A person clenching their fists, looking worried, with a small cartoon devil whispering in their ear.
Featured

קול השדון בגיוס כספים: איך להשתיק את הקול הפנימי שמחבל בהצלחה שלך

נועם אבירי חושף את הפרוטוקול שלו לזיהוי והשתקת הקול השלילי שמחבל בהצלחתכם בגיוס כספים. עצות פרקטיות להתמודדות עם פחדים וחוסר ביטחון.

הידיים מזיעות, הלב דופק בחוזקה, והקול הפנימי לוחש: "אתה לא מספיק טוב, הם יגלו שאתה מתחזה, אף אחד לא ייתן לך כסף." מכירים את ההרגשה הזאת? גם אני. שנים פיתחתי את היכולת לזהות ולהשתיק את "קול השדון" הזה, הקול הפנימי שמחבל לנו בהצלחה. ואם הצלחתי אני, גם אתם יכולים. במאמר הזה, אני חושף את הפרוטוקול שלי לזיהוי והשתקה של הקול השלילי הזה, פרוטוקול שלמדתי בדרך הקשה, אחרי שנים של ניסוי וטעייה.



אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי 15 שנה בתחום, ראיתי הכל: הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, ובעיקר - מגייסי כספים מדהימים שנלחמים לא רק על מטרות נעלות, אלא גם בקול הפנימי שלהם. ואני כאן כדי לעזור לכם לנצח במלחמה הזאת.



מה זה בכלל "קול השדון", ולמה הוא כל כך מסוכן?

קול השדון הוא לא סתם מחשבה שלילית. הוא דפוס חשיבה אוטומטי, מוטמע עמוק בתוכנו, שנועד להגן עלינו מפני כישלון או דחייה. הבעיה היא, שהוא עושה זאת על ידי חבלה עצמית. הוא גורם לנו להימנע מלנסות, לקחת סיכונים, או פשוט להאמין בעצמנו.



דמיינו את הסיטואציה: אתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, ויודעים שאם תצליחו לגייס אותו, תוכלו להציל חיים. אבל במקום להתרכז במסר שלכם, אתם שומעים את קול השדון לוחש: "אתם לא משכנעים מספיק, הוא יראה את זה, תעשו מעצמכם צחוק." הקול הזה משתק אתכם, גורם לכם לגמגם, לאבד את הביטחון, ובסופו של דבר - להפסיד את התרומה.



חמשת השלבים לפרוטוקול "קול השדון":

אחרי שנים של התמודדות עם הקול הפנימי הזה, פיתחתי פרוטוקול פשוט אך עוצמתי, שמורכב מחמישה שלבים:



1. זיהוי: השלב הראשון הוא פשוט להיות מודעים לקול השדון. לשים לב מתי הוא מופיע, מה הוא אומר, ואיך הוא גורם לנו להרגיש. שימו לב במיוחד למצבים שמעוררים חרדה או פחד. נסו לזהות את הדפוסים החוזרים על עצמם.



2. הפרדה: אחרי שזיהיתם את הקול, חשוב להבין שהוא לא אתם. הוא רק מחשבה, דעה, פרשנות - לא אמת מוחלטת. נסו לדמיין שהקול מגיע מבחוץ, ולא מבפנים. זה עוזר ליצור מרחק רגשי ולמנוע הזדהות מוחלטת עם המחשבות השליליות.



3. אתגר: כעת, אתגרו את הקול השלילי. שאלו את עצמכם: האם יש הוכחות שתומכות במחשבה הזאת? האם יש פרשנויות אחרות למצב? האם אני יכול להסתכל על הסיטואציה בצורה חיובית יותר? זכרו, קול השדון לרוב מבוסס על פחדים לא רציונליים.



4. החלפה: אחרי שאתגרתם את הקול השלילי, החליפו אותו במחשבה חיובית, מציאותית, ומעצימה. במקום "אני לא מספיק טוב", תגידו לעצמכם: "אני מוכשר, אני עובד קשה, ואני מסוגל להצליח". חזרו על המחשבה הזאת שוב ושוב, עד שהיא תתחיל להחליף את המחשבה השלילית.



5. פעולה: השלב האחרון הוא לנקוט פעולה, למרות הפחד. אל תתנו לקול השדון לשתק אתכם. צאו מאזור הנוחות שלכם, קחו סיכונים מחושבים, ותאמינו בעצמכם. ככל שתנקטו יותר פעולה, ככה הקול השלילי ילך ויחלש, והביטחון העצמי שלכם ילך ויתחזק.



"עדשת המיקרוסקופ": ניתוח רגע קריטי בהתמודדות עם קול השדון

בואו ניקח רגע קריטי לדוגמה - שיחת טלפון לתורם פוטנציאלי. לפני השיחה, קול השדון לוחש: "הוא לא יענה לך, הוא עסוק, אתה סתם מפריע לו."



