A person shaking hands with another person, symbolizing the connection between fundraiser and donor.
Featured

המפגש המשנה תפיסה: איך ליצור חוויה שתשנה את הדרך שבה התורם רואה את הארגון

איך ליצור חוויה שמשנה את הדרך שבה התורם רואה את הארגון? טיפים וטכניקות ליצירת קשר אנושי אמיתי עם תורמים.

השעה הייתה 03:22 לפנות בוקר כשקפצתי בבהלה מהמיטה. חלמתי שוב את החלום הזה – אני עומד מול תורם עשיר, מנסה להסביר לו למה הפרויקט שלנו חשוב, אבל במקום מילים יוצאות לי רק צפצופים של מכונת פקס מקולקלת. זה קרה לי אחרי הפגישה הכושלת עם משפחת גולדשטיין, שתכננו שתהפוך אותם לתורמים מרכזיים שלנו. במקום תרומה של מיליון שקל, קיבלתי רק מבט ריק ו"נחשוב על זה". באותו רגע, הבנתי משהו עמוק על טבעו של גיוס הכספים. זה לא מספיק להציג נתונים מרשימים או סיפורים מרגשים. צריך ליצור חוויה שמשנה את הדרך שבה התורם רואה את הארגון – חוויה שחודרת את השריון הציני ומדליקה ניצוץ של אכפתיות אמיתית. ובדיוק על זה נדבר היום.

אני נועם אבירי, ואת רוב הקריירה שלי ביליתי ב"חפירות ארכיאולוגיות" של תודעת התורם. חפרתי עמוק מתחת לפני השטח של הנתונים והמספרים, וגיליתי עולם שלם של רגשות, פחדים, וחלומות. גיליתי שהתרומה הגדולה ביותר אינה נובעת רק מכיס עמוק, אלא מלב פתוח. במהלך השנים פגשתי אלפי תורמים פוטנציאליים, עזרתי לארגונים לגייס מיליוני שקלים, וגם – וזה חשוב לא פחות – נכשלתי לא מעט פעמים. הכישלונות האלה הם המורים הטובים ביותר שלי, והם לימדו אותי שהמפתח לגיוס כספים מוצלח טמון ביצירת חוויה משנת תפיסה עבור התורם.

אז איך עושים את זה בעצם? איך יוצרים חוויה שחורטת את הארגון שלך בתודעה של התורם? ובכן, זה לא קשור לשימוש בטכניקות משוכללות או מניפולציות פסיכולוגיות. זה קשור ליצירת קשר אנושי אמיתי.

ההקשבה השלישית: מעבר למילים

רוב מגייסי הכספים מרוכזים במה שהם אומרים. הם מתאמנים על הנאום שלהם, משננים נתונים, ומתכננים כל מילה בקפידה. זה חשוב, כמובן, אבל זה רק השלב הראשון. השלב השני הוא להקשיב – לא רק למילים שהתורם אומר, אלא גם לטון הדיבור, לשפת הגוף, ולמה שהוא לא אומר.

אבל יש עוד רמה אחת של הקשבה, רמה שאני קורא לה "ההקשבה השלישית". זו היכולת להקשיב למה שהתורם חושב ומרגיש מתחת לפני השטח. מה מניע אותו באמת? מה הפחדים שלו? מה החלומות שלו? כדי להגיע לרמה הזו, צריך לשכוח לרגע מהמטרות שלך ולהתמקד לחלוטין בעולם הפנימי של התורם.

דוגמה:

פעם פגשתי תורם פוטנציאלי עשיר מאוד, אבל הוא היה סקפטי להחריד. הוא טען שהוא כבר תרם להמון ארגונים, ורובם בזבזו את הכסף שלו. בהתחלה ניסיתי לשכנע אותו שהארגון שלנו שונה, שאנחנו יעילים ואחראיים. אבל אז עצרתי, נשמתי עמוק, והקשבתי. באמת הקשבתי.

גיליתי שהוא פוחד שהכסף שלו לא משנה כלום, שהוא רק עוד מספר בסטטיסטיקה. הוא רצה לדעת שהתרומה שלו באמת עושה שינוי בעולם. אז במקום להציג לו נתונים, סיפרתי לו סיפור אישי על אדם שהחיים שלו השתנו בזכות הארגון שלנו. תיארתי את השינוי הזה בפרטים קטנים – איך הוא חייך בפעם הראשונה אחרי חודשים, איך הוא מצא תקווה במקום שהיה חושך מוחלט.

