איך להפוך מידע על תורם לתובנות עמוקות שמחזקות את הקשר וגורמות לו לתרום יותר? נועם אבירי חושף את השיטה שלו.

---

האמת היא, שאחד הדברים הכי מתסכלים בגיוס כספים זה להרגיש שאתה "מנחש" מה מניע את התורם שלך. אתה שולח מיילים, מתקשר, נפגש – אבל איפשהו בפנים אתה תוהה אם אתה בכלל בכיוון הנכון.

אני זוכר את הפעם הראשונה שנפגשתי עם ד"ר כהן, תורם פוטנציאלי לאוניברסיטה. הכנתי מצגת מדהימה על הפרויקט החדש, ציטטתי מחקרים, הסברתי את ההשפעה. בסוף הפגישה הוא אמר לי: "זה נשמע מעניין, נועם, אבל אני לא מרגיש חיבור אישי". יצאתי משם בתחושה נוראית. איפה טעיתי?

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים למדתי שהסוד הוא לא רק לאסוף מידע על התורם, אלא להפוך אותו לתובנות עמוקות. כי מידע לבד הוא כמו חומרי גלם – צריך לדעת איך לעבד אותם כדי ליצור משהו בעל ערך. במאמר הזה, אני הולך לשתף אותך בשיטה שלי להפיכת מידע על תורם למערכת יחסים משגשגת.

אז איך הופכים מידע לתובנה שמחזקת את הקשר עם התורם?

נתחיל עם כמה נקודות מבט בסיסיות.

1. אל תאסוף רק מידע דמוגרפי - חפש את ה"למה" מאחורי הנתונים

רוב הארגונים אוספים מידע בסיסי: גיל, מקום מגורים, מצב משפחתי, תחום עיסוק. זה נחמד, אבל זה כמו להסתכל על תמונה בשחור לבן. כדי לראות את הצבעים, אתה צריך לרדת לעומק.

• שאל את עצמך: מה הסיפור האישי של התורם? מה הביא אותו לתחום העיסוק שלו? אילו ערכים מנחים אותו?
• דוגמה: במקום לדעת רק שהתורם הוא רופא, נסה להבין למה הוא בחר להיות רופא. האם זו מסורת משפחתית? האם חוויה אישית השפיעה עליו? האם הוא רואה בעבודה שלו שליחות?

אני קורא לזה "העומק שמתחת לעומק". כי תרומה אמיתית לא באה רק מכסף, היא באה ממקום פנימי עמוק יותר.

2. הקשבה אמיתית - מעבר למילים

תשכחו ממה שלימדו אתכם בסדנאות מכירות. גיוס כספים הוא לא תחרות מי יכול לדבר יותר או לשכנע יותר. זה הקשבה. אבל לא סתם הקשבה, אלא "ההקשבה השלישית".

• הקשבה ראשונה: אתה שומע את המילים שהתורם אומר.
• הקשבה שנייה: אתה מבין את המשמעות הגלויה של המילים.

הקשבה שלישית: אתה מנסה להבין מה לא* נאמר. מה התורם מרגיש, חושב, או חושש ממנו?

דוגמה: תורם אומר: "אני מאוד מעריך את העבודה שלכם." (הקשבה ראשונה). אתה מבין שהוא תומך בארגון (הקשבה שנייה). אבל האם הוא אומר את זה כי הוא באמת מאמין בעבודה שלכם, או כי הוא מרגיש מחויב לתרום? (הקשבה שלישית).

אני משתמש בטכניקה שפיתחתי שנקראת "המפה הרגשית של התורם". אני ממש ממפה את כל הרגשות שאני מזהה בשיחה, ומנסה להבין מה מפעיל אותו רגשית – מה משמח אותו, מה מטריד אותו, מה מעורר בו השראה.

3. אל תפחדו משתיקות

מגייס כספים רבים מפחדים משתיקות בשיחה עם תורם. הם מרגישים צורך למלא את החלל במילים. אבל השתיקות האלה הן זהב טהור. דווקא ברגעים האלה, התורם מעבד את המידע, חושב לעומק, ומגבש את דעתו. תנו לו את המרחב הזה.

לפעמים, השתיקה הכי ארוכה בשיחה אחת שווה יותר מכל המצגת המושקעת שהכנת.

