A visual representation of internal motivation in fundraising, possibly showing a person with a determined and passionate expression, or a symbolic image of a flame or engine representing motivation.
Featured

הנדסת מוטיבציה: איך ליצור ולשמר מוטיבציה פנימית חזקה לתרומה לאורך זמן

איך ליצור ולשמר מוטיבציה פנימית חזקה לתרומה לאורך זמן? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הנדסת המוטיבציה - גישה הוליסטית לבניית אש פנימית בוערת.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקלטתי שוב את הדפוס הזה: עוד מגייס כספים מותש, שחוק, מרגיש שהוא נלחם לבד מול טחנות רוח. "אין לי יותר מוטיבציה," הוא אמר לי בשיחת ייעוץ שגרתית שהפכה מהר מאוד לוידוי כואב. ואז הבנתי שוב - הבעיה הכי גדולה בגיוס כספים היא לא מחסור בתורמים, אלא מחסור במוטיבציה פנימית. כאן מתחיל המסע שלנו, מסע לגילוי הנדסת המוטיבציה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, גיליתי שהסוד האמיתי להצלחה לא טמון בטכניקות מתוחכמות, אלא ביכולת ליצור ולשמר מוטיבציה פנימית חזקה. ראיתי מגייסי כספים מוכשרים קורסים תחת הלחץ, מאבדים את הניצוץ, ופשוט... מפסיקים לתרום. ולמדתי, בדרך הקשה, שהמוטיבציה היא לא משהו שמקבלים - היא משהו שיוצרים.

אנחנו לא נדבר כאן על "טיפים להעלאת מוטיבציה" גנריים. אני רוצה לחלוק איתך את הגישה ההוליסטית שפיתחתי, גישה שמשלבת פסיכולוגיה, אסטרטגיה, ופרקטיקה יומיומית. נצא למסע משותף, נפרק את המוטיבציה לגורמים, ונבנה אותה מחדש - חזקה יותר, עמידה יותר, ואותנטית יותר. כי בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק מקצוע - הוא שליחות. ושליחות דורשת אש פנימית בוערת.

1. "העומק שמתחת לעומק": גילוי המניעים האמיתיים שלך

רובנו חושבים שהמוטיבציה שלנו מגיעה מהתוצאות - השגת היעד, קבלת תרומה גדולה, הכרה מהמנהלים. אבל האמת היא שהמוטיבציה האמיתית נמצאת הרבה יותר עמוק. היא טמונה במניעים הפנימיים שלנו, בערכים שלנו, ובחיבור שלנו למטרה.

איך זה עובד בפועל:

  • "חפירה ארכיאולוגית" פנימית: קח דף ועט, ותשאל את עצמך "למה אני עושה את מה שאני עושה?" לפחות 5 פעמים. אחרי כל תשובה, שאל שוב "למה?". אתה תגלה שמניעים שטחיים (כסף, מעמד) מפנים את מקומם למניעים עמוקים יותר (תחושת משמעות, רצון לעזור, שינוי חברתי).
  • ניתוח "רגעי שיא": נסה להיזכר ברגעים בהם הרגשת הכי הרבה מוטיבציה בעבודה שלך. מה בדיוק קרה שם? אילו ערכים שלך באו לידי ביטוי? לדוגמה, אולי הרגשת סיפוק עצום כשעזרת לתורם למצוא את הדרך לתרום למטרה שקרובה לליבו.

מחזקים את האמינות:

דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית, מדבר על החשיבות של מציאת "משמעות בעבודה". הוא טוען שאנחנו מוכנים לעבוד קשה יותר ולקבל פחות כסף אם אנחנו מרגישים שהעבודה שלנו משמעותית.

> "אנשים רוצים לעבוד בשביל משהו גדול יותר מעצמם. הם רוצים לדעת שהעבודה שלהם משפיעה על העולם." - דן אריאלי

התנגדות אפשרית:

"זה נשמע נחמד, אבל אני צריך לשלם חשבונות. אני לא יכול לעבוד רק בשביל תחושת משמעות."

מענה: אני מבין את זה לחלוטין. אבל אני לא מציע לבטל את המניעים החיצוניים, אלא לשלב אותם עם המניעים הפנימיים. כשאתה מחובר למטרה, אתה תהיה יותר יצירתי, יותר נחוש, ויותר אפקטיבי - וכתוצאה מכך, גם תשיג יותר תוצאות.

2. "הצעד האלגנטי": הגדרת מטרות ברורות ומדידות

אחרי שגילית את המניעים האמיתיים שלך, הגיע הזמן לתרגם אותם למטרות קונקרטיות. אבל לא סתם מטרות - מטרות חכמות (SMART: Specific, Measurable, Achievable, Relevant, Time-bound).

איך זה עובד בפועל:

  • פירוק היעד הגדול: במקום להגיד "אני רוצה לגייס יותר כסף", תגיד "אני רוצה לגייס 100,000 ש"ח לפרויקט X עד סוף הרבעון".
  • בניית "סולם הצלחה": הגדר מדדים ברורים להצלחה, לא רק את היעד הסופי. לדוגמה, "אני אצור קשר עם 10 תורמים פוטנציאליים בשבוע", "אני אשלח 5 הצעות תרומה מותאמות אישית בחודש". זוהי "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי, שמאפשרת לך לראות התקדמות גם כשאתה לא מגיע ליעד הסופי.

מחזקים את האמינות:

אדווין לוק, חוקר מוטיבציה, הראה במחקריו שמטרות ספציפיות וקשות מובילות לביצועים טובים יותר ממטרות כלליות וקלות.

> "מטרות משפיעות על הפעולה על ידי גיוס אנרגיה, הגברת ההתמדה, והכוונת תשומת הלב." - אדווין לוק

התנגדות אפשרית:

"אני עובד בסביבה כאוטית, קשה לי לתכנן מטרות לטווח ארוך."

מענה: אני מבין את האתגר. אבל גם בסביבה כאוטית, אתה יכול להגדיר מטרות קצרות טווח ומטרות "גמישות" שניתנות להתאמה לפי הצורך. העיקר הוא ליצור תחושה של כיוון ושליטה.

