Diagram of Force Field Analysis, showing driving and restraining forces.
Featured

ניתוח שדה הכוחות בגיוס כספים: מפה לניצחון

גיוס כספים אפקטיבי דורש מיפוי וניטרול כוחות מעכבים והעצמת כוחות מקדמים. למד כיצד ליישם ניתוח שדה הכוחות לטובת הגדלת התרומות לארגון שלך.

השעה הייתה 06:17 בבוקר, והטלפון שלי צלצל. על הקו היה יו"ר הוועד המנהל, קולו רציני מתמיד: "נועם, אנחנו לא עומדים ביעדים. אם לא נגייס חצי מיליון שקל עד סוף החודש, ניאלץ לסגור את תוכנית הדגל שלנו." נשמתי עמוק. זה לא היה עוד אתגר - זו הייתה מלחמה על העתיד של הארגון. באותו רגע הבנתי שגיוס כספים הוא לא רק איסוף צ'קים; זה ניצחון על כוחות מעכבים, והעצמת הכוחות המקדמים.

אני נועם אבירי, ואחרי 15 שנים של ניצחונות (וגם כמה מפלות כואבות) בעולם גיוס הכספים, למדתי שמאחורי כל קמפיין מצליח מסתתרת הבנה עמוקה של הדינמיקה הפנימית והחיצונית שמשפיעה עליו. את הידע הזה צברתי לא רק מספרי הלימוד ומכנסים בינלאומיים, אלא בעיקר מהשטח - מהשיחות הקשות עם תורמים מאוכזבים, מהלילות ללא שינה בניסיון להציל פרויקט שנקלע לקשיים, ומהרגעים המרגשים שבהם ראיתי את הנדיבות האנושית במלוא הדרה.

היום, אני רוצה לחלוק אתכם שיטה ששינתה את האופן שבו אני ניגש לגיוס כספים: ניתוח שדה הכוחות. שיטה זו, שמקורה בתחום הפסיכולוגיה הארגונית, מאפשרת לנו למפות ולנטרל את הכוחות המעכבים ולהעצים את הכוחות המקדמים, ולהפוך את הגיוס למאמץ ממוקד ואפקטיבי. זה לא קסם, זו הבנה של הכוחות הפועלים סביבנו, והיכולת לרתום אותם לטובתנו.

מהו ניתוח שדה הכוחות?

ניתוח שדה הכוחות הוא כלי פשוט אך עוצמתי לזיהוי הכוחות המשפיעים על מצב נתון - במקרה שלנו, הצלחה בגיוס כספים. הכוחות מחולקים לשני סוגים עיקריים:

  • כוחות מקדמים: כוחות הפועלים לטובת המטרה שלנו - תורמים פוטנציאליים, תומכים נלהבים, מוניטין חיובי, סיפור מרגש.
  • כוחות מעכבים: כוחות הפועלים נגד המטרה שלנו - משבר כלכלי, תחרות על תרומות, סקפטיות ציבורית, חוסר אמון בארגון.

המטרה היא לזהות את הכוחות הללו, להעריך את עוצמתם, ולפתח אסטרטגיה להגברת הכוחות המקדמים ולהחלשת הכוחות המעכבים. זה כמו לשחק שחמט - אתה חייב להבין את התנועות של היריב, ולתכנן את המהלכים שלך בהתאם.

איך מיישמים את ניתוח שדה הכוחות בגיוס כספים?

הנה ארבעה שלבים פשוטים ליישום ניתוח שדה הכוחות בגיוס כספים:

1. הגדירו את המטרה שלכם: מה אתם רוצים להשיג? (למשל, לגייס 500,000 ש"ח לפרויקט חדש עד סוף השנה). מטרה ברורה היא הבסיס לכל ניתוח מוצלח.

2. זהו את הכוחות המקדמים: אילו גורמים פועלים לטובתכם? (למשל, קהל תומכים מסור, סיפור השפעה חזק, קמפיין שיווקי מוצלח). היו ספציפיים - אל תסתפקו בהכללות.

3. זהו את הכוחות המעכבים: אילו גורמים מקשים עליכם להשיג את המטרה? (למשל, משבר כלכלי, תחרות על תרומות, סקפטיות ציבורית). היו כנים עם עצמכם - אל תתעלמו מבעיות אמיתיות.

4. פתחו אסטרטגיה: כיצד תוכלו להגביר את הכוחות המקדמים ולהחליש את הכוחות המעכבים? (למשל, לחזק את הקשר עם התורמים הקיימים, לפתח מסרים משכנעים יותר, להתמודד עם הסקפטיות באמצעות שקיפות). זה המקום ליצירתיות - חשבו מחוץ לקופסה.

בואו ניקח דוגמה קונקרטית: ארגון שמנסה לגייס כספים לטובת תוכנית מלגות לסטודנטים ממשפחות מעוטות יכולת.

מטרה: לגייס 200,000 ש"ח עד סוף הרבעון הבא.

כוחות מקדמים:

  • סיפורי הצלחה של בוגרי התוכנית (עוצמה: 8)
  • שותפות עם אוניברסיטה מובילה (עוצמה: 6)
  • קמפיין שיווקי ברשתות החברתיות (עוצמה: 5)

כוחות מעכבים:

  • תחרות עם ארגונים אחרים על תרומות (עוצמה: 7)
  • סקפטיות ציבורית לגבי אפקטיביות תוכניות מלגות (עוצמה: 6)
  • קושי להגיע לתורמים פוטנציאליים חדשים (עוצמה: 5)

אסטרטגיה:

  • הגברת הכוחות המקדמים:

יצירת סרטוני וידאו קצרים עם בוגרי התוכנית (הגברת סיפורי ההצלחה).

ארגון אירוע גאלה משותף עם האוניברסיטה (חיזוק השותפות).

מיקוד הקמפיין השיווקי בתורמים שמזוהים עם ערכי התוכנית.

  • החלשת הכוחות המעכבים:

פיתוח דוח השפעה מפורט המציג את האפקטיביות של התוכנית (התמודדות עם סקפטיות).

שיתוף פעולה עם ארגונים אחרים בגיוס תרומות משותף (התמודדות עם תחרות).

שימוש בטכניקות שיווק דיגיטליות מתקדמות להגעה לתורמים חדשים.

