A person shaking hands with a potential donor, symbolizing the business-like approach to fundraising.
Featured

אסטרטגיית היזמות החברתית: איך שילבנו עקרונות עסקיים באסטרטגיית גיוס המשאבים

איך שילבנו עקרונות עסקיים באסטרטגיית גיוס המשאבים? המומחה לגיוס כספים, נועם אבירי, משתף בטקטיקות ובשיטות עבודה שעזרו לו להכפיל את ההכנסות בשנה אחת.

התורם סירב. שוב. פעם שלישית החודש. הייתי מתוסכל. מה עשיתי לא נכון? האם הפנייה שלי לא מספיק משכנעת? האם הסיפור של הארגון לא נוגע מספיק ללב?

אבל אז, בדרך חזרה למשרד, הבנתי משהו. גיוס משאבים הוא לא רק עניין של רגש. זה עניין של עסקים. וכאן מתחיל הסיפור על איך שיניתי את כל הגישה שלי - ואיך שילבתי עקרונות עסקיים באסטרטגיית גיוס המשאבים של הארגון.

אני נועם אבירי, ואני עובד עם מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל - מארגונים שנאבקים לשרוד ועד לארגונים מצליחים שמשנים את העולם. למדתי מה עובד, מה לא עובד, ולמה.

אחד הדברים שלמדתי בדרך הקשה הוא שארגונים ללא מטרות רווח צריכים להתחיל לחשוב כמו עסקים. זה לא אומר שהם צריכים להתפשר על הערכים שלהם או לשים את הרווח לפני המטרה החברתית שלהם. זה אומר שהם צריכים להיות מודעים יותר ליעילות, לאפקטיביות ולתוצאות.

במילים אחרות, צריך לגייס כספים כמו שמנהלים עסק.

הטעות הקריטית: התמקדות ברגש ולא בפתרון

מה שהבנתי הוא שהרוב המוחלט של הארגונים פונים לתורמים הפוטנציאליים עם סיפורים מרגשים, נתונים סטטיסטיים מזעזעים, ותמונות קורעות לב. זה לא רע כשלעצמו, אבל זה לא מספיק. למה? כי תורמים רוצים לדעת שהכסף שלהם הולך למקום טוב ושהוא עושה שינוי אמיתי.

הם לא רוצים לתרום רק כדי להרגיש טוב עם עצמם. הם רוצים להיות שותפים בפתרון. והם רוצים לראות תוצאות.

הפתרון: החלפתי את הגישה שלי. הפסקתי להתמקד רק בבעיה והתחלתי להתמקד בפתרון. התחלתי להציג את הארגון שלי כעסק חברתי - עסק שיש לו מודל עסקי ברור, יעדים מדידים ותוכנית פעולה מוגדרת.

עקרונות עסקיים בגיוס משאבים: 5 הצעדים שעשו את ההבדל

1. ניתוח שוק מעמיק: מי הם הלקוחות שלנו?

בדיוק כמו כל עסק, התחלנו בניתוח שוק. מי הם התורמים הפוטנציאליים שלנו? מה מעניין אותם? מה מניע אותם? איזה סוג של השפעה הם רוצים לראות?

השתמשנו ב"מודל המעגלים המתרחבים" - התחלנו מהתורמים הקיימים שלנו, ניתחנו את המאפיינים המשותפים שלהם, וחיפשנו אחר תורמים חדשים שדומים להם. הבנתי שהעומק שמתחת לעומק הוא לא רק הרצון לתרום, אלא גם הרצון להיות מזוהה עם ערכים מסוימים.

2. הצעת ערך ברורה: מה אנחנו מציעים?

במקום לבקש תרומה, התחלנו להציע משהו בעל ערך. הצענו לתורמים הזדמנות להיות שותפים בפרויקט חשוב, הזדמנות להשפיע על חייהם של אנשים, הזדמנות להיות חלק ממשהו גדול יותר מעצמם.

התמקדנו בהצגת התועלות המוחשיות של התרומה שלהם - כמה אנשים הם יעזרו, איזה שינוי הם יחוללו, איך זה ישפיע על הקהילה.

אני אוהב לתאר את זה כ"הצעד האלגנטי" - פעולה מדויקת שמשיגה את התוצאה הטובה ביותר במינימום מאמץ.

3. מודל עסקי בר קיימא: איך נבטיח המשכיות?

