A network graph showing connections between donors, highlighting key influencers.
Featured

המיפוי הסמוי: איך ניתוח רשתות חברתיות חשף תורמים בלתי צפויים

איך ניתוח רשתות חברתיות מתקדם חשף מקורות תרומה בלתי צפויים והציל קמפיין גיוס כספים. טיפים וטכניקות מעשיות מנועם אבירי.

הארגון נאבק. התקציב הצטמצם, התורמים המסורתיים התעייפו, והיעד השנתי נראה רחוק מתמיד. הרגשתי את הלחץ על כתפיי – לא רק כיועץ, אלא כמישהו שהאמין בכל ליבו במשימה של הארגון. ואז, קיבלתי השראה ממקום בלתי צפוי: מדעי הנתונים. אספר לכם איך ניתוח רשתות חברתיות, כלי שחשבתי שמיועד רק לחברות ענק, הציל קמפיין גיוס כספים והכניס אותנו לעידן חדש של הבנת תורמים.

אני נועם אבירי, ובעשור וחצי האחרון ליוויתי עשרות ארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי הכל: קמפיינים שהמריאו לגבהים חדשים, ויוזמות שקרסו ברגע האמת. למדתי שהקסם האמיתי בגיוס כספים לא טמון בטקטיקות נוצצות, אלא בהבנה עמוקה של בני אדם – מה מניע אותם לתת, ואיך אנחנו יכולים להתחבר לערכים שלהם.

בעבר, היינו מסתמכים על שיטות מסורתיות: רשימות תורמים, אירועי גאלה, פניות אישיות. אבל משהו היה חסר. הרגשתי שאנחנו מפספסים את התמונה הגדולה – את הרשת הסבוכה של קשרים ויחסים שמניעה את הנתינה.

ואז, נחשפתי לניתוח רשתות חברתיות. הרעיון היה פשוט: במקום להתמקד בתורמים הבודדים, נמפה את הקשרים שלהם זה עם זה. נגלה מי הם "מוקדי ההשפעה" – אותם אנשים שמחוברים למעגלים רחבים של תורמים פוטנציאליים, ושההמלצה שלהם יכולה להיות שווה זהב.

יצאנו לדרך. אספנו נתונים מכל מקום אפשרי: רשתות חברתיות, רשימות תפוצה, קשרי עבר. הזנו את הנתונים למערכת ניתוח רשתות חברתיות מתקדמת. והתוצאות היו מדהימות.

הנה מה שגילינו, ואיך זה שינה הכל:

  • תורמים "סמויים": זיהינו אנשים שלא הופיעו ברשימות התורמים המסורתיות שלנו, אבל היו מחוברים לעשרות תורמים פוטנציאליים. התברר שאחד מהם הוא יזם היי-טק מצליח, שמעולם לא תרם לארגון שלנו, אבל הוא חבר טוב של אחד התורמים הגדולים שלנו.

  • מערכות יחסים מפתח: גילינו שיש קבוצה קטנה של אנשים שמחזיקים במפתחות לרשת התורמים שלנו. הם לא בהכרח היו התורמים הגדולים ביותר בעצמם, אבל הם היו המקשרים, המחברים, המשפיעים. הבנו שאם נשקיע בטיפוח הקשרים איתם, נוכל להגיע למעגלים רחבים הרבה יותר.

  • מסרים מותאמים אישית: ניתוח הרשתות החברתיות איפשר לנו להבין טוב יותר את תחומי העניין והערכים של כל תורם פוטנציאלי. יכולנו להתאים את המסרים שלנו באופן אישי, ולהראות לכל אחד מהם איך התרומה שלו תעשה את ההבדל בתחום שחשוב לו.

שינינו את האסטרטגיה שלנו. במקום לפנות לכל התורמים הפוטנציאליים בצורה גורפת, התמקדנו במוקדי ההשפעה. בנינו איתם מערכות יחסים אישיות, הזמנו אותם לאירועים מיוחדים, וביקשנו את העזרה שלהם בגיוס תורמים נוספים.

התוצאות לא איחרו לבוא. תוך שלושה חודשים, הכפלנו את מספר התורמים החדשים שלנו, והיעד השנתי כבר לא נראה בלתי אפשרי. אבל החשוב מכל, הבנו שהעתיד של גיוס הכספים טמון בשילוב בין ידע אנושי לטכנולוגיה מתקדמת.

עכשיו, תחשבו על הארגון שלכם. האם אתם מנצלים את מלוא הפוטנציאל של הרשתות החברתיות שלכם? האם אתם מכירים את מוקדי ההשפעה שלכם? האם אתם מתאימים את המסרים שלכם באופן אישי לכל תורם?