זכרו, הניתוח הזה הוא דינמי. הכוחות משתנים, והאסטרטגיה שלכם צריכה להתאים את עצמה למציאות המשתנה.

הקול הפנימי המשולב: מה שלא נאמר במילים

כשניגשתי לתורם פוטנציאלי עם ההצעה הזו, שמעתי את המילים: "זה נשמע מעניין, תשלח לי חומר." (המחשבה הפנימית שלי: "אוקיי, הוא לא ממש התלהב, אבל הוא לא סגר את הדלת. אני צריך לתת לו סיבה אמיתית להשקיע."). במקום לשלוח מייל סטנדרטי, החלטתי לשתף אותו בסיפור אישי של בוגר תוכנית שחייו השתנו בזכות המלגה. זה עשה את ההבדל.

פרקטל המשמעות: מעבר לתרומה הבודדת

המאמץ הזה לגייס כספים לתוכנית מלגות הוא לא רק עניין של מספרים. הוא משקף את השאלה העמוקה יותר: איך אנחנו יוצרים שוויון הזדמנויות? איך אנחנו מאפשרים לכל אחד לממש את הפוטנציאל שלו, בלי קשר לרקע הסוציואקונומי שלו? וברמה העמוקה ביותר, הוא שאלה על הערכים שלנו כחברה.

"טביעות אצבע" לשוניות ייחודיות:

במהלך השנים פיתחתי כמה מונחים שמאפיינים את הגישה שלי לגיוס כספים. אחד מהם הוא "העומק שמתחת לעומק" - היכולת להבין את המוטיבציות האמיתיות של התורמים, מעבר למה שהם אומרים במילים. והשני הוא "הצעד האלגנטי" - הפעולה המדויקת שיוצרת את האפקט הגדול ביותר במינימום מאמץ.

סיכום: המפה לניצחון בגיוס כספים

ניתוח שדה הכוחות הוא לא רק כלי טכני - הוא דרך חשיבה. הוא מאפשר לנו לראות את התמונה הגדולה, להבין את הכוחות הפועלים סביבנו, ולפתח אסטרטגיה מנצחת.

האם זה קל? לא תמיד. האם זה שווה את המאמץ? תשאלו את הסטודנטים שקיבלו מלגה בזכות התרומות שלכם.

אז קדימה, צאו לדרך, מפו את שדה הכוחות שלכם, והפכו את האתגרים להזדמנויות. זכרו, גיוס כספים הוא לא רק עבודה - זו שליחות.

אני תמיד כאן כדי ללוות אתכם במסע הזה.

אם יש לכם שאלות או מחשבות, שתפו אותן בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך 15 שנה אני מסייע לארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, ולממש את הפוטנציאל שלהם. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" שעזרו לארגונים רבים להגיע ליעדים שלהם.

A close-up of a person thoughtfully touching their forehead, suggesting intuition and deep thought, with a blurred background symbolizing the complexity of fundraising.
Featured

הטכניקה האינטואיטיבית בגיוס: כשתחושת בטן שווה מיליונים

גלו את הטכניקה הסודית של מגייסי הכספים המצליחים ביותר: האינטואיציה המקצועית. נועם אבירי חושף איך לפתח את "תחושת הבטן" ולהפוך אותה לכלי רב עוצמה בגיוס תרומות.

הייתי בטוח שאני עומד לסגור את התרומה הגדולה ביותר בקריירה שלי. מצגת מושלמת, כימיה נהדרת עם התורם, ואפילו רמזים חיוביים מוקדמים. אבל משהו הרגיש לי לא נכון. הייתה לי תחושת בטן חזקה שהעסקה הזו לא תצא לפועל. התעלמתי ממנה. טעות גדולה. שלושה חודשים של בזבוז זמן יקר ואפס תוצאות.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של ניסיון בגיוס כספים, גיליתי שהטכניקה החשובה ביותר שכל מגייס כספים חייב לפתח היא האינטואיציה המקצועית שלו.

מהי בכלל אינטואיציה מקצועית בגיוס כספים?

מדובר ביכולת לזהות דפוסים, להעריך מצבים ולקבל החלטות טובות על סמך ידע, ניסיון, ו... כן, גם תחושת בטן. זה לא קסם, אלא שילוב של ניתוח אנליטי עם עיבוד מידע תת-הכרתי.

איך אני יודע שהאינטואיציה שלי נכונה? (והאם אפשר בכלל לסמוך עליה?)

התשובה מורכבת, אבל הנה כמה נקודות חשובות:

  • אינטואיציה מגיעה אחרי שנים של ניסיון: ככל שיש לכם יותר ניסיון, כך האינטואיציה שלכם תהיה מדויקת יותר.
  • הקשיבו גם לנתונים: אינטואיציה טובה צריכה להיות מגובה בנתונים ובניתוח. אל תתעלמו מהעובדות.
  • נסו לזהות דפוסים: האם אתם מזהים דפוסים חוזרים בפגישות עם תורמים פוטנציאליים? זה יכול להיות סימן שהאינטואיציה שלכם עובדת.
  • אל תפחדו לטעות: גם האינטואיציה הכי טובה יכולה לטעות. למדו מהטעויות שלכם ושפרו את האינטואיציה שלכם.

בניית שריר האינטואיציה: 3 תרגילים מעשיים

1. "עדשת המיקרוסקופ" על שיחות עבר: שחזרו שיחות עם תורמים. לא רק את המילים, אלא גם את שפת הגוף, הטון, ותחושת הבטן שלכם באותו רגע. מה הייתם עושים אחרת היום? איזה סימנים פספסתם? זוכרים את אותו תורם שהיסס לפני שאמר "אני אשקול את זה"? זו הייתה הנקודה בה היה עליכם לחפור עמוק יותר!

2. "הקול הפנימי המשולב" בזמן אמת: בפגישה הבאה, שקפו את מחשבותיכם הפנימיות. התורם אומר "הפרויקט שלכם מעניין", אבל משהו בטון שלו מרגיש לא אמיתי? אל תתעלמו. שאלו שאלות מכוונות כדי לחשוף את האמת. (בראשי חשבתי: "הוא משתמש במילה מעניין במקום מרגש - זה סימן שהוא רוצה לראות יותר נתונים, לא פנייה רגשית.").

