A person sitting in a quiet place, meditating with a serene expression, representing emotional resilience and energy management in fundraising.
Featured

ניהול אנרגיה רגשית: איך לשרוד (ולשגשג!) בתהליכי גיוס אינטנסיביים

איך לשמור על אנרגיה חיובית ולמנוע שחיקה בתהליכי גיוס אינטנסיביים? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חולק טיפים וטכניקות מעשיות לניהול רגשי יעיל.

השעה הייתה 2:17 לפנות בוקר כשגלגלתי שוב את הפוסט האחרון שלי בפייסבוק. אף לייק. אפס תגובות. ואז זה היכה בי: כבר שלושה חודשים שאני מרגיש כמו סמרטוט רצפה רגשי, מרוקן לחלוטין. זה לא רק הכסף – זה התחושה שאני נותן מעצמי הכל, ועדיין לא מצליח לשבור את תקרת הזכוכית הזו בגיוס.

עכשיו, לפני שאתה חושב שאני הולך לכתוב לך עוד נאום מוטיבציה קיטשי על איך "להאמין בעצמך", תן לי להבהיר משהו: גם אני, אחרי שנים בתחום וסכומי עתק שגייסתי, עדיין מוצא את עצמי שם לפעמים – מול תהום רגשית שמאיימת לבלוע אותי. אבל למדתי משהו חשוב: גיוס כספים הוא מרתון, לא ספרינט. ואם לא ננהל את האנרגיה הרגשית שלנו, נמצא את עצמנו מחוץ למשחק לפני שהגענו אפילו לקו הזינוק.

קוראים לי נועם אבירי, ובשנים האחרונות ליוויתי עשרות מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי הכל: ארגונים שקרסו תחת הלחץ, מגייסים שהגיעו לשחיקה מוחלטת, וקמפיינים מדהימים שהפכו לאסון רגשי. אבל ראיתי גם ארגונים שפרחו דווקא במשברים, מגייסים שהפכו את הדחייה למנוע צמיחה, וקמפיינים ששינו חיים – גם של המגייסים עצמם. ואני כאן כדי לשתף אותך בתובנות שלי.

אחת השאלות הקשות ביותר שאני שומע ממגייסי כספים היא: איך אפשר לשמור על אנרגיה חיובית ומוטיבציה בתהליכי גיוס אינטנסיביים? התשובה היא לא פשוטה, אבל היא מתחילה בהבנה עמוקה של המנגנונים הרגשיים שמניעים אותנו – ושל הדרכים בהן אנחנו יכולים לנהל אותם.

בואו נתחיל מהעומק שמתחת לעומק: מה באמת מניע אותך לעשות את מה שאתה עושה?

1. דלק רגשי: מצא את ה-"למה" האמיתי שלך (והזכר לעצמך אותו כל יום)

הרבה מגייסי כספים אומרים שהם עושים את זה "כדי לעזור לאנשים". זה נחמד, אבל זה לא מספיק. זה כמו להגיד שאתה רץ מרתון "כדי להיות בריא". זה נכון, אבל זה לא יחזיק אותך כשאתה מרגיש שאתה עומד להתעלף בקילומטר ה-30.

אנחנו צריכים למצוא את ה-"למה" האמיתי שלנו – את הסיבה העמוקה, האישית, שלשמה אנחנו מוכנים לסבול את הקשיים והדחיות הבלתי נמנעות. אולי זה קשור לסיפור אישי, לחוויה טראומטית, או לחזון עמוק של עולם טוב יותר.

לי, לדוגמה, יש סיפור אישי שקשור לאחותי הקטנה, שנולדה עם מום נדיר. ראיתי את ההורים שלי נלחמים כמו אריות כדי להשיג לה את הטיפול הטוב ביותר, וזה לימד אותי משהו על כוחה של נחישות ועל החשיבות של ארגונים חברתיים. זה ה-"למה" שלי – וזה מה שמניע אותי גם ברגעים הכי קשים.

טכניקת המיקרוסקופ: עצור לרגע וחשוב על הרגע הזה שבו החלטת שאתה רוצה לעסוק בגיוס כספים. מה הרגשת? מה ראית? מה שמעת? נסה לשחזר את התמונה הזו בצורה חיה ככל האפשר. זו התמונה שתעזור לך להישאר מחובר למטרה שלך.

הקול הפנימי המשולב: ("אני עושה את זה בשביל הכסף", אתה אולי חושב לעצמך. בסדר גמור. אבל האם זה באמת כל הסיפור? האם אין משהו עמוק יותר שמניע אותך, גם אם אתה לא מודה בזה בפני עצמך?).

פרקטל המשמעות: השיחה הזו עם עצמך היא לא רק על מציאת ה-"למה" שלך. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל אדם: כיצד למצוא משמעות בעבודה שלנו, גם כשקשה.

2. "אפקט המגירה הסגורה": אל תיתן לדחייה אחת להגדיר אותך (ולמה דחייה היא בעצם משוב)

אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיוס כספים הוא ההתמודדות עם דחייה. אנחנו שומעים "לא" הרבה יותר מ-"כן", וזה יכול להיות מוחץ. אבל מה אם היינו משנים את נקודת המבט שלנו?

מה אם היינו רואים בדחייה לא כישלון אישי, אלא משוב יקר ערך? מה אם היינו משתמשים בדחייה כהזדמנות ללמוד, להשתפר, ולחדד את המסרים שלנו?

