Noam Aviry, fundraising expert, speaking passionately about emotional intelligence in fundraising, with a focused gaze and empathetic expression.
Featured

האמת המרה-מתוקה על רגשות בהחלטות גיוס כספים: כך תהפכו חולשה לעוצמה

כיצד לנהל רגשות בהצלחה בגיוס כספים? נועם אבירי חושף את האסטרטגיות הסודיות להפיכת רגשות לכוח מניע בגיוס תרומות.

הטלפון צלצל. על הקו היה יו"ר הוועד המנהל, קולו רציני מתמיד. "נועם, התורם הכי גדול שלנו פרש. בלי התרומה שלו, הארגון בסכנה." באותו רגע, הרגשתי גל של פחד משתק. פחד אמיתי. אבל אז, נזכרתי בשיעור שלמדתי על בשרי: רגשות אינם אויבים – הם מצפן.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים רבות בתחום גיוס הכספים, גיליתי משהו שאף אחד לא מדבר עליו מספיק: איך מנהלים את הרגשות שלנו בתהליך קבלת ההחלטות. זו לא רק שאלה של "להיות מקצועי" – זה עניין של להבין את המנועים הפנימיים שמניעים אותנו, ואיך הם משפיעים על התוצאות שלנו.

בתור מגייס כספים, אתה לא רק משווק רעיון – אתה מוביל אנשים למסע. המסע הזה רצוף רגשות: התרגשות, תקווה, תסכול, ולפעמים, אפילו ייאוש. איך אתה מתמודד עם הרגשות האלה? איך אתה משתמש בהם כדי לקבל החלטות טובות יותר?

בואו נצא יחד למסע הזה, ונפרק את המיתוס שרגשות הם חולשה. נגלה איך להפוך אותם לכלי רב עוצמה שיעזור לנו להשיג את המטרות שלנו, ולבנות קשרים אמיתיים עם התורמים שלנו.

העומק שמתחת לעומק: למה רגשות משפיעים על כל החלטה

החלטות גיוס כספים נראות לעתים קרובות כמו ניתוח קר של נתונים ויעדים. אבל האמת היא, שמתחת לפני השטח, מסתתרים רגשות עזים. הרגשות שלכם כמגייסי כספים, והרגשות של התורמים הפוטנציאליים.

למה זה כל כך חשוב? כי אנשים מקבלים החלטות על סמך רגשות, ולאחר מכן מצדיקים אותן עם לוגיקה. דן אריאלי, אחד מאבות הכלכלה ההתנהגותית, הראה את זה שוב ושוב במחקרים שלו. תחשבו על זה: למה אנשים תורמים לארגון מסוים ולא לאחר? לרוב, זה לא רק בגלל הנתונים היבשים, אלא בגלל הסיפור שנוגע להם בלב, בגלל האמון שהם רוכשים באדם שעומד מולם.

אני זוכר פעם תורם פוטנציאלי שאמר לי: "אני מאמין בנתונים שלך, אבל אני לא מרגיש את הלהט שלך." הפסדתי את התרומה ההיא, אבל למדתי שיעור חשוב: הלהט, התשוקה, האמונה שלך – הם אלו שמדליקים את הניצוץ אצל התורם.

ארבע אסטרטגיות לניהול רגשות בחוכמה

אז איך עושים את זה בפועל? איך מנהלים את הרגשות שלנו, במקום שהם ינהלו אותנו? הנה ארבע אסטרטגיות שגיבשתי לאורך השנים:

1. מודעות עצמית רגשית (Emotional Self-Awareness): לזהות את המערבולת הפנימית

הצעד הראשון הוא פשוט להיות מודעים לרגשות שלנו. לשים לב מה אנחנו מרגישים לפני, במהלך ואחרי פגישה עם תורם. האם אנחנו חשים בטחון עצמי או חרדה? אופטימיות או פסימיות?

אני משתמש במה שאני קורא לו "שיטת המראה המנטלית" – לפני פגישה חשובה, אני עוצר לרגע, עוצם עיניים, ומדמיין את עצמי מול מראה. אני שואל את עצמי: מה המראה הזו משקפת? האם אני רואה אדם בטוח, נחוש ומלא אמפתיה? אם לא, אני עושה התאמות.

2. ויסות רגשי (Emotional Regulation): לשלוט בעוצמה, לא לדכא

זה לא אומר לדכא את הרגשות – זה אומר לווסת אותם. להבין שהפחד, התסכול, הכעס – הם חלק מהעבודה, אבל הם לא צריכים להשתלט עלינו.

למדתי את זה בדרך הקשה. בתחילת דרכי, אחרי כל פגישה כושלת, הייתי שוקע במרה שחורה. לקח לי זמן להבין שאני יכול להכיר ברגש, לקבל אותו, ואז לשחרר אותו. אני משתמש בטכניקה פשוטה: אני כותב את כל הרגשות השליליים שלי על דף, ואז קורע אותו. זה סמלי, אבל זה עוזר לי לשחרר.