3. "פרקטל המשמעות" בחיים עצמם: אל תסתכלו רק על התוצאה הסופית. השיחה הזו עם תורם אחד אינה רק על תרומה של 50,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב.

כוחה של האינטואיציה: מעבר לטכניקה, אל המהות

גיוס כספים הוא לא רק טכניקה. זה קודם כל חיבור אנושי. זה להבין את הצרכים, הערכים והמניעים של התורם. והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להקשיב לא רק למילים, אלא גם לאינטואיציה שלנו.

מה הלאה? הצעד האלגנטי הראשון

השבוע, הקדישו 15 דקות ביום לתרגול "עדשת המיקרוסקופ" על שיחות עבר. שימו לב לפרטים הקטנים, ותתחילו לסמוך על תחושת הבטן שלכם. אתם תופתעו לגלות כמה מידע כבר נמצא שם, מחכה להתגלות.

הייתי שמח לשמוע את התובנות שלכם! שתפו בתגובות מקרים בהם האינטואיציה שלכם הצילה אתכם או הכשילה אתכם בגיוס כספים. יחד נלמד ונתפתח.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם לגייס יותר כסף, לעשות יותר טוב, ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.

A network graph showing connections between people, with some nodes highlighted to represent key donors.
Featured

המיפוי הסמוי: איך ניתוח רשתות חברתיות חשף תורמים בלתי צפויים והגדיל את התרומות ב-47%?

גלו איך ניתוח רשתות חברתיות סמוי יכול לחשוף מקורות תרומה בלתי צפויים ולהגדיל את התרומות לארגון שלכם. טיפים ושיטות מעשיות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני בהיתי במסך, עייף אך נרגש. אחרי שבועות של ניתוח רשתות חברתיות מורכב, סוף סוף ראיתי דפוס שהחמק ממני עד עכשיו. לא מדובר רק במי התורמים הפוטנציאליים, אלא מי מקשר בינם לבין הארגון שלנו – וזה כבר סיפור אחר לגמרי.

רגע, אולי כדאי שקודם אסביר מי אני ומה אני עושה. קוראים לי נועם אבירי, ואני מומחה בגיוס כספים. אני עוזר לארגונים ללא מטרות רווח בישראל לגייס יותר כסף, לעשות את זה בצורה חכמה יותר, ובעיקר - לא לשחוק את עצמם בתהליך. ראיתי מספיק מגייסי כספים שפשוט נשברים תחת הלחץ, ואני כאן כדי להראות שיש דרך אחרת.

אחת השיטות המרכזיות שלי היא ניתוח רשתות חברתיות. אבל לא מדובר רק בספירת לייקים או עוקבים. אנחנו צוללים עמוק, מנסים להבין מי באמת משפיע על מי, מי מחובר למי, ואיך אנחנו יכולים לנצל את המידע הזה כדי להגיע לתורמים פוטנציאליים שלא היינו מגיעים אליהם בדרך אחרת.

אבל רגע, לפני שאמשיך, אני רוצה להודות שאני לא תמיד הייתי "המומחה". אני זוכר את עצמי יושב בפגישה עם תורם פוטנציאלי ענק, מזיע ומתפלל שאני לא אשכח את השם שלו. אז, ניתוח רשתות חברתיות היה נשמע כמו מדע בדיוני. אבל עם הזמן, למדתי שההבדל בין הצלחה לכישלון טמון לעיתים קרובות בדברים הנסתרים מהעין – בחיבורים הסמויים, במערכות היחסים הלא מודעות.

מה זה בכלל "מיפוי סמוי" ואיך הוא קשור לתרומות?

אז, מה זה בעצם מיפוי סמוי? תחשבו על זה כמו מפה של רשת קשרים, רק שהפעם אנחנו לא מסתכלים רק על מי מכיר את מי באופן גלוי, אלא גם על הקשרים הנסתרים, על ההשפעה הסמויה, על הדינמיקה הלא מודעת.

ניתוח רשתות חברתיות: מעבר לספירת לייקים

זה אומר שאנחנו לא מסתפקים בספירת לייקים או עוקבים. אנחנו מנתחים את התוכן שאנשים משתפים, את התגובות שלהם, את הקבוצות שהם חברים בהן. אנחנו מנסים להבין מי הם "מובילי הדעה" הבלתי רשמיים, מי הם האנשים שההמלצה שלהם שווה זהב.

ה"עומק שמתחת לעומק": המניעים האמיתיים של תורמים

ואז, אנחנו משלבים את המידע הזה עם הבנה עמוקה של פסיכולוגיית הנתינה. מה מניע אנשים לתרום? מה גורם להם להרגיש שהם עושים שינוי אמיתי? איך אנחנו יכולים לתקשר איתם בצורה שתגע להם בלב ותגרום להם לפתוח את הכיס (והכי חשוב – את הלב)?

מקרה הבוחן ששינה הכל: 47% יותר תרומות

אני יכול לספר לכם על מקרה אחד ששינה הכל. ארגון שעבדתי איתו נאבק לגייס תרומות לפרויקט חדש. ניסינו הכל – מיילים, פוסטים ברשתות החברתיות, אפילו פגישות אישיות. אבל התוצאות היו מאכזבות.

ואז, החלטנו לנסות משהו אחר. התחלנו לנתח את הרשתות החברתיות של התורמים הקיימים שלנו. גילינו שאחד התורמים הקטנים יחסית, בחור צעיר בשם עומר, היה מחובר לקבוצה גדולה של אנשים עשירים ומשפיעים.

עומר עצמו לא היה מיליונר, אבל הוא היה מקושר לאנשים שיכלו לתרום סכומים משמעותיים. הבעיה הייתה שהוא לא ידע איך להגיע אליהם.

פה נכנסנו לתמונה. עזרנו לעומר לבנות מצגת קצרה ומשכנעת על הפרויקט, נתנו לו כמה טיפים איך לתקשר עם אנשים עשירים, ושלחנו אותו לדרך.

התוצאות היו מדהימות. עומר הצליח לגייס סכום כסף גדול פי כמה ממה שהוא תרם בעצמו, והפרויקט יצא לדרך בהצלחה. בזכות מיפוי הרשתות החברתיות והבנת הקשרים הסמויים הכפלנו את גיוס הכספים פי 1.47!

