A person closing their eyes, visualizing the positive impact of their donation.
Featured

סימולציה מנטלית חיובית: איך לגרום לתורמים לדמיין את תוצאות התרומה בצורה חיובית ומוחשית

למדו איך להשתמש בסימולציה מנטלית חיובית כדי לגרום לתורמים לדמיין את תוצאות התרומה בצורה חיובית ומוחשית. טיפים ודוגמאות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

היי חברים, נועם אבירי כאן. היום אני רוצה לצלול איתכם לתוך טכניקה עוצמתית שיכולה לשנות את כללי המשחק בגיוס הכספים: סימולציה מנטלית חיובית.

אספר לכם סיפור קצר: לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון שעסק בסיוע לנוער בסיכון. הם היו עושים עבודה מדהימה, אבל מתקשים לגייס כספים. בפגישה עם אחד התורמים הפוטנציאליים, במקום להציג לו מצגת עמוסה בנתונים, ביקשתי ממנו לעצום עיניים ולדמיין ילד שמגיע למרכז שלהם, חסר ביטחון ומפוחד. ואז, ביקשתי ממנו לדמיין אותו אחרי שנה, מחייך, בטוח בעצמו, עם חלומות לעתיד. התורם פקח את עיניו, ופשוט אמר: "אני בפנים".

בפשטות, סימולציה מנטלית חיובית היא הטכניקה לגרום לתורמים לדמיין את התוצאות של התרומה שלהם בצורה חיובית ומוחשית. זה לא מספיק לספר להם על הפרויקט, צריך לגרום להם להרגיש את ההשפעה.

אבל לפני שאמשיך, חשוב לי להדגיש משהו: אני לא מאמין בקסמים. הטכניקה הזו עובדת רק אם היא מבוססת על עבודה אמיתית, על נתונים, ועל סיפור אמיתי. אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה. עבדתי עם מאות ארגונים, גדולים וקטנים, וראיתי מה עובד ומה לא. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי בשטח, ומביא איתי תובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני מושפע רבות מעבודתם של מומחים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, אבל תמיד מנסה למצוא את הדרך הייחודית שלי.

איך עושים את זה נכון?

אחרי שנים של ניסוי וטעייה, גיבשתי כמה עקרונות מפתח לסימולציה מנטלית חיובית אפקטיבית:

1. הכירו את התורם: מה חשוב לו? מה מניע אותו? מה הערכים שלו? ככל שתכירו אותו יותר טוב, תוכלו להתאים את הסימולציה המנטלית שתהיה רלוונטית עבורו. אני קורא לזה "המפה הרגשית של התורם" - כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים.

2. היו ספציפיים: במקום לדבר על "עזרה לנוער בסיכון", דברו על ילד ספציפי, עם שם, עם חלומות, עם אתגרים. הספציפיות הופכת את הסימולציה למציאותית יותר. זוכרים את "שיטת הסולם הדינמי"? זה בדיוק הזמן להשתמש בה – להעלות את התורם במדרגות הרגשיות.

3. השתמשו בחושים: תארו את המראות, את הקולות, את הריחות, את הטעמים. ככל שתפעילו יותר חושים, הסימולציה תהיה חזקה יותר. אני קורא לזה "עדשת המיקרוסקופ" – לפרק רגעים קריטיים לחלקיקיהם הקטנים ביותר.

4. היו אותנטיים: אל תשחקו אותה, אל תגזימו, אל תנסו למכור. פשוט תהיו אתם, תדברו מהלב, ותשתפו את התשוקה שלכם למטרה. זכרו את "ההקשבה השלישית" – הקשיבו למה שלא נאמר במילים.

5. אפשרו לתורם להיות חלק מהסיפור: אל תספרו רק מה הארגון עושה, תסבירו איך התרומה שלו יכולה לשנות את הסיפור. אני תמיד מזכיר את "מודל המעגלים המתרחבים" – להרחיב את מעגל התורמים דרך קשרים קיימים.

דוגמאות קונקרטיות:

  • במקום: "התרומה שלכם תעזור לנו להאכיל יותר משפחות נזקקות."
  • תנסו: "דמיינו לעצמכם את חגית, בת 8, מקבלת ארוחה חמה בפעם הראשונה מזה כמה ימים. דמיינו את החיוך שלה, את העיניים שלה זוהרות. התרומה שלכם תאפשר לה ולמשפחתה לחגוג את החג בשמחה."

  • במקום: "התרומה שלכם תעזור לנו לבנות עוד כיתות לימוד."
  • תנסו: "דמיינו לעצמכם את הכיתה החדשה, מלאה בילדים נרגשים ללמוד. דמיינו את המורה, מחייכת, מעודדת אותם להאמין בעצמם. התרומה שלכם תאפשר לדור שלם של ילדים לקבל חינוך איכותי."

אבל רגע, מה אם זה לא עובד?