3. שימוש ברגשות בצורה חכמה: להפוך חולשה לעוצמה

אחרי שזיהינו ווסתנו את הרגשות, אנחנו יכולים להשתמש בהם בצורה חכמה. להשתמש בתשוקה שלנו כדי להדליק את הניצוץ אצל התורם, להשתמש באמפתיה שלנו כדי להבין את הצרכים שלו, להשתמש בענווה שלנו כדי להודות בטעויות וללמוד מהן.

אני תמיד אומר למגייסי הכספים שאני מלווה: "אל תפחדו להראות את האנושיות שלכם. תורמים רוצים לעבוד עם אנשים אמיתיים, לא עם רובוטים."

4. יצירת חוסן רגשי (Emotional Resilience): לקום אחרי כל נפילה

העבודה בגיוס כספים רצופה בדחיות ואכזבות. חשוב לפתח חוסן רגשי – את היכולת לקום אחרי כל נפילה, ללמוד מהכישלון, ולהמשיך הלאה.

אני מאמין גדול בחשיבה חיובית, אבל לא מהסוג המתקתק. אני מדבר על חשיבה חיובית מציאותית – להכיר באתגרים, אבל להתמקד בפתרונות. לזכור את הסיבה שבגללה התחלנו, את האנשים שאנחנו עוזרים להם, את המשמעות שאנחנו יוצרים בעולם.

"ההקשבה השלישית": להקשיב למה שלא נאמר במילים

ניהול רגשות הוא לא רק עניין פנימי – הוא גם קשור ליכולת שלנו להבין את הרגשות של אחרים. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים, לקרוא בין השורות, להרגיש את מה שהתורם מרגיש.

לפעמים, תורם אומר "אני אשקול את זה", אבל מה שהוא באמת מתכוון זה "אני לא משוכנע". לפעמים, הוא אומר "אני תומך בכם", אבל מה שהוא באמת מרגיש זה ספקנות. אם נהיה קשובים, נוכל לזהות את הרגשות האלה, ולהתייחס אליהם בצורה אמיתית וכנה.

מה בין "גיוס כספים" ל"גיוס לבבות"?

אז מה למדנו? רגשות הם לא חולשה – הם כוח. הם לא אויבים – הם מצפן. אם נדע לנהל אותם בחוכמה, נוכל להשיג תוצאות טובות יותר, לבנות קשרים עמוקים יותר, וליצור השפעה גדולה יותר בעולם.

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק עניין של "לגייס כסף" – זה עניין של "לגייס לבבות". לגייס את הלבבות של התורמים שלנו, וגם את הלבבות שלנו.

אני מזמין אתכם לחשוב על זה: מה הרגש שמנהל אתכם כרגע? ואיך אתם יכולים להשתמש בו כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר?

נועם אבירי – מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. מפתח "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". ליוויתי מאות ארגונים ויחידים להצלחה בגיוס כספים, מתוך אמונה עמוקה בכוחו של גיוס כספים לשנות את העולם.

A person smiling while talking on the phone, representing a positive interaction with a donor.
Featured

תחושת המשמעות: איך מודדים את התמורה הרגשית של התורם?

גלו איך למדוד את ה"תמורה הרגשית" של התורמים שלכם ולהפוך אותה למנוע הצמיחה האמיתי של הארגון שלכם. טיפים וטכניקות מנועם אבירי, מומחה בגיוס כספים.

השעה הייתה 06:17 בבוקר. קפה מהביל, שקט מופתי בבית, ואני בוהה במסך. לא בדוחות גיוס הכספים המצטיינים של הרבעון האחרון, אלא במכתב תודה שקיבלתי מתורמת ותיקה. "אני מרגישה שאני עושה משהו משמעותי," היא כתבה. זהו. זה ה"אוקיינוס הכחול" של גיוס הכספים – לא הכסף עצמו, אלא המשמעות שהוא מייצר. אבל איך לעזאזל מודדים דבר כזה?

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של גיוס כספים – הצלחות מהממות, כישלונות צורבים, ושיחות אינספור עם תורמים מכל הסוגים – הבנתי שהמדד האמיתי להצלחה שלנו כמגייסי כספים אינו רק הדולרים שנכנסים, אלא ה"תמורה הרגשית" שהתורם מקבל על השקעתו. כן, שמעתם נכון – תמורה רגשית.

אולי זה נשמע קצת ניו-אייג'י, אבל תחשבו על זה רגע: למה אנשים תורמים? האם זה רק בגלל תחושת חובה מוסרית? האם הם מחפשים הכרה חברתית? או שאולי, בעומק ליבם, הם רוצים להרגיש שהם חלק ממשהו גדול מהם, שהם עושים שינוי אמיתי בעולם?

במאמר הזה, אני רוצה לשתף אתכם במסע שלי להבנת ה"תמורה הרגשית" הזו, וכיצד אנחנו, כמגייסי כספים, יכולים למדוד אותה, לטפח אותה, ולהפוך אותה למנוע הצמיחה האמיתי של הארגון שלנו.

