האמת? פעם חשבתי שאם רק נשפוך עוד ועוד מילים על כמה הארגון שלנו מדהים, התרומות יזרמו. סיפרנו על המבנה החדש, על העובדים המסורים, על החזון השאפתני. זה עבד, אבל לא מספיק טוב. משהו הרגיש חסר. ואז, בפגישה גורלית אחת, תורם פוטנציאלי שאל אותי שאלה פשוטה ששינתה לי הכל: "בסדר, הבנתי שאתם מצוינים. אבל מה השתנה בזכותכם בעולם?".

זה כאב. כי הבנתי ששכחנו את הדבר הכי חשוב: ההשפעה. התמקדנו ב מה אנחנו עושים, ולא ב למה. מאותו רגע, הסטנו את הזרקור.

האמת הכואבת: למה לדבר רק על הארגון זה פשוט לא מספיק?

לפני שאסביר איך עשינו את השינוי, חשוב להבין למה גישת "אנחנו הכי טובים" פשוט לא עובדת יותר:

• אנשים רוצים משמעות, לא רק מידע: בעידן שבו כולם מופצצים במידע, אנשים מחפשים משמעות אמיתית. הם רוצים לדעת שהתרומה שלהם עושה שינוי אמיתי בחייהם של אנשים אחרים.
• התחרות על הלבבות גדולה: יש כל כך הרבה ארגונים נפלאים שמבקשים תרומות. כדי להתבלט, אתם חייבים להציג ערך מוסף אמיתי, מעבר לסיפורים על כמה אתם נהדרים.
• ציניות גוברת: הציבור נעשה חשדן יותר כלפי ארגונים, במיוחד כאלה שמדברים רק על עצמם. שקיפות והתמקדות בהשפעה בונים אמון.

אחרי 15 שנה בתחום גיוס הכספים, למדתי את זה בדרך הקשה: תורמים רוצים להיות חלק מפתרון, לא רק לממן ארגון.

"שיטת הסולם הדינמי": איך התחלנו לדבר על ההשפעה בפועל?

אז איך עושים את השינוי הזה בפועל? פיתחתי מתודולוגיה שנקראת "שיטת הסולם הדינמי", שעוזרת לארגונים למקד את המסרים שלהם בהשפעה אמיתית. הנה השלבים המרכזיים:

1. הגדרת ההשפעה בצורה מדידה: במקום לדבר על "עזרה לילדים", תגדירו בדיוק איך אתם עוזרים להם. לדוגמה, "שיפור ציוני המתמטיקה ב-20% בקרב תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת".

2. איסוף סיפורים אמיתיים: הסיפורים הם הלב של גיוס הכספים. אספו סיפורים אותנטיים על אנשים שהחיים שלהם השתנו בזכות העבודה שלכם.

3. הצגת נתונים כחלק מהסיפור: שלבו נתונים סטטיסטיים בתוך הסיפורים. לדוגמה, "הצלחנו להוציא 50 משפחות ממצוקה כלכלית קשה, וזה בזכותכם".

4. חיבור אישי: אל תפחדו להיות פגיעים ואנושיים. שתפו את האתגרים שלכם, את הכישלונות ואת הניצחונות.

5. הזמנה לפעולה משמעותית: אל תבקשו רק כסף. תציעו לתורמים להיות חלק פעיל מהשינוי.

הנה דוגמה קונקרטית: במקום להגיד "אנחנו עוזרים לנוער בסיכון", התחלנו להגיד: "בזכות תרומה של 500 ש"ח, נוכל לתת לנער בסיכון חונך אישי שיעזור לו להשלים פערים בלימודים ולמצוא את הכוחות שלו".

"ההקשבה השלישית": איך לזהות מה באמת חשוב לתורם?

אבל זה לא רק מה שאתם אומרים, אלא גם איך אתם מקשיבים. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית": היכולת להקשיב לא רק למילים של התורם, אלא גם למה שלא נאמר. לזהות את הערכים והמניעים העמוקים שלו.

איך עושים את זה?

