Noam Aviry speaking at conference about fundraising.
Featured

הסוד הנוירולינגוויסטי שמשנה את כללי המשחק בגיוס כספים: כיצד תבניות שפה משפיעות על החלטות תרומה

גלו את הסוד הנוירולינגוויסטי שמשנה את כללי המשחק בגיוס כספים! המומחה נועם אבירי חושף כיצד תבניות שפה מתקדמות משפיעות ישירות על תהליכי החלטה של תורמים. למדו איך להשתמש בשפה כדי ליצור חיבור אותנטי והשפעה חיובית.

השעה הייתה 08:00 בבוקר, ואני עמדתי מול המראה, מנסה לשדר ביטחון עצמי שלא ממש הרגשתי. היום היה היום: פגישה עם תורם פוטנציאלי, יהודי אמיד, שיכול היה לשנות את גורל העמותה הקטנה שייצגתי. מה שלא ידעתי אז, הוא שההצלחה שלי לא תהיה תלויה רק במה שאני אומר, אלא איך אני אומר את זה. היום אני הולך לחשוף בפניכם את הסוד הנוירולינגוויסטי שיכול להפוך כל מגייס כספים למאסטר של השכנוע.

אבל רגע, לפני שנתחיל, חשוב לי להבהיר משהו: אני לא מדבר על טריקים זולים או מניפולציות. אני מדבר על הבנה עמוקה של האופן שבו המוח האנושי מעבד מידע, וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בשפה כדי ליצור חיבור אותנטי והשפעה חיובית.

קוראים לי נועם אבירי, ואני יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך שנים, למדתי וחקרתי את התחום הזה לעומק, שילבתי ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי בשטח, ופיתחתי תובנות חדשניות שאני רוצה לחלוק איתכם היום. אני משלב ידע מהתחום הפסיכולוגי - כלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה חיובית, תיאוריות החלטה ועוד - עם תיאוריות מכירה מתקדמות, מעולם העסקים.

אבל למה בכלל לדבר על נוירולינגוויסטיקה בגיוס כספים? כי בלב כל החלטת תרומה עומדת שאלה פשוטה: "למה לי לתת?" והתשובה לשאלה הזו טמונה לא רק בצרכים של הארגון, אלא גם, ואולי בעיקר, בצרכים של התורם. על ידי הבנת המודלים המנטליים והדפוסים השפתיים שמפעילים את התורם, נוכל ליצור מסר רלוונטי, משמעותי ומניע לפעולה.

במאמר הזה, אני אקח אתכם למסע מרתק אל תוך עולם התבניות השפתיות המתקדמות, ואראה לכם כיצד תוכלו להשתמש בהן כדי להשפיע ישירות על תהליכי ההחלטה של התורמים שלכם. אנחנו נתחיל מהבסיס - הבנת המנגנונים הפסיכולוגיים שמובילים אנשים לתרום, ונמשיך לטכניקות פרקטיות שתוכלו ליישם כבר מחר בבוקר. אני הולך לפרק עבורכם רגעים קריטיים לפרטי פרטים, ואז לשזור מהם עיקרון רחב יותר, כמו פרקטל.

"העומק שמתחת לעומק": פענוח המניעים הפסיכולוגיים של תורמים

רוב מגייסי הכספים מתמקדים ב"מה" - מה הארגון עושה, אילו צרכים הוא ממלא, וכיצד התרומה תשפיע. אבל כדי להגיע ל"העומק שמתחת לעומק", אנחנו צריכים לשאול "למה" - למה התורם הזה, דווקא עכשיו, דווקא לארגון הזה?

התשובה, כמו תמיד, מורכבת. פסיכולוגים זיהו מגוון של מניעים פסיכולוגיים בבסיס החלטות תרומה, ביניהם:

  • אלטרואיזם: הרצון לעזור לאחרים ולתרום לקהילה.
  • אגו: הצורך בתחושת משמעות, הכרה והערכה.
  • זהות: הרצון לבטא את הערכים והאמונות האישיות.
  • השפעה: השאיפה להשפיע על העולם ולשנות אותו לטובה.
  • השתייכות: הרצון להיות חלק ממשהו גדול יותר.

כדי להמחיש את הנקודה, תנו לי לספר לכם על פגישה שהייתה לי לפני כמה חודשים עם תורם פוטנציאלי. הוא היה איש עסקים מצליח, ציניקן מושבע, שהצהיר שהוא "לא מאמין בארגונים ללא מטרות רווח". רוב מגייסי הכספים היו מוותרים עליו בשלב הזה, אבל אני החלטתי לנסות גישה אחרת.

במקום להתמקד בצרכים של הארגון, התחלתי לשאול אותו על החיים שלו, על הערכים שלו, על מה שחשוב לו באמת. לאט לאט, הוא התחיל להיפתח, ולספר לי על הילדות שלו, על האתגרים שהוא התמודד איתם, ועל החלומות שלו לעתיד. בסופו של דבר, הוא סיפר לי על הפרויקט הראשון שהוא תמך בו - פרויקט שהזכיר לו את ילדותו - שהוביל אותו למי שהוא היום.