תורמים רוצים לדעת שהכסף שלהם ישמש לטווח ארוך. הם לא רוצים לתרום לארגון שייעלם תוך שנה.

הצגנו להם מודל עסקי בר קיימא - הסברנו איך אנחנו מתכננים להמשיך ולפעול גם בעתיד, איך אנחנו מייצרים הכנסות נוספות, איך אנחנו בונים שותפויות אסטרטגיות.

השקענו במערכות ניהול תורמים ודיווח, כדי להבטיח שנוכל לעקוב אחר התוצאות ולהציג לתורמים דוחות מפורטים על ההשפעה של התרומה שלהם.

4. יעדים מדידים: איך נדע שהצלחנו?

הגדרנו יעדים מדידים וברורים - כמה אנשים אנחנו רוצים לעזור, איזה שינוי אנחנו רוצים לחולל, איך אנחנו מתכננים למדוד את ההצלחה שלנו.

השתמשנו ב"שיטת הסולם הדינמי" - התחלנו עם יעדים קטנים וקצרי טווח, והעלינו את הרף ככל שהתקדמנו. זה עזר לנו לשמור על מוטיבציה וליצור תחושה של התקדמות.

5. שיווק אפקטיבי: איך נגיע לתורמים הנכונים?

השקענו בשיווק אפקטיבי - בנינו אתר אינטרנט מקצועי, יצרנו תוכן איכותי ברשתות החברתיות, השתתפנו באירועים רלוונטיים.

השתמשנו ב"מפה הרגשית של התורם" כדי להתאים את המסרים השיווקיים שלנו לרגשות ולצרכים של התורמים הפוטנציאליים שלנו.

השקעתי גם ביכולת להקשיב בצורה מעמיקה - "ההקשבה השלישית" - כדי להבין מה באמת מניע את התורם.

התוצאות: זינוק בגיוס המשאבים

השינוי בגישה הוביל לתוצאות מדהימות. הכפלנו את ההכנסות שלנו בשנה אחת, בנינו מערכות יחסים חזקות וארוכות טווח עם תורמים, והפכנו לארגון מוביל בתחום שלנו.

אבל יותר חשוב מכך, הבנתי שגיוס משאבים הוא לא רק עניין של כסף. זה עניין של בניית מערכות יחסים, יצירת ערך, והשפעה על העולם.

איזה 'בלתי אפשרי' אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

השינוי לא היה קל. היו אתגרים, היו כישלונות, היו רגעים של ספק. אבל בסופו של דבר, האמנתי שאני יכול לעשות את זה. ואם אני יכול לעשות את זה, גם אתה יכול.

שתפו אותי בתגובות, מה הצעד הבא שאתם הולכים ליישם כבר השבוע?

_נועם אבירי הוא מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו._

A photo of a diverse group of people collaborating on a project, symbolizing the integration of social impact and business principles.
Featured

אסטרטגיית היזמות החברתית: איך שילבנו עקרונות עסקיים בגיוס משאבים

איך לשלב עקרונות עסקיים באסטרטגיית גיוס המשאבים? מדריך מעשי מאת המומחה נועם אבירי על יזמות חברתית, בניית מודלים כלכליים יציבים ויצירת ערך אמיתי לקהילה.

השעה הייתה 07:00 בבוקר, והמייל הראשון שקיבלתי היה מהמנכ"לית הנרגשת של עמותה שעובדת עם נוער בסיכון. "נועם, הכפלנו את גיוס התרומות בשנה האחרונה! חייבים לחגוג!" חייכתי לעצמי. זה לא היה רק מזל, זה היה שינוי תפיסתי עמוק. הבנו שהיזמות החברתית אינה רק מודל עסקי, אלא דרך להטמיע ערכים עסקיים בליבת גיוס המשאבים. איך עשינו את זה? אספר לכם משהו שלא סיפרתי הרבה פעמים – בהתחלה, התנגדתי נחרצות. חשבתי שעקרונות עסקיים יפגעו ברוח ההתנדבות והנתינה. אבל למדתי בדרך הקשה, שדווקא שילוב נכון של עקרונות אלו יכול להגדיל את ההשפעה החברתית שלנו.