(הקול הפנימי המשולב): "נועם, תפסיק להיות שלילי, תאמין בעצמך! (אבל מה אם הוא באמת כועס שאני מתקשר?)."



(הקול הפנימי משולב - המשך): "אוקי, מה יכול לקרות? הכי גרוע, הוא לא יענה. לא סוף העולם. (כן, אבל מה אם הוא יצעק עליי?)."



הצעד האלגנטי: "אוקי, אני אתקשר, ואם הוא לא יענה, אני אשאיר הודעה קצרה ומנומסת. לא אציק לו. אני אשדר ביטחון ושלווה, לא נואשות."



"הקול הפנימי המשולב": (אוקי, בוא נראה אם זה עובד...)"



התוצאה: התורם ענה, היה נעים, וקבע פגישה. הקול השדון נדם. לפחות, לבינתיים.



"פרקטל המשמעות": הקשר בין קול השדון לפילוסופיה של גיוס כספים

ההתמודדות עם קול השדון היא לא רק עניין פסיכולוגי. היא נוגעת בשאלות עמוקות יותר על מהות הנתינה, על אמון, ועל היכולת שלנו להשפיע על העולם.



בבסיסו של גיוס כספים עומדת האמונה ביכולת של אנשים לעשות טוב. אבל קול השדון מערער על האמונה הזאת. הוא גורם לנו לפקפק בערך של העבודה שלנו, לפקפק ביכולת שלנו לשכנע אחרים, ולפקפק בעצמנו.



כשאנחנו מצליחים להשתיק את הקול השלילי הזה, אנחנו לא רק משפרים את ביצועי הגיוס שלנו. אנחנו גם מחזקים את האמונה שלנו בעצמנו, באחרים, ובפוטנציאל הטמון בעולם.



אל תתנו לקול השדון לנצח

קול השדון תמיד יהיה שם, לוחש באוזן שלנו. אבל אנחנו לא חייבים להקשיב לו. אנחנו יכולים לזהות אותו, לאתגר אותו, להחליף אותו, ולפעול למרות הפחד. ואם נעשה זאת, אנחנו לא רק נגייס יותר כסף, אלא גם נחיה חיים מלאים יותר, משמעותיים יותר, ואמיצים יותר.



אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?



אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מלווה ארגונים ומגייסי כספים להצלחה. בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום, שילבתי ידע אקדמי עם ניסיון מעשי ויצרתי מתודולוגיות ייחודיות להצלחה בגיוס כספים. אני מאמין שבכל אחד טמון הפוטנציאל לגייס כספים למטרות חשובות, ואני כאן כדי לעזור לכם לממש את הפוטנציאל הזה.



בגישתי אני מושפע בין היתר מדן פאליוטה, פנלופה ברק וקים קליין, ומשלב עקרונות מתוך פסיכולוגיה חיובית ותיאוריות החלטה. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".



מקורות נוספים להעמקה בנושא:

  • The Inner Game of Tennis by W. Timothy Gallwey
  • Mindset: The New Psychology of Success by Carol S. Dweck

שתפו אותי בתגובות, איך אתם מתמודדים עם קול השדון שלכם?

A person confidently standing in front of a group of people, radiating positive energy and connection.
Featured

אמנות הנוכחות: הטכניקה לפיתוח איכות שמשפיעה על אחרים גם ללא מילים

גלו את אמנות הנוכחות: טכניקות לפיתוח איכות שמשפיעה על אחרים גם ללא מילים. המומחה לגיוס כספים נועם אבירי חושף את הכלים להשפעה חיובית.

הדלת נפתחת, ואתה נכנס לחדר מלא בתורמים פוטנציאליים. אתה מרגיש את המבטים עליך. אבל זה לא החרדה שמשתקת אותך כמו פעם. הפעם, אתה מרגיש... אחרת. אתה משדר משהו שאי אפשר להסביר במילים, אבל כולם מרגישים אותו. זהו כוחה של נוכחות אמיתית.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח, גיליתי שהנוכחות שלנו היא כלי גיוס הכספים החשוב ביותר, גם יותר מהמצגת המושקעת או המספרים המרשימים. כן, כן, שמעתם נכון. אני שם פה הצהרה קצת פרובוקטיבית, אבל אני אעמוד מאחוריה.

לפני שאסביר איך מפתחים את הכוח הזה, אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי. בתחילת דרכי, הייתי מתכונן לפגישות עם תורמים שעות על גבי שעות. קראתי מחקרים, שיננתי נתונים, והכנתי מצגת מהוקצעת. אבל בפועל, משהו תמיד השתבש. הרגשתי כמו שחקן שמקריא טקסט, ולא כמו מישהו שבאמת מאמין במה שהוא אומר. לקח לי זמן להבין שהבעיה היא לא בידע שלי, אלא באיך שאני משדר אותו.

