A diagram showing five concentric circles, each representing a different aspect of an empowering donor experience: meaning, impact, connection, appreciation, and growth.
Featured

מודל חוויית התורם המעצימה: איך לעצב את חווית התרומה כך שהיא מתגמלת אותך

איך לעצב חוויית תרומה שמעצימה את התורמים שלך? נועם אבירי מציג מודל ייחודי עם 5 מעגלים להעמקת הקשר עם התורמים ולהגדלת ההשפעה החברתית.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. מולי על המסך נייר טיוטה מקומט, עליו שרבטתי אינספור ניסיונות להגדיר את מהותה של חוויית תרומה מעצימה. הרגשתי שאני עומד מול תעלומה עמוקה יותר מאשר עוד יעד גיוס שלא הושג. הבנתי שהשאלה היא לא כמה התורם נותן, אלא מה הוא מקבל בתמורה.

אותו לילה, מתוך תסכול ויאוש, ציירתי מעגל. במרכזו כתבתי "התורם". מסביבו התחלתי למלא את המעגל בתחושות, מחשבות, וחוויות שאמורות ללוות את התרומה. שם, באותו מעגל, נולד מודל חוויית התורם המעצימה.

אז איך מעצבים חווית תרומה שמותירה את התורם לא רק מרוצה, אלא מועצם?

פתיחה: האם אתה באמת מכיר את התורם שלך?

לפני שאציג את המודל, אני רוצה שתשאלו את עצמכם: האם אתם באמת מכירים את התורם שלכם? האם אתם מבינים מה מניע אותו לתרום, מה חשוב לו באמת, ואיך הוא רוצה להרגיש אחרי שהוא תורם?

תחשבו על זה: כולנו נותנים מסיבות שונות. יש מי שתורם כי הוא רוצה לעשות שינוי בעולם, יש מי שתורם כי זה גורם לו להרגיש טוב עם עצמו, ויש מי שתורם כי הוא רוצה להיות חלק ממשהו גדול יותר. כל תורם הוא עולם ומלואו, עם מניעים, רצונות וציפיות משלו. והמפתח לחוויה מעצימה טמון בהבנה מעמיקה של העולם הזה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים רבות בתחום גיוס הכספים, למדתי שההצלחה הגדולה ביותר מגיעה דווקא כשאני שם את עצמי בצד ומנסה לראות את העולם דרך העיניים של התורם. עבדתי עם ארגונים גדולים וקטנים, ראיתי קמפיינים מדהימים קורסים בגלל חוסר הבנה בסיסי של הצרכים של התורמים, וראיתי קמפיינים צנועים הופכים להצלחה מסחררת בזכות חיבור אותנטי לתורמים.

השראה שאבתי מדן פאליוטה, שגרם לי להבין שגיוס כספים הוא קודם כל על תשוקה ואמונה, וגם מפנלופה ברק, שלימדה אותי את החשיבות של סיפור טוב. אבל מעל הכל, למדתי מהתורמים עצמם – מהתגובות שלהם, מהשאלות שלהם, ומההבעות שלהם בפגישות איתי.

המודל: חמישה מעגלים של העצמה

מודל חוויית התורם המעצימה מורכב מחמישה מעגלים, שכל אחד מהם מייצג היבט אחר של חוויית התרומה:

  • מעגל המשמעות: התורם מרגיש שהוא תורם למטרה בעלת משמעות אמיתית עבורו.
  • מעגל ההשפעה: התורם רואה את ההשפעה של התרומה שלו, ויודע שהוא עושה שינוי.
  • מעגל החיבור: התורם מרגיש מחובר לארגון ולמטרה, ושהוא חלק ממשהו גדול יותר.
  • מעגל ההערכה: התורם מרגיש מוערך על ידי הארגון, ויודע שהתרומה שלו חשובה.
  • מעגל הצמיחה: התורם מרגיש שהוא גדל ולומד כתוצאה מהתרומה, והוא משקיע בעצמו.

בואו נצלול פנימה לכל אחד מהמעגלים האלו:

1. מעגל המשמעות: ה"למה" העמוק

אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאני רואה היא התמקדות יתר ב"מה" וב"איך" של התרומה, תוך התעלמות מה"למה". למה המטרה שלכם חשובה? למה התורם צריך לתרום דווקא לכם?

עדשת המיקרוסקופ: אני רוצה שתדמיינו רגע שיחה עם תורם פוטנציאלי. הוא שואל אתכם: "למה אני צריך לתרום לכם?". אם התשובה שלכם היא "אנחנו ארגון שעוזר לילדים נזקקים", אתם מפסידים אותו. הוא שמע את זה כבר אלף פעם.

הקול הפנימי המשולב: מה שאתם צריכים לעשות זה לחפור עמוק יותר. מה הבעיה שאתם מנסים לפתור? מה החזון שלכם לעולם טוב יותר? איך התרומה שלו תעזור להגשים את החזון הזה?

פרקטל המשמעות: זה לא רק על עזרה לילדים נזקקים. זה על מתן הזדמנות שווה לכל ילד, על שבירת מעגל העוני, על בניית חברה צודקת יותר. זה על הערכים שלכם, על האמונות שלכם, ועל התשוקה שלכם לעשות שינוי.

הצעד האלגנטי: הציגו את המשמעות של העבודה שלכם בצורה ברורה, אותנטית ומרגשת. שתפו סיפורים אישיים, תנו נתונים סטטיסטיים, תסבירו את ההשפעה של העבודה שלכם על החיים של אנשים. גרמו לתורם להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול וחשוב.

2. מעגל ההשפעה: לראות את התוצאות

אף אחד לא רוצה לתרום כסף שפשוט נעלם בחור שחור. תורמים רוצים לראות את ההשפעה של התרומה שלהם, לדעת שהם עשו שינוי אמיתי בעולם.

ההקשבה השלישית: הקשיבו לתורמים שלכם. מה חשוב להם לראות? איך הם רוצים לראות את ההשפעה של התרומה שלהם?

העומק שמתחת לעומק: האם הם רוצים לראות נתונים סטטיסטיים? האם הם רוצים לקרוא סיפורים אישיים? האם הם רוצים לבקר בפרויקט שבו אתם תומכים?