שלושת הצעדים לפעולה: איך ליישם מיפוי סמוי בארגון שלך

אז, איך אתם יכולים ליישם את זה בארגון שלכם? הנה שלושה צעדים פשוטים:

1. מיפוי תורמים קיימים: התחילו בניתוח הרשתות החברתיות של התורמים הקיימים שלכם. מי הם האנשים שהם מחוברים אליהם? איזה קבוצות הם חברים בהן? איזה תוכן הם משתפים?

2. זיהוי "מובילי דעה": נסו לזהות את "מובילי הדעה" הבלתי רשמיים ברשתות האלה. מי הם האנשים שההמלצה שלהם שווה זהב?

3. חיבור אישי: צרו קשר אישי עם "מובילי הדעה" האלה. תסבירו להם על הפרויקט שלכם, תנו להם להרגיש שהם חלק ממשהו חשוב, ותנו להם כלים להעביר את המסר הלאה.

"ההקשבה השלישית": מה התורמים באמת רוצים?

אבל לפני שאתם מתחילים, אני רוצה לתת לכם עוד טיפ אחד קטן. אחד הדברים החשובים ביותר בגיוס כספים הוא "ההקשבה השלישית". זה אומר שאנחנו לא מקשיבים רק למה שהתורמים אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים. מה הם באמת רוצים? מה מניע אותם? מה מפחיד אותם?

כשאנחנו מקשיבים ברמה הזאת, אנחנו יכולים ליצור קשר עמוק ואמיתי עם התורמים שלנו, וזה שווה יותר מכל ניתוח רשתות חברתיות מתוחכם.

אני יודע שזה נשמע קצת מיסטי, אבל תאמינו לי, זה עובד. ניסיתי את זה על עצמי, ראיתי את זה קורה שוב ושוב, וזה תמיד מפתיע אותי מחדש.

סיכום: תסתכלו מתחת לפני השטח

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים וטכניקות. זה עניין של אנשים, של קשרים, של אמון. כשאנחנו זוכרים את זה, אנחנו יכולים להגיע לתורמים פוטנציאליים שלא חלמנו עליהם, ולגייס סכומי כסף שיעזרו לנו לשנות את העולם.

אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם קצת חומר למחשבה. אני מזמין אתכם לשתף את הטיפים והתגובות שלכם בתגובות למטה. ביחד, אנחנו יכולים לעשות את העולם למקום טוב יותר.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, ואני כאן כדי לעזור לכם להגשים את החזון שלכם. אחרי 15 שנות ניסיון בתחום גיוס הכספים, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", שמסייעות לארגונים להגדיל את מעגל התורמים ולהעמיק את הקשרים איתם. אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר כדי לקבל כלים ושיטות מעשיות שיעזרו לכם לגייס יותר כסף ולעשות יותר טוב.

A focused fundraiser engaging with a donor using active listening techniques.
Featured

מודל הקשב הממוקד: הטכניקה להפניית קשב התורם שמגבירה את האפקטיביות של המסר

מודל הקשב הממוקד: טכניקה להפניית קשב התורם המגבירה את האפקטיביות של המסר. טיפים מעשיים ליצירת קשר רגשי ושמירה על מיקוד.

הטלפון צלצל בדיוק כשהנחתי את כוס הקפה על השולחן. על הקו היה איתן, מגייס כספים מבריק שפגשתי בכנס לפני כמה חודשים. "נועם, אני תקוע," הוא נאנח. "יש לי פגישה עם תורם פוטנציאלי ענק, אבל אני לא מצליח להחזיק את הקשב שלו. הוא כל הזמן מוסח, בודק את הטלפון, קוטע אותי באמצע המשפט. מה עושים?"

נשמתי עמוק. ידעתי בדיוק על מה הוא מדבר. לפני כמה שנים, כשהייתי בתחילת דרכי, חשבתי שהמסר המדהים של הארגון שלי יספיק כדי לרתק את התורמים. טעות. למדתי בדרך הקשה שהמסר הכי חשוב בעולם לא שווה כלום אם התורם לא מקשיב לו באמת. כאן נכנס לתמונה "מודל הקשב הממוקד".

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. במהלך 15 שנות ניסיון, ראיתי עשרות מגייסי כספים נאבקים על תשומת הלב של תורמים. פיתחתי את מודל הקשב הממוקד כדי לתת להם כלי פרקטי ואפקטיבי לרתום את הקשב של התורם ולייצר מסר בעל עוצמה. אני משלב גישות מומחים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק עם תובנות מעולם הפסיכולוגיה החיובית והכלכלה ההתנהגותית, כדי לתת לך את הכלים האפקטיביים ביותר.

מהו מודל הקשב הממוקד?

מודל הקשב הממוקד הוא טכניקה שמטרתה להפנות את הקשב של התורם בצורה מכוונת ויעילה, כך שהמסר שלך יהיה אפקטיבי יותר. זה לא רק להחזיק את התורם ערני, אלא ליצור חוויה שמעודדת הקשבה פעילה, אמפתיה והזדהות עם המטרה שלך. במילים אחרות, מדובר ביצירת "אי של שקט" בתוך העולם הסוער של התורם, שם המסר שלך יכול לנחות ולהכות שורש.

המודל מבוסס על שלושה עקרונות מרכזיים:

1. הכנה מוקדמת מעמיקה: הכרת התורם, צרכיו וערכיו.

2. יצירת הקשר רגשי: שימוש בסיפורים, ויזואליזציות ושפה רגשית כדי ליצור הזדהות.

3. שמירה על מיקוד: תמצות המסר, שימוש בשאלות מכוונות ושמירה על קצב מתאים.

בואו נצלול לעומק של כל עיקרון:

1. הכנה מוקדמת מעמיקה: "העומק שמתחת לעומק"

הרבה מגייסי כספים מתחילים את הפגישה עם תורם פוטנציאלי בלי הכנה מספקת. הם מסתמכים על מצגת יפה או על דף מידע מודפס. אבל האמת היא, שרוב ההחלטות על תרומה מתקבלות ברמה הרגשית, עוד לפני שהתורם בכלל שמע את המסר שלך.

