A close-up of two people engaged in a deep conversation, with a blurred background suggesting a professional meeting setting. The focus is on their expressions, conveying empathy and active listening.
Featured

מעבר לשאלות כמה: איך שאלות פתוחות חושפות את לב התרומה

גלו איך שאלות פתוחות יכולות לחשוף את המוטיבציות האמיתיות של תורמים, לבנות קשרים עמוקים ולהגדיל את הצלחת גיוס הכספים שלכם.

היי, נועם אבירי כאן. רציתי לשתף אתכם במשהו שלמדתי על בשרי, וזה קשור לכישלון צורב שהפך לתובנה הכי חזקה שלי בגיוס כספים.

הייתי בטוח שאני יודע הכל. מצגות מלוטשות, נתונים מרשימים, סיפורים מרגשים – ארסנל שלם. אבל פעם אחר פעם, תורמים פוטנציאליים פשוט אמרו "לא". או גרוע מזה, אמרו "נחשוב על זה" – גזר דין מוות מנומס לפרויקט שלי.

מה השתבש? חשבתי שאני מציג את הצורך, את הפתרון, את ההשפעה. אבל התעלמתי מהעומק שמתחת לעומק: המוטיבציה האמיתית של התורם.

הבנתי ששאלות "כמה" – כמה כסף אתה רוצה, כמה זמן זה ייקח, כמה אנשים זה ישפיע – הן רק קצה הקרחון. הן לא מגרדות את פני השטח של מה שבאמת מניע אדם לפתוח את הלב ואת הכיס.

הבעיה: שאלות סגורות מחמיצות את הניואנסים האנושיים

כמגייס כספים, הייתי ממוקד במטרה שלי: להשיג את הסכום המבוקש. שכחתי שהתורם הוא קודם כל אדם. עם חלומות, ערכים, פחדים, וסיפור חיים שלם שמכתיב את הבחירות שלו.

כששאלתי "האם תרצו לתרום 10,000 ש"ח לפרויקט?", הצעתי לתורם רק שתי אפשרויות: כן או לא. לא השארתי מקום לשיחה אמיתית, לגילוי, לחיבור אנושי.

הפתרון: שאלות פתוחות – מפתח ללב התרומה

השינוי התחיל כשעצרתי לשאול את עצמי: "מה אני באמת רוצה לדעת על האדם הזה?". התחלתי להחליף את השאלות הסגורות בשאלות פתוחות – כאלה שמזמינות תשובות מורכבות, אישיות, וחושפות את המוטיבציות האמיתיות.

למשל, במקום "האם אתה תומך בחינוך?", התחלתי לשאול "מה המשמעות של חינוך עבורך?". במקום "כמה חשוב לך הנושא הזה?", שאלתי "איך הנושא הזה השפיע על החיים שלך?".

העומק שמתחת לעומק: מתודולוגיה לפיתוח שאלות פתוחות אפקטיביות

אז איך עושים את זה בפועל? הנה המתודולוגיה שלי, שפיתחתי אחרי שנים של ניסוי וטעייה (הרבה טעייה, אני חייב להודות):

הקשבה משולשת: לא רק מה שהתורם אומר, אלא גם איך הוא אומר את זה, ומה הוא לא אומר*. שפת גוף, טון דיבור, רגעים של שתיקה – כולם רמזים לרגשות ולמחשבות עמוקות יותר.

  • "עדשת המיקרוסקופ": עצרו את הזמן. שימו לב לשבריר השנייה שבו התורם מהסס, או מחייך, או משנה את תנוחת הישיבה. הרגעים האלה מגלים את האמת.
  • "הקול הפנימי המשולב": מה אתם חושבים בזמן השיחה? האם אתם עסוקים בלהרשים, או שאתם באמת סקרנים לגבי התורם? הכנות הפנימית שלכם משפיעה על השאלות שאתם שואלים.
  • "מפת הרגשות של התורם": נסו לזהות אילו ערכים, תשוקות, או פחדים מניעים את התורם. האם הוא מחפש משמעות, או השפעה, או הכרה? כשתבינו את המפה הרגשית שלו, תוכלו להתאים את השאלות שלכם בדיוק למקום הזה.

דוגמאות לשאלות פתוחות עוצמתיות

  • "מה הסיפור האישי שלך שקשור לנושא הזה?"
  • "איך היית רוצה לראות את העולם משתנה בזכות התרומה שלך?"
  • "מה הכי מדאיג אותך לגבי העתיד של הנושא הזה?"
  • "מה הערכים הכי חשובים לך שבאים לידי ביטוי בתרומה שלך?"
  • "מה היית מייעץ לעצמך הצעיר יותר בנוגע לנתינה?"

ההתפכחות החיובית: מגיוס כספים ליצירת קשרים

היום אני מבין שגיוס כספים הוא לא רק מדע של שכנוע, אלא אמנות של הקשבה. זה לא רק על להשיג כסף, אלא על ליצור קשרים אנושיים אמיתיים. זה לא רק על הפרויקט שלי, אלא על המסע של התורם.

