A clock with money instead of numbers, symbolizing the importance of timing in fundraising.
Featured

תזמון הבקשה: מתי לבקש תרומה לתוצאות אופטימליות? (מדריך אקספרט)

מתי לבקש תרומה? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הטיימינג המושלם לבקשת תרומות, עם טיפים מעשיים ואסטרטגיות מנצחות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקפצתי מהמיטה בבהלה. חלמתי שאני עומד מול קהל של תורמים פוטנציאליים, מוכן לבקש תרומה שתשנה את גורל הארגון. אבל בדיוק כשאני פותח את הפה, שעון ענק מתחיל לצלצל מעליי, והקהל מתפזר בבהלה. נשמע מטורף? אולי. אבל החלום הזה הזכיר לי משהו שאני מלמד מגייסי כספים כבר שנים: תזמון הוא הכל.

אז איך יודעים מתי בדיוק להציג את בקשת התרומה לתוצאות אופטימליות? השאלה הזו מטרידה כל מגייס כספים, מהמתחיל ועד המנוסה ביותר. ובואו נהיה כנים, התשובה היא לא חד משמעית. אבל אחרי שנים של ניסוי וטעייה, פיתחתי כמה עקרונות מנחים שיכולים לעזור לכם להגדיל משמעותית את הסיכויים שלכם לקבל "כן".

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי כבר הכל בתחום הזה, מהצלחות מסחררות ועד כישלונות צורבים. ובמאמר הזה, אני הולך לחלוק אתכם את התובנות שלי לגבי התזמון המושלם לבקשת תרומה.

מבנה "הדיאלוג המונחה"

אז בואו נתחיל בשאלה: מה בעצם הופך תזמון לבקשת תרומה ל"מושלם"? האם זה קשור למצב הרוח של התורם? למצב הכלכלי? לאירועים אקטואליים? התשובה היא שילוב של כל אלה, ועוד כמה גורמים חשובים.

"שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה

אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאני רואה היא שמגייסי כספים ממהרים מדי לבקש תרומה גדולה. הם פוגשים תורם פוטנציאלי, מספרים לו על הארגון, ואז ישר ניגשים לבקשה בסכום גבוה. זו טעות קריטית. תחשבו על זה כמו סולם. אתם לא יכולים לטפס ישר לשלב העליון, נכון? אתם צריכים להתחיל מלמטה ולטפס בהדרגה.

דוגמה קונקרטית:

הייתה לי לקוחה, מנכ"לית של ארגון שעובד עם נוער בסיכון, שהתלוננה שהיא לא מצליחה לגייס תרומות גדולות. אחרי שבדקתי את אסטרטגיית הגיוס שלה, גיליתי שהיא ניגשת לתורמים פוטנציאליים עם בקשה לתרומה של 10,000 ש"ח כבר בפגישה הראשונה. הסברתי לה שהיא צריכה לשנות את הגישה. במקום לבקש תרומה גדולה בפגישה הראשונה, עדיף להתמקד בבניית קשר ובגיוס תרומה קטנה יותר, שתאפשר לתורם "לשים רגל בדלת". למשל, לבקש תרומה של 500 ש"ח למימון פעילות חד פעמית.

(בראשי חשבתי: 'היא מרימה גבה, היא לא בטוחה. היא רגילה לבקש סכומים גדולים יותר'). אמרתי לה: "אני יודע שזה נשמע קטן, אבל תסמכי עליי. זו רק ההתחלה."

התוצאה? תוך שנה, היא הצליחה לגייס תרומה של 50,000 ש"ח מאותו תורם. איך? היא השתמשה ב"שיטת הסולם הדינמי". אחרי שהתורם תרם 500 ש"ח, היא שמרה איתו על קשר, עדכנה אותו על הפעילות, והזמינה אותו לאירוע של הארגון. אחרי האירוע, היא ניגשה אליו עם בקשה לתרומה גדולה יותר, והפעם הוא הסכים.

"עדשת המיקרוסקופ"

בואו נפרק רגע את הרגע הקריטי הזה, רגע בקשת התרומה:

  • התורם הביט למטה: סימן שהוא שוקל את ההצעה ברצינות.
  • נשם עמוק: סימן שהוא קצת מהסס, אולי חושש מהמחויבות.
  • העביר את משקלו קדימה: סימן שהוא נוטה להסכים, אבל עדיין צריך קצת שכנוע.

זה היה הרגע שבו ידעתי שיש לי את תשומת ליבו המלאה. הכל שקרה לפני היה רק הקדמה, וכל מה שיקרה אחרי תלוי במילים הבאות שאבחר.

