A graphic showing overlapping circles, each representing a donors network expanding outwards. The central circle is labeled Current Donors and the outer circles show connections to potential new donors.
Featured

מעגלי השפעה: השיטה הישראלית לניצול רשתות חברתיות של תורמים (שלא סיפרתי עליה עד היום)

גלה את "מודל המעגלים המתרחבים" – השיטה הישראלית להרחבת מעגל התומכים שלך דרך רשתות חברתיות של תורמים קיימים. טיפים, טכניקות ותובנות מגיוס כספים אפקטיבי מאת המומחה נועם אבירי.

השעה הייתה 10:17 בבוקר, והטלפון צלצל. על הקו היה גיל, מגייס כספים צעיר ונמרץ, שהצטרף לארגון שלי רק לפני שלושה חודשים. "נועם," הוא אמר בקול שבור, "אני לא מצליח. אני פונה לאנשים, מציג את הפרויקט, אבל התורמים פשוט לא מגיבים. מה אני עושה לא נכון?"

נשמתי עמוק. זכרתי את התחושה הזו היטב. את הבדידות, את התסכול, ואת הפחד העמוק שאולי אני לא מספיק טוב. אבל ידעתי גם שיש דרך אחרת. דרך שמנצלת את הכוח האדיר של רשתות חברתיות של תורמים קיימים. דרך שפיתחתי אחרי שנים של ניסוי וטעייה, שכשלה שוב ושוב, עד שמצאתי את הנוסחה המנצחת.

אני נועם אבירי, ואני מומחה בגיוס כספים. למדתי את התחום דרך הרגליים, מהשטח, אחרי אינספור פגישות, שיחות טלפון, וכמה לילות ללא שינה. ראיתי ארגונים פורחים ונובלים, והבנתי שיש משהו אחד שמבדיל בין המצליחים לכושלים: היכולת לרתום את מעגלי ההשפעה של התורמים שלהם.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתך את השיטה שפיתחתי, "מודל המעגלים המתרחבים", שיטה שתאפשר לך להרחיב את מעגל התומכים שלך בצורה אורגנית ואפקטיבית, ולנצל את הפוטנציאל הגלום ברשתות החברתיות של התורמים הקיימים שלך. זאת שיטה שאני מיישם עם לקוחותיי כבר שנים, אבל מעולם לא חשפתי את כל הפרטים שלה בפומבי.

מה זה בכלל "מעגל השפעה" ולמה זה חשוב?

לפני שנצלול לפרקטיקה, חשוב להבין את המושג הבסיסי: מעגל השפעה. מעגל השפעה הוא קבוצת האנשים שאדם מסוים משפיע עליהם באופן ישיר או עקיף. זה יכול להיות המשפחה שלו, החברים שלו, הקולגות שלו, או כל קבוצת אנשים שהוא נמצא איתה בקשר.

בגיוס כספים, מעגל ההשפעה של תורם קיים הוא משאב עצום שלא מנוצל. תחשוב על זה: התורם שלך כבר מאמין במטרה שלך, הוא כבר תרם כסף, והוא כבר חלק מהקהילה שלך. עכשיו, כל מה שנותר לעשות זה לבקש ממנו לעזור לך להגיע לאנשים נוספים שאולי ירצו לתמוך גם הם.

אבל רגע, אני שומע אותך חושב: "לבקש מתורם להפנות אותי לחברים שלו? זה לא מביך? זה לא דוחף מדי?"

התשובה היא: תלוי איך עושים את זה. ואת זה בדיוק אני אלמד אותך.

ארבעת השלבים של "מודל המעגלים המתרחבים"

המודל שלי מורכב מארבעה שלבים עיקריים:

1. מיפוי: זיהוי ומיפוי מעגלי ההשפעה של התורמים הקיימים שלך.

2. טיפוח: בניית יחסים חזקים ואותנטיים עם התורמים שלך.

3. גיוס: בקשה מהתורמים להפנות אותך לאנשים נוספים.

4. מעקב: מעקב אחר ההפניות וטיפוח הקשרים החדשים.

נצלול לתוך כל שלב בפירוט:

1. מיפוי: מי הם האנשים שסובבים את התורמים שלך?

זהו השלב הראשון והקריטי ביותר. כאן אתה צריך להבין מי הם האנשים החשובים בחייו של התורם. זה יכול להיות קצת כמו עבודת בילוש, אבל זה שווה את המאמץ.

איך עושים את זה?

  • ניתוח פרופילים ברשתות חברתיות: בדוק את הפרופילים של התורמים שלך בלינקדאין, פייסבוק, טוויטר, או אינסטגרם. מי הם האנשים שהם מתקשרים איתם? מי מגיב להם? מי משתף את התוכן שלהם?
  • שיחות אישיות: שוחח עם התורמים שלך באופן אישי (בפגישה, בטלפון, או בזום). שאלו אותם על החיים שלהם, על העבודה שלהם, על התחביבים שלהם. נסה להבין מי הם האנשים שהם מעריכים וסומכים עליהם.
  • אירועים חברתיים: ארגן אירועים חברתיים קטנים לתורמים שלך. זה יכול להיות ארוחת ערב, הרצאה, או סדנה. שים לב למי התורמים שלך מתחברים, עם מי הם מדברים, ועם מי הם נראים בנוח.

דוגמה קונקרטית:

בשיחה עם אחת התורמות הוותיקות שלנו, שאלתי אותה על העבודה שלה. היא סיפרה לי שהיא מנהלת בכירה בחברת הייטק גדולה, ושהיא עובדת עם צוות של 20 אנשים. מיד הבנתי שיש כאן פוטנציאל עצום. לא רק שהיא עצמה תורמת נדיבה, אלא שיש לה גם מעגל השפעה משמעותי בתוך החברה שלה.

