיד שלנו הוא פשוט לבצע את הנוסחה הזו בצורה מושלמת. זה כולל:

• פתיחה מוכנה מראש: "שלום, שמי נועם ואני מגייס כספים עבור ארגון X..."
• הצגת הארגון לפי נקודות: "אנחנו עוזרים ל-Y אנשים, עם השפעה של Z..."
• שאילת שאלות סגורות: "האם תרצה לתרום סכום של X?"
• טיפול בהתנגדויות לפי תסריט: "אני מבין, אבל..."

הבעיה? בני אדם הם לא נוסחאות.

אז איך עושים את זה אחרת? (או: איך משחררים את עצמנו מהתסריט?)

המעבר לאותנטיות לא קורה ביום אחד. זה תהליך של שינוי תפיסתי ורכישת כלים חדשים. הנה כמה נקודות התחלה:

1. הקשבה השלישית: לא רק למה שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. שפת גוף, נימת קול, הבעות פנים – כל אלו יכולים לתת רמזים חשובים למה שבאמת מעניין אותו, מה מטריד אותו, ומה מניע אותו. אני קורא לזה "הקשבה השלישית" - מעבר לשמיעה פשוטה.

2. שאלות פתוחות: במקום לשאול "האם תרצה לתרום?", שאלו "מה הכי חשוב לך בעשייה שלנו?". זה מזמין שיחה אמיתית, ולא נאום משוכפל. זה פותח פתח לדיאלוג מעמיק.

3. שיתוף אותנטי: ספרו על הארגון מנקודת מבט אישית. מה גרם לכם להתחבר למטרה? מה אתם רואים שהתורמים לא רואים? אני תמיד אומר - תורם לא קונה את המוצר, הוא קונה אותך.

4. הוויה מנטלית: לפני כל פגישה, אני עושה "מראה מנטלית". אני שואל את עצמי: מה אני רוצה שהתורם ירגיש אחרי הפגישה? מה אני רוצה שהוא ייקח איתו? איך אני יכול לתת לו ערך אמיתי, בלי קשר לתרומה? תמיד יש לתת ערך.

5. היו מוכנים לאלתר: זה אולי הסעיף הכי חשוב. תסריט מצוין יכול להתמוטט ברגע האמת, ולכן חשוב להיות סבלניים. תהיו מוכנים לסטות מהתוכנית, לשנות כיוון, לענות על שאלות לא צפויות. גיוס כספים, כמו כל מערכת יחסים אנושית, הוא משחק של אימפרוביזציה.

העומק שמתחת לעומק: מה באמת מניע תורמים?

הרבה פעמים אנחנו חושבים שתורמים מונעים מרצון לעשות טוב. וזה נכון, חלקית. אבל "העומק שמתחת לעומק" הוא הרבה יותר מורכב. תורמים מונעים גם מ:

• צורך בהכרה: תרומה גורמת להם להרגיש חשובים, משמעותיים, חלק ממשהו גדול יותר.
• ערכים אישיים: הם רוצים לתמוך במטרות שמתיישבות עם מה שהם מאמינים בו.
• תחושת שליטה: הם רוצים לדעת שהכסף שלהם עושה שינוי אמיתי.

כשמבינים את המניעים האלו, אפשר להתאים את המסר שלנו בצורה אותנטית יותר, ולגרום לתורמים להרגיש באמת מחוברים למטרה.

אפקט המראה הכפולה: איך לראות את עצמנו בעיני התורם?

דמיינו שאתם עומדים מול מראה כפולה. בצד אחד, אתם רואים את עצמכם: את הניסיון שלכם, את התשוקה שלכם, את הארגון שאתם מייצגים. בצד השני, אתם רואים את התורם: את הרקע שלו, את הערכים שלו, את הציפיות שלו.

המטרה? לאחד את שתי התמונות לתמונה אחת, קוהרנטית. להבין איך אתם נראים מנקודת המבט שלו. רק ככה אפשר לבנות אמון אמיתי, ולגרום לו להרגיש שאתם באמת רואים אותו.

מה הצעד האלגנטי הבא שלך?

הפרידה מתסריט המכירות היא לא קלה. זה דורש אומץ, פתיחות, ומוכנות ללמוד ולהשתנות. אבל התוצאות שוות את זה. אותנטיות מביאה תוצאות.

אז הנה האתגר שלי אליכם: בפגישה הבאה שלכם עם תורם, שכחו מהתסריט. פשוט היו אתם. תראו לו את הלב שלכם. תקשיבו לו באמת. תגלו ביחד איך אתם יכולים לעשות שינוי בעולם.

ואז תספרו לי איך היה. אני תמיד שמח לשמוע סיפורים על איך אותנטיות מנצחת.