המשמעות מעל הכל: הפרדיגמה החדשה של גיוס כספים

שכחו רגע ממצגות מהוקצעות, נתונים סטטיסטיים מדהימים, ותכניות עסקיות מפורטות. הם חשובים, אין ספק, אבל הם רק חלק מהתמונה. הלב של גיוס הכספים טמון ביכולת שלנו ליצור קשר רגשי אמיתי עם התורם, לגרום לו להרגיש שהוא לא רק נותן צ'ק, אלא שותף אמיתי למסע שלנו.

אני יודע, זה נשמע כמו סיסמה שיווקית. אבל תאמינו לי, אחרי שעברתי את כל השלבים – ממגייס כספים חרד וחסר ביטחון, ועד ליועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח – הבנתי שהמשמעות היא המטבע האמיתי בעולם גיוס הכספים.

אגב, מומחה גיוס הכספים האגדי דן פאליוטה אמר פעם משהו שהדהד בי מאוד: "אל תבקשו מהתורמים שלכם לתת, תנו להם הזדמנות להשפיע." וזה בדיוק העניין.

מדידת הבלתי ניתן למדידה: הכלים והשיטות

אז איך בכל זאת מודדים את ה"תמורה הרגשית" הזו? הרי זה לא משהו שאפשר לכמת או להכניס לטבלה. ובכן, הנה כמה כלים ושיטות שאני מצאתי כיעילות במיוחד:

  • "המפה הרגשית של התורם": כלי שפיתחתי שמסייע לזהות את המניעים העמוקים של התורם – מה באמת חשוב לו? מה גורם לו להתרגש? מה מפחיד אותו? (נרחיב על זה בהמשך).
  • הקשבה אקטיבית ברמה אחרת: לא רק להקשיב למילים, אלא להקשיב גם לשפת הגוף, לטון הדיבור, למה שלא נאמר במילים. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – הקשבה שחודרת את פני השטח ומגיעה לעומק האמיתי של הרגשות.
  • סיפורים אישיים אותנטיים: לתת לתורמים לשמוע סיפורים אמיתיים על האנשים שהארגון עוזר להם, על השינוי שהתרומה שלהם מחוללת. לא נתונים סטטיסטיים יבשים, אלא בשר ודם.
  • משוב אישי ומותאם: לשאול את התורמים מה גרם להם לתרום, מה הם מרגישים לגבי התרומה שלהם, ומה הם היו רוצים לראות בעתיד. לא סקרים גנריים, אלא שיחות אישיות מעמיקות.

"שיטת הסולם הדינמי": איך להעלות תורמים במדרגות הנתינה

אחת המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי היא "שיטת הסולם הדינמי". זהו כלי שמסייע למגייסי כספים להעלות תורמים במדרגות הנתינה, תוך התמקדות בחיבור הרגשי שלהם לארגון.

הנה איך זה עובד:

1. זיהוי הצרכים הרגשיים: באמצעות "המפה הרגשית של התורם" (אותה הזכרתי קודם), אנחנו מזהים את הצרכים הרגשיים העמוקים ביותר של התורם. האם הוא מחפש תחושת משמעות? האם הוא רוצה להרגיש שהוא עושה שינוי בעולם?

2. התאמת ההזדמנות לנתינה: אנחנו מתאימים את ההזדמנות לנתינה לצרכים הרגשיים של התורם. אם הוא רוצה להרגיש שהוא עושה שינוי בעולם, אנחנו נציע לו לתרום לפרויקט ספציפי שמשפיע ישירות על חיי אנשים.

3. טיפוח הקשר הרגשי: אנחנו מטפחים את הקשר הרגשי עם התורם באמצעות סיפורים אישיים, משוב אישי, ואירועים מיוחדים שגורמים לו להרגיש שהוא חלק ממשפחה.

4. העלאה במדרגות הנתינה: ככל שהקשר הרגשי של התורם לארגון מתחזק, אנחנו מעלים אותו במדרגות הנתינה – מתרומה קטנה לתרומה גדולה יותר, מתרומה חד פעמית לתרומה קבועה.

היופי בשיטה הזו הוא שהיא לא מתמקדת רק בסכום התרומה, אלא גם במשמעות שהתרומה מייצרת עבור התורם. ככל שהתורם מרגיש יותר משמעות, כך הוא יהיה מוכן לתרום יותר.

הקול הפנימי המשולב: בין המילים לרגשות

אחד הדברים שלמדתי במהלך השנים הוא שהרבה פעמים מה שנאמר במילים לא משקף את מה שמרגישים באמת. אני קורא לזה "הקול הפנימי המשולב" – הפער בין מה שנאמר לבין מה שנחשב באותו רגע.

לדוגמה, תורם פוטנציאלי אומר: "אני צריך לחשוב על זה." (בראשי אני חושב: "זה תירוץ קלאסי. הוא לא באמת מתכוון לתרום."). אבל במקום להתייאש, אני מנסה להבין מה עומד מאחורי המילים. האם הוא באמת צריך לחשוב על זה? האם הוא מפחד לקבל החלטה? האם הוא לא בטוח שהארגון שלנו הוא המקום הנכון לתרום לו?