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, מנטור לארגונים ללא מטרות רווח, ומעל הכל – מאמין גדול בפוטנציאל של יזמות חברתית. במשך שנים, ראיתי ארגונים מתמודדים עם אותה בעיה: תלות מוגזמת בתרומות, וחוסר יכולת ליצור מודלים כלכליים יציבים. כאן נכנסת לתמונה היזמות החברתית, שאותה אני רואה ככלי רב עוצמה לשינוי. לא מדובר רק על לייצר הכנסות, אלא על שילוב ערכים עסקיים כמו יעילות, חדשנות ומדידה בליבת הפעילות שלנו.

מה זה בכלל יזמות חברתית בגיוס משאבים?

בואו נגדיר רגע את המושג הזה. יזמות חברתית היא גישה שמשלבת עקרונות עסקיים כדי לפתור בעיות חברתיות. בגיוס משאבים, זה אומר שאנחנו מחפשים דרכים יצירתיות ליצור הכנסות עצמאיות, במקום להסתמך רק על תרומות.

אני רואה את זה כ"שיטת הסולם הדינמי" – אנחנו רוצים להעלות את התורמים שלנו במדרגות התרומה, אבל גם ליצור מדרגות חדשות של מעורבות ויצירת ערך.

דוגמאות קונקרטיות:

  • חנות יד שנייה: עמותה שמפעילה חנות יד שנייה, לא רק מגייסת כספים, אלא גם מקדמת מיחזור ומעסיקה אנשים עם מוגבלויות.
  • קורסים והכשרות: ארגון שמציע קורסים מקצועיים בתשלום, משתמש בהכנסות כדי לממן מלגות לאוכלוסיות מוחלשות.
  • מוצרים חברתיים: פיתוח מוצרים שפותרים בעיות חברתיות וגם מייצרים הכנסות, כמו אפליקציה שמסייעת לקשישים להתמודד עם בדידות.

למה זה כל כך חשוב? "העומק שמתחת לעומק"

אני תמיד אומר שגיוס כספים הוא לא רק על כסף, אלא על מערכות יחסים. אבל כדי לבנות מערכות יחסים חזקות, אנחנו צריכים להציע ערך אמיתי לתורמים שלנו. יזמות חברתית מאפשרת לנו לעשות בדיוק את זה.

במקום לבקש תרומות באופן פסיבי, אנחנו מזמינים את התורמים שלנו להיות שותפים פעילים ביצירת שינוי חברתי. אנחנו נותנים להם הזדמנות להשקיע בעסק חברתי שמייצר רווחים וגם תורם לקהילה.

אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – אנחנו לא רק מקשיבים למה שהתורמים אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים. אנחנו מבינים את הרצונות העמוקים שלהם להשפיע ולתרום, ומציעים להם דרכים יצירתיות לעשות את זה.

איך מטמיעים עקרונות עסקיים בגיוס משאבים? "הצעד האלגנטי"

השאלה הגדולה היא איך עושים את זה בפועל. הנה כמה טיפים מעשיים:

1. מיפוי צרכים: לפני שאנחנו מתחילים לחשוב על רעיונות עסקיים, אנחנו צריכים להבין מה הצרכים האמיתיים של הקהילה שלנו. מה הבעיות שאנחנו יכולים לפתור בצורה יצירתית? כאן נכנס לתמונה "מודל המעגלים המתרחבים" – אנחנו מתחילים מהצרכים של הארגון שלנו, ומרחיבים את המעגלים כדי לכלול את הצרכים של הקהילה והסביבה.

2. פיתוח רעיונות עסקיים: אחרי שיש לנו רשימה של צרכים, אנחנו מתחילים לחשוב על רעיונות עסקיים שיכולים לפתור את הבעיות האלו. אנחנו מחפשים רעיונות שמייצרים ערך חברתי וגם רווחים.

3. בניית מודל עסקי: אנחנו צריכים לבנות מודל עסקי ברור שמגדיר את המוצרים או השירותים שאנחנו מציעים, את קהל היעד שלנו, את העלויות וההכנסות הצפויות, ואת התוכנית שלנו להתרחבות.

4. גיוס משאבים: אנחנו מגייסים משאבים כדי להקים ולתפעל את העסק החברתי שלנו. אנחנו מחפשים תרומות, השקעות, הלוואות, ומענקים.

5. ניהול ומדידה: אנחנו מנהלים את העסק החברתי שלנו בצורה יעילה ואפקטיבית. אנחנו מודדים את ההשפעה החברתית והכלכלית שלנו, ומבצעים שיפורים מתמידים. כאן נכנסת לתמונה "המפה הרגשית של התורם" – אנחנו מבינים מה מניע את התורמים שלנו, ומתאימים את המסרים שלנו בהתאם.