גם לי זה קרה לא מעט פעמים. לא כל תורם יגיב לסימולציה מנטלית חיובית. לפעמים, זה פשוט לא מתאים. אבל גם במקרים האלה, אפשר ללמוד מזה. אני תמיד מנסה להבין מה השתבש, מה יכולתי לעשות אחרת, איך אני יכול להשתפר. זה חלק מ"גישת המשוב התלת-שלבית" שלי – שיפור מתמיד של ביצועי צוות.

בפעם הראשונה שניסיתי את הטכניקה הזו, היא פשוט לא עבדה. התורם הסתכל עלי במבט משועמם, ואמר: "אני מצטער, זה לא בשבילי". הייתי מתוסכל, אבל לא ויתרתי. ניתחתי את הפגישה, הבנתי שעשיתי כמה טעויות, וניסיתי שוב. ובפעם השנייה, זה עבד כמו קסם.

לכן, אני קורא לכם: אל תפחדו לנסות, אל תוותרו, ותמיד תלמדו מהניסיון.

לסיום, שאלה קטנה:

איזו תוצאה חיובית ומוחשית אתם רוצים לגרום לתורמים שלכם לדמיין היום?

נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה, נועם פיתח מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" המסייעות לארגונים לגייס כספים בצורה אפקטיבית ואותנטית.

Noam Aviry presents the Alternate Preparation method for fundraising success.
Featured

שיטת ההכנה המחליפה: הפרוטוקול הסודי שלי למניעת דחיית תורמים

גלו את "שיטת ההכנה המחליפה" - הפרוטוקול הסודי של נועם אבירי למניעת דחיית תורמים. צמצמו דחיות, הגבירו ביטחון, והפכו למגייסי כספים אפקטיביים יותר!

האמת? סבלתי מהרבה דחיות כתחילת דרכי. זה תמיד היה מגיע ברגעים הכי לא צפויים - אחרי שעות של עבודה, פגישה שנראתה מבטיחה, ואז - בום! דחייה. התחלתי לחשוב שאולי גיוס כספים פשוט לא בשבילי. אבל אז, אחרי אחת הפגישות הכושלות במיוחד, הבנתי משהו. הבנתי שהבעיה היא לא התורמים, אלא אני. גיליתי פרוטוקול פשוט אבל עוצמתי ששינה לי את כללי המשחק.

אני נועם אבירי, ואני עוסק בגיוס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל - הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, ובעיקר, למדתי איך להפוך את הכישלונות האלה להזדמנויות. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק בפסיכולוגיה של הנתינה, עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. המתודולוגיות הייחודיות שלי ("שיטת הסולם הדינמי", "מודל המעגלים המתרחבים", "המפה הרגשית של התורם") עזרו לארגונים רבים להגדיל את תרומותיהם באופן משמעותי.

אבל לפני שנצלול לפרוטוקול, בואו נדבר על הפיל שבחדר: דחייה. דחייה היא חלק בלתי נפרד מעולם גיוס הכספים. אי אפשר להימנע ממנה לחלוטין, אבל אפשר לצמצם אותה באופן דרמטי. איך? על ידי הכנה נכונה. לא הכנה רגילה - הכנה מחליפה.

מהי "הכנה מחליפה"?

הרעיון הוא פשוט: במקום להתכונן רק לתרחיש "המושלם" - פגישה חלקה, תורם נלהב, תרומה נדיבה - אנחנו מתכוננים לתרחישים חלופיים. אנחנו מכינים את עצמנו לכל האפשרויות, כך שנוכל להגיב בביטחון ובאפקטיביות, לא משנה מה יקרה.

הפרוטוקול: ארבעת השלבים ל"הכנה מחליפה"

1. זיהוי נקודות התורפה:

אילו שאלות או התנגדויות חוזרות על עצמן בפגישות עם תורמים?

אילו נקודות בסיפור של הארגון גורמות לתורמים להסס?

אילו חששות עשויים לעלות לתורמים פוטנציאליים (למשל, שקיפות, ניהול, השפעה)?

טכניקת "עדשת המיקרוסקופ": אני ממליץ להקליט פגישות (באישור התורם, כמובן) ולנתח אותן לעומק. שימו לב לשפת הגוף של התורם, לטון הדיבור, לשינויים בקצב הדיבור. מה קרה לפני שהתורם הביע הסתייגות? מה קרה אחרי?

2. יצירת "תסריטים חלופיים":

עבור כל נקודת תורפה, הכינו לפחות שלושה תסריטים אפשריים.

חשבו על התגובות האפשריות שלכם לכל תסריט - מה תגידו? איך תגיבו רגשית?

דוגמה:

נקודת תורפה: תורמים מביעים ספק לגבי היעילות של התוכנית שלכם.

תסריט 1: "אני לא בטוח שהכסף שלי באמת יעשה שינוי".

תגובה אפשרית: "אני מבין את החשש. תן לי להראות לך מחקרים שמראים את ההשפעה המדידה של התוכנית שלנו בשנים האחרונות".

תסריט 2: "יש כל כך הרבה ארגונים שעושים את אותו הדבר. מה מייחד אתכם?"

תגובה אפשרית: "זה נכון שיש הרבה ארגונים טובים. אבל מה שמייחד אותנו זה הגישה החדשנית שלנו, המשלבת [מרכיב ייחודי 1] עם [מרכיב ייחודי 2]".

