A focused person meditating in the morning sun, symbolizing a productive start to the day.
Featured

רוטינות בוקר אפקטיביות: הפרקטיקות היומיות שהפכו את תחילת היום לזמן התמקדות משותף

גלו את רוטינות הבוקר האפקטיביות שהפכו את תחילת היום לזמן התמקדות עבור נועם אבירי, מומחה גיוס הכספים, ואמצו פרקטיקות יומיות להצלחה!

השעון מצלצל, 6:30 בבוקר. אני מודה, פעם הייתי נבהל מהמחשבה על השעות המוקדמות האלה. היום? זה הזמן שלי. הזמן שבו אני מנצח על היום, במקום שהיום ינצח עלי. אני רוצה לחלוק איתך איך שיניתי את תחילת היום שלי, ואיך זה הפך אותי למגייס כספים טוב יותר – ואולי, גם בן אדם טוב יותר.

אני זוכר תקופה שבה הבוקר היה כאוס אחד גדול: טלפונים דחופים, מיילים בוערים, תחושה תמידית שאני כבר מאחר. הייתי מגיע למשרד מותש, עוד לפני שהתחיל היום האמיתי. ואז, אחרי מפגש כושל במיוחד עם תורם (נדבר על זה בהמשך), הבנתי שמשהו חייב להשתנות.

הסוד טמון בהתמקדות – עוד לפני שמתחיל הכאוס.

אז איך עושים את זה? לא מדובר בטקסים מורכבים או שינויים דרסטיים, אלא בהרגלים קטנים ועקביים שמצטברים לאפקט עצום. אני רוצה לחשוף בפניך את הרוטינה שלי, אבל יותר חשוב – אני רוצה לעזור לך למצוא את הרוטינה שלך.

1. השקט שלפני הסערה: מדיטציה קצרה

אני יודע, מדיטציה נשמע כמו משהו ששייך לעולם אחר. אבל תאמין לי, גם 5 דקות של נשימות מודעות יכולות לשנות את כל המשחק. זה לא חייב להיות ישיבה על הרצפה ותנוחות יוגה (למרות שזה נהדר אם זה מתאים לך). פשוט שבו בשקט, עצמו עיניים, ושימו לב לנשימה שלכם.

למה זה כל כך חשוב? כי גיוס כספים הוא מרוץ מרתון, לא ספרינט. צריך להיות מחוברים למטרה הגדולה, למשמעות העמוקה של מה שאנחנו עושים. מדיטציה עוזרת לי להתחבר לשם, לזכור למה אני עושה את זה, ולא רק מה אני צריך לעשות.

2. הכרת תודה: רגע של פרספקטיבה

אחרי המדיטציה, אני מקדיש כמה דקות לכתובת הכרת תודה. שלושה דברים קטנים שאני אסיר תודה עליהם באותו יום. זה יכול להיות משהו פשוט כמו "השמש זורחת" או "הקפה טעים במיוחד", או משהו משמעותי יותר כמו "בריאות המשפחה שלי" או "ההזדמנות לעזור לאחרים".

הנה משהו שלא סיפרתי לאף אחד: היו תקופות בגיוס כספים שהרגשתי כמו כישלון מוחלט. דחייה אחרי דחייה, יעד שלא הושג, תחושה של חוסר אונים. הכרת תודה עזרה לי לראות את התמונה הרחבה, לזכור את כל הדברים הטובים שיש לי בחיים, ולקבל פרופורציות.

3. תכנון ממוקד: שלושת המשימות החשובות ביותר

אחרי השקט וההודיה, מגיע זמן הפעולה. אבל לא פעולה מפוזרת וחסרת תכלית, אלא פעולה ממוקדת ומדויקת. אני בוחר שלושה דברים בלבד שאני רוצה להשיג באותו יום, וכותב אותם. שלושה דברים שיהפכו את היום שלי למוצלח, לא משנה מה יקרה.

שימו לב: לא עשרה דברים, לא רשימה אינסופית של מטלות. שלושה דברים. למה? כי המוח שלנו לא בנוי להתמודד עם עומס יתר. כשאנחנו ממוקדים, אנחנו יעילים יותר, פרודוקטיביים יותר, ושמחים יותר.

4. תנועה: להזרים את האנרגיה

לפני שהיום באמת מתחיל, אני עושה פעילות גופנית קצרה. זה יכול להיות הליכה בחוץ, תרגילי כוח קצרים, או אפילו רק מתיחות קלות. העיקר להזיז את הגוף ולהזרים את האנרגיה.

אני יודע, קל יותר לדחות את זה לערב (ואז לוותר לגמרי). אבל תאמינו לי, אין כמו תנועה בבוקר כדי להטעין את הגוף והנפש באנרגיה חיובית. זה עוזר לי להרגיש חיוני, נמרץ, ומוכן לכל אתגר.

