A person shaking hands with another person, symbolizing a successful donor meeting.
Featured

60 הדקות הקריטיות: המבנה המדויק לניהול פגישת תורמים שהביאה לתוצאות יוצאות דופן

נועם אבירי חושף את המבנה המדויק לניהול פגישת תורמים שהביאה לתוצאות יוצאות דופן. למדו איך לשבור את הקרח, לספר סיפורים סוחפים ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח.

האמת? פגישת תורמים יכולה להרגיש כמו ראיון עבודה מלחיץ במיוחד. אתה שם, מנסה להרשים, להסביר את החזון, ומתפלל שהוא יאמין בך. אבל אחרי שנים בתחום, הבנתי שהפגישה הזו היא לא רק על מה אתה אומר, אלא איך אתה אומר את זה, ומתי. והכי חשוב – מה קורה מתחת לפני השטח. בוא נצלול למבנה מנצח, כזה ששבר לי את תקרת הזכוכית בגיוס תרומות, ואולי יעשה את אותו הדבר בשבילך.

הסוד הקטן ששינה הכל

אני נועם אבירי, ואם יש משהו שלמדתי בגיוס כספים, זה שאין קיצורי דרך. אבל יש מבנה מדויק, כזה שמאפשר לך למקסם כל רגע בפגישה, ולהפוך אותה מחוויה מלחיצה להזדמנות אמיתית. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

1. חמש דקות ראשונות: שבירת הקרח האמיתית (והפחות צפויה)

שכחו מלדבר על מזג האוויר. כאן, הכל עניין של אותנטיות. תתחיל בשיתוף אישי קצר, משהו שחושף את האנושיות שלך. לא משהו מתוסרט, אלא משהו אמיתי.

לדוגמה: "תודה רבה על הזמן שלך. האמת, אני קצת נרגש לפגוש אותך סוף סוף – סיפרו לי שאתה זה שתמיד שואל את השאלות הקשות, ואני אוהב את זה!" (אני יודע, קצת מסוכן, אבל זה מראה שאתה לא מפחד).

2. 10 דקות הבאות: הגדרת הבמה - למה הוא בכלל צריך להיות כאן?

אחרי ששברת את הקרח, תתמקד ב-למה. למה הארגון שלך חשוב, ולמה הוא צריך להיות חלק מזה. לא במונחים כלליים, אלא במונחים שמדברים ישירות לערכים שלו.

תשתמש ב"פרקטל המשמעות": תתחיל מסיפור ספציפי, תרחיב אותו למשמעות האסטרטגית, ותסיים בפילוסופיה.

לדוגמה: "אתמול פגשתי ילדה בת 10 שקיבלה מלגה בזכות תרומות כמו שלך. המלגה הזו שינתה לה את החיים – אפשרה לה ללמוד, לחלום, להאמין בעצמה. אבל זה לא רק על ילדה אחת. זה על יצירת הזדמנות שווה לכולם, על בניית חברה טובה יותר. ואני יודע שזה משהו שחשוב לך."

3. 20 דקות הבאות: המצגת - אבל לא כמו שאתם חושבים

שכחו ממצגות משעממות עם גרפים וסטטיסטיקות. כאן, הכל עניין של סטוריטלינג. תספרו סיפורים סוחפים שממחישים את ההשפעה של הארגון שלכם. תשתמשו ב"עדשת המיקרוסקופ" – תפרקו רגעים קריטיים לחלקיקיהם הקטנים ביותר, ותראו את הדינמיקה העדינה שמשפיעה על התוצאות.

לדוגמה: "תארו לעצמכם רגע אחד: רופא מגיע לכפר מרוחק באפריקה, עם תרופות שתרמתם. הוא רואה ילד חולה, מטפל בו, ומציל לו את החיים. זה לא רק על התרופה – זה על התקווה, על האמונה, על הידיעה שאנחנו יכולים לעשות שינוי."

4. 15 דקות הבאות: הדיאלוג האמיתי - מה שמסתתר מתחת לפני השטח

עכשיו הזמן להקשיב. באמת להקשיב. תשאלו שאלות פתוחות, כאלה שמעודדות אותו לדבר. תנסו להבין מה מניע אותו, מה חשוב לו. תשתמשו ב"הקשבה השלישית" – תנסו להקשיב למה שלא נאמר במילים, לקרוא בין השורות.

לדוגמה: "מה הכי חשוב לך כשאתה תורם לארגון? מה גורם לך להרגיש שאתה עושה שינוי אמיתי?"

5. 10 דקות אחרונות: הסגירה - אבל לא כמו שאתם רגילים

שכחו מלנסות לסגור עסקה בכוח. כאן, הכל עניין של בניית מערכת יחסים. תסכמו את הפגישה, תודו לו על הזמן, ותציעו לו להמשיך את השיחה. תציעו לו דרכים שונות לתרום, לא רק כספית. תזמינו אותו לבקר בארגון, לפגוש את האנשים שאתם עוזרים להם.