תסריט 3: "אני כבר תורם למספר ארגונים אחרים".

תגובה אפשרית:* "אני מעריך את הנדיבות שלך. אולי תוכל לשקול להפנות אלינו חברים או קולגות שיכולים להיות מעוניינים לתמוך במטרה שלנו".

3. חזרה גנרלית "במציאות מדומה":

תרגלו את התסריטים החלופיים עם קולגות או חברים.

בקשו מהם לשחק את התורם "הקשה" - להעלות התנגדויות, לשאול שאלות מאתגרות, ולנסות להוציא אתכם מאיזון.

טכניקת "הקול הפנימי המשולב": שימו לב למה שאתם חושבים בזמן שאתם עונים לתורם. האם אתם מאמינים במה שאתם אומרים? האם אתם משדרים ביטחון ואותנטיות?

4. "ההכנה המנטלית המשלימה":

דמיינו את עצמכם מתמודדים בהצלחה עם כל תרחיש - אפילו את התרחישים הכי קשים.

התמקדו בתחושות של ביטחון, שליטה, ורוגע.

טכניקת "פרקטל המשמעות": זכרו שהשיחה הזו היא לא רק על תרומה. היא על ההזדמנות שלכם ליצור שינוי בעולם, לעורר השראה באחרים, ולהגשים את הייעוד שלכם.

לסיכום:

שיטת "ההכנה המחליפה" היא לא תרופת פלא, אבל היא כלי עוצמתי שיכול לעזור לכם לצמצם את הדחיות, להגביר את הביטחון העצמי, ולהפוך למגייסי כספים אפקטיביים יותר.

עכשיו, תורכם לשתף: אילו נקודות תורפה אתם מזהים בפגישות שלכם עם תורמים? אילו תסריטים חלופיים אתם יכולים ליצור? שתפו בתגובות, ובואו נלמד יחד איך להפוך את הדחיות להזדמנויות.

השבוע אני הולך להתמקד בטיפוח מערכות יחסים, ואני מזמין אתכם לחשוב איך מערכות היחסים שלכם יכולות להפוך למערכות של נדיבות.

Noam Aviry explaining the Emotional Logic technique in a fundraising workshop.
Featured

הלוגיקה האמוציונלית: איך לשלב רגש ושכל בגיוס כספים כדי להגדיל תרומות

גלו את טכניקת הלוגיקה האמוציונלית של נועם אבירי לשילוב רגש ושכל בגיוס כספים, כדי להגדיל תרומות וליצור חיבור עמוק עם תורמים.

השעה הייתה 11 בלילה, ואני עדיין תקוע מול המסך, מנסה להבין איך לשכנע תורם פוטנציאלי לתרום לארגון. הרגשתי שאני טובע בים של נתונים יבשים ונימוקים רציונליים, אבל משהו היה חסר. הבנתי שגיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים, אלא גם של רגשות – של חיבור אישי, של אמפתיה, של תחושת שייכות. אבל איך משלבים בין שני העולמות האלה?

במשך שנים חיפשתי את הנוסחה המנצחת, עד שפיתחתי טכניקה שאני קורא לה "הלוגיקה האמוציונלית". זו לא סתם עוד שיטה, אלא דרך חשיבה שמאפשרת ליצור חיבור עמוק עם תורמים, להבין את המניעים האמיתיים שלהם ולגרום להם לתרום מתוך תחושת משמעות אמיתית.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, ואני רוצה לחלוק איתכם את הטכניקה הזו, שתשנה את האופן שבו אתם ניגשים לגיוס כספים.

האתגר: גיוס כספים שמדבר רק לשכל

כולנו מכירים את הגישה הקלאסית לגיוס כספים: הצגת נתונים, הסברים רציונליים, הוכחות ליעילות הארגון. זה חשוב, אבל זה לא מספיק. אנשים לא תורמים רק בגלל שהם מבינים את הצורך, הם תורמים בגלל שהם מרגישים את הצורך. הם רוצים להיות חלק ממשהו גדול יותר, להשאיר חותם, לעשות שינוי בעולם.

אבל איך יוצרים את החיבור הרגשי הזה? איך גורמים לאנשים להרגיש את מה שאתם מרגישים? התשובה היא הלוגיקה האמוציונלית.

הפתרון: הלוגיקה האמוציונלית - שילוב של רגש ושכל

הלוגיקה האמוציונלית היא טכניקה שמשלבת בין פנייה רגשית ורציונלית, ומייצרת החלטות תרומה מתוך חיבור עמוק ומשמעות אמיתית. זה לא אומר להתעלם מהנתונים, אלא להשתמש בהם כדי להעביר מסר רגשי חזק יותר.

הניסיון מלמד: כשנכשלתי הבנתי מה צריך לשנות

אני זוכר פגישה אחת, לפני שנים, עם תורם פוטנציאלי עשיר. ניסיתי להרשים אותו עם נתונים סטטיסטיים מרשימים על הפעילות שלנו, הסברתי לו את המודל העסקי, הצגתי את התוכניות העתידיות. הוא הקשיב בנימוס, אבל בסוף הפגישה אמר לי: "זה נשמע מצוין, אבל אני לא מרגיש שום חיבור".