הטיימינג של השיחה - מעבר לפגישה

זה לא רק מתי לבקש תרומה במהלך הפגישה. גם הטיימינג של ה שיחה משנה:

  • אחרי הצלחה גדולה של הארגון: כשאתם יכולים להראות לתורם תוצאות מוחשיות.
  • לפני סוף שנת המס: כשהתורם מחפש דרכים להפחית את חבות המס שלו.
  • באירועים משמעותיים: כמו יום הולדת או יום נישואין (אם אתם יודעים את הפרטים האלה).

"הקול הפנימי המשולב"

חשוב גם להקשיב לקול הפנימי שלכם. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, אל תתעלמו מהתחושה הזו. לפעמים, גם אם הכל נראה מושלם מבחוץ, התזמון פשוט לא נכון.

"'כמובן, אני אבחן את ההצעה שלך,' אמר התורם. (בראשי חשבתי: 'הוא משתמש במילה אבחן במקום אשקול - זה סימן שהוא רוצה שאתן לו נתונים נוספים, לא פנייה רגשית.'). 'אשמח לשלוח לך ניתוח השפעה מפורט,' עניתי מיד."

לסיכום

אז מה למדנו? תזמון הוא קריטי, אבל הוא לא הכל. בניית קשר, הקשבה, ושימוש באינטואיציה שלכם חשובים לא פחות. גיוס כספים דומה לכיוון תזמורת - לא מספיק שכל הנגנים מוכשרים, הם צריכים לנגן באותו קצב, באותו טון, ובדיוק ברגע הנכון. ובתור המנצח, אתם צריכים להכיר את הפרטיטורה לפני ולפנים.

השיחה הזו אינה רק על תרומה מסוימת. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב.

אז קחו את הטיפים האלה, תיישמו אותם, ואל תפחדו לנסות דברים חדשים. והכי חשוב, תזכרו שבסופו של דבר, גיוס כספים הוא קודם כל על בניית מערכות יחסים.

נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך למעלה מ-15 שנה אני מלווה ארגונים חברתיים להשגת היעדים שלהם. אני מאמין שלכל אחד יש את הפוטנציאל לגייס כספים בצורה אפקטיבית, ועם הכלים הנכונים, אפשר להגיע רחוק.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות טיפים נוספים לתזמון מוצלח של בקשות תרומה! אילו אסטרטגיות עבדו עבורכם הכי טוב?

A person shaking hands with another, symbolizing a donor meeting. Focus on the connection and trust in their eyes.
Featured

איך להפוך שיחה על כסף לדיון על ערכים ומשמעות: המדריך המלא למגייס הכספים המודע

איך להפוך שיחה על כסף לדיון על ערכים ומשמעות? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות ליצירת חיבור אמיתי עם תורמים ויצירת שינוי חברתי אמיתי.

הדלת נטרקה מאחורי התורם הפוטנציאלי. שקט. דממה צורבת יותר מכל דחייה מילולית. מיליון שקל הלכו? אולי יותר. אבל ברגע הזה, במקום להתמקד בהפסד, הבנתי משהו קריטי: שיחות על כסף הן תמיד שיחות על משהו עמוק יותר. הן הזדמנות לחבר אנשים לערכים שלהם, למשמעות שהם מחפשים בעולם. והאמת? רובנו, כמגייסי כספים, מפספסים את זה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של גיוס כספים לארגונים ללא מטרות רווח, למדתי שהקסם האמיתי לא טמון בטכניקות מכירה משוכללות, אלא ביכולת להפוך את המספרים לסיפורים, את התרומות להשפעה, ואת השיחה על כסף לדיון על ערכים.

האמנות של שינוי הפרספקטיבה: מערכים למשמעות

למה אנחנו בכלל מגייסים כסף? זו שאלה שאני שואל את עצמי כל יום. התשובה היא לא רק "כדי לשלם חשבונות" או "כדי להגשים את המשימה שלנו". התשובה העמוקה יותר היא כדי ליצור שינוי חברתי, כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. וכשתורם מבין שהוא חלק מהשינוי הזה, התרומה שלו הופכת למשהו הרבה יותר משמעותי מסתם צ'ק.

העומק שמתחת לעומק: מה מניע תורמים?

רוב הארגונים חושבים שתורמים רוצים לדעת על המספרים: כמה אנשים עזרנו, כמה פרויקטים השלמנו, כמה כסף חסכנו. אבל האמת היא שהם רוצים לדעת משהו אחר: האם הם יכולים לסמוך עלינו? האם אנחנו באמת מחוייבים למשימה שלנו? והכי חשוב: האם התרומה שלהם באמת תשפיע?