לדוגמה: "אני מאוד מעריך את הזמן שלך. אני חושב שיכול להיות לנו שיתוף פעולה מדהים. אני אשלח לך הצעה מסודרת, ואשמח לשמוע את דעתך. אבל יותר מזה, אני מזמין אותך לבוא לבקר אותנו בארגון. שתראה בעצמך את ההשפעה של העבודה שלנו."

אחרי הפגישה: לאן מכאן?

אחרי הפגישה, תשלחו מייל תודה אישי, תוך 24 שעות. תחזרו על הנקודות החשובות שעלו בפגישה, ותציעו לו להמשיך את השיחה. תזכרו: גיוס כספים הוא לא ספרינט, אלא מרתון. הכל עניין של בניית מערכת יחסים ארוכת טווח.

מילה לסיום:

אני יודע, זה נשמע קצת מורכב, אבל זה לא. הכל עניין של תרגול. תנסו את המבנה הזה, ותראו איך הוא משנה את הפגישות שלכם. ואם יש לכם שאלות, אני כאן.

אני נועם אבירי, מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה, "מודל המעגלים המתרחבים" - שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים, "המפה הרגשית של התורם" - כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים, "שיטת המראה המנטלית" - טכניקת הכנה מנטלית לפני פגישות חשובות ו"גישת המשוב התלת-שלבית" - מתודולוגיה לשיפור מתמיד של ביצועי צוות.

אז מה דעתך? איזה "צעד אלגנטי" אתה הולך לעשות בפגישה הבאה שלך?

Noam Aviri leading a workshop on powerful fundraising questions.
Featured

המדריך המלא לשאלות עוצמתיות: איך לשאול שאלות שפותחות שיחה משמעותית ומובילה

המדריך המלא לשאלות עוצמתיות בגיוס כספים עם נועם אבירי: איך לשאול שאלות שפותחות שיחה משמעותית ומובילה לתרומה.

הדלת נסגרה מאחוריי. תורם פוטנציאלי, אחרי שעה וחצי של מצגת משובחת, מחמאות ואפילו כמה דמעות התרגשות, פשוט סירב לתרום. "נשמע מעניין, אבל לא מתאים לי כרגע," הוא אמר בחיוך מנומס, ואני נשארתי עם תחושת החמצה ענקית. שנים אחר כך, הבנתי שהבעיה לא הייתה במצגת, לא ברגש, אלא בשאלות ששאלתי – או יותר נכון, שלא שאלתי.

היום, אחרי יותר מ-15 שנה בגיוס כספים, אני יודע ששאלה אחת, במקום הנכון, יכולה לפתוח דלתות ששום מצגת לא תצליח. אבל איך שואלים את השאלה הזו? ואיך הופכים שאלה פשוטה לכלי עוצמתי שמוביל לשיחה משמעותית ולתרומה משמעותית? בואו נצלול לעומק.

הקדמה: למה בכלל לשאול שאלות עוצמתיות?

רוב מגייסי הכספים מתמקדים בלספר – על הארגון, על הפרויקט, על ההשפעה. הם רואים את התורם כ"ארנק מהלך" שצריך לשכנע אותו לפתוח אותו. אבל גיוס כספים אמיתי הוא לא שכנוע, אלא חיבור. חיבור בין הערכים של הארגון לערכים של התורם. ואיך יוצרים חיבור? באמצעות שאלות.

שאלות עוצמתיות הן שאלות ש:

  • מזמינות מחשבה: הן לא שאלות "כן/לא" או שאלות עם תשובה ברורה. הן מעוררות רפלקציה ומניעות את התורם לחשוב על הערכים, המטרות והחלומות שלו.
  • יוצרות קרבה: הן חושפות את עולמו הפנימי של התורם, את התשוקות שלו, את הפחדים שלו. הן יוצרות תחושה של אמון ואינטימיות.
  • מובילות לפעולה: הן לא סתם שאלות תיאורטיות. הן מכוונות לפעולה, הן מניעות את התורם לחשוב על איך הוא יכול לעשות שינוי בעולם.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אחרי שנים של ניסוי וטעייה, פיתחתי שיטה ייחודית לשאילת שאלות עוצמתיות. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח. אספר לכם משהו שלא סיפרתי לאף אחד: הפגישה הראשונה שלי עם תורם פוטנציאלי הסתיימה במבוכה מוחלטת. לא ידעתי מה לשאול, מלבד "מה התקציב שלך לתרומות השנה?". היום אני יודע שהכישלון הזה היה הזרז לכל מה שאני עושה היום.

שלב 1: הבנת הפסיכולוגיה של הנתינה

לפני שנתחיל לשאול שאלות, חשוב להבין מה מניע אנשים לתרום. תרומה היא לא רק פעולה רציונלית של העברת כסף. היא פעולה רגשית, חברתית ורוחנית. אנשים תורמים כי:

  • הם רוצים להרגיש משמעותיים: הם רוצים לדעת שהם עושים שינוי בעולם, שהם משפיעים על חייהם של אחרים.
  • הם רוצים להרגיש שייכים: הם רוצים להיות חלק מקהילה, מתנועה, ממשהו גדול יותר מעצמם.
  • הם רוצים לבטא את הערכים שלהם: הם רוצים לתרום לארגון שמייצג את הערכים שהם מאמינים בהם.
  • הם רוצים להשאיר חותם: הם רוצים להשאיר מורשת, משהו שייזכר גם אחרי שהם לא יהיו כאן.

