A person facing a wall with several NO signs, but with a determined expression, ready to break through the wall.
Featured

כוח הדחייה: איך הפכתי תגובות שליליות מתורמים למנוע צמיחה

איך להפוך תגובות שליליות מתורמים למקור של צמיחה ופיתוח עוצמה פנימית? טיפים מעשיים וגישה חדשנית מגייס הכספים נועם אבירי.

הפעם הראשונה ששמעתי "לא" מתורם, הרגשתי כמו מתאגרף שספג נוקאאוט. לא רק שלא קיבלתי את התרומה, אלא גם קיבלתי ביקורת נוקבת על הארגון, עליי, ועל איך שאני ניגש לגיוס כספים. באותו רגע, רציתי רק לברוח ולהתחבא.

אבל אז עצרתי. נזכרתי בעצה שקיבלתי ממנטור ותיק: "דחייה היא רק מידע בתחפושת. השאלה היא מה תעשה עם המידע הזה." לקחתי נשימה עמוקה והחלטתי לצלול לתוך הדחייה הזו, לנתח אותה, וללמוד ממנה.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. עבדתי עם מאות ארגונים, מגדולים ועד קטנים, ועזרתי להם לגייס מיליוני שקלים. אבל הניסיון הכי חשוב שלי הוא לא ההצלחות, אלא הכישלונות – הדחיות, הביקורות, הפגישות הכושלות. דווקא מהם למדתי את השיעורים הכי חשובים על פסיכולוגיה של נתינה, על בניית מערכות יחסים, ועל הצד המנטלי של גיוס כספים.

היום, אני רוצה לחלוק איתכם את התובנות שלמדתי על איך להפוך דחייה ממחסום למנוע צמיחה.

העומק שמתחת לעומק: מה באמת מסתתר מאחורי ה"לא"?

רוב מגייסי הכספים מתייחסים לדחייה כאל סוף פסוק. "הוא לא מעוניין," הם חושבים, "נעבור לתורם הבא." אבל זו טעות קריטית. מאחורי כל "לא" מסתתר עולם שלם של מידע פוטנציאלי:

  • סדרי עדיפויות: אולי התורם תומך בארגונים דומים, ויש לו תקציב מוגבל.
  • חששות: אולי הוא לא בטוח שהכסף שלו ינוצל בצורה יעילה.
  • חוסר אמון: אולי הוא לא משוכנע בחזון של הארגון.
  • סגנון תקשורת: אולי הוא לא התחבר לדרך שבה הצגת את הבקשה.

האתגר הוא לזהות את הסיבה האמיתית לדחייה, ולהגיב בהתאם.

עדשת המיקרוסקופ: ניתוח מעמיק של רגע הדחייה

במקום לברוח מרגע הדחייה, נסו להאט את הזמן ולבחון אותו כמו מיקרוסקופ.

  • מה בדיוק נאמר? רשמו את הדברים שנאמרו מילה במילה.
  • איך זה נאמר? שימו לב לטון הדיבור, לשפת הגוף, להבעות הפנים.
  • מתי זה נאמר? מה קדם לרגע הדחייה? מה קרה אחריו?

לדוגמה, בפגישה אחת עם תורם פוטנציאלי, הוא אמר לי: "ההצעה שלכם מעניינת, אבל אני לא בטוח שהארגון שלכם מסוגל ליישם אותה." במבט ראשון, זה נשמע כמו דחייה מנומסת. אבל כשחזרתי על הפגישה בראש, שמתי לב למשהו מעניין: הוא אמר "אני לא בטוח שהארגון שלכם מסוגל ליישם אותה," ולא "אני לא בטוח שההצעה שלכם טובה." זה רמז לכך שהחשש שלו לא היה לגבי הרעיון עצמו, אלא לגבי היכולות של הארגון.

הקול הפנימי המשולב: מה באמת חשבתי לעומת מה שאמרתי?

אחד הכלים הכי חזקים ללמידה מדחייה הוא להיות כנה עם עצמך לגבי המחשבות והרגשות שלך במהלך הפגישה.

  • מה חשבת כששמעת את ה"לא"?
  • מה הרגשת?
  • האם היו לך ספקות לגבי ההצעה שלך?
  • האם הרגשת ביטחון בעצמך?

לדוגמה, בפגישה אחרת, הרגשתי מלכתחילה שהתורם לא מתחבר אליי. חשבתי לעצמי: "הוא בטח חושב שאני צעיר מדי וחסר ניסיון." במקום להתעלם מהמחשבה הזו, החלטתי להתמודד איתה ישירות. שיתפתי אותו בסיפור אישי על איך התגברתי על אתגר דומה בעבר, והראיתי לו שאני מבין את החששות שלו.