שיטת הסולם הדינמי: ספקו לתורמים עדכונים שוטפים על ההתקדמות שלכם, שתפו אותם בהצלחות ובאתגרים, תראו להם את התוצאות של העבודה שלכם. תהיו שקופים ואמינים.

מומנטום הגילוי: הראו להם בדיוק איך הכסף שלהם עזר. לא "תרמתם 1000 ש"ח והכסף הלך לפעילות שלנו", אלא "תרמתם 1000 ש"ח ובזכותכם קנינו 5 ספרי לימוד חדשים לילדים ממשפחות מעוטות יכולת שמתקשים להשלים את הפער".

3. מעגל החיבור: להיות חלק ממשפחה

תרומה היא לא רק עסקה כספית. היא גם הזדמנות ליצור קשר אמיתי עם התורם, לגרום לו להרגיש שהוא חלק מהמשפחה שלכם.

שיטת המראה המנטלית: תחשבו על הארגון שלכם כקהילה. איך אתם יכולים לגרום לתורם להרגיש חלק מהקהילה הזאת?

מודל המעגלים המתרחבים: הזמינו אותו לאירועים, שתפו אותו בניוזלטרים, תנו לו הצצה מאחורי הקלעים. הראו לו שאתם מעריכים את התמיכה שלו, ושהוא חשוב לכם לא רק בגלל הכסף שהוא תורם.

המפה הרגשית של התורם: צרו קשר אישי עם התורם, התעניינו בשלומו, תזכרו את השם שלו, תשאלו אותו על המשפחה שלו. גרמו לו להרגיש שהוא אדם ולא רק מספר.

4. מעגל ההערכה: תודה זה לא מספיק

כולנו אוהבים להרגיש מוערכים. תורמים לא שונים מאף אחד אחר. הם רוצים לדעת שהתרומה שלהם חשובה, ושהם עשו משהו טוב.

גישת המשוב התלת-שלבית: אל תסתפקו בשליחת מכתב תודה גנרי. תנו לתורם תחושה אמיתית שאתם מעריכים אותו.

שיטת הסולם הדינמי: צרו איתו קשר אישי, התקשרו אליו, שלחו לו מתנה קטנה, תזמינו אותו לארוחת ערב. תראו לו שאתם חושבים עליו, ושאתם זוכרים את התרומה שלו.

המראה הכפולה: תזכרו, ההערכה צריכה להיות אמיתית וכנה. אם אתם לא באמת מעריכים את התורם, הוא ירגיש את זה.

5. מעגל הצמיחה: מעבר לנתינה פשוטה

אולי זה ישמע מוזר, אבל תרומה יכולה להיות גם הזדמנות לצמיחה אישית עבור התורם.

העומק שמתחת לעומק: איך התרומה יכולה לגרום לתורם ללמוד משהו חדש, להרחיב את האופקים שלו, ולהפוך לאדם טוב יותר?

ההקשבה השלישית: ספקו לו הזדמנויות להשתתף בסדנאות, הרצאות, או פעילויות אחרות שיכולות לעניין אותו. שתפו אותו בידע ובניסיון שלכם, תנו לו הזדמנות לתרום מכישוריו ומזמנו.

תמונות מילוליות חדות: גרמו לו להרגיש שהוא לא רק תורם כסף, אלא שהוא גם תורם מעצמו, שהוא גדל ולומד כתוצאה מהתרומה שלו.

סיכום: העצמה כדרך חיים

עיצוב חוויית תרומה מעצימה זה לא רק על גיוס כספים. זה על בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם התורמים שלכם, על גיוס כספים ממקום של אמון וכבוד, על יצירת קהילה של אנשים שאכפת להם מהעולם ורוצים לעשות אותו למקום טוב יותר.

השאלה היא לא כמה התורם נותן, אלא מה הוא מקבל בתמורה. תזכרו את חמשת המעגלים – משמעות, השפעה, חיבור, הערכה וצמיחה – ותנסו לשלב אותם בכל אינטראקציה שלכם עם התורמים.

רגע לפני סיום, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קצר. לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון שעזר לנוער בסיכון. אחת התורמות שלנו, אישה מבוגרת בשם רחל, תרמה לנו סכום כסף נכבד מדי שנה. אבל היא לא הסתפקה רק בתרומה כספית. היא התנדבה לעזור לנו בשיעורי עזר, היא השתתפה באירועים שלנו, והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו.

יום אחד, רחל סיפרה לי שהיא תמיד חלמה להיות מורה, אבל היא מעולם לא הצליחה להגשים את החלום הזה. בזכות ההתנדבות שלה אצלנו, היא סוף סוף קיבלה את ההזדמנות לעשות את מה שהיא תמיד אהבה. היא אמרה לי שהתרומה שלה לנוער בסיכון לא רק עזרה להם, אלא גם עזרה לה להגשים את החלום שלה.

זה מה שאני קורא חוויית תרומה מעצימה.

אז קחו את המודל הזה, תיישמו אותו בעבודה שלכם, ותראו איך הוא משנה את מערכות היחסים שלכם עם התורמים.

הזמנה לדיאלוג:

איזה מעגל מהחמישה הכי מאתגר אתכם? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם להפוך את עולם גיוס הכספים למקום טוב יותר. אני מומחה בגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. שילבתי ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. שיטת הסולם הדינמי, מודל המעגלים המתרחבים, המפה הרגשית של התורם, שיטת המראה המנטלית וגישת המשוב התלת-שלבית הן רק חלק מהכלים הייחודיים שפיתחתי כדי להעצים את עבודתכם.

A person thoughtfully writing down notes on a notepad, surrounded by fundraising materials, symbolizing strategic fundraising and donor psychology.
Featured

טריגרים התנהגותיים בגיוס כספים: איך פעולות קטנות מובילות לתרומות גדולות?