5. ניתוק: לתת למוח להתאושש

אחרון חביב, וחשוב לא פחות: אני נמנע ממסכים לפחות שעה אחרי שאני קם. בלי טלפון, בלי טלוויזיה, בלי מחשב. נותן למוח שלי להתאושש ולהתכונן ליום החדש.

אני יודע, זה קשה. אנחנו רגילים להתחיל את הבוקר בצלילה לתוך המיילים והרשתות החברתיות. אבל תחשבו על זה: האם אתם באמת רוצים להתחיל את היום שלכם בתגובה לצרכים של אחרים, או שאתם רוצים לקבוע לעצמכם את הטון?

אז מה למדנו?

רוטינת בוקר אפקטיבית היא לא מתכון קסם, אלא כלי עוצמתי להתמקד, להגדיר כוונות, ולהתחיל את היום עם אנרגיה חיובית. היא עוזרת לנו להיות מגייסי כספים טובים יותר, אבל חשוב מכך – היא עוזרת לנו להיות בני אדם טובים יותר.

אני רוצה להזמין אותך לאתגר קטן: נסה ליישם אפילו חלק מהטיפים האלה בשבוע הקרוב, ותראה איך זה משפיע עליך. ואם יש לך טיפים או שאלות, שתף אותם בתגובות – אני אשמח לשמוע.

לסיכום, תזכורת קטנה: גיוס כספים הוא לא רק עבודה, זה שליחות. ובשביל להצליח בשליחות הזו, צריך להתחיל את היום בצורה נכונה.

נכתב על ידי נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, מפתח "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. הניסיון שלי מראה לי שבלב גיוס הכספים עומדת שאלה פילוסופית עמוקה על ערך ונדיבות. אני פועל מתוך אמונה זו יום יום.

שתפו אותי בתגובות, אשמח לשמוע מה עובד בשבילכם!

A group of people in a non profit setting, smiling and collaborating around a table, showing team motivation and fundraising.
Featured

הנעה עצמית בצוות: איך להתמודד עם תקופות שפל ולחצים - נוסחת החוסן הארגוני

איך מפתחים הנעה עצמית בצוות גיוס כספים? נועם אבירי חושף את "נוסחת החוסן הארגוני" להתמודדות עם תקופות שפל ולחצים, כולל טיפוח אמון, פירוק יעדים, והבנת הצרכים הרגשיים של חברי הצוות.

השעה הייתה 02:17 בלילה. מייל קצרצר עם נושא מטריד: "ישיבת חירום - ביצועים רבעוניים". הבטן התהפכה. ידעתי שפספסנו את היעד בגדול. לא סתם פספסנו – ריסקנו אותו. באותו רגע, כל מה שרציתי זה להתחבא מתחת לשמיכה ולחכות שהסערה תחלוף. אבל ידעתי שבתור מנהיג, אני חייב להופיע עם פתרונות, לא תירוצים. ואז זה היכה בי – הפתרון האמיתי לא נמצא במספרים, אלא בחוסן של הצוות שלי.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח, למדתי שהיכולת להתאושש משפל היא קריטית יותר מכל אסטרטגיית גיוס מבריקה. ראיתי צוותים מדהימים קורסים תחת הלחץ, וצוותים אחרים פורחים דווקא בזכות אתגרים. השאלה היא לא "האם יהיו תקופות קשות?", אלא "איך נתמודד איתן כשזה יקרה?".

הבסיס לחוסן: יצירת תרבות של פגיעות ואמון

לפני שאני בכלל מדבר על טקטיקות פרקטיות, חשוב להבין משהו בסיסי: חוסן ארגוני צומח מתוך תרבות שמכבדת פגיעות ומטפחת אמון. זה אומר שחברי הצוות צריכים להרגיש בנוח לדבר על הקשיים שלהם, על הפחדים שלהם, וגם על הכישלונות שלהם, בלי לחשוש משיפוטיות או ביקורת.

אז איך יוצרים תרבות כזו? זה מתחיל מלמעלה. כמנהיג, אני צריך להיות הראשון שחושף את הפגיעות שלו. אני משתף את הצוות שלי בטעויות שעשיתי, בספקות שמטרידים אותי, וגם ברגעים שבהם אני מרגיש חסר אונים. אני לא מתיימר לדעת הכל, ואני מודה כשאני טועה.

לדוגמה, בפגישת החירום ההיא, במקום להאשים את הצוות, פתחתי ואמרתי: "אני מבין שאנחנו לא עומדים ביעדים, ואני לוקח אחריות מלאה על זה. כנראה שלא סיפקתי לכם את התמיכה והכלים שהייתם צריכים כדי להצליח. בואו נדבר על מה קרה, ומה אנחנו יכולים לעשות אחרת".