לכן, ההכנה המוקדמת צריכה לכלול מחקר מעמיק על התורם:

  • היסטוריה של תרומות: לאילו ארגונים הוא כבר תרם בעבר? מה היו תחומי העניין שלו? האם הוא תרם סכומים גדולים או קטנים יחסית?
  • ערכים ואידיאולוגיה: מה חשוב לו בחיים? מהם הערכים שהוא רוצה לקדם? האם הוא פעיל בקהילה?
  • מצב משפחתי ואישי: האם הוא נשוי? יש לו ילדים? האם הוא עבר אירוע משמעותי לאחרונה (למשל, פרישה, מחלה, אובדן)?

אבל ההכנה המוקדמת לא מסתיימת באיסוף מידע. השלב הבא הוא ניתוח המידע והסקת מסקנות:

  • מה מניע אותו לתרום? האם מדובר בצורך להשאיר חותם, ברצון לתקן עוול חברתי, או בתחושת מחויבות לקהילה?
  • מה יכול לעניין אותו במיוחד בארגון שלך? האם יש קשר בין הערכים שלו למטרות של הארגון? האם הוא יכול להזדהות עם הסיפור האישי של אחד הנהנים?
  • מה יכול להרתיע אותו? האם יש לו חששות לגבי שקיפות, ניהול, או אפקטיביות של הארגון?

השלב האחרון בהכנה המוקדמת הוא יצירת תרחיש שיחה אפשרי:

  • אילו שאלות הוא עשוי לשאול?
  • אילו התנגדויות הוא עשוי להעלות?
  • איך תגיב לכל שאלה או התנגדות בצורה אותנטית, משכנעת ורגישה?

זכור: ההכנה המוקדמת היא לא רק איסוף מידע, אלא הבנה עמוקה של התורם כמכלול. זה "העומק שמתחת לעומק" - ההבנה של המוטיבציות האמיתיות שלו, שמאפשרת לך ליצור חיבור אמיתי ולרתום את הקשב שלו.

2. יצירת הקשר רגשי: "המפה הרגשית של התורם"

אחרי שהכנת את הקרקע, הגיע הזמן ליצור קשר רגשי עם התורם. זה לא אומר שאתה צריך להפוך לפסיכולוג, אלא שאתה צריך להבין את "המפה הרגשית" שלו - מה מעורר בו השראה, מה מרגש אותו, ומה גורם לו להזדהות.

הנה כמה טכניקות ליצירת קשר רגשי:

  • שימוש בסיפורים: סיפור טוב יכול לגעת בתורם ברמה עמוקה יותר מכל נתון או סטטיסטיקה. ספרו סיפור אישי של אחד הנהנים מהפעילות של הארגון. תארו את האתגרים שהוא התמודד איתם, את ההשפעה של הארגון על חייו, ואת התקווה לעתיד.
  • שימוש בויזואליזציות: עזרו לתורם לדמיין את ההשפעה של התרומה שלו. תארו איך הכסף שלו יעזור לבנות בית ספר חדש, לרכוש ציוד רפואי מציל חיים, או להציל בעלי חיים נטושים.
  • שימוש בשפה רגשית: אל תפחדו להשתמש במילים כמו "תקווה", "אהבה", "אמפתיה", "השראה". המילים האלה יכולות לעורר רגשות חיוביים ולעודד את התורם להזדהות עם המטרה שלכם.
  • הקשבה פעילה: הקשיבו לתורם באמת. אל תקטעו אותו באמצע המשפט, תנו לו מקום לבטא את הרגשות שלו, ותשאלו שאלות שמראות שאתם מתעניינים בו כאדם.

זכור: המטרה היא לא רק להעביר מידע, אלא ליצור חוויה רגשית משמעותית. כאשר התורם מרגיש מחובר למטרה שלך ברמה הרגשית, הוא יהיה הרבה יותר קשוב למסר שלך.

3. שמירה על מיקוד: "הצעד האלגנטי"

אחרי שיצרת קשר רגשי עם התורם, הגיע הזמן להעביר את המסר שלך בצורה ברורה, תמציתית וממוקדת. זה השלב שבו אתה צריך לבצע את "הצעד האלגנטי" - פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

הנה כמה טיפים לשמירה על מיקוד:

  • תמצות המסר: צמצמו את המסר שלכם לכמה נקודות מפתח בלבד. אל תנסו להעביר יותר מדי מידע בבת אחת. התמקדו במה שהכי חשוב ומה שהכי רלוונטי לתורם הספציפי.
  • שימוש בשאלות מכוונות: במקום להרצות לתורם, תשאלו אותו שאלות שמעודדות אותו לחשוב בעצמו. למשל, "מה אתה חושב שההשפעה הכי גדולה של הארגון שלנו?", או "איך היית רוצה לראות את העתיד של הקהילה שלנו?".
  • שמירה על קצב מתאים: אל תדברו מהר מדי ואל תעמיסו על התורם במידע. תנו לו זמן לעכל את מה שאתם אומרים, לשאול שאלות, ולבטא את הרגשות שלו.
  • הימנעות מהסחות דעת: כבו את הטלפון, בקשו מהתורם לכבות את שלו, ובחרו מקום שקט ונעים לפגישה.

אבל מה קורה אם התורם עדיין מוסח? הנה כמה טקטיקות להתמודדות עם הסחות דעת:

  • הפסקת אתנחתא: אם אתם רואים שהתורם מאבד את הקשב, קחו הפסקה קצרה. הציעו לו לשתות משהו, לצאת לכמה דקות לאוויר, או סתם לשנות את הנושא לכמה רגעים.
  • חזרה על נקודות מפתח: חזרו על הנקודות הכי חשובות במסר שלכם בצורה אחרת. השתמשו במילים שונות, דוגמאות אחרות, או ויזואליזציות חדשות.
  • הצגת שאלות פתוחות: שאלו את התורם מה מעניין אותו במיוחד, או מה הוא רוצה לדעת יותר. זה יעזור לכם להחזיר את הקשב שלו ולהתמקד במה שהכי חשוב לו.

זכור: שמירה על מיקוד היא לא רק העברת מידע, אלא יצירת חוויה של הקשבה פעילה והבנה הדדית. כאשר התורם מרגיש שאתם מקשיבים לו באמת, הוא יהיה הרבה יותר קשוב למסר שלכם.