על ידי הבנת ה"קול הפנימי המשולב", אנחנו יכולים להתאים את המסר שלנו לצרכים האמיתיים של התורם, ולהגדיל את הסיכויים שהוא יתרום.

הצעד האלגנטי: מינימום מאמץ, מקסימום אפקט

בעולם גיוס הכספים, כמו בכל תחום אחר, חשוב לעבוד חכם ולא קשה. אני תמיד מחפש את ה"צעד האלגנטי" – הפעולה המדויקת שמייצרת את האפקט המקסימלי במינימום מאמץ.

לדוגמה, במקום לשלוח מיילים גנריים לאלפי תורמים פוטנציאליים, אני מעדיף להתמקד בכמה תורמים ספציפיים שיש להם פוטנציאל גדול לתרום, ולהשקיע בהם את כל המאמצים שלי. אני לומד עליהם הכל, אני יוצר איתם קשר אישי, ואני מתאים את המסר שלי לצרכים הספציפיים שלהם.

התוצאה? אני מקבל תרומות גדולות יותר, ואני משקיע פחות זמן ואנרגיה.

השפעות והשראה: ממי למדתי את הכלים האלה?

הגישה שלי לגיוס כספים מושפעת ממגוון רחב של תחומים – החל מפסיכולוגיה חיובית וכלכלה התנהגותית, ועד לתיאוריות מכירה מתקדמות וחווית לקוח.

אני שואב השראה ממומחים עולמיים בתחום כמו דן פאליוטה, פנלופה ברק, וקים קליין. אני גם לומד הרבה מהעולם העסקי – איך חברות מצליחות יוצרות קשר רגשי עם הלקוחות שלהן, ואיך הן גורמות להם להרגיש שהם חלק ממשהו גדול מהם.

הצעד הבא שלך: מה תעשה עם התובנות האלה?

אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם כמה נקודות למחשבה, וכמה כלים פרקטיים ליישום. אבל בסופו של דבר, הכל תלוי בכם. האם אתם מוכנים לשנות את הגישה שלכם לגיוס כספים? האם אתם מוכנים להתחיל למדוד את ה"תמורה הרגשית" שהתורמים שלכם מקבלים?

הנה הצעד הראשון שאני מציע לכם לעשות: קחו רגע לחשוב על התורם הכי חשוב שלכם. מה גורם לו לתרום? מה הוא מרגיש לגבי התרומה שלו? ומה אתם יכולים לעשות כדי לגרום לו להרגיש עוד יותר משמעות?

אני בטוח שתגלו דברים מדהימים.

ואם אתם רוצים לשתף אותי בתובנות שלכם, או לשאול אותי שאלות, אתם מוזמנים להגיב למאמר הזה. אני תמיד שמח לשמוע מכם.

A person looking thoughtfully at a document filled with handwritten notes, symbolizing the analysis of donor motivations.
Featured

מה תורמים באמת רוצים: המניעים העמוקים שגילינו אחרי 200 ראיונות עומק

גלו מה באמת מניע תורמים לתרום. נועם אבירי חושף את המניעים העמוקים ביותר של תורמים לאחר 200 ראיונות עומק, ומציע טיפים מעשיים להגדלת תרומות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. עשרות דפים מפוזרים על השולחן, כולם מלאים בציטוטים מראיונות עם תורמים. אחרי 200 ראיונות עומק, הרגשתי שאני מתחיל לראות את הדפוסים, את המכנה המשותף שמניע אנשים לתת. האמת? היא לא תמיד מה שחשבנו.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. 15 שנים בתחום הזה לימדו אותי שאנחנו יכולים להיות הכי מקצועיים בעולם, אבל אם לא נבין את הפסיכולוגיה של הנתינה, לעולם לא נמצה את הפוטנציאל שלנו.

אולי אתם חושבים שאתם יודעים מה מניע תורמים. אולי אתם חושבים שזה אלטרואיזם טהור, או אהבת אדם. אבל אחרי 200 ראיונות עומק, גיליתי שהעומק שמתחת לעומק הוא הרבה יותר מורכב מזה. וגם הרבה יותר אנושי.

אז מה באמת גיליתי? בואו נצלול פנימה.

המיתוס של האלטרואיזם הטהור: למה תורמים נותנים לעצמם

כולנו רוצים להאמין שאנשים נותנים רק כדי לעזור לאחרים. אבל האמת היא שגם לתרומה יש מרכיב אגואיסטי. לא במובן השלילי של המילה, אלא במובן הפסיכולוגי. תורמים רוצים להרגיש טוב עם עצמם, רוצים להרגיש משמעותיים, רוצים להרגיש שהם עושים שינוי בעולם.

אחרי הרבה שנים, הבנתי שכדי לדבר לתורמים, אני צריך קודם כל לדבר לעצמם. לא מדובר בשיווק ציני, אלא בהבנה עמוקה של הצרכים האנושיים שמניעים נתינה.