זכרו את זה כשאתם ניגשים לתורם פוטנציאלי. אל תראו בו רק כסף, תראו בו אדם עם תשוקות, חלומות וערכים.

שלב 2: סוגי שאלות עוצמתיות

אחרי שהבנו מה מניע אנשים לתרום, אפשר להתחיל לשאול שאלות. הנה כמה סוגים של שאלות עוצמתיות שאתם יכולים להשתמש בהן:

  • שאלות על ערכים: מה הכי חשוב לך בחיים? איזה עולם אתה רוצה להשאיר לילדים שלך? מה גורם לך לקום בבוקר עם חיוך?
  • שאלות על תשוקות: מה אתה הכי אוהב לעשות? מה מעורר בך השראה? מה גורם לך להתרגש?
  • שאלות על חוויות: מה הייתה התרומה הכי משמעותית שעשית בחייך? איך הרגשת כשעשית את זה? מה למדת מהחוויה הזו?
  • שאלות על חלומות: מה החלום הכי גדול שלך? מה היית עושה אם לא היית מפחד להיכשל? איך אתה רוצה להיזכר?
  • שאלות על אתגרים: מה האתגר הכי גדול שעומד בפניך כרגע? איך אתה מתמודד איתו? מה היית רוצה לשנות?

שימו לב, השאלות האלה הן לא שאלות שאתם שואלים בפגישה הראשונה. הן שאלות שאתם שואלים אחרי שכבר יצרתם קשר ראשוני עם התורם, אחרי שכבר ביססתם אמון.

שלב 3: הטכניקה – איך לשאול את השאלות הנכונות

אז יש לנו שאלות, אבל איך שואלים אותן נכון? הנה כמה טיפים:

  • הקשיבו באמת: אל תקשיבו רק כדי לחכות לתורכם לדבר. הקשיבו באמת כדי להבין מה התורם אומר, מה הוא מרגיש, מה חשוב לו.
  • היו סקרנים: תשאלו שאלות המשך, תבקשו הסברים, תראו שאתם באמת מתעניינים במה שהתורם אומר.
  • היו אמפתיים: תנסו להבין את נקודת המבט של התורם, את הרגשות שלו. תראו שאתם מבינים אותו, שאתם מזדהים איתו.
  • היו אותנטיים: אל תנסו להיות מישהו שאתם לא. תהיו עצמכם, תדברו מהלב, תראו לתורם שאתם אמינים וישרים.
  • התאימו את השאלות: אל תשאלו את אותן שאלות לכל תורם. התאימו את השאלות לאישיות של התורם, לרקע שלו, לתחומי העניין שלו.

הטכניקה החשובה מכל: ההקשבה השלישית. זו לא רק הקשבה למילים שנאמרות, אלא הקשבה למה שלא נאמר – לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרמזים הסמויים. זו היכולת לקרוא בין השורות ולהבין את הרגשות והצרכים האמיתיים של התורם.

שלב 4: המפה הרגשית של התורם – כלי עוצמתי

אחת המתודולוגיות שפיתחתי נקראת "המפה הרגשית של התורם". זהו כלי שמאפשר לכם למפות את המניעים העמוקים של התורם, את הערכים שלו, את התשוקות שלו, את הפחדים שלו. איך עושים את זה? באמצעות הקשבה, תצפית ותשאול.

דמיינו שאתם מציירים מפה. במרכז המפה נמצא התורם. מסביב לתורם, אתם מציירים מעגלים. כל מעגל מייצג תחום אחר בחייו של התורם – משפחה, קריירה, תחביבים, ערכים, חלומות. בכל מעגל, אתם רושמים מילים ומשפטים שמייצגים את מה שהתורם אמר על התחום הזה.

אחרי שסיימתם לצייר את המפה, אתם מתחילים לחפש דפוסים. מה חוזר על עצמו? מה בולט? מה מפתיע? הדפוסים האלה יגלו לכם מה באמת חשוב לתורם, מה מניע אותו, מה הוא מחפש.

שלב 5: שיטת הסולם הדינמי – להעלות תורמים במדרגות הנתינה

"שיטת הסולם הדינמי" היא מתודולוגיה נוספת שפיתחתי, והיא עוסקת בהעלאת תורמים במדרגות התרומה. הרעיון הוא פשוט: לא מצפים מתורם חדש לתרום את הסכום הכי גדול שהוא יכול. מתחילים בתרומה קטנה, ואז, לאט לאט, מעלים את התרומה.

אבל איך עושים את זה? באמצעות שאלות. תשאלו את התורם מה הוא היה רוצה להשיג באמצעות התרומה שלו? איזה שינוי הוא רוצה לעשות בעולם? מה התקציב שהוא מקצה לתרומות בשנה? ואז, תציעו לו תרומה שתואמת את המטרות שלו ואת התקציב שלו.