(ציטוט מתוך מחקריו של ד"ר ברונה בראון על פגיעות ואותנטיות, אשר מדגיש את החשיבות של מנהיגות פגיעה ליצירת אמון בצוות. היא מציינת כי מנהיגים המעזים להיות פגיעים מעוררים השראה באחרים לעשות את אותו הדבר, ובכך יוצרים סביבה בטוחה יותר לשיתוף פעולה ולצמיחה).

הסולם הדינמי: מתודולוגיה ייחודית להעלאת מוטיבציה בתקופות משבר

פיתחתי מתודולוגיה שאני קורא לה "הסולם הדינמי". הרעיון הוא פשוט: בתקופות שפל, אנחנו נוטים להתמקד ביעדים הגדולים והמרתיעים, ושוכחים את הניצחונות הקטנים שבדרך. הסולם הדינמי מאפשר לנו לפרק את היעד הגדול למשימות קטנות וברות השגה, ולחגוג כל הצלחה, אפילו הקטנה ביותר.

איך זה עובד בפועל?

1. פירוק היעד הגדול: במקום להגיד "אנחנו צריכים לגייס מיליון שקל", אנחנו אומרים "אנחנו צריכים להשיג 10 פגישות עם תורמים פוטנציאליים השבוע".

2. הצבת יעדי ביניים: לאחר כל פגישה, אנחנו עוצרים לרגע כדי לחגוג את ההצלחה – בין אם זה תורם שהביע עניין, או סתם שיחה טובה שיצרה קשר אישי.

3. הערכה מחודשת: אנחנו כל הזמן מעריכים מחדש את המצב, ומתאימים את היעדים בהתאם. אם אנחנו רואים שהפגישות לא מניבות תוצאות, אנחנו בודקים מה אנחנו יכולים לעשות אחרת.

(ע"פ מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית (סליגמן, 2011) חגיגת הצלחות קטנות מגבירה את תחושת המסוגלות והמוטיבציה, ומסייעת להתמודד עם תקופות של לחץ ושחיקה).

המפה הרגשית של הצוות: כלי להבנת הצרכים האמיתיים של חברי הצוות

עוד כלי חשוב שאני משתמש בו הוא "המפה הרגשית של הצוות". הכוונה היא ליצור סוג של "אינטליגנציה רגשית קולקטיבית" – היכולת להבין את הצרכים הרגשיים של כל אחד מחברי הצוות, ולספק להם את התמיכה שהם זקוקים לה.

איך עושים את זה?

  • שיחות אישיות: אני מקדיש זמן לשיחות אישיות עם כל אחד מחברי הצוות, ושואל אותם לא רק על העבודה שלהם, אלא גם על החיים שלהם, על החלומות שלהם, ועל הקשיים שלהם.
  • תצפית: אני שם לב לשפת הגוף שלהם, לטון הדיבור שלהם, וגם לשינויים בהתנהגות שלהם. אם אני רואה שמישהו נראה מדוכדך או מתוח, אני מנסה להבין מה קורה.
  • משוב הדדי: אני מעודד את חברי הצוות לתת משוב אחד לשני, ולשתף את הרגשות שלהם בצורה פתוחה וישירה.

(מחקרים בתחום הניהול מצביעים על כך שמנהיגים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מצליחים יותר לגייס ולשמר עובדים, ולבנות צוותים מגובשים ופרודוקטיביים (גולמן, 1995)).

שיטת המראה המנטלית: טכניקה לחיזוק הביטחון העצמי לפני פגישות קריטיות

לסיום, אני רוצה לשתף אתכם בטכניקה שאני קורא לה "שיטת המראה המנטלית". זו טכניקה פשוטה שאני משתמש בה לפני כל פגישה חשובה, כדי לחזק את הביטחון העצמי שלי ולהכין את עצמי מנטלית לאתגר.

אני פשוט עומד מול המראה, מסתכל לעצמי בעיניים, ואומר לעצמי כמה דברים:

  • אני מוכשר: אני יודע מה אני עושה, ואני מסוגל להתמודד עם כל אתגר.
  • אני ראוי: אני ראוי להצלחה, ואני ראוי ליחס טוב מהתורמים שלי.
  • אני נחוש: אני לא מוותר בקלות, ואני אעשה הכל כדי להשיג את המטרות שלי.

אולי זה נשמע קצת קיטשי, אבל אני מבטיח לכם שזה עובד. זה עוזר לי להרגיש יותר בטוח בעצמי, ולהקרין ביטחון גם כלפי חוץ.

(מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הספורטיבית מראים כי טכניקות הדמיה חיובית (כגון "המראה המנטלית") יכולות לשפר את הביצועים, להגביר את הביטחון העצמי, ולהפחית את החרדה לפני תחרויות (וינברג וגולד, 2018)).