פסיכולוגים כמו דן אריאלי הראו לנו איך הכלכלה ההתנהגותית משפיעה על ההחלטות שלנו. אז איך מתרגמים את זה לגיוס כספים?

מקרה בוחן: "פרויקט הזיכרון"

פרויקט "הזיכרון" שאיתו עבדתי נועד להנציח את זכרם של חללי צה"ל. בהתחלה, ניסינו לפנות לתורמים בפנייה רגשית קלאסית - "תעזרו לנו להנציח את זכרם של הנופלים". אבל התגובה הייתה פושרת.

רק אחרי שהתחלנו לשאול את התורמים הפוטנציאליים למה הם רוצים לתרום, גילינו שהם רוצים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, רוצים להשאיר חותם בעולם, רוצים להבטיח שהדורות הבאים יזכרו את החללים.

שינינו את המסר - "הצטרפו אלינו ליצירת מורשת נצחית: הנציחו את זכרם של הנופלים, והבטיחו שהסיפור שלהם ימשיך להתקיים". התוצאה? עלייה של 300% בתרומות.

העומק שמתחת לעומק כאן הוא ההבנה שהתורמים לא רק עוזרים לאחרים, הם גם עוזרים לעצמם. הם מקבלים תחושת משמעות, תחושת שייכות, ותחושה שהם עושים משהו חשוב בעולם.

מעבר לסיפורים נוגעים ללב: למה נתונים מדויקים מניעים תורמים

כולנו יודעים שסיפורים אישיים נוגעים ללב יכולים לפתוח את הכיס. אבל מה קורה כשסיפורים כבר לא מספיקים? מה קורה כשהתורמים רוצים לראות את ההשפעה המוחשית של התרומה שלהם?

אחרי הרבה שנים, למדתי שתורמים הם לא טיפשים. הם לא רוצים רק להרגיש טוב, הם רוצים לדעת שהכסף שלהם מגיע למקום הנכון, ושהוא עושה שינוי אמיתי.

קיבלתי השראה מגישת ה"אלטרואיזם האפקטיבי", המבוססת על נתונים. כדי ליצור תקשורת אותנטית עם התורמים וליצור בהם את הניצוץ לתרומה, יש להציג להם נתונים בצורה משכנעת.

מקרה בוחן: "תוכנית המלגות"

עבדתי עם ארגון שמפעיל תוכנית מלגות לסטודנטים ממשפחות מעוטות יכולת. בהתחלה, התמקדנו בסיפורים האישיים של הסטודנטים - "תעזרו לנו לתת הזדמנות לסטודנטים מוכשרים". אבל התגובה הייתה מוגבלת.

רק אחרי שהתחלנו להציג נתונים מדויקים - "85% מהסטודנטים שלנו מסיימים את התואר בהצטיינות, ו-90% מוצאים עבודה בתחום שלהם תוך שנה", התחלנו לראות תרומות משמעותיות.

בדיוק ברגע הזה הבנתי את כוחם של הנתונים. התורמים רצו לדעת שהכסף שלהם משקיע בעתיד, ושהוא נותן להם החזר השקעה משמעותי.

הצגנו להם את "מודל המעגלים המתרחבים" שלי כדי להמחיש איך כל מלגה יוצרת מעגלים של השפעה חיובית על הסטודנט, על המשפחה שלו, ועל הקהילה כולה.

ההקשבה השלישית: למה התורמים לא אומרים

אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי הוא להקשיב לא רק למה שהתורמים אומרים, אלא גם למה שהם לא אומרים. למה שהם מרמזים, למה שהם משדרים בשפת הגוף שלהם.

ההקשבה השלישית היא היכולת לקרוא בין השורות, להבין את המניעים העמוקים יותר, להבין את הפחדים והחששות שלהם. היא זו שעוזרת לי להתאים את הצעד האלגנטי.

מקרה בוחן: "הפגישה הבלתי אפשרית"

הגעתי לפגישה עם תורם פוטנציאלי שהיה ידוע כקמצן וספקן. הוא שאל שאלות קשות, הוא הטיל ספק בכל דבר שאמרתי, הוא ניסה להוריד את סכום התרומה.

בהתחלה, ניסיתי להילחם בו, להגן על הארגון, להצדיק את הבקשה שלי. אבל אז נזכרתי בעצה של קן ברנט - "גיוס כספים הוא לא ויכוח, הוא שיחה".

התחלתי להקשיב לו באמת. הקשבתי לטון שלו, לשפת הגוף שלו, למילים שהוא לא אמר. ומהר מאוד הבנתי שהוא לא באמת קמצן או ספקן. הוא פשוט פחד. הוא פחד שהכסף שלו יבוזבז, הוא פחד שהארגון לא יצליח, הוא פחד שהוא יעשה טעות.

שיניתי את הגישה שלי. התחלתי לדבר על השקיפות של הארגון, על המנגנונים לפיקוח ובקרה, על ההצלחות שלנו בעבר. נתתי לו תחושת ביטחון, תחושה שהוא בידיים טובות.