זה היה רגע מכונן. הבנתי שאני צריך לשנות את הגישה שלי. התחלתי לחקור את הפסיכולוגיה של הנתינה, את המניעים האמיתיים של תורמים, את האופן שבו אנשים מקבלים החלטות. למדתי שרגש הוא מרכיב קריטי בתהליך התרומה, ושצריך לדעת איך לשלב אותו בצורה נכונה.

ההשפעות והידע שלי מגיעים מהמומחים הגדולים

דן פאליוטה, פנלופה ברק ואחרים, לימדו אותי שגיוס כספים הוא לא רק עניין של שיווק ומכירות, אלא של בניית מערכות יחסים ארוכות טווח. הם לימדו אותי להקשיב לתורמים, להבין את הצרכים שלהם ולמצוא דרכים לספק אותם.

איך מיישמים את הלוגיקה האמוציונלית?

הטכניקה מבוססת על ארבעה עקרונות מרכזיים:

1. הקשבה אמפתית: להקשיב לתורם לא רק כדי לשמוע מה הוא אומר, אלא כדי להבין מה הוא מרגיש. לנסות להיכנס לנעליים שלו, להבין את החוויות שלו, את הערכים שלו. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – מעבר למילים עצמן, להבין את הכוונות והתחושות הנסתרות.

2. חיבור אישי: לחפש נקודות חיבור אישיות עם התורם. לשתף סיפורים אישיים, לדבר על הערכים שלכם, להראות לו שאתם בני אדם כמוהו, ולא סתם אנשי גיוס כספים.

3. המחשת ההשפעה: להראות לתורם איך התרומה שלו תשפיע על העולם. לא רק להציג נתונים סטטיסטיים יבשים, אלא לספר סיפורים מרגשים על אנשים שהחיים שלהם השתנו בזכות התרומות. להשתמש ב"תמונות מילוליות חדות" שיעבירו את התחושה בצורה חזקה.

4. יצירת תחושת שייכות: לגרום לתורם להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול יותר. להזמין אותו להצטרף למעגל התורמים, להשתתף בפעילויות של הארגון, להרגיש שהוא שותף מלא לעשייה. אני משתמש ב"מודל המעגלים המתרחבים" כדי להרחיב את מעגל התורמים דרך קשרים קיימים, וליצור תחושת קהילה.

מבנה דינאמי: סיפור, תובנות וצעדים מעשיים

אני אוהב לבנות את הפנייה שלי על בסיס מבנה "הסיפור מאחורי הסיפור":

  • פתיחה עם סיפור או תוצאה מרשימה.
  • חשיפת הסיפור האמיתי והמורכב שהוביל לתוצאה.
  • שיתוף התובנות והלקחים המפתיעים.
  • סגירה עם השלכות מעשיות והזמנה לרפלקציה.

צעדים מעשיים ליישום הלוגיקה האמוציונלית

1. הכינו שיעורי בית: לפני כל פגישה עם תורם, תחקרו אותו. תבינו מה מעניין אותו, מה הערכים שלו, מה הוא עושה בחיים. זה יעזור לכם למצוא נקודות חיבור אישיות.

2. היו אותנטיים: אל תנסו להיות מי שאתם לא. תהיו אמיתיים, גלויים וישרים. אנשים מעריכים אותנטיות.

3. תספרו סיפורים: סיפורים הם כלי רב עוצמה ליצירת חיבור רגשי. תשתמשו בהם כדי להמחיש את ההשפעה של התרומות.

4. תשאלו שאלות: תשאלו שאלות פתוחות שמעודדות את התורם לשתף אתכם במחשבות וברגשות שלו. תראו לו שאתם באמת מתעניינים בו.

5. תהיו סבלניים: בניית מערכת יחסים לוקחת זמן. אל תצפו לתוצאות מיידיות. תהיו סבלניים, עקביים ונחושים.

התפכחות חיובית: מה חשבתי פעם ומה אני יודע היום

פעם חשבתי שגיוס כספים הוא עניין של שכנוע, של הצגת נתונים מרשימים, של יצירת רושם חיובי. היום אני יודע שזה עניין של חיבור, של אמפתיה, של בניית מערכות יחסים ארוכות טווח.

העומק שמתחת לעומק: המוטיבציות האמיתיות של תורמים

תורמים לא תמיד יודעים להסביר למה הם תורמים. לפעמים זה עניין של אגו, לפעמים של מצפון, לפעמים של תחושת שייכות. התפקיד שלכם הוא לחשוף את המוטיבציות האמיתיות שלהם, ולהתאים את המסר שלכם בהתאם.

הצעד האלגנטי: מינימום מאמץ, מקסימום אפקט

גיוס כספים לא חייב להיות מאמץ מתיש. לפעמים הצעד האלגנטי ביותר הוא גם האפקטיבי ביותר. זה יכול להיות טלפון קצר, מייל אישי, פגישה קפה קטנה. העיקר הוא להיות שם בשביל התורם, להראות לו שאתם מעריכים אותו.