סיום: השאלה שנשארת איתי

מודל הקשב הממוקד הוא לא תרופת פלא לכל בעיות גיוס הכספים, אבל הוא כלי עוצמתי שיכול לעזור לך לרתום את הקשב של התורם ולהעביר את המסר שלך בצורה אפקטיבית יותר. אחרי שאיתן יישם את המודל, הוא התקשר אליי שוב, נרגש. "זה עבד! התורם היה מרוכז, הקשיב לי בתשומת לב, ובסוף הפגישה הוא נתן תרומה גדולה יותר ממה שציפיתי!"

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: מה תעשה כדי לרתום את הקשב של התורמים שלך בצורה הטובה ביותר? האם תיישם את מודל הקשב הממוקד, או שתמשיך להילחם על תשומת הלב שלהם בעולם סוער ומלא הסחות דעת? אני כאן כדי לעזור לך למצוא את התשובה.

אני נועם אבירי, מלווה מגייסי כספים לפריצות דרך בגיוס תרומות, מתוך ניסיון של שנים וראייה הוליסטית של התהליך.

Image of Noam Aviri, expert in fundraising, giving a lecture or presentation on fundraising strategies.
Featured

הנדסת קמפיינים: המודל המדויק לגיוס כספים שממקסם תוצאות ומצמצם סיכונים

המאמר המקיף על הנדסת קמפיינים לגיוס כספים לעמותות ומלכ"רים, מאת נועם אבירי, מומחה גיוס כספים. למדו איך להנדס מסע גיוס מנצח, להגדיל תרומות ולהקטין סיכונים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני בהיתי במסך המחשב כאילו הוא עומד לגלות לי את סודות היקום. האמת? הוא כמעט עשה את זה. שלושה חודשים לקראת סוף שנה, וקמפיין גיוס הכספים המרכזי שלנו היה רחוק שנות אור מהיעד. ועדת ההיגוי כבר הריחה דם. ואז, זה היכה בי. כמו מכת ברק. גיוס כספים הוא לא עניין של מזל, של כריזמה אישית, או אפילו של סיפור נוגע ללב. הוא הנדסה. הנדסה מדויקת.

אני נועם אבירי, ובתור מי שמלווה ארגונים ללא מטרות רווח כבר למעלה מ-15 שנה, למדתי את הלקח הזה בדרך הקשה. היו קמפיינים מבריקים שנכשלו, היו קמפיינים בינוניים שהצליחו מעל למשוער, והיו גם לא מעט לילות לבנים שבהם תהיתי אם אני בכלל בכיוון הנכון. אבל בסוף, התגבשה לה תמונה ברורה: אפשר להנדס הצלחה בגיוס כספים.

גיוס כספים הוא לא רק לבקש כסף. הוא לבנות מערכת יחסים, להבין צרכים, ליצור ערך הדדי, ובסופו של דבר, להניע אנשים לפעולה. זה שילוב של פסיכולוגיה, שיווק, אסטרטגיה, ויכולת הקשבה נדירה. זה לדעת לזהות את העומק שמתחת לעומק, להקשיב להקשבה השלישית, ולצעוד את הצעד האלגנטי שיביא לתוצאה הטובה ביותר.

אבל רגע לפני שנתחיל, חשוב לי שתדעו משהו: גיוס כספים הוא לא מדע טילים. הוא עבודה קשה, התמדה, ונכונות ללמוד מטעויות. הוא גם דורש חוסן מנטלי, יכולת להתמודד עם דחייה, וביטחון עצמי שלא מתערער מול כל "לא" שמקבלים. וכן, גם אני חוויתי רגעים של ספק, תסכול, ואפילו ייאוש. אבל דווקא הרגעים האלה הם אלה שלימדו אותי את השיעורים החשובים ביותר.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתכם את המודל המדויק לבניית מסעות גיוס כספים שממקסמים תוצאות ומצמצמים סיכונים. לא מדובר פה ב"מתכון סודי" או "פתרון קסם". מדובר בשיטה סדורה, מבוססת ניסיון, ובעיקר - אפקטיבית. אני לא מתיימר להמציא את הגלגל, אבל אני כן מתכוון להראות לכם איך אפשר להשתמש בו בצורה חכמה יותר.

אז בואו נתחיל.

1. פסיכולוגיית הנתינה: מה באמת מניע תורמים?

לפני שאנחנו מתחילים לבנות קמפיין, אנחנו חייבים להבין מה מניע אנשים לתרום. האם זה אלטרואיזם טהור? רצון להרגיש טוב עם עצמם? תחושת שייכות? או אולי שילוב של כמה גורמים?

התשובה היא, כמובן, מורכבת. אבל יש כמה עקרונות בסיסיים שכדאי לזכור:

  • אנשים תורמים למה שהם מאמינים בו: זה נשמע מובן מאליו, אבל זה קריטי. תורמים רוצים לדעת שהכסף שלהם הולך למטרה שהם מזדהים איתה, ושעוזרת לפתור בעיה שהם חושבים שחשוב לפתור.
  • אנשים תורמים למי שהם סומכים עליו: אמון הוא הבסיס לכל מערכת יחסים, וזה נכון גם לגבי תורמים. הם צריכים להאמין בארגון, בצוות, ובמטרה שלו. הם צריכים להרגיש שאתם שקופים, אמינים, ופועלים ביושרה.
  • אנשים תורמים כשהם מרגישים שהם עושים שינוי: תורמים רוצים לדעת שהכסף שלהם עושה הבדל. הם רוצים לראות תוצאות, להרגיש שהם חלק ממשהו גדול יותר, ושבזכותם העולם הופך למקום טוב יותר.

דוגמה אישית: פעם פגשתי תורם פוטנציאלי שמאוד התרשם מהפעילות שלנו, אבל עדיין היסס לתרום. אחרי שיחה ארוכה, הבנתי שהוא פשוט לא היה בטוח שהכסף שלו ינוצל בצורה הטובה ביותר. הוא רצה לדעת בדיוק לאן הכסף הולך, ואיך הוא עוזר לשנות את המציאות. ברגע שהצגתי לו תוכנית מפורטת, עם יעדים מדידים ודוחות שקופים, הוא מיד תרם סכום משמעותי.