3. "המראה הכפולה": טיפוח מערכות יחסים אותנטיות עם תורמים

גיוס כספים הוא לא טרנזקציה - הוא מערכת יחסים. והמוטיבציה שלך תלויה ישירות באיכות המערכות יחסים שאתה בונה עם תורמים.

איך זה עובד בפועל:

  • הקשבה השלישית: זה לא מספיק להקשיב למה שהתורם אומר - אתה צריך להקשיב למה שהוא לא אומר. מה המניעים האמיתיים שלו? מה החששות שלו? מה החלומות שלו?
  • אותנטיות מעל הכל: אל תנסה להיות מי שאתה לא. תורמים מזהים חוסר אותנטיות מקילומטרים. תהיה כן, אמיתי, ומלא תשוקה למטרה שלך. זוהי "שיטת המראה המנטלית" שפיתחתי, שמאפשרת לך לראות את עצמך דרך עיני התורם ולהתאים את הגישה שלך.

מחזקים את האמינות:

פנלופה ברק, מומחית לגיוס כספים, מדגישה את החשיבות של בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. היא טוענת שתורמים נאמנים הם המשאב הכי יקר של כל ארגון.

> "אנשים תורמים לאנשים, לא לארגונים." - פנלופה ברק

התנגדות אפשרית:

"אין לי זמן לטפח מערכות יחסים אישיות עם כל תורם."

מענה: אני מסכים שזה לא תמיד אפשרי. אבל אתה יכול להתמקד בטיפוח מערכות יחסים עם התורמים הכי חשובים לך - אלה שתורמים הכי הרבה, ואלה שמחוברים הכי הרבה למטרה שלך.

4. "הצעד האלגנטי": יצירת סביבת עבודה תומכת ומעצימה

המוטיבציה שלך מושפעת ישירות מהסביבה שבה אתה עובד. אם אתה עובד בסביבה רעילה, תחרותית, או לא תומכת, יהיה לך קשה מאוד לשמר את המוטיבציה שלך לאורך זמן.

איך זה עובד בפועל:

  • חיפוש "שבט": מצא לך קבוצה של אנשים שחולקים איתך את אותם ערכים, שמאמינים במטרה שלך, ושמוכנים לתמוך בך ברגעים קשים.
  • ביקורת בונה: קבל משוב באופן קבוע, אבל תדאג שהוא יהיה בונה, ולא ביקורתי. זוהי "גישת המשוב התלת-שלבית" שפיתחתי, שמאפשרת לך לקבל משוב בצורה אפקטיבית ולשפר את הביצועים שלך.

מחזקים את האמינות:

מחקרים מראים שסביבת עבודה תומכת ומעצימה מובילה למוטיבציה גבוהה יותר, שביעות רצון בעבודה, וירידה בתחלופה.

התנגדות אפשרית:

"אני לא יכול לשנות את הסביבה שבה אני עובד."

מענה: אני מבין את התסכול. אבל אתה יכול לשנות את הגישה שלך לסביבה, ואתה יכול למצוא דרכים ליצור לעצמך סביבה תומכת גם בתוך הסביבה הקיימת.

5. "פרקטל המשמעות": חגיגת הצלחות, גם הקטנות

אחרי שעבדת קשה והשגת תוצאות, חשוב לחגוג את ההצלחות שלך. לא רק את ההצלחות הגדולות, אלא גם את ההצלחות הקטנות, היומיומיות.

איך זה עובד בפועל:

  • "יומן הצלחות": כתוב יומן שבו תתעד את ההצלחות שלך, גם הקטנות ביותר. זה יעזור לך לראות את ההתקדמות שלך, להעריך את העבודה שלך, ולשמור על מוטיבציה.
  • שיתוף והערכה: שתף את ההצלחות שלך עם אחרים, ותן להם להעריך את העבודה שלך. זה יעזור לך להרגיש מוערך ומוטיבציה.

מחזקים את האמינות:

פסיכולוגים חיוביים טוענים שחגיגת הצלחות משפרת את מצב הרוח, מגבירה את הביטחון העצמי, ומעודדת אותנו להמשיך להתקדם.

> "חגיגת הצלחות היא לא רק בונוס - היא חלק חיוני מהתהליך." - טל בן שחר

התנגדות אפשרית:

"אין לי זמן לחגוג הצלחות, אני צריך להמשיך לעבוד."

מענה: אני מבין את הלחץ. אבל חגיגת הצלחות היא לא בזבוז זמן - היא השקעה במוטיבציה שלך. היא נותנת לך אנרגיה להמשיך לעבוד, ומזכירה לך למה אתה עושה את מה שאתה עושה.

המסע הזה להנדסת המוטיבציה הפנימית הוא מסע מתמשך. הוא דורש מודעות עצמית, נחישות, ונכונות להשקיע בעצמך. אבל אני מבטיח לך - זה שווה את זה. כי בסופו של דבר, המוטיבציה שלך היא המשאב הכי יקר שלך. תשקיע בו, ותראה איך הוא מחזיר לך בריבית דריבית.

רציתי לשתף אתכם במשהו שגיליתי במהלך השנים: מגייסי הכספים הכי מצליחים הם לא אלה שיש להם את הטכניקות הכי מתוחכמות, אלא אלה שיש להם את המוטיבציה הכי חזקה. הם אלה שמחוברים למטרה שלהם, שאוהבים את מה שהם עושים, ושמוכנים להשקיע בעצמם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה צעד אתה מוכן לעשות היום כדי להנדס את המוטיבציה שלך מחדש? שתף אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. מזה שנים, אני מלווה מגייסי כספים ואנשי עסקים חברתיים להשגת יעדים שאפתניים ולבניית קהילות תומכות. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", המשלבות ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח.

A fundraising expert presenting a workshop on mental marketing to a group of non-profit professionals.
Featured

הנדסת פריטים מנטליים: איך לעצב מסרים שהופכים לאייקונים בתודעת התורם

איך להנדס מסרים בלתי נשכחים בתודעת התורם? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הטכניקות ליצירת רעיונות עוצמתיים שמגדילים את התרומות.