4. התאמה אישית - מעבר למכתב המודפס

היום, כולם מדברים על התאמה אישית (פרסונליזציה). אבל רוב הארגונים עוצרים במכתב מודפס עם השם של התורם. זה לא מספיק. התאמה אישית אמיתית היא להראות לתורם שאתה רואה אותו כאדם, ולא רק כארנק.

• דוגמה: אם אתה יודע שהתורם אוהב ג'אז, תזמין אותו לאירוע ג'אז שאתם מארגנים (גם אם הוא לא קשור ישירות לתרומה). אם הוא מתעניין באומנות, שלח לו מאמר על תערוכה חדשה.
• תזכורת: זו לא חנופה, זו בניית קשר אנושי.

אני תמיד אומר למגייסי כספים שאני מלווה: תחשבו על התורם כמו חבר טוב. מה הייתם עושים כדי לשמח אותו, להראות לו שאתם מעריכים אותו, לחזק את הקשר ביניכם?

5. תיעוד ומעקב - לבנות זיכרון ארגוני

אחרי כל שיחה, פגישה, או מייל, תעד הכל. לא רק את העובדות, אלא גם את התחושות, התובנות, והרשמים שלך. תבנו "זיכרון ארגוני" על כל תורם.

• הטיפ שלי: תשתמשו במערכת CRM טובה (Customer Relationship Management). זה כלי חובה לכל ארגון שמגייס כספים.

כשאני מצטרף לארגון חדש, אחד הדברים הראשונים שאני עושה זה לבדוק את ה-CRM. זה כמו לפתוח תיבת אוצר. לפעמים, אני מגלה שם פנינים שלא ידעתי עליהן.

לסיום:

זכרו, גיוס כספים הוא לא רק על כסף. הוא על בניית מערכות יחסים ארוכות טווח שמבוססות על אמון, כבוד, והבנה הדדית. ככל שתכירו את התורמים שלכם טוב יותר, כך תוכלו לחזק את הקשר איתם, ולעורר בהם השראה לתרום יותר. אני מזמין אתכם להתחיל ליישם את הטיפים האלה כבר היום.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, ואני מאמין בכל ליבי שאפשר לגייס כספים בצורה אתית, יעילה, ומשמעותית.

עכשיו תורכם: אילו תובנות עמוקות גיליתם על התורמים שלכם? שתפו בתגובות!

כיצד לנהל נכון הפסקות ביחסים עם תורמים כדי לחזק אותם? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את האסטרטגיות שלו להפיכת משבר להזדמנות.

---

הטלפון צלצל בשעה מאוחרת. על הקו היה אחד התורמים הגדולים ביותר שלנו, שתרם לנו סכום משמעותי במשך שנים רבות. הוא הודיע לי שהוא רוצה "לקחת הפסקה" מתרומות. הלב שלי צנח. חשבתי לעצמי, "איך נמלא את החור הזה בתקציב?" אבל אז נזכרתי בשיעור שלמדתי בדרך הקשה: כל פרידה היא הזדמנות לבנייה מחדש של מערכת יחסים חזקה יותר. היום, אני רוצה לחלוק איתכם את האסטרטגיות שלי לניהול הפסקות ביחסים עם תורמים, כך שתוכלו להפוך משבר להזדמנות.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך שנים, עזרתי לארגונים לגייס מיליוני שקלים. אבל האמת היא, למדתי הרבה יותר מהכישלונות שלי מאשר מההצלחות. למדתי שכמו כל מערכת יחסים, גם מערכת יחסים עם תורם דורשת תחזוקה, הבנה, ולפעמים – מרחב.

למה תורמים "לוקחים הפסקה"? – העומק שמתחת לעומק

לפני שנצלול ל"איך", בואו נבין את ה"למה". למה תורמים מחליטים להפסיק לתרום? התשובה אף פעם לא פשוטה. לפעמים זה עניין של מצב כלכלי, אבל לרוב, יש משהו עמוק יותר מתחת לפני השטח.

• שינוי בסדר עדיפויות: התורם עבר שינוי משמעותי בחייו (משפחה, קריירה, בריאות) וסדר העדיפויות שלו השתנה.
• חוסר תחושת ערך: התורם מרגיש שהתרומה שלו לא משפיעה, שהוא לא שומע מספיק על ההשפעה שהוא יוצר.
• תקשורת לקויה: התורם מרגיש שהתקשורת איתו היא חד-צדדית, שהוא רק מקבל בקשות לתרומה ולא מרגיש שותף.
• חוויה שלילית: התורם חווה חוויה שלילית כלשהי עם הארגון (שירות לקוי, חוסר שקיפות, ניהול כושל).