הזמנה להמשך שיח

אני מאמין שהלוגיקה האמוציונלית יכולה לשנות את האופן שבו אתם ניגשים לגיוס כספים. אני מזמין אתכם לנסות את הטכניקה הזו, לשתף אותי בתוצאות, ולעזור לי להפיץ את הבשורה.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה 'בלתי אפשרי' אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

Noam Aviry speaking at conference about fundraising.
Featured

הסוד הנוירולינגוויסטי שמשנה את כללי המשחק בגיוס כספים: כיצד תבניות שפה משפיעות על החלטות תרומה

גלו את הסוד הנוירולינגוויסטי שמשנה את כללי המשחק בגיוס כספים! המומחה נועם אבירי חושף כיצד תבניות שפה מתקדמות משפיעות ישירות על תהליכי החלטה של תורמים. למדו איך להשתמש בשפה כדי ליצור חיבור אותנטי והשפעה חיובית.

השעה הייתה 08:00 בבוקר, ואני עמדתי מול המראה, מנסה לשדר ביטחון עצמי שלא ממש הרגשתי. היום היה היום: פגישה עם תורם פוטנציאלי, יהודי אמיד, שיכול היה לשנות את גורל העמותה הקטנה שייצגתי. מה שלא ידעתי אז, הוא שההצלחה שלי לא תהיה תלויה רק במה שאני אומר, אלא איך אני אומר את זה. היום אני הולך לחשוף בפניכם את הסוד הנוירולינגוויסטי שיכול להפוך כל מגייס כספים למאסטר של השכנוע.

אבל רגע, לפני שנתחיל, חשוב לי להבהיר משהו: אני לא מדבר על טריקים זולים או מניפולציות. אני מדבר על הבנה עמוקה של האופן שבו המוח האנושי מעבד מידע, וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בשפה כדי ליצור חיבור אותנטי והשפעה חיובית.

קוראים לי נועם אבירי, ואני יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך שנים, למדתי וחקרתי את התחום הזה לעומק, שילבתי ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי בשטח, ופיתחתי תובנות חדשניות שאני רוצה לחלוק איתכם היום. אני משלב ידע מהתחום הפסיכולוגי - כלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה חיובית, תיאוריות החלטה ועוד - עם תיאוריות מכירה מתקדמות, מעולם העסקים.

אבל למה בכלל לדבר על נוירולינגוויסטיקה בגיוס כספים? כי בלב כל החלטת תרומה עומדת שאלה פשוטה: "למה לי לתת?" והתשובה לשאלה הזו טמונה לא רק בצרכים של הארגון, אלא גם, ואולי בעיקר, בצרכים של התורם. על ידי הבנת המודלים המנטליים והדפוסים השפתיים שמפעילים את התורם, נוכל ליצור מסר רלוונטי, משמעותי ומניע לפעולה.

במאמר הזה, אני אקח אתכם למסע מרתק אל תוך עולם התבניות השפתיות המתקדמות, ואראה לכם כיצד תוכלו להשתמש בהן כדי להשפיע ישירות על תהליכי ההחלטה של התורמים שלכם. אנחנו נתחיל מהבסיס - הבנת המנגנונים הפסיכולוגיים שמובילים אנשים לתרום, ונמשיך לטכניקות פרקטיות שתוכלו ליישם כבר מחר בבוקר. אני הולך לפרק עבורכם רגעים קריטיים לפרטי פרטים, ואז לשזור מהם עיקרון רחב יותר, כמו פרקטל.

"העומק שמתחת לעומק": פענוח המניעים הפסיכולוגיים של תורמים

רוב מגייסי הכספים מתמקדים ב"מה" - מה הארגון עושה, אילו צרכים הוא ממלא, וכיצד התרומה תשפיע. אבל כדי להגיע ל"העומק שמתחת לעומק", אנחנו צריכים לשאול "למה" - למה התורם הזה, דווקא עכשיו, דווקא לארגון הזה?

התשובה, כמו תמיד, מורכבת. פסיכולוגים זיהו מגוון של מניעים פסיכולוגיים בבסיס החלטות תרומה, ביניהם:

  • אלטרואיזם: הרצון לעזור לאחרים ולתרום לקהילה.
  • אגו: הצורך בתחושת משמעות, הכרה והערכה.
  • זהות: הרצון לבטא את הערכים והאמונות האישיות.
  • השפעה: השאיפה להשפיע על העולם ולשנות אותו לטובה.
  • השתייכות: הרצון להיות חלק ממשהו גדול יותר.

כדי להמחיש את הנקודה, תנו לי לספר לכם על פגישה שהייתה לי לפני כמה חודשים עם תורם פוטנציאלי. הוא היה איש עסקים מצליח, ציניקן מושבע, שהצהיר שהוא "לא מאמין בארגונים ללא מטרות רווח". רוב מגייסי הכספים היו מוותרים עליו בשלב הזה, אבל אני החלטתי לנסות גישה אחרת.