אני מזמין אתכם לחקור את האפשרויות החדשות שניתוח רשתות חברתיות יכול לפתוח בפניכם. זה לא קסם, זה מדע. וזה יכול לשנות את הכל.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. מלווה ארגונים בבניית אסטרטגיית גיוס כספים אפקטיבית וחדשנית, המשלבת ידע פסיכולוגי, טכנולוגיה מתקדמת וניסיון מעשי עשיר.

Noam Aviry, fundraising expert, explaining his Evolutionary Technique with data charts in the background
Featured

הטכניקה האבולוציונית: השיטה שפיתחתי לשיפור מתמיד ומדיד של ביצועי גיוס לאורך זמן

גלו את "הטכניקה האבולוציונית" שפיתחתי – שיטה לשיפור מתמיד ומדיד של ביצועי גיוס כספים. למדו איך להשתפר כל הזמן ולהשיג תוצאות טובות יותר.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשסיימתי לנתח את הנתונים של קמפיין הגיוס האחרון. כולם ישנו, אבל אני הייתי ער, בוהה במסך המחשב, מנסה לפענח את התעלומה: למה קמפיין אחד מצליח מעל המשוער, ואחר קורס תחתיו? לא מצאתי תשובה בספרים או במאמרים שקראתי. אז החלטתי לבנות שיטה משלי – שיטה שתאפשר לי ללמוד מכל קמפיין, להשתפר כל הזמן, ולראות את התוצאות בשטח. קראתי לזה "הטכניקה האבולוציונית", וזה הסיפור שלה.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים. אחרי 15 שנים בתחום, ייעוץ למאות ארגונים ומיליוני שקלים שגויסו, הבנתי שאין פתרונות קסם. אבל יש דרך שיטתית להשתפר, ללמוד ולגדול כל הזמן. למדתי את זה מהרגעים הכי קשים שלי, מהפגישות הכושלות ומהקמפיינים שלא עבדו.

מהפכה מתמדת בגיוס: האבולוציה שמניעה צמיחה

הטכניקה האבולוציונית לא עוסקת בשינוי קיצוני, אלא בסדרה של שיפורים קטנים ומתמשכים, בדיוק כמו האבולוציה בטבע. הרעיון הוא פשוט:

1. גיוס כספים הוא ניסוי מתמשך: כל קמפיין, כל פגישה, כל מייל – זו הזדמנות ללמוד ולבדוק משהו חדש.

2. מדידה זה שם המשחק: אם אי אפשר למדוד, אי אפשר לשפר. כל פעולה צריכה להיות ניתנת למדידה ולניתוח.

3. למידה מהירה: צריך לזהות מה עובד ומה לא כמה שיותר מהר, ולהתאים את הפעולות בהתאם.

המסע האבולוציוני שלי: מהפחד הראשוני לתובנות עמוקות

אני זוכר את הפגישה הראשונה שלי עם תורם פוטנציאלי – הייתי כל כך לחוץ שידי רעדו כשמזגתי לו מים. (בראשי חשבתי: 'אני חייב להירגע. הוא רואה את זה. אני הולך לפשל את זה'). אבל בדיוק ברגע הזה הבנתי משהו חשוב: גיוס כספים זה לא רק על הכסף, זה על הקשר האנושי. הפחד הזה לימד אותי להיות יותר אמיתי, יותר פגיע, ויותר קשוב.

"ההקשבה השלישית" – זה מה שאני קורא ליכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים, לתחושות, לרמזים הקטנים. זה דורש תרגול, אבל זה משנה את כללי המשחק.

פירוק לרכיבים: "עדשת המיקרוסקופ" לגילוי הזהב

אחת הטכניקות המרכזיות בשיטה שלי היא "עדשת המיקרוסקופ". אני מפרק רגעים קריטיים בפגישות או בקמפיינים לחלקיקים הקטנים ביותר.

  • שימו לב לשתיקה: התורם סיים להקשיב להצעה שלי, שתק והביט בחלון. (מה הוא חושב? האם הוא מהסס? האם אני צריך להסביר יותר?').
  • נשימה עמוקה: רגע לפני שאמר "כן", הוא נשם עמוק. (מה זה אומר? האם הוא מתלבט? האם אני צריך להזכיר לו את הערך של התרומה שלו?).
  • תנועת הגוף: התורם הזיז מעט את הכוס קפה. (האם הוא מרגיש בנוח? האם הוא רוצה לסיים את הפגישה?).