לפני כמה שנים, ניסיתי לגייס מיליון שקל לתכנית חדשה לילדים בסיכון. עבדתי על ההצעה במשך חודשים, נפגשתי עם עשרות תורמים פוטנציאליים, וקיבלתי… כלום. הרגשתי כמו כישלון מוחלט.

ואז, יום אחד, ישבתי עם מנטור מנוסה, והוא אמר לי משהו ששינה את הכל: "נועם, אתה מתייחס לדחייה כאילו היא סוף הסיפור. אבל היא רק ההתחלה. כל דחייה היא הזדמנות ללמוד משהו חדש על עצמך, על התורמים שלך, ועל המסר שלך."

הוא צדק. התחלתי לנתח את הפגישות הכושלות שלי, לחפש דפוסים, ולשאול את עצמי שאלות קשות: מה לא עבד? מה יכולתי לעשות אחרת? מה למדתי על התורמים שלי?

גיליתי שהבעיה לא הייתה בהצעה עצמה, אלא בדרך שבה הצגתי אותה. הייתי ממוקד מדי בנתונים ובסטטיסטיקות, ופחות מדי בסיפורים האנושיים שמאחורי המספרים. שיניתי את הגישה שלי, התחלתי לספר סיפורים מרגשים על הילדים בסיכון, והתחלתי לקבל תרומות.

עדשת המיקרוסקופ: שים לב לשנייה הזו: התורם מצמץ במהירות, הסיט את מבטו, ואז שיחק עם העט שעל השולחן. זה היה הרגע בו ידעתי שהוא לא קונה את הסיפור שלי. מה עשיתי לא נכון? מה יכולתי לשנות ברגע הזה?

3. "ההקשבה השלישית": תקשיב יותר ממה שאתה מדבר (ותן לתורם להרגיש שהוא הכוכב)

גיוס כספים הוא לא מונולוג – הוא דיאלוג. ואחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות הוא להקשיב באמת לתורמים שלנו. לא רק למילים שלהם, אלא גם לשפת הגוף שלהם, לטון הדיבור שלהם, ולמה שלא נאמר.

אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב לעומק, מעבר למילים ולכוונות המודעות. זה אומר להיות נוכח לחלוטין ברגע, להתמקד בתורם, ולשים בצד את האגו ואת האג'נדה שלנו.

למדתי את זה בדרך הקשה. פעם, נפגשתי עם תורם פוטנציאלי עשיר במיוחד, והייתי כל כך להוט להרשים אותו שהתחלתי לדבר בלי הפסקה על הארגון שלי, על ההישגים שלנו, ועל החזון שלנו. שכחתי לשאול אותו שאלות, להתעניין בו, ולתת לו להרגיש שהוא הכוכב של השיחה.

בסוף הפגישה, הוא אמר לי בנימוס שהוא צריך לחשוב על זה. ידעתי שזה "לא" מוחלט. למדתי את הלקח שלי. בפגישה הבאה, החלטתי לשתוק יותר ולהקשיב יותר. שאלתי את התורם על החיים שלו, על הערכים שלו, ועל מה שחשוב לו. נתתי לו להרגיש שהוא מבין לעומק את מה שאנחנו עושים ואיך הוא יכול להיות חלק ממנו. בסוף הפגישה, הוא חתם על צ'ק גדול יותר ממה שאי פעם העזתי לדמיין.

4. "שיטת המראה המנטלית": תדמיין הצלחה לפני שאתה פוגש את התורם (והפוך את הפחד לכוח)

אחד הטיפים הכי פרקטיים שאני יכול לתת לך הוא להתכונן מנטלית לפני כל פגישה חשובה. זה אומר לדמיין את ההצלחה, לראות את עצמך משיג את המטרה שלך, ולהרגיש את התחושה של ניצחון.

אני קורא לזה "שיטת המראה המנטלית" – היכולת לראות את עצמך משתקף בעיני התורם בצורה חיובית, משכנעת, ומעוררת השראה. זה גם אומר להתמודד עם הפחדים שלך, להכיר בחולשות שלך, ולהפוך אותם לכוח.

לפני כל פגישה חשובה, אני עוצר לרגע, נושם עמוק, ומדמיין את עצמי יושב מול התורם, מחייך בביטחון, ומספר את הסיפור שלי בצורה אותנטית ומרגשת. אני מדמיין את התורם מקשיב בתשומת לב, מהנהן בהסכמה, ושואל שאלות מעניינות. אני מדמיין את הרגע שבו הוא אומר "כן", וחותם על הצ'ק.

זה אולי נשמע קצת מטופש, אבל זה עובד. הדמיון עוזר לי להרגיע את החרדות שלי, להגביר את הביטחון העצמי שלי, ולהיות נוכח יותר ברגע. זה גם עוזר לי להתמודד עם הפחדים שלי. אני יודע שדחייה היא חלק מהמשחק, ואני מוכן לזה. אני יודע שאני לא מושלם, ואני מקבל את זה. אני יודע שאני יכול ללמוד מהטעויות שלי, ולהשתפר.