זה לא אומר שנתונים לא חשובים. הם חשובים מאוד. אבל הם צריכים להיות חלק מסיפור גדול יותר, סיפור שמתחבר לערכים של התורם.

השיטה הסודית: שלושת השאלות שישנו הכל

אז איך עושים את זה בפועל? הנה שלוש שאלות שאני תמיד שואל את עצמי לפני כל פגישה עם תורם פוטנציאלי:

1. מה הערכים הכי חשובים לתורם הזה? (וזה דורש מחקר מעמיק מראש!)

2. איך העבודה שלנו מתחברת לערכים האלה? (ואם היא לא, אנחנו צריכים לשנות את הגישה שלנו!)

3. איך אנחנו יכולים לעזור לתורם להרגיש שהוא באמת עושה שינוי? (וזה אומר להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה!)

"עדשת המיקרוסקופ": רגע האמת בשיחה

דמיינו את הסיטואציה: אתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, לאחר שהצגתם את כל הנתונים והעובדות. הוא מהנהן בנימוס, אבל אתם מרגישים משהו לא בסדר. הוא לא באמת מחובר.

הנה רגע האמת: אתם עוצרים הכל ושואלים אותו שאלה פשוטה: "מה הכי חשוב לך בפרויקט הזה?" או "מה היית רוצה לראות שקורה בעולם בזכות הפרויקט הזה?"

התשובה שלו תגלה לכם את הערכים האמיתיים שלו. ואז, רק אז, תוכלו להתחיל לדבר על כסף.

"הקול הפנימי המשולב": האם אתם באמת מקשיבים?

אני זוכר פגישה עם תורמת שהייתה נראית מאוד מרוחקת. הצגתי את כל הנתונים, הסברתי את ההשפעה שלנו, אבל היא נשארה אדישה. בראש שלי חשבתי: "היא בטח לא מתעניינת בכלל". אבל אז, הקשבתי באמת - לא רק למילים שלה, אלא לטון הדיבור, לשפת הגוף. הבנתי שהיא לא אדישה, היא פשוט מפחדת. היא מפחדת שהכסף שלה לא יעשה את השינוי שהיא רוצה לראות.

ברגע שהבנתי את זה, שיניתי את הטקטיקה. התחלתי לדבר על החוסן שלנו, על היכולת שלנו להתמודד עם אתגרים, על הדרך שבה אנחנו מודדים את ההשפעה שלנו. ופתאום, היא נפתחה. היא הפכה לשותפה אמיתית.

פרקטל המשמעות: השיחה הזו גדולה מסתם תרומה

זכרו: כל שיחה עם תורם היא לא רק על תרומה ספציפית. היא חלק ממשהו גדול יותר. היא הזדמנות לחבר אנשים לערכים שלהם, ליצור קהילה של נתינה, ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.

אני מזמין אתכם לשאול את עצמכם: איך אתם יכולים להפוך את השיחה הבאה שלכם על כסף לדיון על ערכים ומשמעות? איך אתם יכולים ליצור חיבור אמיתי עם התורמים שלכם? ואיך אתם יכולים לעזור להם להרגיש שהם באמת עושים שינוי?

העולם מחכה לשינוי הזה. וזה מתחיל בשיחה אחת, עם תורם אחד, ברגע אחד של אמת.

נועם אבירי הוא מומחה מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, ביניהן "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". גישתו משלבת פסיכולוגיה של נתינה, אסטרטגיות בניית יחסים, וטכניקות תקשורת מתקדמות.

A bridge connecting two hands reaching out to each other, symbolizing the emotional connection between a donor and a cause.
Featured

יצירת חיבור רגשי: איך לבנות גשר בין התורם למטרה (אסטרטגיות מומחה)

איך לבנות גשר רגשי בין התורם למטרה? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את האסטרטגיות ליצירת חיבור אמיתי וארוך טווח עם תורמים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. לא הצלחתי להירדם. מחשבות על פגישה גורלית עם תורם פוטנציאלי עצום הציפו אותי. לא סתם תורם – האיש הזה יכול היה לשנות את פני הארגון שלנו. אבל ידעתי, מניסיון מר, שרק כסף לא יספיק כאן. היינו צריכים משהו אחר: חיבור רגשי אמיתי.