הדממה צרמה באוזניים. עמדתי מול תורם פוטנציאלי, אחרי שעה של מצגת מבריקה על החזון שלנו. הוא הנהן בנימוס, חייך חיוך עמום, ואז אמר את המילים שכל מגייס כספים מפחד לשמוע: "אני צריך לחשוב על זה". באותו רגע הרגשתי כישלון צורב. לא רק שפספסתי תרומה גדולה, אלא גם הבנתי שלא הצלחתי להשאיר חותם אמיתי. המסר שלי לא הפך ל"פריט מנטלי" – משהו בולט ובלתי נשכח בתודעה שלו. אבל מתוך הכישלון הזה נולד השיעור החשוב ביותר שלמדתי: גיוס כספים אינו רק הצגת נתונים; הוא הנדסה של רעיונות שמשנים תודעה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים רבות בעולם גיוס הכספים, אני יכול להגיד בביטחון: המפתח לתרומות משמעותיות טמון ביצירת מסרים שחודרים עמוק לתודעת התורם והופכים לחלק מהמציאות שלו. עבדתי עם מאות ארגונים ללא מטרות רווח, ראיתי הצלחות מדהימות וכישלונות צורבים, ואספתי ארגז כלים של טכניקות וגישות שמסייעות להפוך מסר לרעיון עוצמתי שאי אפשר להתעלם ממנו. במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתך את התובנות שלי, כדי שגם אתה תוכל לעצב מסרים שהופכים לפריטים מנטליים בתודעת התורם.

הצד המנטלי של גיוס כספים: מה הופך רעיון ל"פריט" בתודעה?

נתחיל בשאלה הפשוטה: מה הופך רעיון למשהו ש"נתקע" בראש? למה פרסומות מסוימות זכורות לנו שנים אחרי שראינו אותן, ואילו אחרות נשכחות כלא היו? התשובה טמונה בפסיכולוגיה של הזיכרון והרגש. רעיונות הופכים לפריטים מנטליים כשהם מעוררים בנו תגובה רגשית חזקה, כשהם מתחברים לערכים שלנו, כשהם מפתיעים אותנו, וכשהם מוגשים בצורה בלתי נשכחת.

אחת הגישות שמצאתי כיעילות במיוחד היא "שיטת המראה המנטלית". הרעיון הוא פשוט: לפני כל פגישה עם תורם פוטנציאלי, אני מנסה לראות את העולם דרך העיניים שלו. מה חשוב לו? מה מפחיד אותו? מה מעורר בו השראה? רק כשאני מבין את המפה הרגשית שלו, אני יכול לעצב מסר שבאמת יגע בו.

הנה שלושה עקרונות מפתח לעיצוב מסרים שהופכים לפריטים מנטליים:

  • ספרו סיפור אמיתי: אנשים מתחברים לסיפורים, לא לנתונים יבשים. במקום להציג סטטיסטיקות על ילדים במצוקה, ספרו את הסיפור של ילד אחד, עם שם, פנים, וחלומות. הסיפור צריך להיות אותנטי, מעורר השראה, וכזה שגורם לתורם להרגיש שהוא יכול להיות חלק מהפתרון.

  • צרו ניגוד חריף: רעיונות נזכרים יותר כשהם מציגים ניגוד חריף בין מצב קיים למצב רצוי. לדוגמה, במקום להגיד "אנחנו רוצים לעזור לאנשים עניים", תגידו "אנחנו רוצים להפוך חושך לאור, ייאוש לתקווה, חוסר אונים לעוצמה". הניגוד הזה מעורר רגש ומדגיש את המשמעות של התרומה.

  • השתמשו במטאפורות חזקות: מטאפורה טובה יכולה להפוך רעיון מופשט למשהו קונקרטי ובלתי נשכח. לדוגמה, במקום להגיד "העבודה שלנו משפיעה על החיים של אנשים", תגידו "העבודה שלנו היא כמו זריעת זרעים של תקווה בשדה ייאוש". המטאפורה יוצרת תמונה חיה בראש של התורם ומעוררת בו תגובה רגשית חזקה.

כלי מעשי: המפה הרגשית של התורם

פיתחתי כלי פשוט ויעיל בשם "המפה הרגשית של התורם", שמסייע לי להבין את נקודת המבט של התורם הפוטנציאלי. הכלי מורכב מארבעה שלבים:

1. זיהוי הערכים: מה חשוב לתורם? מה הוא מעריך? מה הוא מאמין בו?

2. זיהוי הפחדים: מה מפחיד את התורם? מה הוא חושש לאבד?

3. זיהוי השאיפות: מה התורם רוצה להשיג? מה החלומות שלו?

4. חיבור בין הארגון לרגשות: איך הארגון שלך יכול לעזור לתורם להגשים את הערכים, להתגבר על הפחדים, ולהשיג את השאיפות שלו?

לדוגמה, אם אתם פונים לתורם שמאמין בחינוך, תדגישו איך התרומה שלו תאפשר לילדים ממשפחות מעוטות יכולת לקבל חינוך איכותי ולשבור את מעגל העוני. אם התורם חושש מאי שוויון, תסבירו איך התרומה שלו תסייע לצמצם את הפערים החברתיים.

העומק שמתחת לעומק: הקשבה ככלי להנדסת פריטים מנטליים

גיוס כספים הוא לא רק לדבר, אלא בעיקר להקשיב. פיתחתי קונספט שנקרא "ההקשבה השלישית": היכולת להקשיב לא רק למילים שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר, לטון הדיבור שלו, לשפת הגוף שלו. ההקשבה הזו מאפשרת לך להבין את המניעים האמיתיים שלו, את הפחדים שלו, את החלומות שלו. ורק כשאתה מבין את כל אלה, אתה יכול לעצב מסר שבאמת יגע בו.

למדתי שההבדל בין פגישה כושלת לפגישה מוצלחת טמון לא במה שאמרתי, אלא במה שהקשבתי. כאשר הקשבתי באמת, הצלחתי לזהות את הצרכים והרצונות העמוקים של התורם, ויכולתי להתאים את המסר שלי כך שיהדהד עם הערכים שלו. זה לא רק עניין של טקטיקה; זה עניין של אמפתיה, של חיבור אנושי, של ראיית האדם שמולך.