מהי בעצם "נוכחות"?

בואו נהיה רגע פרקטיים ונפרק את המושג המופשט הזה. נוכחות, בעיניי, היא לא סתם להיות פיזית במקום מסוים. זהו מצב תודעתי שבו אנחנו מחוברים באופן מלא לעצמנו, לרגע הנוכחי ולאנשים שאיתנו. זה אומר להיות מודעים לגוף שלנו, לנשימה שלנו, למחשבות ולרגשות שלנו, ובמקביל להיות פתוחים וקשובים לסביבה שלנו.

אבל מה הקשר בין זה לבין גיוס כספים? תחשבו על זה רגע: גיוס כספים הוא קודם כל עניין של אמון. תורם לא ייתן את כספו לארגון שהוא לא מאמין בו, ובשביל להאמין, הוא צריך קודם כל להאמין בך, במגייס הכספים. והאמון הזה לא נבנה רק על סמך מצגות ומספרים. הוא נבנה על סמך התחושה שהתורם מקבל ממך – האם אתה כן, אמיתי, ומשדר אמונה וביטחון?

שלושת העמודים של נוכחות משפיעה:

למדתי משהו חשוב לאורך השנים, ופיתחתי מודל שפועל בשבילי. כדי לפתח נוכחות אמיתית שמשפיעה על אחרים, עלינו להתמקד בשלושה עמודים מרכזיים:

1. מודעות עצמית רגשית:

מה זה אומר? זה אומר להיות מודע לרגשות שלך בזמן אמת. לזהות מה מעורר בך מתח, פחד, או חוסר ביטחון.

איך עושים את זה? מתרגלים מיינדפולנס. מקדישים כמה דקות בכל יום להתבוננות בנשימה ובתחושות הגוף. שמים לב למחשבות שעולות, אבל לא נסחפים איתן.

טיפ מעשי: לפני פגישה חשובה, עצמו עיניים וקחו כמה נשימות עמוקות. שאלו את עצמכם: מה אני מרגיש עכשיו? מה אני צריך כדי להרגיש בטוח יותר?

2. הקשבה פעילה הוליסטית:

מה זה אומר? זה לא רק לשמוע את המילים שהתורם אומר, אלא להקשיב לטון הדיבור, לשפת הגוף, ולמה שלא נאמר במילים. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית".

איך עושים את זה? מתרגלים אמפתיה. מנסים להיכנס לנעליים של התורם ולהבין את נקודת המבט שלו. שואלים שאלות פתוחות שמזמינות אותו לשתף יותר.

טיפ מעשי: בפגישה הבאה, נסו לא לדבר במשך 5 דקות, רק להקשיב. שימו לב לפרטים הקטנים. מה התורם משדר בשפת הגוף שלו? מה הוא מנסה להגיד בין השורות?

3. אותנטיות והלימה:

מה זה אומר? זה אומר להיות נאמן לעצמך ולהביע את האמת שלך, גם אם זה לא תמיד קל. התורמים מזהים חוסר אותנטיות מייד.

איך עושים את זה? מתחברים לערכים שלך. מבינים מה באמת חשוב לך בגיוס כספים. זוכרים למה התחלת לעבוד בתחום הזה מלכתחילה.

* טיפ מעשי: לפני שאתם מבקשים תרומה, שאלו את עצמכם: האם אני באמת מאמין בפרויקט הזה? האם אני מוכן לתת את כל כולי כדי שהוא יצליח?

טכניקת "המראה המנטלית" לפני פגישה:

פיתחתי טכניקה שעוזרת לי להיכנס למצב של נוכחות לפני פגישות חשובות. אני קורא לה "שיטת המראה המנטלית". הנה איך זה עובד:

1. דמיינו את התורם: עצמו עיניים ודמיינו את התורם כאילו הוא יושב מולכם. דמיינו את הפנים שלו, את הבגדים שלו, את שפת הגוף שלו.

2. היכנסו לנעליים שלו: שאלו את עצמכם: מה מעסיק אותו? מה מדאיג אותו? מה הוא מחפש בגיוס כספים?

3. הביטו בעצמכם בעיניים שלו: דמיינו את עצמכם דרך העיניים של התורם. מה הוא רואה? האם הוא רואה מישהו שהוא יכול לסמוך עליו? האם הוא רואה מישהו שמשדר ביטחון ואמונה?

4. התאימו את עצמכם: אם אתם מרגישים שיש פער בין מה שאתם משדרים לבין מה שהתורם מחפש, נסו להתאים את עצמכם. זה לא אומר להעמיד פנים, אלא להתחבר לחלקים בתוככם שמתאימים לסיטואציה.