התורם הזה תרם לנו סכום עצום. הוא אמר שהסיפור הזה גרם לו להבין שהתרומה שלו יכולה באמת לשנות חיים.

הצעד האלגנטי: הפעולה המדויקת

אחרי שהקשבת, הגיע הזמן לפעול. אבל לא כל פעולה היא טובה. פעמים רבות אנחנו עושים טעויות נפוצות, כמו:

להציג יותר מדי מידע: התורם מוצף בפרטים טכניים ומאבד את הפוקוס.

להפעיל לחץ: התורם מרגיש שמנסים לדחוף אותו לפינה.

לדבר על הארגון במקום על התורם:* התורם מרגיש שהוא רק כלי להשגת מטרות.

הצעד האלגנטי הוא הפעולה המדויקת שמשנה את נקודת המבט של התורם. זו פעולה שמעבירה מסר ברור: "אני רואה אותך, אני מבין אותך, ואני יודע מה חשוב לך".

דוגמה:

אני זוכר פגישה עם תורמת פוטנציאלית שהייתה מאוד עסוקה. היא עבדה שעות ארוכות ולא היה לה זמן פנוי. בהתחלה ניסיתי לתאם איתה פגישה ארוכה במשרד, אבל היא תמיד סירבה. ואז הבנתי משהו: היא לא צריכה עוד פגישה. היא צריכה הקלה.

אז במקום פגישה, הצעתי לה משהו אחר. הצעתי לה לשלוח לה סיכום קצר של הפרויקט שלנו, עם דגש על התוצאות המוחשיות. הצעתי לה גם לשלוח לה סרטון קצר עם עדויות של אנשים שהארגון שלנו עזר להם. היא הסכימה.

היא צפתה בסרטון בדרך לעבודה, והיא התרגשה מאוד. היא התקשרה אלי באותו יום והציעה תרומה נדיבה. הצעד האלגנטי היה להתאים את הפנייה שלי לצרכים שלה, ולא לנסות לדחוף אותה לתבנית קבועה.

המראה הכפולה: לראות את עצמך דרך עיני התורם

הטעות הנפוצה ביותר בגיוס כספים היא לראות את התורם ככספומט מהלך. אנחנו כל כך מרוכזים במטרות שלנו, שאנחנו שוכחים שלתורם יש צרכים, רצונות, ופחדים משלו. כדי ליצור חוויה משנת תפיסה, צריך לראות את עצמך דרך עיני התורם.

דמיין שאתה התורם. מה היית רוצה לשמוע? מה היה גורם לך להרגיש מחובר לארגון? מה היה גורם לך לתת את התרומה הגדולה ביותר שלך? ברגע שאתה מתחיל לחשוב כמו התורם, אתה מתחיל להבין את המוטיבציות האמיתיות שלו.

דוגמה:

פעם עבדתי עם ארגון שעזר לנוער בסיכון. הארגון הזה עשה עבודה מדהימה, אבל הוא התקשה לגייס כספים. ניסיתי להבין למה. ואז הבנתי: הם התמקדו בבעיות של הנוער, במקום בפתרונות. הם סיפרו סיפורים קשים על עוני, אלימות, והזנחה. אבל התורמים לא רצו לשמוע על זה. הם רצו לשמוע על תקווה.

אז שיניתי את הגישה. התחלתי לספר סיפורים על הצלחות – על נערים שהצליחו לצאת ממעגל העוני, על נערות שהצליחו למצוא אהבה ומשפחה, על צעירים שהצליחו להגשים את החלומות שלהם. התחלתי להראות לתורמים שאפשר לשנות את המציאות, שאפשר ליצור עתיד טוב יותר.

פתאום, התרומות החלו לזרום. התורמים רצו להיות חלק מההצלחה, הם רצו לדעת שהם תורמים ליצירת עולם טוב יותר.