פרקטל המשמעות: מהדחייה הספציפית לעיקרון כללי

אחרי שניתחתם את הדחייה הספציפית, נסו להרחיב את המבט ולראות מה אפשר ללמוד ממנה על גיוס כספים בכלל.

  • האם יש דפוסים שחוזרים על עצמם בדחיות שקיבלתם בעבר?
  • האם יש טעויות שאתם עושים שוב ושוב?
  • האם יש לקחים שאתם יכולים ליישם בפגישות עתידיות?

לדוגמה, אחרי שקיבלתי כמה דחיות בגלל שההצעה שלי לא הייתה ברורה מספיק, הבנתי שאני צריך להשקיע יותר זמן בהכנת מצגת תמציתית ומשכנעת. התחלתי להשתמש בטכניקת "המעלית" – להסביר את הרעיון המרכזי ב-30 שניות או פחות.

תמונות מילוליות חדות: להחיות את החוויה

כדי להטמיע את הלקחים מהדחייה, נסו לתאר אותה בצורה חיה וברורה. דמיינו את הסיטואציה כאילו היא סצנה בסרט.

  • מה ראיתם?
  • מה שמעתם?
  • מה הרגשתם?
  • מה חשבתם?

התמונות המילוליות האלה יעזרו לכם לזכור את הפרטים החשובים, ולהימנע מטעויות דומות בעתיד.

אסטרטגיות פעולה: איך להפוך את הדחייה למנוע צמיחה

אחרי שעשיתם את כל הניתוחים וההפנמות, הגיע הזמן לתרגם את הלקחים לפעולה. הנה כמה אסטרטגיות שאני ממליץ עליהן:

1. בקשו משוב: אל תפחדו לשאול את התורם למה הוא סירב. בקשו ממנו להיות כנה וישיר.

2. התמקדו בשיפור: במקום להלקות את עצמכם, התמקדו במה אתם יכולים לשפר בפעם הבאה.

3. התייעצו עם מנטור: שתפו את החוויות שלכם עם מנטור מנוסה, ובקשו ממנו עצות והכוונה.

4. נסו גישות חדשות: אל תפחדו לנסות דברים חדשים. תגוונו את הגישה שלכם, תנסו טכניקות שונות, ותראו מה עובד הכי טוב בשבילכם.

5. חגגו הצלחות: אל תשכחו לחגוג את ההצלחות שלכם, גם הקטנות. זה יעזור לכם לשמור על מוטיבציה וביטחון עצמי.

הסולם הדינמי: בניית מערכות יחסים ארוכות טווח

אחד הלקחים הכי חשובים שלמדתי מדחייה הוא שגיוס כספים הוא לא ספרינט, אלא מרתון. זה לא רק על השגת תרומה מיידית, אלא על בניית מערכת יחסים ארוכת טווח עם התורם.

תחשבו על זה כמו על טיפוס על סולם. כל פגישה, כל שיחה, כל מייל, הוא שלב בסולם. המטרה היא לא להגיע לפסגה בבת אחת, אלא לעלות שלב אחרי שלב, עד שהתורם מרגיש בנוח לתת תרומה משמעותית.

אחת הטכניקות שאני משתמש בה היא "שיטת הסולם הדינמי" – להתאים את הגישה שלי לתורם בהתאם לשלב שבו הוא נמצא בסולם.

  • שלב 1: מודעות: התורם מודע לארגון, אבל לא מכיר אותו לעומק.
  • שלב 2: מעורבות: התורם מתחיל להתעניין בפעילות של הארגון.
  • שלב 3: מחויבות: התורם תומך בארגון באופן קבוע.
  • שלב 4: שגריר: התורם ממליץ על הארגון לאחרים.

בכל שלב, אני משתמש במסרים שונים, בפעולות שונות, ובטכניקות שונות כדי להעביר את התורם לשלב הבא.

המראה המנטלית: לראות את עצמך דרך עיני התורם

לפני כל פגישה חשובה, אני עושה תרגיל מנטלי פשוט: אני מדמיין שאני התורם, ושאני יושב מולי. אני שואל את עצמי:

  • מה הייתי רוצה לשמוע?
  • מה היו החששות שלי?
  • מה היה משכנע אותי לתרום?

התרגיל הזה עוזר לי להתכונן לפגישה בצורה הטובה ביותר, ולראות את הדברים מנקודת מבט שונה.