מודל המעגלים המתרחבים: איך להבין את צרכי התורם לעומק

אני משתמש במודל שפיתחתי, "מודל המעגלים המתרחבים", כדי להבין את הצרכים האמיתיים של התורמים שלי. המודל מניח שלכל תורם יש מעגלים של צרכים ומוטיבציות, החל מהצורך הבסיסי לתרום למטרה טובה ועד לצורך העמוק יותר להרגיש משמעותי ומוערך.

שיטת הסולם הדינמי: השלבים לשימור הקשר גם בהפסקה

גם כשקורה מצב של הפסקה, יש לנו הזדמנות לשמר ולחזק את הקשר. אני קורא לגישה הזו "שיטת הסולם הדינמי".

1. הקשבה השלישית: אל תקשיבו רק למה שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. נסו להבין את הכאב, האכזבה או הפחד שמסתתרים מאחורי המילים.

2. הכרה והערכה: הודו לתורם על תרומתו בעבר והביעו הערכה כנה על תמיכתו. אל תתמקדו רק במה שאתם מפסידים, אלא במה שהרווחתם בזכותו.

3. הבנת הסיבה: שאלו את התורם מה הסיבה להפסקה. הקשיבו בתשומת לב ואל תנסו לשכנע אותו לשנות את דעתו.

4. הצעת אלטרנטיבות: הציעו לתורם דרכים אחרות לתמוך בארגון, גם אם זה לא בתרומה כספית. הציעו לו להיות מתנדב, יועץ, או שגריר של הארגון.

5. שמירה על קשר: גם אם התורם לא תורם כרגע, שמרו איתו על קשר. שלחו לו עדכונים על הארגון, הזמינו אותו לאירועים, ודאגו שהוא ירגיש חלק מהמשפחה.

6. הזמנה מחודשת: לאחר תקופה, פנו לתורם והזמינו אותו לשקול מחדש את תמיכתו. הציגו לו את ההישגים החדשים של הארגון והסבירו לו כיצד הוא יכול לעזור להמשיך ולהשפיע.

המפה הרגשית של התורם: מה באמת מניע אותו?

כדי להצליח בתהליך הזה, עלינו להבין מה באמת מניע את התורם. אני משתמש בכלי שפיתחתי, "המפה הרגשית של התורם", כדי למפות את הצרכים, הערכים והתשוקות של התורם. הכלי עוזר לי לזהות את הנקודות החשובות ביותר לתורם ולתקשר איתו בצורה אפקטיבית יותר.

גישת המשוב התלת-שלבית: להשתפר כל הזמן

למדתי שהדבר החשוב ביותר בגיוס כספים הוא לא רק להשיג תרומות, אלא לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. אני משתמש ב"גישת המשוב התלת-שלבית" כדי להשתפר כל הזמן.

1. משוב פנימי: אחרי כל אינטראקציה עם תורם, אני שואל את עצמי מה עבד ומה לא, ומה אני יכול לעשות טוב יותר בפעם הבאה.

2. משוב חיצוני: אני מבקש משוב מהצוות שלי על האינטראקציות שלי עם תורמים. אני רוצה לשמוע את נקודת המבט שלהם ולקבל עצות לשיפור.

3. משוב מהתורם: אני שואל את התורם מה הוא חושב על התקשורת שלנו ומה הוא היה רוצה לראות אחרת.

הצעד האלגנטי: פחות מאמץ, יותר תוצאות

גיוס כספים הוא לא רק עבודה קשה, אלא גם אמנות. האתגר הוא למצוא את "הצעד האלגנטי" - הפעולה המדויקת שתשיג את התוצאה הרצויה במינימום מאמץ. לפעמים, זה אומר לדעת מתי לשתוק, מתי להקשיב, ומתי להציע עזרה.

השבוע, אני מזמין אתכם לחשוב על מערכות היחסים שלכם עם התורמים שלכם. האם אתם באמת מקשיבים להם? האם אתם מבינים את הצרכים שלהם? האם אתם מוכנים לתת להם מרחב כשצריך? זכרו, הפסקה היא לא סוף הדרך, אלא הזדמנות לבנייה מחדש של מערכת יחסים חזקה יותר.