התבוננות בפרטים הקטנים האלה מאפשרת לי להבין את הדינמיקה האמיתית שמתרחשת, ולהתאים את הפעולות שלי בהתאם. זה כמו לכוון תזמורת – כל כלי צריך להיות מכוון בדיוק, אחרת הסימפוניה לא תישמע כמו שצריך.

"מודל המעגלים המתרחבים": הרחבת הבסיס לטווח ארוך

אחת הבעיות הנפוצות ביותר בגיוס כספים היא התמקדות במספר מצומצם של תורמים גדולים. זה מסוכן, כי אם אחד מהם עוזב, התקציב נפגע משמעותית. "מודל המעגלים המתרחבים" שפיתחתי נועד לפתור את הבעיה הזו.

הרעיון הוא פשוט:

1. התחילו עם התורמים הקיימים: טפחו את הקשר איתם, ותבקשו מהם להפנות חברים או קולגות.

2. הרחיבו את המעגל: פנו לאנשים שהתורמים שלכם מכירים, והציגו להם את הארגון שלכם.

3. חזרו על התהליך: כל תורם חדש הוא פוטנציאל להפניות נוספות.

התוצאה היא בסיס תורמים רחב ויציב יותר, שמבטיח את העתיד הפיננסי של הארגון.

כך תיישמו את הטכניקה האבולוציונית כבר מחר בבוקר

הטכניקה האבולוציונית לא דורשת שינוי קיצוני, אלא סדרה של צעדים קטנים ומדודים:

1. הגדירו מטרה מדידה: מה אתם רוצים להשיג בקמפיין הבא? (למשל, להגדיל את שיעור ההמרה בפגישות ב-10%).

2. מדדו הכל: כמה שיחות טלפון ביצעתם? כמה פגישות קבעתם? כמה כסף גייסתם? (השתמשו בטבלה או בכלי ניתוח נתונים).

3. נתחו את הנתונים: מה עבד ומה לא? (האם המסר שלכם היה ברור? האם התורמים התחברו לסיפור שלכם?).

4. התאימו את הפעולות: מה אתם יכולים לשנות בקמפיין הבא? (למשל, לשפר את המסר, לשנות את קהל היעד, לשנות את אופן הפנייה).

5. חזרו על התהליך: כל קמפיין הוא הזדמנות ללמוד ולהשתפר.

האתגר האמיתי: להתמודד עם הפחד מכישלון

גיוס כספים הוא תחום תובעני, מלא בדחיות ואכזבות. אבל הסוד הוא לא להימנע מהכישלונות, אלא ללמוד מהם. "שיטת המראה המנטלית" שלי עוזרת לי להתכונן מנטלית לפגישות חשובות. אני מדמיין את הפגישה מראש, את השאלות שהתורם עשוי לשאול, את התגובות האפשריות שלי. זה עוזר לי להרגיש יותר בטוח בעצמי, ולהגיב בצורה טובה יותר לכל תרחיש.

מחשבות לסיום:

הטכניקה האבולוציונית היא דרך חיים. היא מזכירה לי כל הזמן שאני יכול להשתפר, ללמוד ולגדול. זה מסע מתמשך, אבל זה שווה את המאמץ.

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק על הכסף, הוא על בניית עולם טוב יותר. הוא עוסק ביצירת שינוי חיובי, ע"י חיבור בין אנשים שרוצים לעזור עם מי שזקוק לעזרה.

ואני שואל אותך: איזה צעד קטן אתה הולך לעשות מחר בבוקר כדי להשתפר בגיוס כספים? שתף אותי!

אני נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

A heartwarming image showing a child happily reading a book, used in a fundraising campaign.
Featured

אימפקט ויזואלי בגיוס כספים: איך ליצור חיבור רגשי עמוק עם תמונות

איך להשתמש בתמונות וחומרים ויזואליים כדי ליצור השפעה רגשית עמוקה בגיוס כספים? טיפים מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

האמת? תמונה שווה יותר מאלף מילים, אבל בגיוס כספים – תמונה נכונה יכולה להיות שווה עשרות אלפי שקלים. ראיתי מסעות גיוס כספים שהמריאו בזכות תמונה אחת שהצליחה לגעת עמוק בלב של תורמים פוטנציאליים. ואני גם זוכר לא מעט קמפיינים שפשוט התרסקו, למרות כוונות טובות, כי הבחירה החזותית הייתה שגויה. למה זה קורה? ואיך נמנעים מטעויות קריטיות? בואו נצלול לעומק.