באותו רגע, הבנתי שהמפתח כאן הוא לא האלטרואיזם, אלא הזהות. הוא רצה לתרום לארגון שמשקף את הזהות שלו, את הערכים שלו, את הסיפור שלו. וכך, במקום לנסות לשכנע אותו לתרום מתוך חמלה או אחריות חברתית, התמקדתי בהצגת הארגון ככלי לביטוי עצמי ולהגשמת החלומות שלו. התוצאה? תרומה נדיבה, ושיתוף פעולה ארוך טווח.

"ההקשבה השלישית": מעבר למילים - פענוח רמזים לא מילוליים

גיוס כספים הוא לא רק מה שאנחנו אומרים, אלא גם איך אנחנו מקשיבים. רוב מגייסי הכספים מקשיבים למילים, לנתונים, לעובדות. אבל כדי להגיע ל"ההקשבה השלישית", אנחנו צריכים להקשיב גם למה שלא נאמר במילים - לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרמזים הלא מילוליים.

מה הכוונה? תדמיינו שאתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, ומציגים לו את הפרויקט החדש של הארגון. הוא מקשיב בנימוס, מהנהן בראשו, ואומר "זה מאוד מעניין". אבל שימו לב לשפת הגוף שלו: הוא נוטה קדימה, מצמיד את שפתיו, ומשחק עם העט שלו. מה זה אומר?

אני קורא לזה "אפקט המגירה הסגורה" - כשתורם מקבע את הרושם הראשוני ולא מאפשר כניסה של מידע חדש. כנראה שהוא לא משוכנע, או שהוא חושב שיש פרטים חסרים. במקום להמשיך להציג את המצגת, זה הזמן לעצור, לשאול שאלות פתוחות, ולנסות להבין מה עומד מאחורי ההתנגדות שלו.

אחת הטכניקות האהובות עלי היא "שיטת המראה המנטלית" - טכניקת הכנה מנטלית לפני פגישות חשובות בה אני מנסה לראות את עצמי מהצד שלו. אני מנסה ממש להבין מה יעניין אותו. לשם כך אפשר להשתמש במפה רגשית של התורם, שזה כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים.

עצה מעשית: לפני כל פגישה עם תורם פוטנציאלי, הקדישו כמה דקות להתבוננות שקטה. נסו לדמיין את הסיטואציה מנקודת המבט שלו, ולזהות את הצרכים, הפחדים וההתנגדויות האפשריות שלו. זה יעזור לכם להיות מוכנים יותר, רגישים יותר, ואפקטיביים יותר.

"הצעד האלגנטי": תבניות שפה להשפעה חיובית

אוקיי, אז הבנו את המניעים הפסיכולוגיים, למדנו להקשיב מעבר למילים, ועכשיו הגיע הזמן לדבר על הטכניקות עצמן - תבניות השפה שיכולות לעשות את ההבדל בין שיחה נעימה לתרומה משמעותית.

אני רוצה לחלוק אתכם שלוש תבניות שפה מרכזיות שגיליתי כיעילות במיוחד בגיוס כספים:

  • מסגור מחדש: שינוי האופן שבו אנחנו מציגים את המידע, כדי להדגיש את ההיבטים הרלוונטיים ביותר עבור התורם.
  • עגינה: יצירת קישור בין רעיון מופשט לחוויה קונקרטית, כדי להפוך אותו למשמעותי וזכיר יותר.
  • סיפור: שימוש בסיפורים כדי ליצור חיבור רגשי, להעביר מסרים מורכבים, ולהניע לפעולה.

בואו נתחיל עם מסגור מחדש. תארו לעצמכם שאתם מגייסים כספים לפרויקט שמטרתו לסייע לנוער בסיכון. רוב מגייסי הכספים יתמקדו בבעיות - בעוני, באלימות, בהזנחה. אבל מה אם ננסה למסגר את זה מחדש, ולהתמקד בפוטנציאל?

במקום להגיד "אנחנו עוזרים לנוער בסיכון", נוכל להגיד "אנחנו משקיעים בדור העתיד של המדינה". במקום להגיד "הם סובלים מעוני", נוכל להגיד "יש להם כישרונות עצומים שמחכים להתגלות". על ידי שינוי המסגרת, אנחנו משנים את התפיסה של התורם, ומזמינים אותו לראות את הפרויקט באור חדש.

עכשיו בואו נדבר על עגינה. אחת הטכניקות הכי חזקות היא "שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה. כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים ליצור קישור בין הרעיון המופשט של תרומה לחוויות קונקרטיות של התורם, כדי להפוך אותו למשמעותי וזכיר יותר. לדוגמה, נוכל להזמין את התורם לבקר בפרויקט, לפגוש את הילדים, ולשמוע את הסיפורים שלהם ממקור ראשון. נוכל להראות לו תמונות, סרטונים, או כל דבר אחר שיכול לעזור לו להתחבר רגשית לנושא. המטרה היא ליצור עוגן רגשי חזק, שיגרום לו לזכור את הפרויקט ולהרגיש מחויב לתמוך בו.