כשאני שואל שאלות פתוחות, אני לא רק מגייס כסף – אני יוצר שיחה, אני בונה אמון, אני מגלה את המוטיבציות האמיתיות שבאמת מניעות אנשים לתת. וזה, חברים, שווה יותר מכל סכום כסף.

אז בפעם הבאה שאתם נפגשים עם תורם פוטנציאלי, עצרו רגע. נשמו עמוק. שכחו מהמצגת המלוטשת. ופשוט שאלו: "מה הסיפור שלך?".

נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי בשטח, ומלווה מגייסי כספים בבניית אסטרטגיות גיוס אפקטיביות ובהעצמת היכולות האישיות שלהם.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות: אילו שאלות פתוחות אתם הכי אוהבים לשאול תורמים? אילו תובנות גיליתם בזכות ההקשבה העמוקה?

A close-up of two hands shaking, symbolizing a strong relationship between a fundraiser and a donor. The background is blurred with subtle images of community engagement and social impact.
Featured

למה 70% מארגונים מחמיצים את ההזדמנות הגדולה ביותר בגיוס כספים?

נועם אבירי מסביר איך 70% מהארגונים מחמיצים את ההזדמנות הגדולה ביותר בגיוס כספים: טיפוח תורמים נאמנים. גלו את "שיטת הסולם הדינמי" ו"המראה הכפולה" כדי להגדיל תרומות ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח.

השבוע ישבתי עם מנכ"לית של עמותה מדהימה שעושה עבודת קודש. היא סיפרה לי על הקשיים בגיוס כספים, על התחרות הגוברת, ועל התחושה שהיא כל הזמן רודפת אחרי הזנב של עצמה. הקשבתי, הזדהיתי, ואז שאלתי אותה שאלה אחת פשוטה: "מתי הייתה הפעם האחרונה שישבת עם תורם ותיק, כזה שתורם לכם כבר שנים, ושאלת אותו למה הוא תורם לכם?". היא בהתה בי רגע. "אף פעם לא עשיתי את זה ככה", היא אמרה. ופה בדיוק נמצאת ההזדמנות שאני מדבר עליה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, ראיתי יותר מדי ארגונים שמחמיצים את מכרה הזהב שנמצא ממש מתחת לאף שלהם: התורמים הנאמנים שלהם. אני לא מדבר רק על לשלוח להם מייל תודה או הזמנה לאירוע. אני מדבר על בניית מערכת יחסים אמיתית, על להבין את המוטיבציות העמוקות שלהם, ועל להפוך אותם לשגרירים של הארגון שלכם.

הרבה פעמים, אנחנו כמגייסי כספים נופלים למלכודת של לחפש את התורם הבא, את המיליון דולר הבא. אבל האמת היא, שהצמיחה הכי משמעותית מגיעה מטיפוח הקשרים הקיימים. למה? כי תורם ותיק כבר מאמין בכם, כבר מחובר לערכים שלכם, ובעיקר - כבר נתן לכם צ'ק. זה הרבה יותר קל לשכנע אותו להגדיל את התרומה שלו, מאשר לשכנע מישהו חדש לתרום בפעם הראשונה.

אז איך עושים את זה נכון? בואו נצלול פנימה.

ההקשבה השלישית: למה תורמים תורמים, באמת?

רוב מגייסי הכספים יודעים איך להציג נתונים, איך לספר סיפור מרגש, ואיך לבקש תרומה. אבל מעטים באמת יודעים להקשיב. אני לא מדבר על הקשבה טכנית, כזו שנועדה לאסוף מידע. אני מדבר על מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים, להבין את הרגשות והצרכים העמוקים שמניעים את התורם.

למה זה כל כך חשוב? כי אנשים לא תורמים רק בגלל שהם חושבים שהארגון שלכם עושה עבודה טובה. הם תורמים כי הם מרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר, שהם עושים שינוי בעולם, שהם משאירים חותם. והתפקיד שלכם כמגייסי כספים הוא לעזור להם להרגיש את זה.

  • הסבר מבוסס-מקרה: פעם ישבתי עם תורם ותיק שתרם לנו סכומים נכבדים במשך שנים. תמיד חשבתי שהוא תורם לנו בגלל שהוא מעריך את העבודה שלנו עם ילדים בסיכון. אבל כששאלתי אותו למה הוא תורם לנו, הוא אמר לי משהו שהפתיע אותי: "אני תורם לכם כי אני רוצה להשאיר עולם טוב יותר לנכדים שלי". באותו רגע הבנתי שלא מדובר רק על ילדים בסיכון, אלא על מורשת, על ערכים, על דור העתיד.

  • השוואה ואנלוגיות: תחשבו על זה כמו זוגיות. אם תתקשרו לבן/בת הזוג שלכם רק כשאתם צריכים משהו, סביר להניח שהקשר לא יחזיק מעמד לאורך זמן. אותו דבר עם תורמים. אם תפנו אליהם רק כשאתם צריכים כסף, הם ירגישו מנוצלים.