אזהרה חשובה: אל תפחדו מדחייה. דחייה היא חלק בלתי נפרד מגיוס כספים. לא כל תורם יסכים לתרום, ולא כל תרומה תהיה גדולה. אבל אל תתנו לדחייה לייאש אתכם. תלמדו ממנה, תשתפרו, ותמשיכו הלאה. זכרו, כל דחייה מקרבת אתכם לתרומה הבאה.

סיכום: השאלות הן המפתח לשיחה משמעותית ולתרומה משמעותית

גיוס כספים הוא לא רק עבודה, הוא שליחות. הוא הזדמנות לעשות שינוי בעולם, לעזור לאנשים, ליצור עתיד טוב יותר. אבל כדי לעשות את זה, אתם צריכים לשאול את השאלות הנכונות.

אז בפעם הבאה שאתם פוגשים תורם פוטנציאלי, אל תתחילו לדבר על הארגון שלכם. תתחילו לשאול שאלות. תגלו מה חשוב לו, מה מניע אותו, מה הוא מחפש. ותזכרו, השאלות הן לא רק כלי לגיוס כספים, הן כלי ליצירת קשר אנושי אמיתי.

עכשיו, אני רוצה לשאול אתכם שאלה: איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם לעשות את זה.

A close-up of two people engaged in a deep conversation, with a blurred background suggesting a professional meeting setting. The focus is on their expressions, conveying empathy and active listening.
Featured

מעבר לשאלות כמה: איך שאלות פתוחות חושפות את לב התרומה

גלו איך שאלות פתוחות יכולות לחשוף את המוטיבציות האמיתיות של תורמים, לבנות קשרים עמוקים ולהגדיל את הצלחת גיוס הכספים שלכם.

היי, נועם אבירי כאן. רציתי לשתף אתכם במשהו שלמדתי על בשרי, וזה קשור לכישלון צורב שהפך לתובנה הכי חזקה שלי בגיוס כספים.

הייתי בטוח שאני יודע הכל. מצגות מלוטשות, נתונים מרשימים, סיפורים מרגשים – ארסנל שלם. אבל פעם אחר פעם, תורמים פוטנציאליים פשוט אמרו "לא". או גרוע מזה, אמרו "נחשוב על זה" – גזר דין מוות מנומס לפרויקט שלי.

מה השתבש? חשבתי שאני מציג את הצורך, את הפתרון, את ההשפעה. אבל התעלמתי מהעומק שמתחת לעומק: המוטיבציה האמיתית של התורם.

הבנתי ששאלות "כמה" – כמה כסף אתה רוצה, כמה זמן זה ייקח, כמה אנשים זה ישפיע – הן רק קצה הקרחון. הן לא מגרדות את פני השטח של מה שבאמת מניע אדם לפתוח את הלב ואת הכיס.

הבעיה: שאלות סגורות מחמיצות את הניואנסים האנושיים

כמגייס כספים, הייתי ממוקד במטרה שלי: להשיג את הסכום המבוקש. שכחתי שהתורם הוא קודם כל אדם. עם חלומות, ערכים, פחדים, וסיפור חיים שלם שמכתיב את הבחירות שלו.

כששאלתי "האם תרצו לתרום 10,000 ש"ח לפרויקט?", הצעתי לתורם רק שתי אפשרויות: כן או לא. לא השארתי מקום לשיחה אמיתית, לגילוי, לחיבור אנושי.

הפתרון: שאלות פתוחות – מפתח ללב התרומה

השינוי התחיל כשעצרתי לשאול את עצמי: "מה אני באמת רוצה לדעת על האדם הזה?". התחלתי להחליף את השאלות הסגורות בשאלות פתוחות – כאלה שמזמינות תשובות מורכבות, אישיות, וחושפות את המוטיבציות האמיתיות.

למשל, במקום "האם אתה תומך בחינוך?", התחלתי לשאול "מה המשמעות של חינוך עבורך?". במקום "כמה חשוב לך הנושא הזה?", שאלתי "איך הנושא הזה השפיע על החיים שלך?".

העומק שמתחת לעומק: מתודולוגיה לפיתוח שאלות פתוחות אפקטיביות

אז איך עושים את זה בפועל? הנה המתודולוגיה שלי, שפיתחתי אחרי שנים של ניסוי וטעייה (הרבה טעייה, אני חייב להודות):

הקשבה משולשת: לא רק מה שהתורם אומר, אלא גם איך הוא אומר את זה, ומה הוא לא אומר*. שפת גוף, טון דיבור, רגעים של שתיקה – כולם רמזים לרגשות ולמחשבות עמוקות יותר.