העומק שמתחת לעומק: המוטיבציה האמיתית

גיוס כספים אינו רק משחק של מספרים וסטטיסטיקות. הוא משחק של רגשות ומוטיבציות. כדי ליצור חוויה משנת תפיסה, צריך להבין את העומק שמתחת לעומק – את המוטיבציות האמיתיות של התורם.

למה התורם הזה תורם? מה גורם לו להרגיש טוב עם עצמו? מה הוא רוצה להשיג באמצעות התרומה שלו? לפעמים התשובות ברורות, אבל פעמים רבות הן מוסתרות מתחת לפני השטח.

דוגמה:

פגשתי פעם תורם שהיה נראה מאוד קר ומחושב. הוא תרם להמון ארגונים, אבל תמיד דרש דיווח מפורט על כל שקל. בהתחלה חשבתי שהוא רק מחפש שליטה. אבל אז גיליתי משהו אחר. גיליתי שהוא פוחד להיכשל.

הוא גדל במשפחה ענייה, והוא עבד קשה מאוד כדי להצליח. הוא פחד שהכסף שלו יבוזבז, שהוא לא ישיג את התוצאות שהוא מצפה להן. אז במקום להתרגז עליו, הבנתי אותו. הצעתי לו דיווח שקוף ומפורט, הראתי לו את התוצאות המוחשיות של התרומה שלו, והבטחתי לו שאני אהיה שם כדי לענות על כל שאלה.

הוא הפך לתורם נאמן ותומך נלהב של הארגון שלנו. הוא אמר שהוא סוף סוף מרגיש שהוא יכול לסמוך על מישהו שישתמש בכסף שלו בצורה אחראית.

לסיכום:

יצירת חוויה משנת תפיסה עבור התורם אינה קסם. היא תהליך של הקשבה, הבנה, והתאמה. היא דורשת מאיתנו לשכוח לרגע מהמטרות שלנו ולהתמקד בצרכים של התורם. ברגע שאנחנו מצליחים לעשות את זה, אנחנו יוצרים קשר אנושי אמיתי, קשר שמניב תרומות גדולות ומשמעותיות.

אז, מה הצעד הבא שלך? איזה שינוי אתה יכול לעשות בגישה שלך כדי ליצור חוויה משנת תפיסה עבור התורמים שלך? שתפו אותי בתגובות!

כמנטור ומלווה ארגונים ועמותות בתהליכי גיוס כספים, אני משלב ידע מעמיק, ניסיון רב שנים ותובנות ייחודיות כדי לסייע לארגונים לממש את הפוטנציאל שלהם בגיוס משאבים ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

A person shaking hands with another person, symbolizing a successful donation and partnership between a donor and a non-profit organization.
Featured

זיהוי פערים תפיסתיים: איך לגשר על הבדלים בין תורם לארגון - מדריך מעשי למגייסי כספים

נועם אבירי מסביר איך לזהות ולגשר על פערים תפישתיים בין תורם לארגון. טיפים מעשיים ואסטרטגיות תקשורת מנצחות לגיוס כספים מוצלח.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, והמחשבות שלי רצו כמו סרט מטורף. זה עתה סיימתי שיחת זום מתישה עם תורם פוטנציאלי ענק, שסירב לתמוך בפרויקט הדגל שלנו. "החזון שלכם נפלא, אבל לא בשל," הוא אמר בנימוס קפוא, וניתק את השיחה. באותו רגע, הרגשתי כאילו מישהו זרק עלי דלי קרח. אבל אז, בין הניסיונות הנואשים להירדם, הבנתי משהו קריטי: הוא לא סירב בגלל החזון. הוא סירב כי הוא לא ראה את אותו החזון שאני ראיתי. הוא ראה משהו אחר לגמרי. זהו הסיפור על איך למדתי לזהות ולגשר על פערים תפיסתיים בין התורם לארגון - ואיך זה יכול להציל את קמפיין גיוס הכספים הבא שלך.

אני נועם אבירי, ואני כבר יותר מ-15 שנה עוסק בגיוס כספים. ראיתי הכל: קמפיינים שהמריאו לשמיים, ופרויקטים שצללו לתהום. אבל הדבר שלמדתי יותר מכל הוא זה: גיוס כספים אינו רק על כסף. הוא על תקשורת. הוא על אמפתיה. הוא על היכולת לראות את העולם דרך העיניים של מישהו אחר - במקרה הזה, התורם.

