A diverse group of people from around the world, symbolizing global fundraising success.
Featured

תכנון אסטרטגי גלובלי: איך בנינו מודל גיוס שעובד מעבר לגבולות (גם כשהיינו בטוחים שהוא יתרסק)

איך בנינו מודל גיוס כספים בינלאומי לארגון ישראלי קטן – ומה למדנו מהכישלונות בדרך? נועם אבירי חושף את הסודות מאחורי גיוס גלובלי מצליח.

האמת? הייתי סקפטי. מאוד סקפטי. הרעיון לבנות מודל גיוס גלובלי לארגון ישראלי קטן נשמע כמו פנטזיה רחוקה. ניסיתי להוריד אותם לקרקע, להזכיר להם את האתגרים: הבדלי תרבות, חוקים שונים, שפות, מטבעות... בקיצור, כאוס.

אבל הם התעקשו. וטוב שכך.

כי הסיפור הזה הוא לא רק על הצלחה גלובלית, הוא על שינוי תפיסה. הוא על איך הפכנו סקפטיות לתנופה, וכישלונות (היו הרבה) לתובנות שהפכו את המודל שלנו לייחודי. אספר לכם איך בנינו את מודל גיוס הכספים הבינלאומי שלנו – ואת הטעויות הקריטיות שאפשרו את הפריצה הגדולה, גם כשהיינו בטוחים שהכל יתרסק.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח בישראל, למדתי דבר או שניים על מה עובד – ובעיקר על מה לא. פיתחתי מתודולוגיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי להגדיל את בסיס התורמים ולמקסם את תרומתם. אבל הפעם, האתגר היה שונה: לקחת את העקרונות האלה ולהתאים אותם לעולם הגלובלי.

למה רוב הארגונים נכשלים בגיוס כספים בינלאומי – ואיך אנחנו הפכנו את הכישלון שלנו ליתרון?

רוב הארגונים ניגשים לגיוס כספים בינלאומי כמו אל עוד פרויקט. שוכחים שמדובר בבניית מערכות יחסים, רק בסקייל גדול יותר, עם אתגרים מורכבים יותר. הם שוכחים את העומק שמתחת לעומק - את המוטיבציות האמיתיות של התורמים הפוטנציאליים. הם חושבים שהם צריכים לשכפל את המודל המקומי שלהם, אבל זה פשוט לא עובד.

הכישלון הראשון שלנו הגיע מהר. חשבנו שנוכל פשוט לתרגם את חומרי השיווק שלנו לאנגלית ולשלוח אותם לתורמים פוטנציאליים בארה"ב. התוצאה? אפס תגובות. הבנו ששפה זה רק קצה הקרחון. תרבות, ערכים, ניואנסים – הכל משחק תפקיד.

זה היה רגע ההתפכחות. הבנו שאנחנו צריכים לשנות גישה.

הצעד האלגנטי: בניית מודל גיוס מבוסס "קהילות ערך" גלובליות

במקום להתמקד במיקום גיאוגרפי, התחלנו לחפש תורמים עם ערכים משותפים לשלנו. אנשים שאכפת להם מאותם נושאים, לא משנה איפה הם גרים. פיתחנו "מפה רגשית של התורם" כדי להבין את המניעים העמוקים שלהם – מה באמת מניע אותם לתרום.

התחלנו להתמקד בקהילות נישה: בוגרי אוניברסיטאות ספציפיות, אנשי הייטק עם זיקה לישראל, משפחות עם קשר אישי לנושא שאנחנו מקדמים.

כאן נכנסה לתמונה "שיטת הסולם הדינמי" שלנו. התחלנו בקטן: יצרנו קשר אישי עם כמה תורמים פוטנציאליים, בנינו איתם מערכת יחסים, הזמנו אותם להצטרף לקהילה שלנו. לאט לאט, הם התחילו לתרום יותר, להכיר לנו תורמים נוספים, להפוך לשגרירים שלנו.

כך בנינו מעגלים מתרחבים של תורמים, מבוססים על קשרים אישיים ואמון. זה לקח זמן, אבל זה עבד.

"ההקשבה השלישית": איך למדנו להקשיב למה שאף תורם לא אמר לנו במילים

אחד הדברים שלמדתי הוא שהתורמים לא תמיד אומרים את מה שהם באמת חושבים. הם יכולים להגיד שהם מתעניינים בפרויקט מסוים, אבל מה שבאמת חשוב להם זה משהו אחר לגמרי.

כדי להבין מה באמת מניע אותם, פיתחתי את מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית". זה אומר להקשיב לא רק למילים שלהם, אלא גם לשפת הגוף, לטון הדיבור, למה שהם לא אומרים. זה אומר לשים לב לניואנסים הקטנים, לסימנים הלא מילוליים שיכולים לחשוף את המוטיבציות האמיתיות שלהם.

לדוגמה, פעם נפגשתי עם תורם פוטנציאלי שכל הזמן חזר על כמה חשוב לו שהכסף שלו יגיע "לשטח". בהתחלה חשבתי שהוא רוצה לראות תוצאות מוחשיות בשטח. אבל ככל שהקשבתי יותר, הבנתי שמשהו אחר מניע אותו: הוא רצה להרגיש שהוא עוזר לאנשים "אמיתיים", שהוא לא רק מעביר צ'ק.

הבנתי שמה שהוא באמת צריך זה לא דוחות מפורטים על הפרויקט, אלא סיפורים אישיים על האנשים שהפרויקט עוזר להם. שיניתי את הגישה שלי, התחלתי לספר לו סיפורים מרגשים על האנשים שהארגון שלנו עוזר להם, ופתאום הוא התחיל לתרום הרבה יותר.