במקום להתמקד בצרכים של הארגון, התחלתי לשאול אותו על החיים שלו, על הערכים שלו, על מה שחשוב לו באמת. לאט לאט, הוא התחיל להיפתח, ולספר לי על הילדות שלו, על האתגרים שהוא התמודד איתם, ועל החלומות שלו לעתיד. בסופו של דבר, הוא סיפר לי על הפרויקט הראשון שהוא תמך בו - פרויקט שהזכיר לו את ילדותו - שהוביל אותו למי שהוא היום.

באותו רגע, הבנתי שהמפתח כאן הוא לא האלטרואיזם, אלא הזהות. הוא רצה לתרום לארגון שמשקף את הזהות שלו, את הערכים שלו, את הסיפור שלו. וכך, במקום לנסות לשכנע אותו לתרום מתוך חמלה או אחריות חברתית, התמקדתי בהצגת הארגון ככלי לביטוי עצמי ולהגשמת החלומות שלו. התוצאה? תרומה נדיבה, ושיתוף פעולה ארוך טווח.

"ההקשבה השלישית": מעבר למילים - פענוח רמזים לא מילוליים

גיוס כספים הוא לא רק מה שאנחנו אומרים, אלא גם איך אנחנו מקשיבים. רוב מגייסי הכספים מקשיבים למילים, לנתונים, לעובדות. אבל כדי להגיע ל"ההקשבה השלישית", אנחנו צריכים להקשיב גם למה שלא נאמר במילים - לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרמזים הלא מילוליים.

מה הכוונה? תדמיינו שאתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, ומציגים לו את הפרויקט החדש של הארגון. הוא מקשיב בנימוס, מהנהן בראשו, ואומר "זה מאוד מעניין". אבל שימו לב לשפת הגוף שלו: הוא נוטה קדימה, מצמיד את שפתיו, ומשחק עם העט שלו. מה זה אומר?

אני קורא לזה "אפקט המגירה הסגורה" - כשתורם מקבע את הרושם הראשוני ולא מאפשר כניסה של מידע חדש. כנראה שהוא לא משוכנע, או שהוא חושב שיש פרטים חסרים. במקום להמשיך להציג את המצגת, זה הזמן לעצור, לשאול שאלות פתוחות, ולנסות להבין מה עומד מאחורי ההתנגדות שלו.

אחת הטכניקות האהובות עלי היא "שיטת המראה המנטלית" - טכניקת הכנה מנטלית לפני פגישות חשובות בה אני מנסה לראות את עצמי מהצד שלו. אני מנסה ממש להבין מה יעניין אותו. לשם כך אפשר להשתמש במפה רגשית של התורם, שזה כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים.

עצה מעשית: לפני כל פגישה עם תורם פוטנציאלי, הקדישו כמה דקות להתבוננות שקטה. נסו לדמיין את הסיטואציה מנקודת המבט שלו, ולזהות את הצרכים, הפחדים וההתנגדויות האפשריות שלו. זה יעזור לכם להיות מוכנים יותר, רגישים יותר, ואפקטיביים יותר.

"הצעד האלגנטי": תבניות שפה להשפעה חיובית

אוקיי, אז הבנו את המניעים הפסיכולוגיים, למדנו להקשיב מעבר למילים, ועכשיו הגיע הזמן לדבר על הטכניקות עצמן - תבניות השפה שיכולות לעשות את ההבדל בין שיחה נעימה לתרומה משמעותית.

אני רוצה לחלוק אתכם שלוש תבניות שפה מרכזיות שגיליתי כיעילות במיוחד בגיוס כספים:

  • מסגור מחדש: שינוי האופן שבו אנחנו מציגים את המידע, כדי להדגיש את ההיבטים הרלוונטיים ביותר עבור התורם.
  • עגינה: יצירת קישור בין רעיון מופשט לחוויה קונקרטית, כדי להפוך אותו למשמעותי וזכיר יותר.
  • סיפור: שימוש בסיפורים כדי ליצור חיבור רגשי, להעביר מסרים מורכבים, ולהניע לפעולה.

בואו נתחיל עם מסגור מחדש. תארו לעצמכם שאתם מגייסים כספים לפרויקט שמטרתו לסייע לנוער בסיכון. רוב מגייסי הכספים יתמקדו בבעיות - בעוני, באלימות, בהזנחה. אבל מה אם ננסה למסגר את זה מחדש, ולהתמקד בפוטנציאל?

במקום להגיד "אנחנו עוזרים לנוער בסיכון", נוכל להגיד "אנחנו משקיעים בדור העתיד של המדינה". במקום להגיד "הם סובלים מעוני", נוכל להגיד "יש להם כישרונות עצומים שמחכים להתגלות". על ידי שינוי המסגרת, אנחנו משנים את התפיסה של התורם, ומזמינים אותו לראות את הפרויקט באור חדש.

