השעה הייתה 03:22 לפנות בוקר. לא הצלחתי להירדם. האמת? פחדתי. פחדתי מהטלפון למחרת בבוקר, מהפגישה עם התורם שאמורה לסגור לנו את הרבעון. חרדת גיוס כספים היא לא רק מונח אקדמי – היא תחושה משתקת שכל מגייס כספים חווה בשלב כזה או אחר. אבל באותו לילה, משהו השתנה. הבנתי שהפחד הוא לא האויב, אלא הסימפטום. הסימפטום של משהו עמוק יותר שחייב להשתנות.
אז איך יוצאים ממעגל החרדה הזה? איך הופכים את הפחד לדלק לצמיחה? במהלך 15 שנותיי בתחום גיוס הכספים, פיתחתי מודל קוגניטיבי-רגשי ייחודי להתמודדות עם חרדת גיוס כספים. זה לא עוד טקטיקה – זה שינוי פנימי שמאפשר ליצור ביטחון אמיתי ויציב.
אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. ראיתי הכל – מהארגון הקטן שנאבק לשרוד ועד לתאגידי הענק שמשנים את העולם. ואני יודע דבר אחד בוודאות: גיוס כספים הוא הרבה מעבר לבקשת תרומות. הוא קודם כל עבודה פנימית.
במאמר הזה, אני הולך לחשוף את המודל שלי. אספר לכם על נקודות השבירה, על הכשלונות שלי, ועל הדרך שבה הפכתי אותם לצמיחה. זה לא יהיה קל, אבל זה יהיה שווה את זה.
1. שבירת המיתוס: גיוס כספים הוא לא רק מספרים
כולנו גדלנו על המיתוס הזה: גיוס כספים הוא רק משחק של מספרים. אם תפנה למספיק אנשים, תקבל מספיק תרומות. אבל זה שקר. שקר שגורם לנו לפחד. למה? כי אנחנו מרגישים כמו מוכרים אגרסיביים שמנסים לדחוף מוצר שאף אחד לא רוצה.
מה האמת? גיוס כספים הוא קודם כל מערכת יחסים. מערכת יחסים שמבוססת על אמון, ערכים משותפים, וחיבור אנושי אמיתי. דמיינו שאתם פוגשים חבר ותיק שאתם מעריכים. האם תתחילו מיד לבקש ממנו כסף? ברור שלא. תתעניינו בו, תקשיבו לו, תשתפו אותו במה שחשוב לכם.
הצעד האלגנטי: במקום להתמקד במספרים, תתחילו להתמקד באנשים. תלמדו להקשיב למה שמניע אותם, מה חשוב להם, ואיך הארגון שלכם יכול לעזור להם להגשים את הערכים שלהם. תזכרו - זה לא על הכסף שלהם, אלא על הערכים שלכם.
"הקשבה השלישית": אני מדבר על היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. לשים לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לניואנסים הקטנים שמגלים את האמת. זוכרים את "אפקט המגירה הסגורה"? כשתורם מקבע את הרושם הראשוני ולא מאפשר כניסה של מידע חדש. זה הזמן להשתמש ב"הקשבה השלישית" כדי לפתוח את המגירה הזו.
2. מודל המעגלים המתרחבים: גיוס כספים הוא משחק של מערכות יחסים, לא משחק של מספרים
במשך שנים חשבתי שהדרך לגייס יותר כסף היא לפנות ליותר אנשים. טעות קריטית. מה שבאמת עובד הוא להעמיק את הקשר עם האנשים שכבר מאמינים בכם. פה נכנס לתמונה "מודל המעגלים המתרחבים" שפיתחתי.
מה זה אומר? תחשבו על הארגון שלכם כעל מעגל קטן. סביבו יש עוד מעגלים: תורמים קיימים, מתנדבים, חברים של המתנדבים, משפחות של התורמים, וכן הלאה. המטרה היא לא לפרוץ למעגלים רחוקים, אלא להרחיב את המעגלים הקרובים.
איך עושים את זה? תתחילו עם התורמים הקיימים. תשאלו אותם מי עוד הם מכירים שיכול להתעניין בעשייה שלכם. תבקשו מהם להציג אתכם. תארגנו אירועים קטנים ואינטימיים שבהם הם יוכלו להזמין את החברים שלהם.
התפכחות חיובית: הבנתי שבמקום לבזבז אנרגיה על חיפוש תורמים חדשים, אני יכול להכפיל את ההכנסות שלי פשוט על ידי טיפוח הקשרים הקיימים.