"המראה הכפולה": איך לראות את עצמך דרך עיני התורם – ולשנות את המשחק

אחד הדברים הכי קשים בגיוס כספים הוא לצאת מעצמך ולהסתכל על הדברים מנקודת המבט של התורם. זה אומר להבין מה חשוב לו, מה מעניין אותו, מה מטריד אותו. זה אומר לראות את עצמך דרך העיניים שלו.

פיתחתי טכניקה שאני קורא לה "המראה הכפולה". לפני כל פגישה חשובה, אני מדמיין את עצמי בתור התורם הפוטנציאלי. אני שואל את עצמי: מה הייתי רוצה לשמוע? מה היה משכנע אותי לתרום? מה היה מרתיע אותי?

זה עוזר לי להבין את הצרכים והרצונות של התורם, ולהתאים את הגישה שלי בהתאם. זה גם עוזר לי לזהות נקודות תורפה אפשריות במצגת שלי, ולתקן אותן מראש.

ההצלחה הגלובלית שלנו – והמחיר ששילמנו בדרך

היום, הארגון שאני מייעץ לו מגייס כספים בהצלחה ברחבי העולם. יש לנו תורמים נאמנים בארה"ב, אירופה, אוסטרליה, ואפילו במקומות לא צפויים כמו סינגפור ודרום אפריקה.

אבל זה לא היה קל. שילמנו מחיר יקר בדרך. עשינו טעויות, ספגנו כישלונות, למדנו לקחים קשים.

אבל מה שלמדנו הכי חשוב הוא שגיוס כספים הוא לא רק עניין של טכניקות ושיטות. הוא עניין של בניית מערכות יחסים, של הקשבה, של אמפתיה, של הבנה.

הוא עניין של עומק שמתחת לעומק.

אז מה הלקח? אל תפחדו לצאת מאזור הנוחות שלכם, לנסות דברים חדשים, להיכשל. הכישלונות הם אלה שמלמדים אותנו את השיעורים הכי חשובים. ואל תשכחו להקשיב – לא רק למילים, אלא גם למה שלא נאמר.

עכשיו תורך: איזה 'בלתי אפשרי' אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע? שתף אותי בתגובות – אשמח לשמוע!

נועם אבירי הוא מומחה מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", המאפשרות לארגונים להרחיב את מעגל התורמים שלהם ולמקסם את תרומתם.

Team of fundraisers celebrating a successful campaign, symbolizing the importance of human resources in achieving organizational goals.
Featured

תכנון אסטרטגי של משאבי אנוש: איך בנינו צוות שמותאם למימוש האסטרטגיה ארוכת הטווח - מסע של צמיחה ויעילות

איך לבנות צוות גיוס כספים מנצח: תובנות וטיפים מעשיים מבכיר בתחום. גיוס, פיתוח, תגמול ואיזון - הכל על בניית צוות חזק ויעיל.

השעה הייתה 5:42 בבוקר כשצלצל הטלפון. על הקו היה אחד מחברי הוועד המנהל של ארגון גדול איתו עבדתי. "נועם, אנחנו בבעיה רצינית," הוא אמר, קולו מתוח. "שיעור התחלופה בצוות גיוס הכספים עלה ב-50% בשנה האחרונה. אנחנו מאבדים אנשים מוכשרים כמו גרביים, ופשוט לא מצליחים לעמוד ביעדים."

באותו רגע, בין קפה מהביל לבין פחד משתק, הבנתי משהו חשוב. גיוס כספים הוא לא רק עניין של אסטרטגיה מבריקה וטקטיקות חדשניות. הוא קודם כל עניין של אנשים - אנשים שמאמינים במטרה, שאוהבים את העבודה שלהם, ושמרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר. וכאן מתחיל הסיפור על איך ארגון כושל הפך למכונת גיוס משומנת, על ידי שינוי אחד פשוט: התחלנו להתייחס למשאבי אנוש כאל נכס אסטרטגי, ולא כאל הוצאה בלתי נמנעת.

אני נועם אבירי, ואני מגייס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי ארגונים פורחים ונופלים, וגיליתי שהסוד להצלחה טמון לא רק במה אתה עושה, אלא במי אתה מגייס לעשות איתך. היום אני רוצה לחלוק איתכם את התובנות שלמדתי בדרך הקשה, ואת השיטה שפיתחתי לבניית צוות גיוס כספים מנצח, כזה שלא רק עומד ביעדים, אלא גם נהנה מהדרך.

הבעיה העמוקה יותר: האם אתם באמת מעריכים את האנשים שלכם?

לפני שנדבר על טקטיקות וטכניקות, בואו נדבר על הפילוסופיה שעומדת בבסיס הכל. גיוס כספים הוא מקצוע תובעני. הוא דורש חוסן מנטלי, יצירתיות, ויכולת לעבוד תחת לחץ. לכן, אם אתם לא משקיעים באנשים שלכם, אתם פשוט מבזבזים את הזמן שלכם.

השינוי התחיל בהבנה הזו: צוות גיוס כספים הוא לא סתם אוסף של עובדים, אלא מערכת יחסים מורכבת. כל אחד מחברי הצוות מביא איתו את הכישורים הייחודיים שלו, את הרקע שלו, ואת החלומות שלו. והתפקיד שלנו כמנהלים הוא ליצור סביבה שבה כל אחד יכול לפרוח ולממש את הפוטנציאל שלו.