בסוף הפגישה, הוא לא רק הסכים לתרום את הסכום שביקשתי, הוא גם הציע עזרה נוספת בניהול הארגון.

הלקח כאן הוא שההקשבה השלישית היא המפתח לפתיחת הלב של התורם. היא היכולת לראות אותו באמת, להבין את המניעים העמוקים שלו, ולענות על הצרכים האמיתיים שלו.

מה הלאה? הצעד האלגנטי שלך

אז אחרי 200 ראיונות עומק, מה למדנו? שלתורמים יש מניעים מורכבים, מניעים אנושיים, מניעים שדורשים מאיתנו להקשיב יותר, להבין יותר, ולהיות אותנטיים יותר.

הגיע הזמן לתרגם את התובנות האלה לפעולה. הנה שלושה צעדים מעשיים שאתם יכולים לעשות כבר היום:

1. תשאלו את התורמים שלכם למה הם תורמים: אל תניחו שאתם יודעים. תשאלו אותם שאלות פתוחות, תעודדו אותם לדבר, תקשיבו להם באמת.

2. תציגו נתונים מדויקים על ההשפעה של התרומה שלהם: אל תסתפקו בסיפורים נוגעים ללב. תראו להם איך הכסף שלהם עושה שינוי אמיתי בעולם.

3. תקשיבו למה שהתורמים לא אומרים: תלמדו לקרוא בין השורות, להבין את המניעים העמוקים שלהם, ולענות על הצרכים האמיתיים שלהם.

זכרו: הצעד האלגנטי הוא תמיד הצעד שמגיע מהלב.

המסע הזה גרם לי לפתח את "שיטת הסולם הדינמי" שלי. ואני מזמין אתכם להצטרף למסע הזה - לגלות את העומק שמתחת לעומק, ולעשות גיוס כספים עם משמעות.

השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

נועם אבירי הוא יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, מומחה בפסיכולוגיה של נתינה ותרומה, ובבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. פיתח את "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" להגדלת תרומות ושיפור ביצועי צוותי גיוס.

A person handing over a check with a warm smile, symbolizing the transformative power of giving.
Featured

החוויה הטרנספורמטיבית: איך תרומה משנה את התורם יותר מהנתרם?

איך תרומה יכולה לשנות את התורם יותר מאשר את הנתרם? נועם אבירי חושף את הסודות לחוויית תרומה טרנספורמטיבית. טיפים מעשיים למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח.

הייתי בטוח שראיתי הכל. אחרי שנים של גיוס כספים, פגישות מרתוניות עם תורמים, הרצאות בכנסים, ניצחונות מתוקים והפסדים צורבים, חשבתי שמיציתי את כל זוויות המבט. ואז קרה משהו שטרף לי את הקלפים.

התורם, איש עסקים מצליח, חתם על צ'ק נדיב. לא סתם נדיב - כזה שיסגור לנו את הגירעון ויאפשר להרים פרויקט שחלמנו עליו שנים. אבל במקום תחושת ההקלה הצפויה, ראיתי בעיניו משהו אחר. משהו מעבר לסיפוק הרגעי של נתינה. הייתה שם טרנספורמציה.

(ואל תתבלבלו, זה לא קורה תמיד. אני מכיר תורמים שחושבים שנתינה היא קנייה של כרטיס כניסה לגן עדן. הם לא אלה שמדברים אליהם כאן).

החלטתי לצלול לעומק העניין. להבין מה באמת קורה שם, מתחת לפני השטח של הנתינה. וגיליתי משהו מדהים: לפעמים, הנתינה משנה את התורם יותר מאשר את הנתרם.

מה גורם לתרומה להפוך לחוויה משנת חיים?

זה לא סוד שתרומה עושה טוב לנשמה. מחקרים מראים שאקט הנתינה משחרר אנדורפינים, מפחית סטרס ואפילו מאריך חיים (אבל לא צריך להיות מדען כדי לדעת את זה, נכון?). אבל כדי להפוך מחוויה טובה לחוויה טרנספורמטיבית, צריך יותר מסתם צ'ק.

1. החיבור האישי - מעבר למספרים

אני תמיד אומר למגייסי כספים שלי: "תפסיקו לראות את התורם ככספומט מהלך". כשנוצר חיבור אמיתי בין התורם למטרה, כשרואים את האנשים מאחורי הנתונים, שם מתחילה הטרנספורמציה.

הניסיון שלי: זכור לי תורם שהגיע לפרויקט שלנו אחרי שאיבד את בתו למחלה נדירה. הוא לא תרם כסף, הוא תרם משמעות. הוא מצא דרך להנציח את זכרה, להפוך את הכאב שלו למשהו חיובי.

2. מעורבות פעילה - לא רק צופים מהצד

תורם שמעורב בפרויקט מעבר לתרומה הכספית הופך לחלק ממשהו גדול יותר. הוא לא רק צופה מהצד, הוא שותף פעיל בשינוי.