  • "עדשת המיקרוסקופ": עצרו את הזמן. שימו לב לשבריר השנייה שבו התורם מהסס, או מחייך, או משנה את תנוחת הישיבה. הרגעים האלה מגלים את האמת.
  • "הקול הפנימי המשולב": מה אתם חושבים בזמן השיחה? האם אתם עסוקים בלהרשים, או שאתם באמת סקרנים לגבי התורם? הכנות הפנימית שלכם משפיעה על השאלות שאתם שואלים.
  • "מפת הרגשות של התורם": נסו לזהות אילו ערכים, תשוקות, או פחדים מניעים את התורם. האם הוא מחפש משמעות, או השפעה, או הכרה? כשתבינו את המפה הרגשית שלו, תוכלו להתאים את השאלות שלכם בדיוק למקום הזה.

דוגמאות לשאלות פתוחות עוצמתיות

  • "מה הסיפור האישי שלך שקשור לנושא הזה?"
  • "איך היית רוצה לראות את העולם משתנה בזכות התרומה שלך?"
  • "מה הכי מדאיג אותך לגבי העתיד של הנושא הזה?"
  • "מה הערכים הכי חשובים לך שבאים לידי ביטוי בתרומה שלך?"
  • "מה היית מייעץ לעצמך הצעיר יותר בנוגע לנתינה?"

ההתפכחות החיובית: מגיוס כספים ליצירת קשרים

היום אני מבין שגיוס כספים הוא לא רק מדע של שכנוע, אלא אמנות של הקשבה. זה לא רק על להשיג כסף, אלא על ליצור קשרים אנושיים אמיתיים. זה לא רק על הפרויקט שלי, אלא על המסע של התורם.

כשאני שואל שאלות פתוחות, אני לא רק מגייס כסף – אני יוצר שיחה, אני בונה אמון, אני מגלה את המוטיבציות האמיתיות שבאמת מניעות אנשים לתת. וזה, חברים, שווה יותר מכל סכום כסף.

אז בפעם הבאה שאתם נפגשים עם תורם פוטנציאלי, עצרו רגע. נשמו עמוק. שכחו מהמצגת המלוטשת. ופשוט שאלו: "מה הסיפור שלך?".

נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי בשטח, ומלווה מגייסי כספים בבניית אסטרטגיות גיוס אפקטיביות ובהעצמת היכולות האישיות שלהם.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות: אילו שאלות פתוחות אתם הכי אוהבים לשאול תורמים? אילו תובנות גיליתם בזכות ההקשבה העמוקה?

A close-up of two hands shaking, symbolizing a strong relationship between a fundraiser and a donor. The background is blurred with subtle images of community engagement and social impact.
Featured

למה 70% מארגונים מחמיצים את ההזדמנות הגדולה ביותר בגיוס כספים?

נועם אבירי מסביר איך 70% מהארגונים מחמיצים את ההזדמנות הגדולה ביותר בגיוס כספים: טיפוח תורמים נאמנים. גלו את "שיטת הסולם הדינמי" ו"המראה הכפולה" כדי להגדיל תרומות ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח.

השבוע ישבתי עם מנכ"לית של עמותה מדהימה שעושה עבודת קודש. היא סיפרה לי על הקשיים בגיוס כספים, על התחרות הגוברת, ועל התחושה שהיא כל הזמן רודפת אחרי הזנב של עצמה. הקשבתי, הזדהיתי, ואז שאלתי אותה שאלה אחת פשוטה: "מתי הייתה הפעם האחרונה שישבת עם תורם ותיק, כזה שתורם לכם כבר שנים, ושאלת אותו למה הוא תורם לכם?". היא בהתה בי רגע. "אף פעם לא עשיתי את זה ככה", היא אמרה. ופה בדיוק נמצאת ההזדמנות שאני מדבר עליה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, ראיתי יותר מדי ארגונים שמחמיצים את מכרה הזהב שנמצא ממש מתחת לאף שלהם: התורמים הנאמנים שלהם. אני לא מדבר רק על לשלוח להם מייל תודה או הזמנה לאירוע. אני מדבר על בניית מערכת יחסים אמיתית, על להבין את המוטיבציות העמוקות שלהם, ועל להפוך אותם לשגרירים של הארגון שלכם.

הרבה פעמים, אנחנו כמגייסי כספים נופלים למלכודת של לחפש את התורם הבא, את המיליון דולר הבא. אבל האמת היא, שהצמיחה הכי משמעותית מגיעה מטיפוח הקשרים הקיימים. למה? כי תורם ותיק כבר מאמין בכם, כבר מחובר לערכים שלכם, ובעיקר - כבר נתן לכם צ'ק. זה הרבה יותר קל לשכנע אותו להגדיל את התרומה שלו, מאשר לשכנע מישהו חדש לתרום בפעם הראשונה.

אז איך עושים את זה נכון? בואו נצלול פנימה.

ההקשבה השלישית: למה תורמים תורמים, באמת?

רוב מגייסי הכספים יודעים איך להציג נתונים, איך לספר סיפור מרגש, ואיך לבקש תרומה. אבל מעטים באמת יודעים להקשיב. אני לא מדבר על הקשבה טכנית, כזו שנועדה לאסוף מידע. אני מדבר על מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים, להבין את הרגשות והצרכים העמוקים שמניעים את התורם.