  • ציטוטים ממקורות מוסמכים: פנלופה ברק, מומחית בעלת שם עולמי בתחום גיוס הכספים, אומרת: "אנשים לא תורמים לארגונים, הם תורמים למטרות שאכפת להם מהן". המשפט הזה מהדהד לי כל פעם מחדש.

אז איך מתחילים להקשיב באמת? תתחילו לשאול שאלות פתוחות, כאלו שאי אפשר לענות עליהן כן או לא. תשאלו למה הם תורמים לכם, מה חשוב להם, מה הם היו רוצים לראות קורה בעולם. ואז, תקשיבו. הקשיבו באמת, בלי לחשוב על מה אתם הולכים להגיד בתגובה. תנו להם את הבמה, תנו להם להרגיש שהם נשמעים.

"שיטת הסולם הדינמי": איך להעלות תורמים במדרגות תרומה

אחרי שהבנתם את המוטיבציות של התורמים שלכם, הגיע הזמן להתחיל לחשוב איך להגדיל את התרומה שלהם. אבל זה לא אומר פשוט לבקש יותר כסף. זה אומר לבנות תהליך, מה שאני מכנה "שיטת הסולם הדינמי", שבו אתם מעלים את התורמים שלכם במדרגות תרומה, צעד אחר צעד.

  • הסבר מבוסס-תהליך:

1. השלב הראשון: תתחילו בלחזק את הקשר. תזמינו אותם לאירועים, תשלחו להם עדכונים אישיים, תתקשרו אליהם סתם כדי לשאול לשלומם.

2. השלב השני: תציגו להם הזדמנויות תרומה קטנות יותר. תציעו להם לתרום סכום קטן נוסף לפרויקט ספציפי, או להירשם לתרומה חודשית קטנה.

3. השלב השלישי: אחרי שהם תרמו כמה פעמים, תתחילו לדבר על תרומות גדולות יותר. תסבירו להם איך התרומה שלהם יכולה לעשות שינוי משמעותי, ותציעו להם להצטרף למעגל תורמים גדולים יותר.

  • דוגמאות קונקרטיות: ראיתי ארגונים שהצליחו להגדיל את התרומות שלהם בעשרות אחוזים פשוט על ידי כך שהם יצרו מעגלי תורמים שונים, עם רמות תרומה שונות. לדוגמה, הם יצרו מעגל תורמים "זהב" שבו התורמים תורמים סכום מסוים בשנה, ומקבלים בתמורה הטבות מיוחדות, כמו גישה לאירועים סגורים או פגישות אישיות עם המנכ"ל.

  • ניסיון אישי רלוונטי: לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון שהתקשה לגייס תרומות גדולות. אחרי שהתחלנו ליישם את שיטת הסולם הדינמי, ראינו שיפור משמעותי בתרומות. תורמים שהתחילו לתרום סכומים קטנים, התחילו לתרום סכומים גדולים יותר ויותר, ובסופו של דבר הצטרפו למעגל התורמים הגדולים.

אל תשכחו שהמטרה היא לא רק לגייס יותר כסף, אלא לבנות מערכת יחסים ארוכת טווח עם התורמים שלכם. תתייחסו אליהם כאל שותפים, כאל חברים, כאל אנשים שאכפת להם מהארגון שלכם כמו שלכם אכפת.

"המראה הכפולה": לראות את עצמך דרך עיני התורם

אחד הדברים הכי חשובים בגיוס כספים הוא היכולת לראות את עצמכם דרך עיני התורם. אני קורא לזה "המראה הכפולה". זה אומר להבין איך התורמים תופסים אתכם, מה הם חושבים עליכם, ומה הם מרגישים כלפי הארגון שלכם.

  • זיהוי התנגדויות אפשריות: לדוגמה, אם אתם יודעים שהתורמים שלכם חושבים שהארגון שלכם לא מספיק שקוף, תעשו מאמץ להראות להם שאתם שקופים. תפרסמו את הדוחות הכספיים שלכם באתר האינטרנט, תזמינו אותם לפגישות של הוועד המנהל, תספרו להם על האתגרים וההצלחות שלכם.

  • הצגת ניואנסים: חשוב להבין שלא כל התורמים אותו דבר. יש תורמים שחשוב להם לדעת בדיוק לאן הכסף שלהם הולך, ויש תורמים שפחות מתעניינים בפרטים ויותר חשוב להם להרגיש שהם עושים שינוי. תנסו להתאים את הגישה שלכם לכל תורם ספציפי.

  • ציטוטים ממקורות מוסמכים: קן ברנט, מומחה לגיוס כספים, אומר: "גיוס כספים הוא לא על הכסף, הוא על מערכות יחסים". המשפט הזה מזכיר לנו כל הזמן שהמטרה היא לא רק לגייס כסף, אלא לבנות מערכות יחסים אמיתיות עם התורמים שלנו.