פעם, בארגון גדול שעבדתי איתו, רצו להשתמש בתמונה של ילד מחייך עם פרצוף מרוח בוץ כדי להמחיש את הפעילות שלהם בשטח. זה נשמע טוב על הנייר, נכון? ילד, תמימות, עזרה... אבל התמונה הזו פשוט לא עבדה. התרומות היו נמוכות מהצפוי והתגובות היו פושרות. לקח לנו זמן להבין למה.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים בשטח, הבנתי שתמונות וחומרים ויזואליים הם כלי עוצמתי – אבל צריך לדעת איך להשתמש בהם נכון. ואני לא מדבר רק על איכות הצילום, אלא על משהו עמוק יותר: על היכולת ליצור חיבור רגשי אמיתי עם התורם.

המאמר הזה הוא לא מדריך "איך לבחור תמונות יפות". הוא צלילה פנימה לפסיכולוגיה של הנתינה, והבנה איך חומרים ויזואליים יכולים להשפיע עלינו ברמה הרגשית, ובסופו של דבר – להניע לפעולה.

העיקרון הראשון: אותנטיות מעל הכל (גם אם זה לא מושלם)

פעם חשבתי שתמונות מושלמות הן המפתח. תאורה מקצועית, זוויות צילום מחמיאות, פילטרים... אבל מהר מאוד הבנתי שזה בדיוק ההפך. אנשים מזהים מתי מנסים "למכור" להם משהו. הם רוצים לראות את האמת, גם אם היא לא תמיד יפה.

  • השתמשו בתמונות אמיתיות של האנשים שאתם עוזרים להם: אל תשתמשו בתמונות סטוק. הן נראות מזויפות ולא מעוררות אמפתיה. תנסו לצלם בעצמכם או לבקש מהארגון תמונות אותנטיות.
  • אל תפחדו להראות אתגרים: לא הכל מושלם בעולם גיוס הכספים. לפעמים יש קשיים, אתגרים, ואפילו כישלונות. אל תפחדו להראות את זה בתמונות. זה יכול ליצור חיבור עמוק יותר עם התורמים.
  • השתמשו ב"עדשת המיקרוסקופ": עצרו לרגע ותסתכלו על הפרטים הקטנים. איך נראות העיניים של האדם שאתם מצלמים? איזה רגשות הוא משדר? תנסו לתפוס את הרגע הזה, את האמת.

העיקרון השני: ספרו סיפור בתמונה (גם אם היא סטטית)

תמונה טובה היא לא רק תמונה יפה, היא תמונה שמספרת סיפור. היא מעבירה מסר, יוצרת תחושה, מעוררת מחשבה. היא כמו "פרקטל המשמעות" – מתחילה מפרט קטן וספציפי ומתרחבת לעיקרון כללי.

  • תמונה לפני ואחרי: זה קלאסי, אבל זה עובד. הראו את השינוי שהארגון שלכם עושה בעולם. תמונה של שטח מוזנח לפני ואחרי שטיפחתם אותו, תמונה של אדם חסר בית לפני ואחרי שסיפקתם לו קורת גג.
  • תמונה עם הקשר: אל תסתפקו בלצלם את האדם או החפץ. צלמו אותו בהקשר רחב יותר. צלמו ילד לומד בספרייה, לא רק ילד מחייך. צלמו אדם עובד בגינה קהילתית, לא רק אדם עם ירק ביד.
  • תמונה שמזמינה שאלה: תמונה שמייצרת סקרנות ומעודדת את הצופה לחשוב. תמונה של דלת סגורה, תמונה של מכתב לא פתוח, תמונה של אדם שמסתכל על משהו מעניין מחוץ לפריים.

העיקרון השלישי: רגש, אבל לא מניפולציה (הקו הדק שצריך להיזהר ממנו)

אחד הדברים החשובים ביותר בגיוס כספים הוא ליצור חיבור רגשי עם התורם. אבל יש קו דק בין רגש אותנטי לבין מניפולציה רגשית. ואסור לחצות אותו.

  • הימנעו מתמונות "קורבניות": תמונות שמציגות אנשים במצב של חולשה, חוסר אונים, או סבל קיצוני עלולות לעורר רחמים, אבל הן גם יכולות ליצור תחושה של ניצול. תנסו להתמקד בחוזק, בעמידות, בתקווה.
  • הימנעו מתמונות "מביישות": תמונות שמביישות אנשים או פוגעות בכבודם עלולות להרחיק תורמים. תזכרו שתרומה צריכה להיות מעשה של נתינה, לא של כפייה.
  • התמקדו בתקווה ופתרון: תמונות שמראות תקווה, שיפור, או פתרון מעוררות אופטימיות ומעודדות אנשים לתרום. אנשים רוצים להיות חלק ממשהו חיובי.