טריגרים התנהגותיים בגיוס כספים: איך פעולות קטנות ומחושבות מצד הארגון יוצרות דפוסי פעולה צפויים אצל תורמים? טיפים וטכניקות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

השעה הייתה 3 לפנות בוקר כשקפצתי בבהלה. חלמתי שתורם אומר לי "לא!" בפנים. כן, אני, נועם אבירי, סיוטים על תורמים. זה קרה אחרי שבוע מטורף של פגישות גיוס, אחרי שהרגשתי כאילו אני מדבר לקירות. התחלתי לתהות: האם יש דרך לצפות את התגובות של תורמים? האם יש משהו שאנחנו כמגייסי כספים יכולים לעשות באופן עקבי כדי להגדיל את הסיכוי לתרומה?

אני נועם אבירי, יועץ גיוס כספים ומי שאוהב לצלול לעומק של המוטיבציות האנושיות. במשך שנים, עבדתי עם מאות ארגונים ללא מטרות רווח, וראיתי הכל - מהצלחות מסחררות לכישלונות צורבים. למדתי שאומנות גיוס הכספים היא לא רק לשכנע אנשים לתרום, אלא להבין מה מפעיל אותם, אילו פעולות קטנות מניעות אותם לפעולה.

אז מהם אותם "טריגרים התנהגותיים" שיוצרים דפוסי פעולה צפויים אצל תורמים? בואו נצלול פנימה, אבל לא לפני שאגלה לכם סוד: בהתחלה הייתי סקפטי. חשבתי שגיוס כספים הוא בעיקר עניין של מזל וקסם אישי. אבל אז, התחלתי לראות דפוסים.

מה זה בכלל "טריגר התנהגותי" בגיוס כספים?

בואו נתחיל מהבסיס. טריגר התנהגותי הוא פעולה קטנה ומחושבת מצד הארגון, שמעוררת תגובה צפויה אצל תורם פוטנציאלי. זה יכול להיות משהו פשוט כמו שליחת מכתב תודה אישי בכתב יד, או משהו מורכב יותר כמו יצירת מסע פרסום ממוקד המדבר ישירות לערכים של התורם.

אבל כאן טמונה נקודה חשובה: הטריגר עצמו אינו המטרה. המטרה היא ליצור דפוס התנהגות. אנחנו רוצים שתורם לא רק יתרום פעם אחת, אלא יהפוך לחלק מהקהילה שלנו, לתומך נאמן לאורך זמן.

הסוד הוא בפסיכולוגיה: הצצה למוח של התורם

כדי להבין טריגרים התנהגותיים, אנחנו צריכים להבין את הפסיכולוגיה של הנתינה. למה אנשים תורמים?

  • תחושת משמעות: אנשים רוצים להרגיש שהם עושים שינוי בעולם. הם רוצים שהתרומה שלהם תהיה משמעותית ותיצור השפעה חיובית.
  • חיבור חברתי: תרומה היא לעיתים קרובות דרך להשתייך לקהילה, לחלוק ערכים משותפים עם אחרים ולהרגיש חלק ממשהו גדול יותר.
  • הכרה והערכה: אנשים אוהבים להרגיש מוערכים. הם רוצים לדעת שהתרומה שלהם מוערכת על ידי הארגון ועל ידי הקהילה.
  • תחושת שליטה: תרומה מאפשרת לאנשים להרגיש שיש להם שליטה על העולם הסובב אותם. הם יכולים לבחור לתמוך במטרות שחשובות להם ולעזור לעצב את העתיד.

עכשיו, אחרי שהבנו את המוטיבציות, בואו נדבר על כמה טריגרים התנהגותיים קונקרטיים:

5 טריגרים התנהגותיים שיגדילו את התרומות שלכם (ובדוקים בשטח!)

1. "אפקט השייכות המיידית": תראו להם שהם כבר חלק מהמשפחה.

מה זה אומר: במקום לפנות לתורם כאל "זר", צרו תחושה שהוא כבר חלק מהקהילה שלכם. השתמשו בשפה חמה וידידותית, ספרו לו סיפורים על אנשים שהחיים שלהם השתנו בזכות הארגון שלכם, והזמינו אותו לאירועים בלעדיים לתומכים.

איך זה עובד: אנשים אוהבים להשתייך. כשהם מרגישים שהם כבר חלק ממשהו, הם יותר פתוחים לתרום.

דוגמה: במקום לכתוב "אנו פונים אליך בבקשה לתרומה", כתבו "ברוך הבא למשפחת התומכים שלנו! אנחנו שמחים לצרף אותך למסע שלנו..."

2. "הדחיפות הנדיבה": צרו תחושת דחיפות אמיתית, לא מלאכותית.

מה זה אומר: תנו לתורם סיבה לתרום עכשיו. זה יכול להיות קמפיין גיוס ממוקד זמן, הצעה להכפלת תרומות, או סיפור על צורך דחוף שעולה מהשטח.

איך זה עובד: אנשים מגיבים לדחיפות. כשיש להם תחושה שאם הם לא יפעלו עכשיו, הם יחמיצו הזדמנות לעשות שינוי, הם יותר סבירים לתרום.

דוגמה: "עד סוף השבוע הזה, כל תרומה תוכפל על ידי תורם נדיב. זו ההזדמנות שלך להכפיל את ההשפעה שלך!"

3. "הסיפור האישי המדויק": תנו להם סיפור שאפשר להתחבר אליו רגשית.

מה זה אומר: במקום לדבר על נתונים סטטיסטיים מופשטים, ספרו סיפורים אישיים על אנשים שהארגון שלכם עוזר להם. תנו לתורם שם, פנים, וקול. גרמו לו להרגיש שהוא מכיר את האדם הזה באופן אישי.

איך זה עובד: סיפורים מעוררים רגשות. כשאנשים מתחברים רגשית לסיפור, הם יותר סבירים לתרום.

דוגמה: "תכירו את שרה, בת 10, שחולמת להיות רופאה. בזכות התרומות שלכם, היא מקבלת שיעורי עזר במתמטיקה ויכולה להגשים את החלום שלה."

4. "השקיפות המלאה": תראו להם בדיוק לאן הכסף שלהם הולך.

מה זה אומר: היו שקופים לגבי האופן שבו אתם משתמשים בתרומות. פרסמו דוחות כספיים, ספרו לתורמים על הפרויקטים שהם תומכים בהם, והזמינו אותם לראות את העבודה שלכם בשטח.