דוגמה מעשית: משיחת טלפון שהפכה לקמפיין מוצלח

אני רוצה לתת לכם דוגמה קונקרטית מחיי. לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון שעזר לנוער בסיכון. הייתי צריכה לגייס תרומה גדולה כדי להקים מרכז חדש לנוער. התקשרתי לתורם פוטנציאלי, והוא אמר לי שהוא עסוק ואין לו זמן. במקום להרים ידיים, עצרתי רגע, נשמתי עמוק, ושאלתי אותו: "אני מבין שאתה עסוק, אבל אני חייבת לשאול אותך שאלה אחת: האם אי פעם הרגשת שמישהו נתן לך הזדמנות שנייה?"

הייתה שתיקה קצרה, ואז הוא אמר: "כן, כשהייתי ילד, מורה אחת האמינה בי ונתנה לי הזדמנות שלא הייתי מקבל בשום מקום אחר". השיחה הזו שינתה הכל. במקום לדבר על נתונים ומספרים, דיברנו על ערכים ומשמעות. בסופו של דבר, הוא לא רק תרם סכום נכבד, אלא גם הפך לשגריר של הארגון.

הצעד האלגנטי הבא:

עכשיו תורך. אני רוצה להזמין אותך ליישם את הכלים האלה כבר בשבוע הקרוב. בחרו פגישה אחת שאתם חוששים ממנה, ותרגלו את טכניקת המראה המנטלית לפני הפגישה. שימו לב איך הנוכחות שלכם משפיעה על האינטראקציה. האם אתם מרגישים יותר בטוחים? האם התורם יותר פתוח וקשוב?

האמת היא, שפיתוח נוכחות משפיעה הוא תהליך מתמשך. זה דורש תרגול, סבלנות, ונכונות להיות פגיעים. אבל אני מבטיח לכם – זה שווה את המאמץ. כי בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק עניין של כסף. זה עניין של חיבור אנושי. וברגע שאתה מצליח ליצור חיבור אמיתי עם תורם, השמיים הם הגבול. אז קדימה, צאו לשם ותשפיעו!

בואו נדבר על הנושא הזה יותר לעומק! מוזמנים לשתף אותי בתגובות שלכם, מחשבות, שאלות או טיפים משלכם. אני תמיד שמח ללמוד ולגדול יחד.

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח, משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי עשיר, ומסייע למגייסי כספים להגיע ליעדים שלהם ולהגדיל את ההשפעה שלהם בעולם. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", שמסייעות לארגונים להגדיל את מעגל התורמים ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח. אני מאמין שגיוס כספים הוא קודם כל עניין של חיבור אנושי, ואני שמח לחלוק את הידע והניסיון שלי כדי לעזור לאחרים להצליח.

A hand reaching out to give money to another hand, symbolizing philanthropy and giving.
Featured

המודל השלישי: איך לברוח מדיכוטומיית האופטימיות-פסימיות בגיוס כספים

איך לברוח מדיכוטומיית האופטימיות-פסימיות בגיוס כספים ולמצוא את הדרך השלישית להצלחה – ניתוח מעמיק מאת נועם אבירי.

הייתי שם. עמדתי מול תורם פוטנציאלי, מציג מצגת מושקעת, משוכנע שהפעם זה יצליח. האווירה הייתה טובה, הוא הקשיב בתשומת לב... אבל בסוף, הוא אמר "לא". בפעם המי יודע כמה. האם זה אומר שאני פסימי לגבי גיוס כספים? רחוק מכך. אבל גם לא אופטימי בצורה עיוורת. למדתי שיש דרך שלישית – מודל שמאפשר גיוס אפקטיבי יותר, מציאותי יותר, ובסופו של דבר – מתגמל יותר.

רבים מאיתנו נלכדים בדיכוטומיה הזו: או שאנחנו אופטימיים חסרי תקנה, רואים רק את הפוטנציאל החיובי ומדחיקים את האתגרים, או שאנחנו פסימיים מושבעים, מניחים מראש שהכל ייכשל ומצמצמים את עצמנו עוד לפני שהתחלנו. אני, אחרי שנים בתחום, מציע מודל אחר: המודל השלישי.

המודל השלישי: ראייה מפוכחת עם פעולה אקטיבית

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי הכל, ניסיתי הכל, ונכשלתי לא מעט פעמים בדרך. אבל דווקא הכישלונות לימדו אותי את השיעורים החשובים ביותר. הבנתי שגיוס כספים אינו משחק של אופטימיות או פסימיות, אלא של ריאליזם מפוכח בשילוב עם פעולה אקטיבית.

  • מה זה אומר ריאליזם מפוכח? זה אומר להכיר את האתגרים, להבין את הסיכונים, לדעת את המספרים. זה אומר לבחון את מצב השוק, את המתחרים, את הצרכים האמיתיים של התורמים. זה אומר להבין את נקודות החוזק והחולשה של הארגון שלך. זה אומר לא להסתנוור מחלומות, אלא לבנות תוכנית מציאותית.
  • ומה זה אומר פעולה אקטיבית? זה אומר לקחת אחריות, ליזום, להתמיד. זה אומר לא לחכות שהכסף ייפול מהשמיים, אלא לצאת ולחפש אותו. זה אומר לבנות מערכות יחסים, לספר סיפורים, ליצור ערך. זה אומר לא לפחד מדחייה, אלא ללמוד ממנה.