רגע, אני שומע אתכם שואלים: "זה נשמע נהדר, נועם, אבל איך זה מתרגם למעשים?" אז הנה כמה צעדים מעשיים שאתם יכולים ליישם כבר מחר בבוקר:

1. הגיוס כהשקעה לטווח ארוך: "הקשבה השלישית" כבר בשלב הראיון

רוב הארגונים מתייחסים לגיוס כאל משימה נקודתית. הם מחפשים מישהו עם ניסיון רלוונטי, עושים כמה ראיונות, ומקווים לטוב. אבל האמת היא שגיוס הוא השקעה לטווח ארוך. אתם צריכים למצוא אנשים שמתאימים לא רק לתפקיד, אלא גם לתרבות הארגונית שלכם, ולערכים שלכם.

אז איך עושים את זה? קודם כל, תשכחו מהשאלות הרגילות. אל תשאלו "מה החוזקות והחולשות שלך?". תשאלו "מה הדבר הכי קשה שהיית צריך להתמודד איתו בעבודה, ומה למדת מזה?". אל תשאלו "למה אתה רוצה לעבוד כאן?". תשאלו "מה החלום שלך, ואיך העבודה הזו יכולה לעזור לך להגשים אותו?".

מה שאני מחפש בשלב הזה הוא מה שאני קורא לו "הקשבה השלישית". אני לא מקשיב רק למה שהמועמד אומר, ולא רק למה שהוא לא אומר. אני מקשיב למה שהוא מתכוון להגיד, לערכים שלו, ולמניעים האמיתיים שלו. זה דורש קצת תרגול, אבל זה שווה את זה. מצאו את האנשים עם תשוקה אמיתית למטרה שלכם, לא רק את אלו עם קורות חיים מרשימים.

2. תוכנית פיתוח אישית: "שיטת הסולם הדינמי" לשיפור מתמיד

אחרי שמצאתם את האנשים הנכונים, אתם צריכים להשקיע בהם. זה אומר ליצור תוכנית פיתוח אישית לכל אחד מחברי הצוות. תוכנית כזו צריכה להתייחס לא רק לכישורים הטכניים שלהם, אלא גם לכישורים הרכים שלהם, וליעדים האישיים שלהם.

אני משתמש במה שאני קורא לו "שיטת הסולם הדינמי". אני בונה לכל עובד סולם של מיומנויות ויעדים, ואני עוזר לו להתקדם בסולם הזה צעד אחר צעד. זה יכול להיות השתתפות בסדנאות, קריאת ספרים, או אפילו מנטורינג מצד עובדים ותיקים יותר.

המפתח הוא להתאים את התוכנית לצרכים הספציפיים של כל אחד. תשאלו את האנשים שלכם מה הם רוצים ללמוד, מה הם רוצים להשיג, ואיך אתם יכולים לעזור להם. תזכרו שהמטרה היא לא רק לשפר את הביצועים שלהם, אלא גם לתת להם תחושה שהם גדלים ומתפתחים.

3. תרבות של משוב ותקשורת: "גישת המשוב התלת-שלבית" ליצירת צמיחה מתמדת

אחד הדברים הכי חשובים הוא ליצור תרבות של משוב ותקשורת פתוחה. זה אומר לתת משוב באופן קבוע, אבל גם לקבל משוב. זה אומר להיות פתוחים לביקורת, ולראות בה הזדמנות לשיפור.

אני משתמש ב"גישת המשוב התלת-שלבית" שפיתחתי:

  • משוב חיובי: התחילו תמיד במשוב חיובי - הדגישו את הדברים הטובים שהעובד עשה.
  • משוב בונה: תנו משוב על הדברים שצריך לשפר, אבל עשו את זה בצורה בונה ולא ביקורתית.
  • משוב פעולה: סיימו במשוב על מה אפשר לעשות כדי לשפר את הביצועים בעתיד.

זכרו, משוב הוא לא רק כלי להערכת ביצועים, אלא גם כלי לבניית יחסים. כשאתם נותנים משוב בצורה מכבדת ואכפתית, אתם מראים לאנשים שלכם שאתם באמת מעריכים אותם.

4. תגמול והכרה: מעבר לבונוסים - "המפה הרגשית של התורם" גם לעובדים

כמובן, גם תגמול והכרה הם חשובים. אבל אל תתמקדו רק בבונוסים כספיים. תגמול יכול להיות גם הכרה פומבית, קידום, או אפילו סתם מילה טובה.

אני משתמש ב"מפה הרגשית של התורם" לא רק כדי להבין את התורמים שלנו, אלא גם כדי להבין את העובדים שלנו. מה מניע אותם? מה גורם להם להרגיש מוערכים? מה גורם להם להרגיש מחוברים למטרה?

אחרי שעניתם על השאלות האלה, אתם יכולים להתאים את התגמולים וההכרה לצרכים הספציפיים של כל אחד. זה יכול להיות זמן חופשי נוסף, השתתפות בכנסים, או אפילו פרויקט מיוחד שהם יכולים להוביל.

5. איזון בית-עבודה וגמישות: "הצעד האלגנטי" למניעת שחיקה

גיוס כספים הוא מקצוע מלחיץ. אם אתם לא מאפשרים לאנשים שלכם איזון בית-עבודה וגמישות, הם פשוט יישרפו.