איך זה עובד: אנשים רוצים לדעת שהכסף שלהם מנוהל בצורה אחראית ושקופה. כשהם רואים שהתרומה שלהם עושה שינוי אמיתי, הם יותר סבירים לתרום שוב.

דוגמה: "השנה, בזכות התרומות שלכם, הצלחנו לספק ארוחות חמות ל-500 ילדים ממשפחות מעוטות יכולת. אתם יכולים לראות את ההשפעה המלאה של התרומה שלכם בדוח השנתי שלנו."

5. "ההוקרה האישית": תודה להם מכל הלב, בצורה משמעותית.

מה זה אומר: אל תשלחו רק מייל תודה גנרי. תתקשרו, תכתבו מכתב בכתב יד, תשלחו מתנה קטנה, או תזמינו את התורם לאירוע הוקרה מיוחד.

איך זה עובד: אנשים אוהבים להרגיש מוערכים. כשהם מקבלים הוקרה אישית על התרומה שלהם, הם מרגישים שהם עשו משהו טוב, והם יותר סבירים לתרום שוב בעתיד.

* דוגמה: "רציתי להודות לך באופן אישי על התרומה הנדיבה שלך. בזכותך, אנחנו יכולים להמשיך לתמוך באנשים שזקוקים לנו. תודה על האמון שלך בנו."

אבל רגע, יש עוד משהו…

אל תשכחו את "אפקט המראה המנטלית". תנסו לראות את עצמכם דרך העיניים של התורם. מה חשוב לו? מה מניע אותו? מה הוא רוצה להשיג באמצעות התרומה שלו? ככל שתבינו את התורם טוב יותר, כך תוכלו ליצור טריגרים התנהגותיים אפקטיביים יותר.

השורה התחתונה היא שגיוס כספים הוא לא רק עניין של כסף. זה עניין של יצירת מערכות יחסים, של הבנה אנושית, ושל שימוש בפסיכולוגיה כדי לעורר נדיבות.

אז בפעם הבאה שאתם פונים לתורם, תחשבו על הטריגרים ההתנהגותיים שאתם יכולים להשתמש בהם. תזכרו את סיפורי ההצלחה, את הדחיפות, את השקיפות ואת ההוקרה.

וזכרו: גיוס כספים הוא מסע, לא יעד. כל פגישה, כל שיחה, כל מכתב תודה הוא הזדמנות לבנות מערכת יחסים ארוכת טווח עם תורמים ולהפוך אותם לשותפים אמיתיים למטרה שלכם.

רציתי לשתף אתכם בתובנה הזו, כי אני באמת מאמין שיש לנו כוח לשנות את העולם, תרומה אחת בכל פעם. אז מה הצעד הבא שאתם הולכים לעשות כדי להפוך את גיוס הכספים שלכם ליעיל יותר?

נועם אבירי הוא יועץ גיוס כספים, מרצה ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. הוא פיתח את "שיטת הסולם הדינמי" ואת "מודל המעגלים המתרחבים" כדי לסייע לארגונים להגדיל את בסיס התורמים שלהם ולהגדיל את ההכנסות שלהם. הוא מושפע רבות מדן פאליוטה ופנלופה ברק, ומשלב פסיכולוגיה חיובית עם אסטרטגיות מכירה מתקדמות.

A visual representation of internal motivation in fundraising, possibly showing a person with a determined and passionate expression, or a symbolic image of a flame or engine representing motivation.
Featured

הנדסת מוטיבציה: איך ליצור ולשמר מוטיבציה פנימית חזקה לתרומה לאורך זמן

איך ליצור ולשמר מוטיבציה פנימית חזקה לתרומה לאורך זמן? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הנדסת המוטיבציה - גישה הוליסטית לבניית אש פנימית בוערת.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקלטתי שוב את הדפוס הזה: עוד מגייס כספים מותש, שחוק, מרגיש שהוא נלחם לבד מול טחנות רוח. "אין לי יותר מוטיבציה," הוא אמר לי בשיחת ייעוץ שגרתית שהפכה מהר מאוד לוידוי כואב. ואז הבנתי שוב - הבעיה הכי גדולה בגיוס כספים היא לא מחסור בתורמים, אלא מחסור במוטיבציה פנימית. כאן מתחיל המסע שלנו, מסע לגילוי הנדסת המוטיבציה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, גיליתי שהסוד האמיתי להצלחה לא טמון בטכניקות מתוחכמות, אלא ביכולת ליצור ולשמר מוטיבציה פנימית חזקה. ראיתי מגייסי כספים מוכשרים קורסים תחת הלחץ, מאבדים את הניצוץ, ופשוט... מפסיקים לתרום. ולמדתי, בדרך הקשה, שהמוטיבציה היא לא משהו שמקבלים - היא משהו שיוצרים.

אנחנו לא נדבר כאן על "טיפים להעלאת מוטיבציה" גנריים. אני רוצה לחלוק איתך את הגישה ההוליסטית שפיתחתי, גישה שמשלבת פסיכולוגיה, אסטרטגיה, ופרקטיקה יומיומית. נצא למסע משותף, נפרק את המוטיבציה לגורמים, ונבנה אותה מחדש - חזקה יותר, עמידה יותר, ואותנטית יותר. כי בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק מקצוע - הוא שליחות. ושליחות דורשת אש פנימית בוערת.

1. "העומק שמתחת לעומק": גילוי המניעים האמיתיים שלך

רובנו חושבים שהמוטיבציה שלנו מגיעה מהתוצאות - השגת היעד, קבלת תרומה גדולה, הכרה מהמנהלים. אבל האמת היא שהמוטיבציה האמיתית נמצאת הרבה יותר עמוק. היא טמונה במניעים הפנימיים שלנו, בערכים שלנו, ובחיבור שלנו למטרה.

איך זה עובד בפועל:

  • "חפירה ארכיאולוגית" פנימית: קח דף ועט, ותשאל את עצמך "למה אני עושה את מה שאני עושה?" לפחות 5 פעמים. אחרי כל תשובה, שאל שוב "למה?". אתה תגלה שמניעים שטחיים (כסף, מעמד) מפנים את מקומם למניעים עמוקים יותר (תחושת משמעות, רצון לעזור, שינוי חברתי).
  • ניתוח "רגעי שיא": נסה להיזכר ברגעים בהם הרגשת הכי הרבה מוטיבציה בעבודה שלך. מה בדיוק קרה שם? אילו ערכים שלך באו לידי ביטוי? לדוגמה, אולי הרגשת סיפוק עצום כשעזרת לתורם למצוא את הדרך לתרום למטרה שקרובה לליבו.