אני נועם אבירי, וזו התשוקה שלי – לחבר בין אנשים טובים למטרות טובות. אני מאמין שבגיוס כספים, כמו בחיים, הכי חשוב זה הקשר האנושי.

הכירו את השיטה הסודית להתאמת גיוס הכספים לרקע התרבותי של התורם הישראלי! טיפים, אסטרטגיות וניסיון מעשי מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

---

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשניגשתי לכוס הקפה השלישית שלי. מולי ניצב תקציב גיוס כספים שצריך לשלש בתוך חודשיים. האם זה אפשרי? כמובן שזה אפשרי - אם מבינים את העומק התרבותי שמאחורי כל תורם.

אני נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים בישראל, וגיליתי את הדרך להתחבר לתורמים ישראלים בצורה שתגרום להם לפתוח את הלב - ואת הכיס. אחרי שנים של עבודה מול תורמים מכל העולם, הבנתי שאסור להתעלם מההבדלים התרבותיים העמוקים שמכתיבים את האופן בו אנשים תורמים.

למה התאמה תרבותית היא המפתח לגיוס תרומות בישראל?

כי הישראלים מעריכים דברים אחרים. הם רוצים לדעת שהכסף שלהם הולך למקום הנכון, שהם תורמים לחברה שלהם, ושאתם מבינים את הצרכים שלהם. כדי לגייס תרומות בישראל, צריך להתאים את המסרים ואת הגישה התקשורתית לרקע התרבותי של התורם.

שיטת "המראה הכפולה" - לראות את עצמך דרך עיני התורם

אחת המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי היא "שיטת המראה הכפולה" - היכולת לראות את עצמך דרך עיני התורם. לפני כל פגישה, אני שואל את עצמי: מה חשוב לתורם הזה? מה הוא מחפש? מה הוא צריך לשמוע כדי להרגיש שהוא עושה את הדבר הנכון?

שלב 1: הכירו את הרקע התרבותי

התחילו בלימוד הרקע התרבותי של התורם. האם הוא חילוני או דתי? מאיזו עדה הוא מגיע? מה הם הערכים החשובים לו? ככל שתדעו יותר, כך תוכלו להתאים את המסרים שלכם בצורה טובה יותר.

• טיפ: השתמשו ברשתות חברתיות, מאמרים בעיתון, או אפילו שיחות עם מכרים משותפים כדי לאסוף מידע.

שלב 2: התאימו את סגנון התקשורת

הישראלים מעריכים ישירות ופתיחות. אל תפחדו לדבר בגובה העיניים ולהיות אותנטיים. אל תנסו להיות משהו שאתם לא.

• טיפ: הימנעו מקלישאות ומונחים שחוקים. דברו בשפה פשוטה וברורה.

שלב 3: הדגישו את הערך החברתי

הישראלים רוצים לדעת שהתרומה שלהם עוזרת לשפר את החברה. הדגישו את ההשפעה החברתית של הארגון שלכם וכיצד התרומה שלהם תעזור להשיג את המטרות שלכם.

• טיפ: השתמשו בסיפורים אישיים כדי להמחיש את ההשפעה החברתית של הארגון שלכם.

שלב 4: בנו מערכת יחסים ארוכת טווח

גיוס כספים הוא לא רק עסקה, אלא בניית מערכת יחסים. השקיעו זמן בטיפוח הקשר עם התורמים שלכם. התעניינו בהם, הקשיבו להם, ותנו להם להרגיש שהם חלק מהמשפחה שלכם.

• טיפ: שלחו מכתבי תודה אישיים, הזמינו אותם לאירועים, והתקשרו מדי פעם רק כדי לשאול לשלומם.

מקרה בוחן: "העומק שמתחת לעומק" - הסיפור שלא סופר

אני זוכר פגישה עם תורם פוטנציאלי, איש עסקים מצליח, שלא היה מוכן לתרום לארגון שלנו. אחרי שעה של שיחה, הבנתי שהוא לא מאמין שהכסף שלו באמת עוזר. החלטתי לשנות גישה וסיפרתי לו על קשיים אישיים שלי ועל האופן בו הארגון שלנו עזר לי להתגבר עליהם. הוא התרגש מהכנות שלי ובסופו של דבר תרם סכום נכבד.

זהו "העומק שמתחת לעומק" – היכולת להתחבר לרגשות האמיתיים של התורם ולהראות לו שאתם מבינים אותו.