2. טיפוח: בניית יחסים אותנטיים וארוכי טווח

גיוס כספים הוא לא רק עניין של כסף, הוא עניין של יחסים. אם אתה רוצה שהתורמים שלך יעזרו לך להגיע לאנשים נוספים, אתה צריך לבנות איתם יחסים חזקים ואותנטיים.

איך עושים את זה?

  • הקשבה פעילה: הקשב לתורמים שלך באמת. תבין מה חשוב להם, מה מניע אותם, ומה הם מחפשים.
  • תודה אמיתית: תודה להם על התמיכה שלהם, לא רק בכסף, אלא גם בזמן, באנרגיה, ובתשומת הלב.
  • עדכונים שוטפים: עדכן אותם על ההתקדמות של הארגון שלך, על ההישגים שלך, ועל האתגרים שלך. תן להם להרגיש שהם חלק מהמסע שלך.
  • הערכה אישית: תן להם להרגיש שאתה מעריך אותם כבני אדם, לא רק כתורמים. תזמין אותם לאירועים מיוחדים, תשלח להם ברכות אישיות בימי הולדת, ותראה להם שאתה חושב עליהם.

טעות נפוצה:

הרבה מגייסי כספים טועים לחשוב שיחסים עם תורמים הם רק עניין של נימוסים. הם שולחים מכתבי תודה גנריים, מעדכנים אותם בדוחות רבעוניים, ומזמינים אותם לאירועים גדולים. אבל זה לא מספיק. כדי לבנות יחסים אמיתיים, אתה צריך להיות אותנטי, אישי, ולהראות לתורמים שלך שאתה באמת אכפת לך מהם.

3. גיוס: לבקש עזרה בדרך נכונה

אוקיי, בנינו יחסים טובים, מיפינו את מעגלי ההשפעה, ועכשיו הגיע הזמן לבקש עזרה. אבל איך עושים את זה בלי לדחוף מדי? בלי להביך את התורם? ובלי לפגוע ביחסים שבנינו?

הנה כמה טיפים:

  • התאמה אישית: התאם את הבקשה שלך לתורם הספציפי. תחשוב על מי הוא, מה חשוב לו, ומה הוא יכול להציע.
  • בהירות: תהיה ברור לגבי מה שאתה מבקש. אל תשאיר מקום לספקות או לאי הבנות.
  • גמישות: תהיה גמיש לגבי הדרך שבה התורם יכול לעזור. תן לו אפשרויות שונות, ותן לו לבחור מה הכי מתאים לו.
  • הדדיות: תציע משהו בתמורה. זה לא חייב להיות משהו גדול או יקר, אבל זה צריך להיות משהו שיראה לתורם שאתה מעריך את העזרה שלו.

דוגמאות לבקשות אפשריות:

  • "האם תוכל להפנות אותי לשני אנשים נוספים שחושבים כמוך?"
  • "האם תוכל להציג אותי למישהו מהקולגות שלך שמתעניין בתחום הזה?"
  • "האם תוכל לשתף את הפוסט הזה ברשתות החברתיות שלך?"
  • "האם תוכל להזמין כמה חברים שלך לאירוע ההתרמה הבא שלנו?"

הקול הפנימי המשולב:

כששאלתי את התורמת שלי אם היא תוכל להפנות אותי לכמה קולגות שלה, היא היססה לרגע. (בראשי חשבתי: "אוי לא, עשיתי טעות. דחפתי מדי. היא הולכת לסרב."). אבל אז היא חייכה ואמרה: "אני אשמח לעזור. יש לי כמה אנשים בראש שיכולים להתעניין." (בראשי חשבתי: "וואו, זה עבד! אבל למה היא היססה?"). שאלתי אותה: "מה חשבת כששאלתי אותך?" היא ענתה: "פחדתי שאתה הולך לבקש ממני סכום כסף גדול. אבל כששמעתי שאתה רק מבקש להכיר אנשים חדשים, הרגשתי בנוח."

4. מעקב: לא להשאיר קצוות פתוחים

אחרי שהתורם שלך עזר לך, חשוב לעקוב אחרי ההפניות ולטפח את הקשרים החדשים. זה אומר ליצור קשר עם האנשים שהופנית אליהם, להציג את הארגון שלך, ולנסות לבנות איתם יחסים.

טיפים למעקב אפקטיבי:

  • תודה לתורם: תודה לתורם שלך על ההפניה. תן לו לדעת שאתה מעריך את העזרה שלו.
  • יצירת קשר מהירה: צור קשר עם האנשים שהופנית אליהם תוך זמן קצר. אל תחכה יותר מדי זמן, אחרת הם ישכחו מי אתה ומה אתה רוצה.
  • הצגה אישית: תציג את עצמך ואת הארגון שלך בצורה אישית ומרתקת. תספר להם את הסיפור שלך, ותראה להם למה אתה עושה את מה שאתה עושה.
  • הקשבה: הקשב לאנשים החדשים. תבין מה חשוב להם, מה מניע אותם, ומה הם מחפשים.
  • סבלנות: תהיה סבלני. בניית יחסים לוקחת זמן. אל תצפה לקבל תרומה מיד.

