A professional fundraiser confidently shaking hands with a potential donor in a bright, modern office, symbolizing trust and connection.
Featured

שפת הגוף של מגייס הכספים המנצח: איך ליצור חיבור עמוק ואמינות?

איך שפת הגוף שלכם משפיעה על גיוס הכספים? נועם אבירי חושף את הטעויות הנפוצות ואת הטכניקות המעשיות ליצירת חיבור עמוק ואמינות מול תורמים.

הדלת נסגרת מאחוריכם. התורם הביטואלי לא תרם. עוד פגישה כושלת, ועוד יום שהלך לפח. מוכר לכם? לי זה קרה יותר מפעם אחת, ואני כאן כדי לגלות לכם משהו: גיוס כספים הוא לא רק עניין של מילים – הוא ריקוד עדין של שפת גוף, המסרים הלא-מילוליים שאנחנו משדרים, לעיתים בלי לשים לב.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח, הבנתי שהטכניקות הכי מתוחכמות לא שוות כלום אם שפת הגוף שלכם לא משדרת אמינות וחיבור. במאמר הזה, אני הולך לפרק את הריקוד הזה לחלקים קטנים, ולתת לכם כלים פרקטיים להפוך את שפת הגוף שלכם לכלי גיוס אפקטיבי.

מה שפת הגוף שלכם מספרת על הארגון שלכם?

שפת הגוף היא החלון לנשמה – לא רק שלכם, אלא של הארגון כולו. תחשבו על זה: כשאתם ניגשים לתורם, אתם לא רק מייצגים את עצמכם, אלא את כל הארגון, הערכים שלו, והמחויבות שלו למטרה.

אם אתם נראים לחוצים, לא בטוחים בעצמכם, או לא אותנטיים, זה ישפיע ישירות על האמון שהתורם ירכוש לארגון שלכם. בדיוק כמו שהמנצח מעביר את רגשותיו לתזמורת, כך שפת הגוף שלכם מעבירה את האנרגיה של הארגון לתורם.

אחד הכלים החשובים ביותר שפיתחתי, "המראה הכפולה", עוזרת לי להבין איך התורם תופס אותי ואת הארגון שלי. היא מאפשרת לי לראות את עצמי דרך עיניו, ולהתאים את שפת הגוף שלי בהתאם.

הטעויות שאתם עושים בלי לשים לב

מניסיון של שנים, זיהיתי מספר טעויות נפוצות שאנשים עושים בשפת הגוף שלהם, ולרוב הם אפילו לא מודעים לכך:

  • "חוסר המגע": ריחוק פיזי מוגזם, הימנעות ממגע עין, שמירה על מרחק גדול מדי – כל אלה משדרים חוסר ביטחון וריחוק רגשי.
  • "השעון המקולקל": חוסר מנוחה, תזוזות עצבניות, או מבט חטוף בשעון – כל אלה מעבירים מסר של חוסר סבלנות וחוסר עניין.
  • "המסכה האטומית": הבעת פנים קפואה, חוסר הבעה רגשית, או חוסר חיוך – כל אלה יוצרים תחושה של ניכור וחוסר אותנטיות.
  • "הלוחם המובס": יציבה שפופה, מבט מושפל, או כתפיים שמוטות – כל אלה משדרים חוסר ביטחון עצמי וחוסר אמונה במטרה.

אבל אל תתייאשו! החדשות הטובות הן שכל הטעויות האלה ניתנות לתיקון.

הצעד האלגנטי: טכניקות מעשיות לשיפור שפת הגוף

אז איך הופכים את שפת הגוף שלכם לכלי עוצמתי לגיוס כספים? הנה כמה טכניקות מעשיות שאני משתמש בהן באופן קבוע:

1. יצירת קשר עין: שמרו על קשר עין חם ויציב, אבל אל תבהו. תנו מבט חטוף מדי פעם, וחזרו אליו. זכרו, קשר עין הוא גשר של אמון.

2. הקשבה פעילה: הטו את הראש קלות כשאתם מקשיבים, הנהנו להסכמה, וחזרו על מילים של התורם. זה מראה שאתם באמת מקשיבים ומבינים.

3. שיקוף: חקו באופן עדין את שפת הגוף של התורם. אם הוא נשען קדימה, עשו זאת גם אתם. זה יוצר תחושה של חיבור והבנה הדדית.

4. חיוך אותנטי: חיוך אמיתי מגיע מהלב, ורואים את זה בעיניים. חיוך מזויף משדר חוסר אמינות. תמצאו משהו אמיתי לחייך עליו – את ההשפעה של הארגון, את האנשים שאתם עוזרים להם, או את התשוקה שלכם למטרה.

5. יציבה בטוחה: עמדו זקוף, עם כתפיים פתוחות, וראש מורם. זה משדר ביטחון עצמי ואנרגיה חיובית.

6. שימוש בתנועות ידיים: השתמשו בתנועות ידיים כדי להדגיש נקודות חשובות, להמחיש רעיונות, וליצור קשר ויזואלי. הימנעו מתנועות עצבניות או מוגזמות.

7. תנועות גוף פתוחות: שמרו על זרועות פתוחות, רגליים לא משולבות, והימנעו מחסימות פיזיות. זה משדר פתיחות ונגישות.

זכרו, שפת גוף טובה היא לא משחק תפקידים, אלא ביטוי אמיתי של האמונה שלכם במטרה, הכבוד שלכם לתורם, והמחויבות שלכם לארגון.

העומק שמתחת לעומק: חיבור רגשי אמיתי

בסופו של דבר, שפת הגוף הכי אפקטיבית היא זו שנובעת מחיבור רגשי אמיתי. אם אתם באמת מאמינים במטרה שלכם, אם אתם באמת דואגים לתורם, ואם אתם באמת רוצים לעשות שינוי בעולם – שפת הגוף שלכם תשדר את זה באופן טבעי.