ההתפכחות החיובית: מה למדתי בדרך הקשה

אני חייב להודות שלא הכל היה ורוד. היו גם כישלונות, טעויות, ורגעים של ייאוש. אבל למדתי מהם המון.

לדוגמה, ניסינו להקים בית קפה שמנוהל על ידי אנשים עם מוגבלויות. התוכנית הייתה טובה, אבל הביצוע היה גרוע. לא השקענו מספיק בהכשרה של הצוות, ולא הצלחנו למשוך מספיק לקוחות. בסופו של דבר, נאלצנו לסגור את בית הקפה אחרי שנה.

אבל למדתי מהכישלון הזה כמה דברים חשובים:

  • הכשרה היא קריטית: אנחנו חייבים להשקיע בהכשרה של הצוות שלנו, כדי לוודא שהם מסוגלים לספק שירות איכותי.
  • שיווק הוא חיוני: אנחנו חייבים לשווק את העסק החברתי שלנו בצורה יעילה, כדי למשוך מספיק לקוחות.
  • גמישות היא הכרחית: אנחנו חייבים להיות גמישים ולהתאים את עצמנו לשינויים בשוק.

"המראה הכפולה": איך תורמים רואים את זה?

אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי הוא לראות את הדברים מנקודת המבט של התורמים. מה הם מחפשים? מה מניע אותם? מה הערכים שלהם?

אני קורא לזה "שיטת המראה המנטלית" – אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו דרך העיניים של התורמים שלנו, כדי להבין מה הם באמת רוצים.

לדוגמה, גיליתי שתורמים רבים מחפשים לא רק לתרום כסף, אלא גם להיות מעורבים בפעילות של הארגון. הם רוצים לראות את ההשפעה של התרומה שלהם, ולדעת שהם עושים שינוי אמיתי.

לכן, התחלנו להזמין תורמים להשתתף בפעילויות שלנו, כמו ימי התנדבות, אירועים קהילתיים, ופגישות עם הנהלת הארגון. גילינו שהמעורבות הזו מגדילה את הנאמנות של התורמים, וגם מובילה לתרומות גדולות יותר.

סיכום: המסע עוד לא הסתיים

יזמות חברתית היא לא פתרון קסם, אבל היא כלי רב עוצמה שיכול לעזור לארגונים חברתיים להגדיל את ההשפעה שלהם, ליצור מודלים כלכליים יציבים, ולבנות מערכות יחסים חזקות עם התורמים שלהם.

אני מזמין אתכם להתחיל לחשוב על דרכים יצירתיות לשלב עקרונות עסקיים בגיוס המשאבים שלכם. תזכרו שזה לא רק על כסף, אלא על יצירת ערך אמיתי לקהילה שלכם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, מנטור לארגונים ללא מטרות רווח ומרצה מוביל בתחום היזמות החברתית. הוא פיתח מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", המסייעות לארגונים להגדיל את השפעתם ולבנות מערכות יחסים חזקות עם תורמים.

A person shaking hands with a potential donor, symbolizing a strong and trusting relationship.
Featured

אסטרטגיית תקשורת אינטגרטיבית: יצירת מסר עקבי ואפקטיבי עם תורמים (בסגנון נועם אבירי)

נועם אבירי מסביר איך ליצור אסטרטגיית תקשורת אינטגרטיבית אפקטיבית עם תורמים ישראלים. טיפים מעשיים וגישה אותנטית לבניית מערכות יחסים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשבהיתי במסך הריק. הוועד המנהל דרש אסטרטגיית תקשורת אינטגרטיבית, משהו שיגרום לתורמים הישראלים שלנו - ולנו - להרגיש שאנחנו באמת עושים שינוי. אבל איך יוצרים מסר אחד, חזק, שיעבוד בכל נקודות המגע - מהמייל הראשון ועד הפגישה האישית? באותו רגע הבנתי שאני צריך להפסיק לחשוב על זה כעל "אסטרטגיה" ולהתחיל לחשוב על זה כעל מערכת יחסים.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח בישראל, גיליתי שאסטרטגיית תקשורת אינטגרטיבית מוצלחת היא לא אוסף של טקטיקות, אלא תהליך של בניית אמון ואותנטיות. ואם נדמה לכם שזה נשמע כמו קלישאה שחוקה, תנו לי להראות לכם איך מתרגמים את זה למעשים.