שיטת הסולם הדינמי: איך לגרום לתורם לעלות במדרגות התרומה

פיתחתי מתודולוגיה בשם "שיטת הסולם הדינמי", שנועדה להעביר תורמים במעלה מדרגות התרומה. הרעיון הוא פשוט: לא מצפים מהתורם לתרום סכום עתק בפעם הראשונה. מתחילים בתרומה קטנה, ואז, לאט לאט, מעלים את הסכום, תוך שמירה על קשר רציף ויצירת מערכת יחסים אמיתית.

שיטה זו מבוססת על ההבנה שתרומה היא תהליך, לא אירוע בודד. כל תרומה היא שלב בסולם, וכל שלב דורש גישה שונה. בתחילת הסולם, המטרה היא ליצור אמון וליצור חיבור רגשי. בהמשך, המטרה היא להדגיש את ההשפעה של התרומה ולהזמין את התורם לקחת חלק פעיל יותר בעשייה.

מה הצעד האלגנטי שלך?

בעולם גיוס הכספים, כמו בכל תחום בחיים, יש רגעים שבהם הכל משתנה. רגעים שבהם אתה מבין משהו חדש, רואה את הדברים אחרת, עושה צעד קטן שמוביל לשינוי גדול. אני קורא לרגעים האלה "הצעד האלגנטי": פעולה מדויקת, במינימום מאמץ, שמייצרת אפקט מקסימלי.

השאלה היא: מה הצעד האלגנטי שלך? מה אתה יכול לעשות כבר היום כדי להפוך את המסרים שלך לפריטים מנטליים בתודעת התורם? האם זה להתחיל להקשיב יותר? האם זה לספר סיפורים יותר אמיתיים? האם זה לנסות להבין את המפה הרגשית של התורמים שלך?

אני מזמין אותך לקחת את הכלים והתובנות ששיתפתי איתך, וליישם אותם בעבודה שלך. אני בטוח שאם תעשה את זה, תראה תוצאות מדהימות. זכור: גיוס כספים הוא לא רק עבודה; הוא שליחות. הוא הזדמנות לשנות את העולם, צעד אחד בכל פעם.

נועם אבירי, יועץ ומנטור לגיוס כספים. עזרתי למאות ארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם ולממש את החזון שלהם. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. הגישה שלי משלבת הבנה פסיכולוגית עמוקה של תהליכי קבלת החלטות, אסטרטגיות תקשורת מתקדמות, וטכניקות אימון אישיותיות שמסייעות למגייסי כספים למצות את הפוטנציאל שלהם.

Noam Aviry, a fundraising expert, explaining the emotional logic technique on a presentation board, with enthusiastic nonprofit professionals around him.
Featured

הלוגיקה האמוציונלית: איך לשלב רגש ושכל בהחלטות תרומה (ומה למדתי מכישלון של מיליון שקל)

גלו את הלוגיקה האמוציונלית - הטכניקה הייחודית לשילוב רגש ושכל בהחלטות תרומה. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את סודות הפסיכולוגיה של הנתינה וכיצד לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני בהיתי במסך המחשב. המייל הזה, עם הכותרת הלקונית "עדכון בנוגע לתרומה השנתית", הרגיש כמו אגרוף בבטן. תורם מרכזי, כזה שמחזיק 30% מהתקציב השנתי שלנו, החליט להקפיא את תרומתו.

המוח שלי התחיל לרוץ: המשכורות, הפרויקטים, השיחה עם המנכ"ל. אבל אז עצרתי. נזכרתי בשיעור הכואב שלמדתי על בשרי, לאחר שנים בתחום גיוס הכספים: תורמים לא מחליטים על תרומות רק על סמך לוגיקה. יש שם רגש. ויש שם מערכת יחסים.

היום, אני רוצה לחלוק אתכם טכניקה שפיתחתי לאחר שנים של ניסוי וטעייה - ה"לוגיקה האמוציונלית". זוהי שיטה לשילוב בין פנייה רגשית ורציונלית שמייצרת החלטות תרומה אפקטיביות.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי הכל - החל מהצלחות מסחררות ועד נפילות כואבות. למדתי שגיוס כספים הוא לא רק משחק מספרים, אלא בראש ובראשונה, משחק של לבבות.

היסודות של הלוגיקה האמוציונלית:

לפני שנצלול לפרקטיקה, חשוב להבין את הבסיס התיאורטי. הלוגיקה האמוציונלית נשענת על שני עמודי תווך מרכזיים:

1. פסיכולוגיה של הנתינה: מחקרים מראים שאנשים תורמים ממגוון סיבות - אמפתיה, תחושת שייכות, רצון להשאיר חותם, ואפילו תחושת אשמה. הבנת המניעים האלו היא המפתח לפתיחת הלב.

2. כלכלה התנהגותית: בניגוד להנחות הכלכלה הקלאסית, אנשים לא תמיד מקבלים החלטות רציונליות. הטיה קוגניטיבית, מסגור והוכחה חברתית משפיעים על הבחירות שלנו.

חמישה צעדים ליישום הלוגיקה האמוציונלית:

1. המפה הרגשית של התורם: תתחילו בלהבין מה מניע את התורם הפוטנציאלי. מה הערכים שלו? מה הסיפורים שנוגעים לו? נסו לזהות את "המפה הרגשית" שלו.

הסבר מבוסס-ניסיון: זכור לי פגישה עם תורם פוטנציאלי שהציג את עצמו כאיש עסקים קשוח. בפגישה, הוא לא הגיב לנתונים או גרפים, אבל כשהראיתי לו תמונה של ילד מחייך שקיבל עזרה מהארגון שלנו, הוא התרגש. הבנתי שהוא מונע מערכים של חמלה ואנושיות.

2. הסולם הדינמי: אל תבקשו ישר תרומה גדולה. התחילו בקטן, ובנו מערכת יחסים. הציעו לתורם להצטרף לסיור, לתרום זמן, או לתת תרומה קטנה. כך, תעלו אותו במדרגות הנתינה.