ולבסוף, סיפור. אין כלי חזק יותר מסיפור כדי ליצור חיבור רגשי, להעביר מסרים מורכבים, ולהניע לפעולה. אני חוזר ואומר זאת תמיד, והסיבה היא שזה כל כך נכון: גיוס כספים הוא קודם כל סטוריטלינג. במקום להציג נתונים ועובדות יבשות, ספרו לתורם סיפור על ילד אחד, משפחה אחת, או קהילה אחת שהארגון שלכם שינה את חייה. תארו את האתגרים, את הקשיים, ואת הניצחונות. תנו לתורם להרגיש שהוא חלק מהסיפור, שהוא יכול לעשות שינוי אמיתי בעולם.

אני קורא לתופעה הזו "מומנטום הגילוי". זה נועד לבנות את התחושה הזו של גילוי והתקדמות בכל פסקה. ליצור תחושה שהקורא ואתם מגלים תובנות חדשות יחד.

כמה טיפים מעשיים:

  • השתמשו בשפה חיה וציורית, שמפעילה את החושים של התורם.
  • צרו מתח ועניין, על ידי הצגת אתגרים וקונפליקטים.
  • השתמשו בהומור וברגש, כדי ליצור חיבור אישי עם התורם.
  • סיימו את הסיפור במסר חזק ומניע לפעולה.

"המראה הכפולה": יצירת אמון וחיבור אותנטי

אבל רגע, לפני שאתם רצים ליישם את הטכניקות האלה, חשוב לי להדגיש משהו חשוב לא פחות: אותנטיות. כל הטכניקות הנוירולינגוויסטיות בעולם לא יעזרו לכם אם לא תהיו אותנטיים, אמפתיים, וישרים. זכרו שתורמים הם אנשים חכמים, שיכולים להרגיש מתי אתם מנסים לתמרן אותם, ומתי אתם באמת מאמינים במה שאתם אומרים.

כדי ליצור אמון וחיבור אותנטי עם התורמים שלכם, אני ממליץ לכם להשתמש ב"מראה הכפולה" - היכולת לראות את עצמכם דרך עיני התורם. נסו להבין מה חשוב להם, מה מעניין אותם, ומה מפחיד אותם. התאימו את המסר שלכם לצרכים שלהם, ותמיד תהיו שקופים וישרים לגבי המטרות של הארגון שלכם.

אחת הטכניקות האהובות עלי היא "גישת המשוב התלת-שלבית" - מתודולוגיה לשיפור מתמיד של ביצועי צוות על ידי בנייה על הצלחות, ולא רק על כישלונות. אני כל הזמן שואל את הצוות שלי - וגם את עצמי - איך אני יכול להיות טוב יותר.

אז מה הלאה?

גיוס כספים הוא מסע מתמשך של למידה, צמיחה והתפתחות. אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם כמה כלים חדשים ורעיונות מעוררי השראה. אבל זכרו שהמפתח להצלחה הוא לא רק לדעת את הטכניקות, אלא גם ליישם אותן, להתנסות בהן, ולהתאים אותן לסגנון האישי שלכם.

אני מזמין אתכם להתחיל ליישם את הטכניקות האלה כבר מחר בבוקר. תנסו לשנות את המסגרת של המסר שלכם, ליצור עוגנים רגשיים, ולספר סיפורים מעוררי השראה. תתבוננו בתגובות של התורמים שלכם, ותלמדו מה עובד ומה לא. ואל תשכחו להיות אותנטיים, אמפתיים, וישרים. אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר להתייעצות ספציפית עם הארגון שלכם.

אז מה הלאה? אני משאיר אתכם עם שאלה אחת: איזה צעד אחד קטן אתם יכולים לעשות כבר היום, כדי להפוך את גיוס הכספים שלכם ליעיל ואפקטיבי יותר?

אני רוצה לחלוק אתכם את אחת התגליות הגדולות שלי: לפעמים ההצלחה תלויה ברגע אחד של שתיקה במקום הנכון.

שלכם,

נועם אבירי

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות וגישות חדשניות שמסייעות לארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, ולהשיג את המטרות שלהם. אני משלב ידע מעולמות הפסיכולוגיה, הכלכלה ההתנהגותית, והעסקים, כדי ליצור פתרונות מותאמים אישית לכל ארגון.

Noam Aviri, an expert in fundraising, mentoring a team in a modern office, brainstorming and writing on a whiteboard.
Featured

שיטת התורם במרכז: הפרוטוקול המדויק לעיצוב כל נקודת מגע מנקודת מבט התורם

גלו את שיטת "התורם במרכז" של נועם אבירי, פרוטוקול מדויק לעיצוב כל נקודת מגע מנקודת מבט התורם, להצלחה בגיוס כספים.