תשאלו את עצמכם: מה מניע אותי לעשות את מה שאני עושה? מה אני רוצה להעביר לתורם? איך אני יכול ליצור איתו קשר רגשי אמיתי?

אני רוצה לסיים בשאלה שמלווה אותי בכל פגישה עם תורם: איך אני יכול לתת לו את המתנה הכי גדולה – לא רק את הכסף שלו, אלא גם את ההרגשה שהוא חלק ממשהו גדול ממנו, שהוא עושה שינוי בעולם, שהוא משפיע על החיים של אנשים?

אז צאו לשטח, תתרגלו את הטכניקות, תהיו אותנטיים, ותזכרו – שפת הגוף שלכם היא הכלי הכי עוצמתי שיש לכם. בהצלחה!

שתפו בתגובות את הטיפים שלכם לשיפור שפת הגוף, וספרו לי איך זה עבד לכם בשטח.

Noam Aviry, fundraising expert, smiling and giving advice.
Featured

איך להפוך לא לכן – הטקטיקה הישראלית בגיוס כספים (וגם קצת פילוסופיה)

איך להפוך סירוב להזדמנות? נועם אבירי חושף את הטקטיקות הישראליות הייחודיות לגיוס כספים מוצלח, עם דגש על בניית מערכות יחסים ארוכות טווח והתמדה.

השעה הייתה 16:32, והזיעה החלה לחלחל דרך החליפה החדשה שלי. מולי ישבה רות, תורמת פוטנציאלית, והמשפט שלה חתך את האוויר כמו סכין: "נועם, אני מצטערת, זה פשוט לא הזמן הנכון לתרום".

נשמתי עמוק. זה היה ה"לא" השביעי שלי החודש. בדרך חזרה למשרד, הרגשתי כמו לוחם שחזר משדה קרב ללא ניצחון. אבל אז, הבנתי משהו: בקרב הזה, כמו בגיוס כספים, הניצחון לא תמיד טמון ב"כן" המיידי, אלא ביכולת להפוך "לא" להזדמנות.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של גיוס כספים בארץ ובעולם, למדתי שהגישה הישראלית – הישירה, האותנטית, וקצת חוצפנית – יכולה לשנות את כללי המשחק. אני משלב ניסיון מעשי של עשרות קמפיינים מוצלחים עם לימודי פסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית כדי להבין מה באמת מניע תורמים.

במאמר הזה, אספר לכם איך להפוך "לא" ל"כן", תוך שילוב טקטיקות ישראליות ייחודיות עם עקרונות גיוס אוניברסליים. נדבר על החשיבות של בניית מערכות יחסים ארוכות טווח, על ההקשבה השלישית (היכולת לשמוע מה שלא נאמר), ועל האומץ לצאת מאזור הנוחות.

מה זה בכלל "לא"? – העומק שמתחת לעומק

הרבה מגייסי כספים מתייחסים ל"לא" ככישלון סופי. אבל אני רואה בו הזדמנות לצלול לעומק ולגלות מה באמת עומד מאחורי הסירוב. האם זה חוסר תקציב? ספק ביעילות הארגון? או אולי, פשוט, תזמון לא נכון?

חשוב להבין: "לא" הוא לא תמיד תשובה סופית. לעיתים קרובות, הוא רק דחייה זמנית או בקשה להבהרה נוספת. כאן נכנסת לתמונה "ההקשבה השלישית" שלי – היכולת לקרוא בין השורות ולזהות את הצרכים והחששות האמיתיים של התורם.

  • הסבר מבוסס-נתונים: מחקרים מראים שתורמים נוטים יותר לתרום לארגונים שהם סומכים עליהם ויודעים שהכסף שלהם מנוצל בצורה יעילה. אם תורם אומר "לא", זה יכול להיות סימן שהוא לא משוכנע שהארגון שלך עומד בקריטריונים האלה.
  • הסבר מבוסס-מקרה: אני זוכר תורם שאמר לי "לא" לפרויקט חדשני בתחום החינוך. אחרי שיחה מעמיקה, גיליתי שהוא תומך ותיק של הארגון, אבל חושש שהפרויקט החדש לא תואם את הליבה הערכית שלו. אחרי שהסברתי לו איך הפרויקט משתלב בחזון הארגון והדגשתי את הפוטנציאל שלו להשפיע על דור העתיד, הוא לא רק תרם לפרויקט, אלא גם הפך לשגריר שלו.

ההקשבה השלישית - לזהות את הצרכים והחששות האמיתיים של התורם.

הטקטיקה הישראלית: ישירות, אותנטיות, וקצת חוצפה חיובית

אחד הדברים שלמדתי בישראל הוא שלא צריך לפחד לשאול ישירות. תורמים מעריכים אותנטיות וגילוי לב, גם אם זה אומר לדבר על דברים קשים או לא נעימים.

אבל ישירות לא אומרת חוסר טאקט. צריך למצוא את האיזון הנכון בין שאילת שאלות קשות לבין שמירה על כבודו של התורם. כאן נכנסת לתמונה "החוצפה החיובית" – היכולת לבקש מהתורם לתת מעבר למה שהוא חשב שהוא יכול, תוך הדגשת ההשפעה האדירה שתהיה לתרומה שלו.

הסבר מבוסס-תהליך: איך עושים את זה בפועל? קודם כל, חשוב לבנות מערכת יחסים אמיתית עם התורם. אל תתייחס אליו רק כאל כספומט. תתעניין בו כאדם, תלמד על הערכים שלו, ותגלה מה באמת חשוב לו. דבר שני, אל תפחד לדבר על דברים קשים. אם הארגון שלך מתמודד עם אתגרים, אל תנסה להסתיר את זה. תהיה שקוף ואותנטי, ותסביר איך התרומה של התורם יכולה לעזור לך להתגבר על האתגרים האלה. דבר שלישי, אל תפחד לבקש סכום גדול. אם אתה מאמין שהארגון שלך יכול לעשות שינוי אמיתי, אל תתפשר על פחות ממה שאתה צריך.