• שאלו שאלות פתוחות: במקום שאלות "כן/לא", שאלו שאלות שמאפשרות לתורם לשתף את החוויות והתשוקות שלו.
• הקשיבו בתשומת לב מלאה: הסתכלו על התורם בעיניים, הנהנו, הגיבו בצורה אמפתית.
• חפשו רמזים לא מילוליים: שימו לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לתגובות הרגשיות.
• התאימו את המסר: ברגע שזיהיתם מה חשוב לתורם, התאימו את המסר שלכם לערכים שלו.

אספר לכם משהו שלא סיפרתי לאף אחד - בפגישת התורמים הראשונה שלי הייתי כל כך מבוהל שידי רעדו כשמזגתי מים. היום אני יודע שהפחד הזה היה בדיוק מה שהייתי צריך לחוות. הוא לימד אותי להקשיב באמת.

מ"אפקט המגירה הסגורה" ל"מומנטום הגילוי": איך ליצור חיבור אותנטי?

מה שקורה הרבה פעמים הוא "אפקט המגירה הסגורה" - כשתורם מקבע את הרושם הראשוני ולא מאפשר כניסה של מידע חדש. איך מתגברים על זה? על ידי יצירת "מומנטום הגילוי" - תחושה שהתורם ואתם מגלים תובנות חדשות יחד.

איך יוצרים את המומנטום הזה?

• שתפו את האתגרים שלכם: היו כנים לגבי הקשיים שאתם מתמודדים איתם.
• הזמינו את התורם להיות חלק מהפתרון: תציעו לו להשתתף בסיעור מוחות או בפיתוח תוכניות חדשות.
• שתפו תובנות חדשות: תראו שאתם כל הזמן לומדים ומתפתחים.
• חגגו הצלחות ביחד: תראו לתורם שהוא חלק מהניצחון.

זה לא רק גיוס כספים. זה בניית מערכת יחסים של שותפות אמיתית.

מה הלאה? הצעד האלגנטי הבא שלך

אז מה הצעד האלגנטי הבא שלך? אל תתמקדו יותר במה שהארגון שלכם עושה, אלא במה שהוא מאפשר לעולם להיות. תחשבו איך אתם יכולים להציג את ההשפעה שלכם בצורה הכי אותנטית, הכי מדידה והכי רגשית.

איזה 'בלתי אפשרי' אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. שילוב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, מאפשר לי להוביל ארגונים להצלחה בגיוס משאבים ובבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

האמת היא שלא תמיד הייתי מגייס כספים מצליח. היו תקופות שהרגשתי שאני פשוט דוחף סלע במעלה ההר, ושהתורמים הפוטנציאליים הם יותר כמו שופטים קשוחים בתוכנית ריאליטי מאשר שותפים למטרה. הייתי שולח מצגות מבריקות, מצטט נתונים סטטיסטיים, ומדבר על "השפעה" ו"שינוי חברתי" כאילו אלה מילים ריקות.

ואז, יום אחד, אחרי עוד פגישה כושלת שבה הרגשתי כמו תקליט שבור, עצרתי ושאלתי את עצמי: "נועם, מה הסיפור שלך כאן? למה אתה עושה את זה?"

הבנתי ששכחתי את הסיבה האמיתית שבגללה התחלתי לעבוד בתחום החברתי מלכתחילה. שכחתי את הילדות שלי בפריפריה, את הקשיים שראיתי סביבי, את התחושה הבוערת של חוסר צדק שגרמה לי לרצות לשנות את העולם. שכחתי את הסיפור האישי שלי.

אני נועם אבירי, ואני מגייס כספים כבר למעלה מ-15 שנה. ראיתי ארגונים ממריאים, וארגונים קורסים. עבדתי עם תורמים קטנים וגדולים, עם מנכ"לים מבריקים ועם ועדי מנהלים מסורבלים. למדתי הרבה בדרך, אבל הלקח הכי חשוב שלמדתי הוא שהסיפור שלך הוא הנכס הכי גדול שלך.

למה זה כל כך חשוב? כי גיוס כספים הוא לא רק שכנוע, הוא חיבור. אנשים לא תורמים לארגונים, הם תורמים לאנשים, למטרות שהם מזדהים איתן, לסיפורים שנוגעים להם בלב.

הסיפור שלך: המפתח לחיבור אמיתי

הבנתי שאני צריך להתחיל לשתף את הסיפור שלי, לא את הסיפור של הארגון. הייתי צריך לדבר על מה שגרם לי להתעורר כל בוקר עם תשוקה לעבודה שלי, על מה שאני מאמין בו, על החלומות שלי לעולם טוב יותר.