השבוע ישבתי מול מנכ"לית של עמותה מדהימה, וראיתי את אותו מבט מודאג שאני מכיר כל כך טוב. "נועם, אנחנו פשוט לא מצליחים לייצר מערכות יחסים משמעותיות עם התורמים שלנו. הם תורמים פעם אחת, ואז נעלמים." נשמתי עמוק. כאן מתחיל הסיפור על שיטת "התורם במרכז" – הפרוטוקול המדויק לעיצוב כל נקודת מגע מנקודת מבט התורם.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, הבנתי שהסוד האמיתי אינו טמון בטקטיקות גיוס מתוחכמות, אלא בהבנה עמוקה של הפסיכולוגיה של הנתינה. למדתי את זה בדרך הקשה, עם כישלונות צורבים והצלחות מתוקות. ואני כאן כדי לחלוק אתכם את מה שלמדתי.

למה "התורם במרכז" ולא "התרומה במרכז"?

רוב הארגונים מתמקדים בסכום התרומה, ביעדים הכספיים, ובאופן שבו התרומה תשפיע על הארגון. זה טבעי, אבל זה גם מה שמכשיל אותם. שיטת "התורם במרכז" הופכת את המשוואה: היא שמה את התורם, את הצרכים שלו, את המוטיבציות שלו, ואת החוויה שלו – במרכז תשומת הלב.

תחשבו על זה רגע: למה אנשים תורמים? האם זה רק מצפון טוב? האם זה רק רצון לעזור? לא בהכרח. מתחת לפני השטח מסתתרים מניעים מורכבים יותר: חיפוש משמעות, רצון להשאיר חותם, צורך בהכרה, או אפילו תחושת שייכות.

עדשת המיקרוסקופ: אני זוכר פגישה עם תורם פוטנציאלי שהביע עניין רב בפרויקט ספציפי. "אני רוצה לתרום לפרויקט הזה כי הוא מזכיר לי את הילדות שלי," הוא אמר. אבל "ההקשבה השלישית" שלי קלטה משהו אחר: הוא לא רק רצה לתרום, הוא רצה לחזור לשורשים שלו, למקום בו הוא הרגיש הכי מחובר.

הפרוטוקול המדויק: איך מעצבים כל נקודת מגע מנקודת מבט התורם?

הפרוטוקול מורכב מחמישה שלבים:

1. מיפוי המניעים העמוקים: השלב הראשון הוא לזהות את המניעים הפסיכולוגיים של התורם. השתמשו ב"מפה הרגשית של התורם" – כלי שפיתחתי למיפוי המניעים העמוקים של תורמים. שאלו שאלות פתוחות, הקשיבו בתשומת לב, וחפשו את "העומק שמתחת לעומק".

2. עיצוב המסר בהתאם למניעים: המסר שלכם צריך לדבר ישירות למניעים של התורם. אל תתמקדו רק בצרכים של הארגון, אלא באופן שבו התרומה תספק את הצרכים של התורם. לדוגמה, אם המניע העיקרי של התורם הוא השארת חותם, הדגישו את האופן שבו התרומה שלו תשפיע על הדורות הבאים.

3. יצירת חוויה בלתי נשכחת: כל נקודת מגע עם התורם – מהפגישה הראשונה ועד למכתב התודה – צריכה להיות חוויה חיובית ומשמעותית. תכננו את הפגישות בקפידה, הקדישו זמן להקשבה, ותנו לתורם תחושה שהוא באמת חשוב לכם.

4. בניית מערכת יחסים ארוכת טווח: גיוס כספים אינו ספרינט, אלא מרתון. השקיעו בבניית מערכת יחסים ארוכת טווח עם התורמים שלכם. שמרו על קשר, עדכנו אותם בהתקדמות, והראו להם שאתם מעריכים את התמיכה שלהם.

5. מדידה והתאמה: מדדו את האפקטיביות של הפרוטוקול והתאימו אותו לפי הצורך. השתמשו ב"גישת המשוב התלת-שלבית" – מתודולוגיה שפיתחתי לשיפור מתמיד של ביצועי צוות.

מה למדתי מהכישלונות שלי?

אספר לכם משהו שלא סיפרתי לאף אחד - בפגישת התורמים הראשונה שלי הייתי כל כך מבוהל שידי רעדו כשמזגתי מים. היום אני יודע שהפחד הזה היה בדיוק מה שהייתי צריך לחוות.

למדתי שאנשים לא תורמים לארגונים, הם תורמים לאנשים. הם תורמים למי שהם מאמינים בו, למי שמבין אותם, ולמי שמספק להם חוויה חיובית ומשמעותית.

מה הצעד הבא שלך?

אני מזמין אתכם לחשוב על התורמים שלכם בצורה חדשה. שאלו את עצמכם: מה הם באמת רוצים? מה מניע אותם? ואיך אני יכול ליצור עבורם חוויה בלתי נשכחת?