בחזרה לסיפור עם הילד המלוכלך…

אחרי שהבנו שהתמונה לא עובדת, החלטנו לשנות כיוון. במקום תמונה של ילד מלוכלך, בחרנו תמונה של אותו ילד, אחרי שהוא התקלח, מחייך עם ספר ביד. התמונה הזו העבירה את המסר בצורה חיובית ואופטימית, וגרמה לאנשים להרגיש שהם יכולים לעשות שינוי. התוצאה? התרומות עלו בצורה משמעותית.

גיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים, זה עניין של רגש. תמונות הן כלי עוצמתי שיכול לעזור לכם ליצור חיבור רגשי עמוק עם התורמים שלכם. אבל תזכרו, אותנטיות, סיפור, ורגש אמיתי הם המפתח להצלחה.

אחרי שנים רבות בתחום, אני ממשיך לגלות שהעומק שמתחת לעומק טמון ביכולת שלנו להבין את המניעים האמיתיים של התורמים ולתקשר אליהם בצורה כנה ואותנטית. עכשיו תורכם לנסות.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. בניתי את הקריירה שלי על שילוב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ואני שמח לחלוק את התובנות שלי עם מגייסי כספים וארגונים חברתיים. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי לעזור לארגונים לגייס יותר כספים ולממש את החזון שלהם. הושפעתי רבות מעבודתם של מומחים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, ומהתובנות של הפסיכולוגיה החיובית וכלכלה התנהגותית.

אז מה דעתכם? איזה תמונה אתם הייתם בוחרים? שתפו אותי בתגובות!

Noam Aviri explaining the emotional logic tecnique to increase donations
Featured

הלוגיקה האמוציונלית: איך לשלב רגש והיגיון כדי להגדיל תרומות - פריצת דרך בגיוס כספים

גלו את "הלוגיקה האמוציונלית" - הטכניקה החדשנית של נועם אבירי לשילוב רגש והיגיון בגיוס כספים, להגדלת תרומות ויצירת קשרים עמוקים עם תורמים.

הדלת נטרקה בעדינות מאחורי התורם. שקט מתוח השתרר בחלל. חצי שנה עבדתי על הפגישה הזו, על הקשר האישי הזה. ועכשיו? כלום. אפס. בדיוק ברגע הזה, כשקול בראשי צעק "נכשלת!", הבנתי משהו מהותי על גיוס כספים, משהו שלימים יהפוך לשיטה סדורה שבה אני משתמש עם כל לקוח שלי. משהו שהיום אני קורא לו "הלוגיקה האמוציונלית".

אתה בטח שואל את עצמך, מה זה בכלל? איך אפשר לשלב בין שני דברים שנראים מנוגדים כמו שכל ורגש, במיוחד בעולם קשוח כמו גיוס כספים? ובכן, אחרי שנים של ניסוי וטעייה, אחרי לא מעט כישלונות צורבים (ועוד יותר הצלחות מסחררות), הגעתי למסקנה חד משמעית: גיוס כספים אפקטיבי הוא לא רק משחק מספרים, הוא ריקוד עדין בין הלב לשכל.

אני נועם אבירי, ואני מלווה מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח כבר למעלה מ-15 שנה. ראיתי הכל - קמפיינים מבריקים שקורסים, פגישות תורמים שמסתיימות בפיצוץ, ומגייסים מותשים שמאבדים את האמונה. אבל גם ראיתי פריצות דרך מדהימות, רגעים שבהם הכל פשוט "קליק", והתרומות מתחילות לזרום. ומה שמייחד את הפריצות דרך האלה זה תמיד, אבל תמיד, השילוב המדויק הזה בין רגש להיגיון.

אז בואו נצלול פנימה. מהי בעצם "הלוגיקה האמוציונלית"?

א. מהי "הלוגיקה האמוציונלית"?

כותרת מושכת, נכון? זה בדיוק העניין. "הלוגיקה האמוציונלית" היא לא רק שם, היא דרך חשיבה. היא ההבנה העמוקה שנתינה היא לא רק החלטה רציונלית, אלא קודם כל מעשה רגשי. תורם לא נותן כי "צריך", הוא נותן כי הוא מרגיש שהוא חייב לתת. הוא נותן כי משהו בליבו קורא לו לעשות את זה.

פיתחתי את הגישה הזו בעקבות תסכול עמוק מהגישות המסורתיות בגיוס כספים. תמיד הרגשתי שמשהו חסר, שמשהו לא עובד. ראיתי מגייסים מתמקדים בנתונים, במספרים, בהצגת "הצורך" – ושוכחים את הדבר הכי חשוב: החיבור האנושי.