אז איך מתחילים לראות את עצמכם דרך עיני התורם? תתחילו לשאול את עצמכם שאלות כמו: מה התורמים שלי חושבים על הארגון שלי? מה הם היו רוצים לראות קורה? מה הם צריכים כדי להרגיש בטוחים לתרום לי יותר?

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, אני יכול להגיד לכם בביטחון שההזדמנות הכי גדולה שלכם נמצאת ממש מתחת לאף שלכם: בתורמים הנאמנים שלכם. תתחילו להקשיב להם, תתחילו לבנות איתם מערכות יחסים אמיתיות, ותראו איך התרומות שלכם גדלות משנה לשנה.

השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות כבר היום כדי לחזק את הקשר שלכם עם אחד התורמים הנאמנים שלכם? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ומלווה ארגונים ועמותות בישראל. לאחר שנים בתחום, גיליתי שהסוד לגיוס מוצלח טמון בבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם התורמים, בהבנת המוטיבציות שלהם ובהפיכתם לשגרירים של הארגון. הגישה שלי משלבת ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, תוך שימוש במתודולוגיות ייחודיות שפיתחתי כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם". אני מושפע ממומחים עולמיים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, ומשלב תובנות מעולמות הפסיכולוגיה, העסקים והשיווק.

A close-up image of two hands shaking during a meeting, symbolizing a successful donation negotiation, with a subtle background of documents and graphs related to fundraising.
Featured

רגעי ההחלטה: איך לזהות ולהוביל נקודות מפנה קריטיות בפגישה עם תורם

גלו איך לזהות ולהוביל נקודות מפנה קריטיות בפגישה עם תורם, לשפר את התקשורת ולהגדיל את הסיכויים לתרומה. טיפים מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

הדלת נסגרת אחרי התורם. שתיקה. כבדה. מוחצת. "הלכו לך 500 אלף שקל", לוחש לי קול בראש. מכיר את זה? אני נועם אבירי, ואחרי שנים של גיוס כספים, למדתי שרגעי ההחלטה בפגישה עם תורם הם הכל. הם לא תמיד צפויים, אבל תמיד ניתן להשפיע עליהם. בפגישה עם תורם, ישנם רגעים קריטיים בהם ההחלטה מתגבשת. זיהוי רגעים אלו והובלתם נכונה הם המפתח להצלחה.

במאמר זה, לא אספר לכם על עוד טקטיקות משומשות. אספר לכם על הניואנסים הקטנים, הבלתי מורגשים, שמשנים הכל. על העומק שמתחת לעומק, על ההקשבה השלישית, ועל הצעד האלגנטי שיכול להציל את העסקה. אספר לכם על רגעי ההחלטה האלה, איך לזהות אותם, ואיך להוביל אותם בחוכמה. וכן, אספר גם על הפעם ההיא שהפסדתי חצי מיליון. כי מכישלונות לומדים הכי הרבה.

מה הופך אותי למי שאני?

אני לא עוד יועץ גיוס כספים. אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח. את הגישה שלי עיצבתי בהשראת ענקי גיוס הכספים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, אבל גם מתוך שנים של ניסוי וטעייה, הצלחות וכישלונות. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם" - כלים פרקטיים שנועדו להפוך את תהליך גיוס הכספים ליעיל ואנושי יותר. אני מאמין שלגייס כספים זה לא רק לבקש, אלא ליצור מערכת יחסים אמיתית שמבוססת על אמון והבנה הדדית.

הפרדיגמה: מעבר ל"מה" ל"למה" ולאיך מרגיש לתורם

אנחנו רגילים להתמקד ב"מה" - מה אנחנו צריכים, מה אנחנו מציעים, מה התועלת. אבל האמת היא, שהתורם מחפש משהו אחר - הוא מחפש משמעות. הוא רוצה להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול יותר, שהוא משפיע, שהוא עושה טוב. תורמים לא מחפשים תרומה; הם מחפשים הגשמה.

לכן, כדי להבין את רגעי ההחלטה, אנחנו צריכים לשים את עצמנו בנעליים של התורם. לשאול: מה באמת חשוב לו? מה המניעים הנסתרים שלו? מה גורם לו להרגיש טוב עם עצמו?

"עדשת המיקרוסקופ": לנתח את רגעי האמת בפגישה

אני רוצה לקחת אתכם עכשיו לרגע קונקרטי. פגישה עם תורם פוטנציאלי, שמעוניין לתרום לנו חצי מיליון שקל.

  • הרגע הראשון: שפת הגוף הנסתרת

תורמים לא תמיד אומרים את מה שהם חושבים. הם משתמשים בשפה אחרת – שפת הגוף. שימו לב לניואנסים הקטנים:

התורם נוטה קדימה? הוא מעוניין.

הוא משלב ידיים? הוא מסתגר.

הוא מסתכל לשעון? הוא משועמם.

אבל הכי חשוב: שימו לב לשינויים. מעבר פתאומי מתנוחה פתוחה לתנוחה סגורה יכול לסמן רגע של התנגדות או ספק.