5. "הצעד האלגנטי": תן לעצמך מנוחה (ותזכור שאתה לא סופרמן)

אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על אנרגיה רגשית הוא לתת לעצמנו מנוחה. אנחנו לא סופרמנים. אנחנו צריכים לישון, לאכול, להתעמל, לבלות זמן עם המשפחה והחברים שלנו, ולעשות דברים שאנחנו אוהבים.

אני קורא לזה "הצעד האלגנטי" – היכולת לנוע בחן ובקלות, מבלי לבזבז אנרגיה מיותרת. זה אומר לדעת מתי לעצור, מתי לבקש עזרה, ומתי להגיד "לא".

אני יודע שזה קשה, במיוחד כשאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לעבוד מסביב לשעון כדי להשיג את המטרות שלנו. אבל האמת היא שאנחנו יעילים יותר כשאנחנו רגועים, מרוכזים, ומחוברים לעצמנו.

למדתי את זה בדרך הקשה. לפני כמה שנים, עבדתי על קמפיין גדול במיוחד, והרגשתי שאני צריך לתת מעצמי הכל כדי להצליח. עבדתי שעות נוספות, ויתרתי על שינה, אכלתי ג'אנק פוד, והזנחתי את המשפחה שלי. בסוף הקמפיין, הייתי מותש פיזית ורגשית. לא הצלחתי להרגיש שמחה, אפילו שהקמפיין היה הצלחה אדירה. הבנתי שאני צריך לשנות משהו.

התחלתי להקדיש זמן לטיפול עצמי. התחלתי לישון יותר, לאכול בריא יותר, להתעמל באופן קבוע, ולבלות זמן עם האנשים שאני אוהב. למדתי להגיד "לא" לבקשות שלא היו חשובות לי, ולבקש עזרה כשהייתי צריך. גיליתי שאני יעיל יותר, יצירתי יותר, ומאושר יותר.

אז, מה השורה התחתונה? גיוס כספים הוא מסע רגשי. הוא דורש מאיתנו לא רק מיומנויות טכניות, אלא גם חוסן נפשי, מודעות עצמית, ויכולת לנהל את האנרגיה שלנו. אם נקדיש זמן לטיפול בעצמנו, נלמד מהטעויות שלנו, נקשיב לתורמים שלנו, ונתחבר ל-"למה" האמיתי שלנו, נוכל לא רק לשרוד את תהליכי הגיוס האינטנסיביים, אלא גם לשגשג.

עכשיו תורך: איזה צעד קטן אתה יכול לעשות היום כדי לשפר את ניהול האנרגיה הרגשית שלך? שתף אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, לרבות "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". אני מזמין אותך ליצור קשר כדי לדון באתגרים הספציפיים שלך בגיוס כספים ולמצוא יחד פתרונות יצירתיים ויעילים.

A person meditating in a peaceful environment, symbolizing stress relief and mindfulness.
Featured

שחיקה נפשית: המודל שפיתחתי להתמודדות עם לחץ מתמשך ושמירה על אנרגיה חיובית

מאמר מקיף על שחיקה נפשית בעולם גיוס הכספים, מציג מודל פרקטי להתמודדות עם לחץ מתמשך ושמירה על אנרגיה חיובית.

השעה הייתה 3 לפנות בוקר, והטלפון שלי צלצל. על הקו הייתה מנכ"לית של ארגון חברתי גדול, קולה רעד. "נועם, אני לא יכולה יותר," היא לחשה, "אני שחוקה, מותשת, ומרגישה שאני פשוט לא מצליחה לתפקד." באותו רגע ידעתי שאני חייב לשתף את מה שלמדתי על בשרי – מודל להתמודדות עם שחיקה נפשית שפיתחתי אחרי שנים של עבודה אינטנסיבית בעולם גיוס הכספים.

אבל לפני שאצלול למודל, אספר לכם משהו שלא סיפרתי לאף אחד: היו תקופות שהרגשתי כאילו כל האחריות של העולם מוטלת על כתפיי. היו לילות שבהם פשוט בהיתי בתקרה, תוהה איך אמשיך הלאה. השחיקה הנפשית היא לא משהו מופשט – היא מכה בבטן, מקשה על הנשימה, וגורמת לך לפקפק בכל מה שעשית עד היום.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. אחרי שנים רבות בתחום, ראיתי מגייסי כספים רבים, כולל את עצמי, מגיעים לקצה גבול היכולת. מתוך הצורך האישי והרצון לעזור לאחרים, פיתחתי מודל פרקטי להתמודדות עם לחץ מתמשך ולשמירה על אנרגיה חיובית.

אנטומיה של השחיקה: מעבר ל"עבודה קשה"

רבים מאיתנו חושבים ששחיקה היא תוצאה של עבודה קשה מדי, אבל האמת מורכבת יותר. שחיקה נפשית היא מצב שבו אנו מרגישים מרוקנים רגשית, מותשים פיזית, ומאבדים את תחושת המסוגלות והערך העצמי שלנו. היא נובעת מחוסר איזון כרוני בין הדרישות המופנות אלינו לבין המשאבים העומדים לרשותנו.