3. המפה הרגשית של התורם: מה באמת מניע אנשים לתרום?
פסיכולוגיה של נתינה ותרומה היא תחום מורכב, אבל יש כמה עקרונות בסיסיים שכל מגייס כספים חייב להכיר. אנשים לא תורמים רק בגלל שהם רוצים לעזור. הם תורמים בגלל שהם רוצים להרגיש טוב עם עצמם. הם רוצים להרגיש שהם עושים שינוי, שהם חלק ממשהו גדול יותר, שהם משאירים חותם בעולם. פה נכנסת לתמונה "המפה הרגשית של התורם".
איך זה עובד? תנסו להבין מהם הערכים העמוקים שמניעים את התורם הפוטנציאלי. האם חשוב לו צדק חברתי? חינוך? בריאות? איכות הסביבה? ברגע שתבינו מה חשוב לו, תוכלו להתאים את המסר שלכם לערכים האלה.
טכניקת "עדשת המיקרוסקופ": היא מפרקת רגעים קריטיים לחלקיקיהם הקטנים ביותר. תאטו את הזמן סביב נקודות מפנה בשיחות עם תורמים. תחשפו את הדינמיקה העדינה והבלתי נראית שמשפיעה על תוצאות.
חוסן מנטלי: "השיחה הזו עם תורם אחד אינה רק על תרומה של 50,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב."
4. שיטת המראה המנטלית: ניצחון מתחיל בראש
במשך שנים סבלתי מחרדת גיוס כספים. הייתי מגיע לפגישות עם תורמים כשאני מפוחד וחסר ביטחון. זה כמובן השפיע על התוצאות. ואז הבנתי שאני צריך לשנות משהו. פיתחתי את "שיטת המראה המנטלית".
מה זה אומר? לפני כל פגישה חשובה, אני עוצר לרגע ומתבונן בעצמי במראה. אני מדמיין את הפגישה כאילו היא כבר הסתיימה בהצלחה. אני רואה את עצמי בטוח בעצמי, משוכנע במסר שלי, ויודע שאני עושה שינוי בעולם.
איך עושים את זה? תמצאו מקום שקט שבו תוכלו להיות לבד. תעצמו עיניים ותנשמו עמוק. תדמיינו את הפגישה מתחילה, ממשיכה, ומסתיימת בהצלחה. תרגישו את הביטחון, את השמחה, את ההקלה. תאמינו בעצמכם.
"הקול הפנימי המשולב": תחשפו את המחשבות והדיאלוגים הפנימיים שלך במהלך אינטראקציות. תציגו את הפער בין מה שנאמר לבין מה שנחשב באותו רגע. לדוגמה: "'כמובן, אני אבחן את ההצעה שלך,' אמר התורם. (בראשי חשבתי: 'הוא משתמש במילה אבחן במקום אשקול - זה סימן שהוא רוצה שאתן לו נתונים נוספים, לא פנייה רגשית.'). 'אשמח לשלוח לך ניתוח השפעה מפורט,' עניתי מיד."
5. גישת המשוב התלת-שלבית: שיפור מתמיד של הביצועים
גם אחרי שנים של ניסיון, אני עדיין לומד ומשתפר. זה חלק בלתי נפרד מהעבודה. פיתחתי את "גישת המשוב התלת-שלבית" כדי לוודא שאני תמיד מתקדם קדימה.
מה זה אומר? אחרי כל פגישה או שיחה עם תורם, אני מקדיש כמה דקות כדי לנתח את מה שהיה. אני שואל את עצמי שלוש שאלות:
1. מה עשיתי טוב?
2. מה יכולתי לעשות יותר טוב?
3. מה למדתי?
איך עושים את זה? תרשמו את התשובות שלכם ביומן. תשתפו את המסקנות שלכם עם חברים לעבודה או עם מנטור. תשתמשו במשוב הזה כדי לשפר את הביצועים שלכם בעתיד.
אני יודע שזה לא קל. חרדת גיוס כספים היא אתגר אמיתי. אבל אני מאמין שאם תאמצו את המודל הזה, תוכלו להתגבר על הפחד, ליצור ביטחון פנימי אמיתי, ולהגשים את החזון שלכם.
אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?
*
אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך 15 שנה אני עוזר לארגונים להגשים את החזון שלהם באמצעות גיוס כספים אפקטיבי. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ואני תמיד מחפש דרכים חדשות וחדשניות לעזור ללקוחות שלי להצליח.