  • הרגע השני: השאלות שמסגירות את הכל

השאלות שהתורם שואל יכולות לחשוף הרבה על הציפיות והחששות שלו. אם הוא שואל שאלות טכניות, זה אומר שהוא צריך יותר מידע. אם הוא שואל שאלות אישיות, זה אומר שהוא מחפש חיבור רגשי. אבל השאלה החשובה ביותר היא תמיד השאלה שלא נשאלה. מה התורם מפחד לשאול? מה הוא מניח מראש?

  • הרגע השלישי: השתיקה הרועמת

אחרי שהצגתם את ההצעה שלכם, תשתקו. תנו לתורם לעבד את המידע. השתיקה הזו יכולה להרגיש כמו נצח, אבל היא קריטית. זה הרגע שבו ההחלטה מתגבשת. אל תמהרו למלא את השתיקה במילים. תקשיבו למה שהיא אומרת.

"הקול הפנימי המשולב": להקשיב למה שלא נאמר

בואו נחזור לפגישה ההיא, עם התורם שסגר את הדלת. אחרי שהוא הלך, התיישבתי וניסיתי לנתח מה השתבש. נזכרתי בכל מילה שנאמרה, בכל תנועה, בכל מבט. ואז הבנתי: לא הקשבתי מספיק.

  • הקשבתי רק למה שהוא אמר במילים. לא הקשבתי למה שהוא אמר בשפת הגוף.
  • הקשבתי רק לשאלות שהוא שאל. לא הקשבתי לשאלות שהוא לא שאל.
  • הקשבתי רק לעובדות שהוא הציג. לא הקשבתי לרגשות שהוא הסתיר.

מאז, פיתחתי את מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית". זה אומר להקשיב לא רק למילים ולעובדות, אלא גם לרגשות, לניואנסים, ולמה שלא נאמר. זה אומר להיות קשובים לעצמכם, וליכולת שלכם להשפיע.

"פרקטל המשמעות": מהפגישה הספציפית לעקרונות כלליים

הפגישה ההיא עם התורם לא הייתה רק על חצי מיליון שקל. היא הייתה על משהו הרבה יותר גדול: על האופן שבו אנחנו מתקשרים, על האופן שבו אנחנו מקשיבים, ועל האופן שבו אנחנו בונים מערכות יחסים.

למדתי שהעקרונות האלה תקפים לא רק לגיוס כספים, אלא לכל תחום בחיים. כשאנחנו מקשיבים באמת, כשאנחנו מתקשרים ביושר, וכשאנחנו בונים מערכות יחסים אמיתיות, אנחנו יכולים להשיג הכל.

סיכום: רגעי ההחלטה הם לא רק רגעים - הם הזדמנויות

אז מה למדנו?

1. רגעי ההחלטה הם רגעים קריטיים שבהם ההחלטה של התורם מתגבשת.

2. אפשר לזהות אותם דרך שפת הגוף, השאלות, והשתיקות.

3. אפשר להוביל אותם דרך הקשבה, תקשורת, ויצירת מערכות יחסים אמיתיות.

אבל הכי חשוב: רגעי ההחלטה הם לא רק רגעים - הם הזדמנויות. הזדמנויות ליצור חיבור, להשפיע, ולעשות טוב.

מה עכשיו?

קחו את התובנות האלה, ותיישמו אותן בפגישה הבאה שלכם. תתחילו להקשיב יותר, לדבר פחות, ולהיות קשובים למה באמת חשוב לתורם. אני מבטיח לכם שתראו תוצאות.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות טיפים נוספים, מחשבות, ותובנות. איזה רגעים קריטיים אתם זיהיתם בפגישות עם תורמים? איך אתם הובלתם אותם בהצלחה? בואו נלמד אחד מהשני.

*

נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ופיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם". אני מאמין שלגייס כספים זה לא רק לבקש, אלא ליצור מערכת יחסים אמיתית שמבוססת על אמון והבנה הדדית.

A person looking at a painting in a gallery, symbolizing the art of fundraising.
Featured

גיוס כספים כמו אמן: כך תהפוך כל פגישה ליצירת מופת

גיוס כספים כמו אמן: כך תהפוך כל פגישה ליצירת מופת. טיפים מעשיים וטכניקות להצלחה בתחום הפילנתרופיה.

האור חדר בעד התריסים, סימן להתחלה של יום חדש. אבל בראשי, ההד של אתמול עדיין הדהד. פגישה עם תורם פוטנציאלי, שהייתה אמורה להיות חגיגה של שותפות, הפכה לטקס קבורה של ציפיות. "הפרויקט שלכם מצוין," הוא אמר, "אבל אנחנו מחפשים משהו אחר". כרגיל, נימוס מרוחק שעטף סירוב מוחלט. תחושת החמצה, כמו טעם מר בפה.