בסופו של דבר, הנעה עצמית בצוות היא לא קסם. זה תהליך של בניית תרבות, פיתוח כלים, ושינוי תודעה. זה דורש עבודה קשה, התמדה, ונכונות להסתכל פנימה. אבל אני מבטיח לכם שזה שווה את זה. כי צוות עם הנעה עצמית הוא צוות בלתי מנוצח.

אז, מה יהיה הצעד הראשון שלך כדי להטמיע את נוסחת החוסן הארגוני בצוות שלך? האם תתחיל ביצירת מרחב בטוח לשיתוף, או שתתמקד בפירוק היעדים למשימות קטנות יותר? שתפו אותי בתגובות!

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

A diverse group of people collaborating around a table, brainstorming ideas for fundraising strategies. The atmosphere is energetic and positive, reflecting the empowerment and sense of possibility discussed in the article.
Featured

הכשרה רב-ממדית: המפתח לפיתוח מיומנויות גיוס כספים פורצות דרך

גלו את תוכנית ההכשרה הרב-ממדית של נועם אבירי לפיתוח מיומנויות רכות וקשות בגיוס כספים, ותהפכו למגייסי כספים פורצי דרך.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני עדיין ער, בוהה בתרשים זרימה מורכב להחריד. "תוכנית הכשרה משולבת לפיתוח מיומנויות רכות וקשות," קראתי לערימת הניירות הזו, אבל האמת הייתה שהרגשתי יותר כמו מהנדס בניין שמנסה להבין איך להרים מגדל אייפל עם קוביות לגו. הבנתי שהבעיה אינה בחומרים עצמם – מיומנויות רכות, קשות, אסטרטגיות דיגיטליות, פסיכולוגיה של תרומה – אלא בדרך שבה חיברתי אותם יחד. כאן התחיל המסע שלי לפיתוח תוכנית הכשרה רב-ממדית אמיתית, כזו שלא רק מעבירה ידע, אלא יוצרת שינוי עמוק וארוך טווח במגייסי הכספים.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, אבל לפני הכל – אני מגייס כספים לשעבר. עברתי את כל מה שאתם עוברים, מהפגישה הראשונה המגמגמת ועד להובלת קמפיינים של מיליוני שקלים. למדתי בדרך הקשה שהידע הטכני הוא רק חלק קטן מהמשוואה. גיוס כספים מצליח דורש שילוב נדיר של מיומנויות רכות, הבנה פסיכולוגית עמוקה, חוסן מנטלי וגם – תובנה עסקית חדה.

המאמר הזה אינו עוד מדריך "עשה ואל תעשה" סטנדרטי. אספר לכם על המסע שלי – על הכשלונות שלי, על התובנות שלי, ועל השיטה הייחודית שפיתחתי, שמחברת בין עולמות שונים כדי ליצור מגייסי כספים רב-ממדיים אמיתיים.

ההכשרה החד-ממדית – מלכודת הדבש של גיוס הכספים

אני רואה את זה שוב ושוב: ארגונים משקיעים הון בהכשרות טכניות – איך לכתוב בקשות מענק, איך להשתמש בפלטפורמות דיגיטליות, איך לנהל קמפיין גיוס המונים. אבל מה קורה כשהמגייס מגיע לפגישה עם תורם פוטנציאלי, ומרגיש ש"נתקע לו הגרון"? מה קורה כשהוא מקבל "לא" אחרי "לא", והמוטיבציה שלו צונחת? מה קורה כשהוא צריך להניע צוות של מתנדבים, ואין לו מושג איך?

הבעיה היא שההכשרות האלה מתמקדות רק בממד אחד – המיומנויות הקשות. הן מניחות שאם רק נלמד את הטכניקה הנכונה, הכל יסתדר מעצמו. אבל גיוס כספים הוא הרבה יותר מזה. הוא עוסק ביצירת קשר אנושי, בהבנה עמוקה של צרכים ומוטיבציות, ביכולת להשפיע ולשכנע, ובחוסן מנטלי שיאפשר לנו להתמודד עם אתגרים ודחיות.