טיפ מעשי: אל תתביישו לשאול תורמים מה חשוב להם, מה מניע אותם, ומה הם מצפים לקבל בתמורה. הקשיבו להם באמת, והתאימו את המסר שלכם לצרכים שלהם.

2. מיפוי ופילוח תורמים: למי פונים, ומתי?

אחד הדברים הכי חשובים בהנדסת קמפיין הוא לדעת למי לפנות, ומתי. לא כל התורמים הפוטנציאליים שווים, ולא כל הזדמנות תרומה מתאימה לכל תורם.

לפני שאתם מתחילים לגייס כספים, אתם חייבים למפות ולפלח את התורמים הפוטנציאליים שלכם. זה אומר לאסוף מידע על הרקע שלהם, תחומי העניין שלהם, היכולות הכלכליות שלהם, והקשר שלהם לארגון שלכם.

יש כמה דרכים לעשות את זה:

  • בסיס נתונים: בנו בסיס נתונים מסודר עם כל המידע על התורמים שלכם.
  • מחקר: חפשו מידע באינטרנט, ברשתות חברתיות, ובמאגרי מידע רלוונטיים.
  • שיחות: דברו עם התורמים שלכם, ושאלו אותם שאלות על עצמם.

אחרי שאספתם את המידע, אתם יכולים לפלח את התורמים שלכם לקבוצות שונות, על פי קריטריונים כמו:

  • סכום תרומה: תורמים קטנים, תורמים בינוניים, תורמים גדולים.
  • תדירות תרומה: תורמים קבועים, תורמים מזדמנים, תורמים פוטנציאליים.
  • קשר לארגון: חברי ועד, מתנדבים, מוטבים, תומכים.

מתודולוגיית "המעגלים המתרחבים": דמיינו את הארגון שלכם כנקודה במרכז. המעגל הראשון הוא מעגל התומכים הקרובים ביותר - חברי ועד, עובדים, מתנדבים קבועים. המעגל השני הוא משפחות וחברים של המעגל הראשון. המעגל השלישי הוא קולגות וחברים של המעגל השני, וכן הלאה. הרעיון הוא להתחיל מהמעגל הפנימי ביותר, ולעבוד החוצה, תוך כדי ניצול הקשרים האישיים כדי להגיע לתורמים חדשים.

טיפ מעשי: אל תפחדו לבקש מתורמים קיימים להכיר לכם תורמים פוטנציאליים. הם יכולים להיות הנכס הכי גדול שלכם.

3. בניית מערכות יחסים: יותר מסתם "תודה רבה"

גיוס כספים הוא לא טרנזקציה חד-פעמית. הוא בניית מערכת יחסים ארוכת טווח עם תורמים. זה אומר לשמור איתם על קשר, לעדכן אותם בפעילות שלכם, להודות להם על התמיכה, ולגרום להם להרגיש שהם חלק מהמשפחה שלכם.

יש כמה דרכים לבנות מערכות יחסים עם תורמים:

  • תודה אישית: אל תסתפקו במכתב תודה גנרי. כתבו תודה אישית לכל תורם, והסבירו לו בדיוק איך הכסף שלו עוזר.
  • עדכונים שוטפים: שלחו לתורמים שלכם עדכונים שוטפים על הפעילות שלכם, על ההישגים שלכם, ועל האתגרים שלכם.
  • אירועים: הזמינו את התורמים שלכם לאירועים מיוחדים, כמו טקסי הוקרה, הרצאות, וסדנאות.
  • פגישות אישיות: קבעו פגישות אישיות עם התורמים החשובים ביותר שלכם, ושוחחו איתם על החזון שלכם, על הצרכים שלכם, ועל איך הם יכולים לעזור.

שיטת הסולם הדינמי: תחשבו על התורמים שלכם כאילו הם מטפסים בסולם. השלב הראשון הוא תורם פוטנציאלי שרק שמע עליכם. השלב השני הוא תורם קטן שתורם סכום סמלי. השלב השלישי הוא תורם קבוע שתורם סכום משמעותי מדי חודש. השלב הרביעי הוא תורם גדול שתורם סכום גדול מדי שנה. והשלב החמישי הוא תורם משמעותי שתומך בכם לאורך שנים, ומסייע לכם להגשים את החזון שלכם. המטרה שלכם היא להעלות את התורמים שלכם בסולם, שלב אחרי שלב.

טיפ מעשי: אל תתמקדו רק בכסף. התמקדו בבניית מערכת יחסים. תורם שמחובר רגשית לארגון שלכם, יתרום לכם לאורך שנים, גם בתקופות קשות.

4. תקשורת אפקטיבית: איך להעביר את המסר הנכון, בזמן הנכון

התקשורת שלכם עם התורמים צריכה להיות אפקטיבית, ממוקדת, ומשכנעת. זה אומר להעביר את המסר הנכון, בזמן הנכון, ובאופן שמתאים לתורם הספציפי.

יש כמה עקרונות מפתח לתקשורת אפקטיבית:

  • היו ברורים ותמציתיים: אל תסבכו את הדברים. הסבירו את המסר שלכם בצורה ברורה ותמציתית, בלי יותר מדי מילים.
  • היו רלוונטיים: התמקדו במה שמעניין את התורם. הסבירו לו איך התרומה שלו תעזור להגשים את המטרות שלו.
  • היו אותנטיים: דברו מהלב. אל תנסו להיות מי שאתם לא.
  • היו משכנעים: הציגו את הטיעונים שלכם בצורה משכנעת, תוך שימוש בנתונים, עובדות, וסיפורים אישיים.

"המפה הרגשית של התורם": לפני שאתם נפגשים עם תורם, נסו לשרטט מפה רגשית שלו. מה חשוב לו? מה מניע אותו? מה מדאיג אותו? מה הוא מחפש? ככל שתבינו את המפה הרגשית שלו, כך תוכלו להתאים את המסר שלכם לצרכים שלו.

טיפ מעשי: תתאמנו על ה"פיץ'" שלכם. תכינו נאום קצר וקולע שמסביר מה אתם עושים, למה זה חשוב, ואיך התורם יכול לעזור.

5. הצד המנטלי של גיוס כספים: חוסן, התמודדות עם דחייה, וביטחון עצמי

גיוס כספים הוא מקצוע תובעני, שמצריך חוסן מנטלי, יכולת להתמודד עם דחייה, וביטחון עצמי שלא מתערער בקלות.