עכשיו בואו נדבר על עגינה. אחת הטכניקות הכי חזקות היא "שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה. כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים ליצור קישור בין הרעיון המופשט של תרומה לחוויות קונקרטיות של התורם, כדי להפוך אותו למשמעותי וזכיר יותר. לדוגמה, נוכל להזמין את התורם לבקר בפרויקט, לפגוש את הילדים, ולשמוע את הסיפורים שלהם ממקור ראשון. נוכל להראות לו תמונות, סרטונים, או כל דבר אחר שיכול לעזור לו להתחבר רגשית לנושא. המטרה היא ליצור עוגן רגשי חזק, שיגרום לו לזכור את הפרויקט ולהרגיש מחויב לתמוך בו.

ולבסוף, סיפור. אין כלי חזק יותר מסיפור כדי ליצור חיבור רגשי, להעביר מסרים מורכבים, ולהניע לפעולה. אני חוזר ואומר זאת תמיד, והסיבה היא שזה כל כך נכון: גיוס כספים הוא קודם כל סטוריטלינג. במקום להציג נתונים ועובדות יבשות, ספרו לתורם סיפור על ילד אחד, משפחה אחת, או קהילה אחת שהארגון שלכם שינה את חייה. תארו את האתגרים, את הקשיים, ואת הניצחונות. תנו לתורם להרגיש שהוא חלק מהסיפור, שהוא יכול לעשות שינוי אמיתי בעולם.

אני קורא לתופעה הזו "מומנטום הגילוי". זה נועד לבנות את התחושה הזו של גילוי והתקדמות בכל פסקה. ליצור תחושה שהקורא ואתם מגלים תובנות חדשות יחד.

כמה טיפים מעשיים:

  • השתמשו בשפה חיה וציורית, שמפעילה את החושים של התורם.
  • צרו מתח ועניין, על ידי הצגת אתגרים וקונפליקטים.
  • השתמשו בהומור וברגש, כדי ליצור חיבור אישי עם התורם.
  • סיימו את הסיפור במסר חזק ומניע לפעולה.

"המראה הכפולה": יצירת אמון וחיבור אותנטי

אבל רגע, לפני שאתם רצים ליישם את הטכניקות האלה, חשוב לי להדגיש משהו חשוב לא פחות: אותנטיות. כל הטכניקות הנוירולינגוויסטיות בעולם לא יעזרו לכם אם לא תהיו אותנטיים, אמפתיים, וישרים. זכרו שתורמים הם אנשים חכמים, שיכולים להרגיש מתי אתם מנסים לתמרן אותם, ומתי אתם באמת מאמינים במה שאתם אומרים.

כדי ליצור אמון וחיבור אותנטי עם התורמים שלכם, אני ממליץ לכם להשתמש ב"מראה הכפולה" - היכולת לראות את עצמכם דרך עיני התורם. נסו להבין מה חשוב להם, מה מעניין אותם, ומה מפחיד אותם. התאימו את המסר שלכם לצרכים שלהם, ותמיד תהיו שקופים וישרים לגבי המטרות של הארגון שלכם.

אחת הטכניקות האהובות עלי היא "גישת המשוב התלת-שלבית" - מתודולוגיה לשיפור מתמיד של ביצועי צוות על ידי בנייה על הצלחות, ולא רק על כישלונות. אני כל הזמן שואל את הצוות שלי - וגם את עצמי - איך אני יכול להיות טוב יותר.

אז מה הלאה?

גיוס כספים הוא מסע מתמשך של למידה, צמיחה והתפתחות. אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם כמה כלים חדשים ורעיונות מעוררי השראה. אבל זכרו שהמפתח להצלחה הוא לא רק לדעת את הטכניקות, אלא גם ליישם אותן, להתנסות בהן, ולהתאים אותן לסגנון האישי שלכם.

אני מזמין אתכם להתחיל ליישם את הטכניקות האלה כבר מחר בבוקר. תנסו לשנות את המסגרת של המסר שלכם, ליצור עוגנים רגשיים, ולספר סיפורים מעוררי השראה. תתבוננו בתגובות של התורמים שלכם, ותלמדו מה עובד ומה לא. ואל תשכחו להיות אותנטיים, אמפתיים, וישרים. אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר להתייעצות ספציפית עם הארגון שלכם.

אז מה הלאה? אני משאיר אתכם עם שאלה אחת: איזה צעד אחד קטן אתם יכולים לעשות כבר היום, כדי להפוך את גיוס הכספים שלכם ליעיל ואפקטיבי יותר?

אני רוצה לחלוק אתכם את אחת התגליות הגדולות שלי: לפעמים ההצלחה תלויה ברגע אחד של שתיקה במקום הנכון.

שלכם,

נועם אבירי

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות וגישות חדשניות שמסייעות לארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, ולהשיג את המטרות שלהם. אני משלב ידע מעולמות הפסיכולוגיה, הכלכלה ההתנהגותית, והעסקים, כדי ליצור פתרונות מותאמים אישית לכל ארגון.

Noam Aviri, an expert in fundraising, mentoring a team in a modern office, brainstorming and writing on a whiteboard.
Featured

שיטת התורם במרכז: הפרוטוקול המדויק לעיצוב כל נקודת מגע מנקודת מבט התורם

גלו את שיטת "התורם במרכז" של נועם אבירי, פרוטוקול מדויק לעיצוב כל נקודת מגע מנקודת מבט התורם, להצלחה בגיוס כספים.