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני כאן כדי לעזור לכם להצליח.

Noam Aviri speaking with donors in a focused manner
Featured

מודל הקשב הממוקד: הטכניקה להפניית קשב התורם שמכפילה את האפקטיביות של המסר שלך

גלו את מודל הקשב הממוקד, הטכניקה הייחודית להפניית קשב התורם, שתכפיל את האפקטיביות של המסר שלכם ותגדיל את התרומות. מאת נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

האוויר היה דחוס. אחרי שעה וחצי של מצגות ונתונים, הבנתי שהעיניים של התורם הפוטנציאלי, מיליארדר ידוע, התחילו לנדוד. ניסיתי הכל - סיפורים מרגשים, גרפים מרהיבים, אפילו בדיחה אחת כושלת. כלום לא עבד. ואז, ברגע של ייאוש, עשיתי משהו אינטואיטיבי לחלוטין - שתקתי. אבל לא סתם שתקתי. שתקתי בדיוק כשהבנתי שהוא עומד לשאול שאלה קריטית. השקט הזה, שנמשך שבריר שנייה, שינה את הכל.

ההצעה שלנו, שעד אותו רגע נראתה כאילו היא הולכת להיגנז, קיבלה אור ירוק. באותו רגע הבנתי את כוחו של "מודל הקשב הממוקד" - טכניקה פשוטה לכאורה, אבל בעלת השפעה עצומה על האופן שבו תורמים מקשיבים לנו. וזה בדיוק מה שאני רוצה לחלוק איתך היום.

נעים מאוד, אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי 15 שנים בתחום, ניהול קמפיינים של עשרות מיליוני שקלים, ואינספור פגישות - מוצלחות יותר ומוצלחות פחות - אני כאן כדי לפתוח לך צוהר לעולם הפסיכולוגי המרתק שמאחורי הנתינה. עברתי כישלונות מהדהדים, הצלחות מסחררות, ולמדתי שההבדל בין קמפיין שמגייס בקושי את המינימום לבין קמפיין שמשנה מציאות, טמון לרוב ביכולת שלנו לנהל את הקשב של התורם.

מהו מודל הקשב הממוקד ולמה הוא כל כך אפקטיבי?

בבסיס מודל הקשב הממוקד עומדת ההבנה שהקשב של כל אדם, כולל תורם פוטנציאלי, הוא משאב מוגבל ויקר. בעידן של גירוי יתר, אנחנו מתחרים על תשומת הלב של התורמים לא רק עם ארגונים אחרים, אלא גם עם הרשתות החברתיות, החדשות, ואפילו המחשבות שלהם עצמם. מודל הקשב הממוקד הוא גישה אסטרטגית שמטרתה למקסם את האפקטיביות של המסר שלנו על ידי ניהול יזום של הקשב של התורם.

אבל רגע, מה זה אומר בפועל?

במקום להפציץ את התורם במידע, אנחנו יוצרים רגעים ממוקדים של קשב עמוק. במקום לדבר ללא הפסקה, אנחנו לומדים להשתמש בשתיקה אסטרטגית. במקום להתמקד במה שאנחנו רוצים להגיד, אנחנו מתמקדים במה שהתורם צריך לשמוע.

עדשת המיקרוסקופ: רגע הקשב הממוקד בפעולה

בוא נחזור לרגע לאותה פגישה גורלית עם המיליארדר. "האם אתם בטוחים שהתרומה הזו תביא את השינוי שאתם מבטיחים?", הוא שאל. שים לב לשנייה הזו: הוא העביר את משקלו קדימה, הקול שלו היה מעט רועד. זה היה הרגע בו ידעתי שיש לי את תשומת ליבו המלאה. הכל שקרה לפני היה רק הקדמה, וכל מה שיקרה אחרי תלוי במילים הבאות שאבחר.

אבל במקום לענות מיד, בלמתי את עצמי. נשמתי עמוק. חיכיתי שנייה נוספת. השקט הזה, שנראה כמו נצח, יצר ואקום של ציפייה. ואז, עניתי בפשטות: "אנחנו לא בטוחים במאה אחוז. אבל אנחנו מוכנים להמר על זה את הקריירה שלנו."

הכנות הזו, שנולדה מתוך השקט המחושב, פתחה את הדלת לתרומה.

שלושת עמודי התווך של מודל הקשב הממוקד

1. ההקשבה השלישית: מעבר למילים

הקשבה היא לא רק לשמוע את מה שהתורם אומר, אלא גם להבין את מה שהוא לא אומר. מה השפת גוף שלו משדרת? מה הטון שלו מספר? מה הדאגות הנסתרות שלו? "ההקשבה השלישית" היא היכולת לפענח את המסרים הסמויים האלה ולהגיב בהתאם.