אחרי שנים בתחום גיוס הכספים, למדתי לקח כואב: אנשים לא תורמים רק למטרות, הם תורמים לאנשים. הם תורמים לסיפור, לחזון, אבל יותר מכל – הם תורמים לתחושה שיש להם חלק במשהו גדול מהם. איך יוצרים את החיבור הזה? זה מה שאנחנו הולכים לפרק היום, צעד אחר צעד.

אני נועם אבירי, ובתור מישהו שמגייס כספים כבר למעלה מ-15 שנה, ראיתי הכל. הצלחות מסחררות, כישלונות מהדהדים, ובעיקר – למדתי את העומק שמתחת לעומק. גיוס כספים הוא לא רק משחק של מספרים, הוא מסע של בניית מערכות יחסים.

(ביו אישי-מקצועי) נועם אבירי הוא מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי עשיר, ומתמחה בפסיכולוגיה של נתינה, בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, ותקשורת מתקדמת.

למה רוב הארגונים מפספסים את החיבור האמיתי (ומה לעשות במקום)

הרבה ארגונים מתמקדים במה שהם עושים, ולא בלמה הם עושים את זה. הם מציגים נתונים, סטטיסטיקות, תוכניות מפורטות – אבל שוכחים את הדבר הכי חשוב: הסיפור האנושי.

תחשבו על זה רגע: למה אתם תורמים לארגון מסוים? האם זה רק בגלל שהוא יעיל? או אולי בגלל שאתם מרגישים חיבור אישי למטרה שלו?

רוב האנשים תורמים כי משהו בסיפור של הארגון נגע להם בלב. זה יכול להיות סיפור של ילד שהארגון הציל, סיפור של משפחה שקיבלה עזרה, או סיפור של קהילה שהשתנתה בזכות העבודה הקשה של הארגון.

אז איך יוצרים את החיבור הרגשי הזה?

שיטת הסולם הדינמי: 5 מדרגות לבניית חיבור רגשי עמוק

אני פיתחתי שיטה שנקראת "הסולם הדינמי". היא מבוססת על 5 מדרגות שעוזרות לבנות את החיבור הרגשי עם התורם, שלב אחר שלב:

1. הקשבה עמוקה (ההקשבה השלישית): אל תקשיבו רק למילים, הקשיבו למה שלא נאמר. מה התורם באמת מחפש? מה הערכים שמנחים אותו? נסו להבין את המוטיבציות העמוקות שלו. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב בין השורות, לתחושות, לרמזים.

דוגמה: בפגישה עם תורמת פוטנציאלית, היא סיפרה על הקושי של נכדיה למצוא מקום התנדבות משמעותי. הבנתי מיד שהיא מחפשת לא רק להשקיע כסף, אלא גם לתת לנכדים שלה הזדמנות לתרום בעצמם. זה היה המפתח לחיבור שלנו.

2. סיפור אישי אותנטי: שתפו בסיפור האישי שלכם, או של מישהו בארגון. ספרו על האתגרים, על הכישלונות, אבל גם על ההצלחות. אנשים מתחברים לאותנטיות, לא למושלמות.

טיפ ממני: אל תפחדו לחשוף רגעים של חולשה. דווקא הם אלו שיוצרים את החיבור האנושי האמיתי.

3. חיבור לערכים משותפים: זהו מה הערכים החשובים לתורם, וחברו אותם לערכים של הארגון שלכם. הראו איך העבודה שלכם משקפת את הערכים האלו.

הקול הפנימי המשולב: "כמובן שאנחנו חולקים ערכים משותפים," אמר התורם. (בראשי חשבתי: "זו ההזדמנות שלי להראות לו איך הערכים האלו מתבטאים בפועל").

4. יצירת חוויה: אל תסתפקו בפגישה פורמלית. צרו חוויה משמעותית לתורם. זה יכול להיות סיור בארגון, מפגש עם אנשים שנעזרו בו, או אפילו אירוע קטן וחמים.

עדשת המיקרוסקופ: שימו לב לפרטים הקטנים: האווירה, המוזיקה, האוכל. כל אלו משפיעים על החוויה של התורם.

5. הזמנה לשותפות: אל תראו בתורם רק מקור כסף. הציעו לו להיות שותף אמיתי בעשייה שלכם. שתפו אותו בהחלטות, בקשו את עצתו, ותנו לו תחושה שהוא חלק בלתי נפרד מההצלחה של הארגון.

הצעד האלגנטי:* תנו לתורם להרגיש שהוא לא רק נותן, אלא גם מקבל – תחושה של משמעות, של שייכות, ושל השפעה.