  • הסבר מבוסס-ניסיון: אני זוכר שפעם פניתי לתורם עם בקשה לתרומה גדולה במיוחד. הוא היסס, ואמר לי שזה הרבה יותר ממה שהוא תרם אי פעם בעבר. במקום לוותר, הסברתי לו איך התרומה שלו יכולה לחולל מהפכה של ממש בתחום שקרוב לליבו. הוא הקשיב, התרשם, ובסופו של דבר הסכים לתרום את הסכום המלא. מאוחר יותר הוא אמר לי שהוא מעריך את האומץ שלי לבקש סכום גדול, ואת האמונה שלי ביכולת של הארגון שלו לעשות שינוי.

בניית מערכות יחסים ארוכות טווח: הסוד לגיוס כספים בר-קיימא

גיוס כספים הוא לא ספרינט, אלא מרתון. ההצלחה האמיתית טמונה ביכולת לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, ולא רק להשיג תרומה חד פעמית.

איך עושים את זה? קודם כל, חשוב להשקיע זמן ומאמץ בטיפוח מערכות היחסים עם התורמים. תתקשר אליהם באופן קבוע, תעדכן אותם על ההתקדמות של הארגון, ותזמין אותם להשתתף באירועים מיוחדים. דבר שני, תזכור שהתרומה היא רק חלק ממערכת היחסים. תורמים רוצים להרגיש שהם חלק ממשהו גדול יותר, שהם תורמים לשינוי אמיתי בעולם. תן להם את ההזדמנות להשפיע על הארגון שלך, ותן להם קרדיט על התרומה שלהם.

  • הצגת רקע מקצועי רלוונטי: כיועץ לארגונים ללא מטרות רווח, אני רואה שוב ושוב שהארגונים המצליחים ביותר הם אלה שמטפחים מערכות יחסים חזקות עם התורמים שלהם. הם לא מתייחסים לתורמים כאל כספומט, אלא כאל שותפים אמיתיים למטרה משותפת.
  • הצגת בסיס ידע רחב: פנלופה ברק, מומחית עולמית לגיוס כספים, טוענת שבניית מערכות יחסים עם תורמים היא הבסיס לגיוס כספים בר-קיימא. היא ממליצה להשקיע זמן ומאמץ בהכרת התורמים, בהבנת הצרכים שלהם, וביצירת קשר אישי איתם.

המראה הכפולה: איך לראות את עצמך דרך עיני התורם

גיוס כספים הוא לא רק על מה אתה רוצה להגיד, אלא על מה התורם רוצה לשמוע. כדי להיות מגייס כספים אפקטיבי, אתה חייב להיות מסוגל לראות את עצמך דרך עיני התורם, ולהבין מה מניע אותו לתרום.

מה חשוב לו? מה החששות שלו? מה הציפיות שלו? רק אם תבין את הדברים האלה, תוכל להתאים את המסר שלך לתורם, ולהגדיל את הסיכויים שלך לקבל "כן".

מודל המעגלים המתרחבים: אני תמיד אומר למגייסי כספים שאיתי שאחת השיטות הכי טובות ללמוד על תורמים היא לדבר איתם. לשאול שאלות, להקשיב לתשובות, ולנסות להבין מה באמת חשוב להם.

  • שיתוף בלקחים אישיים ומקצועיים: אני זוכר שבפגישה הראשונה שלי עם תורם גדול, הכנתי מצגת מפורטת על הארגון ועל הפרויקטים שאנחנו עושים. התורם הקשיב בנימוס, אבל בסוף הפגישה הוא אמר לי שהוא לא בטוח אם הוא רוצה לתרום. הייתי מתוסכל, אבל אחרי שחשבתי על זה לעומק, הבנתי שעשיתי טעות. התמקדתי יותר מדי בעצמי, ופחות מדי בתורם. בפגישה הבאה, שיניתי את הגישה. שאלתי את התורם על הערכים שלו, על החלומות שלו, ועל מה שהוא רוצה להשיג בחיים שלו. התורם התרשם, ובסופו של דבר הסכים לתרום סכום נכבד.

המפתח ל"כן": התמדה, אמונה, וחיוך אחד גדול

להפוך "לא" ל"כן" זה לא תמיד קל, אבל זה תמיד אפשרי. הסוד טמון בהתמדה, באמונה, ובחיוך אחד גדול. תזכור שהסירוב הוא לא תמיד אישי, שהוא לא סוף העולם, ושהוא יכול להיות הזדמנות ללמוד ולגדול. תמשיך לנסות, תמשיך להאמין, ותמשיך לחייך, ובסופו של דבר תמצא את ה"כן" שחיפשת.

אני נועם אבירי, ובשבילי, גיוס כספים זה יותר מסתם עבודה – זה שליחות. אני מאמין שלכל אחד יש את היכולת לתרום, ולכל ארגון יש את היכולת לעשות שינוי. אני כאן כדי לעזור לכם להגשים את החלומות שלכם, ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.

אז מה הצעד האלגנטי הבא שלך? איזה "לא" אתה הולך להפוך ל"כן" היום?

לפניכם נועם אבירי, מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. נועם משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

A professional giving a warm handshake to a potential donor, symbolizing trust and connection.
Featured

שיטת החיבור המהיר: הפרוטוקול שפיתחתי ליצירת תחושת היכרות עמוקה תוך זמן קצר

גלו את שיטת החיבור המהיר ליצירת תחושת היכרות עמוקה עם תורמים תוך זמן קצר. טיפים מעשיים ואסטרטגיות להצלחה בגיוס כספים.