עדשת המיקרוסקופ:

שים לב לשנייה הזו: קיבלתי מייל מאחד האנשים שהופניתי אליהם. הוא כתב: "תודה על הפנייה, אבל אני לא חושב שהארגון שלכם מתאים לי." רוב מגייסי הכספים היו מוותרים בשלב הזה. אבל אני ידעתי שיש כאן משהו נוסף. הוא אמר "לא מתאים לי", ולא "אני לא מעוניין". זה אומר שהוא פתוח לרעיון, אבל משהו לא מסתדר לו. שלחתי לו מייל חוזר ושאלתי: "אני מבין. האם תוכל להסביר לי למה אתה חושב שאנחנו לא מתאימים?" הוא ענה: "אני תומך בארגונים שעוזרים לילדים חולים. הארגון שלכם עוזר לאנשים מבוגרים." מיד הבנתי את הטעות שלי. לא הצגתי את הארגון שלי בצורה נכונה. הסברתי לו שאנחנו גם עוזרים לילדים חולים, ושהפרויקט שאני מגייס עבורו מיועד במיוחד לילדים. הוא התרשם מההסבר שלי, והוא תרם 10,000 ש"ח.

המפה הרגשית של התורם: להבין את המוטיבציה האמיתית

בבסיס גיוס הכספים עומדת הבנה מעמיקה של המוטיבציות האמיתיות של התורמים. לא מספיק לדעת שהם רוצים לעשות טוב. צריך להבין למה הם רוצים לעשות טוב. מה מניע אותם? מה הם מחפשים?

פיתחתי כלי שנקרא "המפה הרגשית של התורם", כלי שעוזר לי לזהות את המניעים העמוקים ביותר של התורמים שלי. הכלי הזה מבוסס על פסיכולוגיה חיובית ועל תיאוריות החלטה, והוא מאפשר לי להתאים את המסרים שלי לתורמים בצורה אפקטיבית יותר.

איך זה עובד?

המפה מחולקת לארבעה אזורים עיקריים:

1. הצורך: מה התורם צריך? מה חסר לו בחיים?

2. הערך: מה חשוב לתורם? מה הוא מעריך?

3. הפחד: ממה התורם מפחד? מה הוא רוצה להימנע ממנו?

4. התקווה: למה התורם מקווה? מה הוא רוצה להשיג?

על ידי מענה על השאלות האלה, אתה יכול לקבל תמונה מלאה של המוטיבציות של התורם, ולהתאים את המסרים שלך כך שיהדהדו עם הצרכים, הערכים, הפחדים והתקוות שלו.

התפכחות חיובית: לא כל תורם הוא זהב

כשהתחלתי לעבוד בגיוס כספים, חשבתי שכל תורם הוא זהב, ושאני צריך לעשות הכל כדי לרצות אותו. אבל עם הזמן הבנתי שזה לא נכון. לא כל תורם מתאים לארגון שלי. ולא כל תרומה שווה את המאמץ.

פגשתי תורמים עשירים מאוד שהיו קמצנים, תורמים נדיבים מאוד שהיו רעילים, ותורמים מסורים מאוד שהיו לא יעילים. למדתי שבגיוס כספים, כמו בכל תחום אחר בחיים, חשוב להיות בררניים ולמקד את המאמצים שלך באנשים הנכונים.

ההתפכחות הזו הייתה קשה, אבל היא גם הייתה חיובית. היא עזרה לי להתמקד בתורמים שהכי מתאימים לארגון שלי, בתורמים שאני יכול לבנות איתם יחסים ארוכי טווח, ובתורמים שמחויבים למטרה שלי באמת.

סיכום: הרחבת מעגלים כדרך חיים

"מודל המעגלים המתרחבים" הוא לא רק שיטה לגיוס כספים, הוא גם דרך חיים. הוא מלמד אותך איך לבנות יחסים חזקים ואותנטיים, איך להקשיב לאנשים, ואיך לבקש עזרה בצורה נכונה.

אם תיישם את השיטה הזו, לא רק שתגייס יותר כסף, אלא גם תבנה קהילה חזקה ומחויבת סביב הארגון שלך. קהילה שתתמוך בך לא רק בכסף, אלא גם בזמן, באנרגיה, ובתשומת הלב.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה מעגל השפעה אתה מוכן להרחיב היום?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. יותר מכל, אני מאמין שבבסיס גיוס הכספים עומדים יחסים אנושיים אותנטיים. אני כאן כדי לעזור לך להצליח בתחום הזה, תוך שמירה על ערכים של יושרה, שקיפות, ואמפתיה.

A photo of Noam Aviry, a fundraising expert, smiling and looking directly at the camera. The background is a blurred office setting.
Featured

גיוס ערך ולא כסף: הפרדיגמה החדשה שמצילה את מערכת היחסים עם התורמים שלכם

גלו את הפרדיגמה החדשה בגיוס כספים: גיוס ערך ולא כסף. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים ולהשגת הצלחה אמיתית.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקפצתי מהמיטה בבהלה. חלמתי שאני עומד מול אולם מלא בתורמים פוטנציאליים, וכל מה שאני מצליח להוציא מהפה זה "תנו לי כסף!". זיעה קרה שטפה אותי. הבנתי שוב את מה שאני מנסה להנחיל כבר שנים: גיוס כספים הוא לא על כסף - הוא על ערך.

אני נועם אבירי, ובתחום גיוס הכספים, טעיתי יותר פעמים ממה שרוב האנשים בכלל מנסים. אבל הטעויות האלו, והלקחים שהפקתי מהן, הם אלו שהפכו אותי למי שאני היום: יועץ ומנטור שמלווה מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ועוזר להם ליצור מערכות יחסים אמיתיות ועמוקות עם התורמים שלהם. והיום, אני רוצה לחלוק איתכם תובנה מהותית: שינוי הפרדיגמה מגיוס כסף לגיוס ערך הוא לא רק טרנד - הוא מציל חיים, ארגונים, ובעיקר, את מערכות היחסים שלכם עם התורמים.