איך תתחילו ליישם את השיטה כבר היום?

1. מיפוי רגשי: צרו "מפה רגשית" לכל תורם פוטנציאלי - מה מניע אותו? מה מדאיג אותו?

2. הקשבה השלישית: תרגלו "הקשבה השלישית" - שימו לב לא רק למילים, אלא גם לטון הדיבור ושפת הגוף.

3. הצעד האלגנטי: תכננו כל פגישה בקפידה, כך שהמסרים שלכם יהיו מדויקים ויעילים.

גיוס כספים הוא מסע מרתק שמחייב אותנו להיות יצירתיים, אמפתיים, ובעיקר – אנושיים. אז בפעם הבאה שאתם נפגשים עם תורם, זכרו: תראו את עצמכם דרך העיניים שלו, והקסם יקרה.

אני נועם אבירי, ואני מאמין שכל אחד יכול לגייס כספים – אם רק יבין את העומק שמתחת לפני השטח. מה הדבר ה"בלתי אפשרי" שאתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

אני מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ומפתח תובנות חדשניות בתחום גיוס הכספים.

הכירו את המודל המתקדם לניהול יחסי תורמים רב-ממדיים שפיתח נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים בישראל. מערכת CRME חדשנית המתאימה במיוחד לארגונים בישראל.

---

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשניסיתי להרכיב מחדש את ה-CRME (Customer Relationship Management for Extended donors) הראשון שתכננתי עבור עמותה קטנה בצפון. ה"הבטחה" הייתה פשוטה: להכפיל את גיוס התרומות תוך שנה. המציאות טפחה על פני: מערכת מסורבלת, צוות מתוסכל ותורמים שהרגישו כמו עוד מספר בטבלה. באותו רגע, מותש ומיואש, הבנתי: טכנולוגיה לבדה לא תפתור את הבעיה. צריך משהו אחר – מודל שלם שמבין את המורכבות האנושית של נתינה. וכאן מתחיל הסיפור על מערכת CRME שלא רק מנהלת נתונים, אלא מטפחת מערכות יחסים רב-ממדיות.

אני נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, ובתפקידי כיועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, אני רואה יום-יום את הפער הזה: בין הכלים הדיגיטליים המבריקים לבין הלב הפועם של הנתינה. אחרי שנים של ניסוי וטעייה (ובעיקר טעייה), פיתחתי מודל CRME חדשני, המתאים במיוחד לארגונים בישראל. מודל שמשלב בין טכנולוגיה מתקדמת, הבנה מעמיקה של הפסיכולוגיה של הנתינה, ובעיקר – ראייה הוליסטית של מערכת היחסים עם התורם.

אז מה הופך את המודל הזה למיוחד? בואו נצלול פנימה.

מ"ניהול לקוחות" ל"טיפוח שותפים": שינוי התפיסה הבסיסית

רוב מערכות ה-CRME הקיימות מתמקדות בניהול לקוחות. הן עוקבות אחרי נתונים, מייצרות דוחות ומבצעות אוטומציה של תהליכים. אבל תורם הוא לא לקוח. הוא שותף, בעל עניין, מאמין. מערכת ה-CRME שלי משנה את הפרדיגמה: היא מתמקדת בטיפוח מערכת יחסים ארוכת טווח, המבוססת על אמון, שקיפות והבנה הדדית.

כדי להמחיש זאת, אספר לכם אנקדוטה. באחת העמותות שעבדתי איתן, מגייסת הכספים התלוננה שהיא מרגישה כמו "רובוט". היא הייתה צריכה להתקשר ל-50 תורמים ביום, לקרוא תסריט מוכן מראש ולבקש תרומה. התוצאה? תורמים מותשים, תרומות מצטמקות ותחושה כללית של ניכור. שינינו את הגישה: במקום תסריט, נתנו למגייסת הכספים מידע אישי על כל תורם – תחביבים, תחומי עניין, ערכים. במקום בקשה אוטומטית, ביקשנו ממנה להתחיל שיחה, לשאול, להתעניין. התוצאה? זינוק מדהים בתרומות, אבל חשוב מכך – תורמים שהרגישו מוערכים וקשורים לעמותה.