למה זה כל כך חשוב? כי אנשים לא תורמים רק בגלל שהם חושבים שהארגון שלכם עושה עבודה טובה. הם תורמים כי הם מרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר, שהם עושים שינוי בעולם, שהם משאירים חותם. והתפקיד שלכם כמגייסי כספים הוא לעזור להם להרגיש את זה.

  • הסבר מבוסס-מקרה: פעם ישבתי עם תורם ותיק שתרם לנו סכומים נכבדים במשך שנים. תמיד חשבתי שהוא תורם לנו בגלל שהוא מעריך את העבודה שלנו עם ילדים בסיכון. אבל כששאלתי אותו למה הוא תורם לנו, הוא אמר לי משהו שהפתיע אותי: "אני תורם לכם כי אני רוצה להשאיר עולם טוב יותר לנכדים שלי". באותו רגע הבנתי שלא מדובר רק על ילדים בסיכון, אלא על מורשת, על ערכים, על דור העתיד.

  • השוואה ואנלוגיות: תחשבו על זה כמו זוגיות. אם תתקשרו לבן/בת הזוג שלכם רק כשאתם צריכים משהו, סביר להניח שהקשר לא יחזיק מעמד לאורך זמן. אותו דבר עם תורמים. אם תפנו אליהם רק כשאתם צריכים כסף, הם ירגישו מנוצלים.

  • ציטוטים ממקורות מוסמכים: פנלופה ברק, מומחית בעלת שם עולמי בתחום גיוס הכספים, אומרת: "אנשים לא תורמים לארגונים, הם תורמים למטרות שאכפת להם מהן". המשפט הזה מהדהד לי כל פעם מחדש.

אז איך מתחילים להקשיב באמת? תתחילו לשאול שאלות פתוחות, כאלו שאי אפשר לענות עליהן כן או לא. תשאלו למה הם תורמים לכם, מה חשוב להם, מה הם היו רוצים לראות קורה בעולם. ואז, תקשיבו. הקשיבו באמת, בלי לחשוב על מה אתם הולכים להגיד בתגובה. תנו להם את הבמה, תנו להם להרגיש שהם נשמעים.

"שיטת הסולם הדינמי": איך להעלות תורמים במדרגות תרומה

אחרי שהבנתם את המוטיבציות של התורמים שלכם, הגיע הזמן להתחיל לחשוב איך להגדיל את התרומה שלהם. אבל זה לא אומר פשוט לבקש יותר כסף. זה אומר לבנות תהליך, מה שאני מכנה "שיטת הסולם הדינמי", שבו אתם מעלים את התורמים שלכם במדרגות תרומה, צעד אחר צעד.

  • הסבר מבוסס-תהליך:

1. השלב הראשון: תתחילו בלחזק את הקשר. תזמינו אותם לאירועים, תשלחו להם עדכונים אישיים, תתקשרו אליהם סתם כדי לשאול לשלומם.

2. השלב השני: תציגו להם הזדמנויות תרומה קטנות יותר. תציעו להם לתרום סכום קטן נוסף לפרויקט ספציפי, או להירשם לתרומה חודשית קטנה.

3. השלב השלישי: אחרי שהם תרמו כמה פעמים, תתחילו לדבר על תרומות גדולות יותר. תסבירו להם איך התרומה שלהם יכולה לעשות שינוי משמעותי, ותציעו להם להצטרף למעגל תורמים גדולים יותר.

  • דוגמאות קונקרטיות: ראיתי ארגונים שהצליחו להגדיל את התרומות שלהם בעשרות אחוזים פשוט על ידי כך שהם יצרו מעגלי תורמים שונים, עם רמות תרומה שונות. לדוגמה, הם יצרו מעגל תורמים "זהב" שבו התורמים תורמים סכום מסוים בשנה, ומקבלים בתמורה הטבות מיוחדות, כמו גישה לאירועים סגורים או פגישות אישיות עם המנכ"ל.

  • ניסיון אישי רלוונטי: לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון שהתקשה לגייס תרומות גדולות. אחרי שהתחלנו ליישם את שיטת הסולם הדינמי, ראינו שיפור משמעותי בתרומות. תורמים שהתחילו לתרום סכומים קטנים, התחילו לתרום סכומים גדולים יותר ויותר, ובסופו של דבר הצטרפו למעגל התורמים הגדולים.

אל תשכחו שהמטרה היא לא רק לגייס יותר כסף, אלא לבנות מערכת יחסים ארוכת טווח עם התורמים שלכם. תתייחסו אליהם כאל שותפים, כאל חברים, כאל אנשים שאכפת להם מהארגון שלכם כמו שלכם אכפת.

"המראה הכפולה": לראות את עצמך דרך עיני התורם

אחד הדברים הכי חשובים בגיוס כספים הוא היכולת לראות את עצמכם דרך עיני התורם. אני קורא לזה "המראה הכפולה". זה אומר להבין איך התורמים תופסים אתכם, מה הם חושבים עליכם, ומה הם מרגישים כלפי הארגון שלכם.