הבעיה האמיתית: למה המסר שלכם לא עובר?

רוב הארגונים נופלים בפח של שימוש במסרים לא עקביים. מייל אחד מדבר על הצלת חיים, בדף הנחיתה מדברים על נתונים סטטיסטיים, ובפגישה האישית משתמשים בשפה רגשית. התוצאה? תורם מבולבל, שלא יודע מה בדיוק אתם עושים ולמה זה חשוב.

הפתרון הוא לא ליצור מסר "מושלם", אלא להבטיח שכל המסרים שלכם מספרים את אותו הסיפור, בצורה שתתאים לערוץ התקשורת ולשלב במערכת היחסים עם התורם.

5 עקרונות ליצירת אסטרטגיית תקשורת אינטגרטיבית מנצחת:

1. ה"למה" המשותף: העומק שמתחת לעומק

זה לא מספיק לדעת מה הארגון שלכם עושה. אתם חייבים להבין למה הוא עושה את זה, ואיך ה"למה" הזה מתחבר לערכים של התורמים שלכם. שאלו את עצמכם: איזה כאב התורם רוצה להקל? איזה חלום הוא רוצה להגשים?

דוגמה: ארגון שמסייע לנוער בסיכון לא רק "נותן להם הזדמנות". הוא מאפשר לתורם להרגיש שהוא משנה את מסלול חייהם של צעירים, מונע פשע, ובונה חברה טובה יותר.

שיטת המראה המנטלית: לפני כל מסר, דמיינו את עצמכם בנעליו של התורם. מה יגרום לו להקשיב? מה יניע אותו לפעולה?

2. נקודות המגע כסיפור מתמשך: פרקטל המשמעות

תחשבו על כל אינטראקציה עם תורם כפרק בסדרה. כל פרק צריך להיות מעניין בפני עצמו, אבל גם להתחבר לסיפור הכולל. המייל הראשון צריך לעורר סקרנות, דף הנחיתה צריך לספק מידע נוסף, והפגישה האישית צריכה ליצור קשר רגשי עמוק.

הקול הפנימי המשולב: בפגישה עם תורמת פוטנציאלית, היא שאלה אותי "מה החזון שלך?". (חשבתי לעצמי: "היא לא שאלה 'מה החזון של הארגון?', היא שאלה אותי"). עניתי: "החזון שלי הוא ליצור חברה שבה כל צעיר מרגיש שיש לו מישהו שמאמין בו".

3. אותנטיות רדיקלית: ההקשבה השלישית

תורמים מריחים חוסר אותנטיות מקילומטרים. היו אמיתיים, פגיעים, ואל תפחדו להראות את הצדדים הפחות מושלמים של הארגון שלכם. שתפו בכישלונות, למדו מהם, והראו לתורמים שאתם לוקחים אחריות.

עדשת המיקרוסקופ: שימו לב לשתיקה. תורם שלא שואל שאלות אחרי מצגת מרשימה הוא לא בהכרח תורם מנומס. הוא אולי לא מבין משהו, או לא מאמין לכם.

4. התאמה אישית: המפה הרגשית של התורם

אל תתייחסו לכל התורמים אותו הדבר. חלקם מונעים מנתונים, חלקם מסיפורים אישיים, וחלקם רוצים להרגיש חלק מקהילה. למדו את המניעים של כל תורם, והתאימו את המסר שלכם בהתאם.

מודל המעגלים המתרחבים: התחילו מהמעגל הקרוב ביותר - תורמים קיימים. שאלו אותם למה הם תורמים, מה הם אוהבים בארגון שלכם, ומה אפשר לשפר.

5. מדידה והתאמה: שיטת המשוב התלת-שלבית

אל תניחו שהאסטרטגיה שלכם עובדת. מדדו את התוצאות שלכם, למדו מה עובד ומה לא, והתאימו את המסרים שלכם בהתאם. זהו תהליך מתמשך של שיפור ולמידה.

הצעד האלגנטי: במקום לשלוח סקר משעמם, התקשרו לתורמים שלכם ושאלו אותם שאלה אחת פשוטה: "מה הדבר הכי חשוב שלמדת עלינו בשנה האחרונה?".