מחזקים את האמינות:

דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית, מדבר על החשיבות של מציאת "משמעות בעבודה". הוא טוען שאנחנו מוכנים לעבוד קשה יותר ולקבל פחות כסף אם אנחנו מרגישים שהעבודה שלנו משמעותית.

> "אנשים רוצים לעבוד בשביל משהו גדול יותר מעצמם. הם רוצים לדעת שהעבודה שלהם משפיעה על העולם." - דן אריאלי

התנגדות אפשרית:

"זה נשמע נחמד, אבל אני צריך לשלם חשבונות. אני לא יכול לעבוד רק בשביל תחושת משמעות."

מענה: אני מבין את זה לחלוטין. אבל אני לא מציע לבטל את המניעים החיצוניים, אלא לשלב אותם עם המניעים הפנימיים. כשאתה מחובר למטרה, אתה תהיה יותר יצירתי, יותר נחוש, ויותר אפקטיבי - וכתוצאה מכך, גם תשיג יותר תוצאות.

2. "הצעד האלגנטי": הגדרת מטרות ברורות ומדידות

אחרי שגילית את המניעים האמיתיים שלך, הגיע הזמן לתרגם אותם למטרות קונקרטיות. אבל לא סתם מטרות - מטרות חכמות (SMART: Specific, Measurable, Achievable, Relevant, Time-bound).

איך זה עובד בפועל:

  • פירוק היעד הגדול: במקום להגיד "אני רוצה לגייס יותר כסף", תגיד "אני רוצה לגייס 100,000 ש"ח לפרויקט X עד סוף הרבעון".
  • בניית "סולם הצלחה": הגדר מדדים ברורים להצלחה, לא רק את היעד הסופי. לדוגמה, "אני אצור קשר עם 10 תורמים פוטנציאליים בשבוע", "אני אשלח 5 הצעות תרומה מותאמות אישית בחודש". זוהי "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי, שמאפשרת לך לראות התקדמות גם כשאתה לא מגיע ליעד הסופי.

מחזקים את האמינות:

אדווין לוק, חוקר מוטיבציה, הראה במחקריו שמטרות ספציפיות וקשות מובילות לביצועים טובים יותר ממטרות כלליות וקלות.

> "מטרות משפיעות על הפעולה על ידי גיוס אנרגיה, הגברת ההתמדה, והכוונת תשומת הלב." - אדווין לוק

התנגדות אפשרית:

"אני עובד בסביבה כאוטית, קשה לי לתכנן מטרות לטווח ארוך."

מענה: אני מבין את האתגר. אבל גם בסביבה כאוטית, אתה יכול להגדיר מטרות קצרות טווח ומטרות "גמישות" שניתנות להתאמה לפי הצורך. העיקר הוא ליצור תחושה של כיוון ושליטה.

3. "המראה הכפולה": טיפוח מערכות יחסים אותנטיות עם תורמים

גיוס כספים הוא לא טרנזקציה - הוא מערכת יחסים. והמוטיבציה שלך תלויה ישירות באיכות המערכות יחסים שאתה בונה עם תורמים.

איך זה עובד בפועל:

  • הקשבה השלישית: זה לא מספיק להקשיב למה שהתורם אומר - אתה צריך להקשיב למה שהוא לא אומר. מה המניעים האמיתיים שלו? מה החששות שלו? מה החלומות שלו?
  • אותנטיות מעל הכל: אל תנסה להיות מי שאתה לא. תורמים מזהים חוסר אותנטיות מקילומטרים. תהיה כן, אמיתי, ומלא תשוקה למטרה שלך. זוהי "שיטת המראה המנטלית" שפיתחתי, שמאפשרת לך לראות את עצמך דרך עיני התורם ולהתאים את הגישה שלך.

מחזקים את האמינות:

פנלופה ברק, מומחית לגיוס כספים, מדגישה את החשיבות של בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. היא טוענת שתורמים נאמנים הם המשאב הכי יקר של כל ארגון.

> "אנשים תורמים לאנשים, לא לארגונים." - פנלופה ברק

התנגדות אפשרית:

"אין לי זמן לטפח מערכות יחסים אישיות עם כל תורם."

מענה: אני מסכים שזה לא תמיד אפשרי. אבל אתה יכול להתמקד בטיפוח מערכות יחסים עם התורמים הכי חשובים לך - אלה שתורמים הכי הרבה, ואלה שמחוברים הכי הרבה למטרה שלך.

4. "הצעד האלגנטי": יצירת סביבת עבודה תומכת ומעצימה

המוטיבציה שלך מושפעת ישירות מהסביבה שבה אתה עובד. אם אתה עובד בסביבה רעילה, תחרותית, או לא תומכת, יהיה לך קשה מאוד לשמר את המוטיבציה שלך לאורך זמן.

איך זה עובד בפועל:

  • חיפוש "שבט": מצא לך קבוצה של אנשים שחולקים איתך את אותם ערכים, שמאמינים במטרה שלך, ושמוכנים לתמוך בך ברגעים קשים.
  • ביקורת בונה: קבל משוב באופן קבוע, אבל תדאג שהוא יהיה בונה, ולא ביקורתי. זוהי "גישת המשוב התלת-שלבית" שפיתחתי, שמאפשרת לך לקבל משוב בצורה אפקטיבית ולשפר את הביצועים שלך.

מחזקים את האמינות:

מחקרים מראים שסביבת עבודה תומכת ומעצימה מובילה למוטיבציה גבוהה יותר, שביעות רצון בעבודה, וירידה בתחלופה.

התנגדות אפשרית:

"אני לא יכול לשנות את הסביבה שבה אני עובד."

מענה: אני מבין את התסכול. אבל אתה יכול לשנות את הגישה שלך לסביבה, ואתה יכול למצוא דרכים ליצור לעצמך סביבה תומכת גם בתוך הסביבה הקיימת.