הרבה פעמים, מגייסי כספים מרגישים שהם צריכים להיות "מושלמים", שהם צריכים לדעת את כל התשובות, ושהם צריכים להצליח בכל פגישה. אבל האמת היא, שאף אחד לא מושלם, וכולם חווים כישלונות.

הסוד הוא לא להימנע מכישלונות, אלא ללמוד מהם. כל "לא" הוא הזדמנות להשתפר, להבין מה לא עבד, ולנסות משהו אחר בפעם הבאה.

"שיטת המראה המנטלית": לפני כל פגישה חשובה, דמיינו את עצמכם מצליחים. תראו את עצמכם משוחחים עם התורם, מסבירים לו על הפעילות שלכם, ומקבלים ממנו תרומה נדיבה. תרגישו את התחושה של הצלחה, ותאמינו בעצמכם.

טיפ מעשי: תקיפו את עצמכם באנשים תומכים. דברו עם קולגות, מנטורים, או חברים, ושתפו אותם בתסכולים שלכם. הם יכולים לעזור לכם לשמור על פרופורציות, ולתת לכם את הכוח להמשיך הלאה.

6. גישות חדשניות: שילוב בין מסורתי לדיגיטלי

העולם משתנה, וגם עולם גיוס הכספים משתנה. היום, אי אפשר להסתמך רק על שיטות מסורתיות כמו פגישות אישיות ומכתבים. צריך לשלב גישות חדשניות, כמו שיווק דיגיטלי, רשתות חברתיות, וקמפיינים מקוונים.

יש כמה יתרונות לשילוב בין מסורתי לדיגיטלי:

  • חשיפה רחבה יותר: אתם יכולים להגיע לקהל יעד גדול יותר, גם לאנשים שלא הכירו אתכם קודם לכן.
  • עלות נמוכה יותר: קמפיינים דיגיטליים יכולים להיות זולים יותר מקמפיינים מסורתיים.
  • מדידה: אתם יכולים למדוד את האפקטיביות של הקמפיינים שלכם, ולראות מה עובד ומה לא.

דוגמה: לאחרונה ליוויתי ארגון קטן שהחליט להשיק קמפיין גיוס כספים מקוון. בנינו דף נחיתה מעוצב, יצרנו סרטון וידאו מרגש, וקידמנו את הקמפיין ברשתות החברתיות. התוצאות היו מדהימות. הארגון גייס פי שלושה כסף ממה שהוא גייס בשנה שעברה, והגיע לקהל יעד חדש לגמרי.

טיפ מעשי: אל תפחדו להתנסות. נסו גישות חדשות, תלמדו מהטעויות שלכם, ותראו מה עובד הכי טוב עבורכם.

7. ניהול ואימון צוותי גיוס כספים: איך להוציא את המיטב מהצוות שלך

אם אתם מנהלים צוות גיוס כספים, חשוב שתדעו איך להוציא את המיטב מהצוות שלכם. זה אומר לתת להם את הכלים, את הידע, ואת התמיכה שהם צריכים כדי להצליח.

יש כמה עקרונות מפתח לניהול ואימון צוותי גיוס כספים:

  • הגדירו יעדים ברורים: הצוות שלכם צריך לדעת מה מצופה ממנו, ואיך הוא נמדד.
  • תנו משוב שוטף: תנו לצוות שלכם משוב שוטף על הביצועים שלהם, ותעזרו להם להשתפר.
  • עודדו למידה: תמכו בלמידה והתפתחות מקצועית של הצוות שלכם.
  • צרו תרבות חיובית: צרו תרבות חיובית ותומכת, שבה אנשים מרגישים בנוח לשתף רעיונות, לבקש עזרה, וללמוד מטעויות.

"גישת המשוב התלת-שלבית": בכל פעם שאתם נותנים משוב לצוות שלכם, תשתמשו בגישה התלת-שלבית:

1. התחילו עם משהו חיובי: ציינו משהו שהאדם עשה טוב.

2. תנו משוב בונה: הסבירו מה האדם יכול לעשות טוב יותר.

3. סיימו עם עידוד: תביעו אמון ביכולת של האדם להשתפר.

טיפ מעשי: תהיו מנהיגים מעוררי השראה. תאמינו בחזון שלכם, תהיו נלהבים, ותדבקו את הצוות שלכם בהתלהבות שלכם.

8. התמודדות עם משברים: איך לשמור על קור רוח כשדברים משתבשים

בגיוס כספים, כמו בכל תחום אחר, דברים יכולים להשתבש. יכול להיות שתורם גדול יחליט לסגת, יכול להיות שתקבלו ביקורת שלילית בתקשורת, ויכול להיות שפשוט לא תגיעו ליעדים שלכם.

חשוב שתהיו מוכנים למשברים, ושיהיה לכם תוכנית פעולה מגובשת.

יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי להתמודד עם משברים:

  • היו שקופים: אל תנסו להסתיר את הבעיה. הסבירו לתורמים שלכם מה קרה, ומה אתם עושים כדי לפתור את הבעיה.
  • היו רגועים: אל תיכנסו לפאניקה. תנשמו עמוק, ותחשבו בצורה רציונלית.
  • היו יצירתיים: תחשבו מחוץ לקופסה. תמצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.
  • היו נחושים: אל תוותרו. תמשיכו לעבוד קשה, ותאמינו שתצליחו להתגבר על המשבר.

לסיכום:

גיוס כספים הוא לא עניין של מזל, של כריזמה אישית, או אפילו של סיפור נוגע ללב. הוא הנדסה. הנדסה מדויקת.

על ידי הבנת פסיכולוגיית הנתינה, מיפוי ופילוח תורמים, בניית מערכות יחסים, תקשורת אפקטיבית, חוסן מנטלי, שילוב בין גישות מסורתיות וחדשניות, ניהול ואימון צוותי גיוס כספים, והתמודדות עם משברים, אתם יכולים להנדס הצלחה בגיוס כספים.

אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם כלים חדשים, רעיונות מעוררי השראה, ובעיקר - ביטחון עצמי.

עכשיו, אני רוצה לשמוע מכם. איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע? שתפו אותי בתגובות!

*

נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. מוזמנים ליצור קשר לשיחת ייעוץ.