המפה הרגשית של התורם: להבין את מה שמניע את הנתינה

בלב המודל עומדת "המפה הרגשית של התורם" – כלי שפיתחתי כדי לזהות את המניעים העמוקים של התורמים. לא כולם תורמים מאותה סיבה. יש כאלה שרוצים להרגיש משמעותיים, אחרים רוצים להשאיר חותם, ויש כאלה שמבקשים להחזיר לחברה. המפה הרגשית מאפשרת לנו להתאים את המסר ואת הגישה לכל תורם באופן אישי, ובכך להגדיל משמעותית את הסיכוי לתרומה.

איך זה עובד בפועל? לדוגמה, אם תורם מביע עניין בחינוך, נתמקד בסיפורים על ילדים שקיבלו הזדמנות בזכות התרומה שלו. אם תורם מדבר על ערכים של צדק חברתי, נציג לו את ההשפעה של העמותה על קהילות מוחלשות. המפתח הוא הקשבה אמיתית, אמפתיה ויכולת להתאים את המסר לצרכים הרגשיים של התורם.

"שיטת הסולם הדינמי": להעלות את התורמים במדרגות הנתינה

אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיוס כספים הוא להפוך תורם מזדמן לתורם קבוע, ולתורם קבוע לתורם משמעותי. "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי נועדה בדיוק לכך: להעלות את התורמים במדרגות הנתינה בצורה הדרגתית ומחושבת. השיטה מבוססת על בניית מערכת יחסים, מתן ערך וביצוע מעקב קבוע.

איך זה נראה בשטח? מתחילים בתרומה קטנה, מודים לתורם באופן אישי, מזמינים אותו לאירוע קטן, מציעים לו להתנדב, ומזמינים אותו לפגישה אישית. בכל שלב, אנחנו מעניקים לתורם חוויה חיובית ומשמעותית, שמגדילה את הקשר שלו לעמותה ומעודדת אותו לתרום יותר.

ה"קול הפנימי המשולב": התמודדות עם ספקות ופחדים

גיוס כספים הוא לא רק מקצוע, הוא שליחות. אבל גם השליחים הכי נחושים חווים רגעי ספק ופחד. "הקול הפנימי המשולב" הוא כלי שפיתחתי כדי לעזור למגייסי כספים להתמודד עם הספקות והפחדים שלהם, ולהפוך אותם לכוח מניע.

למה אני מתכוון? למשל, לפני פגישה חשובה עם תורם פוטנציאלי, מגייסת הכספים עשויה לחשוב: "אני בטוחה שהוא לא יתרום, הוא עסוק מדי, יש לו דברים יותר חשובים לעשות". במקום להתעלם מהמחשבות האלה, אנחנו מלמדים את המגייסת הכספים להקשיב להן, לנתח אותן ולהפוך אותן ליתרון. למשל, היא יכולה לחשוב: "אוקיי, הוא עסוק, אז אני אקצר את הפגישה ואתמקד בנקודות החשובות ביותר. הוא תורם לעמותות אחרות, אז אני אדגיש את הייחודיות שלנו".

לקראת עתיד של נתינה רב-ממדית

בעידן הדיגיטלי, גיוס כספים חייב להיות יותר מסתם אוטומציה של תהליכים. הוא צריך להיות בניית מערכות יחסים אותנטיות, הבנה מעמיקה של המניעים האנושיים, ויכולת להתאים את המסר לצרכים האישיים של כל תורם. המודל המתקדם לניהול יחסי תורמים רב-ממדיים שאני מציע הוא לא רק מערכת CRME – הוא דרך חדשה לחשוב על נתינה.

אם אתם מחפשים דרך להגדיל את גיוס התרומות שלכם, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם התורמים שלכם, וליצור השפעה חברתית משמעותית יותר, אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר. יחד, נוכל לבנות מערכת CRME שמביאה תוצאות אמיתיות.

אבל רגע לפני שנפרדים, אני רוצה לשאול אתכם: מהו האתגר הכי גדול שלכם בגיוס כספים? שתפו אותי בתגובות ואנסה לתת לכם פתרון.

---

אני נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במהלך 15 שנותיי בתחום, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם", המסייעות לארגונים להגדיל את גיוס התרומות שלהם ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם התורמים. גישתי משלבת ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ותובנות חדשניות. בין השאר, אני מושפע רבות ממומחים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק ומהתובנות של הפסיכולוגיה החיובית והכלכלה ההתנהגותית. אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר כדי ללמוד עוד על האופן שבו אני יכול לעזור לארגון שלכם להצליח.