5. "פרקטל המשמעות": חגיגת הצלחות, גם הקטנות

אחרי שעבדת קשה והשגת תוצאות, חשוב לחגוג את ההצלחות שלך. לא רק את ההצלחות הגדולות, אלא גם את ההצלחות הקטנות, היומיומיות.

איך זה עובד בפועל:

  • "יומן הצלחות": כתוב יומן שבו תתעד את ההצלחות שלך, גם הקטנות ביותר. זה יעזור לך לראות את ההתקדמות שלך, להעריך את העבודה שלך, ולשמור על מוטיבציה.
  • שיתוף והערכה: שתף את ההצלחות שלך עם אחרים, ותן להם להעריך את העבודה שלך. זה יעזור לך להרגיש מוערך ומוטיבציה.

מחזקים את האמינות:

פסיכולוגים חיוביים טוענים שחגיגת הצלחות משפרת את מצב הרוח, מגבירה את הביטחון העצמי, ומעודדת אותנו להמשיך להתקדם.

> "חגיגת הצלחות היא לא רק בונוס - היא חלק חיוני מהתהליך." - טל בן שחר

התנגדות אפשרית:

"אין לי זמן לחגוג הצלחות, אני צריך להמשיך לעבוד."

מענה: אני מבין את הלחץ. אבל חגיגת הצלחות היא לא בזבוז זמן - היא השקעה במוטיבציה שלך. היא נותנת לך אנרגיה להמשיך לעבוד, ומזכירה לך למה אתה עושה את מה שאתה עושה.

המסע הזה להנדסת המוטיבציה הפנימית הוא מסע מתמשך. הוא דורש מודעות עצמית, נחישות, ונכונות להשקיע בעצמך. אבל אני מבטיח לך - זה שווה את זה. כי בסופו של דבר, המוטיבציה שלך היא המשאב הכי יקר שלך. תשקיע בו, ותראה איך הוא מחזיר לך בריבית דריבית.

רציתי לשתף אתכם במשהו שגיליתי במהלך השנים: מגייסי הכספים הכי מצליחים הם לא אלה שיש להם את הטכניקות הכי מתוחכמות, אלא אלה שיש להם את המוטיבציה הכי חזקה. הם אלה שמחוברים למטרה שלהם, שאוהבים את מה שהם עושים, ושמוכנים להשקיע בעצמם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה צעד אתה מוכן לעשות היום כדי להנדס את המוטיבציה שלך מחדש? שתף אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. מזה שנים, אני מלווה מגייסי כספים ואנשי עסקים חברתיים להשגת יעדים שאפתניים ולבניית קהילות תומכות. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", המשלבות ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח.

A fundraising expert presenting a workshop on mental marketing to a group of non-profit professionals.
Featured

הנדסת פריטים מנטליים: איך לעצב מסרים שהופכים לאייקונים בתודעת התורם

איך להנדס מסרים בלתי נשכחים בתודעת התורם? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הטכניקות ליצירת רעיונות עוצמתיים שמגדילים את התרומות.

הדממה צרמה באוזניים. עמדתי מול תורם פוטנציאלי, אחרי שעה של מצגת מבריקה על החזון שלנו. הוא הנהן בנימוס, חייך חיוך עמום, ואז אמר את המילים שכל מגייס כספים מפחד לשמוע: "אני צריך לחשוב על זה". באותו רגע הרגשתי כישלון צורב. לא רק שפספסתי תרומה גדולה, אלא גם הבנתי שלא הצלחתי להשאיר חותם אמיתי. המסר שלי לא הפך ל"פריט מנטלי" – משהו בולט ובלתי נשכח בתודעה שלו. אבל מתוך הכישלון הזה נולד השיעור החשוב ביותר שלמדתי: גיוס כספים אינו רק הצגת נתונים; הוא הנדסה של רעיונות שמשנים תודעה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים רבות בעולם גיוס הכספים, אני יכול להגיד בביטחון: המפתח לתרומות משמעותיות טמון ביצירת מסרים שחודרים עמוק לתודעת התורם והופכים לחלק מהמציאות שלו. עבדתי עם מאות ארגונים ללא מטרות רווח, ראיתי הצלחות מדהימות וכישלונות צורבים, ואספתי ארגז כלים של טכניקות וגישות שמסייעות להפוך מסר לרעיון עוצמתי שאי אפשר להתעלם ממנו. במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתך את התובנות שלי, כדי שגם אתה תוכל לעצב מסרים שהופכים לפריטים מנטליים בתודעת התורם.

הצד המנטלי של גיוס כספים: מה הופך רעיון ל"פריט" בתודעה?

נתחיל בשאלה הפשוטה: מה הופך רעיון למשהו ש"נתקע" בראש? למה פרסומות מסוימות זכורות לנו שנים אחרי שראינו אותן, ואילו אחרות נשכחות כלא היו? התשובה טמונה בפסיכולוגיה של הזיכרון והרגש. רעיונות הופכים לפריטים מנטליים כשהם מעוררים בנו תגובה רגשית חזקה, כשהם מתחברים לערכים שלנו, כשהם מפתיעים אותנו, וכשהם מוגשים בצורה בלתי נשכחת.

אחת הגישות שמצאתי כיעילות במיוחד היא "שיטת המראה המנטלית". הרעיון הוא פשוט: לפני כל פגישה עם תורם פוטנציאלי, אני מנסה לראות את העולם דרך העיניים שלו. מה חשוב לו? מה מפחיד אותו? מה מעורר בו השראה? רק כשאני מבין את המפה הרגשית שלו, אני יכול לעצב מסר שבאמת יגע בו.

הנה שלושה עקרונות מפתח לעיצוב מסרים שהופכים לפריטים מנטליים:

  • ספרו סיפור אמיתי: אנשים מתחברים לסיפורים, לא לנתונים יבשים. במקום להציג סטטיסטיקות על ילדים במצוקה, ספרו את הסיפור של ילד אחד, עם שם, פנים, וחלומות. הסיפור צריך להיות אותנטי, מעורר השראה, וכזה שגורם לתורם להרגיש שהוא יכול להיות חלק מהפתרון.