הפסקתי להשתמש ב"שפה גבוהה" והתחלתי לדבר בגובה העיניים. הפסקתי לנסות להרשים והתחלתי להיות אותנטי. התחלתי לחשוף את הפגיעות שלי, את הספקות שלי, את הפחדים שלי. והקסם קרה.

אנשים התחילו להקשיב יותר, להתחבר יותר, לתרום יותר. הם לא ראו אותי יותר כמגייס כספים קר ומחושב, אלא כאדם עם מטרה, עם סיפור, עם לב.

עדשת המיקרוסקופ: רגע האמת

אני זוכר במיוחד פגישה עם תורם פוטנציאלי שהייתה אמורה להיות קצרה וטכנית. הוא היה איש עסקים קשוח, עם מבט חודר וסדר יום צפוף. התחלתי להציג את המצגת, אבל אחרי שני שקפים עצרתי.

"אפשר לשאול אותך משהו?" שאלתי. הוא הנהן. "למה אתה תורם?"

הוא הביט בי במבט מופתע. "זה עניין אישי," הוא אמר.

"אני יודע," אמרתי. "אבל אני באמת רוצה להבין. אני רוצה לדעת מה מניע אותך."

הוא שתק לרגע, ואז התחיל לספר על הילדות שלו, על הקשיים שהוא חווה, על האנשים שעזרו לו בדרך. הוא סיפר סיפור כואב ומרגש, סיפור על חוסר ועל תקווה.

כשסיים, היה שקט בחדר. ואז הוא אמר: "מעולם לא סיפרתי את זה לאף אחד."

באותו רגע ידעתי שהצלחתי ליצור חיבור אמיתי. הוא לא תרם בגלל המצגת שלי, הוא תרם בגלל הסיפור שלו, ובגלל שהוא ראה את הסיפור שלי.

פרקטל המשמעות: מהשיחה לתובנה

השיחה הזו לימדה אותי משהו חשוב על גיוס כספים: זה לא רק על כסף, זה על משמעות. אנשים רוצים להיות חלק ממשהו גדול מהם, הם רוצים להרגיש שהתרומה שלהם עושה שינוי אמיתי בעולם. והדרך הכי טובה לעזור להם להרגיש את זה היא לשתף את הסיפור שלך, להראות להם את הלב שלך.

מה למדתי, ואיך זה יכול לעזור לך?

• מצא את הסיפור שלך: מה הסיבה האמיתית שבגללה אתה עובד בתחום החברתי? מה מניע אותך? מה החלומות שלך?
• שתף את הסיפור שלך: אל תפחד להיות פגיע, אל תפחד להיות אותנטי, אל תפחד להיות אתה.
• הקשב לסיפור של אחרים: תן לאנשים לספר את הסיפור שלהם, תנסה להבין מה מניע אותם, תנסה ליצור חיבור אמיתי.
• זכור שהכל מתחיל ונגמר בבני אדם: גיוס כספים הוא לא רק תהליך עסקי, הוא מערכת יחסים בין אנשים.

ההקשבה השלישית:

לפעמים, מה שבאמת חשוב הוא לא מה שנאמר במילים, אלא מה שמסתתר מתחת לפני השטח. למדתי להקשיב להקשבה השלישית - להקשיב לרגשות, לאנרגיות, לתחושות הבטן.

"שיטת המראה המנטלית" - טכניקת הכנה מנטלית לפני פגישות חשובות:

לפני כל פגישה חשובה, אני לוקח כמה דקות לדמיין את עצמי בעיני התורם. מה הוא רואה? מה הוא שומע? מה הוא מרגיש? זה עוזר לי להתחבר אליו ברמה עמוקה יותר.

גיוס כספים הוא לא תמיד קל, אבל הוא תמיד מתגמל. כשאתה מצליח ליצור חיבור אמיתי עם תורם, כשאתה מצליח לעזור לו להרגיש שהוא עושה שינוי אמיתי בעולם, אתה מקבל תחושה של סיפוק שאי אפשר לתאר במילים.

אז, מה הסיפור שלך?

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לך לספר אותו.