תנו לאנשים שלכם את האפשרות לעבוד מהבית, להגיע מאוחר, או לצאת מוקדם. תנו להם את האפשרות לקחת הפסקות, לנוח, ולטעון מצברים. תזכרו שהם לא רובוטים, הם בני אדם.

כשאני רואה עובד שנמצא בשחיקה, אני מחפש את "הצעד האלגנטי" - הפעולה הקטנה ביותר שאפשר לעשות כדי להקל עליו, ולתת לו תחושה שאנחנו דואגים לו. לפעמים זה יכול להיות אפילו רק להקשיב לו, ולתת לו להוציא את מה שיש לו על הלב.

סיכום: התחילו היום, צעד אחר צעד

בניית צוות גיוס כספים מנצח היא לא משימה קלה, אבל היא אפשרית. אתם צריכים להתחיל בשינוי תפיסה, ולהתחיל להתייחס למשאבי אנוש כאל נכס אסטרטגי. אתם צריכים להשקיע באנשים שלכם, לתת להם את הכלים להצליח, וליצור סביבה שבה הם יכולים לפרוח.

אני יודע שזה נשמע כמו הרבה עבודה, אבל תזכרו שזה שווה את זה. צוות גיוס כספים מנצח יכול לעשות את ההבדל בין ארגון ששורד לארגון שמצליח.

אז השאלה שאני משאיר אתכם איתה היא זו: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות היום כדי להתחיל לבנות את צוות החלומות שלכם? האם זה לשנות את שאלות הראיון שלכם? האם זה ליצור תוכנית פיתוח אישית לעובדים שלכם? או האם זה פשוט להגיד תודה לאחד מחברי הצוות שלכם על העבודה הטובה שהוא עושה?

אני כאן כדי לעזור לכם במסע הזה. אל תהססו לפנות אלי עם שאלות, תובנות, או אפילו סתם כדי לשתף את החוויות שלכם. ביחד, אנחנו יכולים לבנות עולם טוב יותר, צוות אחד מצליח בכל פעם.

ב-15 השנים האחרונות עזרתי למאות ארגונים ללא מטרות רווח להגדיל את ההכנסות שלהם, ולבנות צוותי גיוס כספים מצליחים. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ואני מאמין שכל ארגון יכול להגיע לפוטנציאל שלו אם הוא משקיע באנשים שלו. אני כאן כדי לשתף את הידע והניסיון שלי, ולעזור לכם להצליח.

אשמח לשמוע מה דעתכם, ואיזה טיפים נוספים יש לכם לניהול צוות גיוס כספים אפקטיבי!

Noam Aviry, expert in fundraising, presenting a webinar about digital fundraising strategies.
Featured

תכנון אסטרטגי בעידן הדיגיטלי: איך התאמנו את אסטרטגיית הגיוס למציאות המקוונת החדשה

כיצד להתאים את אסטרטגיית גיוס הכספים לעידן הדיגיטלי? טיפים מעשיים, דוגמאות מהשטח וגישות חדשניות מנועם אבירי, מומחה גיוס הכספים.

השעה הייתה 11 בלילה. ישבתי מול המחשב, מותש מפגישות זום בלתי נגמרות. הקורונה טרפה את הקלפים. אירועי הגאלה הנוצצים בוטלו, פגישות פנים אל פנים עם תורמים הפכו לזיכרון רחוק, ופתאום, כל עולם גיוס הכספים המסורתי שלי נראה מיושן ולא רלוונטי. באותו רגע, הבנתי שחייבים לעשות שינוי דרמטי. לא רק להתאים את האסטרטגיה, אלא להמציא אותה מחדש. אבל איך עושים את זה? ואיך נשארים נאמנים לערכים שלנו בעידן שבו הכל דיגיטלי ומנוכר?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. בשנים האחרונות ליוויתי מאות ארגונים בתהליך הזה, ראיתי הצלחות מדהימות וגם כישלונות צורבים. למדתי שהמעבר לעידן הדיגיטלי הוא לא רק עניין של כלים וטכנולוגיה, אלא קודם כל שינוי תודעתי.

מה זה בכלל "אסטרטגיית גיוס כספים דיגיטלית"?

בואו נתחיל ממה זה לא: זה לא רק להקים דף תרומות באתר ולצפות שהכסף יתחיל לזרום. גיוס כספים דיגיטלי הוא הרבה יותר מזה. הוא שילוב של טכנולוגיה, תוכן, קהילה, ומערכות יחסים. זה היכולת לספר את הסיפור שלך בצורה מרגשת ומותאמת אישית לכל תורם, בכל מקום ובכל זמן. זה להפוך את התורמים שלך לשגרירים נאמנים של הארגון, ולבנות קהילה דיגיטלית פעילה ותומכת.

איך מתחילים לתכנן אסטרטגיה דיגיטלית מנצחת?

אני תמיד אומר למגייסי כספים שאיתם אני עובד: "תתחילו מהסוף". מה אתם רוצים להשיג? מה החזון שלכם? איך אתם רוצים שהארגון שלכם ייראה בעוד 5 שנים? רק אחרי שיש לכם תמונה ברורה של היעד, אפשר להתחיל לתכנן את הדרך.

1. הכירו את הקהל שלכם: מי הם התורמים שלכם? מה מעניין אותם? איפה הם נמצאים ברשת? אל תניחו שאתם יודעים. תשאלו אותם. תערכו סקרים, תראיינו תורמים, תנתחו את הנתונים שלכם. ככל שתכירו את הקהל שלכם יותר טוב, כך תוכלו להתאים את המסרים שלכם בצורה אפקטיבית יותר.