שיטת הסולם הדינמי: זה בדיוק מה שאני מנסה ליישם בשיטת "הסולם הדינמי" שלי. לקחת תורם פוטנציאלי ממצב של "צופה" למצב של "שותף פעיל", צעד אחר צעד. להתחיל בתרומה קטנה, להזמין אותו לאירוע, לחבר אותו למשתתפים, לשתף אותו בהחלטות. כל צעד כזה מעמיק את המחויבות שלו.

3. אתגר וצמיחה - לצאת מאזור הנוחות

תרומה שמאתגרת את התורם, שגורמת לו לחשוב מחוץ לקופסה, יכולה להוביל לצמיחה אישית משמעותית.

הקול הפנימי המשולב: (מה שהתורם אמר לי): "תמיד חשבתי שתרומה היא פעולה אלטרואיסטית. אבל בזכותכם, הבנתי שהיא גם הזדמנות לצמיחה אישית. למדתי על עצמי דברים שלא ידעתי". (מה אני חשבתי): "הוא קולט את זה! הוא קולט את זה!".

4. משמעות ותכלית - מעבר לסיפוק מיידי

תרומה שמחברת את התורם לערכים ולתכלית שלו, מעניקה לו תחושת משמעות עמוקה יותר.

"העומק שמתחת לעומק": תמיד תשאלו את עצמכם: מה באמת מניע את התורם? מה הערכים שהוא הכי מזדהה איתם? כשנגיע לשם, לעומק שמתחת לעומק, נגלה את הכוח האמיתי של הנתינה.

איך להפוך כל תרומה לחוויה טרנספורמטיבית?

אז איך אנחנו, כמגייסי כספים, יכולים ליצור את החוויה הטרנספורמטיבית הזו עבור התורמים שלנו? הנה כמה נקודות למחשבה:

1. הקשבה השלישית: תלמדו להקשיב לא רק למילים, אלא גם למה שלא נאמר. לצרכים, לרצונות, לפחדים של התורם.

2. המפה הרגשית של התורם: תנסו לזהות את המניעים העמוקים של התורם. מה גורם לו להתרגש? מה מטריד אותו?

3. "אפקט המגירה הסגורה": אל תניחו הנחות מוקדמות. תנו לתורם הזדמנות לשנות את דעתו, לגלות דברים חדשים.

4. הצעד האלגנטי: תחשבו איך אתם יכולים לגרום לתורם להיות מעורב יותר בפרויקט, בצורה שתתאים לו.

5. "שיטת המראה המנטלית": לפני כל פגישה, תנסו לראות את עצמכם דרך עיני התורם. מה הוא מחפש? מה הוא צריך?

זה לא קל, אני יודע. אבל כשמצליחים, זה שווה את זה. לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינה אנושית. כי בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק על כסף, הוא על חיבור בין אנשים, על יצירת שינוי אמיתי בעולם. וגם, כפי שגיליתי, על יצירת שינוי אמיתי בעצמנו.

ואם אחרי כל זה אתם שואלים את עצמכם מה אני למדתי מהסיפור הזה, התשובה היא פשוטה: שאסור לי להפסיק ללמוד. שאני צריך להישאר סקרן, פתוח לשינויים, מוכן לצאת מאזור הנוחות שלי. אחרת, איך אוכל לעזור לאחרים לעשות את זה?

אז מה אתם חושבים? האם חוויתם פעם תרומה ששינתה את חייכם? אני ממש אשמח לשמוע את הסיפורים שלכם בתגובות.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אחרי שנים בתחום, אני עדיין לומד כל יום משהו חדש. המטרה שלי היא לעזור לכם להגיע ליעדים שלכם, אבל לא פחות חשוב - לעזור לכם לגדול ולצמוח בדרך.

A person handing a donation to a charity worker, symbolizing the act of giving and its hidden meanings.
Featured

הסמלים הסמויים של נתינה: מה תרומות באמת מסמלות עבור האנשים שנותנים אותן?

גלו את הסמלים הסמויים של נתינה: מה תרומות באמת מסמלות עבור האנשים שנותנים אותן? נועם אבירי חושף את התובנות שלו לאחר שנים של ניסיון בגיוס כספים.

היי, כאן נועם אבירי. רציתי לשתף אותך במשהו שמטריד אותי כבר תקופה ארוכה, משהו שגיליתי רק אחרי שנים של עבודה בגיוס כספים. זה לא קשור לטכניקות מכירה, למצגות משכנעות או אפילו לסיפורי השראה. זה קשור למה שקורה מתחת לפני השטח, בתוך הנשמה של האדם שמוציא את הארנק ונותן.

מה באמת מסמלת תרומה עבור האנשים שנותנים אותה? האם זה רק רצון לעשות טוב, או שיש כאן משהו עמוק יותר?

אני יודע שאני נשמע קצת פילוסופי, אבל תן לי להסביר. אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים של עבודה בתחום, הבנתי שהצלחה בגיוס כספים היא לא רק עניין של טקטיקה, אלא בעיקר עניין של הבנה עמוקה של הפסיכולוגיה של הנתינה. וזה בדיוק מה שנחקור היום.