הסבר מבוסס-תהליך: שיטת הסולם הדינמי עוזרת לתורם להרגיש חלק מהארגון שלכם. כל פעולה שהוא עושה, גם אם היא קטנה, מעמיקה את הקשר הרגשי שלו.

3. הדיאלוג המונחה: השתמשו בשאלות פתוחות כדי להבין את עמדות התורם. אל תנסו לשכנע אותו ישר. תנו לו להביע את דעותיו, ותקשיבו הקשבה אמיתית.

הסבר השוואתי: גישה זו שונה משיטות גיוס מסורתיות, שמבוססות על הצגת מצגת משכנעת. הדיאלוג המונחה מאפשר לתורם להגיע למסקנות בעצמו, מה שמגביר את המחויבות שלו.

4. מומנטום הגילוי: צרו אווירה של גילוי משותף. שתפו את התורם בסיפורים אישיים, בחששות ובאתגרים שלכם. תנו לו להרגיש שהוא חלק ממסע משותף.

הסבר מבוסס-מקרה: בפגישה עם תורם אחר, הייתי כנה לגבי הקשיים שלנו בגיוס מתנדבים. הוא התחבר לכנות הזו, והציע לנו רעיונות יצירתיים לגיוס מתנדבים.

5. המראה הכפולה: לפני כל פגישה, נסו לראות את עצמכם דרך עיני התורם. מה הוא מצפה מכם? מה הוא צריך כדי להרגיש בטוח ומוערך?

הסבר מבוסס-נתונים:* מחקרים מראים שתורמים נוטים יותר לתרום לארגונים שהם סומכים עליהם. המראה הכפולה עוזרת לכם לבנות אמון ולשדר ביטחון.

התמודדות עם התנגדויות:

התנגדויות הן חלק בלתי נפרד מתהליך גיוס הכספים. איך מתמודדים איתן בלוגיקה אמוציונלית?

  • הכרה ברגשות: אל תתעלמו מההתנגדות. תכירו בכך שהתורם מביע חשש או דאגה אמיתית.
  • בדיקת העומק: שאלו שאלות נוספות כדי להבין את שורש ההתנגדות. לעיתים, מה שנראה כסירוב הוא בעצם שאלה שמחכה לתשובה.
  • מתן מענה רגשי ורציונלי: הציעו הסבר הגיוני, אבל גם תנו מענה לרגשות שהתעוררו.

לסיכום:

הלוגיקה האמוציונלית היא לא קסם, אבל היא כלי עוצמתי שיכול לשנות את האופן שבו אתם מגייסים כספים. זכרו, אנשים תורמים לא רק בגלל מה שהם חושבים, אלא בגלל מה שהם מרגישים.

אז, מה הצעד הראשון שלכם ליישום הלוגיקה האמוציונלית? אילו מפות רגשיות תתחילו למפות? שתפו אותי בתגובות!

---

נועם אבירי הוא יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, כדי לסייע לארגונים להגדיל את השפעתם החברתית באמצעות גיוס כספים אפקטיבי. הוא מומחה בפסיכולוגיה של נתינה, אסטרטגיות לבניית מערכות יחסים עם תורמים, ובפיתוח מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

A person shaking hands with another in a brightly lit office, symbolizing partnership and trust.
Featured

ארכיטקטורת רשמים: הטכניקה לעיצוב חווית התורם הכוללת שמשאירה רושם בל-ימחה

גלו את "ארכיטקטורת רשמים" - הטכניקה לעיצוב חווית תורם בלתי נשכחת. נועם אבירי, מומחה גיוס כספים, חושף אסטרטגיות ליצירת קשרים משמעותיים והגדלת התרומות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. לא הצלחתי להירדם. מחשבות על פגישה קריטית עם תורם פוטנציאלי ריחפו בראשי כמו יתושים טורדניים. זה לא היה סתם תורם - מדובר היה בפילנתרופ שמסוגל להכפיל את התקציב השנתי של העמותה. הבעיה? ידעתי שהוא כבר תרם בנדיבות לעשרות ארגונים אחרים, ושהוא מחפש משהו מיוחד, משהו שירגש אותו באמת. ברגע של ייאוש, הבנתי שגיוס כספים אינו רק הצגת נתונים או בקשת תרומה. הוא בניית חוויה בלתי נשכחת. ומכאן התחיל המסע שלי לפיתוח "ארכיטקטורת רשמים" – טכניקה שמבטיחה שהתורם לא רק יתרום, אלא גם יזכור אתכם לנצח.

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, ובמשך שנים ראיתי ארגונים נאבקים למשוך את תשומת ליבם של תורמים. ראיתי מגייסים מתוסכלים שמנסים שוב ושוב עם אותן גישות שחוקות, מבלי להבין שהתחרות על ליבם של התורמים גדולה מאי פעם. האתגר אינו רק להשיג את התרומה, אלא ליצור חוויה אותנטית ומשמעותית שתגרום לתורם לרצות להיות חלק מהמסע שלכם.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק אתכם את התובנות והכלים שפיתחתי לאורך השנים, כדי שתוכלו לבנות "ארכיטקטורת רשמים" משלכם – ולגייס כספים בצורה אפקטיבית ומשמעותית יותר. נצא למסע יחד, ננתח את הפסיכולוגיה של הנתינה, נבחן אסטרטגיות תקשורת מתקדמות, ונגלה איך ליצור רושם בל-ימחה על התורמים שלכם.

"אפקט הזיכרון": למה חוויות חשובות יותר מכסף

רוב מגייסי הכספים מתמקדים בשאלה "כמה כסף אני יכול לגייס?", במקום לשאול "איזו חוויה אני יכול ליצור?". אבל האמת היא, שתורמים זוכרים חוויות הרבה יותר טוב מכסף. מחקרים בפסיכולוגיה מראים שאנשים נוטים לייחס ערך רב יותר לחוויות חיוביות, ושהזיכרונות האלה משפיעים על התנהגותם העתידית.