הפסיכולוגיה של הנתינה: מעבר ל"צ'ק פתוח"

הגיע הזמן להפסיק לחשוב על תורמים כעל כספומט מהלך. בבסיס ההחלטה לתרום עומדים מניעים פסיכולוגיים עמוקים הרבה יותר מהרצון "לעשות טוב". אנשים תורמים כי הם רוצים:

  • להרגיש משמעותיים: התרומה שלהם מאפשרת להם להיות חלק ממשהו גדול מהם.
  • להשאיר חותם: הם רוצים להאמין שהם משפיעים על העולם בצורה חיובית.
  • לחוות שייכות: הם מחפשים קהילה של אנשים שחולקים איתם ערכים משותפים.
  • לספק צורך אישי: לעיתים קרובות התרומה קשורה לסיפור אישי או טראומה שעברו.

כשאנחנו מתמקדים בגיוס ערך, אנחנו פונים למניעים האלו. אנחנו יוצרים חוויה שמעצימה את התורם, גורמת לו להרגיש משמעותי, ומחברת אותו לקהילה שלנו.

"עדשת המיקרוסקופ": מה קורה ברגע האמת?

אני זוכר פגישה עם תורם פוטנציאלי, איש עסקים מצליח, שכל הפגישות איתו הרגישו כמו עוד משא ומתן עסקי. הכנתי מצגת מפורטת עם גרפים, נתונים סטטיסטיים, תחזיות רווח... הכל. בסוף הפגישה, אחרי שהצגתי את כל הנתונים, הוא הסתכל עליי ואמר: "זה מעניין, אבל... מה הסיפור שלך? למה אתה עושה את זה?".

הרגשתי כאילו סטירת לחי מצלצלת הדהדה בחדר. הבנתי ששכחתי את הדבר הכי חשוב: הסיפור האישי שלי, התשוקה שלי למטרה. ברגע הזה, שיניתי גישה. סיפרתי לו על הילד שפגשתי במחנה קיץ, ילד עם חלומות גדולים אבל עם מעט מאוד סיכויים להגשים אותם. סיפרתי לו על התחושה שחוויתי כשראיתי את הארגון שלנו משנה את חייו.

הפגישה הסתיימה בתרומה משמעותית, אבל לא בגלל המספרים - בגלל הסיפור.

שיטת "הסולם הדינמי": איך יוצרים מסע תרומה משמעותי?

פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" כדי לעזור לארגונים לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. הרעיון הוא פשוט: במקום לבקש תרומה גדולה בהתחלה, מתחילים בקטן ובהדרגה מעלים את גובה התרומה, תוך כדי בניית אמון והעמקת הקשר.

הנה כמה שלבים בשיטה:

1. היכרות אישית: פגישה לא פורמלית, שיחת טלפון, או אפילו אימייל אישי. המטרה היא להכיר את התורם, לשמוע את הסיפור שלו, ולהבין מה מניע אותו.

2. תרומה קטנה: הזמנה להשתתף באירוע התרמה, תרומה סמלית, או התנדבות. המטרה היא לגרום לתורם להרגיש חלק מהארגון.

3. מעורבות פעילה: הזמנה להשתתף בוועדה, לתת משוב על תוכניות, או לייצג את הארגון באירועים. המטרה היא להעצים את התורם ולתת לו תחושת בעלות.

4. תרומה משמעותית: בשלב זה, התורם כבר מחובר רגשית לארגון ורואה בו חלק בלתי נפרד מהחיים שלו. בקשת תרומה גדולה יותר תתקבל בברכה.

"העומק שמתחת לעומק": לחשוף את המוטיבציות האמיתיות

ה"עומק שמתחת לעומק" הוא היכולת לראות מעבר למילים ולפעולות של התורם. זה אומר לשאול שאלות קשות, להקשיב בתשומת לב, ולנסות להבין מה באמת מניע אותו.

אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות "המפה הרגשית של התורם" - כלי שפיתחתי כדי לזהות את המניעים העמוקים ביותר של תורמים פוטנציאליים. המפה מתמקדת ב:

  • ערכים: מה חשוב לתורם? מה הוא מאמין בו?
  • תשוקות: מה מרגש אותו? מה מעורר בו השראה?
  • פחדים: ממה הוא חושש? מה הוא רוצה להימנע ממנו?
  • סיפור אישי: מה החוויות שעיצבו אותו? מה הקשר שלו לנושא?

כשאנחנו מבינים את המניעים האלו, אנחנו יכולים ליצור מסרים שמדברים ישירות ללב של התורם ולגרום לו להרגיש מחובר למטרה שלנו.

הצעד הבא: איך מתחילים לגייס ערך?

השינוי מתחיל בראש ובלב. תפסיקו לחשוב על כסף, ותתחילו לחשוב על אנשים. תשאלו את עצמכם:

  • איך אני יכול ליצור חוויה משמעותית לתורמים שלי?
  • איך אני יכול לגרום להם להרגיש חלק מהמשפחה שלי?
  • איך אני יכול להראות להם שהתרומה שלהם באמת עושה שינוי?

זכרו: גיוס כספים הוא לא מדע טילים. הוא בסופו של דבר, על אנשים שנותנים לאנשים אחרים. והתפקיד שלנו הוא ליצור את החיבור הזה.

אם גם אתם רוצים לעבור לגייס ערך ולא רק כסף, אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר. ביחד, נבנה אסטרטגיה שתעזור לכם ליצור מערכות יחסים ארוכות טווח עם התורמים שלכם, ולהשיג את המטרות שלכם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "ערך" אתם מוכנים ליצור היום, שישנה את מערכת היחסים שלכם עם התורמים לנצח?

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מפת הערך של התורם". אני מאמין שגיוס כספים הוא בראש ובראשונה בניית מערכות יחסים ארוכות טווח המבוססות על ערך, אותנטיות, ושקיפות.