ב. פירוק המנגנון: רגש מול היגיון – נקודות המפגש

אז איך זה עובד בפועל? איך מפרקים את המנגנון הזה ומתחילים להשתמש בו?

  • רגש: מדובר ביצירת קשר אמיתי עם התורם. זה אומר להבין את הערכים שלו, את החלומות שלו, את הדברים שמניעים אותו. זה אומר להקשיב באמת, להזדהות, להיות אמפתי. זה אומר לספר סיפורים שמדברים ללב, שמציתים את הדמיון, שמעוררים השראה.
  • היגיון: זה הבסיס. אחרי שהגענו ללב, צריך גם לפנות לשכל. זה אומר להציג נתונים בצורה ברורה ומובנת, להסביר את ההשפעה של התרומה, להראות את התוצאות. זה אומר להיות שקוף, אחראי, ולבנות אמון.

לדוגמה: תארו לעצמכם שאתם מגייסים כספים למען ילדים בסיכון. במקום להציג מצגת עם גרפים ומספרים, תתחילו בסיפור אישי על ילד אחד, ילד ששיניתם לו את החיים. תספרו על הקשיים שהוא התמודד איתם, על החלומות שלו, על השינוי שהוא עבר בזכותכם. זה הרגש. אחרי שהדמעות יתחילו לנצנץ בעיניים של התורם, תציגו את הנתונים. תסבירו כמה ילדים נוספים אתם יכולים לעזור להם עם התרומה שלו, איך הכסף שלו ינוצל בצורה הטובה ביותר, מה תהיה ההשפעה הכוללת. זה ההיגיון.

ג. שילוב מנצח: "שיטת הסולם הדינמי" – מקונספט ליישום

אחת המתודולוגיות שפיתחתי, "שיטת הסולם הדינמי", היא דוגמה מצוינת לשילוב בין רגש להיגיון. השיטה מבוססת על ההבנה שתורמים נמצאים בשלבים שונים של מוכנות לתרומה, וצריך להתאים את הפנייה אליהם בהתאם.

1. שלב ראשון: יצירת קשר אישי. לא לדבר על כסף בכלל. להתעניין, להקשיב, לבנות אמון. לשאול שאלות כמו: "מה חשוב לך?", "מה מניע אותך?", "מה החלומות שלך?".

2. שלב שני: חיבור לערכים. אחרי שהבנתם מה חשוב לתורם, תחברו את הפעילות שלכם לערכים שלו. תסבירו איך אתם עוזרים לו להגשים את החלומות שלו, איך אתם עוזרים לו לעשות טוב בעולם.

3. שלב שלישי: הצגת ההשפעה. אחרי שהקשר הרגשי נוצר, תציגו את ההשפעה של הפעילות שלכם. תספרו סיפורים, תציגו נתונים, תראו תוצאות.

4. שלב רביעי: בקשת התרומה. רק אחרי שעברתם את שלושת השלבים הראשונים, תבקשו את התרומה. תהיו ספציפיים, תהיו ברורים, תהיו בטוחים בעצמכם.

ד. אתגרים והתמודדויות: גם למומחים יש פחדים

ברור שלא הכל ורוד. יש אתגרים. יש התנגדויות. יש תורמים סקפטיים שקשה לחדור את החומה שלהם. אבל גם במקרים האלה, "הלוגיקה האמוציונלית" יכולה לעזור.

  • האתגר: תורם קר ומחושב שמתמקד רק במספרים.
  • הפתרון: לא לוותר על הרגש. לנסות למצוא את הניצוץ האנושי, את הערך שמדבר אליו. לשאול שאלות כמו: "מה מניע אותך בעבודה שלך?", "מה גורם לך לקום בבוקר עם חיוך?". אחרי שתמצאו את הניצוץ הזה, יהיה לכם הרבה יותר קל לפנות גם לשכל שלו.

ה. מסקנות: זה לא רק גיוס כספים, זה שינוי עולם

"הלוגיקה האמוציונלית" היא לא רק טכניקה לגיוס כספים, היא דרך חיים. היא ההבנה שמאחורי כל החלטה, מאחורי כל פעולה, יש רגש. ואם נדע להתחבר לרגש הזה, נוכל לעשות דברים מדהימים.

גיוס כספים הוא לא רק מקצוע, הוא שליחות. הוא היכולת לקחת את החלומות שלנו, את הערכים שלנו, את האהבה שלנו – ולהפוך אותם למציאות. הוא היכולת לשנות את העולם, צעד אחרי צעד, תרומה אחרי תרומה.