היזהרו מ"אפקט המגירה הסגורה": איך להימנע מרושם ראשוני שלילי

כולנו שופטים אנשים לפי הרושם הראשוני. בתחום גיוס הכספים, לרושם הזה יש משמעות כפולה: הוא יכול לפתוח דלתות, או לסגור אותן לנצח.

מה עושים כדי להימנע מ"אפקט המגירה הסגורה"?

  • הכנה מוקדמת: למדו הכל על התורם לפני הפגישה. מה התחביבים שלו? מה הדעות שלו? מה הערכים שלו?
  • פתיחה אישית: התחילו את הפגישה בשיחה קלילה על נושא שאינו קשור לעבודה. זה יעזור לשבור את הקרח וליצור אווירה נינוחה.
  • הקשבה אקטיבית: הקשיבו בתשומת לב למה שהתורם אומר, והגיבו בהתאם. הראו שאתם באמת מתעניינים בו.
  • חיוך: זה נשמע מובן מאליו, אבל חיוך יכול לעשות פלאים. הוא משדר חום, פתיחות, וביטחון עצמי.
  • ביטחון עצמי (בלי התנשאות): האמינו בעצמכם ובארגון שלכם. הראו לתורם שאתם יודעים מה אתם עושים, ואתם בטוחים שהעבודה שלכם משנה את העולם.

המשפט האחרון שאמרתי לתורם ההוא

"אני יודע שאתה יכול לתרום לכל ארגון שתרצה," אמרתי לתורם ההוא, בשעה 04:00 לפנות בוקר. "אבל אני מאמין שהארגון שלנו יכול לתת לך משהו שאף ארגון אחר לא יכול: הזדמנות להיות שותף אמיתי לשינוי משמעותי בעולם."

הוא חייך. "אני בפנים," הוא אמר.

וזה, חברים, כל הסיפור. לא משנה כמה כסף אתם מגייסים, הדבר הכי חשוב הוא החיבור הרגשי. בלעדיו, אתם רק מוכרים מוצר. איתו, אתם יוצרים שותפות נצחית.

איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

(ביו אישי-מקצועי) נועם אבירי הוא מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי עשיר, ומתמחה בפסיכולוגיה של נתינה, בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, ותקשורת מתקדמת.

A close-up shot of two hands shaking during a meeting, symbolizing the connection between a fundraiser and a donor. The background is blurred, emphasizing the focus on the handshake.
Featured

הדינמיקה הסודית של פגישה אחד-על-אחד: איך לפצח את הקוד התת-מודע של התורם?

גלו את הדינמיקה הסודית של פגישה אחד-על-אחד עם תורמים. נועם אבירי חושף את הקוד התת-מודע של התורם ואיך ליצור קשר אמיתי המניע לפעולה.

הדלת נסגרה מאחורי התורם הפוטנציאלי, והרגשתי את הדממה מהדהדת בחדר. "הלך עליך מיליון שקל", לחש קול בראשי. אבל בדיוק ברגע הזה הבחנתי בדפוס שחוזר על עצמו בכל פגישה כושלת שהייתה לי - התמקדתי במה אני רוצה להגיד, ולא במה התורם צריך לשמוע. בפגישה אחד-על-אחד, הדינמיקה היא כמו ריקוד טנגו: אם רק אחד מוביל, שניכם נופלים.

היום, אספר לכם איך למדתי לפצח את הקוד התת-מודע של התורם, ולהפוך כל פגישה אינטימית להזדמנות ליצור קשר אמיתי, מעבר לתרומה נקודתית.

אבל לפני שנצלול לעומק, אני חייב להיות כנה איתכם: גם אני עשיתי את כל הטעויות האפשריות. בפגישת התורמים הראשונה שלי, הייתי כל כך מבוהל שידי רעדו כשמזגתי מים. היום אני יודע שהפחד הזה היה בדיוק מה שהייתי צריך לחוות - הוא לימד אותי להקשיב לא רק למילים, אלא גם לשפת הגוף, לטון הדיבור, ולמה שלא נאמר.

כדי להבין באמת את הדינמיקה של מפגש אחד-על-אחד, אנחנו צריכים להיכנס לעומק שמתחת לעומק - להבין את המניעים הפסיכולוגיים שמניעים את התורם.