תחשבו על זה רגע: מתי בפעם האחרונה תרמתם לארגון כלשהו? מה אתם זוכרים מהחוויה הזו? האם אתם זוכרים את הסכום שתרמתם, או את התחושה שעוררה בכם התרומה? רוב הסיכויים שתזכרו את התחושה – את הסיפוק, את ההרגשה שעשיתם משהו טוב, את החיבור למטרה.

לדוגמה, אני זוכר תורם שפגשתי לפני כמה שנים. הוא תרם סכום נכבד לעמותה שמסייעת לנוער בסיכון, אבל הוא לא זכר את הסכום המדויק. מה שהוא כן זכר היה הפגישה עם הנערים, את הסיפורים האישיים שלהם, ואת ההשפעה הישירה של התרומה שלו על חייהם.

הקשבה השלישית: "ההקשבה השלישית" היא היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. היא כוללת את שפת הגוף, את הטון, ואת הרגשות שמסתתרים מאחורי המילים. כשאני מקשיב ב"הקשבה השלישית", אני מבין את הצרכים האמיתיים של התורם, את החששות שלו, ואת המוטיבציות העמוקות שלו. ואז אני יכול להתאים את החוויה כך שתהיה רלוונטית ומשמעותית עבורו.

בניית מערכת יחסים אותנטית: הלב של גיוס כספים

הבסיס של "ארכיטקטורת רשמים" הוא בניית מערכת יחסים אותנטית עם התורם. זה לא רק להחליף כרטיסי ביקור או לשלוח מיילים עם בקשות תרומה. זה להכיר את התורם כאדם, להבין את הערכים שלו, ולמצוא את החיבור האמיתי בינו לבין המטרה שלכם.

שיטת הסולם הדינמי: פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" כדי לעזור למגייסי כספים לבנות מערכות יחסים חזקות עם תורמים. השיטה מתבססת על העלאת התורמים במדרגות התרומה, תוך יצירת חוויות משמעותיות בכל שלב. זה מתחיל בפגישה אישית, ממשיך בסיור בשטח, כולל הזמנה לאירוע מיוחד, ומסתיים בבקשת תרומה גדולה.

הנה כמה טיפים לבניית מערכת יחסים אותנטית:

1. היו אמיתיים: אל תנסו להיות מי שאתם לא. תורמים יכולים להרגיש צביעות מקילומטרים.

2. הקשיבו יותר מלדבר: תנו לתורם לספר את הסיפור שלו, ותקשיבו בתשומת לב.

3. הראו הערכה: אל תקחו את התרומה כמובן מאליו. תודה לתורם בצורה אישית ומשמעותית.

4. היו שקופים: ספרו לתורם בדיוק איך התרומה שלו תשמש, והראו לו את התוצאות בשטח.

"עדשת המיקרוסקופ": יצירת רגעים בלתי נשכחים

"עדשת המיקרוסקופ" היא טכניקה שאני משתמש בה כדי לפרק רגעים קריטיים בפגישה עם תורם לחלקיקיהם הקטנים ביותר. אני מאט את הזמן סביב נקודות המפנה, וחודר לדינמיקה העדינה והבלתי נראית שמשפיעה על התוצאות. זה מאפשר לי ליצור רגעים בלתי נשכחים שהתורם יזכור לנצח.

דמיינו שאתם פוגשים תורם פוטנציאלי. אתם מתחילים לדבר על העמותה, על הפרויקטים, על הצרכים. אבל מתישהו במהלך השיחה, אתם מרגישים שמשהו משתנה. התורם מתחיל להקשיב יותר, להשתתף יותר, להתעניין יותר. זה הרגע שבו אתם צריכים להפעיל את "עדשת המיקרוסקופ".

שימו לב לשפת הגוף של התורם: האם הוא יושב זקוף יותר? האם הוא יוצר קשר עין? האם הוא מחייך? שימו לב לטון הדיבור שלו: האם הוא נשמע נרגש יותר? האם הוא שואל שאלות מעמיקות יותר?

ברגע שאתם מזהים את הרגע הזה, תעשו הכל כדי להעצים אותו. תספרו סיפור אישי מרגש, תציגו נתונים שממחישים את ההשפעה של העמותה, תשאלו שאלה שמאתגרת את התורם לחשוב מחוץ לקופסה.

לדוגמה, בפגישה עם תורמת פוטנציאלית, שמתי לב שהיא התרגשה במיוחד כשסיפרתי לה על ילדה אחת שעזרנו לה לצאת ממעגל העוני. באותו רגע, הפסקתי לדבר על נתונים סטטיסטיים והתמקדתי בסיפור של הילדה הזו. סיפרתי לה על החלומות שלה, על האתגרים שלה, ועל התקווה שלה לעתיד טוב יותר. התורמת התרגשה מאוד, ובסופו של דבר תרמה סכום גדול יותר ממה שציפיתי.

"מודל המעגלים המתרחבים": להפוך תורמים לשגרירים

אחת הדרכים הטובות ביותר להרחיב את מעגל התורמים שלכם היא להפוך את התורמים הקיימים לשגרירים שלכם. "מודל המעגלים המתרחבים" הוא שיטה שעוזרת לכם לעשות את זה בצורה יעילה.

המודל מתבסס על העיקרון שכל תורם מחובר למעגל של אנשים נוספים – משפחה, חברים, קולגות – שאולי גם הם יהיו מעוניינים לתרום לעמותה שלכם. המטרה היא לגרום לתורמים שלכם להציג את העמותה למעגלים האלה, ולעודד אותם לתרום.

כדי להפעיל את "מודל המעגלים המתרחבים", אתם צריכים לתת לתורמים שלכם את הכלים והמוטיבציה לעשות את זה. אתם יכולים להציע להם להזמין חברים לאירוע מיוחד, לשתף פוסטים ברשתות החברתיות, או לספר על העמותה שלהם בשיחות אישיות.

לדוגמה, אחת העמותות שאני עובד איתה ארגנה ארוחת ערב מיוחדת לתורמים שלה. כל תורם הוזמן להביא איתו שני חברים שאולי יתעניינו בתרומה לעמותה. במהלך הערב, סיפרו נציגי העמותה על הפעילות שלהם, הציגו סיפורים אישיים של אנשים שנעזרו בעמותה, וענו על שאלות. בסופו של הערב, הצטרפו לעמותה תורמים חדשים רבים, וההכנסות שלה גדלו משמעותית.