שיטת "הסולם הדינמי": טיפוס רב-ממדי להצלחה בגיוס כספים

המתודולוגיה שפיתחתי, "שיטת הסולם הדינמי", רואה את מגייס הכספים כדמות רב-ממדית, שעולה בסולם של מיומנויות, ידע, ותובנות. כל שלב בסולם דורש שילוב של מרכיבים שונים:

  • הבסיס: מיומנויות קשות. בלי ידע טכני, אי אפשר להתחיל. צריך לדעת לכתוב, לתקשר, לנהל פרויקטים, ולנתח נתונים. אבל זה רק הבסיס.
  • הגוף: מיומנויות רכות. כאן מתחיל האתגר האמיתי. יכולת הקשבה, אמפתיה, אינטליגנציה רגשית, ויכולת שכנוע – אלו המיומנויות שהופכות מגייס כספים טוב למצוין.
  • הנשמה: פסיכולוגיה של נתינה. כדי לגייס כספים באמת, צריך להבין מה מניע אנשים לתרום. מה גורם להם להרגיש טוב? מה גורם להם לתת?
  • המוח: חוסן מנטלי. גיוס כספים הוא מסע רגשי מתיש. דחייה היא חלק מהעבודה. צריך ללמוד איך להתמודד איתה, איך לשמור על מוטיבציה, ואיך לשמור על עצמנו.
  • הרוח: תודעת שליחות. בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק עבודה. הוא שליחות. הוא הזדמנות לשנות את העולם. צריך להתחבר לערכים שלנו, ולהאמין במה שאנחנו עושים.

עדשת המיקרוסקופ: ניתוח רגע קריטי בפגישת תורמים

בואו נשתמש ב"עדשת המיקרוסקופ" שלי ונפרק רגע קריטי בפגישת תורמים טיפוסית: אתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, הצגתם את הפרויקט, והתורם שואל: "מה ההשפעה האמיתית של התרומה שלי?"

מגייס כספים חד-ממדי ישיב עם נתונים סטטיסטיים יבשים. מגייס כספים רב-ממדי יבין שהשאלה אינה רק על מספרים. היא על משמעות. הוא יחבר את התרומה של התורם לסיפור אנושי, לשינוי חברתי, לערכים משותפים. הוא ישתמש במיומנויות הרכות שלו כדי ליצור קשר רגשי, ובפסיכולוגיה של הנתינה כדי לענות על הצורך העמוק של התורם לתת משמעות לחייו.

"הקול הפנימי המשולב": מה באמת עובר לנו בראש

בואו נדבר על מה שבאמת עובר לנו בראש במהלך שיחה כזו. "הקול הפנימי המשולב" שלי מלמד אותנו להקשיב לא רק למילים, אלא גם לרגשות, לתחושות, ולספקות.

התורם אומר: "אני אשקול את זה". בראש שלנו: "הוא אומר 'אשקול', אבל הוא בעצם אומר 'אין לי כוח'".

מגייס כספים רב-ממדי יבין שהתפקיד שלו הוא לא רק להציג מידע, אלא גם להתמודד עם ההתנגדויות הפנימיות של התורם. הוא ישאל שאלות פתוחות, יקשיב באמת, וינסה להבין מה מונע מהתורם לקבל החלטה.

"פרקטל המשמעות": מהפגישה הבודדת למסע הגדול

כל פגישה עם תורם היא "פרקטל המשמעות" – היא משקפת את כל האתגרים וההזדמנויות של גיוס הכספים. היא הזדמנות ללמוד, לצמוח, ולהתפתח. היא הזדמנות להפוך למגייסי כספים טובים יותר, יעילים יותר, ומסופקים יותר.

תמונות מילוליות חדות: הצבעים האמיתיים של גיוס הכספים

אני רוצה להזמין אתכם לדמיין את עצמכם בפגישה הבאה עם תורם. תנסו לראות את הצבעים, לשמוע את הקולות, להרגיש את האווירה. תנסו להבין מה קורה מתחת לפני השטח. תנסו להיות מגייסי כספים רב-ממדיים אמיתיים.

הצעד האלגנטי: שילוב ידיים בין מיומנויות רכות וקשות

ההכשרה הרב-ממדית שפיתחתי היא לא קסם. היא עבודה קשה. היא דורשת נכונות ללמוד, להשתפר, ולהתפתח. אבל היא גם מסע מרתק ומספק. היא הזדמנות להפוך למגייסי כספים פורצי דרך. ה"צעד האלגנטי" הוא שילוב ידיים בין המיומנויות הרכות והקשות - להבין שמספרים מספרים סיפור, וסיפורים מביאים מספרים.

אז מה הצעד הבא שלכם? אני מזמין אתכם לשתף אותי במחשבות שלכם, בשאלות שלכם, ובאתגרים שלכם. יחד, נוכל ליצור תוכנית הכשרה רב-ממדית שתעזור לכם להגיע לפסגה.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

A diverse team of people collaborating and celebrating a success, symbolizing teamwork and high achievement in a nonprofit organization.
Featured

מהפך בתרבות הארגונית: איך לעודד הישגיות מבלי ליפול לתחרותיות הרסנית

איך יוצרים תרבות ארגונית שמקדמת הישגיות מבלי ליפול לתחרותיות הרסנית? נועם אבירי חושף אסטרטגיות מעשיות לבניית צוות מנצח.