A group of people networking and engaging in conversation, symbolizing a strong donor community.
Featured

רישות תורמים: איך ליצור קהילה תומכת חזקה שתשדרג את גיוס הכספים

איך ליצור קהילת תורמים חזקה שתשדרג את גיוס הכספים? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את האסטרטגיה ליצירת רישות תורמים אפקטיבי.

הייתי בטוח שהכל מוכן. מצגת מלוטשת, נתונים מרשימים, סיפור מרגש. אבל כשהצגתי את החזון שלי בפני חמישה תורמים פוטנציאליים, הרגשתי קיר של קרח מולי. הם הקשיבו בנימוס, שאלו שאלות סטנדרטיות, אבל לא ראיתי ניצוץ בעיניים. רק אחרי הפגישה, כשניסיתי להבין מה השתבש, הבנתי משהו מהותי: גיוס כספים הוא לא רק לשכנע אנשים לתת כסף, אלא ליצור קהילה שחולקת ערכים משותפים. וזה בדיוק מה שלא עשיתי.

שמי נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח, הבנתי שהסוד לגיוס כספים מוצלח לא טמון רק בפנייה לתורמים, אלא ביצירת קשרים משמעותיים ביניהם. במאמר הזה אני הולך לשתף אתכם באסטרטגיה ששינתה את הגישה שלי לגיוס כספים, ואיך היא יכולה לשנות גם את שלכם. לא מדובר רק על עוד טקטיקה, אלא על שינוי תפיסתי שמחבר בין פילוסופיה פרקטית ליישומיות יומיומית.

אני רוצה לחלוק איתכם משהו שהבנתי בעבודה שלי: גיוס כספים הוא לא רק מקצוע, זה שליחות. זה לא רק למצוא אנשים עם כסף, זה לחבר אותם למטרה שגדולה מהם. ניסיתי בעבר לעשות הכל לבד, לבנות את הקשרים עם התורמים אחד-אחד, אבל גיליתי שזו דרך מייגעת ולא יעילה. אני רוצה לחלוק איתכם מה עובד הרבה יותר טוב.

היסודות של רישות תורמים: מעבר ליחסי תורם-מוסד

רוב הארגונים מתמקדים בגישה חד-צדדית: הארגון יוצר קשר עם התורם, מבקש תרומה, ומטפח את הקשר הזה באופן עצמאי. אבל מה קורה אם ניצור מעגלים שבהם התורמים עצמם מתחברים זה לזה? זה בדיוק הרעיון של רישות תורמים.

במקום לראות כל תורם כאי בודד, אנחנו יוצרים פלטפורמה שמאפשרת להם להתחבר, לשתף פעולה ולתרום יחד. זה יכול להיות באמצעות אירועים חברתיים, קבוצות דיון, או אפילו פרויקטים משותפים. המטרה היא ליצור תחושה של שייכות וקהילה, כך שהתורמים מרגישים חלק ממשהו גדול יותר.

למה רישות תורמים עובד? הפסיכולוגיה מאחורי הנתינה הקהילתית

אני הרבה פעמים שואל את עצמי, מה גורם לאנשים לתרום? ומה גורם להם להמשיך לתרום לאורך זמן? דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית, הראה במחקריו שאנשים נוטים יותר לתרום כשהם רואים שאחרים תורמים, וכשהם מרגישים שהם חלק מקבוצה שחולקת ערכים משותפים.

בפסיכולוגיה חיובית קוראים לזה "אפקט המראה": אנחנו מושפעים מהסביבה שלנו, ואנחנו נוטים לחקות את ההתנהגות של אנשים שאנחנו מעריכים. כשאתה יוצר קהילה של תורמים, אתה יוצר סביבה שמעודדת נתינה, וגורם לתורמים להרגיש שהם חלק ממשהו חשוב ומשמעותי.

איך עושים את זה בפועל? הצעדים המעשיים ליצירת קהילת תורמים משגשגת

אז איך מתרגמים את התיאוריה הזו למעשים? הנה כמה צעדים מעשיים שתוכלו ליישם כבר מחר בבוקר:

1. מיפוי ופילוח מעמיק: אל תסתפקו במידע סטטיסטי על התורמים שלכם. נסו להבין מה מניע אותם, מה הערכים שלהם, ומה הם מחפשים בקשר שלהם עם הארגון שלכם. "המפה הרגשית של התורם" היא כלי שאני משתמש בו כדי לזהות את המניעים העמוקים ביותר של התורמים, ולא רק את אלה הגלויים.

2. יצירת אירועים ייחודיים: במקום עוד ערב התרמה משעמם, תחשבו על אירועים שנותנים ערך אמיתי לתורמים. זה יכול להיות סדנה מקצועית, הרצאה מעוררת השראה, או אפילו טיול משותף שקשור למטרה של הארגון שלכם.

3. פלטפורמות דיגיטליות: קבוצת וואטסאפ סגורה לתורמים, פורום דיונים באתר, או אפילו ניוזלטר ייעודי יכולים ליצור קשר רציף ולעודד שיח בין התורמים.

4. פרויקטים משותפים: תנו לתורמים שלכם הזדמנות לעבוד יחד על פרויקט שקשור למטרה של הארגון. זה יכול להיות הקמת גינה קהילתית, שיפוץ בית ספר, או אפילו פרויקט מחקר קטן.

5. הדגשת הסיפורים האנושיים: תורמים רוצים לדעת שהכסף שלהם עושה שינוי אמיתי בחייהם של אנשים. תשתפו אותם בסיפורים מרגשים, בתמונות, ובעדויות של אנשים שהארגון שלכם עוזר להם. זה יכול לעורר אמפתיה וליצור קשר רגשי חזק יותר.