שתף אותי בתגובות, מה הסיפור שמאחורי הגיוס שלך?

הכותב הוא נועם אבירי, מומחה מוביל בגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ותובנות חדשניות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשסיימתי לפצח את הנוסחה. אחרי חודשים של ניסוי וטעייה, עשרות שיחות עם מנהלי עמותות מיואשים, ואינספור לילות ללא שינה, סוף סוף הבנתי: גיוס כספים בעולם המודרני חייב להיות יותר מ"תנו לנו כסף". הוא חייב להיות שותפות, יצירת ערך, ובמילה אחת – השפעה כפולה. זה הסיפור על איך הגעתי לגיוס הון חברתי, השיטה שמשלבת תרומות והלוואות ומשנה את כללי המשחק.

אני נועם אבירי, ואם אתם מגייסי כספים או מנהלי ארגונים ללא מטרות רווח בישראל, כנראה שאנחנו חולקים את אותו כאב ראש כרוני – איך לגייס מספיק כסף כדי להגשים את החזון שלנו. עברתי את זה בעצמי כל כך הרבה פעמים, ואני יודע בדיוק מה עובר לכם בראש עכשיו. אתם שואלים את עצמכם: "האם יש דרך אחרת? האם אפשר לגייס כסף בלי להתחנן ובלי להרגיש שאנחנו מוכרים את הנשמה שלנו?" התשובה היא כן. ואני רוצה לשתף אתכם בתובנות שלי.

מה זה בכלל "גיוס הון חברתי" ולמה זה חשוב?

נתחיל מהבסיס. גיוס הון חברתי הוא מודל מימון חדשני המשלב בין תרומות קלאסיות להלוואות בתנאים מיוחדים. במקום לבקש רק תרומות, אנחנו מציעים לתורמים פוטנציאליים להשקיע בארגון שלנו, לקבל ריבית צנועה, ולדעת שהכסף שלהם עובד קשה בשביל מטרה טובה.

למה זה חשוב? כי העולם השתנה. תורמים היום רוצים יותר מעוד קבלה מס. הם רוצים לראות השפעה, הם רוצים להיות חלק ממשהו גדול, והם רוצים לדעת שהכסף שלהם עושה טוב בעולם. והם מוכנים להשקיע בזה.

ההתפכחות שלי: מהתחנונים להשקעה

אני זוכר את הפגישה הראשונה שלי עם תורם פוטנציאלי שהצגתי לו את הרעיון הזה. אחרי שעה של מצגת משמימה על נתוני גיוס, הוא שאל אותי שאלה אחת שהפכה לי את הקרביים: "נועם, למה שאני אתרום לך ולא אשקיע במשהו אחר?"

באותו רגע הבנתי שהמשחק השתנה. תורמים היום הם משקיעים חברתיים, ואנחנו צריכים להתייחס אליהם ככאלה. זה אומר שצריך להציג להם תוכנית עסקית ברורה, להראות להם את ההשפעה החברתית שאנחנו יוצרים, ולהבטיח להם תשואה (גם אם היא צנועה).

"שיטת הסולם הדינמי": איך עוברים מתרומה להלוואה?

אחרי שנים של ניסוי וטעייה, פיתחתי מתודולוגיה שנקראת "שיטת הסולם הדינמי". הרעיון פשוט: מתחילים בתרומה קטנה, משקיעים ביצירת קשר אישי, ואז מציעים לתורם לעלות בסולם ולהפוך למשקיע חברתי.

1. הצעד הראשון: התרומה הצנועה. מתחילים בבקשה לתרומה קטנה יחסית, שמטרתה לממן פרויקט קטן או פעילות נקודתית. זה מאפשר לתורם "להרטיב את הרגליים" ולראות את ההשפעה של הכסף שלו.

2. הצעד השני: הקשר האישי. משקיעים זמן ביצירת קשר אישי עם התורם. מזמינים אותו לאירועים, שולחים לו עדכונים אישיים, ומראים לו שאנחנו מעריכים את התמיכה שלו.

3. הצעד השלישי: ההצעה להשקעה. אחרי שיצרנו קשר אישי חזק, אנחנו מציעים לתורם להשקיע בארגון שלנו ולקבל ריבית צנועה. אנחנו מציגים לו תוכנית עסקית ברורה, מראים לו את ההשפעה החברתית שאנחנו יוצרים, ומבטיחים לו תשואה (גם אם היא צנועה).