דן פאליוטה אמר פעם ש"גיוס כספים הוא אמנות לספר סיפורים שמניעים אנשים לפעולה". אני לגמרי מסכים איתו. אבל אני גם חושב שזה הרבה יותר מזה. זה היכולת ליצור קשר אנושי אמיתי, להבין את הצרכים של אחרים, ולעזור להם להגשים את החלומות שלהם.

אז בפעם הבאה שאתם עומדים מול תורם פוטנציאלי, תזכרו את "הלוגיקה האמוציונלית". תזכרו שמאחורי המספרים והנתונים, יש לב. ואם תדעו לדבר אל הלב הזה, תוכלו לעשות דברים מדהימים.

רציתי לשתף אתכם במשהו שגרם לי לחשוב השבוע: האם אנחנו באמת מקשיבים למה שהתורמים שלנו לא אומרים?



אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים של ניסיון בתחום, פיתחתי שיטות ייחודיות המשלבות ידע פסיכולוגי, עסקי ורגשי כדי להשיג תוצאות יוצאות דופן בגיוס כספים. אני מאמין שבגיוס כספים, כמו בכל תחום בחיים, הדרך להצלחה עוברת דרך החיבור האנושי.


A hand reaching out to help another hand, symbolizing authentic urgency in fundraising.
Featured

תקשורת אסטרטגית של דחיפות: איך ליצור תחושת דחיפות אותנטית שמניעה לפעולה (ולא מניפולציה)

איך ליצור תחושת דחיפות אותנטית בגיוס כספים שמניעה לפעולה, בלי ליפול למניפולציה? נועם אבירי חושף 5 אסטרטגיות מנצחות.

השבוע, במהלך סדנה למנהלי פיתוח משאבים, ניגשה אליי מגייסת כספים ותיקה, מתוסכלת עד עמקי נשמתה. "נועם," היא אמרה לי, "אני מרגישה שאני נלחמת בטחנות רוח. הארגון זקוק נואשות לתרומות, אבל התורמים פשוט לא מגיבים. אני מציגה להם את הצרכים, את ההשפעה, את כל הנתונים, אבל זה לא מזיז להם. איך אני יוצרת תחושת דחיפות אמיתית, בלי להרגיש שאני מפעילה עליהם מניפולציה רגשית?"

האמת? שמעתי את השאלה הזו כבר מאות פעמים. וגם אני, בתחילת דרכי, התחבטתי בדיוק באותה דילמה. כי גיוס כספים אמיתי הוא לא משחק של לחץ ופחדה. הוא בניית גשר של אמון והבנה עמוקה בין התורם לצרכים האמיתיים של הארגון.

אז איך עושים את זה נכון? איך יוצרים תחושת דחיפות שמניעה לפעולה, מבלי לחצות את הגבול הדק שבין הנעה למניפולציה? בואו נצלול לעומק.

נועם אבירי - קצת על עצמי ואיך הגעתי לתובנות האלה

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי 15 שנים בתחום, במהלכן גייסתי מיליוני שקלים, ליוויתי מאות ארגונים, ובעיקר - למדתי מהשטח, פיתחתי גישה ייחודית לגיוס כספים שמבוססת על בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, הבנה עמוקה של הפסיכולוגיה של הנתינה, ותקשורת אסטרטגית שמניעה לפעולה, מבלי לפגוע באותנטיות ובאמון. רבים מכירים אותי בזכות "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", מתודולוגיות שפיתחתי וסייעו לארגונים רבים להגדיל משמעותית את היקף התרומות שלהם.

אבל הסיפור שלי לא התחיל בניצחונות. בתחילת הדרך, הייתי מגייס כספים מתוסכל שלא הבין למה הגישות הקלאסיות לא עובדות. ואז הבנתי משהו: גיוס כספים הוא לא רק טכניקה, הוא קודם כל מסע של חיבור אנושי.

מהי דחיפות אותנטית ולמה היא חשובה?

דחיפות אותנטית היא תחושה אמיתית של צורך מיידי, שמבוססת על נתונים אמיתיים, צרכים אמיתיים והשפעה אמיתית. היא לא משחק של פחדה, אלא הזמנה לתורם להיות חלק מפתרון אמיתי.

למה זה חשוב? כי תורמים רוצים להשפיע. הם רוצים לדעת שהתרומה שלהם עושה שינוי אמיתי בעולם. וכשהם מבינים שיש צורך מיידי, והתרומה שלהם יכולה לעשות את ההבדל, הם יגיבו.