המסע רק התחיל: מה הצעד הבא שלך?

"ארכיטקטורת רשמים" היא לא רק טכניקה לגיוס כספים. היא דרך חדשה לחשוב על מערכות יחסים עם תורמים. היא הזמנה ליצור חוויות משמעותיות שמשפיעות על אנשים, מעוררות השראה, ומניעות לפעולה.

אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם כמה רעיונות איך לבנות "ארכיטקטורת רשמים" משלכם. אבל המסע רק התחיל. עכשיו תורכם לקחת את הכלים והתובנות האלה, וליישם אותם בעבודה שלכם.

אני מזמין אתכם לשתף אותי בטיפים ובתגובות שלכם. מה עובד לכם בגיוס כספים? אילו חוויות יצרתם לתורמים שלכם? איזה רשמים השארתם? בואו נלמד אחד מהשני, ונעשה את עולם גיוס הכספים למקום טוב ומשמעותי יותר.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. לאורך השנים, עזרתי למאות ארגונים לגייס מיליוני שקלים, ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. הניסיון שלי כולל עבודה עם ארגונים גדולים וקטנים, בתחומים שונים ומגוונים. אני מאמין שגיוס כספים הוא לא רק מקצוע, אלא שליחות – הזדמנות לעשות שינוי אמיתי בעולם.

A close-up image of two people in a meeting, with one person attentively listening to the other, conveying a sense of deep understanding and connection.
Featured

הקשבה שמעבר למילים: איך להפעיל את תת-המודע של תורמים ולבנות חיבור אמיתי

גלו איך להפעיל את תת-המודע של תורמים באמצעות טכניקות הקשבה מתקדמות. נועם אבירי חושף את הסודות ליצירת חיבור בלתי אמצעי והגדלת תרומות.

השעה הייתה 11 בבוקר, והשמש חדרה מבעד לחלון המשרד המפואר. ישבתי מול התורם הפוטנציאלי, מיליארדר מבוגר עם מבט חודר. הצגתי לו את המצגת המושלמת, עם כל הנתונים והסיפורים המרגשים. בסוף, הוא חייך ואמר: "מרשים מאוד, נועם. אבל משהו לא מתחבר לי." נשמתי עמוק. ידעתי שזה הרגע בו אני צריך לעבור מהשכל ללב, מהמילים לתחושות. זה הרגע בו "ההקשבה השלישית" נכנסת לפעולה – היכולת לשמוע את מה שלא נאמר, את הכמיהות והפחדים שמסתתרים מאחורי המילים. וזה הסיפור על איך למדתי להקשיב מעבר למילים, ולהפוך ספק לתרומה היסטורית.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי 15 שנה בשטח, הבנתי שגיוס כספים הוא לא רק משחק של מספרים ומצגות, אלא אמנות של חיבור אנושי. ולכן, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "ההקשבה השלישית", "המפה הרגשית של התורם", ו"שיטת המראה המנטלית" כדי לעזור למגייסי כספים להגיע לעומק שמתחת לעומק ולהשפיע על תת-המודע של התורמים.

במאמר הזה, אשתף אתכם בטכניקות שפה מתקדמות שמשפיעות על תת-המודע ויוצרות חיבור בלתי אמצעי עם תורמים. נחקור את הפסיכולוגיה של הנתינה, נלמד איך לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח, ונקבל כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים מנטליים בגיוס כספים.

למה רוב מגייסי הכספים מפספסים את העיקר?

רוב מגייסי הכספים מתמקדים במה לומר, ולא במה להקשיב. הם מכינים מצגות מרהיבות, משננים נתונים סטטיסטיים, ומספרים סיפורים מרגשים. אבל הם שוכחים שאנשים תורמים לא רק מסיבות הגיוניות, אלא בעיקר מסיבות רגשיות. וכדי להגיע לרגש, צריך להקשיב.

אבל לא סתם להקשיב. יש הקשבה פסיבית – שומעים את המילים, אבל לא באמת מבינים את המשמעות. יש הקשבה אקטיבית – שואלים שאלות, מנסים להבהיר, ומגיבים בצורה אמפתית. אבל יש גם הקשבה שלישית – הקשבה שמעבר למילים, הקשבה לתחושות, לאנרגיות, לניואנסים הקטנים שמגלים את האמת העמוקה.

איך זה נראה בפועל?

נניח שאתם פוגשים תורם פוטנציאלי שמספר לכם על אהבתו לילדים. בהקשבה פסיבית, אתם פשוט מקשיבים למילים. בהקשבה אקטיבית, אתם שואלים שאלות כמו "מה הכי חשוב לך בחינוך ילדים?" או "מה החלום שלך עבור הדור הבא?". אבל בהקשבה שלישית, אתם שמים לב לשפת הגוף שלו, לטון הדיבור שלו, לאופן שבו הוא מתחבר לזיכרונות ילדות. אתם מנסים להבין מה באמת מניע אותו לתמוך בילדים – האם זה רצון לעזור, תחושת חובה, או אולי צורך לפצות על משהו מהעבר?

"עדשת המיקרוסקופ": ניתוח רגע קריטי

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אתם מציגים מצגת לתורם פוטנציאלי. הוא מקשיב בנימוס, אבל אתם מרגישים שמשהו לא עובד. הוא שואל שאלות טכניות, אבל לא מתעניין בסיפור האמיתי. ואז, ברגע אחד, הוא עוצר, מביט למטה, נושם עמוק, ומעביר את משקלו קדימה.

זה הרגע הקריטי. ברגע הזה, הוא חשף את תת-המודע שלו. הוא signalized שהוא מוכן להיפתח. עכשיו, הכל תלוי במילים הבאות שלכם. אם תמשיכו לדבר על נתונים וסטטיסטיקות, פספסתם את ההזדמנות. אבל אם תשאלו שאלה אישית, תשתפו סיפור אישי, או תביעו חמלה, אתם יכולים ליצור חיבור אמיתי.