האתגרים וההזדמנויות בגיוס הון חברתי

גיוס הון חברתי הוא לא קסם. יש לו את האתגרים שלו. צריך לבנות מערכת ניהול הלוואות מסודרת, צריך להיות שקופים ואמינים, וצריך לדעת להתמודד עם שאלות קשות מצד המשקיעים.

אבל ההזדמנויות עצומות. גיוס הון חברתי מאפשר לנו לגייס סכומים גדולים יותר, ליצור קשרים חזקים יותר עם התורמים שלנו, ולהגדיל את ההשפעה החברתית שלנו. וזה, בסופו של דבר, מה שחשוב באמת.

הצעד האלגנטי הבא שלך

אם הגעתם עד לכאן, כנראה שאתם רציניים לגבי שינוי הגישה שלכם לגיוס כספים. אז הנה הצעד הבא שלכם: תתחילו לחשוב על התורמים שלכם כמשקיעים חברתיים. תשאלו את עצמכם: "מה אני יכול להציע להם מעבר לתרומה?" תבנו תוכנית עסקית ברורה, תראו להם את ההשפעה החברתית שאתם יוצרים, ותבטיחו להם תשואה (גם אם היא צנועה).

העולם זקוק לנו. הארגונים החברתיים שלנו הם קריטיים לעתיד טוב יותר. בואו נעשה את זה ביחד.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח. אחרי שנים רבות בתחום, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי לעזור לארגונים כמו שלכם לגייס יותר כסף ולהגדיל את ההשפעה החברתית שלהם. ההתמחות שלי היא בפסיכולוגיה של הנתינה, בניית מערכות יחסים עם תורמים, וטכניקות גיוס חדשניות. הושפעתי רבות מדן פאליוטה ופנלופה ברק, ומיישם עקרונות מכלכלה התנהגותית כדי לייעל את תהליכי הגיוס.

מה דעתכם? האם גיוס הון חברתי יכול להיות הפתרון לאתגרי המימון של הארגון שלכם? שתפו אותי בתגובות!

אני זוכר את היום בו הכל התחיל. הייתי יועץ צעיר, מלא מוטיבציה אבל חסר ניסיון אמיתי בשטח. קיבלתי פרויקט קטן – ניסוי חברתי שמטרתו הייתה לגייס כספים בקהילה נידחת בצפון הארץ. הסתכלתי על התקציב המצומצם וחשבתי לעצמי: "איך אפשר לעשות קסמים עם כלום?" אבל מהר מאוד הבנתי שהקסם האמיתי לא נמצא בכסף, אלא באנשים.

במאמר הזה, אספר לכם איך הכישלון הצורב של הניסוי הקטן הזה הוביל אותי לתובנות עמוקות ששינו את כל תפיסת הפילנתרופיה שלי. אתם תגלו איך ההרפתקה הזו הפכה למודל פורץ דרך שמשפיע על ארגונים ועמותות בישראל עד היום.

איך הכישלון הפך למורה הטוב ביותר שלי

הפרויקט בצפון היה אמור להיות פשוט: ליצור קמפיין גיוס המונים שיסייע לבית הספר המקומי לרכוש ציוד חדש. השתמשתי בכל הכלים המוכרים: סרטון מרגש, ניוזלטרים, פוסטים ברשתות החברתיות. אבל משהו לא עבד. הכסף לא זרם. הקהילה הייתה אדישה.

האמת? הייתי מתוסכל. הרגשתי שאני נכשל. זה היה רגע מכונן. הבנתי שאני צריך לחשוב אחרת. הבנתי שהגישה הקלאסית של "בואו נעורר רגשות ונבקש כסף" פשוט לא מספיקה.

מעומק הכישלון צמחה שיטה חדשה: "פילנתרופיה מעצימה"

החלטתי לשנות כיוון. במקום לבקש תרומות, התחלתי להקשיב. ישבתי עם התושבים, שמעתי את הסיפורים שלהם, הבנתי את הצרכים האמיתיים שלהם. גיליתי שהם לא צריכים רק כסף, הם צריכים שותפות. הם צריכים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר.