סיכום: מערכת יחסים, לא עסקה

אסטרטגיית תקשורת אינטגרטיבית היא לא רשימת משימות, אלא דרך לחשוב על מערכת היחסים שלכם עם התורמים. כשתתחילו להתייחס אליהם כאל שותפים, ולא כאל כספומט, תראו תוצאות מדהימות.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: מהו הצעד הראשון שאתם יכולים לעשות היום כדי ליצור קשר אותנטי ועמוק יותר עם התורמים שלכם?

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ופיתח מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי לסייע לארגונים להגדיל את השפעתם. הוא מושפע מדן פאליוטה, פנלופה ברק, ומאסכולות הפסיכולוגיה החיובית והכלכלה ההתנהגותית.

שתפו אותי בתגובות - איזה טיפ הכי עזר לכם?

Noam Aviry speaking at conference, with text overlay Consistent Messaging for Fundraising
Featured

התזמורת של הנתינה: איך יצרנו מערכת מסרים עקבית שמהדהדת בכל פלטפורמה

איך ליצור מערכת מסרים עקבית לגיוס כספים? טיפים מעשיים מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, ליצירת קשר אישי עם תורמים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקלטתי: ארגון מצליח לגייס כספים הוא כמו תזמורת מופלאה. כל כלי נגינה צריך לנגן בהרמוניה, בדיוק בזמן ובטון הנכון. אם אחד מזייף, כל המנגינה נפגעת. אותו דבר עם מסרים – אם המסר באתר סותר את זה שבניוזלטר, התורם הפוטנציאלי פשוט ינטוש את האולם.

אני נועם אבירי, וכבר 15 שנה אני עוזר לתזמורות האלה להשמיע את הצליל המדויק ביותר. אחרי שנים של ניסוי וטעייה, בניתי מערכת מסרים עקבית שמחברת בין כל נקודות המגע עם התורם. זה לא קסם, זה עבודה קשה – אבל זה משתלם.

מבנה המסרים שלנו: הסימפוניה של הנתינה

בגיוס כספים, כמו במוזיקה, יש מבנה. מערכת המסרים שלנו מתבססת על שלושה עקרונות מנחים:

1. הטון: אותנטיות, חום וסמכותיות משולבים.

2. התוכן: נרטיב מרתק שזור בעומק פילוסופי ופרקטיות יומיומית.

3. העקביות: אותו מסר, אותו קול, בכל פלטפורמה.

הקול הפנימי המשולב: מאחורי הקלעים של המסר

בואו נדמיין מייל לתורם פוטנציאלי. אני לא כותב רק "תודה על תרומתך". אני חושף את הקול הפנימי שלי: "'כמובן, אני מעריך כל תרומה,' אני כותב. (בראשי אני חושב: 'היא לא יודעת כמה התרומה שלה משמעותית, אני חייב להבהיר לה את זה'). אני מוסיף מיד: 'התרומה שלך מאפשרת לנו להאיר את חייהם של מאות ילדים מדי שנה. תודה שאת חלק מהמשפחה שלנו.'"

עדשת המיקרוסקופ: הפקת לקחים מרגעים קריטיים

תורם מסתכל למטה, נשם עמוק, ואז העביר את משקלו קדימה. זה היה הרגע בו ידעתי שיש לי את תשומת ליבו המלאה. הכל שקרה לפני היה רק הקדמה, וכל מה שיקרה אחרי תלוי במילים הבאות שאבחר. בשנייה הזו, אני מנתח את השפת גוף שלו, את הטון שלו, ואת האנרגיה שלו. אני בוחר בקפידה את המילים שלי.

פרקטל המשמעות: מהטקטי לפילוסופי

השיחה הזו עם תורם אחד אינה רק על תרומה של 50,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב. אני מזכיר לעצמי את זה בכל שיחה.

טכניקות כתיבה ייחודיות: "טביעות אצבע" של מסר אותנטי

אני משתמש בשאלות רטוריות מכוונות: "מה באמת עומד בינך לבין יעד הגיוס הבא שלך? האם זה באמת חוסר בכלים, או אולי פחד עמוק יותר שלא הסכמת להתמודד איתו עד היום?"

אני יוצר דימויים מתחומים מגוונים: "גיוס כספים דומה לכיוון תזמורת – לא מספיק שכל הנגנים מוכשרים, הם צריכים לנגן באותו קצב, באותו טון, ובדיוק ברגע הנכון. ובתור המנצח, אתה צריך להכיר את הפרטיטורה לפני ולפנים."