אבל מה בדיוק גורם לחוסר האיזון הזה? הנה כמה מהגורמים המרכזיים:

  • עומס יתר כרוני: עבודה בשעות לא סבירות באופן קבוע, ריבוי משימות דחופות, וחוסר יכולת להגיד "לא".
  • חוסר שליטה: תחושה שאין לך מספיק שליטה על סדר היום שלך, על מטרות העבודה, או על תהליכי קבלת ההחלטות.
  • חוסר הכרה: תחושה שהמאמצים שלך לא מוערכים, שאתה לא מקבל משוב חיובי, או שההצלחות שלך מיוחסות לגורמים אחרים.
  • קהילה לקויה: תחושה של ניכור חברתי, חוסר בתמיכה רגשית, או קונפליקטים בינאישיים בסביבת העבודה.
  • חוסר צדק: תחושה שיש יחס לא הוגן כלפיך או כלפי אחרים, שיש אפליה או חוסר שוויון הזדמנויות.
  • ערכים מתנגשים: תחושה שהעבודה שלך מנוגדת לערכים האישיים שלך, שאתה נאלץ לעשות דברים שאינם מוסריים או אותנטיים.

מודל שלושת המעגלים: דרך מעשית להתמודדות עם שחיקה

המודל שפיתחתי מבוסס על שלושה מעגלים מרכזיים:

1. מעגל הטיפול העצמי: מעגל זה מתמקד בצרכים הפיזיים, הרגשיים והרוחניים שלך.

2. מעגל הגבולות: מעגל זה מתמקד בהצבת גבולות ברורים בינך לבין העבודה, בינך לבין אחרים, ובינך לבין הטכנולוגיה.

3. מעגל המשמעות: מעגל זה מתמקד בחיבור מחדש לערכים שלך, למטרות שלך, ולתחושת הייעוד שלך.

מעגל הטיפול העצמי: הדלק שלך להצלחה

לעתים קרובות, כשאנחנו עסוקים בעבודה, אנחנו שוכחים לטפל בעצמנו. אנחנו מזניחים את השינה, את התזונה, את הפעילות הגופנית, ואת הקשרים החברתיים שלנו. מעגל הטיפול העצמי מזכיר לנו שאנחנו חייבים להשקיע בעצמנו כדי שנוכל לתפקד בצורה מיטבית.

הנה כמה דברים שאפשר לעשות במסגרת מעגל הטיפול העצמי:

  • שינה מספקת: הקפידו לישון 7-8 שעות בלילה. שינה טובה משפרת את מצב הרוח, את הריכוז, ואת היצירתיות.
  • תזונה בריאה: אכלו מזון מזין ומאוזן. הימנעו ממזון מעובד, משקאות ממותקים, וצריכה מופרזת של קפאין ואלכוהול.
  • פעילות גופנית סדירה: עשו פעילות גופנית שאתם נהנים ממנה, לפחות 30 דקות ביום. פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, מפחיתה מתח, ומשפרת את מצב הרוח.
  • זמן איכות עם יקירים: הקדישו זמן איכות למשפחה, לחברים, ולבני הזוג. קשרים חברתיים תומכים מפחיתים בדידות ומחזקים את תחושת השייכות.
  • תחביבים ופנאי: הקדישו זמן לתחביבים ולפעילויות פנאי שאתם נהנים מהם. תחביבים עוזרים להפחית מתח, לחדש אנרגיה, ולגלות את עצמכם מחדש.
  • מדיטציה ומיינדפולנס: תרגלו מדיטציה או מיינדפולנס, אפילו למשך 5-10 דקות ביום. מדיטציה עוזרת להרגיע את המחשבות, להפחית מתח, ולשפר את הריכוז.
  • הגשמה עצמית: למדו משהו חדש, קראו ספר, צפו בסרט מעורר השראה, או הקשיבו למוזיקה שאתם אוהבים. פעילויות הגשמה עצמית עוזרות לכם לגדול ולהתפתח.

מעגל הגבולות: שמירה על המרחב האישי

אחד הגורמים המרכזיים לשחיקה הוא חוסר יכולת להציב גבולות ברורים בין העבודה לחיים האישיים. אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להיות זמינים 24/7, שאנחנו לא יכולים להגיד "לא", ושאנחנו חייבים לענות לכל מייל או הודעה מיד. מעגל הגבולות עוזר לנו להגדיר את הגבולות שלנו, לשמור עליהם, ולהגן על המרחב האישי שלנו.

הנה כמה דברים שאפשר לעשות במסגרת מעגל הגבולות:

  • הגדרת שעות עבודה: קבעו שעות עבודה קבועות, והקפידו עליהן. אל תעבדו בשעות הערב, בסופי שבוע, או בחופשות.
  • ניתוק מהטכנולוגיה: הגבילו את השימוש בטלפון הנייד ובמחשב בשעות הפנאי. כבו התראות, או השתמשו באפליקציות שמגבילות את השימוש ברשתות חברתיות.
  • הגדרת גבולות עם אחרים: למדו להגיד "לא" לבקשות שלא מתאימות לכם, או שמכבידות עליכם. אל תפחדו להביע את הצרכים שלכם, ולבקש עזרה כשאתם זקוקים לה.
  • הפרדה פיזית: צרו הפרדה פיזית בין מקום העבודה למקום המגורים. אם אתם עובדים מהבית, הקדישו חדר או פינה מוגדרת לעבודה, ואל תעבדו מהמיטה או מהספה.
  • תכנון זמן פנאי: תכננו מראש את זמן הפנאי שלכם, בדיוק כמו שאתם מתכננים את שעות העבודה. קבעו פגישות עם חברים, הזמינו כרטיסים להופעה, או צאו לטיול בטבע.