כאן נולדה "פילנתרופיה מעצימה" – גישה ששמה במרכז את האדם ולא את הכסף. גישה שמחברת בין תורמים לנתרמים לא רק באמצעות צ'ק, אלא באמצעות קשר אנושי עמוק.

"שיטת הסולם הדינמי": איך להפוך תרומה חד פעמית לשותפות ארוכת טווח

פיתחתי מתודולוגיה שנקראת "שיטת הסולם הדינמי". הרעיון הוא פשוט: במקום לבקש תרומה גדולה בפעם אחת, מתחילים בתרומה קטנה, אבל יוצרים מעורבות עמוקה. מזמינים את התורם להשתתף בפעילויות, להתנדב, להכיר את הארגון מבפנים. ככל שהתורם מרגיש יותר שייך, כך הוא מוכן לתרום יותר.

זה לא תמיד קל. זה דורש סבלנות, הקשבה, ויכולת אמיתית ליצור קשר אנושי. אבל התוצאות מדהימות. ראיתי איך תורמים שהתחילו בתרומה של 100 ש"ח הפכו לשותפים אסטרטגיים שתורמים עשרות אלפי שקלים מדי שנה.

"מודל המעגלים המתרחבים": גיוס כספים ככוח קהילתי

בעקבות ההצלחה בצפון, פיתחתי את "מודל המעגלים המתרחבים". הרעיון הוא להשתמש בקשרים הקיימים של התורמים כדי להרחיב את מעגל התומכים של הארגון. כל תורם הופך לשגריר, שמזמין את החברים והמשפחה שלו להצטרף למעגל הנתינה.

זה יוצר תחושה של קהילה ומחזק את הקשר בין הארגון לתורמים. זה גם מאפשר לגייס כספים בצורה יעילה יותר, כי אנשים נוטים יותר לתרום לארגון שממליץ עליו חבר קרוב.

"המפה הרגשית של התורם": לגעת בלב ולעורר השראה

אחד הכלים החשובים ביותר שפיתחתי הוא "המפה הרגשית של התורם". מדובר בכלי שמסייע למגייסי כספים להבין את המניעים הרגשיים של התורמים הפוטנציאליים. מה חשוב להם? מה מעורר בהם השראה? מה הם רוצים להשיג באמצעות התרומה שלהם?

כשאתם מבינים את המפה הרגשית של התורם, אתם יכולים ליצור איתו קשר אותנטי ולעורר בו השראה לתרום. אתם יכולים להראות לו איך התרומה שלו יכולה לעשות שינוי אמיתי בעולם.

לקחים מהשטח: מה עובד ומה לא עובד בפילנתרופיה הישראלית

אחרי שנים של עבודה בשטח, אני יכול לומר בביטחון שהפילנתרופיה בישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה. יותר ויותר תורמים מחפשים מעורבות עמוקה ומשמעותית, ולא רק לתת צ'ק וללכת.

מה עובד? שקיפות, אותנטיות, ויצירת קשר אישי. מה לא עובד? לחץ, מניפולציה, וגישה שמסתכלת על התורם כעל כספומט.

אני מאמין שהעתיד של הפילנתרופיה טמון ביכולת שלנו ליצור מערכות יחסים אמיתיות בין תורמים לנתרמים. ביכולת שלנו להפוך את הנתינה לחוויה מעצימה ומשמעותית עבור שני הצדדים.

האם אתם מוכנים להצטרף למהפכה?

המסע שלי בעולם גיוס הכספים לימד אותי שהקסם האמיתי נמצא באנשים. בפרויקט הכושל בצפון, גיליתי שהכישלון יכול להפוך למורה הטוב ביותר שלנו. הגיע הזמן לשנות את תפיסת הפילנתרופיה בישראל ולהפוך אותה למעצימה, קהילתית ואותנטית יותר.

אז אני שואל אתכם: האם אתם מוכנים להצטרף למהפכה? האם אתם מוכנים לשים את האדם במרכז, להקשיב לצרכים האמיתיים שלו, וליצור איתו קשר אנושי עמוק? אם התשובה היא כן, אז אני מזמין אתכם להצטרף אליי למסע.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני מזמין אתכם לשתף אותי בטיפים או תגובות, אם יש לכם. ביחד, נשנה את עולם הפילנתרופיה בישראל!