אני משתמש במספרים ויחסים מפתיעים: "רוב מגייסי הכספים מבזבזים 80% מהזמן שלהם על 20% מהתורמים שתורמים רק 5% מהתקציב. כשהבנתי את זה, הפכתי את היחס – והכפלתי את ההכנסות בשנה אחת."

אני משתמש בביטויים מכוננים חוזרים: "העומק שמתחת לעומק" – כשמדובר על המוטיבציות האמיתיות של תורמים.

דוגמאות מעשיות לפלטפורמות שונות

  • אתר אינטרנט: הדף "אודות" מספר את סיפור הארגון בקול אותנטי וחם, עם דגש על ההשפעה החברתית.

  • ניוזלטר: סיפורים אישיים של נתרמים שזורים בנתונים סטטיסטיים, כדי להמחיש את גודל ההשפעה.

  • רשתות חברתיות: סרטונים קצרים שמציגים את העבודה היומיומית של הארגון, עם דגש על הנגישות והשקיפות.

  • פגישות עם תורמים: שיחות אישיות שמתמקדות בערכים המשותפים וביצירת מערכת יחסים ארוכת טווח.

הסוף הוא רק ההתחלה

אז מה למדנו? מערכת מסרים עקבית היא לא עניין של טכניקה, אלא של תפיסה. היא דורשת עומק, אותנטיות ויכולת להקשיב באמת.

אני מזמין אותך לשתף בתגובות: מה האתגר הכי גדול שלך ביצירת מערכת מסרים עקבית? אולי ביחד נוכל לפתור אותו.

נעים להכיר: נועם אבירי – המנצח על תזמורת הנתינה

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי", מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה, ו"מודל המעגלים המתרחבים", שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים. אני מאמין שההצלחה בגיוס כספים תלויה ביכולת ליצור קשר אישי ואמיתי עם התורמים, ולהעביר להם את התשוקה שלנו למטרה החברתית.

A dashboard with charts and graphs monitoring key performance indicators (KPIs) for a fundraising campaign, with a person analyzing the data.
Featured

שיטת הניטור האסטרטגי המתמשך: איך יצרנו מערכת בקרה שמזהה פערים בזמן אמת

למדו כיצד לבנות מערכת ניטור אסטרטגי מתמשך שמזהה פערים בזמן אמת ומאפשרת לארגון שלכם להגיב במהירות לשינויים בשטח ולמקסם את ההחזר על ההשקעה.

האמת היא, שהרעיון למערכת ניטור אסטרטגי מתמשך נולד דווקא מכישלון מהדהד. היינו בטוחים שאנחנו על הגל, שהקמפיין שלנו פורץ דרך, אבל הנתונים הראו אחרת – תרומות תקועות, מעורבות ירודה, ותחושה כללית שאנחנו פשוט מדשדשים.

אני נועם אבירי, ובשנים האחרונות ראיתי ארגונים נופלים וקמים, קמפיינים ממריאים ומתרסקים. למדתי שהסוד הוא לא רק לתכנן אסטרטגיה מבריקה, אלא גם לנטר אותה בזמן אמת ולהגיב במהירות לשינויים בשטח. הבנתי שהצורך הוא במערכת בקרה שמזהה פערים בזמן אמת ולא רק בדיעבד. וזו בדיוק המערכת שיצרנו.

רגע, לפני שנצלול למדריך המעשי, חשוב שתבינו משהו. הגישה שלי לגיוס כספים היא הוליסטית ומשלבת תובנות מעולמות הפסיכולוגיה, הכלכלה ההתנהגותית והשיווק. אני מושפע רבות מדן פאליוטה על חשיבות החזון הגדול, ופנלופה ברק על ההבנה העמוקה של תורמים. בנוסף, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" להעלאת תורמים במדרגות תרומה ו"מודל המעגלים המתרחבים" להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים.

למה ניטור אסטרטגי מתמשך כל כך קריטי?

במילים פשוטות, העולם משתנה בקצב מסחרר. מה שעבד אתמול, עלול להיכשל היום. מערכת ניטור אסטרטגי מתמשך מאפשרת לכם:

  • להקדים תרופה למכה: לזהות מגמות שליליות עוד לפני שהן פוגעות בתוצאות.
  • לנצל הזדמנויות בזמן אמת: להגיב במהירות לשינויים בשוק או באירועים אקטואליים.
  • למקסם את ההחזר על ההשקעה: להשקיע את המשאבים שלכם בערוצים ובפעולות שמניבים את התוצאות הטובות ביותר.
  • לשפר את הביצועים באופן מתמיד: ללמוד מהצלחות וכישלונות ולהשתפר כל הזמן.