2. בחרו את הכלים הנכונים: יש היום מגוון עצום של כלים דיגיטליים לגיוס כספים: אתרי תרומות, ניוזלטרים, רשתות חברתיות, קמפיינים ממומנים, ועוד. אל תנסו לעשות הכל בבת אחת. תתמקדו בכמה כלים שמתאימים לקהל שלכם ולמטרות שלכם, ותלמדו להשתמש בהם בצורה יעילה.

3. צרו תוכן מרגש ומעורר השראה: התוכן הוא המלך. הסיפור שלכם הוא מה שיגרום לתורמים להתחבר אליכם ולהרגיש חלק מהמסע שלכם. תשתמשו בסיפורים אישיים, תמונות ווידאו, כדי להמחיש את ההשפעה של העבודה שלכם. תהיו אותנטיים, תהיו שקופים, ותספרו את האמת שלכם.

4. בנו קהילה דיגיטלית: אל תתייחסו לתורמים שלכם כאל כספומט. תבנו איתם מערכות יחסים אמיתיות. תקשיבו להם, תענו להם על שאלות, תשתפו אותם בהצלחות ובאתגרים שלכם. תצרו להם תחושה שהם חלק ממשפחה אחת גדולה.

5. מדדו את התוצאות שלכם: גיוס כספים דיגיטלי הוא משחק של מספרים. תעקבו אחרי הביצועים שלכם, תנתחו את הנתונים, ותלמדו מה עובד ומה לא. תהיו מוכנים לשנות את האסטרטגיה שלכם תוך כדי תנועה, ולהתאים אותה למציאות המשתנה.

אז איך התאמנו את האסטרטגיה שלנו בפועל?

אני יכול לתת לכם דוגמה ספציפית מארגון שאיתו עבדתי: ארגון שעוסק בסיוע לנוער בסיכון. לפני הקורונה, הם הסתמכו בעיקר על אירועי התרמה גדולים ועל תרומות של חברות גדולות. כשכל זה נעצר, הם נאלצו להמציא את עצמם מחדש.

התחלנו בניתוח מעמיק של הקהל שלהם. גילינו שהרוב המכריע של התורמים שלהם נמצא בפייסבוק ובאינסטגרם. החלטנו להתמקד ברשתות החברתיות האלה, וליצור תוכן שמדבר אל הלב של התורמים הפוטנציאליים.

יצרנו סרטוני וידאו קצרים שמציגים את הסיפורים האישיים של הנערים והנערות שהם עוזרים להם. שיתפנו תמונות ועדכונים על הפעילות שלהם בשטח. ארגנו לייבים עם אנשי הצוות והמתנדבים שלהם, שסיפרו על העבודה שלהם ועל האתגרים שהם מתמודדים איתם.

התוצאות היו מדהימות. תוך כמה חודשים, הם הצליחו להגדיל את מספר העוקבים שלהם ברשתות החברתיות בעשרות אחוזים, ואת מספר התרומות הקטנות מהקהל הרחב פי כמה וכמה. הם גילו שיש כוח עצום בחיבור האישי הזה, ושהתורמים שלהם מוכנים לתרום גם סכומים קטנים יותר, כל עוד הם מרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר.

"ההקשבה השלישית" בעידן הדיגיטלי

אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי בעבודה שלי הוא מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית". זה לא רק להקשיב למה שהתורמים אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים. זה להבין את הצרכים שלהם, את הערכים שלהם, ואת המניעים שלהם. בעידן הדיגיטלי, ההקשבה הזו הופכת להיות קריטית עוד יותר. כי התורמים שלנו מוצפים במידע, והם צריכים להרגיש שאנחנו באמת רואים אותם ושומעים אותם.

"שיטת המראה המנטלית" - גם בזום

אני תמיד ממליץ למגייסי כספים לעשות "מראה מנטלית" לפני פגישה חשובה. זה אומר לדמיין את עצמכם בעיניים של התורם, ולשאול את עצמכם: מה הוא רואה? מה הוא שומע? מה הוא מרגיש? מה הוא צריך ממני? בעידן הזום, המראה הזו הופכת להיות אפילו יותר חשובה. כי אנחנו צריכים להיות מודעים לאופן שבו אנחנו נראים ומתנהגים מול המצלמה, ולוודא שאנחנו משדרים ביטחון, אמפתיה ואמינות.

סיכום והמלצות לפעולה

המעבר לעידן הדיגיטלי הוא אתגר, אבל הוא גם הזדמנות. הזדמנות להגיע לקהלים חדשים, לבנות מערכות יחסים חזקות יותר, ולהגדיל את ההשפעה של הארגון שלכם. אל תפחדו להתנסות, ללמוד, ולהמציא את עצמכם מחדש. תזכרו שהטכנולוגיה היא רק כלי, והמפתח להצלחה הוא החיבור האנושי.

אז הנה שלושה צעדים קטנים שאתם יכולים לעשות כבר היום:

1. תשאלו את התורמים שלכם מה הם רוצים לראות מכם ברשת.

2. תתחילו לשתף סיפור אישי אחד מהעבודה שלכם.

3. תקדישו 10 דקות ביום להקשיב למה שאנשים אומרים על הארגון שלכם ברשתות החברתיות.

אני יודע שזה יכול להיראות מלחיץ, אבל אני מבטיח לכם שזה שווה את זה. גיוס כספים דיגיטלי הוא העתיד, ואני מאמין שכל אחד יכול להצליח בו. אם אתם צריכים עזרה, אני תמיד כאן בשבילכם.