הכוח הסמוי של האמפתיה הרדיקלית: לראות את העולם דרך העיניים של התורם

רובנו מגיעים לפגישה עם תוכנית סדורה, מצגת מרשימה, וציפייה ברורה: לגייס סכום כסף מסוים. אבל מה אם התורם מגיע עם סדר יום שונה לחלוטין? מה אם הוא מחפש לא רק לתרום, אלא גם להרגיש משמעותי, להשאיר חותם, או אפילו להרגיע מצפון לא שקט?

כאן נכנסת לתמונה האמפתיה הרדיקלית – היכולת לראות את העולם מנקודת המבט של התורם, ולא רק מנקודת המבט של הארגון. זה אומר לשאול את עצמנו:

  • מה הם הערכים הכי חשובים לו?
  • מה מעורר בו השראה?
  • מה מטריד אותו?
  • איך הוא רואה את עצמו בעולם?
  • מה המורשת שהוא רוצה להשאיר אחריו?

התשובות לשאלות האלו יתנו לנו את המפתח ליצירת קשר אותנטי, כזה שמניע לפעולה.

עדשת המיקרוסקופ: מתיחות הגוף מגלה יותר ממילים.

שימו לב לשנייה הזו: התורם הביט למטה, נשם עמוק, ואז העביר את משקלו קדימה. זה היה הרגע בו ידעתי שיש לי את תשומת ליבו המלאה. הכל שקרה לפני היה רק הקדמה, וכל מה שיקרה אחרי תלוי במילים הבאות שאבחר. בפגישה אינטימית, שפת הגוף חושפת רמזים קריטיים. תנועות ידיים, קשר עין, יציבה - הכל מספר סיפור.

לדוגמה: תנועות ידיים עצבניות או הימנעות מקשר עין יכולות להצביע על חוסר נוחות או ספק. הטיה קלה של הגוף קדימה יכולה להעיד על עניין וסקרנות. חשוב לזכור ששפת הגוף היא תרבותית, ולכן יש להתאים את הפרשנות להקשר.

זכרו – הקשבה שלישית: תקשיבו לא רק למילים, אלא גם לשתיקות, להבעות הפנים, ולמה לא נאמר.

הקול הפנימי המשולב: איך לנהל את הדיאלוג הפנימי שלך בזמן אמת?

'כמובן, אני אבחן את ההצעה שלך,' אמר התורם. (בראשי חשבתי: 'הוא משתמש במילה אבחן במקום אשקול - זה סימן שהוא רוצה שאתן לו נתונים נוספים, לא פנייה רגשית.'). 'אשמח לשלוח לך ניתוח השפעה מפורט,' עניתי מיד.

פגישה אחד-על-אחד היא זירה של דיאלוגים כפולים: הדיאלוג החיצוני שאנו שומעים, והדיאלוג הפנימי שמסנן ומפרש את המציאות. ניהול הדיאלוג הפנימי שלנו הוא קריטי להצלחה. זה אומר להיות מודעים למחשבות, הרגשות וההטיות שלנו, ולא לתת להם להשתלט על האינטראקציה.

אני משתמש בשיטת "המראה המנטלית": לפני הפגישה, אני מנסה לדמיין את עצמי בעיני התורם – מה הוא רואה, מה הוא שומע, מה הוא מרגיש. זה עוזר לי להיכנס לנעליו, ולצפות את הצרכים וההתנגדויות שלו.

פרקטל המשמעות: מהפגישה הספציפית לעיקרון אוניברסלי

השיחה הזו עם תורם אחד אינה רק על תרומה של 50,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב. כל פגישה היא מיקרוקוסמוס של מערכת היחסים בין הארגון לעולם.

כשאנחנו רואים את הפגישה כחלק ממשהו גדול יותר, אנחנו ניגשים אליה עם יותר תשוקה, יותר משמעות, ויותר מחויבות.

ההתפכחות החיובית: מה חשבתי פעם, ומה אני יודע היום

פעם חשבתי שהצלחה בגיוס כספים תלויה בידע מקצועי ובטכניקות משכנוע. היום אני יודע שה היא תלויה קודם כל ביכולת ליצור קשר אנושי אמיתי, ולתת לתורם את ההרגשה שהוא חלק ממשהו גדול ממנו.

וכדי לסיים את המסע המרתק הזה, בואו נשאל את עצמנו: איזו "הקשבה שלישית" אתם מתכוונים ליישם בפגישה הבאה שלכם? ואיזה "דיאלוג פנימי" אתם הולכים לנהל כדי להגיע מוכנים ואותנטיים?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אחרי 15 שנות ניסיון, אני משלב ידע מעמיק עם ניסיון מעשי כדי לעזור לארגונים לגייס יותר כסף ולהגדיל את ההשפעה החברתית שלהם. הגישה שלי משלבת תובנות מתחום הפסיכולוגיה, הכלכלה ההתנהגותית והעולם העסקי כדי ליצור אסטרטגיות גיוס חדשניות ואפקטיביות. אני מזמין אתכם לשתף את המחשבות, התובנות והשאלות שלכם בתגובות למטה. יחד ניצור שיח מעמיק ופורה שיקדם את כולנו בתחום גיוס הכספים.