השעה הייתה 06:30 בבוקר. קפה ראשון של היום, ואני כבר שקוע בתוך תהייה שמטרידה לא מעט מנהלים ומגייסי כספים: איך יוצרים סביבה תחרותית שמניעה להישגים, מבלי ליפול למלכודת התחרותיות ההרסנית שפוגעת בצוות ובאווירה?

בואו נדבר על זה בצורה גלויה - כולנו רוצים צוות מנצח, אבל האם המחיר של תחרות בלתי פוסקת שווה את זה? האם אנחנו מוכנים לראות את האנשים המוכשרים שלנו הופכים ליריבים במקום לשותפים?

שמי נועם אבירי, וב-15 השנים האחרונות אני מלווה ארגונים ללא מטרות רווח ומגייסי כספים בישראל. ראיתי הכל - צוותים שהתפרקו בגלל תחרותיות רעילה, וקמפיינים שהצליחו בזכות שיתוף פעולה יוצא דופן. היום, אני רוצה לחלוק איתכם כמה אסטרטגיות שאספתי בדרך הקשה, אסטרטגיות שיעזרו לכם לבנות תרבות ארגונית שמקדמת הישגיות מבלי להקריב את הנשמה של הצוות שלכם.

אני לא הולך למכור לכם סיסמאות יפות או שיטות קסם. אני הולך להציע לכם שינוי תפיסה עמוק, שינוי שמחייב אותנו, המנהלים, להסתכל פנימה ולשאול את עצמנו - מה באמת חשוב לנו?

השונית הפנימית: איך ההגדרות שלנו לתחרותיות משפיעות על הצוות

רגע לפני שנגיע לטקטיקות, בואו נעצור רגע ונבחן את ה"עומק שמתחת לעומק" – מה אנחנו בכלל מגדירים כתחרות?

האם תחרות היא מלחמת הכל בכל, שבה רק אחד מנצח? או שאולי יש דרך אחרת, בריאה יותר, להסתכל על זה?

במקום להגדיר תחרות כמאבק על משאבים מוגבלים, אני מציע להגדיר אותה כ"שיפור מתמיד". כלומר, תחרות היא לא על מי הכי טוב, אלא על איך אפשר להיות טוב יותר ממה שהיינו אתמול.

זה שינוי תודעתי משמעותי. במקום ליצור אווירה של "אני נגדך", אנחנו יוצרים אווירה של "אנחנו יחד, וביחד אנחנו משתפרים".

האבולוציה של ההישג: איך לייצר מנועי צמיחה אישיים וצוותיים

אז איך עוברים מהצהרה יפה למציאות בשטח? הנה כמה צעדים מעשיים:

1. הגדרת יעדים אישיים מול יעדים קבוצתיים: רוב הארגונים טועים בכך שהם מודדים רק את התוצאה הסופית. במקום זאת, אני מציע למדוד גם את הדרך. הגדירו יעדים אישיים ברורים לכל עובד, אבל הקפידו שהם יהיו מחוברים ליעדים הקבוצתיים. כך, כל אחד יודע שהוא תורם למשהו גדול יותר, ושההצלחה שלו היא חלק מההצלחה של כולם.

דוגמה: במקום להגיד "אתה צריך להביא 10 תורמים חדשים החודש", תגידו "המטרה שלך היא ליצור קשר אישי עם 10 תורמים פוטנציאליים, ולתת להם ערך אמיתי. ההשפעה של הקשרים האלה תמדד בהמשך".

2. משוב מותאם אישית: שכחו ממשוב שנתי או רבעוני גנרי. העולם משתנה מהר מדי. תנו משוב תדיר, ספציפי ומותאם אישית לכל עובד. הדגישו את החוזקות שלהם, ועזרו להם לפתח את החולשות.

השיטה שלי: אני קורא לזה "גישת המשוב התלת-שלבית". בכל משוב, אני מתייחס לשלושה דברים:

מה עשית טוב במיוחד?

מה אפשר לעשות קצת אחרת בפעם הבאה?

איך אני יכול לעזור לך להשתפר?

3. חגיגת הצלחות קטנות: אל תחכו להצלחה גדולה כדי לחגוג. תחגגו את ההצלחות הקטנות לאורך הדרך. כל תרומה חדשה, כל פגישה מוצלחת, כל רעיון חדש - תחגגו את זה!

למה זה חשוב? כי חגיגת הצלחות יוצרת תחושת מסוגלות, ומעודדת המשך עשייה. היא גם מחזקת את הקשר בין העבודה הקשה לתוצאה החיובית.

4. למידה מטעויות: טעויות הן חלק בלתי נפרד מהדרך. במקום להעניש על טעויות, תלמדו מהן. צרו סביבה בטוחה שבה אנשים מרגישים בנוח לדבר על הטעויות שלהם, וללמוד מהן ביחד.