אני נועם אבירי, ואם אתם מגייסי כספים, אתם בטח מכירים את התחושה הזו. אבל אחרי 15 שנה בשטח, גיליתי שהכישלונות האלה הם לא סוף הסיפור – הם רק ההתחלה של פרק חדש. הפרק שבו אנחנו הופכים לאמנים של גיוס הכספים, ולא רק טכנאים שממלאים טפסים.

המאמר הזה הוא לא עוד רשימה של טיפים. הוא מסע אל העומק שמתחת לעומק, אל הנשמה של גיוס הכספים. הוא ילמד אותך איך להפוך כל פגישה ליצירת מופת, כזו שמציתה השראה ונדיבות.

איך תהפוך כל פגישה ליצירת מופת?

גיוס כספים, כמו כל אמנות, דורש שילוב של טכניקה, יצירתיות וחיבור עמוק ללב העניין. בואו נצא למסע, שלב אחרי שלב, כדי לגלות איך עושים את זה:

1. צאו ממסגרת המטרה: גיוס כספים הוא לא רק כסף

כמגייס כספים ותיק, הבנתי שהגישה הרווחת של "כמה כסף אנחנו יכולים לגייס?" שמה אותנו בעמדת נחיתות מול התורם. אנחנו מצטיירים כנזקקים, והוא כפילנתרופ נדיב שבא להיטיב עמנו. הבעיה? אף אחד לא אוהב להיות בצד הנותן כל הזמן.

מה הפתרון? שנו את נקודת המבט. גיוס כספים הוא לא רק כסף. הוא שותפות ליצירת שינוי. זהו חיבור בין שני אנשים שמאמינים באותם ערכים ורוצים להשפיע יחד.

ציטוט רלוונטי: דן פאליוטה, אחד המומחים הגדולים בתחום, אומר: "גיוס כספים הוא לא על כסף. הוא על כוחו של שינוי".

ניסיון אישי: פעם, אחרי שגייסתי סכום נכבד, שאלתי תורם גדול מה גרם לו לתרום. הוא ענה: "לא תרמתי לך, תרמתי לעצמי. תרמתי לאמונה שלי בעולם טוב יותר".

2. הקשבה השלישית: מעבר למילים, אל הניואנסים

אנחנו לומדים להקשיב, אבל האם אנחנו באמת שומעים? הקשבה אפקטיבית היא הרבה מעבר לשמיעת המילים. היא היכולת להקשיב למה שלא נאמר, לניואנסים הקטנים, לשפת הגוף, לטון הדיבור. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית".

ההקשבה השלישית: שימו לב לשתיקה, להססנות, לתזוזות קלות. הם מגלים יותר מהמילים עצמן.

דוגמה קונקרטית: אם תורם אומר "אני אשקול את זה," הוא אומר את האמת, אבל מתכוון ליותר. הוא אומר, "שכנע אותי".

מה עושים עם זה? מגיבים לא רק למילים, אלא גם למסרים הסמויים. שאלו שאלות מכוונות שיעזרו לכם להבין את נקודת המבט של התורם.

3. המפה הרגשית: מה מניע את התורם שלך?

לכל תורם יש "מפה רגשית" ייחודית – מערכת של ערכים, אמונות, תשוקות ופחדים שמניעה אותו לפעולה. זיהוי המפה הזו הוא המפתח ליצירת חיבור אמיתי.

איך יוצרים מפה רגשית?

  • חקרו את הרקע של התורם: מה חשוב לו? מה מדליק אותו?
  • שאלו שאלות פתוחות: אל תסתפקו בתשובות שטחיות.
  • הקשיבו באופן פעיל: שימו לב לשפת הגוף ולטון הדיבור.

מודל המעגלים המתרחבים: תתחילו מהמעגל החיצוני - מה הם מציגים כלפי חוץ (תארים, תפקידים). המשיכו למעגל הפנימי יותר - מה הם באמת אוהבים לעשות (תחביבים, תחומי עניין). לבסוף הגיעו למעגל הליבה - מה הערכים המרכזיים שלהם, מה מניע אותם (משפחה, צדק חברתי).

ניסיון אישי: פעם, אחרי פגישה עם תורם שלא התרשם מההצעה שלי, גיליתי שהוא אוהב אמנות. בפגישה הבאה, הדגשתי את הערך האסתטי של הפרויקט, והוא תרם סכום נכבד.

4. הצעד האלגנטי: פחות זה יותר

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בגיוס כספים היא ניסיון "לדחוף" את התורם. אנחנו מציפים אותו במידע, בנתונים, בסיפורים מרגשים – עד שהוא מרגיש חנוק.

הצעד האלגנטי: פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

מה זה אומר בפועל?

  • תמציתיות: תציגו את הרעיון בצורה ברורה וממוקדת.
  • פשטות: הימנעו משפה טכנית ומסובכת.
  • איפוק: תנו לתורם מקום לנשום ולחשוב.

השוואה לעולם העסקי: זה כמו אמנות המכירה – אל תמכרו מוצר, תמכרו פתרון.