הפסיכולוגיה של הנתינה: מעבר לאופטימיות ופסימיות

דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית, הראה לנו שההחלטות שלנו לא תמיד רציונליות. כך גם לגבי תרומות. תורמים לא תמיד תורמים כי הם חושבים שהארגון שלך יעשה שינוי גדול בעולם. לעיתים קרובות, הם תורמים מסיבות אחרות לגמרי: רגש, חרטה, תחושת שייכות, או פשוט כי ביקשת יפה.

כאן נכנסת לתמונה "שיטת המפה הרגשית של התורם" שפיתחתי. זוהי מתודולוגיה שנועדה לזהות את המניעים העמוקים של התורמים הפוטנציאליים. המפה הזו מאפשרת לנו לפנות אליהם בצורה מדויקת ואפקטיבית יותר, מעבר לשיטות הפנייה הסטנדרטיות.

"העומק שמתחת לעומק": חשיפת המוטיבציות האמיתיות של התורמים

אחת הטעויות הנפוצות היא להתמקד רק בצרכים המיידיים של הארגון. תורמים רוצים לדעת לא רק לאן ילך הכסף שלהם, אלא גם למה זה חשוב. הם רוצים להרגיש שהם חלק ממשהו גדול יותר, שהתרומה שלהם עושה שינוי משמעותי. כדי להגיע ל"עומק שמתחת לעומק", אני משתמש בטכניקה שנקראת "ההקשבה השלישית". זוהי היכולת להקשיב לא רק למה שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. להבין את הצרכים הלא מודעים, את החששות, את התקוות.

יישום המודל השלישי בשטח: דוגמה קונקרטית

אחד הארגונים שאני מלווה עסק בתחום של חינוך בלתי פורמלי. הם היו תקועים במעגל קסמים של גיוס כספים לא מספק, פרויקטים מצומצמים, ותחושה כללית של תסכול. הם ניסו הכל: קמפיינים אופטימיים, פניות נואשות, אפילו קצת שתדלנות. שום דבר לא עבד.

הצעד הראשון היה לעשות הערכה מציאותית של מצבם. הבנו שהם לא מספיק ייחודיים, שהם לא מספרים סיפור משכנע, ושאין להם מערכות יחסים חזקות עם תורמים משמעותיים. הצעד השני היה לבנות אסטרטגיה חדשה שמבוססת על המודל השלישי. התמקדנו בסיפורים האישיים של הילדים שהארגון עוזר להם, יצרנו קשרים אישיים עם תורמים פוטנציאליים, והדגשנו את הערך הייחודי שהארגון מביא לקהילה.

התוצאות היו מדהימות. בתוך שנה אחת, ההכנסות שלהם גדלו ב-40%, הם השיקו פרויקטים חדשים, והם יצרו לעצמם שם של ארגון מוביל בתחום. אבל יותר חשוב מהכסף, הם השיגו תחושה חדשה של ביטחון עצמי ותכלית.

לאן מכאן? הצעד הראשון שלך

אז מה אתם יכולים לעשות כבר מחר בבוקר? הנה הצעה אחת: בחרו תורם אחד שאיתו אתם רוצים לבנות מערכת יחסים חזקה יותר. הקדישו זמן לחקור אותו, להבין את הצרכים שלו, את הערכים שלו, את התשוקות שלו. ואז, צרו איתו קשר, לא כדי לבקש כסף, אלא כדי להקשיב, ללמוד, ולבנות קשר אמיתי.

אני יודע שזה לא קל. אבל אני מבטיח לכם, שזה שווה את זה. כי בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק על כסף. הוא על יצירת קשרים, על סיפורים, על ערך. הוא על להפוך את העולם למקום טוב יותר.

האם אתם מוכנים לברוח מדיכוטומיית האופטימיות-פסימיות ולמצוא את הדרך השלישית?

A man sitting at a desk, looking thoughtfully out the window, with a cityscape in the background. He is wearing a suit, and has a warm but serious expression. The image conveys a sense of experience and reflection in fundraising.
Featured

החשיבה המערכתית האישית: איך פיתוח ראייה מערכתית שיפרה את היכולת שלי לנווט סיטואציות מורכבות

נועם אבירי מסביר איך חשיבה מערכתית שיפרה את יכולתו לנווט סיטואציות מורכבות בגיוס כספים, והפכה את תהליך הגיוס ליעיל ואפקטיבי יותר.