  • זיהוי התנגדויות אפשריות: לדוגמה, אם אתם יודעים שהתורמים שלכם חושבים שהארגון שלכם לא מספיק שקוף, תעשו מאמץ להראות להם שאתם שקופים. תפרסמו את הדוחות הכספיים שלכם באתר האינטרנט, תזמינו אותם לפגישות של הוועד המנהל, תספרו להם על האתגרים וההצלחות שלכם.

  • הצגת ניואנסים: חשוב להבין שלא כל התורמים אותו דבר. יש תורמים שחשוב להם לדעת בדיוק לאן הכסף שלהם הולך, ויש תורמים שפחות מתעניינים בפרטים ויותר חשוב להם להרגיש שהם עושים שינוי. תנסו להתאים את הגישה שלכם לכל תורם ספציפי.

  • ציטוטים ממקורות מוסמכים: קן ברנט, מומחה לגיוס כספים, אומר: "גיוס כספים הוא לא על הכסף, הוא על מערכות יחסים". המשפט הזה מזכיר לנו כל הזמן שהמטרה היא לא רק לגייס כסף, אלא לבנות מערכות יחסים אמיתיות עם התורמים שלנו.

אז איך מתחילים לראות את עצמכם דרך עיני התורם? תתחילו לשאול את עצמכם שאלות כמו: מה התורמים שלי חושבים על הארגון שלי? מה הם היו רוצים לראות קורה? מה הם צריכים כדי להרגיש בטוחים לתרום לי יותר?

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, אני יכול להגיד לכם בביטחון שההזדמנות הכי גדולה שלכם נמצאת ממש מתחת לאף שלכם: בתורמים הנאמנים שלכם. תתחילו להקשיב להם, תתחילו לבנות איתם מערכות יחסים אמיתיות, ותראו איך התרומות שלכם גדלות משנה לשנה.

השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות כבר היום כדי לחזק את הקשר שלכם עם אחד התורמים הנאמנים שלכם? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ומלווה ארגונים ועמותות בישראל. לאחר שנים בתחום, גיליתי שהסוד לגיוס מוצלח טמון בבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם התורמים, בהבנת המוטיבציות שלהם ובהפיכתם לשגרירים של הארגון. הגישה שלי משלבת ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, תוך שימוש במתודולוגיות ייחודיות שפיתחתי כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם". אני מושפע ממומחים עולמיים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, ומשלב תובנות מעולמות הפסיכולוגיה, העסקים והשיווק.

A close-up image of two hands shaking during a meeting, symbolizing a successful donation negotiation, with a subtle background of documents and graphs related to fundraising.
Featured

רגעי ההחלטה: איך לזהות ולהוביל נקודות מפנה קריטיות בפגישה עם תורם

גלו איך לזהות ולהוביל נקודות מפנה קריטיות בפגישה עם תורם, לשפר את התקשורת ולהגדיל את הסיכויים לתרומה. טיפים מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

הדלת נסגרת אחרי התורם. שתיקה. כבדה. מוחצת. "הלכו לך 500 אלף שקל", לוחש לי קול בראש. מכיר את זה? אני נועם אבירי, ואחרי שנים של גיוס כספים, למדתי שרגעי ההחלטה בפגישה עם תורם הם הכל. הם לא תמיד צפויים, אבל תמיד ניתן להשפיע עליהם. בפגישה עם תורם, ישנם רגעים קריטיים בהם ההחלטה מתגבשת. זיהוי רגעים אלו והובלתם נכונה הם המפתח להצלחה.

במאמר זה, לא אספר לכם על עוד טקטיקות משומשות. אספר לכם על הניואנסים הקטנים, הבלתי מורגשים, שמשנים הכל. על העומק שמתחת לעומק, על ההקשבה השלישית, ועל הצעד האלגנטי שיכול להציל את העסקה. אספר לכם על רגעי ההחלטה האלה, איך לזהות אותם, ואיך להוביל אותם בחוכמה. וכן, אספר גם על הפעם ההיא שהפסדתי חצי מיליון. כי מכישלונות לומדים הכי הרבה.

מה הופך אותי למי שאני?

אני לא עוד יועץ גיוס כספים. אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח. את הגישה שלי עיצבתי בהשראת ענקי גיוס הכספים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, אבל גם מתוך שנים של ניסוי וטעייה, הצלחות וכישלונות. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם" - כלים פרקטיים שנועדו להפוך את תהליך גיוס הכספים ליעיל ואנושי יותר. אני מאמין שלגייס כספים זה לא רק לבקש, אלא ליצור מערכת יחסים אמיתית שמבוססת על אמון והבנה הדדית.

הפרדיגמה: מעבר ל"מה" ל"למה" ולאיך מרגיש לתורם

אנחנו רגילים להתמקד ב"מה" - מה אנחנו צריכים, מה אנחנו מציעים, מה התועלת. אבל האמת היא, שהתורם מחפש משהו אחר - הוא מחפש משמעות. הוא רוצה להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול יותר, שהוא משפיע, שהוא עושה טוב. תורמים לא מחפשים תרומה; הם מחפשים הגשמה.