2. הצעד האלגנטי: מינימום מאמץ, מקסימום אפקט

במקום להציף את התורם בפרטים טכניים, התמקד בסיפור שמדבר ללב. במקום להבטיח הבטחות גרנדיוזיות, הצע פתרון קונקרטי לבעיה ספציפית. "הצעד האלגנטי" הוא היכולת להגיע לתוצאות משמעותיות במאמץ מינימלי, על ידי התמקדות במה שבאמת חשוב לתורם.

3. המראה הכפולה: לראות את עצמך דרך עיני התורם

האם אתה משדר ביטחון או יהירות? אמפתיה או ריחוק? תשוקה אמיתית או ניסיון מכירה נואש? "המראה הכפולה" היא היכולת לבחון את עצמך מנקודת המבט של התורם, ולהתאים את הגישה שלך בהתאם.

פרקטל המשמעות: משיחת תרומה לשאלה פילוסופית

השיחה הזו עם תורם אחד אינה רק על תרומה של 50,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב. מודל הקשב הממוקד מזכיר לנו שגיוס כספים הוא לא רק פעולה טכנית, אלא מפגש אנושי שמזמין אותנו לשאול שאלות עמוקות על עצמנו ועל העולם.

מה הצעד הבא שלך?

אני יודע שזה הרבה מידע לעכל. אבל אני מזמין אותך להתחיל בקטן. בפגישה הבאה שלך עם תורם פוטנציאלי, נסה ליישם את "ההקשבה השלישית". שים לב לא רק למה שהתורם אומר, אלא גם לאיך הוא אומר את זה. תן לעצמך רגע שקט לפני שאתה עונה על שאלה חשובה. תראה איך זה משפיע על הדינמיקה.

אני מבטיח לך, ברגע שתתחיל להשתמש במודל הקשב הממוקד, תראה שינוי משמעותי ביכולת שלך להתחבר לתורמים, להניע אותם לפעולה, וליצור השפעה אמיתית.

רציתי לשתף אותך במשהו שטרד את מנוחתי השבוע: הבנתי שיותר מדי ארגונים מתמקדים רק ב"כמה" הם מגייסים, ושוכחים את ה"למה". מודל הקשב הממוקד מזכיר לנו שהמטרה הסופית היא לא רק לגייס כסף, אלא ליצור קשר אנושי שמבוסס על אמון, כבוד, ותשוקה משותפת לעשות טוב.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "שקט" אתה מוכן ליצור בפגישה הבאה שלך, כדי להקשיב באמת לתורם שמולך?

---

נעים להכיר, אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ניסיון מעשי עשיר עם ידע תיאורטי מעמיק, ומסייע למגייסי כספים להשיג תוצאות פורצות דרך. הגישה שלי משלבת תובנות מעולם הפסיכולוגיה, העסקים, והתקשורת, ומבוססת על מתודולוגיות ייחודיות שפיתחתי, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

A photo of Noam Aviri, a fundraising expert, smiling confidently and shaking hands with a potential donor in a modern office setting.
Featured

השיטה הבלתי-ישירה: לגרום לתורמים לרצות לתרום בלי לבקש ישירות

גלו את השיטה הבלתי-ישירה לגיוס כספים: איך לגרום לתורמים להציע תרומה בלי לבקש ישירות, ולבנות קשרים ארוכי טווח. נועם אבירי, מומחה גיוס כספים, חושף את הסודות.

היי, נועם אבירי כאן. אספר לכם סוד כמוס מעולם גיוס הכספים: אנשים לא אוהבים שפונים אליהם ישירות ומבקשים כסף. זה מעמיד אותם במצב לא נוח, יוצר תחושת לחץ, ולרוב גם מביא לסירוב מנומס (או לא כל כך מנומס). אבל מה אם הייתם יכולים לגרום לתורם להציע את התרומה בעצמו, מתוך רצון אמיתי ותחושת חיבור עמוקה? נשמע כמו חלום? לא אם משתמשים בשיטה הבלתי-ישירה.

אני יודע, אני יודע, זה נשמע קצת מניפולטיבי. אבל תחשבו על זה רגע: גיוס כספים אמיתי הוא לא על "לסחוט" תרומות, אלא על חיבור בין צורך (של הארגון) לרצון (של התורם) לעשות טוב. והשיטה הבלתי-ישירה היא בדיוק הדרך לבנות את החיבור הזה בצורה אורגנית ואותנטית.

אני זוכר פגישה אחת גורלית במיוחד. הייתי צריך לגייס סכום משמעותי עבור תוכנית נוער בסיכון. התורם הפוטנציאלי היה איש עסקים מצליח, קשוח, ובעל ניסיון רב. ניסיתי את הגישה הישירה: הצגתי נתונים, הסברתי את החשיבות של התוכנית, ובסוף ביקשתי תרומה נדיבה. קיבלתי סירוב מנומס. יצאתי מהפגישה בתחושה של כישלון צורב.

אבל דווקא הכישלון הזה לימד אותי את אחד הלקחים החשובים בקריירה שלי. הבנתי שטעיתי כשניסיתי "למכור" לו את התרומה. הוא לא רצה לקנות, הוא רצה להרגיש שייך, להיות חלק ממשהו גדול יותר.