מעגל המשמעות: חיבור מחדש למטרה

לעתים קרובות, כשאנחנו שחוקים, אנחנו מאבדים את תחושת המשמעות בעבודה שלנו. אנחנו מרגישים שאנחנו עושים דברים באופן אוטומטי, בלי לחשוב על התרומה שלנו, או על ההשפעה שלנו על העולם. מעגל המשמעות עוזר לנו להתחבר מחדש לערכים שלנו, למטרות שלנו, ולתחושת הייעוד שלנו.

הנה כמה דברים שאפשר לעשות במסגרת מעגל המשמעות:

  • חיבור לערכים: חשבו על הערכים החשובים לכם, ועל האופן שבו העבודה שלכם תואמת לערכים אלה. אם העבודה שלכם לא תואמת לערכים שלכם, שקלו לעשות שינוי בקריירה.
  • הגדרת מטרות: קבעו מטרות ברורות ומדידות לעבודה שלכם. מטרות עוזרות לכם להתמקד, להיות פרודוקטיביים, ולהרגיש מסופקים.
  • מעקב אחר התקדמות: עקבו אחר ההתקדמות שלכם, ותחגגו את ההצלחות שלכם. מעקב אחר התקדמות עוזר לכם להרגיש מוערכים, ולהגביר את הביטחון העצמי.
  • התנדבות: התנדבו בארגון שאתם מאמינים בו. התנדבות עוזרת לכם להרגיש מחוברים לקהילה, ולהשפיע על העולם.
  • לימוד וצמיחה: למדו משהו חדש, קראו ספר מעורר השראה, או השתתפו בסדנה או בכנס. לימוד וצמיחה עוזרים לכם להרגיש מאותגרים, ולהתפתח באופן אישי ומקצועי.
  • הכרת תודה: הקדישו זמן להכיר תודה על הדברים הטובים בחייכם. הכרת תודה עוזרת לכם להעריך את מה שיש לכם, ולהפחית את החרדה והדיכאון.

לסיכום: מסע אישי, לא פתרון קסם

התמודדות עם שחיקה נפשית היא מסע אישי, ולא פתרון קסם. המודל שפיתחתי יכול לעזור לכם להבין את הגורמים לשחיקה, ולהציע כלים מעשיים להתמודדות. אבל בסופו של דבר, אתם אלה שצריכים לקחת אחריות על הבריאות הנפשית שלכם, ולהשקיע בעצמכם.

אז אני רוצה לשאול אותך: איזה צעד אחד קטן אתה יכול לעשות היום כדי לדאוג יותר לעצמך? האם זה לישון שעה נוספת, לאכול ארוחת צהריים בריאה, או לצאת להליכה קצרה בטבע? אני מאמין בך, ויודע שאתה יכול להתמודד עם האתגרים שמציבים בפניך החיים.

רציתי לשתף אתכם במשהו שחשוב לי: ראיתי איך שחיקה יכולה למוטט אנשים מוכשרים ונחושים. אבל ראיתי גם איך אפשר להתגבר עליה, ולחזור חזקים ומאושרים יותר. אני כאן כדי לעזור לכם במסע הזה.

אני נועם אבירי, ואני מאמין שלכל אחד יש את היכולת ליצור לעצמו חיים משמעותיים ומספקים, גם בתנאים של לחץ מתמשך. אני יועץ, מנטור ומומחה בגיוס כספים לארגונים ללא מטרות רווח. הניסיון שלי כולל עבודה עם מגוון רחב של ארגונים, מסטארטאפים חברתיים ועד לארגונים בינלאומיים גדולים. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", שאותן אני שמח לחלוק עם אחרים כדי לסייע להם להשיג את מטרותיהם.

שתפו אותי בתגובות, איזה טיפים נוספים יש לכם להתמודדות עם שחיקה נפשית?

Abstract image representing a stable core surrounded by turbulent waves, symbolizing the cognitive shell method.
Featured

שיטת המעטפת הקוגניטיבית: איך לבנות מבנה מחשבתי יציב בסביבה כאוטית בגיוס כספים

גלו את "שיטת המעטפת הקוגניטיבית" של נועם אבירי, מומחה גיוס הכספים, לבניית מבנה מחשבתי יציב בסביבה כאוטית. טיפים מעשיים ותובנות פסיכולוגיות.

הטלפון צלצל. על הקו היה מגייס כספים מותש, קולו שבור. "נועם," הוא אמר, "אני מרגיש שאני טובע. הכל משתנה כל כך מהר - התורמים, הטכנולוגיות, אפילו השפה. אני לא מצליח לעמוד בקצב."

נשמתי עמוק. אני מכיר את התחושה הזו היטב. לפני שנים, כשרק התחלתי, הרגשתי כאילו אני מנסה לתפוס ג'לי בידיים חשופות. כל תזוזה קטנה הייתה מערערת אותי. עד שפיתחתי את מה שאני קורא לו "שיטת המעטפת הקוגניטיבית" - טכניקה ליצירת מבנה מחשבתי יציב, גם בתוך סביבה סוערת ומשתנה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של ליווי מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח, אני יכול להגיד בביטחון: גיוס כספים הוא לא רק עניין של טכניקות. הוא עניין של תודעה.

מהי שיטת המעטפת הקוגניטיבית?