השעה הייתה 06:17 בבוקר, ואני כבר בדרך לפגישה עם תורם פוטנציאלי. לא סתם תורם – זה שיכול להכפיל את תקציב המחקר שלנו. אבל היה משהו שהציק לי. ניסיתי לשחזר את הפגישות המוצלחות שלי בעבר, ואז זה היכה בי: זה לא מה שאמרתי, אלא איך גרמתי להם להרגיש. ואז, בתוך הפקקים של איילון, הבנתי שאני חייב לייצר פרוטוקול – שיטה ליצור תחושת חיבור עמוקה תוך זמן קצר. זה מה שאני רוצה לחלוק איתך היום – שיטה שעזרה לי לסגור עסקאות משמעותיות, וחשוב מזה, ליצור קשרים אנושיים אמיתיים.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. במהלך השנים, ראיתי מגייסי כספים מבריקים נכשלים שוב ושוב, לא בגלל חוסר ידע, אלא בגלל חוסר חיבור אנושי. הבנתי שגיוס כספים הוא לא רק מדע, הוא גם אמנות – האמנות של יצירת קשר.

המאמר הזה הוא לא אוסף של טריקים או טכניקות ריקות. הוא מציג שיטה מקיפה, שנולדה מתוך ניסיון אישי, שילוב של פסיכולוגיה חיובית, כלכלה התנהגותית, ותיאוריות החלטה, וגם, איך לא, קצת אינטואיציה.

מהי "שיטת החיבור המהיר"?

אז מה בעצם כוללת השיטה? היא בנויה מארבעה עקרונות מרכזיים, שלכל אחד מהם נתייחס לעומק:

1. הקשבה השלישית: מעבר להקשבה למילים, הקשבה למה שלא נאמר – לשפת הגוף, לטון הדיבור, לאנרגיה. זו היכולת "לקרוא בין השורות" של הנפש.

2. אותנטיות רדיקלית: להיות אתה, בלי מסכות, בלי ניסיון להרשים. אנשים מריחים זיוף מקילומטרים.

3. מצא את ה"למה" המשותף: מעבר לאהדה, מחפשים את המכנה המשותף העמוק ביותר – הערכים, האמונות, החלומות.

4. הצעד האלגנטי: לא לדחוף, לא להלחיץ, אלא להוביל בעדינות, בביטחון, ובמינימום מאמץ.

בואו נצלול פנימה.

הקשבה השלישית: מעבר למילים

זוכר את הפעם האחרונה שישבת מול מישהו והרגשת שהוא לא באמת מקשיב לך? שהוא מחכה רק לתורו לדבר? זה ההפך המוחלט מ"הקשבה השלישית".

הקשבה השלישית היא מיומנות נרכשת, שאפשר לפתח עם תרגול. זה מתחיל בהכרה בכך שרוב התקשורת היא לא מילולית. מחקרים מראים שאפילו 70-90% מהתקשורת שלנו מועברת דרך שפת גוף, טון דיבור, הבעות פנים.

כך תיישם את זה בפועל:

  • התבונן: שימו לב לתנועות קטנות – האם התורם משעין קדימה, או לאחור? האם הוא מסתכל ישירות בעיניים, או מביט לצדדים?
  • הקשב: האם קולו נשמע בטוח, או מהוסס? האם קצב הדיבור שלו מהיר, או איטי?
  • הרגש: מה התחושה הכללית שאתה מקבל מהתורם? האם הוא פתוח, או סגור? נלהב, או סקפטי?

לדוגמה: בפגישה עם תורמת פוטנציאלית, שמעתי אותה אומרת "אני אשמח לשקול את ההצעה שלכם". אבל שמתי לב שהיא אמרה את זה בלי ליצור קשר עין, ושהיא נשענה קלות לאחור. "הקשבה השלישית" אמרה לי שהיא לא באמת מתכוונת לזה, ושאני צריך לעשות משהו כדי לשנות את זה. במקום להמשיך בהצגה, שאלתי אותה: "אני שם לב שמשהו מטריד אותך. מה זה?" היא הופתעה מהכנות שלי, ואז הודתה שהיא מודאגת מהיעילות של הארגון שלנו. בזכות זה, הצלחתי לענות על הדאגות שלה, ולסגור את העסקה.

אותנטיות רדיקלית: להיות אתה, בלי מסכות

כולנו יודעים לזהות אנשים לא אותנטיים. הם מנסים להיות מישהו שהם לא, הם משתמשים בקלישאות, הם לא חושפים את עצמם. האותנטיות היא כמו מגנט – היא מושכת אליה אנשים שמתחברים למי שאתה באמת.

אבל להיות אותנטי זה לא תמיד קל. זה דורש אומץ להיות פגיע, לחשוף את החולשות שלך, להודות בטעויות שלך. זה דורש ביטחון עצמי להיות מי שאתה, בלי להתנצל.

כך תיישם את זה בפועל:

  • היה אמיתי: אל תנסה להרשים, אל תנסה להיות מישהו שאתה לא. היה אתה, עם כל היתרונות והחסרונות שלך.
  • היה כנה: אל תסתיר מידע, אל תשקר, אל תגזים. היה כנה לגבי מה שאתה יודע, ומה שאתה לא יודע.
  • היה פגיע: אל תפחד לחשוף את החולשות שלך, להודות בטעויות שלך. זה מראה שאתה אנושי, וזה יוצר קשר.