נועם אבירי הוא יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום. הוא פיתח את "שיטת הסולם הדינמי" להעלאת תורמים במדרגות תרומה ואת "מודל המעגלים המתרחבים" להרחבת מעגל התורמים. הוא מאמין שגיוס כספים הוא קודם כל עניין של מערכות יחסים, ושהטכנולוגיה היא רק כלי לחיזוק הקשר האנושי.

אז מה הצעד הבא שלך? אני מזמין אותך לשתף בתגובות את הטיפים שלך, או את האתגרים שאתה מתמודד איתם. יחד נצליח להפוך את עולם גיוס הכספים לדיגיטלי יותר, אנושי יותר, ואפקטיבי יותר.

A chess board with pieces arranged strategically, symbolizing scenario planning in fundraising.
Featured

תכנון מבוסס תרחישים: איך בנינו מודל אסטרטגי שמתפקד בכל תנאי שוק

איך לבנות מודל אסטרטגי לגיוס כספים שמתפקד בכל תנאי שוק? נועם אבירי חושף את שיטת תכנון מבוססת תרחישים, המסייעת לארגונים לצפות את הבלתי צפוי ולהגיב ביעילות.

השוק תזזיתי, התרומות מצטמצמות והמנכ"ל לוחץ? נשמע כמו יום שלישי טיפוסי בעולם גיוס הכספים. אבל מה אם הייתי אומר לך שיש דרך לבנות מודל אסטרטגי שלא רק שורד את הסערה, אלא גם משגשג בה?

אני נועם אבירי, ובתור מי שראה יותר משברי גיוס כספים מאשר יש לי שיערות על הראש (ואין לי הרבה!), פיתחתי גישה ייחודית: תכנון מבוסס תרחישים. זה לא עוד תרגיל בנייר, אלא כלי דינמי שמאפשר לנו לצפות את הבלתי צפוי ולהגיב אליו בזריזות.

רגע של גילוי נאות: לפני כמה שנים, בשיא המיתון, הייתי בטוח שהארגון שאני מנהל עומד לקרוס. לא ראינו את המפולת מגיעה, והתוכניות השאפתניות שלנו התנפצו לרסיסים. זה היה שיעור כואב, אבל ממנו צמח הרעיון של תכנון מבוסס תרחישים.

אז מה זה בעצם אומר, ואיך זה עובד בפועל? בואו נצלול פנימה.

מהו תכנון מבוסס תרחישים ולמה הוא קריטי לגיוס כספים?

בואו נהיה ברורים: תכנון מבוסס תרחישים הוא לא ניבוי עתידות. הוא גם לא תוכנית מגירה סטטית שמאובקת בארון. זהו כלי אסטרטגי דינמי שמטרתו להכין את הארגון למגוון רחב של אפשרויות עתידיות. הוא עוזר לנו להבין איך הסביבה החיצונית (שוק, כלכלה, מגמות חברתיות) יכולה להשפיע על היכולת שלנו לגייס כספים, ואיך להגיב בהתאם.

למה זה קריטי? כי עולם גיוס הכספים נמצא בתנועה מתמדת. מה שעבד אתמול, לא בהכרח יעבוד מחר. תורמים משנים את סדרי העדיפויות שלהם, טכנולוגיות חדשות צצות, ומגמות חברתיות משפיעות על הנכונות לתרום. תכנון מבוסס תרחישים מאפשר לנו להקדים את השינויים האלה ולהישאר רלוונטיים.

ארבעת השלבים לבניית מודל אסטרטגי חסין תקלות

בניית מודל תרחישים אפקטיבי היא תהליך יסודי, אבל הוא שווה כל רגע. אני ממליץ להתמקד בארבעת השלבים הבאים:

1. זיהוי הכוחות המניעים: מה הם הגורמים החיצוניים המשמעותיים ביותר שיכולים להשפיע על גיוס הכספים שלכם? לדוגמה: מצב הכלכלה, שינויים בחקיקה, תחרות גוברת, מגמות דמוגרפיות. זהו שלב קריטי, ולכן כדאי לערב בו צוות רחב ככל האפשר – מגייסי כספים, אנשי שיווק, חברי הנהלה, ואפילו תורמים מרכזיים. תזכרו: "העומק שמתחת לעומק" טמון בהבנת המניעים האמיתיים של הכוחות האלה.

2. בניית תרחישים אפשריים: צרו 3-4 תרחישים שונים שמייצגים מגוון רחב של אפשרויות עתידיות. כל תרחיש צריך להיות קוהרנטי, הגיוני וסביר, גם אם הוא נראה קיצוני. לדוגמה: "כלכלה משגשגת", "מיתון עמוק", "שינוי דרמטי בהעדפות התורמים", "פריצת דרך טכנולוגית בתחום גיוס הכספים".

3. פיתוח אסטרטגיות תגובה: עבור כל תרחיש, פתחו אסטרטגיית גיוס כספים מותאמת. מה תעשו אם הכלכלה תקרוס? איך תגיבו אם תורמים יעדיפו לתרום לפרויקטים אחרים? אסטרטגיה כזו צריכה לכלול יעדים מדידים, טקטיקות ספציפיות ותקציב מפורט.

4. יישום, ניטור והתאמה: מודל התרחישים שלכם אינו סטטי. עקבו באופן רציף אחר הסימנים המקדימים שמצביעים על התממשות של תרחיש מסוים. היו מוכנים להתאים את האסטרטגיה שלכם בזריזות בהתאם להתפתחויות בשטח. שימו לב: "ההקשבה השלישית" – הקשבה למה שהשטח מספר לכם, גם אם זה לא תואם את התוכניות שלכם.