סיכום: לקפוץ למים הקרים של הדחייה

דחייה היא חלק בלתי נפרד מגיוס כספים. אבל היא לא חייבת להיות סוף העולם. אם תלמדו לנתח אותה, להבין אותה, וללמוד ממנה, תוכלו להפוך אותה למנוע צמיחה אישי ומקצועי.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים "לא," אל תברחו. תצללו פנימה. תחקרו את העומק שמתחת לעומק. תראו את עצמכם דרך עיני התורם. ותהפכו את הדחייה להזדמנות לצמיחה.

מה ה"לא" האחרון שקיבלתם, ומה למדתם ממנו? שתפו בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. במשך 15 שנה, עזרתי למאות ארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם, לבנות מערכות יחסים חזקות עם תורמים, ולהשיג את המטרות שלהם. הגישה שלי משלבת ידע מעמיק בפסיכולוגיה של נתינה, אסטרטגיות גיוס חדשניות, וניסיון מעשי בשטח. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי לעזור למגייסי כספים להצליח. אני מושפע ממומחים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, ומשלב תובנות מכלכלה התנהגותית ותיאוריות החלטה בעבודתי.

A professional fundraising expert using mental imagery techniques to improve performance.
Featured

תרגול מנטלי: איך דמיון מודרך מובנה שיפר את ביצועי במצבי אמת בגיוס כספים

נועם אבירי חושף: איך תרגול מנטלי מובנה שיפר את הביצועים שלו בגיוס כספים. למדו את השיטה צעד אחר צעד והשיגו תוצאות מדהימות.

האמת היא שתמיד הייתי סקפטי. תרגול מנטלי? דמיון מודרך? זה נשמע כמו משהו מסדנת NLP ולא כמו כלי רציני למגייס כספים. אבל אחרי שנה אחת קשה במיוחד, כשהייתי שחוק, מיואש ופספסתי את היעד השנתי ב-20%, החלטתי לנסות משהו אחר. לא היה לי מה להפסיד.

מה שלא ידעתי אז, זה שהניסוי הזה ישנה את הקריירה שלי, ואולי גם את האופן שבו אני תופס הצלחה באופן כללי.

אז מה עשיתי? התחלתי לבנות לעצמי תסריטים מפורטים של סיטואציות גיוס כספים מאתגרות. לא סתם לדמיין, אלא ממש לתכנן כל פרט: את המקום, את האנשים, את השאלות, את התשובות שלי, אפילו את הריח באוויר. יצרתי סוג של "סימולטור גיוס כספים" בראש שלי.

כך נראה התרגול המנטלי המובנה שלי (וכיצד תוכלו ליישם אותו):

1. זיהוי הסיטואציה המאתגרת: לרוב, בחרתי סיטואציה שהייתה לי קשה במיוחד בשבועות האחרונים – פגישה עם תורם סרבן, מצגת לוועד מנהל ביקורתי, או שיחת טלפון קרה למנכ"ל של חברה גדולה.

2. בניית התסריט המפורט: כאן נכנסה העבודה האמיתית. תיארתי לעצמי את כל הפרטים:

הסביבה: איך נראה החדר? איזה ריח יש בו? מה הטמפרטורה? איזה רעשים יש ברקע?

האנשים: איך הם נראים? איך הם יושבים? מה שפת הגוף שלהם? מה הטון שלהם?

* הדיאלוג: תכננתי שאלות ותשובות אפשריות. כתבתי לעצמי נקודות מפתח, ניסוחים אלגנטיים, וסיפורים רלוונטיים שיכולתי לשלב בשיחה.

3. הרגש: זה החלק הכי חשוב. ניסיתי לחוות את הרגשות שהייתי מרגיש בסיטואציה האמיתית: חרדה, פחד, לחץ, אבל גם תקווה, נחישות, ואמונה. ניסיתי "להרגיש את הפחד, ולעשות את זה בכל מקרה".

4. החזרה: חזרתי על התסריט שוב ושוב, עד שהרגשתי בנוח עם כל חלק וחלק. ניסיתי וריאציות שונות של השיחה, התמודדתי עם שאלות קשות, ושיפרתי את התגובות שלי.

5. ההטמעה: לפני כל סיטואציה אמיתית, הקדשתי כמה דקות לחזרה מנטלית על התסריט. זה עזר לי להרגיש מוכן, רגוע ובשליטה.

התוצאות? מדהימות.