אני זוכר פעם שהייתי צריך לפנות לתורם מאוד חשוב, ופחדתי להודות שאנחנו מתמודדים עם קשיים כלכליים. אבל החלטתי להיות כנה, והסברתי לו את המצב בצורה פתוחה וישירה. להפתעתי, הוא העריך את הכנות שלי, ואמר שהוא מוכן לתמוך בנו דווקא בגלל זה. הוא אמר שהוא מאמין בערכים שלנו, ושהוא רוצה לעזור לנו לעבור את התקופה הקשה.

מצא את ה"למה" המשותף: מעבר לאהדה

אמפתיה זה חשוב, אבל זה לא מספיק. כדי ליצור חיבור עמוק, אתה צריך למצוא את ה"למה" המשותף – את המטרה הגדולה יותר ששניכם מאמינים בה.

כולנו מונעים על ידי ערכים, אמונות, חלומות. כשאנחנו פוגשים מישהו שחולק איתנו את אותם הערכים, אנחנו מרגישים קשר מיידי.

כך תיישם את זה בפועל:

  • חקור: שאל שאלות פתוחות שיעזרו לך להבין מה חשוב לתורם. מה מניע אותו? מה מעורר בו השראה?
  • שתף: שתף את ה"למה" שלך – את הסיבה שאתה עושה את מה שאתה עושה. תן לתורם להבין מה הערכים שלך, ומה המטרות שלך.
  • חבר: חבר בין ה"למה" שלך ל"למה" של התורם. מצא את המכנה המשותף, והדגש אותו.

לדוגמה: פעם פגשתי תורם פוטנציאלי שסיפר לי שהוא תמיד האמין בחינוך. שיתפתי אותו שאני מאמין שחינוך הוא המפתח לשינוי חברתי, ושאני רוצה לעזור לילדים ממשפחות מעוטות יכולת לקבל חינוך איכותי. הוא התרגש מה"למה" שלי, ואמר שהוא רואה בזה הזדמנות לעשות שינוי אמיתי. בזכות החיבור הזה, הוא תרם סכום גדול לקרן שלנו.

הצעד האלגנטי: לא לדחוף, אלא להוביל

אף אחד לא אוהב שדוחפים אותו. תורמים רוצים להרגיש שהם עושים את הבחירה הנכונה, ולא שמכריחים אותם. ה"צעד האלגנטי" הוא היכולת להוביל את התורם בעדינות, בביטחון, ובמינימום מאמץ.

זה דורש סבלנות, הקשבה, והבנה של הצרכים של התורם. זה דורש ביטחון בעצמך ובערך שאתה מציע.

כך תיישם את זה בפועל:

  • הקשב: הקשב לצרכים של התורם, לדאגות שלו, לחששות שלו.
  • הצע: הצע פתרונות שמספקים את הצרכים של התורם, ומתאימים ליכולות שלו.
  • תן: תן לתורם את הזמן והמרחב לקבל את ההחלטה שלו. אל תלחץ, אל תזרז, אל תאיים.

בפגישה אחת ביקשתי מתורמת תרומה גדולה במיוחד, והיא אמרה שהיא צריכה לחשוב על זה. במקום ללחוץ עליה, אמרתי לה: "אני מבין. קחי את הזמן, תחשבי על זה, ותודיעי לי". אחרי שבוע, היא התקשרה ואמרה שהיא החליטה לתרום, כי היא העריכה את הכבוד שנתתי לה.

סיכום: חבר, הקשב, היה אותנטי – ותראה את השינוי

גיוס כספים הוא הרבה יותר מעבודה, גיוס כספים הוא שליחות. השיטה הזו היא לא רק דרך לסגור עסקאות, היא דרך ליצור קשרים אמיתיים עם אנשים שמאמינים במה שאתה מאמין בו. זה משנה את כל הדינמיקה.

אני מזמין אותך להתחיל ליישם את השיטה הזו כבר היום. נסה את זה בפגישה הבאה שלך, בשיחת הטלפון הבאה שלך. תראה בעצמך את ההבדל.

אני נועם אבירי, מלווה מגייסי כספים וארגונים חברתיים להצלחה. אם אתם מחפשים לחדד את הכלים שלכם, להעמיק את ההשפעה שלכם, ולעשות את השינוי שתמיד חלמתם עליו, אני כאן בשבילכם.

שתפו בתגובות מה לקחתם מהמאמר הזה, ואיך אתם מתכננים ליישם את זה בעבודה שלכם. יחד ניצור עולם טוב יותר.

A person shaking hands with another person, symbolizing the connection between fundraiser and donor.
Featured

המפגש המשנה תפיסה: איך ליצור חוויה שתשנה את הדרך שבה התורם רואה את הארגון

איך ליצור חוויה שמשנה את הדרך שבה התורם רואה את הארגון? טיפים וטכניקות ליצירת קשר אנושי אמיתי עם תורמים.

השעה הייתה 03:22 לפנות בוקר כשקפצתי בבהלה מהמיטה. חלמתי שוב את החלום הזה – אני עומד מול תורם עשיר, מנסה להסביר לו למה הפרויקט שלנו חשוב, אבל במקום מילים יוצאות לי רק צפצופים של מכונת פקס מקולקלת. זה קרה לי אחרי הפגישה הכושלת עם משפחת גולדשטיין, שתכננו שתהפוך אותם לתורמים מרכזיים שלנו. במקום תרומה של מיליון שקל, קיבלתי רק מבט ריק ו"נחשוב על זה". באותו רגע, הבנתי משהו עמוק על טבעו של גיוס הכספים. זה לא מספיק להציג נתונים מרשימים או סיפורים מרגשים. צריך ליצור חוויה שמשנה את הדרך שבה התורם רואה את הארגון – חוויה שחודרת את השריון הציני ומדליקה ניצוץ של אכפתיות אמיתית. ובדיוק על זה נדבר היום.