דוגמה מהשטח: איך הצלנו קמפיין גיוס בזכות תכנון מבוסס תרחישים

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אמיתי מהשנה שעברה. ארגון גדול שאני מייעץ לו התכונן להשיק קמפיין גיוס כספים שאפתני. הם השקיעו משאבים רבים בתכנון, אבל לא לקחו בחשבון תרחיש של משבר פוליטי משמעותי.

כשהמשבר פרץ, התורמים נסגרו, התקשורת התמקדה בנושאים אחרים, והקמפיין עמד בסכנה. אבל בזכות מודל התרחישים שבנינו מראש, הם ידעו בדיוק מה לעשות. הם שינו את המסרים שלהם, התמקדו בתורמים קיימים, ויצרו שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים. בסופו של דבר, הם לא רק הצילו את הקמפיין, אלא גם חיזקו את הקשר שלהם עם התורמים.

מעבר לטקטיקה: פילוסופיה של חוסן ויצירתיות

תכנון מבוסס תרחישים הוא לא רק טקטיקה, זו פילוסופיה. זו גישה שמעודדת חוסן, יצירתיות ויכולת הסתגלות. היא מאפשרת לנו להסתכל על העתיד בראש פתוח, להכיר באי הוודאות, ולהיות מוכנים לכל תרחיש.

אני יודע שזה נשמע קצת מאיים, אבל תאמינו לי, זה שווה את המאמץ. ברגע שתבנו מודל תרחישים אפקטיבי, תרגישו יותר בטוחים, יותר מוכנים, ויותר מסוגלים להתמודד עם כל אתגר שיגיע.

אז השאלה שאני רוצה להשאיר אתכם איתה היא זו: איזה תרחיש "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להתחיל לתכנן לקראתו כבר היום?

הכותב הוא נועם אבירי, מומחה-על בגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, ביניהן "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

A strategic roadmap for donor engagement, leading from initial contact to long-term partnership.
Featured

מפת המסע האסטרטגית: הכלי לתכנון חוויית התורם מהמגע הראשון ועד לשותפות ארוכת טווח

כיצד לבנות מפת מסע אסטרטגית לתורמים שלכם מהמגע הראשון ועד לשותפות ארוכת טווח, עם טיפים ודוגמאות מעשיות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

השבוע ישבתי עם מנכ"לית של עמותה שעושה עבודת קודש עם נוער בסיכון. היא הייתה מיואשת. "נועם," היא אמרה לי בעיניים כבויות, "אנחנו פשוט לא מצליחים לשמר תורמים. הם נותנים פעם אחת, ואז נעלמים." הרגשתי את התסכול שלה. זו תופעה נפוצה, והיא נובעת לרוב מדבר אחד: חוסר בתכנון אסטרטגי של חוויית התורם. במילים אחרות, אין "מפת מסע" ברורה.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח, ומה שלמדתי אחרי שנים בתחום זה, שאומנם יש הרבה אנשים מוכשרים שרוצים לעזור, אבל הדרך להגיע אליהם צריכה להיות נכונה.

אז מהי בעצם "מפת מסע תורם"? תחשבו על זה כמו מפת דרכים מפורטת שמגדירה את כל נקודות המגע של תורם פוטנציאלי עם הארגון שלכם – מהרגע שהוא נחשף אליכם לראשונה, ועד שהוא הופך לשותף נאמן לטווח ארוך. היא עוזרת לכם לראות את הדברים מנקודת מבטו של התורם, ולתכנן כל אינטראקציה בצורה שתבנה אמון, תגביר את מעורבותו, ותחזק את הקשר שלו עם המשימה שלכם. זה בדיוק מה שהחלטתי שאני עוזר לאותה מנכ״לית ליישם – ומיד ראינו שינוי.

השיטה שלי: מפת המסע האסטרטגית (והאיך שאני מיישם אותה)

במקום להסתכל על גיוס הכספים כסדרה של פעולות מבודדות (מייל, פגישה, אירוע), אני מציע לכם לחשוב על זה כמסע שלם. הנה איך בונים מפת מסע אפקטיבית:

1. הכירו את התורם שלכם לעומק (באמת):

מי הם התורמים הפוטנציאליים שלכם? מה מניע אותם לתת? מה הערכים שלהם? מה הציפיות שלהם?

השתמשו בסקרים, ראיונות, וניתוח נתונים כדי ליצור פרופילים מפורטים של קהלי היעד שלכם.

אל תסתפקו במידע דמוגרפי בסיסי. חפשו את ה"עומק שמתחת לעומק" - מה באמת חשוב להם?

דוגמה מהשטח: בעמותה אחת שעבדתי איתה, חשבנו שאנחנו מכירים את התורמים שלנו. אבל כשעשינו סקר מעמיק, גילינו שהם מעריכים הרבה יותר שקיפות ודיווח אישי ממה שחשבנו. שינינו את הגישה שלנו, ושיעור השימור עלה ב-30%.

2. מפו את כל נקודות המגע:

רשמו את כל הדרכים שבהן תורם פוטנציאלי יכול לבוא במגע עם הארגון שלכם – אתר אינטרנט, מדיה חברתית, ניוזלטר, אירועים, שיחות טלפון, פגישות אישיות.

חשבו על כל שלב במסע: מודעות ראשונית, התעניינות, מעורבות, תרומה ראשונה, תרומה חוזרת, שותפות ארוכת טווח.