  • צרו ניגוד חריף: רעיונות נזכרים יותר כשהם מציגים ניגוד חריף בין מצב קיים למצב רצוי. לדוגמה, במקום להגיד "אנחנו רוצים לעזור לאנשים עניים", תגידו "אנחנו רוצים להפוך חושך לאור, ייאוש לתקווה, חוסר אונים לעוצמה". הניגוד הזה מעורר רגש ומדגיש את המשמעות של התרומה.

  • השתמשו במטאפורות חזקות: מטאפורה טובה יכולה להפוך רעיון מופשט למשהו קונקרטי ובלתי נשכח. לדוגמה, במקום להגיד "העבודה שלנו משפיעה על החיים של אנשים", תגידו "העבודה שלנו היא כמו זריעת זרעים של תקווה בשדה ייאוש". המטאפורה יוצרת תמונה חיה בראש של התורם ומעוררת בו תגובה רגשית חזקה.

כלי מעשי: המפה הרגשית של התורם

פיתחתי כלי פשוט ויעיל בשם "המפה הרגשית של התורם", שמסייע לי להבין את נקודת המבט של התורם הפוטנציאלי. הכלי מורכב מארבעה שלבים:

1. זיהוי הערכים: מה חשוב לתורם? מה הוא מעריך? מה הוא מאמין בו?

2. זיהוי הפחדים: מה מפחיד את התורם? מה הוא חושש לאבד?

3. זיהוי השאיפות: מה התורם רוצה להשיג? מה החלומות שלו?

4. חיבור בין הארגון לרגשות: איך הארגון שלך יכול לעזור לתורם להגשים את הערכים, להתגבר על הפחדים, ולהשיג את השאיפות שלו?

לדוגמה, אם אתם פונים לתורם שמאמין בחינוך, תדגישו איך התרומה שלו תאפשר לילדים ממשפחות מעוטות יכולת לקבל חינוך איכותי ולשבור את מעגל העוני. אם התורם חושש מאי שוויון, תסבירו איך התרומה שלו תסייע לצמצם את הפערים החברתיים.

העומק שמתחת לעומק: הקשבה ככלי להנדסת פריטים מנטליים

גיוס כספים הוא לא רק לדבר, אלא בעיקר להקשיב. פיתחתי קונספט שנקרא "ההקשבה השלישית": היכולת להקשיב לא רק למילים שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר, לטון הדיבור שלו, לשפת הגוף שלו. ההקשבה הזו מאפשרת לך להבין את המניעים האמיתיים שלו, את הפחדים שלו, את החלומות שלו. ורק כשאתה מבין את כל אלה, אתה יכול לעצב מסר שבאמת יגע בו.

למדתי שההבדל בין פגישה כושלת לפגישה מוצלחת טמון לא במה שאמרתי, אלא במה שהקשבתי. כאשר הקשבתי באמת, הצלחתי לזהות את הצרכים והרצונות העמוקים של התורם, ויכולתי להתאים את המסר שלי כך שיהדהד עם הערכים שלו. זה לא רק עניין של טקטיקה; זה עניין של אמפתיה, של חיבור אנושי, של ראיית האדם שמולך.

שיטת הסולם הדינמי: איך לגרום לתורם לעלות במדרגות התרומה

פיתחתי מתודולוגיה בשם "שיטת הסולם הדינמי", שנועדה להעביר תורמים במעלה מדרגות התרומה. הרעיון הוא פשוט: לא מצפים מהתורם לתרום סכום עתק בפעם הראשונה. מתחילים בתרומה קטנה, ואז, לאט לאט, מעלים את הסכום, תוך שמירה על קשר רציף ויצירת מערכת יחסים אמיתית.

שיטה זו מבוססת על ההבנה שתרומה היא תהליך, לא אירוע בודד. כל תרומה היא שלב בסולם, וכל שלב דורש גישה שונה. בתחילת הסולם, המטרה היא ליצור אמון וליצור חיבור רגשי. בהמשך, המטרה היא להדגיש את ההשפעה של התרומה ולהזמין את התורם לקחת חלק פעיל יותר בעשייה.

מה הצעד האלגנטי שלך?

בעולם גיוס הכספים, כמו בכל תחום בחיים, יש רגעים שבהם הכל משתנה. רגעים שבהם אתה מבין משהו חדש, רואה את הדברים אחרת, עושה צעד קטן שמוביל לשינוי גדול. אני קורא לרגעים האלה "הצעד האלגנטי": פעולה מדויקת, במינימום מאמץ, שמייצרת אפקט מקסימלי.

השאלה היא: מה הצעד האלגנטי שלך? מה אתה יכול לעשות כבר היום כדי להפוך את המסרים שלך לפריטים מנטליים בתודעת התורם? האם זה להתחיל להקשיב יותר? האם זה לספר סיפורים יותר אמיתיים? האם זה לנסות להבין את המפה הרגשית של התורמים שלך?

אני מזמין אותך לקחת את הכלים והתובנות ששיתפתי איתך, וליישם אותם בעבודה שלך. אני בטוח שאם תעשה את זה, תראה תוצאות מדהימות. זכור: גיוס כספים הוא לא רק עבודה; הוא שליחות. הוא הזדמנות לשנות את העולם, צעד אחד בכל פעם.

נועם אבירי, יועץ ומנטור לגיוס כספים. עזרתי למאות ארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם ולממש את החזון שלהם. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. הגישה שלי משלבת הבנה פסיכולוגית עמוקה של תהליכי קבלת החלטות, אסטרטגיות תקשורת מתקדמות, וטכניקות אימון אישיותיות שמסייעות למגייסי כספים למצות את הפוטנציאל שלהם.

Noam Aviry, a fundraising expert, explaining the emotional logic technique on a presentation board, with enthusiastic nonprofit professionals around him.
Featured

הלוגיקה האמוציונלית: איך לשלב רגש ושכל בהחלטות תרומה (ומה למדתי מכישלון של מיליון שקל)

גלו את הלוגיקה האמוציונלית - הטכניקה הייחודית לשילוב רגש ושכל בהחלטות תרומה. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את סודות הפסיכולוגיה של הנתינה וכיצד לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני בהיתי במסך המחשב. המייל הזה, עם הכותרת הלקונית "עדכון בנוגע לתרומה השנתית", הרגיש כמו אגרוף בבטן. תורם מרכזי, כזה שמחזיק 30% מהתקציב השנתי שלנו, החליט להקפיא את תרומתו.