הכיסא חרק קלות כשנשעןתי לאחור, מבטי מופנה אל הנוף האורבני מחלון המשרד. מולי ישב המנכ"ל, מצחו מקומט בדאגה. "נועם," הוא אמר, קולו שבור מעט, "אנחנו בצרות. התורם הגדול שלנו, זה שנותן מעל 30% מהתקציב השנתי, שוקל להפסיק לתמוך בנו." זה היה רגע שיכול לשבור ארגון. אבל במקום פאניקה, הרגשתי... מוזר להגיד את זה, סוג של שלווה. כי הבנתי שזה לא רק עניין של תורם אחד, אלא של מערכת שלמה שיצאה מאיזון.

אני נועם אבירי, ואני מגייס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי ארגונים ממריאים, ראיתי אותם מתרסקים. למדתי שהכסף הוא רק סימפטום – הוא כמו חום בגוף. הבעיה האמיתית היא תמיד עמוקה יותר. השיחה הזו עם המנכ"ל שינתה את הדרך שבה אני חושב על גיוס כספים. היא לימדה אותי את הכוח של חשיבה מערכתית.

הרבה אנשים חושבים שגיוס כספים זה לשכנע אנשים לתת כסף. זה נכון כמו לחשוב שניצוח על תזמורת זה רק להניף שרביט. גיוס כספים אמיתי הוא בניית מערכת יחסים אקולוגית, שבה התורמים, הארגון והקהילה כולם משגשגים. זה לא רק לקבל – זה לתת ערך אמיתי.

אבל איך עוברים מגישה ליניארית (תורם -> כסף) לגישה מערכתית? הנה כמה תובנות שלמדתי בדרך הקשה:

1. מ"מה אני צריך" ל"מה אנחנו יכולים ליצור ביחד":

מגייס כספים טיפוסי יחשוב: "אנחנו צריכים את הכסף הזה לפרויקט X." מגייס עם חשיבה מערכתית ישאל: "איך הפרויקט X הזה משתלב בחזון של התורם? איך הוא יכול להיות חלק ממשהו גדול יותר?" במקום לבוא עם כובע של מקבץ נדבות, אני מגיע עם כובע של שותף. אני לא מבקש צדקה – אני מציע הזדמנות להשפיע.

לדוגמה, במקרה של התורם ה"בעייתי" שלנו, הבנתי שהוא לא רק תורם כסף. הוא היה יזם מצליח עם תשוקה לחדשנות בחינוך. במקום לדבר איתו על התקציב החסר, התחלתי לדבר איתו על החזון שלנו להפוך את הארגון למרכז חדשנות חינוכית. פתאום הוא היה שותף, לא רק כספומט.

2. "עדשת המיקרוסקופ" על מערכות יחסים:

במקום לראות את התורמים כ"בנקים מהלכים," התחלתי לראות אותם כבני אדם עם רצונות, פחדים וחלומות. למדתי להקשיב לא רק למילים שלהם, אלא גם ל"הקשבה השלישית" – למה שהם לא אומרים. מה באמת חשוב להם? מה מניע אותם? מה מפחיד אותם?

התחלתי להשקיע זמן בבניית מערכות יחסים אישיות, לא רק מקצועיות. הזמנתי אותם לארוחות ערב, הקשבתי לסיפורים שלהם, התעניינתי במשפחה שלהם. גיליתי שאחד התורמים הכי גדולים שלנו היה בודד אחרי מות אשתו. הארגון הפך עבורו למשפחה חדשה. זה לא היה כתוב בדו"ח התרומות שלו, אבל זה היה המפתח לשימור שלו.

3. "פרקטל המשמעות": מפעולה בודדת לעיקרון מנחה:

כל שיחה, כל פגישה, כל מייל – הכל הוא הזדמנות לחזק את המערכת. אם תורם אומר "אני צריך לחשוב על זה," זה לא סוף פסוק. זה הזדמנות להבין מה עומד מאחורי הספק. האם הוא צריך יותר מידע? האם הוא צריך יותר ביטחון? האם הוא צריך יותר הכרה?

למדתי להפוך כל אינטראקציה ל"פרקטל משמעות" – כלומר, למצוא את העיקרון הכללי שמתבטא בסיטואציה הספציפית. אם תורם מתלונן על חוסר שקיפות, זה לא רק על הדו"ח האחרון. זה על הצורך שלו באמון, בשליטה ובשותפות. ואז אני יכול לטפל בשורש הבעיה, לא רק בסימפטום.

4. "המודל המעגלים המתרחבים": לא רק מי שאני מכיר, אלא מי שהם מכירים:

רוב מגייסי הכספים מתמקדים במעגל הקרוב שלהם – התורמים הקיימים, אנשי הקשר האישיים. אבל העולם מלא בתורמים פוטנציאליים שאנחנו אפילו לא יודעים שהם קיימים. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איך להגיע אליהם.