אני נועם אבירי, ואת רוב הקריירה שלי ביליתי ב"חפירות ארכיאולוגיות" של תודעת התורם. חפרתי עמוק מתחת לפני השטח של הנתונים והמספרים, וגיליתי עולם שלם של רגשות, פחדים, וחלומות. גיליתי שהתרומה הגדולה ביותר אינה נובעת רק מכיס עמוק, אלא מלב פתוח. במהלך השנים פגשתי אלפי תורמים פוטנציאליים, עזרתי לארגונים לגייס מיליוני שקלים, וגם – וזה חשוב לא פחות – נכשלתי לא מעט פעמים. הכישלונות האלה הם המורים הטובים ביותר שלי, והם לימדו אותי שהמפתח לגיוס כספים מוצלח טמון ביצירת חוויה משנת תפיסה עבור התורם.

אז איך עושים את זה בעצם? איך יוצרים חוויה שחורטת את הארגון שלך בתודעה של התורם? ובכן, זה לא קשור לשימוש בטכניקות משוכללות או מניפולציות פסיכולוגיות. זה קשור ליצירת קשר אנושי אמיתי.

ההקשבה השלישית: מעבר למילים

רוב מגייסי הכספים מרוכזים במה שהם אומרים. הם מתאמנים על הנאום שלהם, משננים נתונים, ומתכננים כל מילה בקפידה. זה חשוב, כמובן, אבל זה רק השלב הראשון. השלב השני הוא להקשיב – לא רק למילים שהתורם אומר, אלא גם לטון הדיבור, לשפת הגוף, ולמה שהוא לא אומר.

אבל יש עוד רמה אחת של הקשבה, רמה שאני קורא לה "ההקשבה השלישית". זו היכולת להקשיב למה שהתורם חושב ומרגיש מתחת לפני השטח. מה מניע אותו באמת? מה הפחדים שלו? מה החלומות שלו? כדי להגיע לרמה הזו, צריך לשכוח לרגע מהמטרות שלך ולהתמקד לחלוטין בעולם הפנימי של התורם.

דוגמה:

פעם פגשתי תורם פוטנציאלי עשיר מאוד, אבל הוא היה סקפטי להחריד. הוא טען שהוא כבר תרם להמון ארגונים, ורובם בזבזו את הכסף שלו. בהתחלה ניסיתי לשכנע אותו שהארגון שלנו שונה, שאנחנו יעילים ואחראיים. אבל אז עצרתי, נשמתי עמוק, והקשבתי. באמת הקשבתי.

גיליתי שהוא פוחד שהכסף שלו לא משנה כלום, שהוא רק עוד מספר בסטטיסטיקה. הוא רצה לדעת שהתרומה שלו באמת עושה שינוי בעולם. אז במקום להציג לו נתונים, סיפרתי לו סיפור אישי על אדם שהחיים שלו השתנו בזכות הארגון שלנו. תיארתי את השינוי הזה בפרטים קטנים – איך הוא חייך בפעם הראשונה אחרי חודשים, איך הוא מצא תקווה במקום שהיה חושך מוחלט.

התורם הזה תרם לנו סכום עצום. הוא אמר שהסיפור הזה גרם לו להבין שהתרומה שלו יכולה באמת לשנות חיים.

הצעד האלגנטי: הפעולה המדויקת

אחרי שהקשבת, הגיע הזמן לפעול. אבל לא כל פעולה היא טובה. פעמים רבות אנחנו עושים טעויות נפוצות, כמו:

להציג יותר מדי מידע: התורם מוצף בפרטים טכניים ומאבד את הפוקוס.

להפעיל לחץ: התורם מרגיש שמנסים לדחוף אותו לפינה.

לדבר על הארגון במקום על התורם:* התורם מרגיש שהוא רק כלי להשגת מטרות.

הצעד האלגנטי הוא הפעולה המדויקת שמשנה את נקודת המבט של התורם. זו פעולה שמעבירה מסר ברור: "אני רואה אותך, אני מבין אותך, ואני יודע מה חשוב לך".

דוגמה:

אני זוכר פגישה עם תורמת פוטנציאלית שהייתה מאוד עסוקה. היא עבדה שעות ארוכות ולא היה לה זמן פנוי. בהתחלה ניסיתי לתאם איתה פגישה ארוכה במשרד, אבל היא תמיד סירבה. ואז הבנתי משהו: היא לא צריכה עוד פגישה. היא צריכה הקלה.

אז במקום פגישה, הצעתי לה משהו אחר. הצעתי לה לשלוח לה סיכום קצר של הפרויקט שלנו, עם דגש על התוצאות המוחשיות. הצעתי לה גם לשלוח לה סרטון קצר עם עדויות של אנשים שהארגון שלנו עזר להם. היא הסכימה.

היא צפתה בסרטון בדרך לעבודה, והיא התרגשה מאוד. היא התקשרה אלי באותו יום והציעה תרומה נדיבה. הצעד האלגנטי היה להתאים את הפנייה שלי לצרכים שלה, ולא לנסות לדחוף אותה לתבנית קבועה.

המראה הכפולה: לראות את עצמך דרך עיני התורם

הטעות הנפוצה ביותר בגיוס כספים היא לראות את התורם ככספומט מהלך. אנחנו כל כך מרוכזים במטרות שלנו, שאנחנו שוכחים שלתורם יש צרכים, רצונות, ופחדים משלו. כדי ליצור חוויה משנת תפיסה, צריך לראות את עצמך דרך עיני התורם.

דמיין שאתה התורם. מה היית רוצה לשמוע? מה היה גורם לך להרגיש מחובר לארגון? מה היה גורם לך לתת את התרומה הגדולה ביותר שלך? ברגע שאתה מתחיל לחשוב כמו התורם, אתה מתחיל להבין את המוטיבציות האמיתיות שלו.