בשנים האחרונות אני מרבה לצטט את דן פאליוטה ואת פנלופה ברק, שני ענקים בתחום, שמזכירים לנו שוב ושוב: "גיוס כספים אמיתי מתחיל בהקשבה, לא בדיבור." אבל ההקשבה הזו צריכה להיות עמוקה יותר. היא צריכה להיות "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים, להבין את הצרכים הנסתרים, את הפחדים, ואת החלומות של התורם.

אז איך עושים את זה בפועל? איך מזהים את הפערים התפישתיים האלה ואיך מגשרים עליהם?

א. "עדשת המיקרוסקופ": ניתוח רגעים קריטיים בשיחה עם התורם

דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, מציגים את הפרויקט שלכם בהתלהבות, ומקבלים תגובה פושרת. רובנו היינו ממשיכים הלאה, מנסים לשכנע, או אפילו מתייאשים. אבל בואו נעצור לרגע ונפעיל את "עדשת המיקרוסקופ".

שימו לב לשפת הגוף של התורם: האם הוא יוצר קשר עין? האם הוא מהנהן? האם הוא משחק עם הטלפון שלו? שימו לב לטון הדיבור: האם הוא נשמע מעוניין? סקפטי? משועמם? שימו לב לשאלות שהוא שואל: האם הוא מתעניין בפרטים הטכניים? בהשפעה החברתית? בסיפור האישי שלכם?

לדוגמה: בפגישה ההיא, התורם שאל אותי שלוש פעמים על התקציב המפורט של הפרויקט. (במחשבתי לחשתי: "הוא לא מאמין לי שאני יודע לנהל את הכסף"). אבל במקום להתרגז, עניתי: "אני רואה שחשוב לך לדעת לאן הולך כל שקל. מעולה! אתן לך פירוט מלא, ואני גם אראה לך איך אני מבטיח שכל שקל ישיג את התוצאה המקסימלית".

ב. "הקול הפנימי המשולב": מה התורם באמת חושב?

אחת הטכניקות האהובות עלי היא "הקול הפנימי המשולב". הכוונה היא להפעיל את האינטואיציה שלי ולנסות לנחש מה התורם באמת חושב, גם אם הוא לא אומר את זה בקול רם.

לדוגמה: פעם, תורמת אמרה לי: "הפרויקט שלכם נשמע מאוד מעניין, אבל אני צריכה לחשוב על זה". (בתוכי חשבתי: "היא אומרת "מעניין" אבל בעצם היא חושבת "משעמם"). במקום ללחוץ עליה, עניתי: "אני מבין לגמרי. מה הכי חשוב לך כשאת בוחרת לתמוך בפרויקט?"

השאלה הזו פתחה פתח לשיחה אמיתית, שבה היא חשפה שהיא מחפשת פרויקט עם השפעה מדידה וברורה. ואז, יכולתי להראות לה בדיוק איך הפרויקט שלנו עונה על הצרכים שלה.

ג. "פרקטל המשמעות": מה עומד מאחורי הסירוב?

כל סירוב לתרומה הוא הזדמנות ללמידה. במקום לקחת את זה באופן אישי, נסו להבין מה עומד מאחורי הסירוב הזה. האם זה חוסר אמון בארגון? חוסר הבנה של הפרויקט? חוסר הזדהות עם המטרה?

לדוגמה: לפני כמה שנים, תורם גדול סירב לתמוך בפרויקט שלנו לשיקום נוער בסיכון. הרגשתי מרוסק. אבל אז, חבר טוב שלי, פסיכולוג, אמר לי: "נועם, אולי הוא לא סומך עליכם עם הכסף, אולי הוא פשוט לא מאמין שאפשר לשקם נוער בסיכון".

התובנה הזו שינתה הכל. הבנתי שהסירוב שלו לא היה קשור אלינו, אלא לאמונה שלו. ואז, יכולתי להתחיל לדבר איתו על האתגרים האמיתיים בשיקום נוער בסיכון, ועל הניצחונות הקטנים שאנחנו חווים כל יום.