הפתרון הוא "מודל המעגלים המתרחבים." אני לא רק פונה לתורמים שלי ישירות – אני מבקש מהם להכיר לי את החברים שלהם, את הקולגות שלהם, את המשפחה שלהם. אני יוצר רשת של קשרים, שבה כל תורם הופך לשגריר של הארגון. גיליתי שהחברים של התורמים שלי הם לרוב בעלי ערכים דומים, וסיכוי גבוה יותר לתרום.

אז מה קרה עם התורם ה"בעייתי"?

במקום להיכנס לפאניקה, ישבתי איתו לשיחה גלויה. הקשבתי לחששות שלו, הסברתי את החזון שלנו, והזמנתי אותו להיות שותף. הוא לא רק נשאר תורם – הוא הכפיל את התרומה שלו. הוא הפך להיות היועץ האסטרטגי שלנו, ועזר לנו למשוך תורמים חדשים.

חשיבה מערכתית אינה תרופת פלא. זה דורש סבלנות, הקשבה ויכולת לראות את התמונה הגדולה. אבל אם תאמצו את הגישה הזו, תגלו שגיוס כספים הוא לא רק מקצוע – הוא שליחות. הוא הזדמנות ליצור עולם טוב יותר, ביחד.

אני מזמין אותך לחשוב: איזה חלק במערכת שלך זקוק לשינוי? מהו הצעד הראשון שאתה יכול לעשות כדי לחזק את הקשרים שלך עם התורמים? איזו תובנה חדשה תוכל לקחת מהכתבה הזו כדי להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי? שתף אותי בתגובות – אני תמיד שמח לשמוע וללמוד.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, כדי לעזור לכם לגייס יותר כסף ולהגשים את החזון שלכם.

A person standing up after falling, symbolizing resilience in fundraising. The background shows a blurred cityscape representing the non-profit sector.
Featured

נפילה, קימה, גיוס: המודל הפסיכולוגי להתמודדות עם אכזבות (ולא לאבד מוטיבציה)

נועם אבירי חושף את המודל הפסיכולוגי להתמודדות בריאה עם כישלונות ואכזבות בעולם גיוס הכספים, בלי לאבד מוטיבציה. טיפים מעשיים לבניית חוסן מנטלי והשגת הצלחה.

הטלפון צלצל, המספר היה חסום. ידעתי מי זה. התורם שהבטיח חצי מיליון שקל לפרויקט הדגל שלנו. אבל במקום הצ'ק המיוחל, קיבלתי הודעה קצרה ועוקצנית: "החלטנו להשקיע במקום אחר." הרגשתי כאילו מישהו נתן לי אגרוף בבטן. חודשים של עבודה קשה, פגישות אינספור, מצגות מרהיבות – הכל ירד לטמיון ברגע אחד.

אבל רגע, לפני שאני מתחיל לקטר על מר גורלי, תן לי להגיד לך משהו: הכישלון הזה, שהרגיש אז כמו סוף העולם, היה אחד הזרזים הכי משמעותיים לצמיחה שלי כמגייס כספים. כי דווקא מתוך האכזבות הכי גדולות אנחנו לומדים את השיעורים הכי חשובים – אם רק נדע איך להתמודד איתן בצורה בריאה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של ניסיון (וגם כמה כישלונות מהדהדים) בתחום גיוס הכספים, אני רוצה לשתף אותך במודל פסיכולוגי להתמודדות עם אכזבות, שיעזור לך לא רק לשרוד את הנפילות, אלא גם לקום מהן חזק וממוקד יותר. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

בוא נצלול פנימה.

1. קבל את הרגשות שלך – בלי שיפוטיות

הדבר הראשון והכי חשוב הוא לתת לעצמך לגיטימציה להרגיש. אכזבה זה כואב, זה מבאס, זה יכול לגרום לך לפקפק בעצמך וביכולות שלך. אל תנסה להדחיק את הרגשות האלה או להתעלם מהם. תן לעצמך רגע להתאבל על האובדן, להרגיש את הכעס, התסכול, העצב – כל מה שעולה.

אבל שימו לב: להרגיש זה לא אומר להתבוסס ברגשות השליליים. המטרה היא לא להישאר תקועים במקום הכואב, אלא לעבד את הרגשות ולשחרר אותם. תכתוב יומן, תדבר עם חבר טוב, תעשה פעילות גופנית – כל דבר שעוזר לך להוציא את הכאב החוצה.

2. "עדשת המיקרוסקופ": לנתח את הכישלון – בצורה אובייקטיבית

אחרי שנתת לעצמך זמן להרגיש, הגיע הזמן לנתח את מה שקרה – בלי להאשים את עצמך או אחרים. זו הזדמנות ללמוד ולצמוח. תנסה לראות את הסיטואציה מנקודת מבט אובייקטיבית, כאילו אתה צופה בסרט על עצמך.