דוגמה:

פעם עבדתי עם ארגון שעזר לנוער בסיכון. הארגון הזה עשה עבודה מדהימה, אבל הוא התקשה לגייס כספים. ניסיתי להבין למה. ואז הבנתי: הם התמקדו בבעיות של הנוער, במקום בפתרונות. הם סיפרו סיפורים קשים על עוני, אלימות, והזנחה. אבל התורמים לא רצו לשמוע על זה. הם רצו לשמוע על תקווה.

אז שיניתי את הגישה. התחלתי לספר סיפורים על הצלחות – על נערים שהצליחו לצאת ממעגל העוני, על נערות שהצליחו למצוא אהבה ומשפחה, על צעירים שהצליחו להגשים את החלומות שלהם. התחלתי להראות לתורמים שאפשר לשנות את המציאות, שאפשר ליצור עתיד טוב יותר.

פתאום, התרומות החלו לזרום. התורמים רצו להיות חלק מההצלחה, הם רצו לדעת שהם תורמים ליצירת עולם טוב יותר.

העומק שמתחת לעומק: המוטיבציה האמיתית

גיוס כספים אינו רק משחק של מספרים וסטטיסטיקות. הוא משחק של רגשות ומוטיבציות. כדי ליצור חוויה משנת תפיסה, צריך להבין את העומק שמתחת לעומק – את המוטיבציות האמיתיות של התורם.

למה התורם הזה תורם? מה גורם לו להרגיש טוב עם עצמו? מה הוא רוצה להשיג באמצעות התרומה שלו? לפעמים התשובות ברורות, אבל פעמים רבות הן מוסתרות מתחת לפני השטח.

דוגמה:

פגשתי פעם תורם שהיה נראה מאוד קר ומחושב. הוא תרם להמון ארגונים, אבל תמיד דרש דיווח מפורט על כל שקל. בהתחלה חשבתי שהוא רק מחפש שליטה. אבל אז גיליתי משהו אחר. גיליתי שהוא פוחד להיכשל.

הוא גדל במשפחה ענייה, והוא עבד קשה מאוד כדי להצליח. הוא פחד שהכסף שלו יבוזבז, שהוא לא ישיג את התוצאות שהוא מצפה להן. אז במקום להתרגז עליו, הבנתי אותו. הצעתי לו דיווח שקוף ומפורט, הראתי לו את התוצאות המוחשיות של התרומה שלו, והבטחתי לו שאני אהיה שם כדי לענות על כל שאלה.

הוא הפך לתורם נאמן ותומך נלהב של הארגון שלנו. הוא אמר שהוא סוף סוף מרגיש שהוא יכול לסמוך על מישהו שישתמש בכסף שלו בצורה אחראית.

לסיכום:

יצירת חוויה משנת תפיסה עבור התורם אינה קסם. היא תהליך של הקשבה, הבנה, והתאמה. היא דורשת מאיתנו לשכוח לרגע מהמטרות שלנו ולהתמקד בצרכים של התורם. ברגע שאנחנו מצליחים לעשות את זה, אנחנו יוצרים קשר אנושי אמיתי, קשר שמניב תרומות גדולות ומשמעותיות.

אז, מה הצעד הבא שלך? איזה שינוי אתה יכול לעשות בגישה שלך כדי ליצור חוויה משנת תפיסה עבור התורמים שלך? שתפו אותי בתגובות!

כמנטור ומלווה ארגונים ועמותות בתהליכי גיוס כספים, אני משלב ידע מעמיק, ניסיון רב שנים ותובנות ייחודיות כדי לסייע לארגונים לממש את הפוטנציאל שלהם בגיוס משאבים ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

A person shaking hands with another person, symbolizing a successful donation and partnership between a donor and a non-profit organization.
Featured

זיהוי פערים תפיסתיים: איך לגשר על הבדלים בין תורם לארגון - מדריך מעשי למגייסי כספים

נועם אבירי מסביר איך לזהות ולגשר על פערים תפישתיים בין תורם לארגון. טיפים מעשיים ואסטרטגיות תקשורת מנצחות לגיוס כספים מוצלח.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, והמחשבות שלי רצו כמו סרט מטורף. זה עתה סיימתי שיחת זום מתישה עם תורם פוטנציאלי ענק, שסירב לתמוך בפרויקט הדגל שלנו. "החזון שלכם נפלא, אבל לא בשל," הוא אמר בנימוס קפוא, וניתק את השיחה. באותו רגע, הרגשתי כאילו מישהו זרק עלי דלי קרח. אבל אז, בין הניסיונות הנואשים להירדם, הבנתי משהו קריטי: הוא לא סירב בגלל החזון. הוא סירב כי הוא לא ראה את אותו החזון שאני ראיתי. הוא ראה משהו אחר לגמרי. זהו הסיפור על איך למדתי לזהות ולגשר על פערים תפיסתיים בין התורם לארגון - ואיך זה יכול להציל את קמפיין גיוס הכספים הבא שלך.

אני נועם אבירי, ואני כבר יותר מ-15 שנה עוסק בגיוס כספים. ראיתי הכל: קמפיינים שהמריאו לשמיים, ופרויקטים שצללו לתהום. אבל הדבר שלמדתי יותר מכל הוא זה: גיוס כספים אינו רק על כסף. הוא על תקשורת. הוא על אמפתיה. הוא על היכולת לראות את העולם דרך העיניים של מישהו אחר - במקרה הזה, התורם.

בשנים האחרונות אני מרבה לצטט את דן פאליוטה ואת פנלופה ברק, שני ענקים בתחום, שמזכירים לנו שוב ושוב: "גיוס כספים אמיתי מתחיל בהקשבה, לא בדיבור." אבל ההקשבה הזו צריכה להיות עמוקה יותר. היא צריכה להיות "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים, להבין את הצרכים הנסתרים, את הפחדים, ואת החלומות של התורם.