  • ביטחון עצמי מוגבר: כשהגעתי לפגישה, הרגשתי שאני כבר מכיר את הסיטואציה. ידעתי מה אני רוצה להגיד, איך אני רוצה להגיד את זה, ואיך להתמודד עם התנגדויות.
  • תגובות מהירות ומדויקות: התרגול המנטלי עזר לי לפתח תגובות אוטומטיות לשאלות ותגובות נפוצות. זה חסך לי זמן ומאמץ, ואפשר לי להתמקד בהקשבה פעילה.
  • שליטה ברגשות: למדתי לנהל את החרדה והפחד שלי. התרגול המנטלי עזר לי להבין שהרגשות האלה הם טבעיים, ושאני יכול להתמודד איתם.
  • הגדלת אחוזי הסגירה: בסופו של דבר, התרגול המנטלי הוביל לשיפור משמעותי בתוצאות שלי. סגרתי עסקאות גדולות יותר, בניתי מערכות יחסים חזקות יותר עם תורמים, והפכתי למגייס כספים יעיל יותר.

אני לא אומר שתרגול מנטלי הוא תרופת פלא לכל הבעיות שלכם. אבל מניסיון אישי, אני יכול להגיד שזה כלי רב עוצמה שיכול לעזור לכם לשפר את הביצועים שלכם במצבי אמת.

אז בפעם הבאה שאתם מתכוננים לפגישה חשובה או למצגת מכריעה, אל תסתפקו בהכנה טכנית. הקדישו כמה דקות לתרגול מנטלי. דמיינו את הסיטואציה, הרגישו את הרגשות, וחזרו על התסריט שוב ושוב. אתם תופתעו מהתוצאות.

אגב, אותה שנה, לא רק שעמדתי ביעד, עקפתי אותו ב-15%. למדתי שיעור חשוב: לפעמים, הדרך להצלחה עוברת דרך הדמיון.

A fundraiser standing strong despite facing rejections, symbolizing resilience and emotional detachment in fundraising.
Featured

בידוד רגשי בגיוס כספים: איך לשמור על חוסן כשלא הופך לחלק מהיום-יום

איך לשמור על חוסן רגשי בגיוס כספים? נועם אבירי חושף טכניקות להתמודדות עם דחייה, בניית ביטחון עצמי, וחיבור למשמעות האמיתית של העבודה.

השבוע, במהלך סדנה למגייסי כספים צעירים, ניגשה אליי מגייסת נרגשת, עיניה אדומות מדמעות. "נועם," היא אמרה, "אני פשוט לא מצליחה יותר. כל דחייה שוברת אותי מחדש. אני לוקחת את זה אישית". כאב לי לראות אותה כך. מי לא חווה את זה? הדחייה היא חלק בלתי נפרד מחייו של מגייס הכספים, אבל היא לא חייבת להגדיר אותנו. היא לא צריכה לשתק את היכולת שלנו להתקדם. איך אפשר לבודד את עצמנו רגשית, מבלי לאבד את האמפתיה והחמלה שהן כל כך חשובות בתפקיד הזה? איך לא לתת לרגשות שליליים זמניים להשפיע על הביצועים הכוללים שלנו?

האמת היא, שזה לא פשוט. אבל זה אפשרי. וזה מתחיל בהבנה מעמיקה של המנגנונים הפסיכולוגיים שמניעים אותנו ואת התורמים שלנו.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים רבות בתחום, אני יכול להגיד בביטחון: גיוס כספים הוא לא רק מקצוע, הוא מסע רגשי. מסע שמצריך חוסן, מודעות, וטכניקות להתמודדות עם אתגרים. הגישה שלי משלבת ידע פסיכולוגי מעמיק, ניסיון מעשי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

"ההקשבה השלישית": מעבר למילים שנאמרות

לפני שנצלול לטכניקות פרקטיות, אני רוצה להציג בפניכם מושג מפתח שפיתחתי: "ההקשבה השלישית". רוב מגייסי הכספים מיומנים בהקשבה למה שנאמר במילים. מעטים מצליחים להקשיב למה שלא נאמר, לשפת הגוף, לטון הדיבור. אבל "ההקשבה השלישית" לוקחת אותנו צעד אחד קדימה: היא דורשת מאיתנו להקשיב גם למה שקורה בתוכנו בזמן השיחה.

לדוגמה: האם אני באמת מקשיב לתורם, או שאני עסוק בניסוח התשובה הבאה שלי? האם אני ניגש לפגישה מתוך ביטחון ואמונה, או מתוך פחד וחרדה? הרגשות שלנו משפיעים על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות, ומשם - על האופן שבו התורם תופס אותנו.

"שיטת המראה המנטלית": הכנה מנטלית מראש

אחת הטכניקות היעילות ביותר לבידוד רגשי היא "שיטת המראה המנטלית". לפני כל פגישה חשובה, אני מבלה כמה דקות בדמיון מודרך. אני מדמיין את עצמי מצליח, בטוח בעצמי, ומחובר לתורם. אני מדמיין את התורם כבן אדם, לא רק כמקור תרומה. אני מנסה לראות את העולם דרך העיניים שלו, להבין את הצרכים והרצונות שלו.