A close-up of two people engaged in a deep conversation, symbolizing authentic curiosity and connection.
Featured

מודל הסקרנות האותנטית: איך לפתח עניין אמיתי בתורם שמוביל לחיבור עמוק יותר

גלו את מודל הסקרנות האותנטית של נועם אבירי, מומחה גיוס הכספים, שיטה לפיתוח עניין אמיתי בתורמים, יצירת חיבור עמוק והגדלת השפעה חברתית.

השעה הייתה 14:30 ביום שלישי, ואני ישבתי מול תורם פוטנציאלי, איש עסקים מצליח שהיה ידוע בנדיבותו. אבל משהו לא הסתדר. ניסיתי את כל הטקטיקות שלמדתי – סטוריטלינג מרגש, נתונים סטטיסטיים משכנעים, הצגת חזון גדול – אבל הוא נשאר אדיש. ואז, ברגע של ייאוש, שאלתי אותו שאלה פשוטה: "מה באמת מעניין אותך?" התשובה שלו שינתה את כל הדרך שבה אני רואה גיוס כספים.

כאן מתחיל סיפור על סקרנות אותנטית – לא הסקרנות המנומסת שמסתתרת מאחורי שאלות נימוסין, אלא סקרנות אמיתית שנובעת מתוך רצון להבין את האדם שמולך. במהלך הקריירה שלי בגיוס כספים, הבנתי שהיכולת לפתח עניין אמיתי בתורם היא המפתח לחיבור עמוק יותר, כזה שמניע נתינה משמעותית וארוכת טווח.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים בתחום, גיליתי שמעבר לטקטיקות ולשיטות, עומד עקרון אחד פשוט: אנשים תורמים לאנשים שאכפת להם מהם.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק איתכם את מודל הסקרנות האותנטית – שיטה מעשית שפיתחתי, שתעזור לכם לפתח עניין אמיתי בתורמים שלכם, ליצור חיבור עמוק יותר, ולהגדיל את ההשפעה של הארגון שלכם.

מהי סקרנות אותנטית ולמה היא כל כך חשובה בגיוס כספים?

סקרנות אותנטית היא לא רק לשאול שאלות. היא גישה מנטלית שמחפשת להבין את העולם הפנימי של האדם שמולך – את הערכים שלו, את התשוקות שלו, את החלומות שלו. זה להקשיב לא רק למילים, אלא גם למה שמסתתר מאחוריהן.

אבל למה זה כל כך חשוב בגיוס כספים? כי אנשים לא תורמים רק לארגונים, הם תורמים לחזון, לערכים, ולתחושת השייכות. כדי לחבר אותם לארגון שלכם, אתם צריכים להבין מה מניע אותם ברמה האישית.

אני זוכר פגישה עם תורמת פוטנציאלית, מנהלת בכירה בהייטק. התחלתי להציג לה את הפרויקט החדש שלנו, אבל היא קטעה אותי אחרי כמה דקות. "נועם," היא אמרה, "אני מעריכה את מה שאתם עושים, אבל אני לא בטוחה שזה מתאים לי. אני מחפשת משהו אחר." במקום לנסות לשכנע אותה, שאלתי אותה: "מה זה 'משהו אחר'?"

התשובה שלה הפתיעה אותי. היא סיפרה לי על החלום שלה להקים מרכז שיקום לנוער בסיכון, חלום שהיה קרוב לליבה בגלל חוויות אישיות מהעבר. באותו רגע, הבנתי שהמפתח הוא לא למכור לה את הפרויקט שלנו, אלא לחבר אותה לחלום שלה.

שילבתי את החזון שלה עם אחד מהפרוייקטים שלנו שמתאים לחזון שלה, היא שמחה על החיבור וההשפעה, ועד היום היא תורמת נדיבה לארגון שלנו.