מאז, התחלתי לפתח את השיטה הבלתי-ישירה, המבוססת על שלושה עקרונות יסוד:

1. בניית אמון עמוק: לפני שאתם בכלל מעלים את נושא התרומה, הקדישו זמן להכיר את התורם, להבין את הערכים שלו, את התחביבים שלו, את מה שמניע אותו. שתפו אותו בסיפורים אישיים, גלו פגיעות, צרו קשר אנושי אמיתי.

2. הצגת הבעיה בצורה מעוררת השראה: אל תציגו רק נתונים סטטיסטיים יבשים. ספרו סיפורים מרגשים על אנשים שהארגון שלכם עוזר להם. תנו לתורם לראות בעיני רוחו את ההשפעה החיובית של העבודה שלכם.

3. הזמנה להשתתפות פעילה: אל תבקשו רק כסף. הזמינו את התורם להיות מעורב בפעילות הארגון: לבקר במרכז, לפגוש את הנהנים, להשתתף באירוע מיוחד. תנו לו הזדמנות לראות בעצמו את התוצאות של העבודה שלכם, ולגבש דעה חיובית ואמיתית.

השיטה הבלתי-ישירה דורשת יותר זמן ומאמץ מהגישה הישירה, אבל התוצאות שוות את זה. לא רק שתגייסו יותר כסף, אלא גם תבנו מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים מסורים שבאמת מאמינים במטרה שלכם.

אני יודע שזה נשמע קצת "פילוסופי", אבל בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק על כסף, אלא על אנשים, על ערכים, ועל חיבור אמיתי. תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם פוגשים תורם פוטנציאלי. ואם אתם רוצים לשמוע עוד על השיטה הבלתי-ישירה, או על כל שיטה אחרת שעזרה לי להגדיל תרומות ב 300% בשנה האחרונה, מוזמנים לשתף את הטיפים שלכם בתגובות למטה.

נ.ב: השיטה הזו עובדת הכי טוב כאשר הערכים של התורם עולים בקנה אחד עם המטרות שלכם. כשאתם באמת מנסים לעזור לעולם, התורמים ירגישו את זה ויהיו מוכנים לתרום עוד יותר ממה שביקשתם.

אני נועם אבירי, יועץ גיוס כספים וארגונים ללא מטרות רווח, עם ניסיון של למעלה מ-15 שנים בתחום. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" ואת "מודל המעגלים המתרחבים", ומלווה ארגונים רבים בישראל להגדלת ההכנסות וליצירת קשרים משמעותיים עם תורמים.

A warm and inviting image of two people in a deep and meaningful conversation, perhaps over coffee in a cozy setting. The focus is on their connection and the feeling of trust and understanding.
Featured

פרוטוקול המעטפת החמה: איך ליצור תחושת ביטחון ואינטימיות שתורמים נפתחים בתוכה

איך ליצור תחושת ביטחון ואינטימיות שתורמים נפתחים בתוכה? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את "פרוטוקול המעטפת החמה" שלו.

השעה הייתה 14:52 בצהרי יום שלישי, ואני עמדתי מחוץ לדלת משרדו של מר כהן, אחד התורמים הפוטנציאליים הגדולים ביותר שפגשתי. ניסיתי לנשום עמוק, אבל הלחץ בחזה רק גבר. לא היה לי מושג אז, אבל הפגישה הזו עמדה ללמד אותי את אחד השיעורים החשובים ביותר בקריירה שלי – איך ליצור "מעטפת חמה" של ביטחון ואינטימיות, שמאפשרת לתורמים להיפתח ולתרום מכל הלב. היום, אני רוצה לחלוק איתך את הפרוטוקול הזה, צעד אחר צעד.

אני נועם אבירי, ואחרי 17 שנים בעולם גיוס הכספים, ראיתי הכל. הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, רגעים של ייאוש ותקומה. למדתי שהטכניקות הכי מתוחכמות לא שוות כלום בלי דבר אחד: חיבור אנושי אמיתי.

אבל לפני שנגיע לפרקטיקה, בוא נדבר רגע על העומק שמתחת לעומק. למה בכלל תורמים תורמים? זה לא רק אלטרואיזם טהור. יש כאן תמהיל מורכב של ערכים, צורך בהשפעה, רצון להשאיר חותם, ולפעמים, גם אגו. המפתח הוא להבין את המניעים האישיים של כל תורם, ולתפור מעטפת חמה שתתאים בדיוק למידותיו.

מהי "מעטפת חמה" ולמה היא קריטית?

"מעטפת חמה" היא סביבה רגשית בטוחה ונוחה, שבה התורם מרגיש מובן, מוערך ובעל ערך. זה לא רק נימוס או חיוכים מזויפים. מדובר על הקשבה פעילה, אמפתיה, ובעיקר – כנות. כשאתה יוצר מעטפת חמה, אתה מאפשר לתורם להוריד את המסכות, לחשוף את הרצונות האמיתיים שלו, ולהתחבר למטרה שלך ברמה עמוקה יותר.