השיטה הזו עוזרת לי להפריד בין הזהות שלי לבין התוצאה של הפגישה. גם אם הפגישה לא תניב את התרומה המיוחלת, זה לא אומר שאני נכשלתי כמגייס כספים. זה רק אומר שהתנאים לא היו מתאימים.

חוסן מנטלי: 5 צעדים פרקטיים להתמודדות עם דחייה

אז איך מתמודדים עם הדחייה היומיומית? הנה 5 צעדים פרקטיים שתוכלו ליישם כבר מחר בבוקר:

1. הפרדה בין הזהות שלך לתוצאה: זכרו, דחייה היא לא שיקוף של הערך שלכם. היא שיקוף של הנסיבות. תזכרו בכל הפעמים שהצלחתם, בכל הפעמים שהבאתם ערך.

2. "עדשת המיקרוסקופ": ניתוח מדויק של מה קרה: אחרי כל פגישה, קחו כמה דקות לנתח את האירועים. מה עבד? מה לא עבד? מה הייתם עושים אחרת? אל תתמקדו ברגשות השליליים, אלא בתובנות המקצועיות.

3. "המעגל המתרחב": תמיכה חברתית: שתפו את הקולגות שלכם ברגשות שלכם. אל תפחדו לבקש עזרה. זכרו, אתם לא לבד.

4. "הצעד האלגנטי": פעולה קטנה וחיובית: אחרי דחייה, עשו משהו קטן וחיובי שיחזיר לכם את תחושת השליטה. טלפון לתורם ותיק, אימייל תודה, סידור שולחן העבודה. כל פעולה קטנה תעזור לכם להתקדם.

5. "פרקטל המשמעות": חיבור למטרה הגדולה: תזכרו למה אתם עושים את מה שאתם עושים. תתחברו למטרה של הארגון שלכם. תזכרו שאתם חלק ממשהו גדול יותר מעצמכם.

המשמעות האמיתית של גיוס כספים

גיוס כספים הוא לא רק תרומות ומספרים. הוא על יצירת שינוי בעולם. הוא על חיבור בין אנשים עם צרכים לאנשים עם יכולת נתינה. הוא על בניית עולם טוב יותר. וכשאתם מחוברים למשמעות האמיתית של העבודה שלכם, הדחיות הופכות להיות רק חלק קטן מהדרך.

השאלה שאני רוצה להשאיר אתכם איתה היא זו: איך תבחרו להגיב לדחייה הבאה שלכם? האם תתנו לה לשבור אתכם, או שתשתמשו בה כדלק להתקדמות? הבחירה היא תמיד בידיים שלכם.

שתפו אותי בתגובות, מה הטיפים שלכם לשמירה על חוסן נפשי בגיוס כספים?

A photo of Noam Aviry, a fundraising expert, smiling and looking confident. The background shows a blurred image of a modern office space.
Featured

תרבות ההתנסות: איך לפתח גישה של ניסוי ולמידה שמאפשרת לך להסתכן ולצמוח

כיצד לפתח גישה של ניסוי ולמידה בגיוס כספים שתאפשר לך לקחת סיכונים מחושבים ולצמוח? נועם אבירי חושף את הצעדים המעשיים ליצירת תרבות התנסות בארגון.

האמת? פעם פחדתי מכישלון יותר ממה שרציתי הצלחה. הייתי יושב שעות, מנתח כל תרחיש אפשרי לפני כל פגישה עם תורם, מנסה לצפות כל שאלה ותשובה. הייתי מוציא אנרגיה עצומה על להימנע מטעויות במקום להתמקד במה שאני באמת רוצה להשיג. התוצאה? בינוניות. אבל אז הבנתי משהו: גיוס כספים זה לא מדע מדויק, זה ניסוי מתמשך. וכל "כישלון" הוא בסך הכל תוצאה בניסוי שעזר לי להבין מה עובד ומה לא.

מהי תרבות ההתנסות ולמה היא קריטית לגיוס כספים?

תרבות ההתנסות היא גישה שמעודדת ניסויים, למידה מהירה מטעויות, ושיפור מתמיד. זה לא אומר לפעול בחוסר אחריות, אלא לקחת סיכונים מחושבים, לבחון הנחות יסוד, ולצאת מאזור הנוחות. בעולם גיוס הכספים, שבו הכל משתנה כל הזמן - טרנדים, טכנולוגיות, ואפילו הלך הרוח של התורמים - תרבות ההתנסות היא לא מותרות, היא חובה.