ד. "תמונות מילוליות חדות": צרו חוויה חושית עבור התורם

גיוס כספים הוא לא רק עניין של נתונים ומספרים. הוא עניין של רגש. הוא עניין של סיפור. הוא עניין של חוויה. במקום להציג בפני התורם רשימה של עובדות, צרו עבורו תמונה מילולית חדה, שתגרום לו להרגיש כאילו הוא נמצא שם, בלב העשייה.

לדוגמה: במקום להגיד: "אנחנו עוזרים ל-100 משפחות נזקקות", תגידו: "דמיין לעצמך את החיוך על הפנים של הילדה הקטנה שמקבלת ארוחת צהריים חמה אחרי שבוע של רעב. דמיין לעצמך את הדמעות בעיניים של האמא שמקבלת עזרה לשלם את שכר הדירה אחרי חודשים של חרדה. זו ההשפעה שאתה יכול ליצור".

השיחה ההיא עם התורם הסקפטי הסתיימה בסופו של דבר בתרומה נדיבה, שאיפשרה לנו להרחיב את הפעילות שלנו ולעזור לעוד משפחות רבות.

המפה הרגשית של התורם: כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים.

אני קורא לשיטה הזו "המפה הרגשית של התורם". היא עוזרת לי להבין מה באמת מניע את התורמים שלי, מה חשוב להם, ומה הם מחפשים בתרומה שלהם.

גיוס כספים הוא מסע משותף, שבו התורם והארגון צועדים יחד לעבר מטרה משותפת. אבל כדי שהמסע הזה יהיה מוצלח, צריך להבין לא רק לאן אנחנו הולכים, אלא גם למה אנחנו הולכים לשם.

אז, מה השאלה שנשארת איתי אחרי כל זה? איך אתה הולך להשתמש ב"עדשת המיקרוסקופ" שלך כדי להבין את התורמים שלך טוב יותר?

אני נועם אבירי, ואני תמיד כאן כדי לעזור לך להפוך את ה"בלתי אפשרי" לאפשרי. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, וכן, אני משתף גם ברגעי ספק וכישלון, כי רק כך לומדים וצומחים.

A close-up shot of two hands shaking, symbolizing a successful fundraising agreement, with a blurred background of a modern office setting.
Featured

תזמון הבקשה: מתי בדיוק לבקש תרומה לתוצאות מקסימליות?

מתי הזמן הנכון לבקש תרומה? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות לתזמון אופטימלי להגדלת הסיכויים להצלחה.

הדממה הייתה כבדה. הרגע סיימתי להציג את מצגת התקציב השנתית לוועד המנהל, ועכשיו, כשהגעתי לשקף התרומות הצפויות, נפלה שתיקה מוחלטת. ידעתי שהם מחכים לשמוע מתי אני מתכנן ללחוץ על ההדק ולבקש את התרומות הגדולות, אלה שבאמת יעשו את ההבדל. האם לחכות לסוף השנה? האם להתחיל כבר עכשיו, באגרסיביות? האם יש בכלל "זמן נכון"?

אספר לכם משהו: בעבר, הייתי מאמין שהתזמון הוא עניין של מזל, של אינטואיציה. אבל אחרי שנים של ניסוי וטעייה, פיתחתי שיטה – "שיטת הסולם הדינמי" – שמראה איך לתזמן את הבקשה בצורה מותאמת אישית לכל תורם, ולהגדיל משמעותית את הסיכויים להצלחה. זה לא קסם, זה עבודה קשה, אבל זה עובד.

אני נועם אבירי, יועץ גיוס כספים ומומחה לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אתם יודעים, אני מלווה מגייסי כספים כבר שנים, רואה אותם מצליחים ונכשלים, ולמדתי שהסוד האמיתי הוא לא רק מה אתה מבקש, אלא מתי אתה מבקש. הניסיון שלי, בשילוב עם תובנות מעולם הפסיכולוגיה של הנתינה, מאפשר לי לראות את התמונה הגדולה ולהתאים את הגישה לכל ארגון ולכל תורם.

אז בואו נצלול פנימה.

העומק שמתחת לעומק: הפסיכולוגיה של התזמון

הדבר הראשון שצריך להבין הוא שתזמון הבקשה לתרומה אינו רק עניין טכני. הוא נוגע בלב הפועם של מערכת היחסים בינך לבין התורם. הוא משקף את ההבנה שלך את הצרכים, הרצונות והערכים שלו.

אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב לא רק למה שהתורם אומר במילים, אלא גם למה שהוא משדר בשפת הגוף, בטון הדיבור, ובהיסטוריה של מערכת היחסים ביניכם.

חשבו על זה רגע: האם הייתם מבקשים מחבר טובה גדולה ברגע שהוא בדיוק קיבל בשורה רעה? כמובן שלא. גיוס כספים הוא לא שונה.

אז מהם הגורמים שמשפיעים על התזמון הנכון?

  • מחזור הנתינה של התורם: לכל תורם יש מחזור נתינה אישי, המושפע מגורמים כמו תקציב אישי, עונת השנה, ואירועים משפחתיים. הבנת המחזור הזה מאפשרת לך לתזמן את הבקשה ברגע האופטימלי עבורו.
  • שלב מערכת היחסים: האם זה תורם חדש או תורם ותיק? ככל שמערכת היחסים עמוקה יותר, כך תוכל להיות ישיר יותר בבקשה.
  • הלך הרוח הכללי: האם יש אירועים אקטואליים המשפיעים על מצב הרוח של התורם? האם יש תקופות בשנה שבהן אנשים נוטים להיות נדיבים יותר?
  • ההקשר הספציפי: מה קורה בארגון שלך? האם יש פרויקט חדש ומרגש שאתה רוצה לקדם? האם יש משבר שדורש תרומה מיידית?

שיטת הסולם הדינמי: איך ליישם את זה בפועל

אז איך מתרגמים את כל התיאוריה הזו למעשים? כאן נכנסת לתמונה "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי. השיטה מבוססת על הרעיון שמערכת יחסים עם תורם היא כמו טיפוס על סולם – אתה צריך לעלות שלב אחר שלב, בקצב הנכון, כדי להגיע לפסגה.

השלבים בשיטה:

1. הכרות ראשונית: בשלב הזה, המטרה היא ליצור קשר ראשוני עם התורם, להכיר אותו, ולהבין את תחומי העניין שלו. זה הזמן להזמין אותו לאירוע, לשלוח לו ניוזלטר, או סתם להתקשר להגיד שלום.

2. הערכה הדדית: בשלב הזה, המטרה היא לבנות אמון ולהראות לתורם שהארגון שלך עושה עבודה חשובה. זה הזמן לשתף אותו בסיפורי הצלחה, להזמין אותו לסיור בארגון, או להציג לו את הצוות.

3. מעורבות: בשלב הזה, המטרה היא להפוך את התורם למעורב יותר בפעילות הארגון. זה הזמן להזמין אותו להשתתף בפרויקט, להתנדב, או לתת משוב.

4. שותפות: בשלב הזה, המטרה היא להפוך את התורם לשותף מלא בפעילות הארגון. זה הזמן להזמין אותו להצטרף לוועד המנהל, לתת לו תפקיד מפתח בפרויקט, או לבקש ממנו תרומה משמעותית.

איך התזמון נכנס לתמונה?

התזמון של הבקשה לתרומה צריך להיות מותאם לשלב שבו נמצא התורם בסולם. אם אתה מבקש תרומה גדולה מדי בשלב מוקדם מדי, אתה עלול להבריח אותו. אם אתה מחכה יותר מדי זמן, אתה עלול לפספס הזדמנות.

הנה כמה דוגמאות:

  • תורם חדש: אל תבקש תרומה גדולה בפגישה הראשונה. במקום זאת, התמקד ביצירת קשר אישי, בהצגת הארגון, ובהבנת תחומי העניין של התורם. בקש תרומה קטנה יותר, שמטרתה "לבדוק את המים".
  • תורם ותיק: אם יש לך מערכת יחסים טובה עם התורם, אתה יכול להיות ישיר יותר בבקשה. הסבר לו את הצרכים של הארגון, את ההשפעה של התרומה שלו, ובקש סכום משמעותי.
  • תורם מעורב: אם התורם מעורב בפעילות הארגון, אתה יכול לבקש ממנו תרומה שתעזור לו לקדם את הפרויקט שהוא תומך בו. לדוגמה, אם הוא מתנדב בתוכנית מלגות, אתה יכול לבקש ממנו תרומה שתאפשר להעניק מלגות נוספות.