המוח שלי התחיל לרוץ: המשכורות, הפרויקטים, השיחה עם המנכ"ל. אבל אז עצרתי. נזכרתי בשיעור הכואב שלמדתי על בשרי, לאחר שנים בתחום גיוס הכספים: תורמים לא מחליטים על תרומות רק על סמך לוגיקה. יש שם רגש. ויש שם מערכת יחסים.

היום, אני רוצה לחלוק אתכם טכניקה שפיתחתי לאחר שנים של ניסוי וטעייה - ה"לוגיקה האמוציונלית". זוהי שיטה לשילוב בין פנייה רגשית ורציונלית שמייצרת החלטות תרומה אפקטיביות.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי הכל - החל מהצלחות מסחררות ועד נפילות כואבות. למדתי שגיוס כספים הוא לא רק משחק מספרים, אלא בראש ובראשונה, משחק של לבבות.

היסודות של הלוגיקה האמוציונלית:

לפני שנצלול לפרקטיקה, חשוב להבין את הבסיס התיאורטי. הלוגיקה האמוציונלית נשענת על שני עמודי תווך מרכזיים:

1. פסיכולוגיה של הנתינה: מחקרים מראים שאנשים תורמים ממגוון סיבות - אמפתיה, תחושת שייכות, רצון להשאיר חותם, ואפילו תחושת אשמה. הבנת המניעים האלו היא המפתח לפתיחת הלב.

2. כלכלה התנהגותית: בניגוד להנחות הכלכלה הקלאסית, אנשים לא תמיד מקבלים החלטות רציונליות. הטיה קוגניטיבית, מסגור והוכחה חברתית משפיעים על הבחירות שלנו.

חמישה צעדים ליישום הלוגיקה האמוציונלית:

1. המפה הרגשית של התורם: תתחילו בלהבין מה מניע את התורם הפוטנציאלי. מה הערכים שלו? מה הסיפורים שנוגעים לו? נסו לזהות את "המפה הרגשית" שלו.

הסבר מבוסס-ניסיון: זכור לי פגישה עם תורם פוטנציאלי שהציג את עצמו כאיש עסקים קשוח. בפגישה, הוא לא הגיב לנתונים או גרפים, אבל כשהראיתי לו תמונה של ילד מחייך שקיבל עזרה מהארגון שלנו, הוא התרגש. הבנתי שהוא מונע מערכים של חמלה ואנושיות.

2. הסולם הדינמי: אל תבקשו ישר תרומה גדולה. התחילו בקטן, ובנו מערכת יחסים. הציעו לתורם להצטרף לסיור, לתרום זמן, או לתת תרומה קטנה. כך, תעלו אותו במדרגות הנתינה.

הסבר מבוסס-תהליך: שיטת הסולם הדינמי עוזרת לתורם להרגיש חלק מהארגון שלכם. כל פעולה שהוא עושה, גם אם היא קטנה, מעמיקה את הקשר הרגשי שלו.

3. הדיאלוג המונחה: השתמשו בשאלות פתוחות כדי להבין את עמדות התורם. אל תנסו לשכנע אותו ישר. תנו לו להביע את דעותיו, ותקשיבו הקשבה אמיתית.

הסבר השוואתי: גישה זו שונה משיטות גיוס מסורתיות, שמבוססות על הצגת מצגת משכנעת. הדיאלוג המונחה מאפשר לתורם להגיע למסקנות בעצמו, מה שמגביר את המחויבות שלו.

4. מומנטום הגילוי: צרו אווירה של גילוי משותף. שתפו את התורם בסיפורים אישיים, בחששות ובאתגרים שלכם. תנו לו להרגיש שהוא חלק ממסע משותף.

הסבר מבוסס-מקרה: בפגישה עם תורם אחר, הייתי כנה לגבי הקשיים שלנו בגיוס מתנדבים. הוא התחבר לכנות הזו, והציע לנו רעיונות יצירתיים לגיוס מתנדבים.

5. המראה הכפולה: לפני כל פגישה, נסו לראות את עצמכם דרך עיני התורם. מה הוא מצפה מכם? מה הוא צריך כדי להרגיש בטוח ומוערך?

הסבר מבוסס-נתונים:* מחקרים מראים שתורמים נוטים יותר לתרום לארגונים שהם סומכים עליהם. המראה הכפולה עוזרת לכם לבנות אמון ולשדר ביטחון.

התמודדות עם התנגדויות:

התנגדויות הן חלק בלתי נפרד מתהליך גיוס הכספים. איך מתמודדים איתן בלוגיקה אמוציונלית?

  • הכרה ברגשות: אל תתעלמו מההתנגדות. תכירו בכך שהתורם מביע חשש או דאגה אמיתית.
  • בדיקת העומק: שאלו שאלות נוספות כדי להבין את שורש ההתנגדות. לעיתים, מה שנראה כסירוב הוא בעצם שאלה שמחכה לתשובה.
  • מתן מענה רגשי ורציונלי: הציעו הסבר הגיוני, אבל גם תנו מענה לרגשות שהתעוררו.

לסיכום:

הלוגיקה האמוציונלית היא לא קסם, אבל היא כלי עוצמתי שיכול לשנות את האופן שבו אתם מגייסים כספים. זכרו, אנשים תורמים לא רק בגלל מה שהם חושבים, אלא בגלל מה שהם מרגישים.

אז, מה הצעד הראשון שלכם ליישום הלוגיקה האמוציונלית? אילו מפות רגשיות תתחילו למפות? שתפו אותי בתגובות!

---

נועם אבירי הוא יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, כדי לסייע לארגונים להגדיל את השפעתם החברתית באמצעות גיוס כספים אפקטיבי. הוא מומחה בפסיכולוגיה של נתינה, אסטרטגיות לבניית מערכות יחסים עם תורמים, ובפיתוח מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".