מדוע רוב מגייסי הכספים נמנעים מניסויים?

מניסיוני, ישנן שלוש סיבות עיקריות:

1. פחד מכישלון: אף אחד לא רוצה להודות שהוא טעה, במיוחד לא מול הועד המנהל או התורמים.

2. הצמדות למוכר וידוע: קל יותר להמשיך לעשות את מה שתמיד עבד, גם אם הוא כבר לא יעיל כמו פעם.

3. חוסר זמן ומשאבים: "אין לי זמן לנסות דברים חדשים, אני בקושי מספיק לעמוד ביעדים הנוכחיים."

אני מבין את הלחץ, אני באמת מבין. אבל אני גם יודע שמי שלא מתחדש - נשאר מאחור.

אז איך יוצרים תרבות של ניסוי ולמידה בארגון שלכם? הנה 5 צעדים מעשיים:

1. הגדירו "אזור בטוח לכישלון": צרו סביבה שבה אנשים מרגישים בנוח לנסות דברים חדשים, גם אם הם לא בטוחים שיצליחו. תגמלו יוזמה ויצירתיות, גם אם התוצאה לא הייתה מושלמת.

2. הקצו זמן ומשאבים לניסויים: זה יכול להיות יום בשבוע, פרויקט צדדי, או תקציב ייעודי. העיקר שתהיה מסגרת ברורה שמאפשרת התנסות.

3. התחילו בקטן: אל תנסו לשנות הכל בבת אחת. בחרו תחום אחד שבו אתם רוצים להשתפר, ותתחילו עם ניסוי קטן ופשוט.

4. מדדו הכל: לפני שאתם מתחילים ניסוי, הגדירו מדדים ברורים להצלחה. איך תדעו אם הניסוי הצליח או לא? מה תלמדו ממנו?

5. שתפו את התוצאות: בין אם הניסוי הצליח או נכשל, חשוב לשתף את התוצאות עם כל הצוות. למדו אחד מהשני, ותשתמשו בידע הזה כדי לשפר את הניסויים הבאים.

עדשת המיקרוסקופ: רגע קריטי בפגישה עם תורם

תארו לעצמכם את הסיטואציה: אתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, הצגתם את הפרויקט, הסברתם את ההשפעה, ועכשיו הגיע הרגע לשאול על תרומה. במקום לשאול ישירות, אתם מחליטים לנסות משהו חדש: "אני יודע שאתם תומכים בפרויקטים שמשנים חיים. מה הכי חשוב לכם כשאתם מחליטים לתרום?".

התורם עוצר לרגע, חושב, ואז עונה: "אני רוצה לראות תוצאות ברורות ומדידות."

(הקול הפנימי שלי: "אוקיי, רשמתי לעצמי. הוא לא מדבר על רגש, הוא מדבר על נתונים. אני צריך להתמקד בהשפעה המספרית של הפרויקט").

אתם ממשיכים: "יש לנו נתונים שמראים שכל שקל שמושקע בפרויקט הזה מציל חיים. הנה גרף שממחיש את זה..."

(פרקטל המשמעות: השיחה הזו היא לא רק על תרומה ספציפית. היא משקפת את הצורך הבסיסי של תורמים - לדעת שהכסף שלהם עושה שינוי אמיתי בעולם).

מה הלאה?

תרבות ההתנסות היא לא רק סט של כלים, היא שינוי תודעתי. זה להסתכל על גיוס כספים כעל מסע מתמשך של למידה ושיפור, ולא כעל סדרת משימות שצריך לסמן עליהן "וי". זה להבין שכישלון הוא לא סוף הדרך, אלא הזדמנות ללמוד ולצמוח.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הגישה שלי משלבת ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אחד הדברים שהכי חשובים לי הוא ליצור שינוי אמיתי בעולם.

אז אני שואל אותך: איזה ניסוי אתה מוכן לעשות השבוע כדי להתקדם לעבר היעדים שלך? שתף אותי בתגובות!

A determined fundraiser standing tall despite setbacks, symbolizing mental resilience in fundraising.
Featured

חוסן מנטלי של אלופים בגיוס כספים: איך לצמוח ממשברים ולהכפיל תרומות

איך אלופי גיוס כספים מתמודדים עם משברים קשים? גלו את האסטרטגיות הפסיכולוגיות שיעזרו לכם לצמוח ממשברים ולהכפיל תרומות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. בהיתי בתקרה, שוב. ארבעה חודשים רצופים שלא הצלחתי לישון כמו שצריך. הארגון היה על סף קריסה, אחרי שהקמפיין הגדול ביותר בתולדותיו כשל כישלון חרוץ. הרגשתי כמו כישלון אישי, לא רק מקצועי. ואז, בתוך הלילה האינסופי הזה, הבנתי משהו: חוסן מנטלי הוא לא רק היכולת לשרוד משבר, אלא לנצל אותו כדי להמריא.