התמודדות עם התנגדויות: "התורמים שלי לא רוצים להתערב אחד עם השני"

אני שומע את הטענה הזו הרבה פעמים, וזה נכון שלא כל התורמים מתאימים לרישות. אבל הניסיון שלי מראה שרוב התורמים דווקא מחפשים את הקשר הזה, את התחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר. המפתח הוא להתחיל בקטן, עם קבוצה קטנה של תורמים שמתאימים לזה, ולראות איך זה מתפתח.

חשוב גם לזכור שרישות הוא לא כפייה. לא צריך להכריח אף אחד להשתתף. המטרה היא ליצור סביבה מזמינה ותומכת, אבל לתת לתורמים את החופש לבחור אם הם רוצים להשתתף או לא.

העומק שמתחת לעומק: יצירת משמעות אמיתית עבור התורמים שלכם

בסופו של דבר, רישות תורמים הוא לא רק על גיוס כספים, אלא על יצירת משמעות אמיתית עבור התורמים שלכם. זה לתת להם הזדמנות להיות חלק ממשהו גדול יותר, לתרום לחברה, ולהרגיש שהם עושים שינוי אמיתי בעולם.

זה שיעור שאני לעולם לא אשכח. אחרי אותה פגישה כושלת עם חמשת התורמים הפוטנציאליים, החלטתי לשנות גישה. התחלתי ליצור אירועים חברתיים קטנים, שבהם התורמים יכלו להכיר אחד את השני, לשתף פעולה ולתרום יחד. לאט לאט, נוצרה קהילה של תורמים שחולקים ערכים משותפים, והתוצאות היו מדהימות. לא רק שהצלחתי לגייס יותר כסף, אלא גם יצרתי קשרים עמוקים ומשמעותיים עם התורמים שלי.

אז מה הצעד הבא שלך?

אני מזמין אתכם לחשוב על התורמים שלכם בצורה חדשה. תשאלו את עצמכם, איך אני יכול ליצור עבורם קהילה תומכת וחזקה, שתגרום להם להרגיש שהם חלק ממשהו גדול יותר? זה יכול להיות הצעד הראשון שלכם במסע לגיוס כספים מוצלח ומשמעותי יותר. שתפו אותי בתגובות, אני אשמח לעזור.

אני, נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, מביא איתי ידע תיאורטי מעמיק וניסיון מעשי עשיר. אחרי שנים בתחום, פיתחתי תובנות חדשניות ואני משלב גישות מסורתיות עם טכניקות דיגיטליות כדי להניע תרומות ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

A hand giving a plant to another hand, symbolizing the act of giving before asking in fundraising.
Featured

אסטרטגיית הלתת תחילה: איך מתן ערך לתורמים משנה את כללי המשחק

למדו איך אסטרטגיית ה"לתת תחילה" יכולה לשנות את הדינמיקה עם התורמים שלכם ולהגדיל את התרומות לארגון שלכם. טיפים וטכניקות ממומחה לגיוס כספים, נועם אבירי.

האמת? גיוס כספים זה לא רק לבקש. זה קודם כל לתת. לתת ערך, לתת מענה, לתת השראה. נשמע פשוט, נכון? אבל רוב הארגונים מפספסים את זה בגדול. הם מתחילים ב"אנחנו צריכים..." במקום ב"מה אנחנו יכולים לתת לכם?".

אני זוכר פגישה אחת, לפני שנים, עם תורם פוטנציאלי שמאוד רצינו לגייס. הצגנו לו את הפרויקט, הסברנו כמה הוא חשוב, סיפרנו על הילדים שנרוויח. כל הקלישאות. בסוף הפגישה הוא אמר: "הכל נשמע מצוין, אבל מה יוצא לי מזה?".

האמת? נתקעתי. לא הייתה לי תשובה טובה. יצאתי משם בתחושה נוראית. הבנתי שגיוס כספים זה לא מסחרה, זה מערכת יחסים. וכל מערכת יחסים טובה מתחילה בנתינה.


אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים. אחרי 15 שנים בתחום, ניהול צוותים, פגישות עם תורמים בכל הסדרי גודל, אני יכול לומר בביטחון: מי שמתחיל בלתת - מנצח.

אז איך עושים את זה נכון? בואו נצלול לעומק של אסטרטגיית ה"לתת תחילה".

1. מה הערך שאתם יכולים לתת לתורם?

לפני שאתם בכלל חושבים על לבקש תרומה, עצרו רגע ותשאלו את עצמכם: מה אני יכול לתת לתורם הזה? זה יכול להיות:

  • מידע: דו"ח מחקרי ייחודי, ניתוח שוק מעמיק, סטטיסטיקות רלוונטיות.
  • ידע: הרצאה מעוררת השראה, סדנה מעשית, ייעוץ ממומחה.
  • חוויה: אירוע VIP, סיור מודרך בפרויקט, מפגש אישי עם beneficiary.
  • השפעה: הזדמנות לקחת חלק פעיל בשינוי חברתי, תפקיד משמעותי בוועד מנהל.

תזכרו, הערך צריך להיות רלוונטי לתורם הספציפי. מה מעניין אותו? מה חשוב לו? מה הוא מחפש? אל תנחשו - תחקרו, תשאלו, תלמדו.

2. תנו לפני שאתם מבקשים - הלכה למעשה

אחרי שיש לכם רעיון מה לתת, הגיע הזמן לפעול. הנה כמה דוגמאות:

  • שלחו מאמר רלוונטי: מצאתם מאמר מעניין בתחום שמעניין את התורם? שלחו לו אותו עם הקדמה אישית קצרה.
  • הזמינו לאירוע מיוחד: ארגנתם אירוע מעניין? הזמינו את התורם כאורח VIP.
  • הציעו פגישת ייעוץ: יש לכם מומחה בתחום שמעניין את התורם? הציעו פגישת ייעוץ בחינם.
  • שתפו בסיפור הצלחה: יש לכם סיפור הצלחה מרגש של beneficiary? שתפו אותו עם התורם.