בבסיסה, שיטת המעטפת הקוגניטיבית היא סט של עקרונות ופרקטיקות שמטרתן לסייע לך לשמור על בהירות, מיקוד ושליטה רגשית גם בתוך כאוס. היא בנויה משלושה מרכיבים עיקריים:

1. הליבה: ערכי היסוד והמטרות שלך בגיוס כספים

2. המסגרת: מערכת האמונות וההנחות שלך לגבי תורמים, ארגונים ועצמך

3. הכלים: הטכניקות והפרקטיקות היומיומיות שלך

נפרק כל מרכיב, ונגלה איך הוא יכול לעזור לך ליצור יציבות מחשבתית בסביבה כאוטית.

1. הליבה: מה באמת חשוב לך?

בליבת המעטפת הקוגניטיבית נמצאים ערכי היסוד והמטרות שלך. אלו הם העוגנים שלך, הדברים שחשובים לך באמת, מעבר לטקטיקות ולטרנדים חולפים.

  • תובנה אישית: אחד הערכים החשובים לי ביותר הוא אותנטיות. אני מאמין שגיוס כספים אמיתי נובע מתוך חיבור עמוק למהות הארגון ולסיפור שהוא מספר. זכור, הכסף הוא אמצעי, לא מטרה.
  • השלכות מעשיות: כדי לחזק את הליבה שלך, שאל את עצמך: מה אני רוצה להשיג בגיוס הכספים, מעבר לסכום הכסף? איזה ערך אני רוצה להביא לעולם?

2. המסגרת: איך אתה רואה את העולם?

המסגרת הקוגניטיבית היא מערכת האמונות וההנחות שלך לגבי העולם, ובמקרה שלנו - לגבי גיוס כספים.

  • עדשת המיקרוסקופ: פעם האמנתי שתורמים הם בראש ובראשונה אנשי עסקים קרים ומחושבים. אבל אחרי שנים של שיחות עומק, הבנתי שיש מתחת לפני השטח רצון אמיתי לעשות טוב. עכשיו אני יודע שאחת המשימות החשובות שלי היא לעזור להם לבטא את הרצון הזה.
  • הקול הפנימי המשולב: שים לב לאמונות מגבילות. האם אתה חושב שקשה לגייס כסף בתקופה הזו? או שאף אחד לא יתרום לארגון קטן כמו שלך? האמונות האלו מעצבות את המציאות שלך.
  • המלצה מעשית: זיהוי האמונות המגבילות שלך הוא הצעד הראשון. הצעד השני הוא לאתגר אותן. שאל את עצמך: מה יקרה אם האמונה הזו לא נכונה? אילו אפשרויות חדשות ייפתחו בפניי?

3. הכלים: מה אתה עושה בפועל?

הכלים הם הטכניקות והפרקטיקות היומיומיות שלך. אלו הדברים שאתה עושה בפועל כדי ליישם את הליבה והמסגרת שלך.

  • פרקטל המשמעות: גיוס כספים הוא לא רק רשימת תפוצה או קמפיין דיגיטלי. מדובר גם על בניית מערכות יחסים, סיפור סיפורים מעוררי השראה וחיבור אנשים למטרה גדולה מהם.
  • תמונות מילוליות חדות: אני מתחיל כל יום ב-15 דקות של מדיטציה, שבה אני מדמיין את עצמי מצליח בגיוס הכספים. זה עוזר לי לשמור על מיקוד וחיוביות, גם כשדברים משתבשים.
  • השלכות מעשיות: פתח שגרה יומית שתומכת ביציבות הקוגניטיבית שלך. זה יכול להיות כל דבר - מדיטציה, כתיבה ביומן, או שיחה עם מנטור.

איך להטמיע את שיטת המעטפת הקוגניטיבית בחיי היומיום שלך?

1. הגדר את הערכים שלך: מה חשוב לך באמת בגיוס כספים?

2. אתגר את האמונות המגבילות שלך: מה מונע ממך להצליח?

3. פתח שגרה יומית: מה יעזור לך לשמור על יציבות ומיקוד?

הנה סיפור קצר לסיום: לפני כמה שנים ליוויתי ארגון קטן שעסק בשיקום אסירים. הם היו מתוסכלים מאוד, כי הם לא הצליחו לגייס מספיק כסף. כשדיברתי עם המנכ"ל, גיליתי שהוא מאמין שאף אחד לא יתרום לאסירים משוחררים. הוא אמר לי: "אנשים לא רוצים לתת כסף לפושעים."

אתגרתי אותו. אמרתי לו: "מה אם אתה טועה? מה אם יש אנשים שאכפת להם? מה אם אתה יכול לשנות את התפיסה הזו?"

הוא הסכים לנסות. ביחד, בנינו סיפורים אישיים של האסירים המשוחררים, סיפורים על חרטה, תקווה ושינוי. והפלא ופלא, אנשים התחילו לתרום. הארגון הכפיל את התקציב שלו בשנה אחת.

השיטה הזו לא רק עזרה לו לגייס יותר כסף. היא עזרה לו לראות את העולם בצורה חדשה. והיא יכולה לעשות את אותו הדבר עבורך.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה פחד מנהל אותך, ואתה מוכן לשחרר?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי.