איך בנינו את מערכת הבקרה שלנו?

התהליך כלל מספר שלבים מרכזיים:

1. הגדרת יעדים מדידים: התחלנו בהגדרת יעדים ברורים ומדידים לכל קמפיין או פעילות גיוס כספים. לדוגמה, מספר תרומות חדשות, סכום תרומות ממוצע, שיעור מעורבות ברשתות החברתיות, ועוד.

2. בחירת מדדי ביצוע מרכזיים (KPIs): לאחר מכן, זיהינו את מדדי הביצוע המרכזיים שישקפו את ההתקדמות שלנו לעבר היעדים. לדוגמה, שיעור פתיחת מיילים, שיעור הקלקה על קישורים, עלות רכישת תורם חדש, ועוד.

3. הקמת מערכת ניטור נתונים: הקמנו מערכת ניטור נתונים מרכזית שאוספת נתונים ממקורות שונים כמו מערכות CRM, פלטפורמות דיוור, רשתות חברתיות, ועוד.

4. הגדרת התראות בזמן אמת: הגדרנו התראות בזמן אמת שיקפיצו אותנו כאשר מדדי הביצוע חורגים מהטווח הרצוי. לדוגמה, אם שיעור הפתיחה של מיילים יורד מתחת לרמה מסוימת, נקבל התראה מיידית.

5. ניתוח נתונים ותגובה מהירה: ברגע שאנחנו מקבלים התראה, אנחנו מנתחים את הנתונים כדי להבין את הסיבה לחריגה ומתגבים במהירות כדי לתקן את המצב. לדוגמה, אם שיעור ההקלקה על קישורים נמוך, נשנה את תוכן המייל או את קהל היעד.

6. יישום תהליך שיפור מתמיד: אחרי כל קמפיין או פעילות, אנחנו מנתחים את הנתונים כדי לזהות אזורים לשיפור וליישם אותם בקמפיינים הבאים.

כמה טיפים ליישום מוצלח:

  • השתמשו בכלים אוטומטיים: אל תנסו לעשות הכל באופן ידני. השתמשו בכלים אוטומטיים לניטור נתונים, ליצירת דוחות ולשליחת התראות.
  • היו גמישים: אל תתקבעו על תוכנית אחת. היו מוכנים לשנות את האסטרטגיה שלכם בהתאם לנתונים ולשינויים בשטח.
  • התמקדו במה שחשוב: אל תתפתו לנתח את כל הנתונים. התמקדו במדדי הביצוע המרכזיים שבאמת משפיעים על התוצאות.
  • שתפו את הצוות: שתפו את כל חברי הצוות בנתונים ובמסקנות. כולם צריכים להיות מודעים למצב ולתרום לשיפור הביצועים.

עכשיו, אני רוצה שתחשבו על זה: האם אתם באמת יודעים מה קורה בקמפיינים שלכם בזמן אמת? האם אתם מגיבים מספיק מהר לשינויים? אם התשובה היא לא, זה הזמן להתחיל לבנות מערכת ניטור אסטרטגי מתמשך.

והנה עוד תובנה קטנה ממני – הרבה פעמים העומק שמתחת לעומק הוא שמאפשר את הזינוק קדימה. אל תסתפקו בנתונים גלויים, חפשו את הסיפורים האמיתיים מאחוריהם.

אם תרצו להעמיק בנושא, אני ממליץ לכם לקרוא את הספרים של קים קליין על ניהול נתונים בארגונים חברתיים ואת המאמרים של ג'רי פאנאס על חשיבות הניתוח המעמיק של התנהגות תורמים.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות טיפים וחוויות שלכם בנושא ניטור אסטרטגי. אילו כלים אתם משתמשים? אילו אתגרים אתם פוגשים? בואו ניצור שיחה משותפת שתעזור לכולנו להשתפר.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, וזה מה שאני עושה – עוזר לארגונים להשיג את המטרות שלהם על ידי גיוס כספים חכם ואפקטיבי. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. הגישה שלי משלבת ידע ותובנות ממומחים עולמיים בתחום ומאסכולות פסיכולוגיות ומהעולם העסקי.