איך עושים את זה? תקיימו "דיוני פוסט-מורטם" אחרי כל קמפיין או פרויקט. שאלו את עצמכם - מה עבד טוב? מה לא עבד טוב? מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה?

5. שיתוף ידע: תעודדו שיתוף ידע בין חברי הצוות. תארגנו סדנאות, הרצאות, או מפגשי למידה שבהם אנשים יכולים ללמוד אחד מהשני.

המודל שלי: אני קורא לזה "מודל המעגלים המתרחבים". כל עובד הופך להיות "שגריר ידע" בתחומו, ומעביר את הידע שלו לעובדים אחרים. כך, אנחנו יוצרים מעגל של למידה מתמדת.

המראה הכפולה: לראות את עצמנו דרך עיני הצוות

בסופו של דבר, הכל מתחיל ונגמר במנהיגות. אנחנו, כמנהלים, צריכים להיות המודל לחיקוי. אנחנו צריכים להראות שאנחנו מעריכים שיתוף פעולה, למידה, ושיפור מתמיד.

אנחנו צריכים להיות קשובים לצרכים של הצוות שלנו, ולתת להם את הכלים והתמיכה שהם צריכים כדי להצליח. ואנחנו צריכים להיות מוכנים להסתכל פנימה ולשאול את עצמנו – האם אנחנו באמת יוצרים סביבה תומכת ומעודדת, או שאנחנו רק דוחפים לתחרותיות הרסנית?

אז, מה הצעד הבא שלכם? איזו "שונית פנימית" אתם צריכים לשנות? ואיזה "מעגל ידע" אתם הולכים ליצור היום?

אני מזמין אתכם לשתף אותי במחשבות שלכם, בחוויות שלכם, ובאתגרים שלכם. ביחד, נוכל לבנות תרבות ארגונית שמקדמת הישגיות מבלי להקריב את הנשמה.

A team celebrating a fundraising success, highlighting internal branding as the key to their achievement.
Featured

מיתוג פנימי מנצח: איך בנינו צוות מגויס ככוח על לגיוס כספים

גלו איך לבנות מיתוג פנימי מנצח שיגביר את הגאווה, השייכות והמחויבות של צוות גיוס הכספים שלכם, ויכפיל את התוצאות. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, והמצגת הייתה חייבת להיות מושלמת. ועדת ההשקעות של הקרן הגדולה בארץ חיכתה לשמוע למה כדאי להם להשקיע בארגון שלנו, אבל האמת היא שהבעיה לא הייתה במצגת. הבעיה הייתה בתוכי, ובעיקר בתוך הצוות שלי. הרגשתי שאני סוחב אותם על הגב, במקום שהם ירוצו איתי קדימה. ואז הבנתי – גיוס כספים זה לא רק משפך תרומות, זה משפך של אנרגיה, של תשוקה, של אמונה. אם הצוות לא מאמין, איך התורם יאמין?

זו הייתה נקודת המפנה. מאותו רגע התחלתי במסע לבניית מיתוג פנימי חזק, כזה שמחזק את הגאווה, השייכות והמחויבות של כל אחד ואחת בצוות. לא עשיתי את זה לבד – בנינו את זה ביחד. והתוצאות? הכפילו את עצמן תוך שנה.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים בשטח, הבנתי שהסוד האמיתי לגיוס מוצלח טמון לא רק באסטרטגיה מבריקה או בקשרים הנכונים, אלא בצוות מגויס ומחובר. תואר שני בפסיכולוגיה חברתית וניסיון של למעלה מ-15 שנה בגיוס כספים לימדו אותי שיש עומק שמתחת לעומק, רגש שמתחת להיגיון, וסיפור שמתחת לכל הצלחה. המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", עזרו לי ולצוותים שעבדתי איתם לפצח את הקוד הגנטי של גיוס כספים אפקטיבי. אני מושפע מאוד מהתובנות של דן פאליוטה ופנלופה ברק, אבל אני תמיד מנסה לשלב את החוכמה שלהם עם טביעת האצבע הייחודית שלי.

אז איך בעצם בונים מותג פנימי חזק? לא מדובר רק בלוגו חדש או בסלוגן קליט. מדובר בתהליך עמוק שמחבר בין הערכים של הארגון, השאיפות של הצוות והחזון של העתיד. הנה כמה עקרונות מפתח:

1. הגדרת זהות משותפת: יותר מ"עובדים", שותפים למטרה

לא מדובר רק במה שאנחנו עושים, אלא למה אנחנו עושים את זה. ניסחנו ביחד את "האני מאמין" של הצוות – לא אוסף הצהרות יבשות, אלא סיפור אמיתי על השינוי שאנחנו רוצים לראות בעולם. לדוגמה, במקום להגיד "אנחנו מגייסים כספים", אמרנו "אנחנו מגייסים תקווה". שינוי קטן במילים, שינוי גדול בתודעה.