Abstract image of quantum particles with connected lines, representing non-linear thinking and potential connections in fundraising.
Featured

המנטליות הקוונטית: איך לפתח חשיבה לא-ליניארית ולגייס כספים כמו שלא דמיינת

גלו איך לשחרר את המחשבה מכבלי החשיבה הליניארית ולפתח מנטליות קוונטית שתאפשר לכם לגייס כספים בצורה שלא דמיינתם. טיפים מעשיים מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

האמת? שנים חשבתי שהשיטה הליניארית היא הדרך היחידה לגייס כסף. פגישה ועוד פגישה, מצגת ועוד מצגת, מעקב מייגע אחרי כל תורם פוטנציאלי. עד שהבנתי שאני תקוע במציאות ניוטונית, בעוד שהעולם – ובעיקר עולם התרומות – פועל על פי חוקי הקוונטים. זה נשמע מפוצץ? תמשיכו לקרוא.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של גיוס כספים עבור עמותות וארגונים, למדתי שהפריצות דרך האמיתיות מגיעות כשמשחררים את המחשבה מכבלי ה"אחד ועוד אחד שווה שתיים". אתם יודעים, כמו שלפעמים ניצחון מגיע דווקא אחרי שספגת מפלה כואבת.

הכישלון שלי, הקפיצה הקוונטית שלכם

אני זוכר קמפיין גיוס כספים לבית חולים לילדים. עבדנו מסביב לשעון, הכנו מצגות מרהיבות, פנינו לכל מי שיכול היה לתרום. ובכל זאת, הגענו לפחות מחצי מהיעד. הייתי שבור. הרגשתי כאילו נכשלתי כלפי הילדים, כלפי הצוות, כלפי עצמי.

אבל אז קרה משהו מעניין. במקום להתמקד בכישלון, התחלתי לשאול שאלות אחרות. מה אם הדרך שבה פנינו לתורמים פשוט לא התאימה להם? מה אם המסר שלנו לא היה מספיק רגשי? מה אם התמקדנו בתורמים ה"נכונים" ולא באלה שבאמת אכפת להם?

ההתבוננות הזו, היציאה מהמחשבה הליניארית של "עבדנו קשה = צריכים להצליח", הובילה אותי לפתח את מה שאני קורא לו "מנטליות קוונטית" בגיוס כספים.

מה זה בכלל "מנטליות קוונטית"?

בעולם הקוונטים, חלקיק יכול להיות בשני מקומות בו זמנית, עד שמודדים אותו. וגם בגיוס כספים, פוטנציאל התרומה יכול להיות עצום ורדום בו זמנית, עד שמגיעים אליו בגישה הנכונה. זה אומר:

לשחרר את ההנחות המוקדמות: לשכוח מה ש"יודעים" על תורמים, ולנסות להבין מה באמת* מניע אותם.

  • להתמקד בקשר, לא במספרים: במקום לראות תורם כ"פוטנציאל ל-X שקלים", לראות אותו כאדם עם ערכים ורגשות.
  • לסמוך על אינטואיציה: לפעמים, התרומה הגדולה ביותר מגיעה ממקור לא צפוי, או משיחה שנראית "לא מבטיחה".

איך מיישמים את זה בפועל?

1. הקשבה השלישית: לא רק להקשיב למה שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. מה הדברים שחשובים לו באמת? מה הערכים שהוא מחפש? (קשור ל"העומק שמתחת לעומק").

2. מודל המעגלים המתרחבים: במקום לפנות רק לתורמים "רגילים", לחפש קשרים רחוקים יותר – חברים של חברים, מכרים, אנשים שמתעניינים בתחום שלכם. (שילוב עם "שיטת הסולם הדינמי").

3. המפה הרגשית של התורם: ליצור מפה של הרגשות והערכים של התורם הפוטנציאלי, ולבנות את הפנייה בהתאם. מה יגרום לו להתרגש? מה יגרום לו להרגיש מחובר?

4. "הצעד האלגנטי": לפעמים, פעולה קטנה ומדויקת תביא תוצאה גדולה בהרבה ממאמץ עצום. לזהות את הפעולה הזו.

לא רק כסף, אלא גם משמעות

המנטליות הקוונטית היא לא רק דרך לגייס יותר כסף. היא דרך לראות את עולם התרומות בצורה אחרת. היא דרך להתחבר לאנשים, ליצור קשרים אמיתיים, ולהפוך את העבודה שלנו למשמעותית יותר.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים תקועים בגיוס כספים, תזכרו את עולם הקוונטים. תשחררו את המחשבה, תסמכו על האינטואיציה, ותחפשו את הצעד האלגנטי שישנה את כל המשוואה.

רגע, אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים. אחרי שנים של ניסיון, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" שעזרו לארגונים רבים להגדיל את התרומות שלהם. אני משלב ידע מפסיכולוגיה חיובית, כלכלה התנהגותית ועולם העסקי כדי ליצור גישה הוליסטית לגיוס כספים.

אשמח לשמוע מהניסיון שלכם – אילו "קפיצות קוונטיות" עשיתם בגיוס כספים? שתפו בתגובות!

Noam Aviri, an expert in fundraising, explains his model for dealing with criticism, and how to turn it into a significant growth tool.
Featured

מחושך לאור: המודל שלי להתמודדות עם ביקורת - גם כשמדובר בביקורת קשה

נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את המודל שלו להתמודדות עם ביקורת, ומסביר איך להפוך ביקורת לכלי צמיחה משמעותי.