הקול הפנימי המשולב: לזהות את ה"שקרים הלבנים"

אחת הטכניקות החשובות ביותר בהקשבה שלישית היא להיות מודע לקול הפנימי שלכם. במהלך שיחה, אתם חושבים דברים שאסור לכם להגיד בקול רם. אתם מבחינים בשקרים לבנים, בתירוצים, ובמניפולציות.

לדוגמה: התורם אומר "אני אשקול את ההצעה שלך". אבל בראש שלכם אתם חושבים "הוא משתמש במילה 'אשקול' במקום 'אבחן' – זה סימן שהוא לא באמת מתכוון לעזור". עכשיו, אתם יכולים להתעלם מהקול הפנימי שלכם ולהמשיך להציג את הטיעונים שלכם. אבל אתם יכולים גם להשתמש בקול הזה כדי להבין את מה שקורה באמת, ולשאול שאלה ישירה כמו "מה מפריע לך לקבל החלטה?" או "האם יש משהו שלא ברור לך?".

איך להשפיע על תת-המודע של התורם: כלים מעשיים

אז איך משפיעים על תת-המודע של התורם ויוצרים חיבור בלתי אמצעי? הנה כמה כלים מעשיים:

  • המפה הרגשית של התורם: לפני הפגישה, נסו לדמיין את עולמו הפנימי של התורם. מה הערכים שלו? מה הפחדים שלו? מה החלומות שלו? מה מניע אותו לתרום?
  • שיטת המראה המנטלית: לפני הפגישה, דמיינו את עצמכם מצליחים ליצור חיבור עם התורם. דמיינו את עצמכם מקשיבים לו בתשומת לב, מבינים את הצרכים שלו, ומציעים פתרון שמתאים לו בדיוק.
  • שאלות עוצמה: אל תשאלו שאלות סגורות שמצריכות תשובה של כן או לא. שאלו שאלות פתוחות שמעודדות את התורם לחשוף את עצמו, כמו "מה הכי חשוב לך בנושא הזה?" או "מה החזון שלך לעתיד?".
  • סיפורים אישיים: שתפו סיפורים אישיים שממחישים את הערכים שלכם, את האתגרים שלכם, ואת התשוקה שלכם לעזור. סיפורים מעוררים רגש ויוצרים חיבור.
  • הקשבה פעילה: הקשיבו באמת. הניחו בצד את המחשבות שלכם, את הדעות שלכם, ואת האג'נדה שלכם. התמקדו במה שהתורם אומר, ובמה שהוא לא אומר. שאלו שאלות הבהרה, חזרו על מה ששמעתם, והביעו אמפתיה.
  • הצעד האלגנטי: פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט, כגון לשים לב לדקויות בשפת גוף.

"פרקטל המשמעות": מהשיחה האישית לעיקרון האוניברסלי

השיחה הזו עם תורם אחד אינה רק על תרומה של 50,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם את החזון שלו לערכים שמהדהדים עם הערכים של התורמים שלו. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כבני אדם מחפשים משמעות בחיים, וכיצד אנחנו יכולים לתרום לעולם טוב יותר.

סודות ההצלחה: לקחים מהשטח

אחרי שנים של ניסיונות וטעויות, הבנתי שגיוס כספים הוא לא רק מדע, אלא גם אמנות. זה לא רק עניין של נתונים ומצגות, אלא גם עניין של אינטואיציה וכישרון. אבל הכישרון הכי חשוב הוא היכולת להקשיב באמת, ליצור חיבור אמיתי, ולהשפיע על תת-המודע של התורם.

כך הפכתי כישלון של מיליון שקל לשיטה מנצחת: באחד הארגונים שעבדתי בהם, התורם הגדול ביותר הודיע שהוא עוזב. זה היה משבר עצום. אבל במקום להיכנס לפאניקה, החלטתי לעשות משהו אחר. ישבתי עם כל אחד מהתורמים הקטנים, ושאלתי אותם: "למה אתם תורמים לארגון הזה?" מה שגיליתי היה מדהים. רובם תרמו לא בגלל הסיבות ההגיוניות, אלא בגלל סיבות רגשיות. הם הרגישו שייכים, שהם עושים משהו משמעותי, שהם משפיעים על העולם. ומה שקרה אחר כך היה מדהים. התחלנו לבנות קהילה סביב הארגון, קהילה של אנשים שמאמינים באותם ערכים ומשתפים פעולה כדי להגשים את החזון שלנו. ובסופו של דבר, גייסנו יותר כסף מאי פעם.

ההקשבה השלישית היא לא רק טכניקה, אלא דרך חיים: למדתי להקשיב לא רק לתורמים, אלא גם לעצמי, למשפחה שלי, ולחברים שלי. למדתי להיות יותר נוכח, יותר אמפתי, ויותר מחובר. והבנתי שההקשבה היא המפתח לכל מערכת יחסים טובה, לא רק בגיוס כספים.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: האם אתם מוכנים להתחיל להקשיב אחרת? האם אתם מוכנים לעבור מעבר למילים, ולהגיע לעומק שמתחת לעומק? האם אתם מוכנים ליצור חיבור אמיתי עם התורמים שלכם, ולהשפיע על העולם בצורה משמעותית יותר?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני מאמין שגיוס כספים הוא כוח אדיר לשינוי חברתי, ואני כאן כדי לעזור לכם לממש את הפוטנציאל הזה. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי", "מודל המעגלים המתרחבים" ו"המפה הרגשית של התורם" כדי להעצים אתכם ואת הארגון שלכם. גישתי משלבת ידע מעמיק בפסיכולוגיה של נתינה, כלכלה התנהגותית ושיווק תוכן, עם ניסיון מעשי עשיר בשטח. ההשראה שלי מגיעה ממומחים כמו דן פאליוטה, פנלופה ברק וקים קליין, ומאסכולות כמו פסיכולוגיה חיובית ותיאוריות החלטה.

שתפו אותי בתגובות, איך אתם מקשיבים מעבר למילים? איזה כלים אתם משתמשים כדי ליצור חיבור אמיתי עם תורמים?