המטרה היא ליצור קשר אמיתי, להראות אכפתיות, להוכיח שאתם מבינים את התורם ואת הצרכים שלו.

3. בניית מערכת יחסים ארוכת טווח

האסטרטגיה של "לתת תחילה" היא לא רק טקטיקה לגיוס כספים, היא דרך חיים. היא חלק מבניית מערכת יחסים אמיתית וארוכת טווח עם התורמים שלכם.

תחשבו על זה כמו על חברות. אתם לא מבקשים מחבר טובה לפני שאתם בכלל מכירים אותו, נכון? אתם קודם כל בונים אמון, נותנים מעצמכם, מוכיחים שאתם שם בשבילו.

אותו דבר עם תורמים. תראו להם שאתם שם בשבילם, לא רק בשביל הכסף שלהם. תטפחו את הקשר, תהיו קשובים, תתעניינו.

4. "שיטת הסולם הדינמי" - איך להעלות תורמים במדרגות הנתינה

אחת המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי, "שיטת הסולם הדינמי", מתמקדת בהעלאת תורמים במדרגות הנתינה על ידי מתן ערך מותאם אישית בכל שלב. זה מתחיל בהיכרות ראשונית ויצירת אמון, דרך מעורבות בפרויקטים קטנים, ועד לשותפות אסטרטגית בתרומות גדולות יותר. כל שלב בסולם דורש הבנה מעמיקה של המוטיבציות של התורם ומתן מענה לצרכים שלו.

5. "המפה הרגשית של התורם" - לגעת בלב, להניע לפעולה

כדי להבין באמת מה מניע תורם, פיתחתי את "המפה הרגשית של התורם". כלי זה עוזר לזהות את הערכים, התשוקות והפחדים העמוקים ביותר של התורם, ומאפשר ליצור מסרים שמדברים ישירות לליבו. על ידי הבנת המפה הרגשית, אפשר להציע לתורם הזדמנויות נתינה שמתאימות בדיוק למה שחשוב לו, ובכך להגדיל את הסיכוי לתרומה משמעותית וארוכת טווח.

ההתפכחות החיובית: מלבד לבקש - לתת

האמת היא שלפני שנים הייתי שבוי בתפיסה שאומרת שגיוס כספים זה בעיקר לדעת לבקש. הייתי מתמקד בטקטיקות מכירה, בהצגת נתונים משכנעים, בבניית מצגות מרשימות. אבל עם הזמן הבנתי שזה לא מספיק.

רגע ההתפכחות שלי הגיע כשראיתי שתורמים חוזרים לתרום שוב ושוב לארגונים שדואגים להם, שמעריכים אותם, שנותנים להם תחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר. הבנתי שאני צריך לשנות גישה, להתחיל לתת לפני שאני מבקש.

סיכום: גיוס כספים זה לא ספרינט, זה מרתון

אסטרטגיית ה"לתת תחילה" היא לא קיצור דרך להצלחה מהירה, היא דרך ארוכה ומפותלת. אבל היא הדרך הנכונה, הדרך האמיתית, הדרך שמבטיחה לכם מערכות יחסים חזקות וארוכות טווח עם התורמים שלכם.

אז בפעם הבאה שאתם מתכוננים לבקש תרומה, עצרו רגע ותשאלו את עצמכם: מה אני יכול לתת קודם?

אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות ובטיפים שלכם. מה עובד לכם בגיוס כספים? אילו אתגרים אתם חווים? יחד נצליח ליצור עולם נתינה טוב יותר.


נועם אבירי הוא מומחה מוביל לגיוס כספים בישראל, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ופיתח מתודולוגיות חדשניות להגדלת תרומות ויצירת קשרים ארוכי טווח עם תורמים.

A hand reaching out to another hand, symbolizing trust and giving in a fundraising context.
Featured

יחסי אמון בעידן הספקנות: איך בנינו מערכות יחסים מבוססות אמון בסביבה של חשדנות גוברת

איך בונים מערכות יחסים מבוססות אמון עם תורמים בעידן של ספקנות? טיפים, שיטות ואסטרטגיות מנועם אבירי, מומחה בגיוס כספים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. אני עדיין ער, מנסה להבין איך קרה שהקמפיין הגדול ביותר שלנו, זה שהשקענו בו חודשים של עבודה, פשוט נכשל. הארגון היה זקוק נואשות לכסף הזה. המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש הייתה "איפה טעינו?" ואז הבנתי: הבעיה לא הייתה בקמפיין עצמו, אלא במערכות היחסים שלנו עם התורמים. בעידן של פייק ניוז וחוסר אמון גובר, איך בונים מערכות יחסים מבוססות אמון שיחזיקו מעמד לאורך זמן?

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. למדתי בדרך הקשה איך לבנות אמון עם תורמים, ואני כאן כדי לחלוק אתכם את התובנות שלי. לא מדובר רק בטקטיקות או טכניקות, אלא בשינוי תפיסה עמוק יותר. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני גם רוצה לגלות מתי השאלות עלו בפניך. איך התמודדת?

למה אמון הוא המטבע החשוב ביותר בגיוס כספים?

בעולם שבו אנשים סקפטיים יותר ויותר כלפי מוסדות ומדיה, אמון הוא המפתח להצלחה בגיוס כספים. תורמים לא רק רוצים לתת כסף, הם רוצים לדעת שהכסף שלהם יגיע למטרה טובה ויעשה שינוי אמיתי.