אז בואו נצלול לעומק של העניין.

"העומק שמתחת לעומק": שלושת הסמלים הסמויים של נתינה

כשאתה מבקש תרומה, אתה לא רק מבקש כסף. אתה מבקש משהו הרבה יותר עמוק. אתה מבקש מהתורם להשקיע חלק מעצמו, מהערכים שלו, מהחלומות שלו בעולם. ואם אתה לא מבין את זה, אתה עלול לפספס את ההזדמנות האמיתית.

לדעתי, יש שלושה סמלים סמויים עיקריים שמתחבאים מאחורי כל תרומה:

1. משמעות: תרומה מעניקה משמעות לחיים. בעולם כאוטי וחסר ודאות, לתת זה לבחור צד, להצהיר על ערכים, להשפיע. לתת זה להגיד, "אני מאמין במשהו, ואני מוכן להשקיע בו".

  • ניסיון אישי: אני זוכר תורמת אחת, אישה מבוגרת ניצולת שואה, שתמיד תרמה לארגון שעזר לניצולים אחרים. היא הסבירה לי פעם שהתרומות שלה הן הדרך שלה להראות שהנאצים לא ניצחו, שהרוח האנושית יכולה לנצח גם את הרוע הכי גדול.
  • המחשה מספרית: מחקרים מראים שאנשים שמרגישים שיש להם משמעות בחיים נוטים להיות מאושרים ובריאים יותר. תרומה היא דרך מצוינת להגביר את תחושת המשמעות.

2. זהות: תרומה מחזקת את הזהות העצמית. אנחנו מגדירים את עצמנו לא רק על ידי מה שאנחנו עושים, אלא גם על ידי מה שאנחנו נותנים. תרומה היא דרך להצהיר על מי שאנחנו רוצים להיות.

  • דוגמה קונקרטית: אם אתה תורם לארגון שעוסק בהגנה על בעלי חיים, אתה בעצם אומר לעולם, "אני אדם שאכפת לו מבעלי חיים, ואני מוכן לפעול למענם".
  • התמודדות עם התנגדויות: חלק מהאנשים יטענו שזה אגואיסטי לתרום רק כדי להרגיש טוב עם עצמך. אני טוען שזה לא משנה. אם התוצאה הסופית היא טובה, מי אני שאשפוט את המניעים?

3. קשר: תרומה יוצרת קשר עם אנשים אחרים, עם קהילה, עם מטרה גדולה יותר. לתת זה להיות חלק ממשהו גדול יותר מעצמך.

  • דוגמה קונקרטית: תחשוב על תרומה לקמפיין גיוס המונים. אתה רואה את השמות של כל התורמים האחרים, ואתה מרגיש שאתה חלק מקבוצה של אנשים שאכפת להם מאותו הדבר.
  • הסבר מבוסס-תהליך: כדי ליצור קשר אמיתי, חשוב לא רק לבקש תרומה, אלא גם לתת לתורמים להרגיש שהם חלק מהפתרון. שתף אותם בהתקדמות, תן להם קרדיט, תגרום להם להרגיש שהם עשו שינוי אמיתי.

איך ליישם את התובנות האלה בגיוס כספים?

אז איך כל זה מתרגם לגיוס כספים אפקטיבי יותר? הנה כמה טיפים:

  • תתמקד ב"למה", לא רק ב"מה": כשאתה מבקש תרומה, אל תתמקד רק בצרכים של הארגון שלך. תסביר לתורם איך התרומה שלו תעזור לו להגשים את הערכים שלו, להגדיר את הזהות שלו וליצור קשר עם קהילה.
  • תספר סיפורים: סיפורים הם הדרך הטובה ביותר להעביר את המסרים האלה. תספר סיפורים על אנשים שהחיים שלהם השתנו בזכות התרומות של אחרים. תספר סיפורים על התורמים עצמם. תגרום להם להרגיש שהם חלק מסיפור גדול יותר.
  • תבנה מערכות יחסים: גיוס כספים הוא לא טרנזקציה, זה מערכת יחסים. תכיר את התורמים שלך, תבין מה מניע אותם, תגרום להם להרגיש מוערכים.

אני יודע שזה נשמע קצת מופשט, אבל אני מבטיח לך שזה עובד. כשאתה מתחיל לחשוב על תרומות לא רק ככסף, אלא כסמל למשהו עמוק יותר, אתה מתחיל לראות תוצאות מדהימות.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי כדי לעזור לארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם ולהשיג את המטרות שלהם. שיטת "הסולם הדינמי" שפיתחתי, מאפשרת לארגונים להעלות תורמים במדרגות התרומה בצורה מתודית ויעילה.

אז בפעם הבאה שאתה מבקש תרומה, תזכור: אתה לא רק מבקש כסף. אתה מבקש משמעות, זהות וקשר. תתייחס לתורמים שלך בכבוד הראוי, ותראה איך הם מגיבים.

מה דעתך? שתף אותי בתגובות!