איך ליצור תחושת דחיפות אותנטית? 5 אסטרטגיות מנצחות

1. הציגו את ה"עכשיו" ולא רק את ה"אחר כך": במקום להתמקד רק בהישגים העתידיים של הארגון, הדגישו את הצרכים הדחופים והמיידיים. תארו את האתגרים שהארגון מתמודד איתם עכשיו, את ההשלכות המיידיות של חוסר מענה, ואת ההזדמנות המיידית לתורמים לעשות שינוי.

דוגמה: במקום להגיד "אנחנו צריכים כסף כדי לבנות בית ספר חדש," תגידו "יש 30 ילדים שמחכים להיכנס לתוכנית שלנו, אבל אין לנו מספיק מקום. אם לא נמצא תרומות מיידיות, הם יישארו בחוץ."

טכניקה: "עדשת המיקרוסקופ" - תארו סיטואציה ספציפית, כאן ועכשיו, שממחישה את הצורך הדחוף.

2. שתפו בנתונים אמיתיים, לא במספרים מעורפלים: אל תסתפקו בנתונים כלליים על הצלחות הארגון. שתפו במספרים קונקרטיים שממחישים את הצורך הדחוף ואת ההשפעה המיידית של התרומה.

דוגמה: במקום להגיד "אנחנו עוזרים להרבה אנשים," תגידו "בכל יום, אנחנו מספקים 50 ארוחות חמות לנזקקים. כל תרומה של 50 ש"ח מאפשרת לנו לספק ארוחה חמה אחת."

טכניקה: "המחשות מספריות מפתיעות" - השתמשו במספרים שממחישים את הפער בין הצרכים הקיימים ליכולת המענה של הארגון.

3. צרו חיבור רגשי, לא רק אינטלקטואלי: תורמים לא מגיבים רק לנתונים, הם מגיבים לסיפורים אנושיים. שתפו בסיפורים אישיים של אנשים שהארגון עוזר להם, תארו את האתגרים שהם מתמודדים איתם, ואת ההבדל שהתרומה שלכם יכולה לעשות בחייהם.

דוגמה: במקום להגיד "אנחנו עוזרים לחסרי בית," תספרו את הסיפור של דני, חסר בית לשעבר, שקיבל עזרה מהארגון שלכם, הצליח למצוא עבודה ולשקם את חייו.

טכניקה: "תמונות מילוליות חדות" - תארו סיטואציות אנושיות בצורה חיה ומרגשת.

4. הדגישו את האותנטיות והשקיפות: תורמים רוצים לדעת שהם יכולים לסמוך עליכם. היו שקופים לגבי הצרכים של הארגון, לגבי האופן שבו הכסף ישמש, ולגבי ההשפעה שהתרומה שלהם תעשה.

דוגמה: פרסמו דוחות כספיים שקופים, שתפו בתוצאות של תוכניות הארגון, והזמינו תורמים לבקר ולראות בעצמם את העבודה שלכם.

טכניקה: "המראה הכפולה" - תראו לתורמים שאתם מבינים את הציפיות שלהם ושאתם פועלים בשקיפות מלאה.

5. הזמינו לפעולה מיידית, אבל אל תפעילו לחץ: תורמים צריכים לדעת מה אתם מצפים מהם לעשות. הציעו להם אפשרויות תרומה מגוונות, והזמינו אותם לתרום עכשיו. אבל אל תפעילו עליהם לחץ. תנו להם את החופש לבחור לתרום, ותכבדו את ההחלטה שלהם.

דוגמה: תגידו "אנו זקוקים בדחיפות לתרומות כדי להמשיך לספק ארוחות חמות לנזקקים. כל תרומה, קטנה כגדולה, תעזור לנו לעשות את ההבדל."

טכניקה: "הצעד האלגנטי" - הציעו אפשרות פעולה מיידית, פשוטה ונגישה, מבלי להפעיל לחץ.

מעבר לטכניקות: המסר העמוק

זכרו: תקשורת אסטרטגית של דחיפות אינה רק עניין של טקטיקות. היא קודם כל עניין של אותנטיות. תורמים יכולים להרגיש כשאתם מנסים להפעיל עליהם מניפולציה. והם יתרחקו.

הדבר החשוב ביותר הוא להאמין בעבודה שלכם, להיות נלהבים מההשפעה שאתם עושים בעולם, ולהעביר את התשוקה הזו לתורמים שלכם. כשהם ירגישו את האמת שלכם, הם יגיבו.

אז קחו את הטיפים האלה, התאימו אותם לארגון שלכם, וצאו לשנות את העולם. אני מאמין בכם.

מה דעתכם? אילו אסטרטגיות נוספות יכולות לעזור ליצור תחושת דחיפות אותנטית? שתפו אותי בתגובות!