אז איך עושים את זה בפועל? איך מזהים את הפערים התפישתיים האלה ואיך מגשרים עליהם?

א. "עדשת המיקרוסקופ": ניתוח רגעים קריטיים בשיחה עם התורם

דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, מציגים את הפרויקט שלכם בהתלהבות, ומקבלים תגובה פושרת. רובנו היינו ממשיכים הלאה, מנסים לשכנע, או אפילו מתייאשים. אבל בואו נעצור לרגע ונפעיל את "עדשת המיקרוסקופ".

שימו לב לשפת הגוף של התורם: האם הוא יוצר קשר עין? האם הוא מהנהן? האם הוא משחק עם הטלפון שלו? שימו לב לטון הדיבור: האם הוא נשמע מעוניין? סקפטי? משועמם? שימו לב לשאלות שהוא שואל: האם הוא מתעניין בפרטים הטכניים? בהשפעה החברתית? בסיפור האישי שלכם?

לדוגמה: בפגישה ההיא, התורם שאל אותי שלוש פעמים על התקציב המפורט של הפרויקט. (במחשבתי לחשתי: "הוא לא מאמין לי שאני יודע לנהל את הכסף"). אבל במקום להתרגז, עניתי: "אני רואה שחשוב לך לדעת לאן הולך כל שקל. מעולה! אתן לך פירוט מלא, ואני גם אראה לך איך אני מבטיח שכל שקל ישיג את התוצאה המקסימלית".

ב. "הקול הפנימי המשולב": מה התורם באמת חושב?

אחת הטכניקות האהובות עלי היא "הקול הפנימי המשולב". הכוונה היא להפעיל את האינטואיציה שלי ולנסות לנחש מה התורם באמת חושב, גם אם הוא לא אומר את זה בקול רם.

לדוגמה: פעם, תורמת אמרה לי: "הפרויקט שלכם נשמע מאוד מעניין, אבל אני צריכה לחשוב על זה". (בתוכי חשבתי: "היא אומרת "מעניין" אבל בעצם היא חושבת "משעמם"). במקום ללחוץ עליה, עניתי: "אני מבין לגמרי. מה הכי חשוב לך כשאת בוחרת לתמוך בפרויקט?"

השאלה הזו פתחה פתח לשיחה אמיתית, שבה היא חשפה שהיא מחפשת פרויקט עם השפעה מדידה וברורה. ואז, יכולתי להראות לה בדיוק איך הפרויקט שלנו עונה על הצרכים שלה.

ג. "פרקטל המשמעות": מה עומד מאחורי הסירוב?

כל סירוב לתרומה הוא הזדמנות ללמידה. במקום לקחת את זה באופן אישי, נסו להבין מה עומד מאחורי הסירוב הזה. האם זה חוסר אמון בארגון? חוסר הבנה של הפרויקט? חוסר הזדהות עם המטרה?

לדוגמה: לפני כמה שנים, תורם גדול סירב לתמוך בפרויקט שלנו לשיקום נוער בסיכון. הרגשתי מרוסק. אבל אז, חבר טוב שלי, פסיכולוג, אמר לי: "נועם, אולי הוא לא סומך עליכם עם הכסף, אולי הוא פשוט לא מאמין שאפשר לשקם נוער בסיכון".

התובנה הזו שינתה הכל. הבנתי שהסירוב שלו לא היה קשור אלינו, אלא לאמונה שלו. ואז, יכולתי להתחיל לדבר איתו על האתגרים האמיתיים בשיקום נוער בסיכון, ועל הניצחונות הקטנים שאנחנו חווים כל יום.

ד. "תמונות מילוליות חדות": צרו חוויה חושית עבור התורם

גיוס כספים הוא לא רק עניין של נתונים ומספרים. הוא עניין של רגש. הוא עניין של סיפור. הוא עניין של חוויה. במקום להציג בפני התורם רשימה של עובדות, צרו עבורו תמונה מילולית חדה, שתגרום לו להרגיש כאילו הוא נמצא שם, בלב העשייה.

לדוגמה: במקום להגיד: "אנחנו עוזרים ל-100 משפחות נזקקות", תגידו: "דמיין לעצמך את החיוך על הפנים של הילדה הקטנה שמקבלת ארוחת צהריים חמה אחרי שבוע של רעב. דמיין לעצמך את הדמעות בעיניים של האמא שמקבלת עזרה לשלם את שכר הדירה אחרי חודשים של חרדה. זו ההשפעה שאתה יכול ליצור".

השיחה ההיא עם התורם הסקפטי הסתיימה בסופו של דבר בתרומה נדיבה, שאיפשרה לנו להרחיב את הפעילות שלנו ולעזור לעוד משפחות רבות.

המפה הרגשית של התורם: כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים.

אני קורא לשיטה הזו "המפה הרגשית של התורם". היא עוזרת לי להבין מה באמת מניע את התורמים שלי, מה חשוב להם, ומה הם מחפשים בתרומה שלהם.

גיוס כספים הוא מסע משותף, שבו התורם והארגון צועדים יחד לעבר מטרה משותפת. אבל כדי שהמסע הזה יהיה מוצלח, צריך להבין לא רק לאן אנחנו הולכים, אלא גם למה אנחנו הולכים לשם.

אז, מה השאלה שנשארת איתי אחרי כל זה? איך אתה הולך להשתמש ב"עדשת המיקרוסקופ" שלך כדי להבין את התורמים שלך טוב יותר?

אני נועם אבירי, ואני תמיד כאן כדי לעזור לך להפוך את ה"בלתי אפשרי" לאפשרי. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, וכן, אני משתף גם ברגעי ספק וכישלון, כי רק כך לומדים וצומחים.