האמת היא, לא תמיד הייתי טוב בקבלת ביקורת. פעם הייתי מתגונן, תוקף בחזרה, או פשוט מתעלם. ואז הבנתי משהו: ביקורת היא לא אויב, היא מראה. מראה לא תמיד מחמיאה, אבל היא תמיד אמיתית.

אני נועם אבירי, ובעשרות השנים שלי בגיוס כספים, ספגתי לא מעט ביקורת. חלק ממנה היה מוצדק, חלק פחות. אבל תמיד, תמיד, מצאתי בה גרעין של אמת שיכולתי ללמוד ממנו.

אני רוצה לשתף אתכם במודל שפיתחתי להתמודדות עם ביקורת – מודל שעזר לי להפוך את הביקורת לכלי צמיחה משמעותי, ולשפר את הביצועים שלי בתחום גיוס הכספים:

השלב הראשון: עצרו רגע. לנשום.

התגובה הטבעית לביקורת היא התגוננות. זה טבעי. המוח שלנו תוכנת להגן עלינו, וביקורת נתפסת כאיום. אבל לפני שאתם מגיבים, עצרו. קחו נשימה עמוקה. תזכירו לעצמכם שהמטרה היא ללמוד ולגדול, לא לנצח בוויכוח.

אני זוכר פעם אחת, אחרי מצגת גיוס כושלת במיוחד, אחד מחברי הוועד המנהל אמר לי: "נועם, המצגת שלך הייתה משעממת כמו דוח מס." הבטן שלי התהפכה. אבל במקום להתפוצץ עליו, עצרתי. נשמתי. והקשבתי.

השלב השני: הקשיבו לעומק. באמת.

תנסו לשמוע מה באמת אומרים לכם, מעבר למילים. מה הכוונה מאחורי הביקורת? האם יש גרעין של אמת בדברים? האם האדם שמבקר אתכם מנסה לעזור לכם להשתפר?

זה המקום בו נכנסת לתמונה מה שאני קורא לה "ההקשבה השלישית". הקשבה ראשונה היא למילים שנאמרות. הקשבה שנייה היא לשפת הגוף ולטון הדיבור. הקשבה שלישית היא למה לא נאמר – למה מסתתר מאחורי המילים, לרגשות ולצרכים של האדם שמבקר.

בחזרה לסיפור עם חבר הוועד המנהל: אחרי שנרגעתי, הקשבתי לעומק. הוא לא ניסה לפגוע בי, הוא פשוט רצה שהמצגת הבאה תהיה יותר אפקטיבית, שתצליח לגייס יותר כסף. הבנתי שהוא רואה בי פוטנציאל, ושהוא מאמין ביכולת שלי להשתפר.

השלב השלישי: תשאלו שאלות. תחקרו.

אל תפחדו לשאול שאלות מבהירות. תבקשו דוגמאות. תנסו להבין בדיוק מה ציפיות של האדם שמבקר, ואיפה אתם לא עומדים בהן.

אני תמיד שואל את עצמי את השאלה: "מה העומק שמתחת לעומק?" מה באמת מפריע לאדם שמבקר? מה מניע אותו? מה הצרכים שלו?

אחרי שהקשבתי לחבר הוועד המנהל, שאלתי אותו: "מה לדעתך היה יכול לעשות את המצגת ליותר מעניינת?" הוא נתן לי כמה עצות מצוינות – לשלב יותר סיפורים אישיים, להשתמש ביותר ויזואליה, ולדבר על התרומה של כל שקל בצורה קונקרטית.

השלב הרביעי: סננו את הביקורת. בחרו מה לקחת.

לא כל ביקורת שווה. חלק ממנה תהיה לא רלוונטית, לא מדויקת, או אפילו זדונית. תלמדו לסנן את הביקורת, ולבחור מה לקחת איתכם.

אני תמיד משתמש ב"שיטת המראה הכפולה": אני מנסה לראות את עצמי דרך עיני המבקר, אבל אני גם בודק את הביקורת דרך הפילטר של הערכים והמטרות שלי.

במקרה עם חבר הוועד המנהל, לקחתי את העצות שלו לגבי הסיפורים האישיים והויזואליה, אבל החלטתי להישאר נאמן לסגנון האישי שלי, ולא לנסות להיות קומיקאי.

השלב החמישי: פעלו. שנו.

השלב האחרון הוא לקחת את הביקורת שלמדתם ממנה, ולפעול לפיה. תנסו דברים חדשים. תשנו את הגישה שלכם. תתאמנו על מיומנויות חדשות.

הנה מה שעשיתי אחרי הביקורת על המצגת שלי: שיניתי את מבנה המצגת, הוספתי יותר סיפורים אישיים, השתמשתי ביותר תמונות וסרטונים, ובפעם הבאה, המצגת קיבלה ביקורות מצוינות, והצלחנו לגייס הרבה יותר כסף.

אני מקווה שהמודל הזה יעזור לכם להתמודד עם ביקורת בצורה אפקטיבית, ולהפוך אותה לכלי צמיחה משמעותי. זכרו: ביקורת היא לא סוף הדרך, היא רק נקודת עצירה בדרך להצלחה.

ומה איתכם? איך אתם מתמודדים עם ביקורת? שתפו אותי בתגובות! אשמח לשמוע את הטיפים שלכם.