השתמשו בטבלה או דיאגרמה כדי למפות את כל נקודות המגע בצורה ויזואלית.

דוגמה מהשטח: גילינו שרבים מהתורמים הפוטנציאליים שלנו מגיעים לאתר שלנו דרך חיפוש בגוגל. השקענו בשיפור ה-SEO, וראינו עלייה משמעותית במספר הפניות.

3. תכננו את החוויה בכל נקודת מגע:

חשבו איך אתם יכולים להפוך כל אינטראקציה לחוויה חיובית ומשמעותית עבור התורם.

הקפידו על מסרים עקביים, שפה ברורה, ומענה מהיר לכל פנייה.

השתמשו בטכנולוגיה כדי לייעל את התהליכים ולספק חוויה אישית.

דוגמה מהשטח: הטמענו מערכת CRM שמאפשרת לנו לעקוב אחר כל אינטראקציה עם תורם, ולספק לו מידע רלוונטי ומותאם אישית.

4. מדדו, נתחו, ושפרו:

עקבו אחר מדדי הצלחה כמו שיעור המרה, שיעור שימור, וסכום תרומה ממוצע.

נתחו את הנתונים כדי לזהות נקודות תורפה וחוזק במסע התורם.

השתמשו במשוב מהתורמים כדי לשפר את החוויה שלהם באופן מתמיד.

דוגמה מהשטח: התחלנו לשלוח סקרי שביעות רצון אחרי כל אירוע. גילינו שהתורמים רוצים יותר הזדמנויות לפגוש את האנשים שאנחנו עוזרים להם. התחלנו לארגן מפגשים קטנים ואינטימיים, וזה שיפר מאוד את הקשר שלהם אלינו.

"ההקשבה השלישית": הסוד לפיצוח חוויית התורם

אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי הוא לפתח את מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית". זה אומר להקשיב לא רק למה שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר – לשים לב לשפת הגוף שלו, לטון הדיבור שלו, לתגובות הרגשיות שלו. זה מאפשר לי להבין את הצרכים והרצונות האמיתיים שלו, ולספק לו חוויה מותאמת אישית.

דוגמה מהשטח: בפגישה עם תורם פוטנציאלי, הוא אמר שהוא "מאוד מתרשם" מהעבודה שלנו. אבל שמתי לב שהוא נראה קצת מהוסס. שאלתי אותו בעדינות אם יש לו שאלות או חששות. הוא הודה שהוא לא בטוח איך התרומה שלו תשפיע בפועל. הסברתי לו בפירוט איך הכסף שלו יעזור, וזה עזר לו לקבל החלטה.

הצעד האלגנטי: פעולה אחת קטנה שיכולה לעשות את כל ההבדל

לפעמים, כל מה שצריך זה "צעד אלגנטי" אחד - פעולה קטנה ומדויקת שיכולה לעשות את כל ההבדל. זה יכול להיות מכתב תודה אישי בכתב יד, שיחת טלפון מפתיעה, או הזמנה לאירוע מיוחד. המפתח הוא להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה.

דוגמה מהשטח: שלחנו לתורמים שלנו סרטון קצר שבו הילדים שאנחנו עוזרים להם מודים להם באופן אישי. זה היה מאוד מרגש, וזה גרם להם להרגיש חלק מהמשפחה שלנו.

"המראה הכפולה": לראות את עצמכם דרך עיני התורם

לפני כל אינטראקציה עם תורם, אני מנסה להסתכל על עצמי דרך העיניים שלו. מה הוא יראה? מה הוא ישמע? איך הוא ירגיש? זה עוזר לי להבין את הציפיות שלו, ולספק לו חוויה שתעלה עליהן.

דוגמה מהשטח: לפני אירוע גיוס כספים, עברתי על כל פרט – מההזמנה, דרך הנאומים, ועד למוזיקה. שאלתי את עצמי: האם התורמים ירגישו מוערכים? האם הם יבינו את החשיבות של העבודה שלנו? האם הם יהנו?

עכשיו תורך: מה הצעד הבא שלך?

אז אחרי כל זה, מה השאלה הכי חשובה שנשארה? מה הצעד הבא שלך? אני ממליץ להתחיל ביצירת מפת מסע תורם מפורטת לארגון שלכם. תתחילו בלהכיר את התורמים שלכם לעומק, למפות את כל נקודות המגע, ולתכנן את החוויה בכל נקודת מגע. תמדדו, תנתחו, ותשפרו באופן מתמיד. ואל תשכחו להקשיב, לראות, ולפעול באלגנטיות.

והכי חשוב - תזכרו שגיוס כספים זה לא רק עניין של כסף. זה עניין של בניית מערכות יחסים, יצירת קשרים משמעותיים, והפיכת אנשים לשותפים למשימה שלכם. ואם תעשו את זה נכון, תראו איך התורמים שלכם לא רק נותנים לכם כסף, אלא גם הופכים להיות השגרירים הכי טובים שלכם.

ביו אישי-מקצועי מתומצת:

נועם אבירי הוא יועץ ומנטור מוביל בתחום גיוס הכספים, המלווה ארגונים ללא מטרות רווח בישראל לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ופיתח מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". נועם מאמין שהצלחה בגיוס כספים טמונה בהבנה עמוקה של המניעים הפסיכולוגיים של תורמים ויצירת חוויה אישית ומשמעותית עבורם.

אז, איזה מסע אתם הולכים לתכנן היום?