  • השראה: קים קליין כתבה פעם ש"אנשים לא תורמים לארגון, הם תורמים לחזון". אותו הדבר נכון לגבי הצוות – הם צריכים להרגיש שהם חלק מחזון גדול יותר.
  • פרקטיקה: ערכנו סדנאות שבהן כל אחד שיתף את הסיפור האישי שלו – למה הוא או היא בחרו לעבוד בגיוס כספים. גילינו מכנה משותף עמוק של רצון לעזור, לתרום, לשנות.

2. טיפוח תרבות של גאווה: להפוך את העבודה לסיפור הצלחה

כל אחד בצוות צריך להרגיש גאה במה שהוא עושה, וחשוב מכך, להבין איך התרומה שלו משפיעה על התמונה הגדולה.

  • הצעד האלגנטי: יצרנו מערכת פשוטה שבה כל אחד יכול לראות בזמן אמת איך הפעולות שלו מתורגמות לתרומות, ואיך התרומות האלה משפיעות על חיי אנשים.
  • הקשבה שלישית: מעבר למספרים, הקפדנו לחגוג הצלחות קטנות, לשמוע סיפורי השראה מהשטח, ולתת במה לכל אחד להביע את הגאווה שלו.

3. יצירת תחושת שייכות: משפחה, לא רק צוות

צוות מגויס הוא צוות שמחויב אחד לשני. יצרנו מרחב בטוח שבו אפשר לשתף, להתייעץ, להיעזר, גם ברגעים קשים.

  • מודל המעגלים המתרחבים: התחלנו להיפגש לא רק בפגישות עבודה, אלא גם באירועים חברתיים, סדנאות גיבוש ופעילויות התנדבותיות משותפות.
  • "המראה הכפולה": עודדתי את הצוות להסתכל אחד על השני, ללמוד אחד מהשני, לתת משוב בונה ולחגוג את הייחודיות של כל אחד.

4. העצמה אישית ומקצועית: להשקיע בנכס הכי חשוב

צוות שמרגיש מוערך הוא צוות שמייצר תוצאות. השקענו בהכשרות מקצועיות, סדנאות מנהיגות וליווי אישי, כדי לעזור לכל אחד למצות את הפוטנציאל שלו.

  • שיטת הסולם הדינמי: יצרנו תוכנית התפתחות אישית מותאמת לכל אחד, עם יעדים ברורים ודרכים למדידת ההתקדמות.
  • "המפה הרגשית של התורם": השקענו בלימוד טכניקות תקשורת מתקדמות, כדי לעזור לצוות להבין את המניעים העמוקים של התורמים ולהתחבר אליהם ברמה האישית.

5. תקשורת שקופה ואותנטית: לבנות אמון, לא רק דו"חות

צוות שמרגיש שסומכים עליו הוא צוות שמסוגל לעשות הכל. הקפדנו על תקשורת פתוחה, כנה ושקופה, גם ברגעים קשים.

  • גישת המשוב התלת-שלבית: הטמענו תרבות של משוב מתמיד, שבו כל אחד יכול להביע את דעתו, להציע רעיונות ולתרום לשיפור התהליכים.
  • "ההקשבה השלישית": למדנו להקשיב לא רק למילים, אלא גם לשפת הגוף, לטון הדיבור ולמה שלא נאמר. הבנו שאמת אמיתית נמצאת תמיד בין השורות.

אז מה קרה בסוף עם ועדת ההשקעות ההיא? הם השקיעו, ובגדול. אבל לא בגלל המצגת המרשימה, אלא בגלל האנרגיה, התשוקה והאמונה שהקרנו. הם ראו צוות שמחובר למטרה, גאה במה שהוא עושה, ומחויב אחד לשני. הם ראו צוות מנצח.

אבל השינוי האמיתי קרה בתוך הצוות שלי. הם הפכו מ"עובדים" לשותפים אמיתיים, מ"מגייסי כספים" ל"שגרירי תקווה". הם התחילו להאמין בעצמם, בארגון ובמטרה. והאמונה הזאת, כמו שאני תמיד אומר, היא המפתח לגיוס כספים מצליח.

אז מה הצעד הבא שלך? האם אתה מוכן להפוך את הצוות שלך לכוח על של גיוס כספים? אני מזמין אותך לשתף את האתגרים שלך, את התובנות שלך, ואת החלומות שלך. ביחד, נוכל לבנות מיתוג פנימי מנצח שישנה את הכללים של המשחק.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לך לגייס יותר, להשפיע יותר, ולשנות את העולם. אחד תורם בכל פעם.