אז איך עושים את זה? הנה הפרוטוקול שלי, צעד אחר צעד:

1. הכנה מנטלית – "שיטת המראה המנטלית"

לפני כל פגישה, הקדש כמה דקות לדמיין את עצמך בעיני התורם. מה הוא רואה? אדם אותנטי, נלהב, שמבין את הצרכים שלו, או סוכן מכירות קר ומחושב? "שיטת המראה המנטלית" עוזרת לך להיכנס לנעליים של התורם, ולהבין את נקודת המבט שלו.

  • השאלה המנחה: מה התורם הזה מחפש? מה חשוב לו? מה מדאיג אותו?
  • הקול הפנימי המשולב: (במחשבתי אני חוזר על המשפט: "אני בא לשרת, לא למכור. אני כאן כדי להקשיב, לא לדבר.")

2. יצירת קשר אישי – "ההקשבה השלישית"

תשכח מהמצגת, תשכח מהנתונים. הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא ליצור קשר אנושי. שאל שאלות פתוחות, הקשב באמת לתשובות, וחפש את הניצוץ האנושי. "ההקשבה השלישית" היא היכולת לשמוע לא רק את מה שנאמר, אלא גם את מה שלא נאמר.

  • עדשת המיקרוסקופ: (התורם מזכיר את הנכדים שלו. אני רושם לעצמי: משפחה חשובה לו. אתחיל לדבר על איך התוכנית שלנו משפיעה על הדור הצעיר.)
  • דוגמה: "אני רואה שמשפחה מאוד חשובה לך. רציתי לספר לך על ילד אחד, יתום, שהשתתף בתוכנית שלנו..."

3. הצגת המטרה – "פרקטל המשמעות"

אל תתחיל ישר עם בקשת התרומה. תתחיל עם הסיפור, עם ה"למה". אנשים תורמים למטרות שהם מאמינים בהן, לא לארגונים. השתמש ב"פרקטל המשמעות" כדי לחבר את הסיפור האישי של התורם למטרה הגדולה שלך.

  • דוגמה: "הפגישה הזו אינה רק על תרומה של 10,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של החברה שלנו: איך להבטיח שלכל ילד תהיה הזדמנות שווה. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על החמלה והאחריות שלנו כלפי הדור הבא."
  • מומנטום הגילוי: (אני רואה שהתורם מתחיל להנהן. אני יודע שאני מתקרב ללב העניין.)

4. בקשת התרומה – "הצעד האלגנטי"

אחרי שיצרת את המעטפת החמה, בקשת התרומה תרגיש טבעית וזורמת. אל תתנצל, אל תתחנן. פשוט הצג את הצרכים שלך, והסבר איך התרומה שלו יכולה לעשות את ההבדל. "הצעד האלגנטי" הוא פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

  • דוגמה: "אנחנו זקוקים ל-50,000 ש"ח כדי להרחיב את התוכנית שלנו לעוד 20 ילדים. כל שקל שתתרום ילך ישירות למימון פעילויות העשרה ותמיכה לימודית."
  • הקול הפנימי המשולב: (עכשיו תורך לדבר. אני סומך עליך שתקבל את ההחלטה הנכונה.)

5. מעקב – "שיטת הסולם הדינמי"

לא משנה מה התוצאה של הפגישה, תמיד תודה לתורם על הזמן והתשומת לב. שלח מכתב תודה אישי, ועדכן אותו בהתקדמות הארגון. "שיטת הסולם הדינמי" עוזרת לך להעלות את התורמים במדרגות התרומה, צעד אחר צעד.

  • דוגמה: "רציתי לעדכן אותך שהתוכנית שלנו רשמה הצלחה מסחררת בשנה האחרונה. 90% מהילדים שהשתתפו בה שיפרו את הציונים שלהם, והם מרגישים יותר בטוחים בעצמם. אתה חלק מההצלחה הזו."

לסיום, אני רוצה להזכיר לך משהו חשוב: גיוס כספים הוא לא רק עבודה, זו שליחות. כשאתה יוצר מעטפת חמה של ביטחון ואינטימיות, אתה לא רק מגייס כסף, אתה משנה חיים. והשאלה שנשארת איתי היא זו: איך אתה תיצור את המעטפת החמה שלך היום?

רגע לפני סיום, רציתי לשתף אתכם בטיפ קטן אבל משמעותי: שימו לב לשפת הגוף של התורם. האם הוא משעין קדימה? האם הוא יוצר קשר עין? האם הוא מחייך? התגובות הלא מילוליות שלו יספרו לכם הרבה על מה שהוא באמת מרגיש.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני מאמין שכל אחד יכול להצליח בגיוס כספים, אם רק יאמין בעצמו וילמד את הכלים הנכונים.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות ובטיפים שלכם! מה עובד עבורכם ביצירת תחושת ביטחון עם תורמים?