מעבר לפגישה: טכניקות מיקרו-תזמון

אבל התזמון לא נגמר בהחלטה מתי להיפגש או להתקשר. הוא נכנס לרזולוציה של שניות בודדות בתוך הפגישה עצמה.

אני קורא לזה "עדשת המיקרוסקופ" – היכולת לפרק את הרגעים הקריטיים ביותר בשיחה עם התורם לחלקיקיהם הקטנים ביותר, ולהבין את הדינמיקה העדינה שמתרחשת ביניכם.

שימו לב לדברים הבאים:

  • שפת גוף: האם התורם רכון קדימה או אחורה? האם הוא יוצר קשר עין או מביט למטה? האם הוא מחייך או מקמט את מצחו?
  • טון דיבור: האם התורם מדבר בקול רם או שקט? האם הוא נשמע נרגש או אדיש? האם הוא משתמש במילים חיוביות או שליליות?
  • תגובות מילוליות: האם התורם שואל שאלות? האם הוא מביע הסכמה או התנגדות? האם הוא משתף בחוויות אישיות?

השתמשו במידע הזה כדי להתאים את המסר שלכם בזמן אמת. אם אתם רואים שהתורם מתעניין, הדגישו את היתרונות של התרומה. אם אתם רואים שהוא מסתייג, התייחסו לחששות שלו והציעו פתרונות.

זכרו, גיוס כספים הוא לא נאום חד-כיווני. הוא דיאלוג מתמשך, הדורש הקשבה, אמפתיה, ויכולת הסתגלות.

"המראה הכפולה": ראו את עצמכם דרך עיני התורם

הנה טיפ אחרון, אבל חשוב מאין כמוהו: תמיד נסו לראות את עצמכם דרך עיני התורם. שאלו את עצמכם:

  • מה הוא חושב עלי כרגע?
  • האם הוא מאמין לי?
  • האם הוא מרגיש בנוח?
  • האם הוא רואה את הערך של התרומה שלו?

היכולת לענות על השאלות האלה בכנות תעזור לכם להתאים את הגישה שלכם, לבנות אמון, ולהגדיל את הסיכויים שלכם להצלחה. אני קורא לזה "שיטת המראה המנטלית" – טכניקה פשוטה, אבל עוצמתית, המאפשרת לכם לראות את עצמכם ואת הסיטואציה מנקודת מבט אחרת.

הסוף הוא רק ההתחלה

אז מה למדנו היום? שתזמון הבקשה לתרומה הוא לא רק עניין של מזל, אלא של תכנון, הקשבה, ויכולת הסתגלות. למדנו על "שיטת הסולם הדינמי", על "ההקשבה השלישית", על "עדשת המיקרוסקופ", ועל "שיטת המראה המנטלית".

עכשיו, זה תלוי בכם. קחו את הכלים האלה, צאו לשטח, ותתחילו ליישם. זכרו, גיוס כספים הוא לא ספרינט, הוא מרתון. אבל עם הגישה הנכונה, תוכלו להגיע לקו הסיום, ולהגשים את החזון של הארגון שלכם.

אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות שלכם, בשאלות שלכם, ובטיפים שלכם. ביחד, נוכל ליצור קהילה של מגייסי כספים מצליחים, המגשימים את החזון של הארגונים שלהם, ומשנים את העולם לטובה.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם להצליח.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום, אני מלווה מגייסי כספים וארגונים להשגת יעדיהם, תוך שימוש בגישות חדשניות ומוכחות. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", המאפשרות לארגונים להגדיל את מעגל התורמים שלהם ולהעמיק את מערכות היחסים שלהם עם התורמים הקיימים.

A person shaking hands with another person in a bright, modern office setting, symbolizing a successful fundraising meeting. The background is blurred to emphasize the connection between the two people.
Featured

אמנות הסיפור האפקטיבי בגיוס כספים: נרטיבים שמניעים תורמים לפעולה - מדריך מעשי

אמנות הסיפור האפקטיבי בגיוס כספים: איך לשלב נרטיבים שמניעים תורמים לפעולה. מדריך מעשי מאת נועם אבירי, מומחה מוביל בתחום.