ניתוח מבוסס-מקרה: ג'רי פאנאס, גורו גיוס הכספים, מספר על תורם שסירב לתרום סכום גדול עד שביקשו ממנו לתרום סכום קטן יותר. הצעד האלגנטי שיחרר את החסימה.

5. שיטת המראה המנטלית: הכנה מנטלית לפני כל פגישה

הצד המנטלי של גיוס כספים הוא קריטי. חוסן מנטלי, התמודדות עם דחייה, ביטחון עצמי – אלה כלים חיוניים להצלחה. לפני כל פגישה חשובה, אני משתמש ב"שיטת המראה המנטלית".

מהי שיטת המראה המנטלית?

דמיינו את עצמכם עומדים מול מראה. ראו את עצמכם במיטבכם – בטוחים בעצמכם, רגועים, משדרים אנרגיה חיובית. דמיינו את הפגישה מתנהלת בצורה חלקה, אתם מציגים את הרעיון ברהיטות, התורם מתעניין ומתלהב.

המחשה מספרית: מחקרים מראים שהכנה מנטלית מגבירה את הביטחון העצמי ב-20% לפחות.

הקול הפנימי המשולב: רגע לפני הפגישה, תפסתי את עצמי חושב 'אולי אני לא מספיק טוב'. מיד הזכרתי לעצמי את כל הפעמים שהצלחתי. זה עובד.

גיוס כספים הוא אמנות, מסע אישי, ויצירה משותפת. זהו אתגר, אבל גם הזדמנות לצמוח, להשפיע, ולהשאיר חותם בעולם. אל תפחדו להיכשל, ללמוד, ולהתנסות.

אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות שלכם, בסיפורי ההצלחה והכישלון שלכם. ביחד, ניצור קהילה של אמני גיוס כספים שמשנים את העולם.

רוצים לדעת עוד? מוזמנים ליצור קשר לייעוץ אישי.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". עזרתי לעשרות ארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם ולממש את הפוטנציאל שלהם.

A well-lit and inviting office space with plants, symbolizing a positive environment for fundraising meetings.
Featured

פסיכולוגיית המרחב בגיוס כספים: איך הסביבה הפיזית משפיעה על התוצאה ואיך לעצב אותה לטובתנו

גלו איך הסביבה הפיזית משפיעה על תוצאות גיוס הכספים ואיך לעצב אותה לטובתכם. טיפים מעשיים מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

השעה הייתה 16:30 אחר הצהריים, והפגישה עם התורם הפוטנציאלי התחילה להתחמם. לא במובן הטוב. הוא ישב על קצה הכיסא, הידיים שלו משולבות בחוזקה, והמבט שלו נע בין החלון לציורים התלויים על הקיר - רק לא אלי. ידעתי שאני מאבד אותו. אבל מה שלא הבנתי אז, זה שהחדר עצמו היה חלק מהבעיה.

אחרי שנים בתחום, למדתי שהסביבה הפיזית בה מתרחשת הפגישה משפיעה באופן דרמטי על התוצאה. זה לא רק "לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן" כמו בתיווך נדל"ן, אלא "אווירה, אווירה, אווירה". ואני לא מדבר רק על משרד מפואר או נוף עוצר נשימה. מדובר בפסיכולוגיה עדינה של מרחב, שיכולה להרים או להפיל כל פגישה.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במהלך השנים, ראיתי מספיק פגישות גיוס כספים כדי להבין שהמרחב הפיזי הוא לא רק רקע ניטרלי, אלא שחקן פעיל בזירה. למדתי לשלוט בשחקן הזה, לעצב אותו לטובתי, ולהשתמש בו כדי להגביר את הסיכויים להצלחה.

"העומק שמתחת לעומק": פסיכולוגיית המרחב בנתינה

לפני שניגש לטיפים מעשיים, חשוב להבין את ה"למה". למה בכלל הסביבה הפיזית משפיעה על נדיבות? התשובה טמונה ב"עומק שמתחת לעומק" - המניעים הלא מודעים שלנו לנתינה.

מחקרים בפסיכולוגיה סביבתית מראים שהמרחב הפיזי משפיע על מצב הרוח, רמות החרדה, וגם על תחושות כמו אמון ונדיבות. חללים מאווררים, מוארים באור טבעי, ומעוצבים בצורה נעימה יוצרים תחושת רוגע ופתיחות. לעומת זאת, חללים צפופים, חשוכים, או כאוטיים יכולים לעורר תחושות של לחץ ואי נוחות, שמקשות על יצירת קשר בין-אישי ועל קבלת החלטות נדיבות.

לדוגמה, מחקר של אוניברסיטת קורנל מצא שאנשים ששהו בחדר מעוצב בצורה כאוטית תרמו פחות כסף לצדקה בהשוואה לאלה ששהו בחדר מסודר ונקי. למה? כי הכאוס הסביבתי העלה את רמות החרדה והוריד את תחושת השליטה, מה שהוביל לצמצום התנהגות פרו-חברתית.

אז איך מתרגמים את התובנות האלה לפעולה?