אני קורא לזה "עדשת המיקרוסקופ" – לפרק את הכישלון לגורמים הכי קטנים שלו, ולשאול את עצמך את השאלות הקשות:

  • מה יכולתי לעשות אחרת?
  • האם היו סימנים מוקדמים שהתעלמתי מהם?
  • מה למדתי על התורם הזה ועל התהליך?
  • מה היו נקודות החוזק שלי ומה היו נקודות התורפה?

לדוגמה, אחרי אותו כישלון עם התורם שהבטיח חצי מיליון, ישבתי עם עצמי וניתחתי את כל הפגישות שהיו לנו. גיליתי דפוס מעניין: בכל פעם שהצגתי נתונים סטטיסטיים יבשים, הוא איבד עניין. לעומת זאת, כשהבאתי סיפורים אישיים של אנשים שהארגון שלנו עזר להם, הוא התרגש והתחבר. הבנתי שהטעות שלי הייתה שלא התאמתי את המסר שלי לצרכים ולמניעים שלו.

3. לפתח "חוסן מנטלי": ללמוד לדחות סיפוקים ולשמור על אופטימיות ריאלית

גיוס כספים זה מרתון, לא ספרינט. יהיו עליות ומורדות, הצלחות וכישלונות. כדי להצליח בתחום הזה, אתה צריך לפתח "חוסן מנטלי" – את היכולת להתמודד עם אתגרים וקשיים, לקום אחרי נפילות, ולשמור על אופטימיות ריאלית.

אחד הכלים הכי חשובים לפיתוח חוסן מנטלי הוא ללמוד לדחות סיפוקים. אל תצפה לראות תוצאות מיידיות. בניית מערכות יחסים עם תורמים לוקחת זמן ומאמץ. תתמקד בתהליך, לא רק בתוצאה. תחגוג את ההצלחות הקטנות בדרך, ותלמד מהטעויות.

בנוסף, חשוב לשמור על אופטימיות ריאלית. אל תהיה תמים או פנטזיונר. תכיר במציאות, אבל תאמין ביכולת שלך להשפיע ולשנות. תזכור את המטרה הגדולה שלך, את הערכים שלך, את הסיבה שבגללה אתה עושה את מה שאתה עושה.

4. "המראה הכפולה": לראות את עצמך דרך עיני התורם – ולהתאים את הגישה

גיוס כספים זה לא רק לשכנע אנשים לתת לך כסף. זה לבנות איתם מערכת יחסים, ליצור חיבור אמיתי, להראות להם שהתרומה שלהם משמעותית וחשובה. כדי לעשות את זה, אתה צריך ללמוד לראות את עצמך דרך עיני התורם.

אני קורא לזה "המראה הכפולה" – לדמיין איך אתה נראה ומרגיש לתורם, מה הצרכים והמניעים שלו, מה הערכים שלו, מה הדעות הקדומות שלו. תנסה להיכנס לנעליים שלו, לראות את העולם דרך העיניים שלו.

בהתבסס על ההבנה הזו, תוכל להתאים את הגישה שלך, את המסר שלך, את הטון שלך. תוכל לדבר בשפה שלו, להתחבר לערכים שלו, לענות על הצרכים שלו. ככה תוכל לבנות איתו מערכת יחסים ארוכת טווח, שמבוססת על אמון וכבוד הדדיים.

5. אל תפחד לבקש עזרה – זה סימן של חוזק, לא חולשה

אף אחד לא מצליח לבד. גיוס כספים זה עבודה צוותית, שדורשת שיתוף פעולה ותמיכה הדדית. אל תפחד לבקש עזרה מחברים לעבודה, ממנטורים, מיועצים, מאנשי מקצוע אחרים.

לפעמים, כל מה שאתה צריך זה אוזן קשבת, מישהו שיבין אותך, שייתן לך עצות טובות, שיעודד אותך לא לוותר. לפעמים, אתה צריך מישהו שיאתגר אותך, שיעזור לך לראות דברים מנקודת מבט אחרת, שיעזור לך לזהות את העיוורון שלך.

אני תמיד אומר למגייסי כספים שאני מלווה: "אם אתה מרגיש שאתה לבד, אתה עושה משהו לא נכון." גיוס כספים זה מקצוע תובעני ומאתגר, אבל זה גם מקצוע מתגמל ומספק. אם תדע איך להתמודד עם האכזבות בצורה בריאה, תוכל להצליח בגדול – ולעשות שינוי אמיתי בעולם.

אז מה הצעד הראשון שלך? אולי זה ניתוח הפגישה האחרונה שלא הצליחה, או שיחה עם חבר שמבין אותך. אני כאן כדי לעזור לך בכל דרך שאוכל.

שתף אותי בתגובות – איך אתם מתמודדים עם אכזבות בגיוס כספים? אילו כלים או שיטות עזרו לכם לקום אחרי נפילות? אני סקרן לשמוע את הסיפורים שלכם.