השבוע ישבתי מול מנכ"לית של עמותה מדהימה, וראיתי את אותו מבט מודאג שאני מכיר כל כך טוב. "נועם, אנחנו פשוט לא מצליחים לייצר מערכות יחסים משמעותיות עם התורמים שלנו. הם תורמים פעם אחת, ואז נעלמים." נשמתי עמוק. כאן מתחיל הסיפור על שיטת "התורם במרכז" – הפרוטוקול המדויק לעיצוב כל נקודת מגע מנקודת מבט התורם.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, הבנתי שהסוד האמיתי אינו טמון בטקטיקות גיוס מתוחכמות, אלא בהבנה עמוקה של הפסיכולוגיה של הנתינה. למדתי את זה בדרך הקשה, עם כישלונות צורבים והצלחות מתוקות. ואני כאן כדי לחלוק אתכם את מה שלמדתי.

למה "התורם במרכז" ולא "התרומה במרכז"?

רוב הארגונים מתמקדים בסכום התרומה, ביעדים הכספיים, ובאופן שבו התרומה תשפיע על הארגון. זה טבעי, אבל זה גם מה שמכשיל אותם. שיטת "התורם במרכז" הופכת את המשוואה: היא שמה את התורם, את הצרכים שלו, את המוטיבציות שלו, ואת החוויה שלו – במרכז תשומת הלב.

תחשבו על זה רגע: למה אנשים תורמים? האם זה רק מצפון טוב? האם זה רק רצון לעזור? לא בהכרח. מתחת לפני השטח מסתתרים מניעים מורכבים יותר: חיפוש משמעות, רצון להשאיר חותם, צורך בהכרה, או אפילו תחושת שייכות.

עדשת המיקרוסקופ: אני זוכר פגישה עם תורם פוטנציאלי שהביע עניין רב בפרויקט ספציפי. "אני רוצה לתרום לפרויקט הזה כי הוא מזכיר לי את הילדות שלי," הוא אמר. אבל "ההקשבה השלישית" שלי קלטה משהו אחר: הוא לא רק רצה לתרום, הוא רצה לחזור לשורשים שלו, למקום בו הוא הרגיש הכי מחובר.

הפרוטוקול המדויק: איך מעצבים כל נקודת מגע מנקודת מבט התורם?

הפרוטוקול מורכב מחמישה שלבים:

1. מיפוי המניעים העמוקים: השלב הראשון הוא לזהות את המניעים הפסיכולוגיים של התורם. השתמשו ב"מפה הרגשית של התורם" – כלי שפיתחתי למיפוי המניעים העמוקים של תורמים. שאלו שאלות פתוחות, הקשיבו בתשומת לב, וחפשו את "העומק שמתחת לעומק".

2. עיצוב המסר בהתאם למניעים: המסר שלכם צריך לדבר ישירות למניעים של התורם. אל תתמקדו רק בצרכים של הארגון, אלא באופן שבו התרומה תספק את הצרכים של התורם. לדוגמה, אם המניע העיקרי של התורם הוא השארת חותם, הדגישו את האופן שבו התרומה שלו תשפיע על הדורות הבאים.

3. יצירת חוויה בלתי נשכחת: כל נקודת מגע עם התורם – מהפגישה הראשונה ועד למכתב התודה – צריכה להיות חוויה חיובית ומשמעותית. תכננו את הפגישות בקפידה, הקדישו זמן להקשבה, ותנו לתורם תחושה שהוא באמת חשוב לכם.

4. בניית מערכת יחסים ארוכת טווח: גיוס כספים אינו ספרינט, אלא מרתון. השקיעו בבניית מערכת יחסים ארוכת טווח עם התורמים שלכם. שמרו על קשר, עדכנו אותם בהתקדמות, והראו להם שאתם מעריכים את התמיכה שלהם.

5. מדידה והתאמה: מדדו את האפקטיביות של הפרוטוקול והתאימו אותו לפי הצורך. השתמשו ב"גישת המשוב התלת-שלבית" – מתודולוגיה שפיתחתי לשיפור מתמיד של ביצועי צוות.

מה למדתי מהכישלונות שלי?

אספר לכם משהו שלא סיפרתי לאף אחד - בפגישת התורמים הראשונה שלי הייתי כל כך מבוהל שידי רעדו כשמזגתי מים. היום אני יודע שהפחד הזה היה בדיוק מה שהייתי צריך לחוות.

למדתי שאנשים לא תורמים לארגונים, הם תורמים לאנשים. הם תורמים למי שהם מאמינים בו, למי שמבין אותם, ולמי שמספק להם חוויה חיובית ומשמעותית.

מה הצעד הבא שלך?

אני מזמין אתכם לחשוב על התורמים שלכם בצורה חדשה. שאלו את עצמכם: מה הם באמת רוצים? מה מניע אותם? ואיך אני יכול ליצור עבורם חוויה בלתי נשכחת?

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני כאן כדי לעזור לכם להצליח.