"שיטת שלושת המ"מים": מה, מי, למה

כדי לבנות אמון, אתם צריכים לענות על שלוש שאלות מרכזיות:

  • מה - מה בדיוק אתם עושים? תהיו ספציפיים וברורים לגבי הפרויקטים והתכניות שלכם.
  • מי - מי עומד מאחורי הארגון? תציגו את הצוות, הדירקטוריון והמתנדבים שלכם. תדגישו את הניסיון והכישורים שלהם.
  • למה - למה אתם עושים את מה שאתם עושים? תספרו את הסיפור של הארגון שלכם. תסבירו את המניעים שלכם ואת הערכים שמובילים אתכם.

לדוגמה: "אנחנו מספקים ארוחות חמות לילדים ממשפחות מעוטות יכולת (מה). הצוות שלנו מורכב מתזונאים, עובדים סוציאליים ומתנדבים מסורים (מי). אנחנו מאמינים שלכל ילד מגיע תזונה טובה, ללא קשר למצב הכלכלי של המשפחה שלו (למה)."

ציטוט מחזק:

"אמון מגיע בטיפות ויורד בזרם." - וורן באפט.

חשוב שתזכרו שגיוס כספים הוא לא רק בקשה לתרומה, אלא הזמנה לשותפות. ככל שתורמים ירגישו יותר מעורבים ומוערכים, כך הם ירגישו יותר אמון בארגון שלכם.

בניית מערכות יחסים ארוכות טווח: מעבר לתרומה הבודדת

גיוס כספים מוצלח הוא לא רק השגת תרומה חד פעמית, אלא בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. זה אומר להשקיע זמן ומאמץ בטיפוח הקשרים האלה.

"מודל המעגלים המתרחבים": ליצור רשת תורמים נאמנה

השתמשו במודל הזה כדי להרחיב את מעגל התורמים שלכם:

1. מעגל פנימי: התורמים הקרובים ביותר - חברים, משפחה, תומכים נלהבים.

2. מעגל שני: מכרים, קולגות, אנשים שפגשתם באירועים.

3. מעגל שלישי: אנשים שלא מכירים אתכם אישית, אבל מתעניינים בנושא שאתם עוסקים בו.

4. מעגל חיצוני: הקהל הרחב - אנשים שלא מכירים אתכם או את הנושא, אבל יכולים להיות מושפעים מהמסר שלכם.

כיצד תטפחו כל מעגל?

  • מעגל פנימי: שמרו על קשר אישי, תזמינו אותם לאירועים מיוחדים, תבקשו את עצתם.
  • מעגל שני: שלחו ניוזלטרים, תשתתפו באירועים רלוונטיים, תציעו להם הזדמנויות להתנדב.
  • מעגל שלישי: השתמשו במדיה חברתית, צרו תוכן מעניין ורלוונטי, תשתפו סיפורי הצלחה.
  • מעגל חיצוני: השתמשו בקמפיינים פרסומיים, תשתפו פעולה עם ארגונים אחרים, תפנו לתקשורת.

טיפ מהשטח:

זכרו, כל תורם, לא משנה גודל התרומה שלו, הוא שותף חשוב. תתייחסו אליו בכבוד ובהערכה. שלחו מכתבי תודה אישיים, תעדכנו אותם על ההתקדמות של הפרויקטים שלכם, ותזמינו אותם להיות חלק מהסיפור שלכם.

"שיטת המראה המנטלית": הכנה מנטלית לפגישות חשובות

לפני כל פגישה חשובה עם תורם פוטנציאלי, הקדישו כמה דקות להכנה מנטלית.

  • דמיינו את הפגישה מתנהלת בהצלחה.
  • חשבו על השאלות שהתורם עשוי לשאול, והכינו תשובות משכנעות.
  • הזכירו לעצמכם את המטרה שלכם, ואת הערך שאתם מביאים לעולם.
  • חשוב מכל: נסו לראות את עצמכם מנקודת המבט של התורם. מה חשוב לו? מה מעניין אותו? מה יכול לשכנע אותו?

אני זוכר פעם אחת שהייתי צריך לפגוש תורם מאוד חשוב. הייתי כל כך לחוץ שממש הרגשתי בחילה. לפני הפגישה, לקחתי כמה נשימות עמוקות, ועשיתי לעצמי "מראה מנטלית". דמיינתי את התורם יושב מולי, וחשבתי מה הוא היה רוצה לשמוע. הבנתי שהוא רוצה לדעת שהכסף שלו ילך למקום בטוח ויעשה שינוי אמיתי. כשהגעתי לפגישה, הייתי רגוע ובטוח בעצמי. הצלחתי להעביר את המסר שלי בצורה ברורה ומשכנעת, והתורם תרם סכום נכבד.

מודל 3 השלבים לבניית תוכנית גיוס כספים:

  • שלב 1: הגדרת מטרות: מהן המטרות הספציפיות, המדידות, האפשריות, הרלוונטיות ומוגבלות בזמן שלכם?
  • שלב 2: זיהוי קהל היעד: מי הם התורמים הפוטנציאליים שלכם? מה הם הצרכים והרצונות שלהם?
  • שלב 3: יצירת אסטרטגיה: איך תגיעו לתורמים הפוטנציאליים שלכם? איזה מסר תעבירו?

משפטים קצרים וחדים לצד פסקאות זורמות:

גיוס כספים הוא כמו ריקוד. צריך לדעת מתי להוביל ומתי לתת לאחר להוביל. צריך לדעת מתי לדבר ומתי להקשיב.

סיכום

בעידן של ספקנות, בניית אמון היא חיונית להצלחה בגיוס כספים. על ידי מענה על שלוש השאלות המרכזיות, טיפוח מערכות יחסים ארוכות טווח, הכנה מנטלית לפגישות חשובות ויצירת אסטרטגיה ממוקדת, אתם יכולים לבנות אמון עם תורמים ולהשיג את המטרות שלכם.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות טיפים משלכם לבניית אמון עם תורמים. איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.