חמשת הדיברות לעיצוב סביבת גיוס כספים מנצחת

1. הפחתת עומס חושי: המטרה היא ליצור סביבה רגועה ולא מעוררת גירוי יתר.

דוגמה: במקום פגישה בבית קפה רועש, הציעו פגישה במשרד שקט או בגינה פסטורלית.

טכניקה: "עדשת המיקרוסקופ" - שימו לב לרעשים סביבתיים, ריחות חזקים, או תאורה חריפה, ונסו למזער אותם.

חיזוק אמינות: מחקרים מראים שעומס חושי מגביר את הנטייה לקבל החלטות אימפולסיביות, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים להימנע ממנו.

2. יצירת תחושת שליטה: תנו לתורם הפוטנציאלי תחושה של שליטה במרחב.

דוגמה: תנו להם לבחור את מקום הישיבה, הציעו להם לכוון את הטמפרטורה, או תנו להם זמן להסתובב ולהכיר את החדר.

טכניקה: "הצעד האלגנטי" - הציעו אפשרויות בחירה מבלי להכביד או להשתלט.

חיזוק אמינות: תיאוריית הבחירה העצמית טוענת שאנשים מגיבים בצורה חיובית יותר כאשר הם מרגישים שיש להם שליטה על הסביבה שלהם.

3. שימוש באור טבעי וצבעים מרגיעים: אור טבעי וצבעים כמו כחול, ירוק, ולבן משפרים את מצב הרוח ומגבירים את תחושת הרוגע.

דוגמה: אם אפשר, ערכו את הפגישה ליד חלון גדול עם נוף פתוח. השתמשו בצבעים רכים ונעימים בעיצוב החדר.

טכניקה: "המראה הכפולה" - דמיינו איך החדר נראה בעיני התורם, והתאימו את התאורה והצבעים בהתאם.

חיזוק אמינות: מחקרים נוירולוגיים מראים שלאור טבעי ולצבעים מסוימים יש השפעה ישירה על פעילות המוח ועל מצב הרוח.

4. שילוב אלמנטים טבעיים: צמחים, עץ, ואפילו תמונות של נופים טבעיים יכולים להגביר את תחושת החיבור והרוגע.

דוגמה: הניחו עציץ קטן על השולחן, או תלו תמונה של נוף טבעי על הקיר.

טכניקה: "פרקטל המשמעות" - אלמנט טבעי אחד קטן יכול ליצור אפקט חיובי גדול על כל הסביבה.

חיזוק אמינות: תיאוריית הביופיליה טוענת שבני אדם מתוכנתים גנטית לחפש קשר עם הטבע, והקשר הזה משפר את הבריאות הנפשית והפיזית.

5. התאמת המרחב למסר: המרחב צריך לשקף את הערכים והמטרות של הארגון שלכם.

דוגמה: אם אתם מגייסים כספים למען איכות הסביבה, פגישה בפארק או בגן בוטני יכולה להיות אפקטיבית במיוחד.

טכניקה: "הקול הפנימי המשולב" - שאלו את עצמכם: "האם המרחב הזה תומך או סותר את המסר שאני רוצה להעביר?"

חיזוק אמינות: מחקרים בשיווק מראים שהתאמה בין המסר לסביבה מגבירה את האמינות והמשפיעה על התגובה הרגשית של הקהל.

"ההקשבה השלישית": מעבר למילים

פסיכולוגיית המרחב היא כלי רב עוצמה, אבל היא רק חלק אחד מהפאזל. זכרו ש"ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים - חשובה לא פחות. שימו לב לשפת הגוף של התורם הפוטנציאלי, לטון הדיבור שלו, ולתגובות שלו לסביבה. התאימו את הגישה שלכם בהתאם.

לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון שמגייס כספים למען ילדים בסיכון. אחרי שסיימנו לשפץ את חדר הפגישות, המנכ"ל התקשר אלי נרגש: "נועם, זה לא יאמן! מאז השיפוץ, אחוז הסגירות שלנו עלה ב-30%!".

אבל הסיפור האמיתי הוא לא רק על השיפוץ. הסיפור הוא על איך השיפוץ הזה גרם לצוות להרגיש גאה יותר בארגון שלהם, בטוח יותר בעצמם, ומחובר יותר למטרה שלהם. והתחושות האלה, יותר מכל צבע או רהיט, הן מה שהשפיעו על התורמים.

אז בפעם הבאה שאתם מתכננים פגישת גיוס כספים, עצרו לרגע וחשבו על המרחב. תשאלו את עצמכם: האם הוא תומך או פוגע במטרה שלכם? האם הוא משדר את המסר הנכון? והכי חשוב: האם הוא יוצר סביבה שמעודדת נדיבות?

מה איתך? שתף אותי בתגובות – אילו טכניקות אתה משתמש כדי לייצר סביבה שמגבירה את הסיכוי לגיוס מוצלח?

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לך לגייס יותר כסף, לעשות יותר טוב.