אני נועם אבירי, ואחרי 15 שנים של גיוס כספים, עבודה עם מאות ארגונים ועשרות משברים אישיים ומקצועיים, למדתי שגיוס כספים הוא לא רק טקטיקה ואסטרטגיה, אלא גם מלחמה פנימית. איך נשארים שפויים כשכל העולם סביבך אומר לך "לא"? איך ממשיכים להאמין במטרה כשנדמה שהכל קורס? איך הופכים דחייה להזדמנות?

במאמר הזה, אספר לכם איך אלופים בגיוס כספים מתמודדים עם משברים קשים, ואיך אתם יכולים ליישם את האסטרטגיות הפסיכולוגיות שלהם כדי לא רק לשרוד, אלא לשגשג. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

האמונה המטלטלת: למה המוטיבציה שלנו יורדת דווקא אחרי ההישגים הגדולים?

רבים חושבים שמשבר הוא נקודת השפל, אבל האמת היא שלפעמים הנפילה הכואבת ביותר מגיעה דווקא אחרי ההישג הכי גדול. ניצחתם את הקמפיין? גייסתם סכום שיא? מצוין. עכשיו תתכוננו: סביר להניח שהמוטיבציה שלכם תצנח, והתחושה הפנימית תהיה של ריקנות.

למה זה קורה? כי המוח שלנו בנוי להגיב לשינויים, לא ליציבות. כשהשגנו את המטרה, השינוי הסתיים, והמוח מתחיל לחפש אתגר חדש. זו הסיבה שרבים מהספורטאים הגדולים ביותר חווים דיכאון אחרי זכייה במדליה אולימפית.

אז מה עושים?

א. תכירו בכך שזה נורמלי: אל תתביישו להרגיש מבולבלים או חסרי מוטיבציה אחרי הצלחה גדולה. זה חלק מהתהליך האנושי.

ב. תציבו מטרה חדשה - ועוד יותר גדולה: תחשבו על החזון שלכם, על החלום הגדול שמעבר לקמפיין הספציפי הזה. מה הצעד הבא שיגרום לכם להתרגש שוב?

ג. תחגגו את הדרך - לא רק את התוצאה: תזכירו לעצמכם כמה השקעתם, כמה למדתם, וכמה התפתחתם במהלך הקמפיין. ההצלחה היא רק נקודת ציון במסע ארוך יותר.

אחד הדברים שלמדתי מפנלופה ברק, מומחית עולמית לגיוס כספים, הוא שהקמפיין הכי מוצלח הוא רק הקדמה לקמפיין הבא. תמיד יש עוד מה לעשות, עוד לאן לשאוף.

שיטת המראה המנטלית: איך להפוך פחד מדחייה לביטחון עצמי מנצח

אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיוס כספים הוא ההתמודדות עם דחייה. כל "לא" מרגיש כמו סטירה מצלצלת, וקל לשקוע לייאוש ותסכול. אבל מה אם היינו יכולים להפוך את הפחד הזה לביטחון עצמי?

"שיטת המראה המנטלית" היא טכניקה שפיתחתי, המבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית והכלכלה ההתנהגותית. היא מתחילה בהכרה בכך שדחייה היא חלק בלתי נפרד מהמשחק. כמו שאומר דן פאליוטה, גורו גיוס הכספים: "אם לא דוחים אותך, אתה לא מבקש מספיק."

אבל הכרה זה לא מספיק. אנחנו צריכים לשנות את הפרשנות שלנו לדחייה. במקום לראות אותה ככישלון אישי, אנחנו צריכים לראות אותה כמשוב, כהזדמנות ללמידה ושיפור.

כך זה עובד:

1. לפני כל פגישה או שיחה חשובה, תדמיינו את עצמכם מצליחים. תראו את עצמכם בביטחון, משכנעים, ומקבלים את התרומה המיוחלת.

2. אחרי כל דחייה, תשאלו את עצמכם: מה למדתי מזה? מה יכולתי לעשות אחרת? איך אני יכול להשתפר לפעם הבאה?

3. תחגגו גם את הניצחונות הקטנים: כל שיחה טובה, כל פגישה מוצלחת, כל פידבק חיובי - הם דלק לביטחון העצמי שלכם.

זכרו: ביטחון עצמי הוא לא תכונה מולדת, אלא מיומנות נרכשת. ככל שתתאמנו יותר, כך תהיו בטוחים יותר בעצמכם, וכך תצליחו יותר בגיוס כספים.