ציטוט השראה: "אנשים ישכחו מה שאמרת, אנשים ישכחו מה שעשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו איך גרמת להם להרגיש." – מאיה אנג'לו

שלושת המרכיבים של מודל הסקרנות האותנטית

פיתחתי מודל פשוט שמורכב משלושה מרכיבים עיקריים:

1. הכנה מנטלית: לפני כל פגישה, שאלו את עצמכם: מה אני באמת רוצה לדעת על האדם הזה? שכחו מהמצגת, שכחו מהיעדים. פשוט תהיו סקרנים. דמיינו שאתם פוגשים חבר ותיק שלא ראיתם שנים, ואתם להוטים לשמוע את הסיפור שלו.

2. הקשבה פעילה: הקשיבו לא רק למילים, אלא גם לשפת הגוף, לטון הדיבור, למה שלא נאמר. תנו לתורם להוביל את השיחה, ואל תפחדו משתיקות. לפעמים, השתיקה היא המקום שבו מתגלים הדברים החשובים ביותר.

3. שאלות מכוונות: שאלו שאלות פתוחות שמזמינות את התורם לשתף את המחשבות והרגשות שלו. אל תסתפקו בתשובות שטחיות. תמיד תשאלו "למה?" תנסו להבין מה עומד מאחורי הדברים שהוא אומר.

אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" - הקשבה שהיא מעבר לשמיעה פיזית של המילים או הבנת הניואנסים הסמויים. ההקשבה השלישית דורשת התבוננות פנימית שלך כמגייס, זיהוי הטיות והנחות מוקדמות, וניטרולן כדי לאפשר לתורם להיות מי שהוא באמת.

טכניקות מעשיות לשיפור הסקרנות האותנטית שלך

אז איך מיישמים את מודל הסקרנות האותנטית בפועל? הנה כמה טכניקות מעשיות:

  • תרגול "שאלת הזהב": לפני כל פגישה, הכינו "שאלת זהב" אחת – שאלה חכמה, מעוררת מחשבה, שמזמינה את התורם לחשוף את הערכים והתשוקות שלו. לדוגמה: "מה הדבר שהכי גורם לך לקום בבוקר?" או "מה החותם שאתה רוצה להשאיר בעולם?"
  • שימוש בטכניקת "חמשת ה-למה?": כשאתם מקבלים תשובה, אל תסתפקו בה. תשאלו "למה?" שוב ושוב, עד שתגיעו לשורש העניין. לדוגמה: "אני תורם לחינוך." "למה?" "כי אני מאמין שחינוך יכול לשנות חיים." "למה זה חשוב לך?" "כי אני גדלתי בעוני ולא הייתה לי הזדמנות ללמוד." "למה אתה חושב שזה משפיע עליך עד היום?" וכו'.
  • הימנעות משאלות סגורות: במקום לשאול "האם אתה מתעניין בתחום החינוך?", שאלו "מה דעתך על מצב החינוך בישראל?"
  • תשומת לב לשפת הגוף: שימו לב לשפת הגוף של התורם. האם הוא נראה נינוח או מתוח? האם הוא יוצר קשר עין? האם הוא משתמש בתנועות ידיים? שפת הגוף יכולה לספק רמזים חשובים לגבי הרגשות והמחשבות שלו.
  • הכנת "המפה הרגשית של התורם": כלי שפיתחתי שמסייע לזהות את המניעים העמוקים של תורמים. המפה כוללת שאלות מנחות שמאפשרות לך כאיש גיוס לצייר תמונה מקיפה של הערכים, התשוקות, הפחדים והחלומות של התורם, ולהשתמש בתובנות אלו כדי ליצור חיבור רגשי אמיתי ומשמעותי.

טיפוח הסקרנות האותנטית כדרך חיים

סקרנות אותנטית היא לא רק כלי בגיוס כספים, אלא דרך חיים. כשאנחנו סקרנים לגבי אנשים אחרים, אנחנו לומדים, גדלים, ומתפתחים. אנחנו הופכים להיות אנשים טובים יותר, מגייסי כספים טובים יותר, ובני אדם טובים יותר.

זכרו, גיוס כספים הוא לא רק לקבל כסף. זה לבנות מערכות יחסים, ליצור חיבורים, ולהגדיל את ההשפעה החברתית של הארגון שלכם. והדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא להיות סקרנים, אמיתיים, ואותנטיים.

אז בפעם הבאה שאתם פוגשים תורם פוטנציאלי, אל תשכחו לשאול את עצמכם: מה אני באמת רוצה לדעת על האדם הזה? התשובה עשויה להפתיע אתכם.

אני נועם אבירי, ואני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות שלכם ובטיפים נוספים לשיפור הסקרנות האותנטית שלכם. יחד, נוכל ליצור עולם נדיב ומשפיע יותר.