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי לסייע לארגונים לגייס יותר כספים ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. הגישה שלי משלבת הבנה מעמיקה של פסיכולוגיית הנתינה עם כלים פרקטיים ויעילים לשיפור ביצועי גיוס כספים.

נועם אבירי חושף כיצד שילוב הסיפור האישי שלו בגיוס כספים שינה את הכל. טיפים ולקחים על אותנטיות, פגיעות ויצירת חיבור עם תורמים.

---

השעה הייתה 06:30 בבוקר, ואני עמדתי מול המראה, מנסה לשכנע את עצמי שאני מוכן לפגישה עם התורם הפוטנציאלי הזה. אבל בפנים, ידעתי שאני לא. לא משנה כמה נתונים היו לי, כמה מצגות הכנתי, משהו היה חסר. הרגשתי כמו שחקן שמגלם דמות שהוא לא מבין.

ואז זה היכה בי: לא סיפרתי את הסיפור שלי. לא הייתי מחובר למה שאני באמת מאמין בו, למה בכלל אני עושה את מה שאני עושה.

בואו אספר לכם איך גיליתי את הכוח של הסטוריטלינג האישי בגיוס כספים, ואיך זה שינה את הכל.

הסיפור האמיתי: מה גרם לי לרצות לשנות עולם?

לפני שהייתי מומחה לגיוס כספים, הייתי ילד שגדל בשכונה מוכת עוני. ראיתי את ההשפעה של מחסור על אנשים, על קהילות. זה לא היה רק עניין של מספרים וסטטיסטיקות - זה היה עניין של אנשים, של חלומות מרוסקים.

כשגדלתי, החלטתי שאני רוצה לשנות את זה. אבל לא ידעתי איך. גיוס כספים נראה לי אז כמו סוג של קסם שרק מעטים יודעים לעשות.

בפגישות הראשונות שלי, ניסיתי להיות "מקצועי". דיברתי על יעדים, על השפעה, על החזר השקעה. אבל זה לא עבד. התורמים לא התחברו. הרגשתי שאני מוכר משהו שאני לא מאמין בו בעצמי.

אז החלטתי לנסות משהו אחר. התחלתי לספר את הסיפור שלי.

כשגיוס כספים פוגש פגיעות: הרגע ששינה הכל

בפגישה עם תורם פוטנציאלי גדול, החלטתי לשתף אותו בסיפור הילדות שלי. סיפרתי לו על החוויות שגרמו לי לרצות לעשות שינוי, על האנשים שפגשתי, על הכאב שראיתי.

הייתי עצבני, פחדתי להיחשף. אבל כשסיימתי לספר, ראיתי משהו בעיניים שלו. ראיתי שהוא מבין. שהוא מרגיש. שהוא איתי.

השיחה הזו לא הייתה על כסף. היא הייתה על ערכים, על אמון, על חיבור אנושי. והיא הובילה לתרומה הגדולה ביותר שקיבלתי עד אז.

3 לקחים שלמדתי על הדרך

1. אותנטיות היא המטבע החזק ביותר: תורמים רוצים להתחבר לאנשים אמיתיים, לא רק למצגות מרשימות. כשהם רואים שאתה מאמין במה שאתה עושה, הם נוטים יותר להצטרף למסע שלך.

2. הסיפור שלך הוא הנכס הכי חשוב שלך: אל תפחד לשתף את הרקע שלך, את המוטיבציות שלך, את הערכים שלך. הסיפור שלך הוא מה שמייחד אותך, מה שגורם לך להיות בלתי נשכח.

3. פגיעות יוצרת חיבור: זה בסדר להיות פגיע, להראות את הפגמים שלך. זה מה שגורם לך להיות אנושי, מה שגורם לאנשים לרצות לעזור לך.

האם אתה מוכן לספר את הסיפור שלך?

אני יודע שזה לא קל. לחשוף את עצמך זה מפחיד. אבל אני מבטיח לך שזה שווה את זה. כשתתחיל לספר את הסיפור שלך, תראה איך הדלתות נפתחות, איך הלבבות נמסים, איך הכסף מתחיל לזרום.

אז קח רגע לחשוב: מה הסיפור שלך? מה המוטיבציה שלך? מה הערכים שלך? שתף את זה עם העולם, ותראה מה קורה.

ואם אתה צריך עזרה, אני כאן. אני כאן כדי לעזור לך למצוא את הקול שלך, לספר את הסיפור שלך, ולגייס את הכספים שאתה צריך כדי לשנות את העולם.

*

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, ומסייע לארגונים להגדיל את השפעתם החברתית באמצעות גיוס אפקטיבי.