"אפקט המגירה הסגורה": איך לפתוח את הראש של התורמים ולשכנע אותם לתרום יותר

נתקלתם פעם בתורם ש"סגר את הראש" ולא מוכן לשמוע את ההצעה שלכם? זהו "אפקט המגירה הסגורה" - תופעה פסיכולוגית שבה תורם מקבע את הרושם הראשוני ולא מאפשר כניסה של מידע חדש.

למה זה קורה? כי המוח שלנו שונא אי ודאות. כשאנחנו מקבלים החלטה, אנחנו נוטים להתעלם ממידע שסותר אותה, כדי לשמור על תחושת הביטחון והשליטה.

אז איך פותחים את המגירה הסגורה?

א. אל תתחילו עם הבקשה: במקום לבקש תרומה מיד, תתחילו בשיחה, תגלו מה חשוב לתורם, מה מעניין אותו.

ב. תשאלו שאלות פתוחות: במקום להציג עובדות, תשאלו שאלות שיגרמו לתורם לחשוב בעצמו, להגיע למסקנות שלו.

ג. תשתמשו בסיפורים: סיפור טוב יכול לגעת ללב ולשכנע יותר מכל טיעון לוגי. תספרו על אנשים שהארגון שלכם עזר להם, על שינויים שקרו בזכות התרומות.

זכרו: גיוס כספים הוא לא רק שכנוע, אלא גם הקשבה. ככל שתקשיבו יותר לתורם, כך תבינו יותר מה מניע אותו, וכך תוכלו להתאים את המסר שלכם בצורה אפקטיבית יותר.

מודל המעגלים המתרחבים: איך להפוך כל תורם קיים למגייס כספים פוטנציאלי

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בגיוס כספים היא התמקדות בגיוס תורמים חדשים, תוך הזנחת התורמים הקיימים. אבל האמת היא שהתורמים הכי טובים שלכם הם אלו שכבר תומכים בכם.

"מודל המעגלים המתרחבים" הוא שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים. הרעיון פשוט: כל תורם שלכם מכיר עוד אנשים שאכפת להם מהמטרה שלכם. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לבקש ממנו להציג אתכם אליהם.

כך זה עובד:

1. תזהו את התורמים הכי נאמנים שלכם: אלו שתורמים באופן קבוע, שמגיעים לאירועים שלכם, שמדברים עליכם ברשתות החברתיות.

2. תבקשו מהם להציג אתכם לחברים שלהם: תסבירו להם שאתם מחפשים אנשים נוספים שרוצים לעשות שינוי, ותבקשו מהם להציג אתכם לשניים-שלושה אנשים שהם חושבים שיתעניינו.

3. תטפחו את הקשרים החדשים: תזמינו את האנשים החדשים לאירועים שלכם, תשלחו להם ניוזלטרים, תתקשרו אליהם באופן אישי.

זכרו: גיוס כספים הוא לא רק עסקה, אלא גם מערכת יחסים. ככל שתטפחו יותר את הקשרים שלכם, כך תגייסו יותר כספים.

השיעור הכי חשוב שלמדתי ממשבר: חוסן מנטלי הוא לא רק לשרוד - אלא גם לשגשג

המשבר ההוא, שגרם לי לבהות בתקרה בשלוש לפנות בוקר, לימד אותי שיעור חשוב: חוסן מנטלי הוא לא רק היכולת לשרוד משבר, אלא לנצל אותו כדי להמריא. הוא לא רק לחזור לשגרה, אלא גם לצמוח, להתפתח, ולהפוך למגייסי כספים טובים יותר.

אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם כלים ורעיונות חדשים להתמודדות עם אתגרים בגיוס כספים. זכרו: אתם לא לבד. יש קהילה שלמה של מגייסי כספים שמתמודדים עם אותם אתגרים כמוכם. תשתפו, תתייעצו, ותלמדו אחד מהשני.

ואם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה נוספת, אני כאן בשבילכם. אני מציע ייעוץ וליווי אישי למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח, ואני אשמח לעזור לכם להגשים את החזון שלכם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה 'בלתי אפשרי' אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

*

אני נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי", "מודל המעגלים המתרחבים", "המפה הרגשית של התורם", "שיטת המראה המנטלית" ו"גישת המשוב התלת-שלבית". הושפעתי ממומחים עולמיים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, ומאסכולות פסיכולוגיות כמו פסיכולוגיה חיובית וכלכלה התנהגותית.

רוצים לשמוע עוד טיפים ורעיונות? שתפו אותי בתגובות!