לכן, כדי להבין את רגעי ההחלטה, אנחנו צריכים לשים את עצמנו בנעליים של התורם. לשאול: מה באמת חשוב לו? מה המניעים הנסתרים שלו? מה גורם לו להרגיש טוב עם עצמו?

"עדשת המיקרוסקופ": לנתח את רגעי האמת בפגישה

אני רוצה לקחת אתכם עכשיו לרגע קונקרטי. פגישה עם תורם פוטנציאלי, שמעוניין לתרום לנו חצי מיליון שקל.

  • הרגע הראשון: שפת הגוף הנסתרת

תורמים לא תמיד אומרים את מה שהם חושבים. הם משתמשים בשפה אחרת – שפת הגוף. שימו לב לניואנסים הקטנים:

התורם נוטה קדימה? הוא מעוניין.

הוא משלב ידיים? הוא מסתגר.

הוא מסתכל לשעון? הוא משועמם.

אבל הכי חשוב: שימו לב לשינויים. מעבר פתאומי מתנוחה פתוחה לתנוחה סגורה יכול לסמן רגע של התנגדות או ספק.

  • הרגע השני: השאלות שמסגירות את הכל

השאלות שהתורם שואל יכולות לחשוף הרבה על הציפיות והחששות שלו. אם הוא שואל שאלות טכניות, זה אומר שהוא צריך יותר מידע. אם הוא שואל שאלות אישיות, זה אומר שהוא מחפש חיבור רגשי. אבל השאלה החשובה ביותר היא תמיד השאלה שלא נשאלה. מה התורם מפחד לשאול? מה הוא מניח מראש?

  • הרגע השלישי: השתיקה הרועמת

אחרי שהצגתם את ההצעה שלכם, תשתקו. תנו לתורם לעבד את המידע. השתיקה הזו יכולה להרגיש כמו נצח, אבל היא קריטית. זה הרגע שבו ההחלטה מתגבשת. אל תמהרו למלא את השתיקה במילים. תקשיבו למה שהיא אומרת.

"הקול הפנימי המשולב": להקשיב למה שלא נאמר

בואו נחזור לפגישה ההיא, עם התורם שסגר את הדלת. אחרי שהוא הלך, התיישבתי וניסיתי לנתח מה השתבש. נזכרתי בכל מילה שנאמרה, בכל תנועה, בכל מבט. ואז הבנתי: לא הקשבתי מספיק.

  • הקשבתי רק למה שהוא אמר במילים. לא הקשבתי למה שהוא אמר בשפת הגוף.
  • הקשבתי רק לשאלות שהוא שאל. לא הקשבתי לשאלות שהוא לא שאל.
  • הקשבתי רק לעובדות שהוא הציג. לא הקשבתי לרגשות שהוא הסתיר.

מאז, פיתחתי את מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית". זה אומר להקשיב לא רק למילים ולעובדות, אלא גם לרגשות, לניואנסים, ולמה שלא נאמר. זה אומר להיות קשובים לעצמכם, וליכולת שלכם להשפיע.

"פרקטל המשמעות": מהפגישה הספציפית לעקרונות כלליים

הפגישה ההיא עם התורם לא הייתה רק על חצי מיליון שקל. היא הייתה על משהו הרבה יותר גדול: על האופן שבו אנחנו מתקשרים, על האופן שבו אנחנו מקשיבים, ועל האופן שבו אנחנו בונים מערכות יחסים.

למדתי שהעקרונות האלה תקפים לא רק לגיוס כספים, אלא לכל תחום בחיים. כשאנחנו מקשיבים באמת, כשאנחנו מתקשרים ביושר, וכשאנחנו בונים מערכות יחסים אמיתיות, אנחנו יכולים להשיג הכל.

סיכום: רגעי ההחלטה הם לא רק רגעים - הם הזדמנויות

אז מה למדנו?

1. רגעי ההחלטה הם רגעים קריטיים שבהם ההחלטה של התורם מתגבשת.

2. אפשר לזהות אותם דרך שפת הגוף, השאלות, והשתיקות.

3. אפשר להוביל אותם דרך הקשבה, תקשורת, ויצירת מערכות יחסים אמיתיות.

אבל הכי חשוב: רגעי ההחלטה הם לא רק רגעים - הם הזדמנויות. הזדמנויות ליצור חיבור, להשפיע, ולעשות טוב.

מה עכשיו?

קחו את התובנות האלה, ותיישמו אותן בפגישה הבאה שלכם. תתחילו להקשיב יותר, לדבר פחות, ולהיות קשובים למה באמת חשוב לתורם. אני מבטיח לכם שתראו תוצאות.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות טיפים נוספים, מחשבות, ותובנות. איזה רגעים קריטיים אתם זיהיתם בפגישות עם תורמים? איך אתם הובלתם אותם בהצלחה? בואו נלמד אחד מהשני.

*

נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ופיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"המפה הרגשית של התורם". אני מאמין שלגייס כספים זה לא רק לבקש, אלא ליצור מערכת יחסים אמיתית שמבוססת על אמון והבנה הדדית.